הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 15800-06-11

לפני
כבוד ה שופטת מרים קסלסי

התובע

מינהל מקרקעי ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד דניאל גלס ואח'

נגד

הנתבעים

  1. אימן קרש
  2. כאדר קריש

ע"י ב"כ עוה"ד מוהנד ג'בארה ואח'

החלטה
בדבר עיכוב הליכים

התובע מבקש לסלק ידם של הנתבעים ממקרקעין בלתי מוסדרים, המצויים בשכונת בית חנינא (גוש 30605 חלקה 9).
בלוח התביעות הלא סופי, הירדני רשומה תביעתו של הממלכה הירדנית על המקרקעין הנ"ל. הצבא הירדני תפס חזקה במקרקעין עד ל-1967, ולאחר יציאתו וכניסת הריבון הישראלי, תפס הצבא הישראלי את המקרקעין, עד לשנת 2006. לאחר יציאת הצבא מהשטח תפס נתבע 1 את החזקה במקרקעין ואביו הצטרף אליו מאוחר יותר.
המנהל מבקש לסלק ידם של הנתבעים בטענה כי זכויותיה של הממלכה הירדנית במקרקעין הועברו למדינת ישראל מעצם החלת הריבונות על מזרח ירושלים, כאמור בצו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), התשכ"ז-1967, מיום 28.6.1967 ( "מזרח ירושלים הינו שטח של ארץ ישראל שבו חלים המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה").
עוד נטען כי זכות המדינה קמה גם מכוח סעיף 3 לחוק נכסי המדינה התשי"א-1951 הקובע כי נכס ללא בעל הוא נכס מדינת ישראל.
אלא מאי, הנתבעים טוענים כי הם יורשי הבעלים של המקרקעין, וכי ב-1963 בעלת המקרקעין סבתו של נתבע 1 החכירה אותם לממלכה הירדנית למשך 10 שנים.

המותב הקודם דחה את התביעה בטענה כי לשני הצדדים זכויות לכאורה שוות מעמד. בערעור שהגיש המנהל בוטל פסק הדין והדיון הוחזר לצורך בירור שאלות שלא ניתנה עליהן הדעת בפסק הדין. בינתיים המותב הקודם פרש לגמלאות.
משנקבע התיק להמשך דיון לפניי פתחתי את כל יריעת המחלוקת מחדש, הוגש כתב תביעה מתוקן בו צורף מחזיק נוסף כנתבע 2 ( אביו של נתבע )1, חוזה החכירה המקורי שהוצג נבדק על ידי מז"פ , ובחוות הדעת נכתב כך: "האלמנטים מהם מורכב המסמך הנ"ל מתאימים לתקופה המצוינת בו, יחד אם זאת לא אוכל לקבוע האם המסמך הנ"ל הוכן בתקופה המצוינת בו או בתקופה מאוחרת יותר" עורך חוות הדעת טרם נחקר.
בטרם נקבע התיק להוכחות הסתבר לב"כ הנתבעים כי ביום 6.3.18 פרסם משרד המשפטים, באמצעות הממונה על המרשם בירושלים, הודעה בדבר הסדר זכויות בבית חנינא כשהמקרקעין נשוא התביעה שלפניי נכללים בהם .

כידוע, הליכי הסדר המקרקעין במזרח ירושלים שהחל בהם השלטון הירדני הוקפאו מסיבות ביטחוניות, פוליטיות ואחרות, אולם החיים המשיכו במסלולם, עסקאות נעשו ללא רישום בלשכת רישום מקרקעין, סכסוכי קרקעות רבים הובאו לפתחו של בית משפט השלום בירושלים, ואף כי דרך המלך היא בהגשת תביעה לפסק דין הצהרתי בבית המשפט המחוזי, רבים בחרו לתבוע סילוק ידו של המחזיק, כאשר אגב אורחא נדונה הסוגיה המרכזית שהיא זכויותיהם במקרקעין.
כאשר בית משפט השלום קובע אגב אורחא זכויות במקרקעין, קביעותיו חלות בין הצדדים וחליפיהם בלבד, אולם כאשר פקיד ההסדר או בית משפט מחוזי מצהיר אודות זכויותיו של מאן דהוא במקרקעין, קביעה זו היא כלפי כולי עלמא, באשר זו סמכותם.
רישום בפנקס המקרקעין שעברו הסדר, מהווה ראיה מכרעת כלפי כולי עלמא .

ההודעה מיום 6.3.18 של הממונה על מרשם המקרקעין קוראת לכל מי שטוען לזכות במקרקעין להגיש תביעה לפקיד ההסדר בתוך המועדים שיפורסמו. "זכות שלא תיתבע בתוך הזמן הקבוע ובטופס הקבוע יוכל פקיד ההסדר להוציאה מכלל לוח הזכויות"
בעקבות הודעה זו הנתבעים מבקשים למחוק התביעה או לעכב אותה, בטענה כי יש לאפשר לפקיד ההסדר להכריע בזכויות הצדדים, ואילו התובע מתנגד וטוען כי יש להשלים ההליך המשפטי שלפניי.

סעיף 7 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש] תשכ"ט-1969 קובע כי "משנתפרסמה בישוב הודעה מוקדמת ועד לפרסום לוח זכויות לפי סעיף 57 לא תוגש תובענה לשום בית משפט בענין זכויות במקרקעין שבישוב, פרט לאמור בפקודה זו".
בנוגע לתביעות שהוגשו לפני שהתפרסמה ההודעה, סעיף 8 א' מקנה לבית המשפט סמכות להורות על עיכוב התובענה עד לפרסום לוח הזכויות, אף כי הובהר בס"ק ב' שאין מניעה להשלים הדיון שהחל.

ב"כ המדינה טוען כי יש להמשיך בהליך משום שהנתבעים לא הגישו כלל תביעה לפקיד ההסדר אלא טענו שבדעתם לעשות כן.
לא הובאה לפניי ראיה לגבי המועד האחרון שבו יש להגיש תביעות אלו. אם מי מהנתבעים לא יגיש תביעתו במועד, תיסלל הדרך בפני המדינה להיות מוכרזת כבעלי המקרקעין ללא עוררין.

במקרה שלפניי, המדינה היא זו שטוענת לבעלות על המקרקעין, ולכן מן הראוי שתצעד בדרך המלך ולא תעמוד על הכרעה חלקית ולא ממצה של בית משפט השלום.
גם הנתבעים, אם יצליחו בתביעתם, זכאים שהכרעה בנוגע לזכויותיהם במקרקעין תהא סופית ולא תעמוד למבחן פעם נוספת, אם לא מצד המדינה, מצד צדדים שלישיים אחרים שעשויים לטעון אף הם לזכויות במקרקעין, מכוח ירושה, מכירה וכיו"ב.

שקלתי ומצאתי כי יהא זה יעיל יותר לעכב את ההליך שלפניי ולהפנות הצדדים לפקיד ההסדר, מאשר לדון פעם נוספת בזכויות הצדדים. גם אם הליך ההסדר יימשך יותר מאשר ההליך הצפוי לפניי ולפני ערכאת הערעור, תוצאתו עדיפה על פני פסיקה אגב אורחא של בית משפט השלום.

דרישת ב"כ הנתבעים למחוק התביעה נדחית, כיוון שלא מדובר בתביעה שהוגשה לאחר תחילת הליך ההסדר, אלא תביעה שהוגשה לפניו. אמנם בהודעה המוקדמת שפורסמה נרשם שההליכים "יחודשו ויתנהלו", אך נוסח ההודעה וההפניה לסעיפים 5 ו-9 לפקודה, מלמדים על כך שלמעשה ההליך רק החל.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ט, 07 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.