הדפסה

בית משפט השלום בירושלים חדל"פ 54540-03-20

לפני כבוד השופטת ג'ויה סקפה שפירא

בעניין:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018
להלן: "החוק"
בעניין:
אלי דדון ת"ז XXXXXX256

להלן: "היחיד"
בעניין:
עו"ד נועם שיפמן (נאמן)
להלן: "הנאמן"
ובעניין:
ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
להלן: "הממונה"

פסק דין

ביום 9.6.20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ו עו"ד נועם שיפמן מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון. צו לפתיחת הליכים ניתן גם בעניינה של אשת היחיד, והדיונים בשני התיקים אוחדו והתקיימו ביום 30.6.21.

במסגרת הצו הוטל על היחיד תשלום חודשי בסך 700 ₪, וככלל, הוא עמד בו.

הנאמן אישר 10 תביעות חוב בסך כולל של 100,228 ₪, כולם חובות כלליים.

מהצעת הממונה שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק עולה כי היחיד צבר לחובתו מחדלים שונים ובהם אי הגשת דו "חות על אודות הכנסותיו והוצאותיו כסדרם ובמועדם, עבד כעוסק עצמאי ללא קבלת היתר מהממונה ולא המציא חלק משמעותי מהמסמכים שהתבקש להמציא. חלק מן המחדלים תוקנו ערב הדיון.
בתום הדיון ניתן פסק דין ובו צו לשיקום כלכלי בעניינה של אשת היחיד.
בעניינו של היחיד לא ניתן פסק דין שכן באותה עת לא היה ברור כושר השתכרותו. ליחיד ניתנה הזדמנות לפנות לממונה בבקשה לעבוד כעצמאי, ולאחר הדיון היחיד הגיש בקשה מתאימה ונענה בחיוב.

המלצתם המקורית של הנאמן והממונה הייתה ביטול הצו לפתיחה בהליכים בשל מחדלי היחיד. ואולם לנוכח הסרת חלק גדול מהמחדלים סמוך לפני הדיון, ניתנה ליחיד שהות לתקן את יתרתם, ולאחר שעשה כן הציע הנאמן תכנית לשיקום כלכלי הכוללת 36 תשלומים חודשיים על סך 1,500 ₪ כל אחד.
הממונה הציע תכנית שיקום הכוללת 48 תשלומים חודשיים על סך 1,500 ₪ כל אחד, בניכוי הסכומים ששילם היחיד מאז הדיון ועד למתן פסק הדין, ונימק את הארכת תקופת התשלומים במחדלים שצבר היחיד לאורך ההליך.

היחיד הסכים לתשלום החודשי שהומלץ, אך ביקש לקבוע תקופת תשלומים בת 36 חודשים בלבד, וטען כי התנהל לאורך תקופת הביניים בצורה מוסדרת וכי למעט אי בקשת היתר לעיסוק עצמאי לא היו לו מחדלים נוספים. עוד טען היחיד כי עושה כל שביכולתו כדי להשיא את הכנסותיו חרף מצבו הבריאותי הרעוע .

איש מן הנושים לא התייצב לדיון ולא ביקש להביע עמדתו בדרך אחרת.

לאורך תקופת הביניים היחיד צבר מחדלים לא מעטים, ולא בכדי המליצו זמנו הנאמן והממונה על ביטול הצו לפתיחה בהליכים . כפי שעולה מדו"ח הממונה ומדו"ח ממצאי הבדיקה של הנאמן, לאורך תקופת הביניים היחיד עבד כעצמאי ללא היתר, החסיר מסמכים רבים שהיה עליו להמציא לנאמן, לא הגיש דו"חות במועד ומנע בכך את בירור מצבו הכלכלי וכושר השתכרותו בתוך התקופה שקבע המחוקק. לפיכך, ישנה הצדקה להארכה מסוימת של תקופת התשלומים, בדומה להחלטה שהתקבלה בנושא זה גם בעניינה של אשת היחיד. לפיכך, אעמיד את תקופת התשלומים על 46 חודשים.

לאור עמדת הממונה והנאמן, בהעדר התנגדות מטעם מי מהנושים, ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים המפורטים להלן:

תשלומים לקופת הנשייה- על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 69,000 ₪, שישולמו ב-46 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 1,500 ₪ כל אחד.

נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – כספים לא מוגנים הצבורים לזכות היחיד בקופות גמל, שהם נזילים או שיהפכו להיות נזילים בתוך תקופת התשלומים, ימומשו לקופת הנשייה במועד נזילותם.
בנוסף, בהתאם לסעיף 164 לחוק, נכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

תחולת ההגבלות – החובות וההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי ואולם בתקופת התשלומים על היחיד להגיש דו"חות על הכנסות והוצאות אחת לשישה חודשים בלבד. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.
ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק. ככל שתביעת החוב של המרכז לגביית קנסות כוללת גם רכיב של קנס פלילי, הרי שרכיב זה לא ייכלל במסגרת ההפטר.

הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:

הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:
היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;
היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –
מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;
מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;
היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

הגדלת סכומי התשלומים – הממונה יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.

ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.

הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו.

הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד.
לחילופין, הממונה יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על פי החוק.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' כסלו תשפ"ב, 13 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.