הדפסה

בית משפט השלום בטבריה ת"א 2980-06-17

בפני
כבוד ה שופטת ברכה לכמן

תובע

יוסף עמר, עו"ד ת"ז XXXXXX484

נגד

נתבע/תובע שכנגד
גולן מימון ת"ז XXXXXX272
באמצעות ב"כ עו"ד מנחמי דקל

נגד

נתבעים שכנגד 1. יוסף עמר, עו"ד ת"ז XXXXXXX848
2. איתן רון ת"ז XXXXXX660
באמצעות ב"כ עו"ד יוסף עמר

פסק דין

רקע

1. זוהי תביעה ותביעה שכנגד בקשר לבית משותף המצוי ברחוב יוחנן בן זכאי בעיר טבריה, הרשום כבית משותף בפנקסי המקרקעין, בהתאם לצו בתים משותפים מיום 2/2/72, הבנוי על חלקה 29 בגוש 15165.

2. הבית בנוי בשלוש קומות. קומת קרקע ובה חנויות. בקומה הראשונה דירת התובע, דירת הנתבע ודירה המשמשת לעסק – צילום דנטאלי. בקומה השני יה מצויה מעבדת שיניים. דירת התובע ודירת הנתבע צמודות ולהן קיר משותף המפריד בין הדירות.

3. התובע רכש את הזכויות בדירה, הידועה כחלקה 29/10, המשמשת אותו למשרד, ביום 6/4/11 (להלן: "דירת התובע"). הנתבע רכש את הזכויות בדירה הידועה כחלקה 29/11 ביום 2/12/15 (להלן: "דירת הנתבע").

4. לאחר שרכש התובע את דירתו, החל בשיפוצים. במהלך השיפוצים מצא שקו הביוב של דירת הנתבע עובר בתוך "מדרגה" בגובה של 20 ס"מ ורוחב 20 ס"מ, בדירתו, לצד הקיר המפריד בין הדירות. מדובר בצינור בעל קוטר 4 צול העובר החל ממחצית הקיר המפריד ומסתיים בקיר החיצוני, ומשם למערכת הביוב העירונית (להלן: "הצינור").

5. התובע הורה לקבלן מטעמו, הנתבע שכנגד 2, מר איתן רון (להלן: "איתן"), לנתק את קו הביוב של דירת הנתבע העובר בדירתו ולפרק את הצינור המצוי בדירתו.

6. לאחר שרכש הנתבע את דירתו, החל בשיפוצים. במהלך השיפוצים מצא שקו הביוב נותק. הנתבע פנה לתובע בדרישה להעביר את קו הביוב בדירת התובע ולהשיב מצב לקדמותו, דרישה שהתובע מתנגד לה.

7. בתחילת ההליך, במועד הדיון הראשון שהתקיים, מונה בהסכמת הצדדים, מומחה מטעם בית המשפט, מהנדס רונן שטרנברג (להלן: "המומחה"), להלן הסכמת הצדדים:
"מקבלים את הצעת בית המשפט לפיה ימונה מומנה מומחה בתחום ההנדסה שיבחן את טענות הצדדים כפי שהן עולות מכתבי הטענות ויבחן אפשרויות להעברת קו הביוב של המשיב למערכת העירונית. בשלב זה מסכימים הצדדים לשאת בחלקים שווים בשכ"ט המומחה. אנו שומרים על כל הטענות לעניין הנזקים הכספיים וההוצאות שנגרמו לנו בעקבות שינויים בקו הביוב".

8. בהסכמת הצדדים, מונה המומחה, במטרה שיבחן את הסוגיה העולה מכתבי הטענות של הצדדים והאפשרויות לפתרונה, תוך עדיפות ליצירת הפרדה בקו הביוב בדירות בעלי הדין. המומחה מצא שאין כל הצדקה הנדסית, מקצועית ואף הגיונית להעביר את צנרת הביוב מדירה הנתבע לדירת התובע, וקבע שניתן להעביר צנרת ביוב מחדר השירותים דרך חדר השינה בדירת הנתבע בתוך מחיצה, והעריך את עלות העבודה, עלות החציבה, התקנת צנרת, תיקוני טיח ושפכטל, בסכום כספי של 4,000 ₪.

9. על אף חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שהונחה בפני הצדדים עם תחילת ההליך, לא השכילו הצדדים להגיע לידי הסכמה והבנה. משאלו פני הדברים, ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית, ראיות הצדדים נשמעו והוגשו סיכומים בכתב.

טענות התובע

10. התובע עתר בכתב התביעה לצו מניעה, לפיו, יימנע מהנתבע מלבצע כל פעולה של הסגת גבול לדירתו, לרבות העברת קו הביוב מדירת הנתבע למ ערכת העירונית דרך דירתו, בטענה שיש בפעולה זו הסגת גבול לדירת התובע, זאת כאשר אין מניעה בהעברת קו הביוב מדירת הנתבע למערכת העירונית. עוד טען התובע כי העברת צינור הביוב דרך דירתו טעונה היתר בניה כדין.

טענות הנתבע והתובע שכנגד

11. הנתבע עתר להחזיר את המצב לקדמותו ולהורות על חיבור קו הביוב כפי שהיה, הואיל והתובע שינה מצב קיים ללא אישור ועשה דין לעצמו עת ניתק את קו הביוב של דירת הנתבע. הנתבע עתר להצהיר כי פעולת התובע הייתה פעולה א סורה ולחייב את התובע בסכום כספי בסך 160,378 ₪, בגין הפסדי שכר דירה בסך של 144,000 ₪ ויתרת הסכום בגין הפסד ימי עבודה, הפסדי ריביות משכנתא וחיובי ארנונה.

טענות הנתבעים שכנגד

12. איתן טען בכתב ההגנה להעדר יריבות. תפקידו בדירת התובע היה לבצע פיקוח מקצועי על עבודות הבניה. ההחלטה והביצוע בעניין ניתוק קו הביוב הייתה של התובע. התובע טען שהנתבע ידע על ניתוק קו הביוב עת רכש את הדירה, והיה עליו לפעול לחיבור מידי של הביוב למערכת העירונית דרך דירת הנתבע ובכך להימנע מכל נזק נטען ומוכחש.

דיון והכרעה

13. מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע בעצמו, של איתן, של עמוס חכם, בעלים של מעבדת השיניים בקומה השנייה בבית המשותף, ושל הגברת לאה מזרחי, אחת מהיורשים של דירת הנתבע שמכרו את הדירה. מטעם הנתבע הוגשו תצהירי עדות ראשית של הנתבע בעצמו ושל אחיו, עופר מימון. עוד הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, אשר יפורטו בהמשך הדיון.

14. להלן אפרט בתמצית את עדויות הצדדים:

15. עדות התובע – התובע העיד בתצהירו, כי לא ידע על קיומו של קו הביוב בדירתו, עת רכש את הדירה. כשגילה זאת, היה זכאי לנתק את קו הביוב משזה עבר בדירתו. מאידך, כשהזכויות בדירת הנתבע עברו מהיורשים, לקונים, מהקונים לנתבע, הם ידעו שקו הביוב מנותק. התובע הודיע לגברת לאה מזרחי, לאחר שזו פנתה אליו, שהוא ניתק את קו הביוב והוא מסכים לבצע ולהשתתף בעלות ביצוע קו ביוב מהדירה ישירות למערכת העירונית. כן העיד, שעם רכישת הדירה על ידי הנתבע, הבהיר לו את מצב ניתוק קו הביוב והמוסכם עם הגב' לאה מזרחי.

התובע הפנה בעדותו הראשית לתשריט הבית המשותף, וציין שאין בו זכות לדירת הנתבע להעביר קו ביוב בדירת התובע. עוד העיד בתצהירו, כי הנתבע דרש מבעלי מעבדת השיניים, לנתק קו ביוב ששימש אותם, אשר עבר דרך גג דירת הנתבע למערכת העירונית, ולהסירו מגג דירת הנתבע, דרישה שנענתה ובוצעה בעלות של 7,800 ₪.

בעדות התובע נטען כי קיימת האפשרות להעביר את קו הביוב מדירת הנתבע למערכת
העירונית. אפשרות שתמנע פגיעה בזכות הקניין של התובע בדירתו.

התובע מבקש לאמץ את מסקנות המומחה מטעם בית המשפט וטען כי הצדדים מחויבים
לתוצאות הסכמתם למינוי המומחה.

התובע אישר בחקירתו הנגדית כי עשה דין עצמי בשל הפגיעה בזכות הקניין שלו והוא מוכן לשלם את המחיר על כך (עמוד 13 שורות 5-7, 16-17).

16. עדות הגב' לאה מזרחי (להלן: "לאה") – לאה העידה בתצהירה כי היא אחת מיורשות המנוחים בן חיים יהושע וזוהרה ז"ל, והיא ריכזה את כל העניינים הקשורים במכירת הדירה שהייתה בבעלות המנוחים, לקונים, ניסים ולימור חיים. לאה הצהירה כי הדירה הייתה ללא שימוש ונטושה משנת 2005 ועד לשנת 2015, שעון המים והחשמל נותקו, החלונות היו פתוחים וציפורים נכנסו ויצאו מהדירה.

לאה העידה, שבעת שהציגה את הדירה לרוכשים, ראתה שהמים באסלה ובמקלחת לא זורמים, אז פנתה לתובע טלפונית, שהודיע לה, כי הוא ניתק את קו הביוב שעבר דרך דירתו, והוא מוכן להתקין על חשבונו קו ביוב למערכת העירונית. הודעה זו, לפיה אין קו ביוב והתובע יישא בהוצאות החיבור, נמסרה לרוכשים.

עדותה הראשית של לאה לא נסתרה ולא הופרכה במהלך החקירה הנגדית.

17. עדות איתן - איתן העיד בתצהירו כי נשכר על ידי התובע לבצע עבודות פיקוח על שיפוץ דירת התובע והכשרתה למשרד בשנת 2011 . לאחר שהוסר ריצוף הדירה, התגלתה "מדרגה" בגובה של 20 ס"מ וברוחב של 20 ס"מ בצד הקיר המפריד בין הדירות, המתחילה מאמצע הקיר. כשהוסרו המרצפות הבונות את המדרגה, התגלה צינור 4 צול, היוצא מדירת הנתבע, ומשם בזווית 90 מעלות בצמוד לקיר, למערכת הביוב העירונית. התברר כי קו הצינור לא פעיל. התובע הודיע לאיתן על החלטתו לנתק את קו הביוב וכך נעשה.

ביום 29/12/16, העיד איתן כי הזדמן למשרדו של התובע, אז ביקש ממנו התובע להתלוות עמו לדירת הנתבע, שם פגש את הבעלים של הדירה, והציג בפניהם שני פתרונות להעברת קו הביוב בדירתם, האחד מתחת לריצוף, השנייה, עם מדרגה שעוטפת את הצינור.

עדותו של איתן לא נסתרה ולא הופרכה בחקירה הנגדית.

18. עדות עופר חכם (להלן: "עופר") - כך העיד בעדותו בפני בית המשפט: "בשלב מסוים מר מימון ביקש ממני להתנתק מהביוב ובצדק כי הגג שלו והוא רכש את המבנה ולא יודע מה התוכנית שלו, אז הוצאתי את מערכת הביוב חיצונית והתחברתי לביוב המרכזי." "באיזה שלב הוא פנה אלי ואמר שאני צריך להתנתק מהצינור הזה, אני קיבלתי את זה כי ראיתי לגיטימיות בעניין שהוא לא רוצה שקו ביוב יזרום אצלו על הגג."
עוד העיד את הדברים הבאים:
ש: רואים פס בתוך הקיר, רואים שהיה מונח שם צינור, זה המקום שעבר בו הצינור.
ת: כן.
ש: למה העברת אותו.
ת: הוא פנה אלי, רצה לצבוע את החזית.
ש: הצינור, אתה בעצם מתחבר לשוחה מרכזית.
ת: כן.
ש: גם ההורדה הזאת על חשבונך.
ת: כן.

19. עדות הנתבע – הנתבע הצהיר בתצהיר עדותו הראשית, שבסמוך לרכישת הנכס התגלה לו בהפתעה דבר ניתוק קו הביוב, שלא כדין, עובדה שלא הייתה בידיעתו בעת הרכישה, ופנה לתובע בדרישה להחזיר מצב לקדמותו , דרישה שנענתה בבקשה לצו מניעה ובהליך של בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת. כל יום שעובר ללא מערכת ביוב בדירה גורמת לנזקים כבדים ואי יכולת להשכיר את הדירה. בעדותו הראשית, העיד כי על פי תכנית הבניין של הבית המשותף, קו הביוב עובר בדירת התובע, והתובע מבקש לפעול בניגוד לתכנית מאושרת ולפגוע בזכויותיו ורכושו . בעדותו, טען שלא ניתן להעביר קו ביוב בדירתו, מבלי לסכן את חוזק המבנה.

הנתבע העריך בתצהירו את נזקיו הישירים בסכום כספי של 20,000 ₪, אי יכולת להשכיר את הנכס בסכום כספי של 8,000 ₪ לחודש, הפסדי ריביות בגין הלוואה בסך של 2,000 ₪, והפסד בגין תשלום ארנונה בסך של 1,500 ₪ לחודש. הסכום הכללי בגין נזקיו עומד על סכום של 155,000 ₪. הנתבע הפנה בתצהירו לחוות דעת מומחה מטעמו, מר עמית חכים, ושומה שנערכה על ידי מר אריה סודית.

כשנשאל בחקירתו הנגדית אם איתן היה אצלו, השיב: "לא זוכר, אולי הוא היה ואולי לא, לא זוכר", לאחר מכן העיד שהתקיימה שיחה עם איתן והתובע למציאת פתרון איך מתנתקים בקו הביוב, מבלי שנאמר לו שהקו כבר מנותק. לאחר מכן השיב, שיכול להיות שאיתן היה אצלו. עוד נשאל מדוע לא פעל לפתרון ולו זמני, השיב, שכל פתרון, גם פתרון זמני, מחייב הגשת תכנית.

20. עדות עופר מימון (להלן "עופר") – כ כלל תצהיר עדות הראשית של עופר זהה לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע. בתצהירו העיד כי במהלך השיפוצים בדירה, ביקשו לשפוך מים לאסלה והמים חזרו וגרמו להצפה. מה שהפתיע אותו כי לא ידע בעת הרכישה כי יש בעיה. מאחר והצינור עבר לצד השני, ה ם פנ ו, הוא והנתבע, לדירת השכן וביקש לפתוח את הסתימה, אז נודע להם שהתובע ניתק את קו הביוב על דעת עצמו.

במהלך החקירה הנגדית העיד עופר שרוב הזמן לא נכח בדירת הנתבע במהלך השיפוצים מאחר והוא רוב הזמן בעסק שלו, רפת (עמוד 33 שורות 2-11) ומי שיודע ומטפל בדירה זה הנתבע ולא הוא (עמוד 13 שורה 17) כך העיד: " לא דיברתי עם בעלי הבית כי אני לא מנהל את הדברים האלה, יש לנו חלוקת תפקידים, אני ברפת וגולן בבעיות האלה. אני אחראי על הרפת, על התחום השני אני לא אחראי ואין לי שום ידע בנושא." (ההדגשה של הח"מ). כשנשאל על התצהיר שהגיש, 8 עמודי תצהיר, השיב: "חתמתי על מה שאמרתי". ולאחר מכן העיד, שהוא מדבר בשם הנתבע כשרשם בתצהיר שהביוב התגלה לו בהפתעה (עמוד 35 שורה 17).

21. עו"ד נייגל מקלנן מטעם הנתבע – עו"ד מקלנן הגיש תצהיר עדות ראשית בו העיד כי ערך את הסכם המכר בין המוכרים לנתבע, ונושא חיבור המים והביוב לא עלה ולא נידון, והוא ידע על בעיית הביוב רק לאחר חודשיים, כשהנתבע הגיע אליו נסער להבין את פשר הדברים. במהלך החקירה הנגדית, חזר בו עו"ד מקלנן מהעובדה שחיבור המים לא עלה והעיד שהם ידעו שהדירה מנותקת ממים.

22. מר אשר סבג מטעם הנתבע – בתצהיר עדותו הראשית העיד כי ביקש לשכור את הדירה מהנתבע בסמוך לחודש פברואר 2016 למגורים בתמורה לדמי שכירות חודשיים בסך 8,000 ₪. בחקירתו הנגדית העיד את הדברים הבאים: "אני רציתי להשכיר למה שאני רוצה, יש לי צימרים, יש לי אנשים שלי. זה עניין שלי מה שרציתי לעשות. מה שרציתי לחתום זה עניין שלי לא שייך לאף אחד. אני משכיר דירות, משכיר חדרים, אני לא עוסק מורשה, אני משכיר חדרים ולא מדווח לרשויות המס, יש לי שני חדרים ליד קבר הרמבם. רציתי לשכור, לנסות להשתדרג. אני לא מדווח, זה דירות. הלכתי בדקתי אמרו לי שאם עברתי מעל 3,000 ₪ אני צריך לדווח. אני מרוויח לפחות 800 ₪ לפעמים 1,200 ₪, איך שזה יוצא, בקיץ."

23. חוות דעת שמאית של מר רמי איטח מטעם התובע (להלן: "איטח") – מטרת חוות הדעת ערך הפגיעה בדירת הנתבע לאור הפתרון ההנדסי של המומחה מטעם בית המשפט. לדעת מר איטח, השווי הכספי של ירידת הערך הוא בסך של 5,000 ₪.

24. חוות דעת שמאית של מר אריה סודית מטעם הנתבע (להלן: "סודית") – מטרת חוות הדעת שווי הכספי של הפגיעה שתגרם לדירת הנתבע מהצעת המומחה מטעם בית המשפט, להסדרת קו הביוב בדירת הנתבע. לטענת סודית, ירידת הערך בגין העברת קו הביוב בחדר מוערך בסכום של 90, 000 ₪. עוד העריך מר סודית את הפסד דמי השכירות בסכום של 72,000 ₪ לשנה.

23. חוות דעת של הנדסאי, מר עמית חכים, מטעם הנתבע, לעניין אופן ביצוע הביוב בלבד, ראו החלטת בית המשפט בפרוטוקול הדיון מיום 11/12/18, לפיה, משהוגשה חוות דעת מומחה מטעם בית המש פט בהסכמה, אין מקום להגשת חוות דעת מטעם הצדדים. אציין, שבחוות דעתו הכתובה שהוגשה לתיק בית המשפט, אין במסקנת מר חכים בחוות דעתו ממצא הראוי לציון, כך גם מסקנתו, שעולה באופן ברור מכתבי הטענות, קו הביוב שבוצע לפי היתר ותכנית בשנת 1970, נגדע ובוטל. בחקירתו הנגדית, סתר את טענתו שקו הביוב בוצע לפי התכנית, והעיד כי הגיע למסקנה זו מהממצאים בשטח:

ש: אתה מתייחס להיתר בניה, מפנה אותך לסעיף 3 בעמוד 3, מציג לך את המפה, תסביר לי על גבי המפה, היתר בניה מיום 16.4.70, היכן ניתן להבחין בקו הביוב הראשי שעובר בצד המערבי של המבנה.
ת: אני מצביע על קו הביוב הראשי. הייתי בשטח גם וראיתי את הדברים.
ש: האם ניתן לראות את החיבור של דירת הנתבע דרך חיבור הדירה של יוסי עמר בהיתר.
ת: לא. מהתכנית כאן אני לא יכול לראות את החיבור.
ש: איך הגעת למסקנה.
ת: אני ראיתי בשטח את החיבור לא ראיתי, ראיתי את השרידים של היציאה. (ההדגשות של הח"מ)

בית המשפט התיר לב"כ הנתבע שאלות בחקירה החוזרת, הנוגעות לדרך אפשרית להעביר את קו הצינור בדירת הנתבע, וזו תשובתו:
"כדי להעביר צינור של 4 צול דרוש לבצע פתח בקיר המקלחת ולהעביר צינור לכל אורכו של החדר מקלחת עד לקיר החיצוני של המבנה, כמובן שתידרש הסתרה או טיפול כלשהו בצינור הזה מבחינה אסתטית שהחדר ישמש חדר מגורים."... "כיוון שהקומה המדוברת לא נמצאת במפלס פני הקרקע דרוש להגיע עם שני הצינורות לקיר החיצוני של המבנה כפי שהשכרתי קודם, שם לרדת עם צינור אנכי, לחבר אותה באותה נקודה, שם יהפכו להיות מערכת ביוב אחת שתרד עם צינור אנכי לעבר השוחה העירונית שנמצאת איפה שהמרתף שטח הקרקע הנמוך מגובה הרחוב."

בסיום חקירת מר חכים, הסכימו הצדדים לבחון את האפשרות של ביצוע קו הביוב בדירת הנתבע, בהתאם להצעתו, כך שהביצוע יבוצע על ידי אינסטלטור מטעם התובע בפיקוחו של מר חכים. לאחר מספר תכתובות, מטעם התובע, וביקור אחד של מר חכים בדירת הנתבע, לא התקדם פתרון הסכסוך בין הצדדים, בהתאם להצעת מר חכים.

בהחלטת בית המשפט מיום 11/12/18, התקבלה בקשת התובע להגיש ראיות סותרות, שבמסגרתן נשמעה עדותו של מר חיים ניסים, מי שמכר לנתבע את הדירה, יחד עם אשתו, שהתייצבה אף היא לתת עדות. מר ניסים העיד שעד לזימונם לתת עדות בהליך זה, לא ידעו שיש בעיה של ביוב בדירה. ושלא הודיעו לו, בעת רכישת הדירה, שהדירה ללא ביוב.

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

24. כאמור, בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, מר רונן שטרנברג. מהנדס רשום, בעל ניסיון בתחום ניהול פרויקטים למגורים, בפיקוח הנדסי על עבודות שלד והכנת חוות דעת הנדסיות, קבלן עצמאי בבניה למגורים, ועוד.

בפני המומחה עמדו המסמכים הבאים:, כתבי הטענות, גרמושקה, בקשה להיתר מיום 14.4.70, תוכניות גרמושקה מצב סופי מפברואר 1972, תצהיר של איתן מיום 18/6/17 וחוות דעתו של מר חכים. ביום 21/7/17 ערך ביקור בנכס בנוכחות בעלי הדין, בא כוח הנתבע ואיתן.

אלו הממצאים של המומחה בסעיף סיכום חוות הדעת:

  1. בהתאם לתוכניות מצב סופי ודברי הצדדים, חדר השירותים המקורי בנכס אותו רכש הנתבע היה צמוד לקיר המפריד בין הדירות.
  2. מוסכם כי צינור הביוב אשר יצא מהאסלה בדירת הנתבע, עבר בנכס השייך לתובע.
  3. התובע אישר כי פירק את הצינור אשר עבר בתוך הנכס השייך לו.
  4. הנתבע ידע כי הצינור היוצא מהאסלה פורק, ולמרות זאת המשיך בעבודות השיפוץ הנרחבות בנכס בבעלותו, מבלי למצוא פתרון חלופי.
  5. לא הוכח, כנטען בחוות דעתו של הנתבע, כי בין הדירות היה קיר כפול אשר הסתיר את הצנרת.
  6. מבלי להתייחס לחוקיות מעשיו של התובע, אשר פירק את צינור הביוב – אין כל הצדקה הנדסית, מקצועית והגיונית להעברת צנרת ביוב מדירה אחת לנכס הצמוד. (ההדגשה של הח"מ).
  7. אמנם מקובל להעביר צנרת ביוב ראשית בין דירות מגורים, אולם רק במצב בו הצנרת אנכית, אליה מתנקזים חדרי רחצה של דירות הממוקמות אחת מעל השנייה".

לשאלת הבהרה השיב המומחה: "בגרמושקה היתר הבנייה, לא מופיע חיבור ביוב העובר מדירת גולן מימון, דרך דירת יוסי עמר, לקו הביוב הראשי. ניתן להבחין בשרטוט מקוקו אשר יתכן ומציין חיבור ביוב מהדירות לצנרת הראשית, אולם הקווים אינם משורטטים מדירות הצדדים. עפ"י הגרמושקה שהגיעה לידיי, קביעותיו של המומחה מטעם פוליגון הנדסה (הכוונה לחוות דעת חכים – הח"מ), אינן נכונות".

לדעת המומחה, ניתן להעביר צנרת ביוב מחדר השירותים דרך חדר השינה בתוך מחיצה, והעריך את עלות העבודה, חציבה, התקנת צנרת, תיקוני טיח ושפכטל בסך של 4,000 ₪.

התובע וב"כ הנתבע חקרו את המומחה על חוות דעתו.

אלו תשובותיו הרלוונטיות של המומחה לענייננו , בחקירת התובע:
ש: מה השיפוע המקובל לקו ביוב.
ת: רצוי 2%.
ש: אם הוא לא ישים יש אפשרות לעשות לתוך הרצפה.
ת: סביר להניח שיהיה צורך בחציבה. החלק החיצוני כבר יהיה שקוע בריצוף.
ש: חדר השירותים האורך זה 1.20 מטר, מציג לך את הנתונים כמה צריך להיות שיפוע של הצינור.
ת: 10 ס"מ. מהתחתית צריך להיות כ- 10 ס"מ.
ש: לא 16 ס"מ.
ת: סדרי גודל של 10 ס"מ.
ש: אם זה 16. זה יספיק.
ת: זה יספיק בכל מקרה. גם אם זה 10 ס"מ. התקנת קו ביוב זה דבר כל כך קונבנציונלי.
ש: לא התייחסת מבחינת עלויות לגבי קו הצינור שיורד החוצה לשוחת הביוב, אולי בגלל שאמרתי לך שאני לא אחראי על זה, כמה זה יכול להוסיף על העלויות.
ת: זה לא אמור להוסיף, הצנרת לא יקרה, העיקר זה העבודה, העבודה גם בחלק החיצוני לא מסובכת, לוקחים סולם גבוה מחברים צינור לזווית ומורידים למטה או מחברים לצינור ביוב קיים.

ואלו תשובות המומחה הרלוונטיות לענייננו, בחקירת ב"כ הנתבע והנתבע :

ש: כדי לבצע את העברת קו הביוב ולהעביר אצל מרשי בנכס, אני אומר לך שבתוך הנכס נדרש לפרק את הריצוף החדש שבוצע במסגרת השיפוץ של הנכס ולאורך כל הקיר ואם מדברים על 10 ס"מ מחדר השירותים צריך לקחת אותו החוצה ולתת לו זווית יש לזה איזה זווית.
ת: שיפוע.
ש: לשיטתי צריך לעשות פירוק של הריצוף והחיפוי בחדר שירותים להעביר את הצינור, יש קיר שלא היה בו חור וצריך לחורר אותו, אתה מסכים איתי ואחר כך להתקין קו ביוב. הקו בנו אותו מלכתחילה מתחת לקו הריצוף, בהצעה אתה אומר שאין בעיה תעבירו אותו למעלה, אנחנו אומרים שיש השלכות כספיות שאולי לא שמת לב, אני לא בא לערער על הקביעות המקצועיות שלך, אני שואל שאלה שתוכל להבין אותי.
ת: מה שאתה טוען לא נכון.
ש: צריך לעשות ריצוף וחיפוי.
ת: לא צריך לא ריצוף לא חיפוי, שום ריח, אתן תשובה פשוטה וכתבתי את זה. הנתבע ידע כי הצינור היוצא מהאסלה פורק ולמרות זאת המשיך בעבודות השיפוץ הנרחבות בנכס בבעלותו מבלי למצוא פתרון חלופי. מכיוון שבמדינת ישראל מבוצעים אלפי חדרי שירותים ומראש מכניסים את צנרת הביוב לתוך המחיצה או בתוך הרצפה וכל הדברים האלה עושים מראש, כמובן שבחלק מעבודות השיפוץ בבתים ישנים לא ניתן להכניס לתוך המחיצות אז הצינור אכן בחלקו בולט לכיוון החדר, אבל זאת עבודת שיפוץ, לגבי העבתר הצינור לקיר החיצוני כתבתי ויש התייחסות לענין העמוד, אין שום בעיה לבצע קידוח כוס דרך הקיר החיצוני וייתכן ש- 10ס"מ מאותו עמוד ייחצב או ייקדח, אין שום משמעות קונסרוקטיבית. הצינור יוצא החוצה כמו שרואים. את הפטנט רואים בכל בית בישראל למעט בניינים יותר חדשים שמראש מכניסים את הצנרת 4 צול לעמודים ביציקה ,למרות שזה לא מותר אבל לא ניכנס לזה ועם זווית הצנרת יורדת למטה, דרך אגב פעולה דומה עשו השכנים. השכנים ביצעו בעצמם את העברת הצנרת וזו עבודה פשוטה, עבודה קונבנציונאלית. במקרה הגרוע יצטרכו לפרק 3-4 מרצפות וכו', כמובן שהתמחור שנתתי לא כולל חיפוי גבס אם צריך או חיפוי כלשהו או פתרון דקורטיבי להסתרת הצינור מכיוון שזה לא חלק מהעבודה.
...
ש: אפשר בתוך עמוד יצוק שיש בו ברזלים אפשר לעשות קידוח להוציא צנרת ביוב.
ת: השאלה מטעה, אני עניתי ואני מפנה לעמוד 4 לחוות דעתי. ציינתי שקיים עמוד שמסתיים בגג ורוחבו כ- 20 ס"מ. מפנה לסעיף 3 עמוד 4 לחוות דעתי. קצהו של העמוד שמסתיים בגג מבלי להיות מהנדס גדול לא נושא דבר ואין לו שום משמעות קונסטרוקטיבית כי הוא מחזיק את האוויר מעליו, אני עובר לעמוד 5 ושם ניתן להבחין בהמשכה של המחיצה על הגג ואת אותו עמוד כתבתי שהצינור עובר סמוך למחיצה, כלומר נושק לאותו עמוד, ייתכן שמתוך 20 ס"מ עמוד כ- 5,6 ס"מ תבוצע חציבה בין קצה העמוד אין לזה שום משמעות.
...
ש: האם צריך להביא מתכנן ביוב לעבודה הזאת.
ת: לדעתי כל אינסטלטור סביר יכול לבצע זאת. חוזר ואומר שזה כל כך קונבנציונאלי, צינור ביוב של אסלה.
ש: תוכל להעריך את הנזק הכספי של ביצוע התכנית שהצעת.
ת: אם הייתי מעורב בפרוייקט הייתי משקיע באיזה חציבה של כמה ס"מ בתוך המחיצה מסתיר את הצינור כמה שאפשר במחיצה המפרידה בין הדירות. אז משקיעים עוד 1,000-2,000 ₪ בהכנסת הצינור פנימה.
(ההדגשות של הח"מ).

25. בסיס הסכסוך בפני, ניתוק קו הביוב של דירת הנתבע. התובע בעדותו, מאשר כי ניתק את קו הביוב של דירת הנתבע, ניתוק קבע, על דעת עצמו, לאחר שבדק ומצא כי אין מי שמתגורר בדירת הנתבע. התובע אף אישר שלא הודיע על פעולה זו לגורם רלוונטי ולא קיבל הסכמה של גורם רלוונטי. פעולה עצמאית זו של התובע, ללא שנמצא שעשה מאמצים לאתר ולקבל את הסכמת בעלי דירת הנתבע דאז, היא עשיית דין עצמי על ידי התובע, פעולה שהמשפט מסתייג ממנה ומעדיף פניה לערכאות שיפוטיות למימוש זכויות וביצוע פעולות.

26. התובע, על פי עדותו שלו, לקח אחריות על הפעולה, והודיע, שהוא יישא בעלות חיבור קו הביוב.

27. המחלוקת בין הצדדים, האם להשיב את קו הביוב לקדמותו, דרך דירת התובע, או לבצע קו ביוב דרך דירת הנתבע. במחלוקת זו דעתי היא כדעת המומחה מטעם בית המשפט וכדעת התובע. משקיימת אפשרות להעביר קו ביוב בדירת הנתבע, כפי שנעשה בכל דירה בבית המשותף, בדירה עצמה, אין היגיון בהעברת קו ביוב דרך דירה אחרת. הן מטעמי קניין, אין מקום לפגוע בזכות הקניין של התובע בדירתו, הגם שכך היה בעבר, הן מטעמי נוחות, הפרדה ברורה בנכסי הצדדים, הן מטעמי יעילות, אם יידרשו ביצוע תיקונים לא יהיה צד תלוי באחר. וכן ראו עמדת המומחה אשר קבע כי אין כל הצדקה הנדסית, מקצועית והגיונית להעברת צנרת ביוב מדירה אחת לנכס הצמוד. משיקולים אלו, ומשיקולים של היגיון ושכל ישר, אני קובעת שאין לקבל דרישת הנתבע להשבת המצב לקדמותו, ויש לבצע את קו הביוב בהתאם להצעת המומחה.

28. על זה אוסיף, שאף המומחה מטעם הנתבע, מר חכים, הציע באופן מפורש וברור, העברת קו הביוב בדירת הנתבע ולא בדירת התובע, ראו בסיפא סעיף 23 לעיל. מר חכים השיב לשאלת ב"כ הנתבע בחקירה החוזרת, לקיומה של דרך אפשרית להעביר את קו הצינור בדירת הנתבע, והשיב בחיוב, ואף נתן פירוט בתשובתו כיצד לבצע זאת. הצדדים הסכימו לבחון אפשרות זו, ביצוע קו הביוב בדירת הנתבע, אך בסופו של דבר, לא שיתפו פעולה והמשיכו בהליכים המשפטיים בעניין זה. וכן ראו עדות עופר חכם, לפיה, הנתבע עמד על סילוק קו הביוב של מעבדת השיניים מגג דירתו, קל וחומר שלא היה מעוניין בקו ביוב של אחר שעובר בדירתו שלו.

29. משנקבע, שאין להשיב מצב לקדמותו, יש לבחון את הנזק שנגרם מעשיית הדין העצמי על ידי התובע. נזק ישיר ונזק עקיף.

30. אפתח בביצוע קו הביוב בדירת הנתבע. אין לי אלא לאמץ את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שבנוסף לעדותו בדיון, שמדובר בפעולה קונבנציונאלית, שגרתית, רגילה, שכל אינסטלטור סביר יכול לבצע, קבע שמדובר בביצוע פעולה שעלותה היא 4,000 ש"ח. על סכום זה הוסיף המומחה בעדותו, סכום כספי של 2,000 ₪, לחציבה, ועוד העיד כי חוות דעתו אינה כוללת חיפוי גבס או פתרון דקורטיבי להסתרת הצינור, מכיוון שזה לא חלק מעבודת האינסטלציה. בהעדר חוות דעת או אומדן לביצוע החיפוי, איני פוסקת פיצוי כספי בעניין זה.

31. הנתבע עתר בכתב התביעה שכנגד לפיצוי שיעמיד אותו במקום בו היה נמצא במידה והתובע לא היה מנתק את צינור הביוב, ובכך יכל היה להשכיר את הדירה, לשלם החזר הלוואה, לשלם הוצאות בשל הנכס, לרבות ארנונה, ובכך למנוע הפסדיו ולהביא אותו לרווח כספי (סעיף ד7 לכתב התביעה). בסעיף 7 לכתב התביעה, פירט הנתבע את גובה החוב לטענתו, של הנתבעים שכנגד לנתבע, כלהלן:

א. הפסד דמי שכירות בסך של 8,000 ₪ לחודש, לתקופה המתחילה ביום 1/2/16 ועד היום.
ב. הפסד 20 ימי עבודה של הנתבע בסך של 250 ₪ ליום עב ודה.
ג. הפסדי ריביות בגין הלוואה שנטל בסך של 2,000 ₪.
ד. חיוב בגין ארנונה בסכום כולל של 9,378 ₪.

32. בסיכומים, בנוסף לפיצויים הכספיים שעתר הנתבע בכתב התביעה, עתר הנתבע לחייב את הנתבעים שכנגד בירידת ערך בסך של 90,000 ₪, 80,000 ₪ בעבור התקנת צנרת בדירת התובע, ו- 50,000 ₪ בעבור עגמת נפש.

33. לעניין טענת הנתבע לירידת ערך, טענו הנתבעים שכנגד כי טענה זו לא נטענה בכתב התביעה ומדובר בהרחבת חזית. אכן, הטענה לא טענה בכתב התביעה, ברם משהגיש התובע חוות דעת נגדית לחוות דעת השמאי מטעם הנתבע שכנגד לעניין ירידת ערך, חקר אותו על חוות דעתו, והתייחס לטענת ירידת הערך בסיכומים, אני מוצאת בכך הסכמה מטעם הנתבעים שכנגד לדון בטענה זו.

34. הפסד דמי שכירות – הנתבע טען לגובה דמי שכירות חודשיים בסך של 8,000 ₪ בכתב התביעה, בהתבסס על עדותו של מר אשר סבג, שהתעניין, לטענתו, בהשכרת הנכס והיה נכון לשלם סכום זה. אפנה לעדותו של מר סבג בפני בית המשפט, שדי בה כדי לדחות את כל עדותו על הסף, בין היתר, הטענה לנכונותו לשלם 8,000 ₪ דמי שכירות. היה ברור ונהיר כי אין בעדותו לנכונותו לשכור את הדירה בסכום של 8,000 ₪, שמץ של אמת, אין לי אלא להפנות לעדותו שלו: "אני רציתי להשכיר למה שאני רוצה, יש לי צימרים, יש לי אנשים שלי. זה עניין שלי מה שרציתי לעשות. מה שרציתי לחתום זה עניין שלי לא שייך לאף אחד. אני משכיר דירות, משכיר חדרים, אני לא עוסק מורשה, אני משכיר חדרים ולא מדווח לרשויות המס, יש לי שני חדרים ליד קבר הרמבם. רציתי לשכור, לנסות להשתדרג. אני לא מדווח, זה דירות. הלכתי בדקתי אמרו לי שאם עברתי מעל 3,000 ₪ אני צריך לדווח. אני מרוויח לפחות 800 ₪ לפעמים 1,200 ₪, איך שזה יוצא, בקיץ"

אף על פי חוות דעת השמאי מטעם הנתבע, מר סודית, אין מדובר בדמי שכירות של 8,000 ₪, אלא של 6,000 ₪ לחודש. מר סודית קבע בחוות דעתו ששווי דמי השכירות השנתיים של דירת הנתבע בסך של 72,000 ₪.זה המקום לומר, שמטרת חוות הדעת של מר סודית היא לעניין ירידת ערך דירת הנתבע, במידה וצינור קו הביוב יותקן בדירה הנתבע ולא לשומת דמי שכירות "נתבקשתי ע"י המזמין לחוות את דעתי המקצועית לעניין הפגיעה הנגרמת מהצעת המהנדס מר רונן שטרנברג בחוות דעתו מיום 23/7/17 אשר ניתנה לבית המשפט בכדי להסדיר התקנת צינור ביוב לשירותים..". דמי השכירות לא נקבעו כמטרה בפני עצמה בחוות הדעת, אלא כדרך להעריך את ירידת הערך, ולזה אתייחס בהמשך. את חישוב דמי ההשכרה ביסס מר סודית על 3 מודעות להשכרה של משרדים בעיר טבריה.

מנגד, חוות הדעת מטעם התובע, של השמאי מר איטח, התבססה על דמי שכירות המשולמים בפועל בטבריה, והעריכה את דמי השכירות השנתיים בסך של 57,600 ₪ לשנה.

אין ספק, שחוות דעת המבוססת על דמי שכירות המשולמים בפועל, ולא על מודעות להשכרה, היא חוות דעת ראויה יותר ונכונה יותר. על כן, אני קובעת שדמי השכירות החודשיים עומדים על סך של 4,800 ₪ לחודש.

הנתבע עתר בסיכומים לחיוב בדמי שכירות לפי 8,000 ₪ מיום 1/2/16 ועד למועד הגשת התביעה סך הכול 144,000 ₪. אין בדעתי לקבל את עמדת הנתבע. אין חולק, שהנתבע ידע על בעיית הביוב חודשיים לאחר רכישת הדירה, ראו עדות עו"ד מקלנן. על כן, בהתחשב בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, שמדובר בעניין רגיל, שגרתי, של חיבור ביוב, שכל אינסטלטור סביר יכול לבצע, בעלות של אלפי שקלים, הרי שראוי היה מצד הנתבע לצמצם נזקים ולפעול למציאת פתרון, ולו פתרון זמני, ולא להמתין עד להכרעה בהליך המשפטי. אני סבורה שיש מקום לחייב את התובע בהפסד של דמי שכירות של 3 חודשים בלבד, בסכום כלל של 14,400 ₪.

35. ירידת ערך - מר סודית ביסס את חוות דעתו לפי שיטת ההכנסות, חישוב דמי שכירות שנתיים לדירת הנתבע בסך של 72,000 ₪, קבע היוון בשיעור של 8 אחוזים, והגיע לתוצאה של שווי מהוון 900,000 ₪. מסכום השווי המהוון גזר ירידת ערך של עשרה אחוז. כך התקבל הסכום של ירידת ערך בגובה של 90,000 ₪.

מנגד, העריך השמאי מטעם התובע את שווי הדירה, גם בהתחשב בדמי שכירות שנתיים, ומצא את השווי המהוון של הדירה בסך של 720,000 ₪, ומצא ששווי מטר אחד בדירה שווה 6,000 ₪.לשיטתו, פתרון המומחה מטעם בית המשפט יביא להפסד שטח בדירה של 0.78 מ"ר, מה שמביא לתוצאה של הפסד בסך 5,000 ₪.

בין שתי שיטות החישוב, נראית לי יותר נכונה דרכו של מר איטח, שחישב הפסד שטח דירה, בהינתן הפתרון של המומחה, ולא הקביעה השרירותית של השמאי מטעם הנתבע, של ירידת ערך בשיעור של עשרה אחוזים, רק בשל התקנת קו צינור ביוב, 4 צול, שאורכו מספר מטרים, שסביר להניח שקיים בכל דירה בבית המשותף. על כן, אני קובעת את ירידת הערך של הדירה, בהינתן הפתרון של המומחה, בגובה של 5,000 ₪.

36. באשר לעתירת הנתבע לחייב את התובע בהפסד ימי עבודה, ריביות וארנונה, אני סבורה שלא הוצגה בפני בית המשפט כל תשתית ראייתית, ולו קלושה בעניינים אלו, ודינה להידחות.

37. לאחר ששקלתי את טענת הנתבע בנוגע לנזק לא ממוני, אני סבורה שיש מקום לחייב את הנתבע בפיצוי כספי בגין נזק לא ממוני, עגמת נפש, בסכום כספי של 7,000 ₪.

38. שתי הערות לפני סיום, האחת, לא מצאתי לנכון להתייחס לשאלה שהתעוררה, האם נחוץ היתר בניה לביצוע צינור הביוב, ועל הנתבע לפעול בהתאם להוראות כל דין בחיבור הדירה למערכת הביוב העירונית, וקבלת האישורים הנדרשים לחיבור למערכת הביוב העירונית. השנייה, אין מקום להתייחס בפסק הדין להחלטת בית המשפט בבקשת התובע לצו מניעת הטרדה מאיימת, שברי שכל הראיות והמוצגים אותם ביקשו הצדדים להציג בפני המשפט, הובאו במסגרת הליך זה ולא במסגרת הבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת.

38. בנוגע לתביעת הנתבע כנגד איתן, נתבע שכנגד מס' 2, אני סבורה שלא היה מקום כלל להגשת התביעה כנגדו, לא מוטלת עליו כל אחריות בקשר לקו הביוב ולניתוקו, אחריות שכולה מוטלת על התובע בלבד. על כן, אני מורה על דחיית התביעה כנגדו.

39. לסיום אני קובעת כלהלן:

א. התביעה של התובע מתקבלת באופן שנאסר על הנתבע להסיג את גבולות דירתו של התובע, ונאסר עליו להעביר קו ביוב מדירתו לדירת התובע.

ב. התביעה של הנתבע כנגד התובע מתקבלת בחלקה. אני מחייבת את התובע לשלם לנתבע סכום כספי בסך של 32,440 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ג. נוכח התוצאה שהתקבלה בתביעת התובע ובתביעה שכנגד התובע, אני קובעת שהתובע והנתבע יישאו בהוצאותיהם.

ד. התביעה כנגד נתבע שכנגד 2 – נדחית, תוך חיוב הנתבע בהוצאותיו בסך של 5,000 ₪.

40. פסק הדין יומצא לצדדים.

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ט, 29 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.