הדפסה

בית משפט השלום בטבריה ת"א 6616-12-16

בפני
כבוד ה שופטת ברכה לכמן

תובע
פלוני ת"ז XXXXXX762
באמצעות ב"כ עו"ד זועבי ח'אלד באסם

נגד

נתבעות
1.מועצה אזורית הגלבוע
2.איילון חברה לביטוח בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד דודי בכר ממשרד עו"ד בלטר,גוט,אלוני ושות'

פסק דין

רקע

1. זוהי תביעה בגין נזקי גוף בגין תאונה שארעה לתובע ביום 19.11.14 סמוך לשעה 16:00 עת נפל ברחוב שנמצא ליד ביתו בכפר טמרה שבתחום שיפוט נתבעת 1, מועצה אזורית גלבוע (להלן: "המועצה") .

2. על פי האמור בכתב התביעה, ביום 19.11.14 היו ממטרים רבים, שהתנקזו ברחוב לידי ביתו של התובע ויצרו בריכת מים גדולה וענקית ליד פתח ביתו של התובע, התובע יצא את ביתו ובניסיון שלו לעבור בקטע הכביש, החליק בבריכה שנוצרה ליד תעלת הניקוז, נפל בעוצמה במלוא קומתו על הרצפה ונפגע בצוואר ובכתף שמאל.

3. הנתבעות הכחישו את הטענות שביסוד עילת התביעה, את נסיבות התאונה, את האחריות לתאונה ואת הנזק.

4. הצדדים הגישו חוות דעת רפואיות מטעמם. לאור הפער בחוות הדעת מונה מומחה מטעם בית המשפט, פרופ' שטהל, שקבע כי בגין התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 5%.

5. אציין כבר כעת כי, התובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח את נסיבות התאונה ולא את אחריות הנתבע ות, לפיכך לא אדרש לבחינת שאלת גובה הנזק בגין אותה תאונה. וזאת בהסתמך על הכלל הראייתי הבסיסי החל במשפט האזרחי - "המוציא מחברו עליו הראיה" על פיו , על התובע להוכיח את התשתית העובדתית עליה נסמכת תביעתו ומשלא עשה כן דין תביעתו להידחות.

נסיבות התאונה

6. התובע הגיש תצהיר נסיבות שהוסכם כי יהווה את חקירתו הראשית. התצהיר סומן (ת/1) במסגרתו הצהיר התובע כי ביום 19.11.14 סמוך לשעה 16:00 יצא מביתו והחליק מבריכה שנוצרה ברחוב, שליד ביתו, הנמצא בנקודה הכי נמוכה בכפר. הוא הצהיר כי בימי החורף, מי הגשמים מתנקזים בצורה גדולה, מפחידה ומסוכנת ברחוב ליד ביתו. הוא הצהיר כי ביום 19.11.14 היו ממטרים רבים, מי גשם התנקזו ברחוב שליד ביתו ונוצרה בריכת מים גדולה , מסוכנת ומחליקה. כן הצהיר כי כתוצאה מהנפילה, נפגע התובע בצוואר ובכתף שמאל וכי העדה הישירה לתאונה היא אשתו, זועבי ח'יר.

7. במסגרת חקירתו הנגדית העיד התובע כי, התאונה ארעה בשעה 16:00 בכביש הסמוך לכניסה לביתו בעת שיצא לבקר את הוריו . הוא העיד כי החליק בשלולית מים על צד שמאל ונפגע בכתף ובצוואר . הוא העיד כי לאחר הנפילה, הכניסו אותו אשתו ואחיו הגר בסמוך אליו לביתו , וכי באותו יום פנה לרופא המשפחה . כן העיד כי באותו היום לאחר התאונה הוא צילם בפלאפון האישי שלו את התמונות שהוצגו וסומנו כ-ת/2 . לאחר כיומיים כשהכאבים גברו פנה לטיפול בבית חולים. התובע חזר על גרסה זו בסיכומיו.

דיון והכרעה

8. אפתח בדיון בטענה העובדתית של התובע, שביום 19/11/14 היו ממטרים רבים שהתנקזו ויצרו בריכה גדולה וענקית ליד ביתו.

9. הנתבעות הגישו תעודת עובד ציבור של השירות המטאורולוגי, חתום על ידי ד"ר עמוס פורת (להלן: "ד"ר עמוס"), מנהל גף אקלים. ד"ר עמוס נחקר בחקירה נגדית וחוזרת. תעודת עובד הציבור מתייחסת לשתי תחנות מדידה, האחת בישוב יבנאל והשנייה בכדורי. כשנשאל ד"ר עמוס מדוע אין התייחסות בתעודת עובד הציבור לישוב טמרה, השיב שאין בטמרה תחנת מדידה, ויבנאל וכדורי הן תחנות מדידה הקרובות ביותר לטמרה במרחק של 6-7 קילומטר מטמרה.

10. ואלו הם הנתונים לתחנות כדורי ויבנאל לימים 18/11/14 ו- 19/11/14 – לא ירד גשם כלל. ביום 17/11/14, לא ירד גשם כלל ביבנאל . בכדורי נמדדה כמות של 0.1 מ"מ בשעה 03:00, בטרם עלה השחר ביום 17/11/14. ניתן לומר על כמות זו של גשם, שמדובר ברף התחתון של מדידת כמות גשמים. מנתונים אלו, ניתן לקבוע שבמהלך הימים, מלאחר עלות השחר ביום 17/11/14 ועד ליום 19/11/14, לא ירדו גשמים באזור יבנאל וכדורי.

11. מה הסיכוי, שבמקומות שלא ירדו בהם גשמים במשך 3 ימים, במרחק של 7 קילומטר מהם, ירדו ממטרים רבים?. על כך השיב ד"ר עמוס בחקירתו החוזרת "לא סביר".

ש: לאור הנתון הזה ולאור הידע והמומחיות שלך, מה ההסתברות לפער משמעותי בין כמויות המשקעים בכדורי לבין כמויות המשקעים בתמרה באותו יום נתון, בין אם זה יום נשוא התעצ לבין אם זה מחר בבוקר לצורך הדוגמא.
ת: לגבי גשם שעתי, גשם שירד מידי שעה, בהחלט ייתכן שיהיה הבדל, גם במרחקים קצרים יכול להיות הפרשים, לגבי גשם באופן כללי, כלומר כמה ירד בסך הכל ביממה או במשך מספר יממות, סביר להניח שההבדל לא יהיה גדול.
ש: אם נהיה יותר קונקרטיים, לפי התע"צ שנתת, גם ביבניאל וגם בכדורי שהם במיקום גיאוגרפי לא רב אחת מהשניה, לא ירדו כלל גשמים ביום האירוע של התביעה הזו, כלומר 19.11.14, לא ירדו כלל גשמים ביום שקדם לו ובאחת משתי התחנות ירד גשם בכמות של עשירית המילימטר במהלך 17.11.14, יומיים לפני האירוע הנטען, בנתונים אלה, מה הסיכוי שירד גשם במספר מילימטרים בתמרה במהלך 17,18,19 לנובמבר שנת 2014.
ת: להערכתי הסיכוי הוא קטן, אני לא יכול לבטל לגמרי את האפשרות, תאורטית זה אפשרית.
ש: מדעית איך אתה יכול לכמת את הסיכוי או הסבירות שבתמרה ירדו גשמי זלעפות וביבניאל ובכדורי שמש זורחת או אפס משקעים.
ת: הסבירות נמוכה שיקרה דבר כזה.
ש: אתה יכול להגיד מה הכוונה 5%, 30%.
ת: קשה לענות ברמות כאלה.
ש: הרבה פחות הרבה יותר.
ת: סיכוי נמוך, לא חשבתי באחוזים, במילים אחרות, לא סביר. (ההדגשה של הח"מ).

ולשאלת בית המשפט השיב:

ש: כשאתה אומר מזג אוויר שונה, מה הכוונה ?
ת: מה שהסברתי ברמה של גשם שעתי נניח יש נתון, ניקח את התאריך שירד גשם, בודקים כמה מילימטרים ירד גשם, האם ייתכן שבאותו מקום ירד גשם ובתמרה לא ירד, ייתכן, מה סביר שיקרה, שאחר כך הגשם יגיע לתמרה מה שאומר שבסך הכל יממתי אני מצפה לערכים דומים. (ההדגשה של הח"מ).

12. בין גרסת התובע, שירדו ממטרים רבים לבין גרסת הנתבעות שלא ירדו גשמים, אני מעדיפה את גרסת הנתבעות. אני סבורה שמסקנת ד"ר עמוס, כפי שהובאה בעדותו, שלא סביר שבטמרה ירדו ממטרים רבים בימים 17/11/14 -19/11/14, והוא מצפה לערכים דומים בכמות הגשמים ביבנאל, כדורי וטמרה, היא מסקנה שאני מוצאת לנכון לאמץ, והיא מטה את הכף לטובת גרסת הנתבעות, הואיל והיא נשענת על בסיס מקצועי של ד"ר עמוס, מנהל גף אקלים בשירות המטאורולוגי ונשענת על תשתית ראייתית של תחנות יבנאל וכדורי. על כן, אני קובעת כי טענת התובע שירדו ממטרים רבים ביום 19/11/14 – אינה נכונה.

13. באשר לטענה שנוצרה בריכה גדולה וענקית של מי גשמים ליד ביתו של התובע. בעניין זה נשמעה, מטעם התובע, עדותו של מר מוחמד בחירי, מנהל תאגיד קולחי הגלבוע בע"מ, חבר ת בת של המועצה, המנהלת את תחום ה מים והביוב. אני דוחה את טענת ב"כ התובע בסיכומים, שאין לתת אמון ומשקל לעדותו של מר בחירי, משעדותו נוטה לטובת המועצה , טענה שהועלתה בסיכומים משנראה כי עדותו של מר בחירי, היא לא לטובת גרסת התובע, הואיל ומדובר בעד מקצועי, המנהל את התאגיד 19 שנים וחלה עליו מרות הוראות חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001 ולא מרות המועצה .

14. בעדותו של מר בחירי, התברר כי בריכה גדולה וענקית יכולה להיווצר ליד ביתו של התובע, רק לאחר יום סוער של גשמים, והיא תהיה למשך שעות לכל היותר עד שתתנקז במלואה.

ש: מה יש לך לומר על אותה שכונה בימי החורף.
ת: תלולה מאוד. מפותחת במידה מסוימת. כל הישוב הזה הוא הררי והניקוז הנגר העילי בכל הישוב הוא עילי ובאזור הזה הוא מגיע לנקודה שמתחברת לניקוז תת קרקעי.
ש: בתוך התצהיר תשובה 1ז' אתה אומר שבוצעו קולטני ניקוז לרוחב הכביש בנקודה הכי נמוכה, את מסכים שמדובר בנקודה הכי נמוכה.
ת: מסכים.
ש: אבקש להציג לך סרטון, אבקש לשמוע את עמדתך לאחר שתראה את הסרטון.
ת: (רואה את הסרטון) אני מזהה את השכונה ואת הבית של התובע.
ש: מה יש לך לומר על זה.
ת: יום סוער לפי הזרימה של המים, אני רואה אבני שפה בכביש מרופד באספלט וקולטני ריכוז שאמורים לקחת את כל המים.
ש: אמורים לקחת את כל כמויות המים.
ת: כן.
ש: איך נוצרת הבריכה כאן.
ת: רגעית.
ש: בריכות מהסוג הזה נשארות כמה שעות אחרי וכמה ימים אחרי, מה יש לך לומר על זה.
ת: אין סיכוי.
ש: מבחינתך זה מצב נורמלי לתושבי הגלבוע בימי החורף.
ת:כן.
ש: זה מסוכן.
ת: יכול להיות.
ש: אנחנו מדברים על שלוליות מים, מציג לך תמונה.
ת: 100% מהמקרים של החורף בכל הערים אותו דבר. יש שלוליות.
ש: מציג לך תמונה, זה טבעי למצב נורמלי בתוך הכפרים של הגלבוע.
ת: אמרתי אירוע גשם רגעי יכול להגיע למצב הזה אבל לא יכול להימשך לאורך זמן. זה לוקח כמה שעות להתנקז. (ההדגשות של הח"מ).

ועוד הוסיף מר בחירי בעדותו, שבמצב הניקוז הקיים כיום, מערכת הניקוז אמורה לאסוף את כל מי הנגר במקום התאונה:

ש: אין מקום להוסיף עוד קולטני ניקוז, להגדיל אותם מבחינת היקף וכמות. יכול להיות שאם יש באמת כמה קולטני ניקוז יכלו לספוג את כל הכמות האדירה.
ת: מה שקיים כיום אמור לקחת את כל כמות המים ובהמשך הפיתוח העתידי לאורך הכביש מתוכננים עוד קולטני ניקוז בהמשך הפיתוח של הכביש.
ש: המצב צריך להיות יותר טוב לפי התכנון העתידי שלכם שזה כולל ספיגת כמויות גדולות של מים. ככל שמפתחים עוד יותר כבישים, שטח הניקוז גדל ויותר אספלט.
ש: עם המצב הנוכחי יש מקום לשיפור נוסף ולפיתוח נוסף כולל תעלות הניקוז.
ת: עניתי את התשובה, המצב כיום אמור לקחת את כל כמות הנגר באזור הספציפי. (ההדגשה של הח"מ).

15. מהעדויות לעיל, עדותו של ד"ר עמוס ועדותו של מר בחירי, מתקבלת המסקנה, שלא ירדו ממטרים ביום התאונה וגם לא ביומיים לפני התאונה, וכי לא נוצרה בריכה גדולה וענקית ליד ביתו של התובע. נוכח מסקנה זו, התובע , אם כן, לא הוכיח את נסיבות התאונה כנטען בכתב התביעה.

16. על זה אוסיף, עיון בתצהירו, בחקירתו ובסיכומיו של התובע, וכן במסמכים הרפואיים שהוגשו, עולה כי קיימות סתירות בין האמור בתצהירו וחקירתו ובין גרסתו כפי שהיא משתקפת ממסמכי המ וסד לביטוח לאומי ומהמסמכים הרפואיים שהוגשו לתיק כפי שיפורט להלן.

17. בתיעוד הרפואי לאחר התאונה ובמספר הזדמנויות, נ רשם כי התובע נפל סתם , לחלופין נכתב כי התובע נפל בבית , וזאת ללא אזכור , ולו ברמז , של מפגע זה או אחר. כך למשל ביום התאונה, ב-19.11.14 מסר התובע בקופת חולים כי נפל ונחבל בכתף שמאל. בחדר מיון ביום 21.11.14 מסר התובע כי נפל ונחבל בכתף שמאל. ביום 26.11.14 שבוע לאחר התאונה , מסר התובע כי נפל בבית. בפעם הראשונה שבה התובע מסר כי נפל בכביש הייתה ביום 22.1.15 כחודשיים לאחר מועד התאונה.

18. סתירה שנמצאה בגרסת התובע היא בנוגע לשעת התאונה. ב חקירתו בדיון הצהיר התובע כי התאונה ארעה בשעה 16:00 וזאת בהתאם לאמור בתצהירו ובכתב התביעה. ואילו במסמכים של המוסד לביטוח לאומי, אליו פנה התובע לקבלת דמי פגיעה, הצהיר כי התאונה ארעה בין השעות 17:00-19:00 (נ/ 1). התובע נשאל לפשר סתירה זו בעדותו והשיב כך :
"ש: מפנה אותך שוב לשאלה ה' ותשובה ה' ותענה לי מדוע כך ענית לפני שנה וחודשיים.
ת: זה מחוסר משהו, רק רציתי לצאת להורים, לא שמתי לב אולי.
ש: באיזה שעה קרה המקרה אתה יודע לומר.
ת: שעה 16.00.
ש: אתה בטוח 16.00 ולא 17.00 ולא 15.00.
ת: זוכר.
ש: איך אתה זוכר את השעה.
ת: מי שנופל במקום כזה זוכר את השעה.
ש: אם הייתי שואל אותך מאז המקרה לפני כ- 4 שנים ועד היום, תמיד תגיד לי בשעה 16.00.
ת: כן.
ש: זה משהו שאתה זוכר טוב מאוד.
ת: כן.
ש: בעקבות התאונה הזאת מילאת טופס לדמי תאונה בביטוח לאומי...
ש: בעמוד 2 לטופס אני מראה לך פרטי התאונה 19.11.14, שעת התאונה בערך 17.00 עד 19.00. מדוע בביטוח לאומי וזה טופס שמולא כחצי שנה לאחר המקרה ביום 28.6.15 אתה מצהיר או מודיע שהתאונה קרתה בין 17.00 ל- 19.00 כשהיום אתה בטוח שזה ב- 16.00 ולא ב- 17.00, מי שנפצע ככה זוכר בדיוק מתי הוא נפצע.
ת: זה לא כתב שלי, אני לא מילאתי את הטופס הזה, זה לא כתב שלי בכלל. דבר שני, הנפילה הייתה ב- 16.00. זאת הערכה של מי שכתב את זה.
ב- 16.00 זאת הערכה של מי שכתב את זה.
ש: אבל אתה חתמת.
ת: אבל לא קראתי מה שהיה בכלל".
כשנשאל מי עזר לו למלא את הטופס וכיצד נרשמו הדברים בטופס, איבד התובע את הזיכרון:
ש: מכל זה אני יכול לנחש שמי שמילא את הטופס קיבל ממך פרטים, זה מישהו שסיפרת לו הכל.
ת: לא זכור לי.
ש: זכור לך שפנית למישהו לעזור לך עם הטופס הזה.
ת: לא.
ש: הלכת לביטוח לאומי למלא את זה.
ת: לא זכור לי.
ש: אתה כן זוכר שרצית לקבל תגמולים מביטוח לאומי דמי התאונה על האירוע הזה, אתה לא זוכר מה עשית בשביל זה. איפה מילאת את זה, אצל עורך דין, בביטוח לאומי, בעבודה.
ת: לא זכור לי.
ש: למה סיפרת לאותו אלמוני שזה קרה בין 17.00ל- 19.00 ולא אמרת לו 16.00.
ת: לא זכור לי. לא זוכר מי.
מיותר לציין, שהתובע חתום על הטופס למוסד לביטוח לאומי, ו ניתן להניח ברמה גבוהה של סבירות , שהדברים נרשמו מפיו של התובע.
19. סתירה נוספת היא באשר למיקום התאונה. התובע נשאל מדוע במסמך רפואי ובתעודה עליה חתום ד"ר הישאם נכתב כי התאונה ארעה "בכניסה לבית" ולא ביציאה ממנו, שכן לגרסת התובע, ה אירוע התרחש עת יצא מביתו לבקר את הוריו. על כך הוא השיב כי הכביש הוא "בכניסה לבית". הסבר קלוש, שלא מסביר באופן ברור דיו, מדוע נרשם בכניסה לבית, הגם שקיים מרחק מסוים מדלת הכניסה למקום התאונה הנטען. מה שניתן לקבוע שהתאונה לא ארעה ממש בכניסה לבית, אלא בסמוך לכניסה.
20. סתירה נוספת שנתגלעה בדבריו של התובע מצאתי בתצהיר תשובות לשאלון ( נ/2 ). התובע נשאל על הזמן שקדם לתאונה, והשיב כי אינו זוכר מה היו מעשיו ברגעים אשר קדמו לתאונה . זאת בניגוד גמור בעדותו, כי היה בדרך לביקור בבית הוריו. התובע נשאל על כך בעדותו ולא ידע להסביר מדוע לא זכר בעת הכנת תצהיר תשובות לשאלון מה היו מעשיו לפני התאונה וטען כי לא שם לב.
ש: איך זה שלפני שנה וחודשיים בתשובה לאותה שאלה בדיוק, כלומר בדרך לאן הלכת כשנפצעת אתה השבת בתצהיר אצל עורך הדין שלך מפנה לשאלה ותשובה ה' במילים "לא זוכר", נשאלת מקריא לך את השאלה : "מה היו מעשיך ברגעים שקדמו לתאונה, מהיכן להיכן התכוונת ללכת ולאיזה מטרה" התשובה שלך : "לא זוכר". איך זה אחרי שנה וחודשיים אתה זוכר.
ת: אני זוכר שרציתי לצאת להורים.
ש: אתה גם השבת לי שאתה בטוח בזה כי כל יום זה מה שאתה עושה אחרי צהריים.
ת: אני כל יום הולך לבקר את ההורים אחרי הצהריים.
ש: למה כשנשאלת את אותו דבר ברוגע אצל עורך הדין שלך במשרד ענית שאתה לא זוכר בדרך לאן היית. מפנה אותך שוב לשאלה ה' ותשובה ה' ותענה לי מדוע כך ענית לפני שנה וחודשיים.
ת: זה מחוסר משהו, רק רציתי לצאת להורים, לא שמתי לב אולי.
21. קושי נוסף שעולה מגרסת התובע, הוא העובדה שבמס מכים הרפואיים ובמסמכי המוסד לביטוח לאומי, אין כל אזכור ל מים וגשמים, לא התנקזות מים/להיווצרות בריכה/שלולית בסמוך לביתו. התובע נשאל על כך בעדותו והשיב כי אינו חייב לפרט את הנסיבות בפני ביטוח לאומי.
" ש: מדוע לא הזכרת בביטוח לאומי בשני המסמכים שהצגתי לך שהיה גשם או שהייתה שלולית או שהייתה הצפה, או שהחלקת בכלל, כל הדברים האלה לא כתובים פה.
ת: לא חייב לפרט לביטוח לאומי שהיה גשם.
ש: שואלים אותך מה קרה, אתה אומר שנפלת.
ת: כשהם חוקרים את הדבר הזה, אפשר להסביר את כל זה.
ש: בתשובתך איך נגרמה התאונה ענית "נפל בכניסה לבית (בכביש) נחבל בכתף שמאל", מדוע כשאתה מתאר איך נגרמה התאונה לביטוח לאומי אני לא רואה שום מילה על מים על גשם, על הצפה ואפילו לא על החלקה אלא נפלת, אנשים נופלים מהרבה סיבות, לאו דווקא בגלל שיש להם ונציה ליד הבית.
ת: בביטוח לאומי אני לא חייב לפרט" .
ובהמשך עדותו:
"ש: נניח שאני סתם אדם זר ששואל אותך היום או לפני שנה או לפני 4 שנים ואומר לך פאדי איך שברת את הכתף, מה תגיד לי.
ת: המקרה ב- 2014 ? הסברתי את זה עכשיו, יצאתי מהבית לכיוון לצאת להורים, החלקתי בשלולית מים על צד שמאל כתף וצוואר.
ש: למה את התיאור הזה הכל כך יפה וברור לא מסרת כשמילאת טפסים לביטוח לאומי.
ת: לא מבקשים את הדברים האלה.
ש: לא רק לביטוח לאומי, גם כשפנית פעם ראשונה לביטוח לאומי ולבית חולים, מציג לך מסמכים שאתה בעצמך צירפת, להם עורך הדין לא יתנגד, מסמך מיום התאונה בקופת חולים, מקריא לך מילה במילה "לדבריו היום נפל ונחבל בכתף שמאל...", כששאלו אותך מה קרה אמרת שרצית לצאת מהבית והחלקת בגלל שלולית, למה כששואל אותך הרופא באותו יום, זה לא מה שאתה מספר.
ת: אני הסברתי מה שקרה לי, מה שרשם אני לא אחראי.
ש: כעבור שבוע אצל אורתופד, דר' ספורי חוסאם, כתוב נפילה בבית ביום 21.11.14 נבדק במיון, למה גם לאורתופד מה שאמרת שנפלת בבית ולא נפלת בכביש, לא החלקת בשלולית, אלא נפלת בבית.
ת: הסברתי לכולם שנפלתי בחצר של הבית בכביש, הם רושמים בית, אני לא אחראי על דבר כזה.
ש: בין שני הביקורים היית גם בבית החולים העמק במיון כתוב נפל בבית ונחבל בכתף שמאל.
ת: סיפרתי שם אותו דבר וזה מה שנרשם.
ש: לפי מה שאני מבין ממך לשלושה רופאים שונים, דר' ספורי, דר' זועבי והרופא במיון אמרת החלקת בכביש במים ושלושתם שכחו או לא ראו לנכון לכתוב את מה שאמרת.
ת: היום לא כותבים.
ש: לאותו דר' ספורי חזרת ביום 22.1.15 במסמך הזה פעם ראשונה משתנה הגרסה או מתמלאת הגרסה וכתוב נפילה בכניסה לבית (בכביש)....מה קרה חודשיים אחרי התאונה שגרם לך לומר לאורתופד אותו אורתופד שכתב סתם ,נפל בבית" להגיד לו שירשום שזה בכביש.
ת: לא אמרתי שום דבר, זאת האמת שהייתה, הוא שאל אותי מה היה".(הדגשות של הח"מ) .

22. תשובות התובע מעוררות תמיהה ופוגעות במהימנותו. אפנה לסעיף 4 לסיכומי התובע, שם נטען מטעמי זהירות בלבד, "ככל שבית המשפט הנכבד התרשם מאי דיוקים או פרטים חסרים (אם בכלל) שעלו מעדויותיהם של עדי התביעה (כמו טווח שעות התאונה שנרשם בטופס דמי התאונה או כמו גובה שלולית המים או כמו היעדר תיאור מפורט ומורחב לנסיבות התאונה במסמכים הרפואיים), יש לשים לב לעובדה כי בתאונה מלפני כ 5 שנים עסקינן וכי אי דיוקים אלה, אינם יורדים לשורשם של הדברים". מדברים אלו שנכתבו בסיכומים, ניתן ללמוד, שהדברים שנאמרו ונכתבו בסמוך לתאונה, אמינים יותר ונכונים יותר מהדברים שנאמרו בעדויות עדי התביעה. הרי לא ניתן לקבל את תשובת התובע, מדוע לא עדכן את רופאיו ואת ביטוח לאומי בדבר נסיבות האירוע, מקום שידע לעשות זאת בבהירות ובאריכות בחקירתו. הלכה פסוקה היא, כי יש ליתן משקל רב לגרסאות ראשוניות שמסר התובע בסמוך לפגיעה, על כן יש ליתן משקל של ממש, לתיאור הנפילה במסמכים הרפואיים ובמסמכי המוסד לביטוח לאומי.

23. קושי נוסף נמצא בעדות התובע (עמוד 22 שורה 29), לפיה, צילם את התמונות של מקום התאונה מיד לאחר התאונה בעצמו באמצעות הפלאפון האישי שלו, דבר שאינו מתיישב כלל עם עדותו כי היה כואב ופצוע ואף נזקק לעזרתם של שני אנשים, אשתו ואחיו, על מנת לקום לאחר הנפילה על הכביש .(ראו עדותו עמוד 23 שורות 27-32). תמיהה נוספת היא בעדותו כי לאחר הנפילה ולאחר שנח מעט, יצא לצלם את הסרטון שהוצג בפני בית המשפט (ת/6). זאת ועוד, התובע העיד כי הסרטון צולם לאחר התאונה בשעה 17:00 לערך באור מלא, אולם, בחודש נובמבר מחשיך כבר בשעה זאת. התובע נשאל על כך והשיב כי "הטלפונים משוכללים אפשר הכל לצלם באור יום". ההסבר הקלוש לצילום, מצטרף לשורת הקשיים והתמיהות העולים מגרסתו של התובע.

24. זאת ועוד, התובע העיד כי היה רטוב כולו (בעמוד 24 שורה 14) וכי עומק המים היה בין 30-50 ס"מ (עמוד 17 שורה 21) אך למרבה הפלא המים לא חדרו למכשיר הפלאפון שהיה ברשותו, בכיס המכנסיים מאחורה, והמכשיר לא נרטב כלל (עמוד 24 שורות 15-18).

25. בהינתן האמור לעיל, ניתן לקבוע כי, בגרסת התובע נתגלעו סתירות היורדות לשורש מהימנות גרסתו, זאת כאשר משווים את האמור בחקירתו למסמכים הרפואיים ולמסמכי המוסד לביטוח לאומי. כמו כן , מצאתי בגרסתו בקיעים וקשיים שלא בא פתרונם.

26. התובע הביא עדים שיתמכו בגרסתו באשר לנסיבות התאונה. גיסתו של התובע מסרה בעדותה כי זכור לה שאשתו של התובע הגיעה לקרוא להם, בעלה, אחי התובע המתגורר בשכנות אליו , יצא מהבית והיא אחריו . היא העידה כי ראתה שהתובע שוכב על הכביש ובעלה עזר לתובע להיכנס לביתו. מעבר לכך, לא זכרה דבר במדויק, לא זכרה את שעת התאונה פרט לעובדה שהיה אור, לא זכרה כמה מדרגות מובילות לביתו של התובע הגם שגרה בסמיכות אליו, לא זכרה מה ארע לתובע שנכנס לבית, זוכרת שהתובע היה רטוב אך לא זוכרת עד כמה ואף אינה יודעת מתי צולמו התמונות שהוגשו לבית המשפט ומי צילם אותם.

27. אחיו של התובע, שלא היה עד ישיר לתאונה , העיד כי הוא זוכר שהתובע נפל בכניסה לבית ושהוא הגיע להרימו , וכי היה במקום בוץ ושלולית מים. כן העיד כי , כשעזר לתובע נעליו ובגדיו נרטבו, הוא לא זכר אם הפלאפון נרטב והאם התובע אחז וצילם בפלאפון במועד התאונה ואף לא זכר מתי התמונות צולמו. כמו כן העיד שאינו זוכר אם ירד גשם באותו יום.

28. כמו כן העידה אשת התובע שהייתה העדה היחידה לתאונה. על פי עדותה, היא יצאה אחרי התובע כשזה יצא מביתו, כשלפתע ראתה אותו נופל. לדבריה, לאחר הנפילה, היא קראה לאחיו של התובע ולאשתו והם הגיעו לעזור והכניסו את התובע לבית . היא העידה כי היא זוכרת שירד גשם באותו היום אך לא בשעת התאונה, היא לא זכרה את כמויות הגשם שירדו . היא זכרה שכתוצאה מהנפילה התובע היה רטוב. כשנשאלה מתי צולמו התמונות שהוגשו (ת/2), השיבה כי הם צולמו ביום התאונה , אך לא ידעה באיזה שלב הן צולמו לפני בדיקת התובע אצל רופא המשפחה או אחריה ( עמוד 37 שורה 20), לא זכרה באיזו מצלמה התמונות צולמו ואף לא ידעה להשיב באיזו שעה אירעה התאונה רק זכרה שהיה אור(עמוד 39 שורות 13-16 ).

29. בית המשפט לא התרשם מאמינות העדויות, הן של התובע והן של בני המשפחה. אני סבורה שעדויות עדי המשפחה אינן אובייקטיביות ונגועות באינטרס להצלחת התביעה וכי מדובר ב- "עדים מטעם". העדים חזרו על הנסיבות הכלליות , אולם, כאשר נשאלו לפרטים לא ידעו לענות עליהם , והשיבו כי אינם זוכרים ו/או אינם יודעים , על כן , אין לתת משקל לעדותם באשר לנסיבות התאונה, ואין בעדויות בני המשפחה לסייע לתובע בהוכחת נסיבות התאונה , שכאמור לעיל, נקבע שהן לא הוכחו על ידו.

30. לסיום, אני קובעת כי לא הוכחו נסיבות התאונה והתובע לא הוכיח את עילת תביעתו , והמועצה אינה נושאת באחריות נזיקית כלפי התובע.

31. על כן, נדחית התביעה. התובע ישלם לנתבעות סכום כולל של 8,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

32. פסק הדין יומצא לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"ט, 26 יולי 2019, בהעדר הצדדים.