הדפסה

בית משפט השלום בטבריה ת"א 950-07-19

בפני
כבוד ה שופטת אפרת הלר

תובע

מאיר ויצמן

נגד

נתבע
ד"ר חיים שם דוד

החלטה

לפני בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית ו/או להעברתה לבית המשפט המסמך, בית משפט השלום בתל אביב או בפתח תקווה.

בנוסף, הנתבע עותר לדחיית התביעה על הסף, לאור ההגנה המוקנית לו בסעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.

הרקע לבקשה תביעת לשון הרע שהגיש התובע במסגרתה הוא עותר לחייב את הנתבע בסך 100,000 ₪ בגין פרסום דברי לשון הרע.

בקצירת האומר יצוין שנשוא התביעה הינה חוות דעת אותה כתב הנתבע אודות התובע, עבור אגף השיקום במשרד הביטחון, שלטענת התובע, מצוטטים בה משפטים שיש בהם כדי להטיל בו דופי חמור, להציגו באור שלילי ומהווים הוצאת לשון הרע.

בעניין הסמכות המקומית, הנתבע טוען שבית משפט השלום בטבריה נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה מאחר ומקום מגוריו הוא בתל אביב.

בנוסף, לטענת הנתבע, חוות הדעת שלטענת המשיב מכילה את הפרסומים הפוגעניים בגינם הוגשה התביעה, הוגשה לאגף השיקום בפתח תקווה ולא בטבריה.

מכאן, לטענת הנתבע, לא מתקיימת בענייננו אחת החלופות הקבועות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ( להלן: "התקנות") שיש בהן להקים סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתובענה.

התובע מתנגד לבקשה. לטענתו לבית המשפט זה סמכות לדון בתובענה לאור המעשה או המחדל שבשלו תובעים, הפרסום הפוגעני, שהתבצע באגף השיקום בטבריה, בו הוא מטופל.

התובע טוען שהוא נמצא בטיפול, בסמכות ואחריות אגף השיקום בטבריה, כאשר הבקשה להחמרת מצבו הנפשי הוגשה לוועדה הרפואית בטבריה ומקום מושבו של קצין התגמולים המוסמך לטפל בעניינו נמצא באגף השיקום בטבריה.

בנוסף, התובע טוען כי חוות הדעת הרפואית הוגשה למזכירות הוועדה הרפואית של אגף השיקום בטבריה ומכאן, לבית המשפט בטבריה סמכות מקומית לדון בתביעה.

מצאתי לדון תחילה בטענה הנתבע בעניין הסמכות המקומית של בית משפט זה לדון בתובענה, אשר במידה ותתקבל, הרי יתייתר הצורך לדון ולהכריע במסגרת החלטה זו ביתר הטענות המועלות בבקשה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבע, בתגובת התובע והתשובה לתגובה בעניין סמכותו המקומית של בית משפט זה לדון בתובענה, על נימוקיהן, אני קבועת כדלקמן:

תקנה 3(א) לתקנות קובעת את חלופות מקום השיפוט. בהתאם לתקנה זו, זכאי תובע להגיש תובענה, שאינה כולה במקרקעין, לאחד מבתי המשפט שבאזור שיפוטו מצוי כל אחד מאלה, העומדים בתנאי החלופות המצוינות בתקנה, כלהלן:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
(2) מקום יצירת ההתחייבות;
(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
(4) מקום המסירה של הנכס;
(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים."

בכתב התביעה טען התובע כי לבית משפט השלום בטבריה סמכות לדון בתביעה, מאחר שמקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים, היינו "הפרסום הפוגעני" כלשונו, נעשה באגף השיקום במחוז טבריה בו הוא מטופל.

ראשית אציין שטענת התובע בתגובתו לבקשה, לפיה הוא מטופל באגף השיקום של משרד הביטחון בעיר טבריה ואת הבקשה להחמרה במצבו הנפשי הגיש לוועדה הרפואית המחוזית בטבריה אין נפקות לעניין הסמכות המקומית, כאשר בענייננו, המבחן לבדיקת שאלת הסמכות המקומית, הוא מקום הגשת חוות הדעת שלטענת התובע מכילה את הפרסום הפוגעני או לחילופין מקום מגורי הנתבע.

בהקשר זה אדגיש שטענות התובע בדבר מקום הגשת חוות הדעת נטענו בסתמיות ולא גובו בכל מסמך ממנו ניתן ללמוד כי חוות הדעת הוגשה לאגף השיקום בטבריה.

בנוסף, הטענה העובדתית אותה העלה התובע בתגובתו בדבר הגשת חוות הדעת למזכירות הועדות הרפואיות באגף השיקום בטבריה לא גובתה בתצהיר לאימות טענה זו ולא צורפה כל ראיה המעידה כי חוות דעת זו התקבלה בטבריה.

מעבר לאמור, עיון במסמך מאת אגף שיקום נכים – היחידה לתביעות וקביעת זכאות במשרד הביטחון מתאריך 13.1.20 שצורף כנספח ב' לתשובת הנתבע, מלמד כי חוות הדעת הרפואיות המתקבלות אצל קצין התגמולים מרוכזות ביחידה לתביעות וקביעת זכות נכים במקום מושבה במטה אגף שיקום בפתח תקווה, ולא בטבריה, והתובע לא הוכיח אחרת.

מכאן, טענת התובע עליה הוא מבקש לבסס את סמכותו המקומית של בית משפט זה לדון בתובענה, לפיה חוות הדעת הוגשה לאגף השיקום בטבריה שם נעשה הפרסום הפוגעני, לכאורה, לא הוכחה.

מעבר לאמור, התובע אינו חולק על הטענה כי מקום מגוריו של הנתבע נמצא ברחוב קהילת ונציה, 10 אפקה, תל אביב, שאינו מצוי באזור שיפוטו של בית משפט זה.

מכאן, משלא ניתן ללמוד מטענות התובע כי מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים נעשה בעיר טבריה ואין חולק כי מקום מגוריו של הנתבע נמצא בתל אביב, עליו לא נמנה בית משפט זה, דין הבקשה להתקבל.

עם זאת, על פי תקנה 101 לתקנות לא ייעתר בית המשפט לבקשת דחייה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את העניין לבית משפט או לבית דין מוסמך לפי 79 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

על כן, בהתאם לסמכותי על פי 79 (א) הנ"ל אני מורה על העברת התביעה לבית משפט המוסמך, בית משפט השלום בתל אביב.

התובענה תועבר לכבוד נשיא בתי משפט השלום בתל אביב לצורך קביעת המותב שיידון בו.

לאור התוצאה אליה הגעתי לא ראיתי מקום לדון ביתר טענות הנתבע לדחיית התביעה על הסף, טענות אשר יידונו על ידי המותב אליו יועבר התיק.

על אף התוצאה אליה הגעתי, ולפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' שבט תש"פ, 28 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.