הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 20026-10-15

בפני
כב' ה שופט אילן סלע

שלמה פרלמן

התובע

נגד

  1. עובדיה חבה
  2. יעקב חבה

1. עו"ד בנימין שור
ע"י ב"כ עו"ד יוסף תוסיה כהן
2. עו"ד גיא לוסקי

  1. מגדל חברה לביטוח בע"מ
  2. עו"ד אשר ברק

ע"י ב"כ עו"ד שמעון בר-עם

אילון חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ניר ברששת

הנתבעים/המודיעים לצדדים שלישיים

הצדדים השלישיים

הצדדים הרביעיים

הצד החמישי

החלטה

1. לפני בקשת צד ג', עו"ד בנימין שור (להלן: "עו"ד שור"), לזמן לעדות את עו"ד חיים מאיר (להלן: "עו"ד מאיר") לדיון ההוכחות הקבוע בהליך זה.

2. הרקע הרלוונטי לבקשה זו, היא תביעה העוסקת בהסכם הלוואה ועסקת מכר, במסגרתה לפי הטענות, היו מעורבים גם עו"ד שור ועו"ד ברק. עו"ד שור שנתבע כצג ג' בתובענה, שלח הודעה לעו"ד ברק כצד ד' , וזה האחרון פנה לצד ה', איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת הביטוח") שביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית.

3. נטען, כי חברת הביטוח מינתה את עו"ד מאיר שיפעל מטעמה לברר עבורה ולייעץ לה האם ההודעה לעו"ד ברק מכוסה בפוליסה אם לאו. עו"ד מאיר נפגש עם עו"ד ברק כשהוא – כך נטען – מייצג את חברת הביטוח בלבד, כשעו"ד ברק ידע , כי חברת הביטוח מבררת את שאלת קיומו של כיסוי ביטוחי למקרה .

4. תוכן דבריו של עו"ד ברק לעו"ד מאיר פורט במכתב ששלחה עו"ד מיכל מיליס מחברת הביטוח, מכתב שצורף על ידי עו"ד ברק כנספח להודעת צד ה' ששלח כנגד חברת הביטוח (להלן: "המכתב"), אשר בסופו של יום לא הכירה בכיסוי ביטוחי לעו"ד ברק. חברת הביטוח צרפה אף היא מכתב זה לכתב הגנתה.

5. עו"ד שור מבקש להגיש את המכתב כראיה ולהביא ראיות לכך שעו"ד ברק אכן אמר את הדברים המפורטים במכתב לעו"ד מאיר.

6. עו"ד שור, טען כי הלקוח של עו"ד מאיר הי יתה חברת הביטוח ולא עו"ד ברק, והיא ויתרה על החיסיון שיש לה כלקוחה של עו"ד מאיר על דברים שנמסרו לו, בכך שהיא צרפה את המכתב לכתבי הטענות שלה. נטען, כי גם אם עו"ד ברק יטען כי גם הוא היה לקוח של עו"ד מאיר בהקשר לאותה פגישה, הרי שגם הוא ויתר על החיסיון בצירוף המכתב לכתבי טענותיו.

7. עו"ד ברק התנגד לזימון עו"ד מאיר כעד מטעם עו"ד שור. לדבריו, הוא אינו מוותר על חיסיון עו"ד-לקוח. עו"ד ברק טען כי מסר למשרד עו"ד ראובינוף את כל המידע שהיה ברשותו ללא סינון, וזאת למי שהציג כמטפל עבורו מטעם חברת הביטוח. לדבריו, משרד ראובינוף טיפל בעניין במסגרת היות עו"ד ברק לקוח של חברת הביטוח. מכאן, קיימים יחסי עורך דין לקוח בינו לבין משרד עו"ד ראובינוף. לדבריו, מעולם לא נאמר לו כי המידע שימסור עלול לשמש כנגדו, לבטח בהליך משפטי.

8. בתשובה שב ב"כ של עו"ד שור על טענותיו בדבר הוויתור על החיסיון, והוסיף כי אין לקבל את הטענה כי עו"ד ברק היה לקוחו של עו"ד מאיר.

9. להשלמת התמונה יצוין כי חברת הביטוח הודיעה בתגובה לבקשה, כי אינה מתנגדת לזימונו של עו"ד מאיר כעד מטעם עו"ד שור.

הדין עם עו"ד שור.

10. הנטל להוכיח את דבר תחולת החיסיון מוטל על הטוען לו (רע"פ 751/15 אברג'יל נ' מדינת ישראל (פ ורסם בנבו, 9.12.15)). בתגובתו של עו"ד ברק הוא אינו טוען כלל לקיום יחסי עורך דין לקוח ישירים בינו לבין עו"ד מאיר. כל שטען הוא כי הבין כך מ"מי שהציג את עצמו כמטפל עבורו מטעם חברת הביטוח" (כך בלשונו). הוא גם לא הזכיר את עו"ד מאיר במפורש, וטען, בנוגע ל"משרד עו"ד ראובינוף" (שעו"ד מאיר משתייך אליו) , ובכל מקרה, מדובר בטענות עובדתיות שהיו נדרשות להיתמך בתצהיר.

11. צודק ב"כ עו"ד שור כי העובדה שעו"ד מאיר שוחח עם עו"ד ברק כנציג חברת הביטוח, אשר עו"ד ברק היה לקוח שלה, אינה הופכת אותו ללקוח של עו"ד מאיר. אדרבה, הבירור שערך עו"ד מאיר עבור חברת הביטוח נועד לבירור חבות חברת הביטוח כלפי עו"ד ברק, וכפי שעולה מהתגובה עו"ד ברק ידע זאת היטב. מסירת המידע המלא לעו"ד מאיר, הייתה מחויבת המציאות נוכח חובתו של עו"ד ברק לעשות זאת, ככל שחפץ לקבל כיסוי ביטוחי חברת הביטוח. ספק גדול בעיני אם עו"ד מאיר יכול היה בנסיבות אלו לשמש כעורך דין, הן של חברת הביטוח שמינתה אותו לבחון את הכיסוי הביטוחי והן של עו"ד ברק הטוען לכיסוי זה, טענה שחברת הביטוח דחתה אותה בסופו של יום. נסיבות אלו היו ידועות לעו"ד ברק ועל כן די נהיר כי הוא ידע שאינו לקוח של עו"ד מאיר. פשיטא, כי העובדה שעו"ד ברק היה לקוח של חברת הביטוח, אינה הופכת את עורך דינה לעורך דינו. כך או כך, הטענה לקיומם של יחסי עורך דין לקוח היא טענה שבעובדה, ובהעדר תצהיר לתמיכה בה דינה להידחות.

12. על כל אלו יצוין, כי גם אם הייתי סבור כי עו"ד ברק היה לקוח של עו"ד מאיר, הרי שהוא וויתר על החיסיון בצירוף תוכן הפגישה בינו ובין עו"ד מאיר במכתב לכתבי טענותיו. לא ניתן לוותר על החיסיון באופן של גילוי טפח ומניעה מהצד השני לגלות טפחיים (ראו: רע"א 6171/17 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת (פורסם בנבו, 4.09.17) ).

אני נעתר אפוא, לבקשה.

עו"ד מאיר יזומן בכפוף להפקדת סך של 1,000 ₪ להבטחת שכרו.

עו"ד ברק ישא בהוצאות עו"ד שור בסך של 1,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ט, 06 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.