הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ה"פ 53104-02-18

בפני
כבוד ה שופטת מרים קסלסי

המבקש

מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ
ע"י עו"ד רונן הירש ואח'

נגד

הטוענים

1.ישראל יהודה

2.רחל קלי יהודה
ע"י עו"ד יוסף שחור

3.המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות
ע"י פרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי

ונפגעת העבירה שבשמה החוב נגבה
ע"י עו"ד רוברט אפשטיין

4.הנהלת בתי המשפט
ע"י פרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי

פסק דין
(טען ביניים)

המבקש מחזיק בסך של 62,081 ₪ (קופת גמל) על שם טוען 1. על הסך הנ"ל הוטלו שלושה עיקולים והמבקש מבקש מבית המשפט שיקבע למי להעביר הכסף.

טוען 1 (פנסיונר שריצה עונש מאסר ארוך שנים) חייב הכספים לטוענת 2 ו-3, הוא אינו טוען שהכסף צריך להגיע אליו ומבקש להורות למבטחים לשלם "עפ"י סדרי הקדימויות בנשיה הקבועים בדין לא כל עכוב נוסף" .
טוענת 2 היא גרושתו של טוען 1, חוב המזונות המתנהל בהוצאה לפועל מגיע לסך של כ-1,530,000 ₪.
טוענת 3 גובה פיצוי עבור נפגעת עבירה שביצע כלפיה טוען 1, בסך 50,000 ₪, כיום הסכום עומד על סך של כ-231,000 ₪.
טוענת 4 לא מצאה את מקור החיוב לעיקול, ופרקליטות מחוז ירושלים הודיעה בשמה כי היא אינה עומדת על גביית החוב. לפיכך אני מורה על ביטול העיקול שהוטל לזכות הנהלת בתי המשפט.

המצב החוקי
קדימות מזונות
סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 מפרט את סדרי הקדימויות בעת קבלת כספים במקרה בו יש לחייב מספר חובות או כאשר ישנה קדימות בדין.
סעיף 76(א3) לחוק ההוצל"פ קובע קדימות לגביית חובות בתיקי מזונות על פני חובות אחרים בהוצל"פ, מאידך סעיף 76(ג) קובע כי הוראות הסעיף אינן גורעות מזכות קדימה או עדיפות נושה על פי כל דין אחר.

קדימות תשלום לנפגעי עבירה
סעיף 3(ד) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התשנ"ה-1995 מפרט סדרי קדימויות בעת קבלת כספים במקרה בו לחייב מספר חובות. סעיף 77 ג' לחוק העונשין קובע כי כל סכום שנגבה מאדם שנגזר עליו קנס ופיצוי, ייזקף תחילה על חשבון הפיצוי.

עמדות הטוענים:
עמדת המדינה היא שיש במקרה כזה לחלק את הכספים "פרי פסו", דהיינו באופן שווה לפי היחס שבין החובות.
ביקשתי את עמדת נפגעת העבירה בנפרד, וזו טענה כי כל הסכום צריך לעבור אליה, משום שלא קיבלה כל סכום מאז נקיטת ההליכים נגד החייב, ומשום ש"מבטחים" העבירה סך של 154,637.5 ₪ במהלך השנים 2014-2017, על אף שלכאורה היה תלוי ועומד עיקול של המרכז לגביית קנסות באותה עת .
לחילופין, אם תתקבל העמדה לחלוקה יחסית, יש להתחשב בסכום הנ"ל ששולם לטוענת 2 ועל פי החישוב שערכה מגיע לה סך של 27,913 ₪.

חלוקה פרי פסו כפי שמציעה המדינה, במקרה הנוכחי תביא לתשלום 8,154 ₪ לנפגעת העבירה (באמצעות טוענת 3) ו-53,927 ₪ לטוענת 2. הסכום שמיועד לחלוקה ביחס לסך החובות של שני הטוענים הוא 3.525%.

עמדת טוענת 2 היא שכל הסכום צריך להגיע לידיה משום שהיא זקוקה לו ומצבה הכלכלי דחוק ביותר וכי חוב המזונות בקדימות .

הכרעה
משאין בחוק או בהלכה הפסוקה, קביעה לגבי עדיפות חוב מזונות על פני חוב לנפגע עבירה או להיפך יש לראותם כחובות בעלי אותה דרגת קדימות. במצב דברים זה ובהשוואה לאמור בחוק ההוצאה לפועל, בפקודת פשיטת הרגל (ס' 76 ו- 78(3) ) ובחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 (ס' 232), חלוקת הכספים תיעשה באופן שווה ללא העדפה, בהתאם ליחס החובות. השוויון מתבטא בחלק הפירעון לכל נושה ולא בסכום הפירעון.

לפיכך מקובלת עלי עמדתה של המדינה ו אין מקום לדון בנסיבות האישיות של כל נושה.

גם לטענה כי "מבטחים" שילם לכאורה שלא כדין לטוענת 2 סכומים במהלך שלוש השנים שבין 2014-2017, איני יכולה להתייחס, משום שמי שהגדיר את המחלוקת בטען הביניים הוא המבקש וזו מוגבלת לסכום הנוכחי בלבד שטרם חולק.

אשר על כן, אני מורה למבקשת להעביר לטוענת 2 סך של 53,927₪, ואילו לטוענת 3 סך של 8,154 ₪.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד חשוון תשע"ט, 02 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.