הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 1620-01-21

בפני כבוד השופט דניאל מרדכי דמביץ

התובע ב-ת"א 1620-01-21

ליאור בבזרה, ת.ז. XXXXX228
באמצעות ב"כ עוה"ד ליאור עובדיה

נ ג ד

הנתבע ב-ת"א 1620-10-21
מיכאל קליין, ת.ז. XXXXXX807
באמצעות ב"כ עוה"ד אלעד סוקולובר

התובע ב-ת"א 25373-01-21

מיכאל קליין, ת.ז. XXXXXX807
באמצעות ב"כ עוה"ד אלעד סוקולובר

נ ג ד

הנתבעים ב-ת"א 25373-01-21
1. ליאור בבזרה, ת.ז. XXXXX228
באמצעות ב"כ עוה"ד ליאור עובדיה

2. ישראל לוי, ת.ז. XXXXXX498

פסק דין

ב-ת"א 1620-01-21 הוגשה תביעתו של ליאור בבזרה נגד מיכאל קליין לאישור 'פסק דין ביניים' שניתן ביום ח' טבת תשפ"א (23.12.2020) על ידי הרבנים בורזיקובסקי, שטיינברג וכהן (בית דין צדק ובית הוראה לדיני ממונות וריבית שעל ידי בית הוראה הישר והטוב; להלן - הבוררים) בדין ודברים שבין ישראל צבי לוי וליאור בבזרה נגד מיכאל קליין (להלן - פסק הבוררות).
ב-ת"א 25373-01-21 הוגשה תביעתו של מיכאל קליין נגד ליאור בבזרה וישראל לוי לביטול פסק הבוררות. באותה תובענה צויין כי הליך הבוררות שבין הצדדים כבר הובא בפני בית המשפט במסגרת הפ"ב 30983-12-19 (להלן - ההליך המוקדם) וכי ביום 28.10.2020 ניתנה החלטת בית משפט זה (כב' השופטת דורית פיינשטיין) אשר הורתה על עיכוב הליכי הבוררות והעברת התובענה לטיפול בית המשפט המחוזי בירושלים.
ההליך המוקדם ננקט על ידי מיכאל קליין נגד ישראל לוי ביום 11.12.2019 בבקשה לביטול 'פסק דין ביניים' שניתן על ידי הבוררים ביום א' חשון תש"פ (30.10.2019) בדין ודברים שבין ישראל צבי לוי וליאור בבזרה נגד מיכאל קליין (להלן - פסק הביניים).
לאחר שעבר ההליך המוקדם לטיפול בית המשפט המחוזי בירושלים (כמתואר לעיל), ניתן ביום 26.5.2021 על ידי כב' השופטת עינת אבמן מולר פסק דין המורה על ביטול פסק הביניים.
ביום 14.9.2021 נדחתה על ידי בית המשפט העליון (כב' השופט דוד מינץ) בקשת רשות הערעור שהגישו לוי ובבזרה על פסק דינו האמור של בית המשפט המחוזי בירושלים (רע"א 6176/21).
פסק הבוררות מושא דיוננו (מושא ת"א 1620-01-21 ו-ת"א 25373-01-21) מתבסס על פסק הביניים. כך נאמר בסעיף (א) לפסק הבוררות: "בתאריך א' חשון תש"פ הכריע ביה"ד כי הנתבע חייב באחריות כספי התובעים שהופקדו בחשבון נשוא תביעה זו". משמע, בהעדר פסק הביניים (וההכרעה העקרונית בו לגבי האחריות של קליין) אין רלבנטיות להמשך ההכרעה על ידי הבוררים.
מכאן כי דין הבקשה ב-ת"א 1620-01-21 לאישור פסק הבוררות הוא דחייה ודין הבקשה ב-ת"א 25373-01-21 לביטול פסק הבוררות הוא קבלה.
כשנה חלפה מאז מתן הגשת הבקשה לביטול פסק הביניים עד למתן פסק הבוררות מושא ההליכים שלפניי. משבחרו בבזרה ולוי להמשיך בניהול הליך הבוררות חרף קיומו של ההליך לביטול פסק הביניים, אין להם להלין עצמם באשר להוצאות המושתות עליהם בגין התנהלות שתי התובענות שבכותרת.
למען הסדר הטוב יצויין כי ניתנה לעו"ד עובדיה אפשרות להתייחס למצב הדברים העדכני (בשם מרשו, מר בבזרה) אולם הוא לא עשה כן. כמו כן יצויין כי הגם שמר לוי לא נטל חלק פעיל בהליך המשפטי בתיקים שבפניי, הרי שהתביעה ב-ת"א 25373-01-21 הומצאה אליו והוא בחר שלא לעשות דבר בעניין.

התוצאה
התביעה ב-ת"א 1620-01-21 נדחית.
התביעה ב-ת"א 25373-01-21 מתקבלת.
פסק הבוררות (כהגדרתו בסעיף 1 לעיל) - מבוטל.
ליאור בבזדה יישא בהוצאותיו ושכ"ט עו"ד של מיכאל קליין בסך של 12,500 ₪.
ישראל לוי יישא בהוצאותיו ושכ"ט עו"ד של מיכאל קליין בסך של 7,500 ₪.

ניתן היום, ו' חשוון תשפ"ב, 12 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.