הדפסה

בית משפט השלום בירושלים ה"פ 14391-09-17

לפני
כבוד ה שופטת מיכל שרביט

המבקש
עו"ד יורם הכהן

נגד

הטוענים

  1. עובד מזרחי
  2. פישל אפרים הוניג
  3. ישעיהו ריבלין

החלטה

1. לפניי בקשה שהגיש המנהל המיוחד לנכסי הטוען 2 לביטול פסק הדין שניתן ביום 3.5.18 לאחר שהטוען 2 לא התייצב לדיון שהתקיים באותו היום.

2. זו השתלשלות ההליכים: המבקש הגיש תובענה למתן סעד בדרך של טען-ביניים שלפיו התבקש בית המשפט להכריע במחלוקת שבין הטוענים בשאלה למי על המבקש להחזיר כספי נאמנות בסך 95,000 ₪ שהופקדו בידי המבקש לפי חוזה שנחתם בין הטוענים 2-1. בהמשך צורף טוען 3 להליך מאחר שנטען כי הסך האמור הופקד על ידו אצל המבקש בנאמנות כהלוואה שנטל ממנו טוען 2. הטוענים הגישו הודעת פרטים ונקבע דיון מקדמי בתובענה.

שבוע קודם לדיון האמור, ביום 26.4.18, הגיש הטוען 2 בקשה לעיכוב ההליכים ולביטול הדיון וזאת מן הטעם שנפתח בעניינו הליך פשיטת רגל וניתן צו לכינוס נכסיו. בהחלטתי מיום 29.4.18 קבעתי כי אין מקום להורות על ביטול הדיון בהינתן קיומם של שני טוענים נוספים, וכי הבקשה לעיכוב הליכים תידון בדיון הקבוע. חרף החלטה זו לא התייצב הטוען 2 לדיון. משכך בתום הדיון מיום 3.5.18 ובהתאם להוראת תקנה 232(2)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ניתן צו הגודר בעד תביעתו של הטוען 2; וכן ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הטוען 1 והטוען 3 שעל-פיה הסכום שהופקד בידי המבקש בסך 95,000 ₪ יועבר לידי הטוען 1. כן ניתנה הוראה למזכירות להמציא העתק הפרוטוקול לטוען 2 ולמנהל המיוחד שמונה לנכסיו.

ימים ספורים לאחר מכן, ביום 9.5.18 , עדכן המנהל המיוחד בהחלטת בית המשפט המחוזי הדן בפשיטת הרגל שנעתר לבקשתו לעכב את ביצוע פסק הדין מיום 3.5.18 ואף נתן צו מניעה המורה למבקש להימנע משחרור הכספים בהתאם לפסק הדין וזאת עד למתן החלטה אחרת (פש"ר 40141-09-17,החלטת כבוד השופט ד' טפרברג מיום 9.5.18). בהמשך, ביום 3.6.18, הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול פסק הדין. התבקשה תשובה לבקשה. מאז ניתנו לטוען 1 בהסכמת המנהל המיוחד ארכות מעת לעת להגשת תשובתו באשר צוינו מגעים בין הצדדים בניסיון להגיע להסכמות אשר תייתרנה את הצורך בהגשת תשובה. ביני לביני מונה מנהל מיוחד חדש לנכסי הטוען 2. כמו כן תביעת החוב שהגיש הטוען 1 נדחתה על-ידי המנהל המיוחד וערעור על החלטה זו תלוי ועומד לפני בית המשפט המחוזי.

בהחלטה מיום 21.5.20 עמדתי על כך שמאז הגשת הבקשה לביטול פסק הדין על-ידי המנהל המיוחד דאז חלף זמן ניכר, ולאחר מכן התבקשה ארכה לתשובה נוכח מגעים בין הצדדים בניסיון לייתר את הבקשה. לפיכך משלא הוגש דבר עד עתה בית המשפט מניח כי כל שהתבקש בא על סיומו. או אז הודיע המנהל המיוחד כי הוא עומד על הבקשה לביטול פסק הדין. כעת הגיש הטוען 1 תשובתו לבקשה והמנהל המיוחד הגיב לתשובתו. דיון בבקשה התקיים ביום 27.7.20. המבקש והטוען 3 לא הגישו תשובה לבקשה לביטול פסק הדין ואף לא התייצבו לדיון בבקשה. לבקשת המנהל המיוחד הוגשה לאחר הדיון השלמת טיעון קצרה בכתב מטעמו, ואף הטוען 1 השיב לה. כעת הגיעה העת להכריע בבקשה.

3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי יש להיעתר לבקשת המנהל המיוחד לבטל את פסק הדין. להלן אפרט טעמיי.

4. ראשית אציין כי אין בידי לקבל את טענת הטוען 1 שלפיה אין למנהל המיוחד מעמד להגיש בקשה זו לביטול פסק הדין. אמנם בעת שניתן פסק הדין והוגשה בקשת המנהל המיוחד לביטולו טרם הוכרז הטוען 2 בצו שהוא פושט רגל ומשכך טרם חלה הוראת סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 המקנה את נכסי פושט הרגל לנאמן . אולם בפסיקה נקבע כי גם בטרם הוכרז החייב פושט רגל ובטרם יצאו הנכסים מבעלותו מכוח הדין, נתונה לכונס הנכסים המתמנה במסגרת צו הכינוס הסמכות לפעול בנכסי החייב בכפוף לאישורו של בית המשפט ולפיקוחו (ע"א 2454/13 פרי-הר נ' חורש, פסקה 10 לפסק דינו של כבוד הנשיא (בדימ') א' גרוניס (24.3.2015)). כך בענייננו במסגרת צו הכינוס שניתן ביום 23.1.18 מונה המנהל המיוחד שהוסמך בין היתר לפעול לתפיסת נכסי החייב-הטוען 2. ניתן לראות בבקשת המנהל המיוחד לביטול פסק הדין, ש מטרתה לאפשר טענה לזכות של החייב-הטוען 2 בכספי הנאמנות שהופקדו אצל המבקש על מנת שיועברו לקופת הכינוס , כבאה בגדרי סמכותו על-פי צו הכינוס. וזאת לאחר שבית המשפט נעתר לבקשת המנהל המיוחד לעכב את ביצועו של פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות הטוען 2. מובן עם זאת כי המנהל המיוחד יפעל כנדרש בדין לצורך ניהול התובענה גופה.

5. לגופה של הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות הטוען 2 , הרי שעל-פי הפסיקה על בית המשפט הדן בבקשה כזו לשקול שני שיקולים מנחים: הראשון נוגע לסיבה שבגינה לא התייצב בעל הדין לדיון; והשני - שלו נודעת חשיבות רבה יותר - הוא סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. בהקשר זה נקבע כי אם מסתבר כי למבקש ישנה הגנה סבירה לגופו של עניין, בית המשפט ייטה לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות השנויות במחלוקת. זאת כדי להשיג את מטרתו העיקרית של בית המשפט לעשות משפט צדק, וכן לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות אשר נמנעת מבעל הדין שפסק הדין ניתן בהעדרו (ראו: ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431, 438ב'-ו' (14.7.1983); רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 11-10 להחלטת כבוד השופט צ' זילברטל (22.5.2012)).

יישום עקרונות אלה על המקרה שלפנינו מוביל למסקנה כי יש לבטל את פסק הדין. אמנם היה על הטוען 2 להתייצב לדיון לאחר שנדחתה בקשתו לביטול הדיון ונקבע כי הבקשה לעיכוב הליכים שהגיש תידון בדיון. עם זאת איני מוצאת כי אי התייצבותו של החייב-הטוען 2 צריכה לפעול לחובת המנהל המיוחד, אשר מייצג את האינטרס של כלל נושי החייב, וככל הנראה לא עודכן בנוגע לקיומו של ההליך בכלל ובמועד הדיון בפרט. מכל מקום מצאתי כי ממילא השיקול השני מטה את הכף לעבר קבלת הבקשה. בחינת טענות הטוען 2 בהודעת הפרטים שהגיש מעלה כי אין לקבוע שטענותיו להפרת ההסכם על-ידי הטוען 1 ולזכותו בכספים משוללות יסוד, ובוודאי שיש מקום לאפשר את בירורן הענייני. בהינתן שסיכויי ההצלחה לגוף התובענה סבירים, ולאור החשיבות היתרה המיוחסת לשיקול זה, אני מוצאת לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין ולאפשר ליבון הנקודות השנויות במחלוקת לגופן .

6. אשר על כן אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 3.5.18.

בטרם יינתנו הוראות בנוגע להמשך הליכי בירור התובענה, וככל הנדרש פניית המנהל המיוחד לקבלת אישור בית המשפט של פשיטת רגל לניהול התובענה ביחס לטוען 2 , הרי שבשים לב לערעור התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי על דחיית תביעת החוב של הטוען 1, שלהכרעה בו עשויה להיות השלכ ה על הצורך בהמשך בירור התובענה דנן, מתבקשים הצדדים להגיש הודעת עדכון בנוגע לערעור זה לא יאוחר מיום 25.11.20 .

7. המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"א, 25 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.