הדפסה

בית משפט השלום בירושלים חדל"פ 47605-03-20

לפני כבוד השופטת ג'ויה סקפה שפירא

בעניין:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018
להלן: "החוק"
בעניין:
אריה אברהמי ת"ז XXXXXX721

להלן: "היחיד"
בעניין:
עו"ד ענבל אלוש לוצאטו (נאמנת)
להלן: "הנאמנת"
ובעניין:
ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
להלן: "הממונה"

פסק דין

בעניינו של היחיד ניתן צו לפתיחה בהליכים ביום 9.6.20, ועו"ד ענבל אלוש - לוצאטו מונתה כנאמנת לניהול הליכי חדלות הפירעון.

על היחיד הוטל תשלום חודשי בסך 150 ₪ והוא צבר שני פיגורים בתשלומים. היחיד הגיש בחודש יולי 2020 בקשה לפטור אותו מתשלומים חודשיים. הנאמנת התנגדה והבקשה נדחתה על ידי הממונה על חדלות פירעון.

ביום 29.4.21 הוגשה הצעת הממונה למתן צו שיקום כלכלי בעניינו של היחיד, הכוללת גם את ממצאי הבדיקה שערכה הנאמנת.
מתוך הדו"ח עולה כי היחיד יליד 1956, גרוש ואב לארבעה, מהם שלושה קטינים ובגיר אחד שפרנסתו על היחיד. יצוין כי בבקשה לפתיחה בהליכים כתב היחיד כי יש לו רק שני ילדים קטינים (כיום כבני 17 ו-18) ואין לו ילדים בגירים שפרנסתם עליו. הנאמנת לא הסבירה מקורה של סתירה זו והיא נותרה בלתי פתורה .
עוד נכתב בדו"ח הממונה, כי היחיד התגרש מאשתו ביום 21.3.18, וכי על פי הסכם שנערך ביניהם ביום 5.6.19 הוא פטור מתשלום מזונות, לאחר שהעביר ל גרושתו סך של 280,000 ₪ , המגלמים בתוכם את תשלום המזונות העתידי של ילדיהם. על פי האמור בדו"ח, מדובר בסכום ששילם היחיד לגרושתו מתוך תמורה שהתקבלה לאחר מכירת נכס שהיה בבעלותם המשותפת של השניים.
בנוסף נכתב בדו"ח, כי היחיד מתגורר במכולה השייכת לחבריו ללא תמורה, אך סירב למסור את כתובת המכולה או פרטים נוספים כלשהם בדבר מקום מגוריו, וטען כי הבטיח לחבריו המסייעים לו ללא תמורה, שלא י חשוף את הפרטים הנוגעים למגוריו. בדו"ח נכתב כי ביחידת דיור זו מתגוררות שתי נפשות, אך באותה פיסקה ממש נכתב כי היחיד מתגורר בגפו.
מתוך הדו"ח עולה כי היחיד, שהוא בעל תואר הנדסאי בניין והועסק בעבר כשכיר, אינו עובד מאז חודש מרץ 2020, עת הוצא לח ופשה ללא תשלום.
אשר למצבו הרפואי של היחיד נכתב, כי הוא סובל מבעיות רפואיות שונות, והוא המציא מסמכים מהמוסד לביטוח לאומי המתייחסים רק לשנת 2020, המלמדים כי בשנה זו נקבעו לו 71 אחוזי נכות ו-100 אחוזי אובדן כושר עבודה זמני .
היחיד הגיש דו"חות על הכנסות והוצאות כסדרם, ו על פי האמור בדו"ח הממונה, בכל אחד מה דו"חות סכום ההוצאות החודשי זהה במדויק לסכום ההכנסות החודשי.
בדו"ח הממונה צוין כי זהו הליך חדלות הפירעון השני של היחיד, אשר בשנת 2017 קיבל הפטר מחובותיו במסגרת הליך פשיטת רגל שהתנהל בבית המשפט המחוזי.
עוד צוין בדו"ח, כי היחיד הצהיר בבקשתו על חובות לארבעה נושים, בסכום כולל של 936,029 ₪ וכי נגד היחיד הוגשה תביעת חוב אחת בלבד על סך 822 ₪, אשר הנושה משך אותה סמוך לאחר הגשתה. לפיכך, לא קיימות תביעות חוב נגד היחיד.
על פי טענת היחיד לפני הנאמנת, הוא קיבל הפטר חלוט על חובותיו במסגרת ההליך הקודם, ואולם הבקשה לפתיחה בהליכים הוגשה לנוכח העובדה כי נותרו תיקים פתוחים בהוצאה לפועל. לדבריו של היחיד, קריסתו הכלכלית נגרמה בשל הליך פשיטת הרגל הקודם שפתח נגדו אחד מנושיו, אשר במסגרתו אף נמכרה דירתו של היחיד, ועובדות אלה יחד עם החמרה במצבו הבריאותי, הובילו להידרדרותו הכלכלית גם לאחר ההפטר.
התרשמות הנאמנת הייתה משיתוף פעולה מלא של היחיד כנדרש ממנו, והיא סברה גם כי היחיד ממצה את כושר השתכרותו. עוד התרשמה הנאמנת מתוך דו"חותיו של היחיד כי הוא עומד במסגרת הוצאות סבירה, נוהג בצניעות וכי ממוצע הוצאותיו נמוך ממוצע הכנסותיו.
בדו"ח צוין כי אין ליחיד נכסים כלשהם.
על יסוד כל האמור לעיל, המליצה הנאמנת על מתן הפטר לאלתר. גם הממונה הצטרף להמלצה זו, ומובן כי בדיון שהתקיים ביום 24.5.21, גם היחיד עצמו ביקש לאמצה.

לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים, מצאתי כי לא ניתן לקבל את המלצת הממונה, הנשענת על בדיקה כלכלית חסרה, שעולים ממנה סימני שאלה רבים שלא באו על פתרונם בחקירת הנאמנת ואף לא בדיון שהתקיים לפניי .

ראשית יש לומר, כי לא ניתן לגלות כל הבנה לעמדתו של היחיד שסירב לגלות לנאמנת את מקום מגוריו. היחיד הוא בעל העניין בהליך, ומצופה ממנו לשתף פעולה עם ההליך באופן מלא, ובכלל זה למסור פרטים שהם בסיסיים ומובנים מאליהם כגון מקום המגורים.
לא ניתן אף לקבל את טענתו של היחיד כי סירובו לגלות את מקום מגוריו נובע מתוך חשש שחבריו המסייעים לו יפסיקו לספק לו מקום מגורים, שכן כפי שעולה מתוך דבריו של היחיד עצמו לנאמנת כפי שבאים לביטוי בעמוד השלישי לדו"ח הממונה, ה יחיד ממילא התבקש לאחרונה על ידי חבריו לפנות את המקום שבו התגורר.
התנהלותו של היחיד בעניין זה היא חוסר תום לב היורד לשורשו של ההליך, והוא לבדו מצדיק את ביטולו.

שנית חקירת הנאמנת לוקה בחסר בפרטים הבסיסיים ביותר, ובהם שאלת גודל משפחתו של היחיד. כפי שצוין לעיל, הנאמנת ציינה כי ליחיד ארבעה ילדים מתוכם אחד בגיר שפרנסתו עליו. בבקשה לפתיחה בהליכים צוין כי ליחיד שני ילדים קטינים בלבד ואין לו ילדים בגירים הסמוכים על שולחנו. בנוסף בדו"ח ממצאי הבדיקה נכתב באותה פסקה ממש כי היחיד מתגורר בגפו, וכי ביחידת המגורים של היחיד מתגוררות שתי נפשות. יצוין כי לנוכח העובדה שהנאמנת אינה יודעת היכן היחיד מתגורר, קשה לקבוע שאיזה מההתייחסויות להיקף הנפשות ב תא המשפחתי של היחיד היא הנכונה.

שלישית, הדו"חות שהגיש היחיד לוקים באמינותם גם לשיטתה של הנאמנת, שגם בעניין זה מסקנותיה אינן קוהרנטיות. בדו"ח ממצאי הבדיקה צוינו, כאמור, הכנסות זהות להוצאות לאורך כל חודשי תקופת הביניים, גם כאשר דובר בסכומים שאינם "עגולים". כשלעצמה, תוצאה כזאת היא בגדר נס סטטי סטי. מכל מקום ברור, שכשההכנסה החודשית זהה מדי חודש בחודש להוצאה החודשית, כפי שמפורט בטבלה שבסעיף ב.1.ג לדו"ח, מסקנתם של הנאמנת ושל הממונה בסעיף 8 לפרק ד' לדו"ח, שלפיה "ממוצע הכנסותיו של היחיד גבוה ממוצע הוצאותיו" אינה עולה בקנה אחד עם כללי החשבון המוכרים, וגם לא עם הכתוב בשולי הטבלה.
כך או כך, תוצאות אלה מקימות ספקות כבדים בשאלת מהימנותם של הדו"חות. ב"כ הנאמנת ניסח זאת בצורה מעודנת בדיון שהתקיים ביום 24.5.21 ואמר "הדו"חות שלו נראים לי מהימנים עד גבול מסוים. הייתה בעיה עם ההצהרות שלו אבל מצד שני יש גבול עד כמה אפשר לבדוק את ההצהרות הללו." (עמ' 1 שורות 28-29 לפרוטוקול הדיון).
לנוכח דברים אלה ביקשתי מהנאמנת להגיש לי את הדו"חות על מנת שאוכל להתרשם מהם בעצמי, והתגלה כי הנתונים המופיעים בטבלה המסכמת שבדו"ח ממצאי הבדיקה אינם תואמים את האמור בדו"חות עצמם. כך, לשם הדוגמא, בדו"ח המתייחס לחודשים יוני-יולי 2020 ציין היחיד כי לא היו לו הכנסות כלל (עובדה שאינה נכונה, על פי ממצאי הנאמנת), בעוד שבדו"ח ממצאי הבדיקה נכתב, כי הוצאותיו היחידות היו הוצאות כלכלה והתשלום לכונס הרשמי וכי לא היו לו הוצאות נסיעה, זאת הגם שהאסמכתאות שהגיש כללו קבלות על נסיעה במוניות ובאוטובוסים.
ב"כ הנאמנת, שהסכים כי הדו"חות מעלים תהיות, הבהיר כי לאור התרשמותה הכללית של הנאמנת ממצבו הכלכלי של היחיד היא לא דקדקה בעריכת הבדיקות, ואמר: "הדוחות האלה נערכו על ידי היחיד על מנת להבהיר את העובדה שאין בידיו כסף..." (עמ' 2שורה 27), ואולם אני סבורה כי ראוי היה לערוך בדיקה שאינה תלויה בהנח ת מוצא שלפיה מצבו הכלכלי של היחיד עגום, אלא בדיקה שנועדה לבחון טענה זו. בהקשר זה ראוי להזכיר כי לאורך מרבית החודשים, כשכל הכנסתו של היחיד, לטענתו, מקצבאות נכות ודמי אבטלה, וגם כאשר חסך אוכל מפיו ולא היה לו היכן להתגורר, שילם, מתוך דלותו הרבה, סכומים שבין 750 ₪ ל- 1,500 ₪ לעורך דינו, התנהלות שיש בה כדי ללמד על סדר העדיפויות הכלכלי של היחיד.

רביעית, התקשיתי לקבל את העובדה כי לא נבדקה לעומק העברת סכום של 280,000 ₪ מהיחיד לגרושתו זמן קצר לאחר מתן ההפטר בהליך פשיטת הרגל הקודם, ובפרט לא נבדקה השאלה האם מדובר בפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה , שיש לבטלה. הנאמנת קיבלה ללא פקפוק את טענת היחיד , כי ההסכם שערך עם גרושתו מגלם תמורה הולמת עבור סכום הכסף שהעביר לה. עם זאת, ב"כ הנאמנת הצהיר בדיון בבית המשפט, כי אינו יודע האם נבחנה השאלה האם סכום זה מהווה היוון סביר של סכום המזונות שנ ותר ליחיד לשלם לילדיו (עמ' 1 שורה 31- עמ' 2 שורה 1 לפרוטוקול הדיון) והאם כלל היה מקום או טעם או יסוד לבצע היוון שכזה . יצוין כי ההסכם נערך לפני כשנתיים בשעה שעל פי הנתונים שנכתבו בבקשה לפתיחה בהליכים, אחד מילדיו של היחיד היה כבן 15 והשני כבן 16. על פני הדברים עולה ספק האם סכום זה אכן מגלם היוון סביר של כלל המזונות העתידיים שהיה על היחיד לשלם אלמלא ההסכם, ואולם משעה שעובדה זו לא נבדקה, לא ניתן לקבוע דבר בעניין .

לבסוף, בדו"ח הממונה נכתב כי על פי הצהרתו של היחיד, החוב המרכזי שבגינו התבקש הצו לפתיחה בהליכים, בסך של 742,452 ₪ הוא חוב שנוצר בחודש מאי 2017, עת היה היחיד נתון בהליך פשיטת רגל. ספק רב אם יצירת חוב בסכום של מאות אלפי שקלים בזמן שהיחיד מנהל הליך פשיטת רגל שבו הוא שואף לקבל הפטר על חובותיו היא התנהלות בתום לב, ויוזכר כי מועד יצירת החוב הוא סמוך, לכאורה, למועד שבו העביר היחיד לגרושתו סכום של 280,000 ₪ כפי שפורט לעיל. ראוי היה שהנאמנת תיתן דעתה לעניין זה. תחת זאת מצאה הנאמנת לציין בדבר ממצאיה בנוגע ליצירת החובות, את הצהרתו של היחיד לעניין יצירת החוב, שאותה, ככל הנראה, קיבלה כפי שהיא.

סיכומם של דברים- מסקנתה של הנאמנת שלפיה חובותיו של היחיד נוצרו בתום לב, כי ליחיד אין מקום לגור, אין לו כושר השתכרות, אין לו נכסים ולא היו לו נכסים שנגרעו מקופת הנשייה בחוסר תום - לב , לא בוססה על ממצאים שמקורם בבדיקות שהיה עליה לבצע. ממצאי חקירת הנאמנת מעלים גם אפשרויות אחרות, סבירות באותה המידה, ומשכך לא מצאתי כי עלה בידי היחיד להוכיח שהוא חדל פירעון, מה גם שלא קיימות נגדו תביעות חוב.

לנוכח האמור לעיל, אני מורה על ביטול הצו לפתיחה בהליכים.

עיכוב ההליכים יבוטל.

צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל בתוך 30 ימים מהיום.

כספים המצויים בקופת הנשייה ישמשו לכיסוי הוצאות ההליך. ככל שתיוותר יתרה היא תועבר לקופת ההוצאה לפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על פי הדין.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשפ"א, 02 יוני 2021, בהעדר הצדדים.