הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 19795-08

בפני
כבוד ה שופט אמיר דהאן

תובעים

ועד עדת הספרדים בי-ם ואח'

נגד

נתבעים

  1. עבדול ראזק עזבון סבג חאג'
  2. מוחמד סבאג
  3. אוסאמה סבאג
  4. באסם סבאג
  5. באסם סבאג
  6. ג'אלב סבאג
  7. רביע סבאג

החלטה

זוהי בקשת כב' רשמת ההוצל"פ מרים דרמוני-יזדי להבהרת פסק דינו של כב' השופט (בדימ.) כרמי מוסק אשר ניתן בתיק זה ביום 26/02/2012.
הליכים קודמים
קצרה היריעה מלמנות את ההליכים המשפטיים המרובים שעברו הצדדים מאז נחתם פסק הדין ואך יאמר בקצרה כי בתי המשפט ולשכת ההוצל"פ נדרשו להליכים הבאים :
הוגש ערעור אזרחי על פסק הדין שבנדון (ע"א 26141-04-12).
פסק הדין בערעור ניתן בהסכמה ותוצאת הערעור נתלתה בתוצאותיו של תיק אזרחי אחר שנדון אז בבית המשפט המחוזי בשאלת הבעלות במקרקעין שבנדון (ת"א 28850-01-13)
משהוכרעה התובענה באותו ת"א 28850-01-13 לטובת התובעים כאן - התנתה הכרעה זו ממילא את דחיית הערעור על פסק הדין שבנדון ע"א 26141-04-12 .
ערעור לבית המשפט העליון נדחה וכמוהו גם בקשה לדיון נוסף.
התובעים פנו ללשכת ההוצל"פ תיק מס' 503532-01-19 על מנת ל אכוף את ביצוע פסק הדין.
כב' הרשמת מצאה צורך להבהרה, ופנתה להבהרה זו לכב' השופט מוסק מבית המשפט המחוזי בירושלים בתוקף סמכותה על פי סעיף 12 לחוק ההוצל"פ .
על החלטת הרשמת הוגש ערעור (רע"צ 21066-03-19) אשר התקבל ונוסחה בו מחדש שאלת ההבהרה שאותה יש לשאול במסגרת סעיף 12.
בשל פרישתו של כב' השופט כרמי מוסק הופנתה בקשת ההבהרה אל בית המשפט השלום והדיון הועבר למותב זה בהחלטה של כב' סגנית הנשיא דורית פיינשטיין.
הואיל וב"כ התובעים מצא לנכון להביא בפני בית המשפט את דעתו בקשר לתוצאות הנכונות של הליך ההבהרה, נתנה גם לב"כ הנתבעים הזדמנות לטעון את טענותיו והן הוגשו היום.
הבהרת פסק דין - מסגרת הנורמטיבית
הליך על פי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל הינו הליך מורכב ומטרתו על פי הפסיקה "לחשוף את הכוונה המסתתרת מאחורי מילותיו של פסק דין." ואם בפסק דין שנתן מותב מסוים הדברים אמורים - לא כל שכן בפסק דין שנתן על ידי מותב אחר.
נוסח החוק הוא :
פסק-דין הטעון
(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008
פסק-דין הטעון
(תיקון מס' 29) תשס"ט-2008
12. היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק-הדין שאינו טעון הבהרה.
בבוא בית המשפט להבהיר את פסק דינו שלו, קל וחומר את פסק הדין שנתן שופט חבר, עליו להקפיד על הכללים הבאים (ת"א 2445-08 עומר עומראן נ' מחמוד טזיז ).

אין בבקשת הבהרה כזו כדי להסמיך את בית המשפט להוסיף על פסק דינו או לתקנו אלא "להבהירו בלבד" (ע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, נז(5) 462, בעמ' 475 (2003). מטרתה של בקשה כזו היא "להבהיר את כוונת בית המשפט בפסק הדין, שנסתרה מעיני הקורא" (רע"א 9078/08 פינקלשטיין נ' טיב בית חרושת לנקניק ובשר מעושן, 10.4.09).
אומנם רצוי כי בקשת ההבהרה תידון בפני אותו מותב, לא כל שכן כאשר כך הורתה כב' הרשמת, אך משנבצר ממותב לדון מחמת פרישתו או נסיבות דומות, יכול כל שופט של אותו בית המשפט שנתן את פסק הדין לדון בבקשת ההבהרה (רע"א 4024/06 קינן נ' הירשברנד [פורסם בנבו] (28.01.2007))
דיון והכרעה
כפי שעמדו על כך הרשמת וערכאת הערעור, גם מותב זה מצא כי אכן ישנה אי בהירות ב חלקים האופרטיביים בפסק הדין ויש מקום להבהרה הנסמכת על הנוסח המלא, על מנת לאפשר את ביצועו על ידי לשכת הוצל"פ :

בחלקים האופרטיביים של פסק הדין באשר לתביעת הפינוי, קבע בית המשפט בפסק הדין שנדרש להבהרה כך:
"8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, כמו גם בתצהירי הצדדים והמוצגים שבתיק, שמיעת עדויותיהם וקריאת סיכומיהם, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל חלקית. אבהיר דבריי"
בסעיפים 9-31 לפסק הדין, בית המשפט דן בסוגיות השונות שבמחלוקת, בהן קבע את הקביעות דלעיל, ואז מגיעות הפיסקאות הבאות :
31.בעניינו, ביצעו הנתבעים בנכסים שינויים ניכרים ו/או תוספות בנייה. את כל התוספות בנכס ביצעו הנתבעים ללא היתר וללא הסכמת הבעלים. הנתבעים התעלמו מההסכם הדיוני ומההחלטות הרבות שנתקבלו ביחס לזכויות התובעים וביחס למתחם נשוא התביעה. התנהגות זו מצד הנתבעים מראה על הפרה מחושבת ומכוונת וזלזול כלפי התובעים. לפיכך, אני מצווה על הנתבעים לפנות את הנכסים שהוקמו על ידם שלא כדין. בהתחשב במשמעותו הכבדה של סעד זה, אני מעכב את ביצוע פסק הדין לתקופה של ששה חודשים מהיום, על מנת לאפשר לנתבעים להתארגן ולמצוא דיור חלופי בתקופה זו.
 סוף דבר
32.נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על פינויים של הנתבעים מן הנכסים ו/או התוספות שהוקמו על ידם שלא כדין.

עד כאן נוסח פסק הדין בפסקאות האופרטיביות.

שאלות ההבהרה
שאלות ההבהרה נוסחו על ידי ערכאת הערעור ברע"צ 21066-03-19 בדרך זו:
א. האם על המבקשים (הנתבעים כאן) לפנות את כל הנכסים או רק את התוספות שנבנו שלא כדין.
ב. ככל שעליהם לפנות רק את התוספות שנבנו שלא כדין, מהן אותן תוספות.
דיון והכרעה
כתבי הטענות :
כתב התביעה אשר שוחזר על ידי הצדדים מביא מספר סעדים נדרשים:

  1. מתן פסק דין לפינוי לאלתר הנכסים וכל שטחי ההרחבות והשינויים הגובלים עם הנכסים.
  2. מתן פסק דין למסירת החזקה לידי התובעים.
  3. חיוב הנתבעים בעלות דמי הפינוי.
  4. פיצול סעדים באופן שיותר לתובעים לתבוע תביעות נזיקין כספיות לכשיתגבשו הנזקים.

הגדרת חלקי המקרקעין בכתבי הטענות
בכתב התביעה הוגדר המונח "הנכסים" כמקרקעין המסומנים 14-16 הנמצאים במתחם שמעון הצדיק בירושלים ומסומנים במספרים אלה בתצלום אויר שצורף לכתב התביעה. התוספות או שטחי ההרחבה הוגדרו על אותו תצלום אויר וסומנו בצבע אדום.
הבהרות לפסקאות האופרטיביות
מותב זה מצא כי את הפסקה שכתב כב' השופט מוסק :
" לפיכך, אני מצווה על הנתבעים לפנות את הנכסים שהוקמו על ידם שלא כדין."
יש להבהיר כהוראה לפינוי חפצים ולא לפינוי בני אדם כלומר הוראה לפנות את כל מה שהוקם שלא כדין.
מותב זה מצא כי את הפסקה שכתב כב' השופט מוסק :
"אני מורה על פינויים של הנתבעים מן הנכסים ו/או התוספות שהוקמו על יד ם שלא כדין"
יש להבהיר כמתייחסת לפינויים וסילוק ידם של בני אדם – הנתבעים ו בני אדם מן המקרקעין בקשר עם שתי קבוצות מוגדרות של מקרקעין:
"נכסים" והם הנכסים שהוקמו כדין ומסומנים 14-16.
"תוספות" ש כבר נקבע בנימוקי פסק הדין כממצא כי הוקמו תוספות שלא כדין על גבי המקרקעין.

מותב זה מצא כי את הפסקה שכתב כב' השופט מוסק על התביעה כי "התקבלה חלקית" יש להבהיר ולומר כי בניגוד לנדרש בכתב התביעה הרי סעד הפינוי לא ניתן לאלתר, פיצול סעדים לא ניתן כלל ודמי פינוי לא נפסקו. כ לומר, שלא ניתן לומר כי התביעה התקבלה במלואה אלא התקבלה חלקית .
את ההבהרה הלשונית הנלמדת מלשון פסק הדין בצירוף כתבי ה טענות יש מקום לתמוך בקריאת ההוראות האופרטיביות ברצוף ל נימוקים שהופיעו בפסק הדין עצמו.
בפסק הדין דחה כב' השופט מוסק את טענת ההגנה שהגדיר כ"טענת ההגנה היחידה" (סעיף 10 לפסק הדין), והיא טענת להעדר בעלות של התובעים. ברצוף לכך קבע כב' השופט מוסק אגב גררא ולצורך ההליך שבפניו כי התובעים הוכיחו את בעלותם במקרקעין.
כב' השופט מוסק דחה לשם הזהירות גם כל טענה לזכות קניינית אחרת שהועלתה אגב הסיכומים וקבע עובדות אלה:
הנתבעים אינם דיירים מוגנים בנכסים נשוא התביעה.
גם אילו היו הנתבעים דיירים מוגנים היה דינם פינוי ללא סעד מן הצדק.
הנתבעים הקימו על המקרקעין והנכסים הקיימים תוספות בניה שונות שלא כדין.

משנדחתה טענת ההגנה היחידה של הנתבעים ואךף נדחתה כל טענה קניינית שיכולים היו הנתבעים להעלות ברי כי לא נותרה לנתבעים כל זכות להחזיק במקרקעין כלשהם במתחם.
כעולה מפסק הדין, בית המשפט שקל את המשמעות הקשה של סעד הפינוי המתבקש והחליט שלא לקבל את כל התביעה בכך שעיכב את ביצוע כל הפינוי כדי לאפשר דיור חלופי (בלי להבדיל בין נתבע זה או אחר לפי מיקום דירתם במתחם ) לא קיבל את התביעה לפיצול סעדים ולא מצא לחייב את הנתבעים בדמי הפינוי כמבוקש בכתב התביעה .

משכך, מצא מותב זה כי יש להבהיר את פסק דינו של כב' השופט מוסק באופן זה :

כב' השופט מוסק קבע אגב גררא ולצורך ההליך שבפניו כי התובעים הם הבעלים בכל המקר קעין שהתבקש פינויים.
כב' השופט מוסק קבע כי כל מה שהקימו והוסיפו הנתבעים על המקרקעין במשך השנים –
לא הוקם כדין.
כב' השופט מוסק קבע כי הנתבעים אינם מחזיקים במקרקעין מכוח חוזה שכירות או
בשכירות מוגנת. כב' השופט מוסק קבע כי גם אם הייתה נקבעת לנתבעים הרי שהתובעים הוכיחו עילת פינוי מובהקת ואין מקום לסעד מן הצדק
כב' השופט מוסק קבע כי על הנתבעים להתפנות מכלל המקרקעין השייכים לתובעים לפי כתב התביעה ולפנות מהם את כל מה שהקימו עליהם ב וביתר פירוט :
א. על הנתבעים להתפנות ולפנות כל אדם מן הנכסים המסומנים 14-16 .
ב. על הנתבעים לפנות כל תוספת ש הקימו על שטחם של הנכסים 14-16.
ג. על הנתבעים להתפנות ולפנות כל אדם מכל תוספת שהקימו על המקרקעין.
ד. על הנתבעים לפנות מן המקרקעין כל תוספת אשר הקימו בה.
5 . התביעה לתשלום דמי פינוי לא נתקבלה.
6. כב' השופט מוסק לא התיר פיצול סעדים שנתבקש בכתב התביעה .
7. כב' השופט מוסק דחה את התביעה לפינוי לאלתר ועיכב את ביצוע פסק הדין ב -6 חודשים.

בנסיבות העניין, ומטבעו של הליך הבהרת פסק הדין – אין צו להוצאות .
המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו לכב' הרשמת מרים דרמוני- יזדי.

ניתנה היום, כ"א אדר תש"פ, 17 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.