הדפסה

בית משפט השלום בטבריה ת"א 39509-10-16

בפני
כבוד ה שופטת אפרת הלר

תובעת
פלונית

נגד

נתבעת
כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשת התובעת למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי לבדיקת מצבה הרפואי ודרגת נכותה של התובעת, אם נותרה, כתוצאה מתאונת דרכים בה נפגעה.

לטענת התובעת, ביום 03.11.09 הייתה מעורב בתאונת דרכים. לטענתה, בזמן ירידתה מרכב בו נסעה, היא החליקה, נפלה ונפגעה בקרסול ימין.

התובעת טוענת כי כתוצאה מהתאונה נותרה ל ה נכות רפואית ובבקשה זו עותרת למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי שיקבע את דרגת נכותה שנותרה כתוצאה מהתאונה.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, התובעת לא צירפה כל מסמך עדכני לגבי מצבה הרפואי כיום והמסמכים הדלים שצורפו לבקשה, אינם מהווים ראשית ראיה לקיומה של נכות ולמינוי המבוקש.

לחילופין הנתבעת טוענת כי, ככל וביהמ"ש ייעתר לבקשת המינוי ולאור דלות החומר הרפואי, יש להשית שכר המומחה על התובעת.

דיון ומסקנות

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובמסמכים המצויים בתיק בית המשפט ועל מנת לא לחסום את התובעת מהוכחת טענת נכותה הנטענת, אני מקבלת את הבקשה.

על פי התקנות, האפשרות היחידה של נפגע להוכיח טענותיו בעניין שברפואה, היא באמצעות בקשה למינוי מומחה או מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. "דחיית בקשה למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפני הנפגע את הדרך להוכיח שנותר עם נכות כתוצאה מן התאונה (ראו למשל רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פד מד(2) 216, בעמ' 219)" (רע"א 6945/00 אשרף סאלח נ' דולב, חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2001(1) 185).

לפיכך, גם כאשר מצב הדברים אינו חד משמעי "יזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו" (ע"א 1338/90 הנ"ל).

תקנה 2(ב) לתקנות מחייבת הצגתה של "ראשית ראיה" לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. כפי שנפסק לא אחת, אין צורך שראשית הראיה תתייחס לקיומה של נכות בפועל, אלא שתצביע על אפשרות לקיומה של אותה נכות.

בכל הנוגע לעניין חובת הנפגע לשכנע, כי קיים קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לבין הפגיעה בה נפגע מתאונת דרכים, נפסק כי "...די באפשרות של קיום קשר סיבתי (בדרגת הסתברות נמוכה) כדי להצדיק את המינוי" (רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, דינים-עליון, כרך יט 361).

בענייננו, בתיעוד הרפואי שבפניי הוצגה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום האורתופדי. מעיון בסיכום מחלה של בית חולים אי.מ.מ.ס אליו הופנתה התובעת ביום התאונה עולה כי התובעת אובחנה כסובלת מכאבים ונפיחות בקרסול ימין, שפשוף שטחי מעל פטישון פנימי ורגישות במישוש. בצילום רנטגן שבוצע לתובעת התגלה שבר בקרסול ימין. בבית החולים עברה התובעת ניתוח לשחזור וקיבוע של השבר עם סד גבס. מבית החולים שוחררה התובעת ביום 14.11.09 עם המלצה למעקב רפואי, אנלגטיקה לפי הצורך וביקורת.

לטעמי, די בתיעוד הנ"ל מבית החולים המצביע על קיומו של שבר בקרסול ימין, כדי להצביע, לכאורה, על קיומה של נכות בתחום האורתופדי.

ככל שקיימת "ראשית ראייה" לאפשרות קיומה של פגיעה צמיתה, אין לחסום בפני ניזוק את האפשרות להוכיח כי הוא נותר עם נכות כלשהיא כתוצאה מהתאונה, לבל תקופחנה זכויותיו.

לאור האמור ובהסתמך על התיעוד הרפואי הנ"ל, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי ואני מורה כלהלן:

אני מורה על מינויו של פרופ' חיים צינמן כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי.

המומחה מתבקש לחוות דעתו באשר:

א. למצבה הרפואי של התובע ת הנובע מן התאונה נשוא התובענה;
ב. לקשר הסיבתי בין המצב הרפואי לבין התאונה נשוא התובענה;
ג. לנכותה הצמיתה של התובע ת (אם קיימת) ככל שזו נובעת מן התאונה נשוא התובענה;
ד. לנכותה הזמנית של התובע ת (היינו: תקופת אי הכושר לעבודה) בעקבות התאונה נשוא התובענה;

17. א. התובעת תמציא כתב ויתור על סודיות רפואית למומחה הנ"ל וכן לנתבעת בתוך 15
יום מהיום.
ב. כל אחד מן הצדדים ימציא למומחה הנ"ל וכן לצד שכנגד תצלום של כל המסמכים הרפואיים שבשליטתו, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, למעט חוות דעת של מומחה.
התובעת תמציא מסמכים אלה בתוך 15 יום מהיום והנתבעת בתוך 15 יום מיום שיקבלו את מסמכי התובע ת (למעט מסמכים אשר העתק שלהם הומצא להם ע"י התובע ת).
ג. התובעת תעמוד לבדיקות רפואיות כפי שיורה המומחה לצורך מתן חוות דעתו. ב"כ התובעת יתאם מועד עם המומחה לקיום הבדיקות.
ד. הנני קובעת את שכרו של המומחה על סך של 5,500 ₪ כולל מע"מ. שכר טרחתו של המומחה ישולם לו ישירות על ידי הנתבעת. אולם, אם יתברר כי לא נותרה לתובעת נכות צמיתה בגין התאונה נשוא התובענה, יתכן שיקוזז שכרו של המומחה מן הפיצוי שיפסק לתובע ת.

המומחה מתבקש להתחיל בעריכת חוות דעתו רק לאחר קבלת תשלום על חוות הדעת מאת הנתבעת.

18. שימת לב המומחה מופנית-
א. להוראות תקנה 8 (א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 , לפיה אין להביא בפני המומחה הממונה על ידי בית המשפט חוות דעת רפואית של מומחה אחר, לגבי התאונה בה עסקינן;
ב. לפסיקת בית המשפט העליון הקובעת כי גם מסקנות של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי אסור שתובאנה בפני המומחה.

19. קובעת לתזכורת פנימית ליום 10.06.2019.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו למומחה.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ט, 06 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.