הדפסה

בית משפט השלום בטבריה ת"א 26327-05-13

בפני
כבוד ה שופטת אפרת הלר

תובע

ריפעת זועבי ת.ז XXXXXX920
ע"י ב"כ עו"ד פאדי ג'השאן

נגד

נתבעים

1.עלא חבשי ת.ז XXXXXX360

2.רוני אהרוני בע"מ ח.פ 513480038

3.הפניקס חברה לביטוח בע"מ
הנתבעים 1 ו 3 ע"י ב"כ עוה"ד שלמה ברקוביץ ואח'

4.אחמד זועבי ת.ז XXXXXX528
ע"י ב"כ עוה"ד סאמר נג'אר ואח'

5.עיריית רמת השרון
ע"י ב"כ עו"ד גסאן אגבאריה ואח'

פסק דין חלקי

לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע, יליד 1974, בעקבות תאונה בה היה מעורב ביום 31.01.2007.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום התאונה, הגיעו עובדי הנתבעת 2 לאתר בו אירעה התאונה, לצורך התקנת מדרגות חירום לבניין בית הספר. התובע-קבלן ביצוע עבודות בנייה התבקש ע ל ידי הנתבעת 2 לסייע בהתקנת המדרגות.

לטענת התובע, בזמן ש התבקש הנתבע 1, מפעיל המנוף, להזיז את המדרגות שהיו מורמות באמצעות המנוף ובשל תזוזת המנוף, התנדנדו המדרגות, פגעו בתובע וכתוצאה מכך נפל התובע מגובה 9 מטר, נחבל ונגרמו לו נזקי גוף.

התובע הגיש את תביעתו כנגד נתבע 1, נהג משאית מ.ר 64-142-15 עליה הותקן מנוף שהרים את המדרגות (להלן: "המנוף"), כנגד נתבעת 2, החברה הקבלנית שייצר ה והתקי נה את המדרגות בבית הספר, כנגד נתבעת 3, מבטחת המשאית עליה הותקן המנוף (להלן: "המבטחת"), כנגד נתבע 4, הקבלן שזכה בביצוע עבודות הבניה במקום בו אירעה התאונה והזמין את הנתבע 2 לבצעם וכנגד נתבעת 5, עיריית רמת השרון, הבעלים והמחזיקה של בית הספר בו בוצעה העבודה.

הצדדים חלוקים לנסיבות פגיעתו של התובע ובעניין סיווג התאונה כתאונת דרכים או כאירוע נזיקי.

התובע והנתבעות 4 ו – 5 טוענים כי התאונה התרחשה כתוצאה מהפעלת כוח מכני של זרוע המנוף. לטענתם, המנוף או המדרגות שהיו עליו פגעו בתובע והביאו לנפילתו.

לטענתם, הוכח הקשר הסיבתי בין הפעלת המנוף לתאונה ועל כן המדובר ב "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: " החוק") ועל הנתבע 1, והמבטחת לפצות אותו בגין נזקיו.

לחלופין ככל שייקבע כי אין המדובר בתאונת דרכים על פי החוק, טוען התובע יש לחייב את הנתבעים 2 , 4 ו – 5 לפצות את התובע בעילה נזיקית מכוח פקודת הנזיקין, שהרי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותם עקב כך שבין היתר, הנהיגו שיטת עבודה פסולה ומסוכנת .
מנגד טוענים הנתבעים 1 – 3 כי נסיבות התאונה אינן מהוות "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק וזאת בהעדר קשר סיבתי בין השימוש במנוף לבין התאונה. לטענתם לא הוכח כי המנוף היה הגורם לנפילת התובע.

ראיות הצדדים

במסגרת ישיבות ההוכחות שהתקיימו בפניי העיד ו התובע , מר רפעת זועבי (להלן: "רפעת" ) הנתבע 1, מר עלא אל דין חבשי (להלן: "עלא"), עדי הנתבע 4 מר סעיד זועבי (להלן: "סעיד") ומר עלי עומרי (להלן: " עלי "). כן העיד בפניי חוקר הנתבעת 3 מר מעין טל (להלן: "החוקר").

דיון והכרעה

המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם ה תאונה שאירעה לתובע ביום 31.01.2007 כתוצאה מנפילתו מגובה באתר בו עבד, מהווה תאונת דרכים בהתאם לחוק.

המסגרת החוקית

סעיף 1 לחוק מגדיר "תאונת דרכים" :

"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.. או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי ".

המחלוקת בענייננו הינה האם נזקי הגוף נגרמו לרפעת כתוצאה מניצול הכוח המיכני של המנוף.

על פי ההגדרה של החזקה המרבה נדרשים להוכיח מספר תנאים:

א. "מאורע" (להלן: "התנאי הראשון"); ב. שנגרם "עקב" (להלן: "התנאי השני"); ג. "ניצול הכוח המיכני" (להלן: "התנאי השלישי"); ד. של "הרכב" (להלן: "התנאי הרביעי") ה. בעת הניצול "לא שינה הרכב את ייעודו המקורי" (להלן: "התנאי החמישי") (ע"א 6000/93 עזבון המנוח פואז קואסמה נ' רג'בי, פ"ד נ(3) 661 (1996)).

התאונה בפרשה שלפנינו היננה בגדר "מאורע". בכך מתקיים התנאי הראשון. המנוף הופעל ע"י כוח מיכני, מדובר בפעילות מוטורית של המשאית, על כן התקיים התנאי השלישי - "ניצול הכוח המיכני" של המשאית. הוא הדין לגבי התנאי הרביעי, המשאית הינה בגדר "רכב מנועי" כהגדרת מונח זה בחוק.

השאלה הינה האם התאונה אירעה "עקב" ניצול הכוח המיכני . דרישה זו מבטאת דרישה סיבתית שבגדרה נדרשת הוכחת קשר סיבתי בין ניצול הרכב לבין התאונה (ע"א 358/83 שולמן נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב (2) 844) (להלן: "הלכת שולמן").

מדובר בקשר סיבתי כפול:

א. קשר סיבתי עובדתי, המתמצה לרוב בסיבה בלעדיה אין.
ב. קשר סיבתי משפטי, האם הנזק שנגרם היה בתחום הסיכון שניצול הכוח המיכני לייעודו המקורי יצר.

מכאן, יש לבחון תחילה האם התקיים בעניינו הקשר הסיבתי העובדתי, לפיו עקב ניצול הכוח המיכני של המנוף, נפל התובע-רפעת ונגרמו לו נזקי גוף.

לשם בחינת עניין זה יש לבחון את נסיבות התאונה כפי שאלו עולות בחומר שהונח בפניי ובעדויות הצדדים ועדיהם.

נסיבות התאונה

נסיבות התאונה נחקרו על ידי המשטרה. בתקציר אירוע של המשטרה שהגיעה לזירת התאונה (נספח ב' לתצהיר התובע) צוין, בין היתר, כדלקמן:

"היום בין השעות 07:30 עד 08:30 כאשר עבדו בהתקנת מדרגות מתכת בבית ספר תיכון אלון ברחוב אוסישקין ברמת השרון.... הקבלן נפל מגובה כשני מטר, מחלק של המדרגות שהתקינו במקום, נפצע בראשו במצב קל עד בינוני, נפגע בראשו, היה בהכרה מלאה, טופל על ידי מדא והועבר לבית חולים במצב קל עד בינוני, נגבתה עדות מאחד הפועלים במקום, על ידי חוקר תורן, ק.תורן מזפ וניידות סיור הגיעו למקום תועדה הזירה, המנופאי עוכב לתחנה לחקירה, הוא הכחיש כי הזרוע של המנוף פגעה בקבלן, טען שלא ידוע לו איך נפל, והוא לא הזיז את המנוף עם החלק שהיה מורם בכלל.."

בעקבות התאונה נגבו עדויותיהם של סעיד ועלא שנכחו במקום העבודה לעניין נסיבות התאונה. בהמשך, הורתה המשטרה על סגירת התיק, מחוסר אשמה (נספח ב' לתצהיר עלא).

רפעת, תיאר בסעיפים 4-9 לתצהיר עדותו הראשית את הליך ביצוע התקנת המדרגות ,כאשר בסעיף 10 לתצהירו תיאר רפעת את נסיבות פגיעתו וכדלקמן:

" מר חבשי אשר עמד על משטח הליכה השני, החל להוריד את מהלך המדרגות מגובה בין עמודי היסוד לבין קיר בית הספר וכאשר קירב מר חבשי את מהלך המדרגות אלי ובניסיון למנוע תזוזת המדרגות ע"מ להקל על הצבתם במקום, ניסיתי לתפוס את מהלך המדרגות אשר בשלב זה היה גובה כחצי מטר ממני, הרמתי את הידיים וניסיתי לתפוס את המדרגות ובשל הורדת זרוע המנוף, המדרגות התנודדו לכיוון שלי והחלק התחתון של המדרגות פגע בראשי בצד שמאל וכתוצאה מכך, הועפתי ונפלתי מגובה ".

גרסתו של רפעת כפי שזו עלתה בכתב התביעה ובתצהירו, לפיה המדרגות שהיה מורמות באמצעות זרוע המנוף לצורך הצבתו במקומו, התנדנדו, פגעו בו וגרמו להפלתו מגובה, לטעמי, לא הוכחה ואפרט.

תחילה יצויין, כי גרסתו הנטענת של רפעת אינה מקבלת ביטוי במסמכים שנערכו על ידי מטפליו לאחר התאונה.

במסמך דו"ח רופא/פאראמדיק של מגן דוד אדום מיום האירוע (נספח ג' לתצהיר עלא), נרשמה האבחנה הבאה: "קבלן בניין, נפל מ 2.5 מטר גובה על מדרגות ברזל. בהגיענו בהכרה מלאה. דימום מאוזן שמאל, ככל הנראה מחתך באוזן. מתלונן על כאבים בגב וברגל ימין. מניע שתי רגליים. אינו זוכר את פרטי האירוע"

במסמך "גיליון קבלת פצוע רב – מערכתי" של המרכז הרפואי רבין, מיום האירוע (נספח ד' לתצהיר עלא) נרשם: "נפילה מגובה, 2.5 מ' אמנזיה לפרטי האירוע". דהיינו בקבלת הטיפול הראשוני לא זכר התובע את פרטי האירוע.

במכתב קבלה של המרכז הרפואי רבין (נספח ה' לתצהיר עלא) צוין תחת הכותרת מחלה נוכחית: "בן 32, ביום קבלתו נפל מגובה של 2.5 מ' , אינו זוכר פרטי ארוע, ללא הקאות, פונה למיון ע"י מד"א.."

בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 11.02.07 (נספח ו' לתצהיר עלא) שנערכה שלושה ימים לאחר התאונה, מתוארת התאונה כלהלן : "בזמן הרכבת מדרגות ברזל נפל מגובה של כ 3.5 מטר ונחבל בראש וגב ושאר הגוף".

עיון ברישומים הראשונים שנערכו לאחר התאונה, מעלה כי גרסתו הנטענת של רפעת לאופן נפילתו, קרי, פגיעת המדרגות המוצבות על המנוף בראשו, אינה מופיעה במסמכים אלו.

הגרסה היחידה אותה סיפק רפעת למטפליו, היתה כי הוא נפל מגובה רב בזמן התקנת המדרגות.

ההלכה היא כי בדרך כלל תהיה לגרסה הנמסרת מפי התובע סמוך לנסיבות האירוע משקל רב. במיוחד יינתן משקל ראייתי נכבד לרשום בתעודה הרפואית הראשונה, כאשר הגרסה שם נמסרה בזמן אמת, בטרם הספיק הנפגע להתייעץ או ליצור גרסה.

ראה ע"א (מחוזי נצרת) 32/08 סעדיה נ. הפניקס (פורסם בנבו), ע"א 8388/99 הסנה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ. מימי בן ארי (פורסם בנבו), ע"א (מחוזי ת"א) 3013/99 פרץ נ. פרץ (פורסם בנבו), ע"א (מחוזי ירושלים) 5493/04 גזית נ. סיקרון (פורסם בנבו).

גרסתו של רפעת כפי שזו עולה בכתב התביעה ובתצהיר עדותו הראשית אינה מקבלת ביטוי במסמכים ה רפואיים שנערכו בסמוך לתאונה. רפעת אינו מספק במסמכים אלו גרסה למנגנון הנפילה הנטען מאוחר יותר על ידו.

על גרסתו הנטענת של רפעת לתאונה ניתן ללמוד לראשונה מטופס בל /211 "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה" מיום 15.02.07 של המוסד לביטוח לאומי (נספח א' לתצהיר רפעת), בו צוין:

"בזמן התקנת מדרגות חירום לבנין דו קומתי, ובעת הנפת המדרגות ע"י מנוף בשביל התקנתו במקום, ניסיתי להתאים יח' מדרגות למקומה, היח' שקשורה למנוף שינתה כיוון וסחבה אותי עד שנפלתי מגובה 3.5 מ' על ברזלים" (ההדגשה אינה במקור)

יחד עם זאת, גם גרסה זו של רפעת אינה מתיישבת עם גרסה נוספת ומאוחרת אותה מסר עת מילא טופס "תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה" (נספח א' לתצהיר רפעת) שם ציין כלהלן:

" בזמן התקנת מדרגות חירום, נפגעתי ע"י מנוף אשר הרים חלק מהמדרגות ברזל להתקנתו וגרם לנפילתי מגובה כ - 6 מטר" (ההדגשה אינה במקור)

מעבר לעובדה שרפעת טען בפני מטפליו כי הוא נפל מגובה, הא ותו לא , הרי שגם בתביעות אותן הגיש למוסד לביטוח לאומי סיפק רפעת גרסאות שונות לאופן נפילתו.

ממקרא גרסאותיו של התובע בכתב התביעה, בתצהירו והן במוסד לביטוח לאומי, עולה כי הלה אינו מספק גרסה אחידה למנגנון התאונה.

לא ברור באם הנפילה אירעה כתוצאה מפגיעת המדרגות שהיו על המנוף ברפעת או שמא נפילתו אירעה כתוצאה מפגיעת המנוף עצמו.

בנוסף, לא ברור באם הנפילה הייתה מגובה 9 מ' כמצוין בכתב התביעה או מגובה 2.5 מ' כמצוין במסמכים הרפואיים או מגובה 3.5 מ' כאמור בטופס התביעה לדמי פגיעה או שמא מגובה 6 מ' כמצוין בטופס התביעה לקביעת דרגת נכות.

בנוסף, בחקירתו הנגדית בדבר מנגנון התאונה הנטען, השיב רפעת כי בזמן שעזר בכיוון והורדת המדרגות, זז ואז פגע בו החלק של המדרגות (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 26-28). משנשאל לגובה ממנו נפל השיב כי נפילתו הייתה מגובה 3 מטר.

גם לגרסה זו אין ביטוי או זכר במסמכים הרפואיים שנערכו לאחר התאונה.

תשובותיו של רפעת בחקירתו הנגדית, הן לעניין מנגנון הנפילה והן לעניין הגובה ממנו נפל, אינן מתיישבות עם גרסאותיו בעניינים אלו שמסר בתביעותיו למוסד לביטוח לאומי.

יש בסתירות אותן מניתי לעיל לעניין אופן נפילתו הנטענת של רפעת והגובה ממנו נפל כדי לפגום במהימנות גרסתו למנגנון התאונה הנטען על ידו.

גרסאותיו השונות של רפעת בעניין זה פועלות לחובתו ולמשקל מהימנותו באשר למנגנון התאונה המטען.

משנשאל רפעת לעניין השוני בגרסתו אודות הנפילה - הגרסה כפי שעולה מהמסמכים שהוגשו למוסד לביטוח לאומי לעומת גרסתו כפי שמופיעה בתצהיר, ענה התובע שהעברית שלו לא משהו (עמ' 10 לפרוטוקול ש' 24-30).

בע"א (נצ') 1029-06 תעבורה מיכל מלט בע"מ נגד בני רושקנסקי (פורסם בנבו), נקבע לעניין הסתירות בגרסה אותה מסר התובע בעקבות תאונה שעבר, כדלקמן:

"דברים שנרשמו במסמכים הללו לא נרשמו מהרהורי לבו של איש, כי אם מפיו של המשיב הם נרשמו..
..ועוד נציין בהקשר זה, כי אם אמנם ישנן סתירות של ממש בין הגרסאות השונות שנתן המשיב בהזדמנויות שונות, אלה צריכות להיזקף לחובתו, ולהצביע על חוסר מהימנותה של הגרסה שבאה מפיו בבית המשפט, אחרת מדוע ימסור גרסות שונות בהזדמנויות שונות?"

טרם סיום סקירת עדותו של רפעת אציין כי לא מצאתי לקבל את טענתו של ראפת ולפיה פירט את נסיבות התאונה לראשונה במל"ל שכן שם נתבקש לעשת כן (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 29-30 , עמ' 12 לפרוטוקול ש' 3), וזאת במיוחד לאור העובדה כי התובע, בניגוד לטענתו, ולפיה איבד את הכרתו לאחר הפגיעה ולכן לא יכל למסור למטפליו את גרסתו לאירוע הרי שהיה בהכרה מלאה לאחר הנפילה וזאת כמצויין בדו"ח מד"א ולפיכך, יכל למסור למטפליו את הסיבה האמיתית לנפילתו.

עדויותיהם של סעיד ועלי

רפעת ביקש לתמוך גרסתו לאופן הנפילה והסיבה שהביאה לנפילתו בעדויותיהם של סעיד ועלי, שני עובדים אשר עבדו עימו ביום התאונה ונכחו במקום בעת האירוע.

בתצהיר עדותו הראשית העיד סעיד, עובד הנתבעת 2 ביום התאונה, כי ביום התאונה ראה את רפעת מכוון את עלא המנופאי לצורך הרכבת המדרגות.

בסעיף 5 לתצהירו העיד סעיד : "..בינתיים ביקשתי לרדת ולהביא כלים, ירדתי מהמדרגות וכעבור שניות שמעתי את מר עומרי עלי מכפר נין צועק הבן אדם נפל. או אז ראיתי את התובע על הרצפה" .

מתצהירו של סעיד ניתן ללמוד ברורות כי סעיד לא ראה כיצד רפעת נפל , אלא הוא הבחין בו רק לאחר שרפעת היה כבר שרוע על הרצפה.

עדותו של סעיד לפיה לא ראה את נפילת רפעת מקבלת גם חיזוק מהתשובות אותן מסר בפני חוקרי המשטרה ביום התאונה: "אני לא ראיתי בדיוק איך הוא נפל" (עמ' 1 לעדות ש' 15-16).

בנוסף, לשאלת החוקר במשטרה באם ראה את זרוע המנוף מתקרבת למדרגות שהותקנו במקום, השיב סעיד בשלילה. כמו כן, סעיד שלל בפני החוקר כי שמע מרפעת, מעלא או מעלי כיצד אירעה הנפילה (עמ' 2 לעדות ש' 8-15).

בחקירתו הנגדית בפני בית המשפט חזר סעיד ואישר את תשובותיו במשטרה מהם עולה שהוא לא ראה את רפעת נופל (עמ' 14 לפרוטוקול ש' 1-23).

משביקש ב"כ הנתבעת 5 לברר את נסיבות האירוע השיב סעיד כדלקמן:

" ת: היינו אני ועומרי התחלנו לעבוד באתר, היה גם ריפעת, לא יודע איפה הוא היה בדיוק, התחלנו לכוון את המנוף, היה חסר שם חלק, אמרתי שיחכו, ירדתי להביא וירדתי כמה מדרגות למטה ופתאום שמעתי צעקות וראינו את ריפעת.
ש: בזמן הירידה איפה היה המנוף?
ת: באוויר עם המדרגות.
ש: הוא היה בתזוזה?
ת: לא.
ש: בזמן שהיית למעלה לא היה בתזוזה?
ת: בזמן שהחזקנו אותו התחילו לכוון אותו, אני ביקשתי לרדת להביא משהו ואח"כ להמשיך, אני לא יודע אם הם המשיכו או לא, ירדתי למטה להביא משהו פתאום שמענו צעקות וריפעת היה למטה.
ש: אתה לא ידוע כלום על המנוף עצמו איפה הוא היה?
ת: באוויר, ממש שלב לפני ההרכבה.
ש: שאתה ירדת לא ראית איפה הוא היה?
ת: באוויר עם המדרגות, הוא הפסיק לעבוד בזמן הירידה שלי." (עמ' 16 לפרוטוקול ש' 12-28)

עולה מן האמור כי סעיד לא ראה את אופן הנפילה של רפעת ואין בעדותו כדי לסייע לרפעת בהוכחת סיבת הנפילה.

בנוסף, יש בתשובותיו של סעיד כדי לפגום באמינות גרסתו של רפעת, לפיה תזוזת המנוף ה יא זו שהביאה לפגיעה בו באמצעות המדרגות אותם הרים, זאת שעה שמעדותו של סעיד עלה כי סמוך לאירוע הנפילה ירד סעיד במדרגות וציין כי המנוף היה באוויר, ללא כל תזוזה.

סעיד שב והדגיש כי המנוף הפסיק לעבוד בזמן שירד במדרגות ותיכף לאחר מכן קרתה התאונה.

עד נוסף שהעיד בפני בית המשפט הינו עלי, עובד נוסף של הנתבעת 2 ביום התאונה.

בתצהירו העיד עלי כי ביום התאונה עמד ליד רפעת שכיוון את המנופאי עלא. לטענתו, תוך כדי כיוון זזה זרוע המנוף, המדרגות התנדנדו, פגעו ברפעת והפילו אתו ארצה (סעיף 5 לתצהירו).

מחקירתו הנגדית של עלי עלה שעל אף עדותו בתצהיר ו לפיה ראה את הגורם לנפילתו של רפעת, הוא לא העלה העניין בפני איש מאז התאונה הנטענת ולא סיפר לאף אחד את נסיבות התאונה אפילו לא לסעיד לא לבעלים של הנתבעת 2 , מעסיקתו, ואף לא לאשתו.
(ראה עמ' 19 לפרוטוקול שורות 14-27.)

בנוסף משנשאל עלי מדוע סעיד טען במשטרה שעלי לא ראה את התאונה, השיב:
"נכון לא אמרתי לו".

עלי לא זכר את מנוף שפגע בתובע ו אף אילו מדרגות היו אלו שפגעו ב רפעת .
(עמ' 19 לפרוטוקול ש' 12-29 , עמ' 20 לפרוטוקול ש' 1-4)

עדותו של עלי לא קנתה הד בליבי ולא מצאתיה כאמינה ובמיוחד נראה תמוה בעיניי העובדה שבחר לשתוק ולא לשתף איש אודות הנסיבות שהובילו לטענתו לתאונה, לרבות את סעיד בן כפרו ועמיתו לעבודה באתר בו אירעה התאונה ואף לא את מעבידו.

עדות החוקר

החוקר בתצהירו העיד כי בחודש 11/2013 חקר את עלי לעניין נסיבות התאונה. בחקירתו מסר עלי בפניו כי נכח באתר בו התבצעה העבודה אך לא היה עד לנפילה (סעיף 5 לתצהיר החוקר).

תשובותיו של החוקר בחקירתו הנגדית היו תשובות מהימנות ועקביות שלא נסתרו וזאת על אף העובדה כי החוקר לא הציג את קלטת חקירתו של עלי, שלטענתו נעשתה בטלפון. ניסיונם של הנתבעים לקעקע את ממצאי דו"ח החקירה לא צלחו , לטעמי.

ב"כ התובע טען כי החוקר לא אימת כי הוא משוחח עם עלי על כ ך השיב החוקר כי בוצעו פעולות חקירה אשר הובילו לעלי וכי הוא אימת את זהותו בזמן חקירתו (עמ' 30 לפרוטוקול ש' 5-21).
יצויין כי עלי אישר בחקירתו שהחוקר ניסה לשוחח עימו אך לטענתו, בחר שלא לשתף פעולה עימו. בעניין זה העדפתי את עדותו של החוקר לפניי על פני עדותו של עלי ומצאתי לקבלה.

עדות המנופאי

בעקבות התאונה נחקר המנופאי עלא במשטרה (הודעתו הוגשה כנספח ב' לתצהיר התובע).

בחקירתו במשטרה השיב עלא כי אינו יודע איך נפל רפעת וכי הוא לא ראה אותו נופל אלא הבחין בו רק עת היה על הרצפה (עמ' 2 להודעה ש' 14-17). בנוסף, בחקירתו במשטרה שלל עלא כי זרוע המנוף פגעה ברפעת (עמ' 3 להודעה ש' 1-2).

בתצהיר עדותו הראשית, שהוגש כנספח א' מוצג נ/6, מתאר עלא את נסיבות התאונה בסעיפים 11 ו – 12 כלהלן:

" במהלך העבודה, הרמתי גרם מדרגות באמצעות המנוף על מנת למקם אותו לצורך החיבור הזמני, וכרגיל, לאחר שמיקמתי אותו הפסקתי את פעולת המנוף, והוא המשיך להחזיק את גרם המדרגות באופן סטטי לחלוטין. אחד המסגרים ריתך את גרם המדרגות ריתוך זמני (בהתאם לשיטת העבודה שתיארתי לעיל), ואז רפעת זועבי עלה על גרם המדרגות, וככל הנראה (אני לא ראיתי מה קרה בדיוק בשלב הזה) נוכח משקלו הרב ובעיקר נוכח העובדה שהחיבור היה זמני ולא חזק מספיק, ועקב העובדה שהוא קפץ בחוזקה על גרם המדרגות (כדי לבדוק עד כמה החיבור חזק), גרם המדרגות זז ממקומו כך שנפער רווח בין שני חלקי המדרגות, וברוח שנפער הוא נפל על הקרקע ונפגע.

בכל מקרה, אני בטוח לגמרי כי בכל אותו זמן של הנפילה של רפעת המנוף שלי היה סטטי לחלוטין ולא פעל, אלא רק החזיק את גרם המדרגות באוויר בתור "מתלה", כך שאין לי כל ספק שאין כל קשר בין הנפילה והפציעה שלו למנוף שלי, ובוודאי שהוא לא נפגע כתוצאה מהמנוף שלי, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף".

לשאלת ב"כ הנתבע 5 חזר עלא על תשובתו לפיה לא ראה את הנפילה ואינו יודע מהי סיבת הנפילה (עמ' 40 לפרוטוקול ש' 9 , 23 ו – 24).

בנוסף, בתשובתו בחקירתו הנגדית השיב עלא כי בזמן נפילת רפעת, המנוף היה מופסק ללא הזזה או תנועה (עמ' 40 לפרוטוקול ש' 9).

תשובותיו של עלא בחקירתו הנגדית מתיישבות עם עדותו במשטרה בעניין. כמו כן, תשובות אלו מתיישבות עם עדותו של סעיד הן במשטרה והן לפני בית המשפט , בהן מסר כי לא שמע מעלא כיצד אירעה התאונה.

בתשובתו לשאלות ב"כ הנתבעת 5 חזר עלא על עדותו בתצהיר לפיה לא הוא פגע ברפעת "אני לא פגעתי אני זוכר מיליון אחוז" (עמ' 40 לפרוטוקול ש' 5).

יודגש כי תשובתו של עלא לפיה בזמן נפילת רפעת המנוף לא זז והיה סטטי מתיישבת עם עדותו של סעיד בעניין (עמ' 16 לפרוטוקול ש' 15-28).

בתשובותיו בחקירתו הנגדית חזר עלא והשיב כי אינו יודע בוודאות מה הייתה סיבת הנפילה כאשר גרסתו בסעיף 11 לתצהיר נשארה בגדר סברה (עמ' 41 לפרוטוקול ש' 27-32 , עמ' 42 לפרוטוקול ש' 1-4 וש' 8-11).

בנוסף, בחקירתו הנגדית הנוקבת שלל עלא כי התנדנד חלק כלשהו מהמשאית וגרם לפגיעה ברפעת.

"ש: נסכים שהחלק שמחובר למשאית יכול להיות שהתנדנד?
ת: אין מצב, איך הוא התנדנד אם הוא קשור למנוף, אולי מישהו עלה למדרגות נדנד אותו, שבר או קפץ, אולי לא ריתכו חזק והוא עלה" (עמ' 42 לפרוטוקול ש' 5-7)

כמו כן, ניסיונו של ב"כ הנתבעת 5 להצביע על כשל בהפעלת המנוף, דבר שגרם לתזוזתו ופגיעה ברפעת, לא צלח. תשובותיו של עלא בעניין זה היו החלטית וחד משמעית.

"ש: היום אחרי 11 שנה, האם אתה יכול לאשר שהשלט לא היה בפעולה עם המנוף, השלט היה כבוי?
ת: יכול להיות, לא זוכר. יכול להיות שהאוטו היה מונע אבל המנוף מופסק. מה שאני זוכר זה שהמנוף לא היה בתנועה.
ש: כשהמנוף לא היה בתנועה הוא היה צמוד לתובע מבחינת המרחק?
ת: לא היה צמוד...". (עמ' 42 לפרוטוקול ש' 25-30)

עדותו של עלא הייתה אמינה בעיניי הוא סיפק תשובות מהימנות ועקביות, שלא נסתרו בחקירתו הנגדית.

לאחר שמיעת עדויות הצדדים ועדיהם ועיון בראיות שהוגשו אני קובעת כי לא עלה בידי התובע ל הרים את הנטל להוכחת גרסתו ולפיה נפילתו אירעה כתוצאה מפגיעתו על ידי המנוף ו/או המדרגות שהיו מורמות על המנוף ולפיכך לא הוכח קיומו של קשר סיבתי עובדתי, לפיה ניצול הכוח המיכני של המנוף, גרם לנפילתו של התובע.

עולה מן האמור -האירוע שבו נפצע רפעת אינו מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתו בחוק הפלת"ד, לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעים 1 ו – 3.

התובע יישא בהוצאות הנתבעים 1 ו – 3 ושכ"ט עו"ד בסך של 6000 ₪.

קובעת את התיק לקדם משפט ליום 29.11.2017 בשעה 10:00.

ניתן היום, א' אב תשע"ז, 24 יולי 2017, בהעדר הצדדים.