הדפסה

בית משפט השלום בירושלים רער"צ 45330-02-21

בפני כבוד השופט דניאל מרדכי דמביץ

מבקש

בנק מזרחי טפחות בע"מ
באמצעות ב"כ עוה"ד שלום כהן

נ ג ד

משיבים

  1. משה חזן
  2. פנינה חזן

החלטה

החלטה בבקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 6.1.2021.

ההחלטה מושא הבקשה דנן
הבקשה דנן היא בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד הרשמת יעל ממן מלשכת ההוצאה לפועל ירושלים, מיום 6.1.2021 בתיק הוצאה לפועל 03-XX953-00-9 (להלן - תיק ההוצאה לפועל) - החלטה הדוחה את בקשת הזוכה, בנק מזרחי טפחות בע"מ, המיוצג על ידי עו"ד שלום כהן, לחידוש מינויו של עו"ד שלום כהן (ב"כ הזוכה) ככונס נכסים.
תולדות תיק ההוצאה לפועל
תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 2000 לשם מימוש משכנתה שהיתה מוטלת על בית המשיבים בצור הדסה.
לבקשת הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, טפחות בנק למשכנתאות בע"מ (כשמו דאז; כיום: בנק מזרחי טפחות בע"מ), ביום 24.12.2001 מונה עו"ד שלום כהן (ב"כ הזוכה) ככונס נכסים על זכויות המשיבים במקרקעין.
מאז מינוי הכונס התנהלו (גם מחוץ ללשכת ההוצאה לפועל) הליכים משפטיים סוערים בין החייבים בתיק ההוצאה לפועל לבין כונס הנכסים, אולם לא זה עניינו של ההליך דנן.
ביטול מינוי כונס הנכסים - ביום 3.6.2018
לבקשת החייבים בתיק ההוצאה לפועל, ביום 3.6.2018 בוטל מינויו של המבקש ככונס הנכסים בתיק ההוצאה לפועל, זאת לאחר שלא התקבלה תגובת המבקש לבקשת החייבים.
מאז, במשך כשנתיים וחצי לא עשו הזוכה או בא כוחו (כונס הנכסים שמינויו בוטל) דבר בעניין החלטת ביטול המינוי (עד למתואר להלן).
הבקשה בלשכת ההוצאה לפועל למינוי הכונס מחדש
ביום 15.11.2020 הגיש עו"ד שלום כהן, בשם הזוכה (המבקש בהליך כאן), בקשה למינויו (של עו"ד כהן) מחדש ככונס הנכסים. עיקרי טענותיו:
"במחשבה שניה החליט כונס הנכסים להימנע מהגשת בקשה [לביטול ההחלטה מיום 3.6.2018 המורה על ביטול מינוי כונס נכסים; ד.ד.] בתקווה שאולי בהיעדר כונס הנכסים יבואו החייבים מיוזמתם עם הצעה ריאלית למימוש הנכס ו/או פירעון החוב" (סעיף 11 לבקשת הזוכה בלשכת ההוצאה לפועל).
בבקשה כאן נטען כי הזוכה ובא כוחו (הוא הכונס שמינויו בוטל) החליטו שניהם יחדיו שלא לפעול נגד ההחלטה מיום 3.6.2018 "במחשבה שאולי בהעדר כונס נכסים יבואו החייבים מיוזמתם עם הצעה ריאלית למימוש הנכס ו/או לפירעון החוב" (סעיף 14 לבקשה דנן).
זה טעמו של הזוכה (המיוצג על ידי בא כוחו, הוא כונס הנכסים אשר מינויו בוטל) לכך שלא עשה דבר בתיק מאז ההחלטה המורה על ביטול מינוי כונס הנכסים משך קרוב לשנתיים וחצי.
נכון שעו"ד כהן ימונה מחדש ככונס נכסים הואיל והוא זה אשר בקי בנבכי תיק ההוצאה לפועל ובפעולות שבוצעו בעניין הנכס אשר מבוקש לממשו. כלשון הבקשה (שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל, סעיף 12): "בנסיבות שיצרו החייבים, אין מנוס מחידוש מינויו של ב"כ הזוכה ככונס נכסים על מנת שיפעל באופן אגרסיבי למכירת הנכס, עם החייבים או בלעדיהם, הכל לפי מה שתקבע כב' הרשמת בהליך זה".
התנגדות החייבים (המשיבים) בלשכת ההוצאה לפועל לבקשת מינוי הכונס מחדש
החייבים התנגדו לבקשת המבקש למינויו מחדש ככונס נכסים. בין היתר נטען כי במשך כל השנים פעל/חדל עו"ד שלום כהן ברשלנות מקצועית בהליכי הכינוס תוך שלא הוגשו דו"חות בתיק ההוצאה לפועל, כנדרש מכונס נכסים. בין היתר, תוארה בהרחבה התנהלות בשנים 2015-2014 בהוצאה לפועל שעניינה היה אי התייחסות הכונס (דאז) לחובתו להגיש דו"חות והתעלמותו מהחלטות וארכות שניתנו לו. מכל זאת הוכחה, לשיטת החייבים , אי כשירותו של הכונס לשעבר לשמש ככונס.
החייבים הזכירו כי כונס נכסים הוא שליח בית המשפט ועליו לקבל את אישורה של הערכאה הממנה לפעולות הננקטות במימוש תפקידו; כונס אשר מתמנה לבקשת נושה איננו סוכנו של הנושה (ע"א 522/72 מדינת ישראל נ' כונסי הנכסים של וולטקס צמרון תשלובת טקסטיל בע"מ (בפירוק ובכינוס נכסים) (זאב ברוכשטיין ושמואל קמחי), פ"ד כז(2) 393, 398 (1973); הגם שבאותו עניין מדובר היה בכונס של נכסי חברה). כן הפנו החייבים לפסק דינו של בית המשפט העליון ב-ע"א 1034/92 רמות זכרון בע"מ (בכינוס נכסים) ואח' נ' ד"ר אליעזר וולף ואח' (20.1.1993).
כמו כן נטען כי עולה תהייה לגבי בקשת הזוכה למינוי מחדש של המבקש ככונס נכסים לאחר שבהליך הנזיקי בין הצדדים ביקש הזוכה לדחות את התביעה נגד המבקש, בטענה כי למבקש אין קשר להליך הנזיקי. ברם, באותה עת מבקש הזוכה למנות בשנית את המבקש ככונס נכסים. בעניין זה הוסיפו החייבים וטענו כי עצם קיומה של תביעתם נגד כונס הנכסים לשעבר "מעקרת מיסודה" את אפשרות מינויו מחדש.
תגובת המבקש-הזוכה לתשובת המשיבים-החייבים בלשכת ההוצאה לפועל
בתגובת הזוכה להתנגדות החייבים לחידוש מינויו של עו"ד שלום כהן לכונס נכסים , נטען בין היתר כי אי קידום הליכי הכינוס הוא באשמת החייבים ועקב התנהלותם לאורך כל שלבי ניהול ההליך בתיק ההוצאה לפעול. עוד נטען כי נושא דיווחי כונס הנכסים לרשם אינו מעניינם של החייבים ואין בהגשתם או אי הגשתם כדי להשפיע על מצבם של החייבים. המבקש, עו"ד שלום כהן שלל מכל וכל את טענות החייבים נגדו לגבי תיאורם את התנהלותו בתיק ההוצאה לפועל.
בסעיף 9 לתגובתו טען הכונס לשעבר כך:
ג. החייבים לא הצביעו על נזק כלשהו שנגרם להם כתוצאה מאי הגשת דוח זה או אחר.
ד. החייבים לא הראו כיצד יש בדוח כזה או אחר שלא הוגש לפני שנים, כדי להשפיע על החלטת כב' הרשמת בבקשתנו הנוכחית לחידוש מינוי הכונס. אין בטענותיהם דבר וחצי דבר שיכול להצביע על כך שניתן להביא לפירעון החוב ללא חידוש מינויו של כונס הנכסים.
ה. סקירתם של החייבים מלמדת כי גם הרשמים שכיהנו וטיפלו בתיק זה במועדים הרלבנטיים לא ממש התרגשו או התרשמו מהעובדה שדוח זה או אחר לא הוגש, וזאת מהטעם הברור והידוע שמדובר במטלה מנהלתית גרידא שניתן להקל עם הכונס לגביה.
ו. למעלה מן הצריך נוסיף כי הח"מ בודאי שאיננו מזלזל בנהלים ובכבודם של הרשמים וככל שנפלה שגגה טכנית מתחת ידו הרי שברור שהח"מ הצטער על כך ואמרת את הדברים בזמן אמת.
ההחלטה מושא הבקשה דנן למתן רשות ערעור
ביום 6.1.2021 דחתה כבוד הרשמת את בקשת המבקש למינויו מחדש ככונס נכסים בתיק ההוצאה לפעול. עיקרי ההכרעה:
הסבר ב"כ הזוכה (הכונס לשעבר) לגבי הבחירה שלא לקדם את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל מאז ביטול מינויו (3.6.2018) - אינו סביר.
בתיק ההוצאה לפועל לא הוגש כל עדכון או בקשה במשך זמן רב, דבר שאינו סביר להליך.
על הזוכה להציע תוך 10 ימים מועמד חלופי מטעמו למינוי ככונס נכסים.
נימוקי בקשת רשות הערעור
בבקשתו בפניי, טוען המבקש כי נפלה שגגה בהחלטת הרשמת. בין היתר נטען:
שלא מתוך נוסח ההחלטה, הזוכה סבור שהרשמת "כנראה מצאה שיש אולי ניגוד עניינים שמונע את מינויו של כונס הנכסים שכנגדו תלויה ועומדת תביעתו של החייב". על יסוד סברה זו של הזוכה הורחב והובהר מדוע עמדה זו שגויה.
כבוד הרשמת התעלמה מהתנהלותם של החייבים בהליכי המימוש במשך השנים ומפעולותיהם אשר סיכלו את אפשרות מימוש הנכס.
טעתה הרשמת כאשר העדיפה את הטענות בדבר אי הגשת דו"חות (והעניקה להן "משקל יתר", כלשון ב"כ הזוכה) על פני קידום מהותי של ההליך.
טעתה הרשמת כאשר התעלמה מזכותו של הנושה המובטח למנות כונס נכסים מטעמו, שהוא "אמין עליו ויודע לעשות את עבודתו" (סעיף 19(י) לבקשה).
"טעתה כב' הרשמת כאשר התעלמה מן העובדה שהח"מ אשר "חי ונושם" את התיק כבר עשרים שנה ומכיר אותו על בוריו ועל כל פינותיו, הוא האיש המתאים ביותר להמשיך ולשמש כונס נכסים ולהתמודד מול החייבים בצורה היעילה והטובה שתביא בסופו של יום למימוש השעבוד" (סעיף 20(יא) לבקשה).

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי לפעול בהתאם לסמכותי מכח תקנה 119(ז) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 ולדחות את הבקשה מבלי להידרש לתגובת הצד שכנגד - מהנימוקים שלהלן.
החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל יעל ממן מיום 6.1.2021 (ההחלטה מושא ההליך דנן) איננה שגויה, איננה מוטעית ובוודאי שאין בה טעות המצדיקה מתן רשות ערעור מקום שהערעור אינו בזכות.
החלטת כב' הרשם ההוצאה לפועל (כתוארו דאז) ערן אביטל מיום 3.6.2018 הורתה על ביטול מינויו של עו"ד שלום כהן ככונס נכסים. ב"כ הזוכה (המבקש בהליך כאן) טוען כי הוא ידע בזמנו על אותה החלטה, אך בחר שלא לעשות דבר לגביה. משמע, מדובר בהחלטה חלוטה שאין אפשרות לבקש להפוך אותה באמצעות בקשה שהוגשה ביום 15.11.2020.
למותר לציין כי הדרך לתקוף החלטת רשם הוצאה לפועל (החלטה שניתנה ביום 3.6.2018) איננה באמצעות הגשת בקשה לאותה ערכאה למינוי מחדש מי שההחלטה הקודמת הורתה על ביטול מינויו.
אין רלבנטיות לאורך ההחלטה מיום 3.6.2018, אשר ניתנה לאחר שעו"ד שלום כהן (כונס הנכסים בזמנים) בחר שלא להשיב כלל לבקשת החייבים. ההחלטה דאז (מעצם העובדה שניתנה) מבטאת אי אמון של לשכת ההוצאה לפועל בכונס הנכסים דאז.
דעתי כדעת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה בכל הנוגע לאי סבירות ה"הסבר" שהציג עו"ד שלום כהן בעניין בחירת/החלטת הזוכה ובא כוחו (הוא כונס הנכסים שמינויו בוטל) להמתין שמא החייבים יהפכו עורם ויפרעו את חובם, בחלוף כעשרים שנה, מרצונם, ללא הליכי הוצאה לפועל כלשהם וללא קיומו של כונס נכסים ממונה כלשהו.
אין בהסבר מעושה זה כדי לדלג על עקרון סופיות הדיון בכל הנוגע לביטול מינויו של עו"ד שלום כהן מתפקידו ככונס נכסים בתיק.
אמונו של הזוכה בכונס הנכסים הוא אכן רצוי, אולם לא הוא אבן השתיה של בחירת כונס הנכסים. כונס הנכסים הוא ידו הארוכה של רשם ההוצאה לפועל והוא Officer of Court (קצין בית המשפט). אמונו של רשם ההוצאה לפועל במוע מד לשמש כונס נכסים הוא תנאי בלעדיו אין.
ההחלטה מיום 3.6.2018 קבעה אי אמון של לשכת ההוצאה לפועל בכונס הנכסים דאז. העובדה שעו"ד שלום כהן שימש כונס נכסים בתיקים אחרים אינה גוברת (ודאי לא שנים לאחר ההחלטה דאז) על מחדליו בתיק ההוצאה לפועל הקונקרטי מושא החלטות כב' הרשם ערן אביטל וכב' הרשמת יעל ממן.
אין כל הגיון ביצירת "דלת מסתובבת", כפי בקשת הזוכה במקרה דנן, כך שאותו כונס נכסים אשר מינויו בוטל לפני כשנתיים וחצי, תוך שמאז לא פעל בתיק גם בכובעו כמייצג הזוכה, ישוב וימונה לאותו תפקיד ממנו הודח על ידי רשם ההוצאה לפועל.
לשונו של ב"כ הזוכה בתגובתו הסופית ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שצוטטה לעיל, מצביעה על זלזול רבתי של עו"ד שלום כהן בחובותיו ככונס נכסים כלפי לשכת ההוצאה לפועל. התייחסותו של עו"ד שלום כהן למחדליו ככאלה שלא גרמו לרשמי ההוצאה לפועל "להתרגש או להתרשם" (כלשונו) - איננה נאותה כלל ובוודאי שאין בה כדי ללמד על כבוד שלו לחובותיו ככונס נכסים (שהופרו) ולמ רות רשמי ההוצאה לפועל, לפחות בהליך הקונקרטי מושא דיוננו. התייחסות הכונס לשעבר לחובותיו כאל "מנהלתיות גרידא" מלמדת כי לא בכדי הגיע למצב של אי אמון של לשכת ההוצאה לפועל בו ובתפקודו - ולהדחתו מתפקיד כונס הנכסים בהחלטה מיום 3.6.2018.
אף לא למותר לציין כי גם ההחלטה מיום 3.6.2018 ניתנה תוך שכונס הנכסים דאז, עו"ד שלום כהן, התעלם כליל מבקשת החייבים ומהוראות רשם ההוצאה לפועל על מתן תשובת כונס הנכסים לה.
אין יסוד לנסיון ב"כ המבקש-הזוכה לייחס לכב' רשמת ההוצאה לפועל טעות בשיקול דעת בכל הנוגע לתביעה שהוגשה נגדו על ידי החייבים או מי מהם . כב' הרשמת לא ביססה את החלטתה על נושא זה, ואילו דווקא ב"כ הזוכה בחר, מטעמיו, להעלות השערה בעניין.
מאליו מובן כי אין רלבנטיות לתביעה שמגיש חייב נגד כונס נכסים, שהרי אם היה בתביעה מעין זו כדי להשפיע על הליך הכינוס היה כל חייב נוקט כעניין שבשגרה בהליך של תביעה אישית כנגד הכונס ונהנה מארכה נדיבה עד לסיום ההליך או מ'שוט' נגד הכונס. לא זה הנושא.
בשורה התחתונה, כב' רשמת ההוצאה לפועל הורתה לזוכה להציע תוך 10 ימים כונס נכסים (אחר מזה שמינויו בוטל).
ברי כי המטרה היא להתקדם לעבר השלמת מימוש נכס המקרקעין בחלוף שני עשורים. זו ההוראה הסבירה, ובוודאי שאין לכפות על לשכת ההוצאה לפועל ליתן אמון בכונס נכסים שמינויו בוטל לפני כשנתיים וחצי ואשר מאז לא עשה דבר, לא כמייצג הזוכה ולא ככונס-נכסים-לשעבר.
בנסיבות תיק ההוצאה לפועל, אין להוציא מכלל אפשרות מינוי כונס נכסים שהזוכה אינו מציע, ובלבד שיפעל בהתאם להוראות רשם ההוצאה לפועל, מבלי לברור ביניהן או לראות איזה מהן כ"מטלה מנהלתית גרידא" (כלשון הכונס לשעבר בסעיף 18(ט)(6) לבקשה דנן).

לאור האמור, הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תשובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' ניסן תשפ"א, 14 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.