הדפסה

בית משפט השלום בטבריה ת"א 1293-05-15

בפני
כבוד ה שופטת ברכה לכמן

תובע/נתבע שכנגד
עבאס מזהר, עו"ד ת.ז XXXXX613
ע"י ב"כ עוה"ד מ. טאהא

נגד

נתבעת/תובעת שכנגד
מועצה מקומית כפר-כנא
ע"י ב"כ עוה"ד שלומי אביטן

פסק דין

1. התובע והנתבעת חלוקים ביניהם בקשר לשכר טרחת התובע. התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת על סך 313,542 ₪ בנוגע לייצוג הנתבעת בתיקי הוצאה לפועל, כנגד, הגישה הנתבעת תביעה כספית כנגד התובע על סך 283,921 ₪ להשבת כספים שנגבו במסגרת אותם תיקי הוצאה לפועל.
טענות התובע בכתב תביעתו
2. לטענת התובע, סוכם כי התובע יבצע עבור הנתבעת שירותי ייצוג וגביה בהוצאה לפועל של שיקים חוזרים , אשר מחזיקה הנתבעת מטעם חייבים. עוד סוכם , כי שכר הטרחה של התובע יהיה זה אשר יקבע על ידי לשכת ההוצאה לפועל, דהיינו , המינימום המומלץ. התובע ישלם, כמימון ביניים את האגרות , והם יוחזרו לו מהכספים הראשונים אשר ייגבו על חשבון החוב. לטענת התובע, בפועל, כשחייב הסדיר את חובו מול הנתבעת, היא לא הסדירה עם החייב את תשלום שכר הטרחה והאגרות המגיע לתובע.
3. לצורך מתן השירות, חתמו מורשי החתימה של הנתבעת: ראש הרשות, גזבר וחשב המלווה , בחודש פברואר 2013, על ייפוי כוח כללי, אשר מסמיך את התובע לפעול בשם ה נתבעת בלשכות ההוצאה לפועל. בייפוי הכוח ישנן סמ כויות לגבות, לעכב כספים, ניירות וכיוצ"ב . (ייפוי הכוח צורף כנספח ג' לתצהיר התובע) (להלן: "ייפוי בכוח").
4. עוד נטען, כי בייפוי הכוח מופיע גם עוה"ד זהאי טאהא (להלן: "עו"ד טאהא") , שעבד עם התובע באותו המשרד והוא שטיפל בתיקי ההוצאה לפועל של הנתבעת. כאשר סיים עו"ד טאהא את כהונתו כיועץ משפטי חיצוני, ומונה ליועץ פנימי, נמסרה הודעה ללשכת ההוצל"פ על שינוי הייצוג בתיקים קיימים לטובת התובע בלבד. עו"ד טאהא אף חתם על כתב ויתור בנוגע לשכר הטרח ה המגיע בתיקים קיימים , לטובת התובע (להלן: "כתב הוויתור"). לטענתו, הוא החל לטפל בתיקים הקיימים וקיבל שיקים חדשים במרוצת שנת 2013.
5. בחודש נובמבר 2013, התקיימו בחירות, וקמה הנהלה חדשה , גם אז , המשיך התובע לטענתו, לתת את שירותיו בתיקי ההוצאה לפועל, לרבות, פעולות אכיפה שהביאו לגביית כספים. התובע קיים פגישות עם האחראים מטעם הנתבעת ובחודש 10/14 אף התקיימה פגישה עם החשב המלווה. באותה פגישה, מסר התובע לחשב המלווה דו"ח לגבי הפרטים של התיקים המנוהלים על ידו לרבות יתרות החוב ומרכיביו.
6. התובע המשיך בעבודתו בהתאם להרשאה כדין ובתיאום עם הנתבעת, עד שביום 22.1.2015 , קיבל מכתב ממשרדו של עו"ד שלומי אביטן , בשם ה נתבעת, בו הוא מבקש להחזיר את השיקים לנתבעת תוך 7 ימים. משרד עו"ד אביטן פעל לאחר מכן להעברת הייצוג בכל התיקים בהם טיפל התובע. התובע צירף דו"ח אירועים מטעם לשכת ההוצאה לפועל , המפרט את התקיים בהם נעשתה החלפת ייצוג (ת/ 1).
7. לטענת התובע, הוא זכאי לקבל את זכויותיו, כמפורט בכתב התביעה; אגרות בסך של 36,927 ₪ , הוצאות בסך של 6,532 ₪ , שכ"ט עו"ד בסך של 247,984 ₪ וכן הפרשות (ריבית והצמדה) סך של 29,372 ₪. סה"כ סך של 320,815 ₪ , מתוכו יש לקזז סך של 7,173 בגין תיקים בהם ויתר התובע על שכר טרחה.
8. לכתב התביעה, צירף התובע דו"ח תיקים מותאם של ההוצל"פ שמפרט את התיקים, שם זוכה וחייב, סכומי קרן, אגרות, שכר טרחה , הפרשות (נספח ה' לכתב התביעה) וכן דפי חשבון לפירוט תנועות כספיות בכל התיקים (נספח ו' לכתב התביעה).
טענות הנתבעת בכתב הגנתה
9. הנתבעת הכחישה את טענות התובע. לטענתה, השיקים החוזרים , בהם שילמו תושבי הכפר ל נתבעת, הועברו לידי התובע על ידי עו"ד ט אהא שלא בידיעתה בניגוד לרצונה, התובע לא מונה על ידה מפורשות, ו הדבר מנוגד לדין, שהרי הנתבעת חייבת בקיום מכרז פומבי לשם קבלת שירותי גבייה.
10. לטענת הנתבעת, עו"ד טאהא קיבל את שכר טרחתו בשכר טרחה חודשי גלובאלי בסך של 23,400 ₪ בתוספת מע"מ, וכי הנתבעת היא הזוכה בשכר הטרחה שנקבע בתיקי ההוצאה לפועל.
11. עוד נטען, בהתאם לנהלי משרד הפנים, הגדרת התפקיד של יועץ משפטי, כוללת בתוכה את כל ההליכים המשפטיים , לרבות תיקי הוצאה לפועל כפי שנכתב בס' 8.5 לטופס תיאור תפקיד ליועץ משפטי (מס' עיסוק 61701 של היחידה לכוח אדם ברשויות המקומיות), והנתבעת ציפתה שעו"ד טאהא ימשיך וינהל את תיקי ההוצאה לפועל והוא לא יכול להעביר את הטיפול בתיקי ההוצאה לפועל שהיו בטיפולו בעבר לעו"ד אחר.
12. לטענת הנתבעת, ייפוי הכוח שנחתם על ידה ביום 7.2.13, בטרם עבר עו"ד טאהא לשמש כיועמ"ש פנימי של ה נתבעת, היה לטוב ת עו"ד טאהא ועובדי משרדו בלבד, כל עוד עו"ד טאהא משמש יועמ"ש חיצוני לנתבעת, ובלעדיו, התובע אינו מוסמך לייצג את הנתבעת.
13. עוד טענה הנתבעת, כי ב- 3/2 014 נכנס לתפקידו החשב המלווה של ה נתבעת מטעם משרד הפנים , עו"ד ורו"ח נסרי סרחאן, ובחודש יולי 2014 הוא מונה כגובה ממונה ל נתבעת. ביום 13.9.14 פנה החשב המלווה ללשכת ההוצל"פ וביקש תדפיס של כל תיקי הנתבעת בהם הינה זוכה, מתדפיס זה נודע לו, לראשונה, כי רובם של התיקים עברו לטיפולו של התובע בלא ידיעה של ה נתבעת.
14. בשלב זה, 13/9/14, ביקש החשב המלווה מעו"ד טאהא פירוט תיקים בהם נרשם התובע כמייצג וזימן את התובע לפגישה דחופה . כמו כן, הנתבעת ייפתה את בא כוחה הנוכחי להירשם כמייצג בתיקים, כ-220 תיקים. ביום 15.4.15 פנתה הנתבעת לתובע, בדרישה להחזיר לרשותה את כל השיקים החוזרים שברשותו . התובע הודיע כי ישיב את השיקים החוזרים, לאחר שיוסדר שכר טרחתו.
15. החשב המלווה דאג לקבל תדפיס של כל התיקים הסגורים שנסגרו לאחר סילוק החוב. מהתדפיס ממנו התברר כי התובע גבה סכומי כסף גדולים בתיקים אלה בשמו או בשם עו"ד טאהא שהמחה לו את זכויותיו ולא העביר את הכספים לידי הנתבעת. על פי חישוב הנתבעת, מדובר בסך של 283,921 ₪ שנגבה על ידי התובע ולא הועבר לנתבעת, ובגינם הגישה הנתבעת תביעה שכנגד .
16. לטענת הנתבעת, התובע לא זכאי לקבל שכר טרחה בגין תיקים אלה, הן מאחר שקיבל את התיקים לידיו שלא כדין ולא בהסכמתה, והן מאחר שזכותו נובעת אך ורק מהמחאת זכות של עו"ד טאהא , מקום שעו"ד טאהא בעצמו לא היה זכאי לשכר טרחה, ולא יכול ליצור לתובע זכו ת כזו.
17. כן נטען, כי מהתדפיס ים שהתובע צירף לתביעתו כנספח ו', תיקים פתוחים, עולה כי, התובע לא גבה כל כספים בתיקים אלה וגם מסיבה זו לא ברור מד וע הוא טוען לזכאות של שכר טרחה.

דיון
18. להלן העובדות שאינן שנויות במחלוקת:
א. בחודש פברואר 2007, מונה עו"ד זאהי טאהא לשמש כיועץ חיצוני של הנתבעת. בין הצדדים נחתם הסכם המסדיר את אופן ההעסקה (נספח א' לתצהיר התובע). חוזה זה הוארך לתקופה כוללת על חמש שנים עד ל-2/2012 (כך לפי ס' 10 לסיכומי הנתבעת).
ב. בשנים 2007-2009, גביית השיקים החוזרים נעשתה על ידי חברת ביצורית.
ג. בחודש פברואר 2013 מונה עו"ד טאהא לתפקיד היועץ המשפטי הפנימי של הנתבעת, לאחר שזכה במכרז.
ד. ביום 2/7/13 חתמה הנתבעת על ייפוי כוח, המייפה את כוחם של עו"ד זאהי טאהא ו/או מזהר עבאס , לטפל בתיקים לרבות " לעשות את כל הפעולות המותרות על פי חוק הוצאה לפועל".
ה. בחודש מרץ 2014, נכנס לתפקידו עו"ד ורו"ח נסרי סרחאן כחשב מלווה של הנתבעת. בחודש יולי 2014, הוא מונה כגובה, והחל לטפל בענייני הגביה של ה נתבעת, לרבות בגביית השיקים החוזרים. לאחר מכן, פנתה הנתבעת לתובע בדרישה להשיב לה את השיקים החוזרים שבידיו, והעבירה את רישום הייצוג בתיקי ההוצאה לפועל על שמו של בא כוחה הנוכחי, כ- 220 תיקים.
19. בין הצדדים התגלתה מחלוקת בשאלה, האם הסכם העסקתו של עו"ד טאהא כולל בתוכו שירותי גבייה של שיקים חוזרים, בעת תפקידו כיועץ משפטי חיצוני לנתבעת? מדובר, בהסכם לקבלת שירותי עו"ד לנתבעת, המתבטאים "במתן ייעוץ וטיפול משפטי, ייצוג בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל" כך על פי ההואיל השני להסכם. בתמורה לשירותים שייתן עו"ד טאהא הוא יהיה זכאי לתשלום כספי חודשי בסך של 23,400 ₪ בתוספת מע"מ.
20. עיון בהסכם, מביא למסקנה, שהתמורה הכספית עבור שירותי עריכת הדין של עו"ד טאהא, אינם כוללים שירותי גבייה של שיקים חוזרים. בחינת העבודות המפורטות בהסכם אינן כוללות שירותי גבייה כלל וממילא גם לא גביית שיקים חוזרים. ההסכם מפרט שבתחום אחריותו של עו"ד טאהא לבנות תיק איחוד ולבדוק נכונות יתרות חובה בתיקי הוצאה לפועל המתנהלים כנגד הנתבעת, ואין כל התייחסות בהסכם לתיקים שבהם הנתבעת היא הזוכה, ויש לתת לכך משקל.
21. לטענת הנתבעת, על פי האמור בסעיף 6 להסכם , נקבע כי תמורת כל השירותים , בלי קשר לגבייה או לטיפול בפועל , ישולם לו סך של 23,400 ₪ פלוס מע"מ. לטעמי, הדבר אינו עולה מלשון ההסכם ואני סבורה שההסכם החריג פעולות גביית שיקים חוזרים מתוכנו. ביסוס לכך אני מוצאת בהתנהלות בפועל של הצדדים, לאחר חתימת ההסכם, הן בתקופת העסקתו של עו"ד טאהא כעו"ד חיצוני ולאחר מכן, בפעולותיו של התובע. ככלל, ה נתבעת הייתה מקבלת את סכום השיק שחזר ועורכי הדין קיבלו לידם שכר טרחה, אגרות והוצאות, ללא קשר לשכר הטרחה החודשי שנקבע בהסכם. מפנה לעדות עו"ד ט אהא, שלא נסתרה על ידי הנתבעת ונמצאה על ידי מהימנה ומתיישבת עם נוסח ההסכם :
" לפי הסיכום ביני לבין המועצה שכר טרחה שייפסק על ידי לשכת ההוצאה לפועל הוא שלי והקרן שיק זה של המועצה. אנחנו עבדנו משך 4 שנים עד למינוי שלי ליועץ משפטי פנימי בצורה כזו עד למאי 2013 ואני קיבלתי כל שכר הטרחה והעברתי להם את הקרן, או שהם קיבלו את הקרן והעבירו לי שכר טרחה. מה שנפסק זה שלי. הזכות קמה בעת שנפתח תיק ההוצאה לפועל כי לשכת ההוצאה לפועל משפה את המועצה בשכר הטרחה שמגיע לעורך הדין".
22. חיזוק נוסף נמצא לכך בעצם העסקתה של חברת ביצורית בשנים 2007-2009, בגבייה של שיקים חוזרים, בתקופה המקבילה לתקופת ההסכם, עובדה המחזקת את המסקנה, שההסכם לא כלל בתוכו תמורה עבור גביית שיקים חוזרים. למשך שנתיים, מחתימת ההסכם, עו"ד טאהא לא היה מוסמך לגבות שיקים חוזרים לפקודת הנתבעת, אלא זה היה תפקידה של חברת ביצורית. לאחר סיום העסקת ביצורית, הועבר הטיפול בגבייה של שיקים חוזרים לעו"ד טאהא, תוך הסכמה, ששכר הטרחה בגבייה יהיה נוסף לשכר הטרחה שנקבע בהסכם. ראה עדות עו"ד טאהא:
"מפברואר 2007 נתתי ייעוץ משפטי. ההוצאה לפועל לא נכלל בהסכם. ההוצאה לפועל הייתה בתקופה הרלוונטית חברת גבייה שמבצעת את הגבייה עבור המועצה, חברה ביצורית ובמסגרת ההסכם שלה היה מוטל עליה להגיש את השטרות לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל והיא זו שפעלה מטעם המועצה, זה היה למשך שנתיים.
ש: זאת אומרת אחרי חתימת ההסכם וגם אחריו היה ביצורית שעשתה את ההוצאה לפועל.
ת: כן.
ש: ותתאר מתי נכנס לתמונה ולפי איזה הסדר עניין ההוצאה לפועל לא של ביצורית אלא שלך בעיקר.
ת: עקב תלונות של תושבים למועצה לפעולות ביצורית באכיפה שהתבטאו בהטלת הוצאות מיותרות, .... אז היו תלונות המועצה אמרה בסדר שמעבירים את השיקים ליועץ המשפטי, זה היה בסביבות 2009. אני קיבלתי שיקים מהם". התבססנו על אותו הסכם שהיה בשנת 2007 כשהעבירו לי את השיקים צורף גם ייפוי כוח בשנת 2009, ייפוי הכוח נמצא בלשכת ההוצאה לפועל...".
23. המסקנה המתקבלת, שההסכם אינו כולל בתוכו תשלום עבור טיפול בתיקי ההוצאה לפעול שנפתחו מכוח שיקים חוזרים לפקודת הנתבעת.
24. כעת אבחן את טענת הנתבעת, כי ייפוי הכוח נחתם ללא ידיעתה וללא הסכמתה, נספח ג' לתצהיר התובע. בייפוי הכוח נכתב כי הנתבעת מייפה את כוחו של עו"ד טאהא ו/או עו"ד מזהר עבאס ושם נרשם בפתיח "ולכל אחד מהם לחוד". בגוף ייפוי הכוח נרשם כך : "לקבל את הוצאות המשפט לרבות שכ"ט עו"ד". הנה כי כן לשון ייפוי הכוח ברורה ואין תימוכין לטענה כי עו"ד מזהר היה מוסמך כל עוד שעו"ד טאהא נמצא במשרד, שהרי כתוב במפורש שכל אחד מהם מוסמך גם לחוד , ושמו של עו"ד מזהר נכתב במפורש כמיופה כוח. כך הצהיר התובע בתצהירו :
"בתאריך 7.2.13 חתמו מורשי החתימה של המועצה על ייפוי כוח כללי אשר מסמיך אותי לייצגה ולפעול בשמה בלשכת ההוצל"פ. ייפוי הכוח הנ"ל חתום על ידי ראש המועצה , גזברה והחשב המלווה שלה. ייפוי הוכח כולל הסכמה מטעם המועצה שאני אגבה ואעכב כספים וניירת וכיו"ב. עד לסילוק כל הנתבע על ידי המועצה כשכ"ט עו"ד, הוצאות וכו'.
25. אציין, ייפוי הכוח נחתם על ידי מורשי חתימה של הנתבעת ובכלל ם, ראש המועצה, הגזבר והחשב המלווה. ה תובע הסתמך על ייפוי הכוח. מרשימת התיקים שנפתחו לאחר שנת 2013, מתברר כי תיקים שנפתחו לאחר ייפוי הכוח נפתחו על שמו של התובע כמייצג, ותיקים שנפתחו בטרם ייפוי הכוח הם נפתחו על שם עו"ד טאהא , והועברו לאחר ייפוי הכוח החדש לשמו של התובע.
26. אני סבורה שבידי התובע היה ייפוי כוח כדין לפעול בשמה של הנתבעת בתיקים שנפתחו בהוצאה לפועל. איני מקבלת גם טענת הנתבעת, כי רק כאשר מונה גובה לנתבעת, ביולי 2014, נתגלה לראשונה כי רובם של תיקי ההוצל"פ הועברו לטיפול התובע, בלא ידיעתה ולא הסכמתה של ה נתבעת. לא מצאתי תשתית ראייתית לטענה. התובע העיד כי נערכו ישיבות בין הממונים מטעם הנתבעת לבינו, עובדה שלא הוכחשה על ידי ה נתבעת. מעדות התובע, מצטיירת תמונה ל פיה, הנתבעת שיתפה פעולה עם התובע ולא הביעה התנגדות ל טיפולו של התובע בתיקים בהוצאה לפועל. כך העיד התובע:
"ש. האם למיטב ידיעתך כאשר עו"ד טאהא עזב את המשרד והתחיל לעבוד במועצה האם הוא היה אחד הגורמים שהייתה לו סמכות להפנות תיקים לעורכי דין חיצוניים.
ת: לא יודע, אבל אני לא צנחן אני עורך דין, מועצה מקומית ביקשה ממני לא זוכר אם זה על ידי עו"ד זאהי אבל טיפלתי למועצה בתיקים שונים של הוצאה לפועל וגם כן נקראתי על ידי המועצה ועל ידי חשב המלווה מסרי בזמנו והיו לנו ישיבות שם ובאחת הישיבות היתה שביעות רצון מהעבודה שלנו, אם במידה ולא רצו אותי שאעבוד או לא הייתי עובד בהסכמתם, לא היו קוראים לי לישיבות שם, סיכומים בדברים שונים בתיקי הוצאה לפועל".
27. בפי הנתבעת טענה נוספת , שמיום מינויו של עו"ד טאהא כיועץ משפטי פנימי, מינויו כיועץ חיצוני פקע , וכל הנושאים שהיו בטיפולו עברו עמו לתפקיד החדש , כולל גבייה בתיקי הוצאה לפועל. וכל פעולה שננקטה על ידי התובע ננקטה על דעת עצמו , ללא הסכמת ה נתבעת. כראיה לטענה, הפנתה הנתבעת לכתב ה מינוי של עו"ד טאהא, שם נרשם בכלליות כי " בתוקף תפקידך תהיה ממונה על עבודת הייעוץ המשפטי, התביעה העירונית, ייצוג המועצה בכל ההליכים המשפטיים". אני סבורה שכתב המינוי כללי ואין בו התייחסות ספציפית לטיפול בתיקי הוצאה לפועל. גם תיאור התפקיד של יועץ משפטי, טופס "תיאור תפקיד" ( מס' עיסוק 31701 של היחידה לכוח אדם ברשויות המקומיות) ס' 8.5 : "אחראי לנקיטת הליכים משפטיים נגד חייבים ולהסדרת תשלומיהם ובכלל זה מתן הוראות, פתיחת תיק בהוצאה לפועל בהתאם לצורך והפעלת עיקולים, מאסרים, הוצאת מטלטלים וכד', הכל לפי העניין". אין בו כדי לסייע לנתבעת. תיאור התפקיד המצוין לעיל אינו מחייב, וניתן להתנות עליו . כך אכן ע שתה הנתבעת בעת שחתמה על ייפוי כוח לטובת התובע לטיפול בתיקי ההוצל"פ. בפועל, הטיפול בתיקי ההוצאה לפועל , לא נעשה על ידי היועץ המשפטי הפנימי אלא על ידי משרד התובע.
28. זאת ועוד, באשר לטענה כי ביום 13.1.13 בעקבות פסיקת בית המשפט בעניין עע"ם 6145/12 עיריית נצרת עילית נ' זאב הרטמן, נקבע כי יש לפרש בצמצום את ההוראה שמאפשרת למנות עורך דין חיצוני ללא מכרז, אומר כי לשם הדיוק, נקבע כי, קיימת עדיפות ולא הכרח להתקשרות בדרך של מכרז פומבי רגיל, גם מקום שהותר לו לפי התקנות לבצע התקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי. מכל מקום, העובדה שהנתבעת לא התנהלה כחוק ו/או בניגוד לנהלים ולא ערכה מכרז אלא רק נתנה ייפוי כוח המסמיך את התובע לטפל בתיקים, לא מבטל ת את זכותו של התובע לתמורה עבור עבודתו שנעשתה בהרשאה .
29. באשר לתוקפה של המחאת הזכות שהמחה עו"ד טאהא לתובע ביום 15/4/163. המחאת הזכות צורפה כנספח ד' לתצהיר התובע וזו לשונה:
" הנני ממחה לך את מלוא זכויותיי הכספיות המגיעות לי בגין טרחתי והשקעתי בתיקי ההוצל"פ המטופלים על ידי משרדנו הפתוחים בשם מ.מ כפר כנא נגד חייבים שונים, זכויות אלה כוללים שכר טרחה א' וב' בהוצל"פ, הוצאות ואגרות ששולמו על ידי משרדינו לפתיחת התיקים וביצוע פעולות אכיפה ואח' ".
30. עו"ד טאהא העיד על כך בדברים הבאים:
"בתקופה הזו היות והיה ידוע לי שאני אמור להיות עובד פנימי של המועצה אני לא יכול גם להתנהל כעצמאי פניתי למועצה ואמרתי להם שיש לי זכות בתיקי הוצאה לפועל, יש לי שכר טרחה בתיקי הוצאה לפועל או שהם משלמים לי מה שמגיע לי שכר טרחה או שאני מעביר את התיקים האלה לעורך דין ממשרדי כי עו"ד מזהר עבד אצלי לפני שאני אכנס כעובד מועצה. אני פניתי לראש המועצה מר אילן גבריאלי, לחשב מלווה יצחק ולבאסם חכרוש. עשיתי את הפניה בכתב והחתמתי אותם על ייפוי כוח".
31. אני מקבלת את גרסת עו"ד טאהא, לפיה המחה לתובע את זכויותיו הכספיות , בעקבות זכייתו בתפקיד יועץ משפטי פנימי לנתבעת והיותו עובד הנתבעת. איני מקבלת את טענת ה נתבעת, שעו"ד טאהא המחה את זכותו להמשך טיפול בתיקי ההוצל"פ של ה נתבעת. עו"ד טאהא המחה לתובע את הזכויות הכספיות מהטיפול בתיקים , הא ותו לא. התובע המשיך לעבוד על תיקי ההוצאה לפועל מכוח ייפוי הכוח שניתן לו על ידי הנתבעת ולא מכוח המחאת הזכות. לו חפצה בכך ה נתבעת, הייתה נמנעת לחתום על ייפוי הכוח, ועומדת על כך שהתיקים יטופלו על ידי היועץ המשפטי הפנימי שלה , זאת לא עשתה.
32. לסיכום חלק זה, אני קובעת כי התובע זכאי לשכר טרחה עבור עבודתו בגביית השיקים החוזרים בלשכות ההוצאה לפועל, זאת מכוח ייפוי הכוח שנתנה הנתבעת לתובע והמחאת הזכויות הכספיות שהמחה עו"ד טאהא לתובע , בתיקים שטופלו על ידי עו"ד טאהא.
33. השאלה שיש לבחון כעת, מהו שכר הטרחה שלו זכאי התובע ?. התובע נסמך בתביעתו על המוצגים הבאים: ת/1 -רשימה של תיקים שהייצוג בהם שונה מייצוג התובע לב"כ הנתבעת. ת/2 - דו"ח תיקים מותאם בו יש פירוט של מרכיבי החוב הבאים: מספר התיק, שם החייב, הקרן , אגרה, הוצאות, שכ"ט וכן תיאור הפעולה שנעשתה. בסעיף 5 לתצהירו הצהיר התובע כך:
"...סוכם ביננו כי שכר הטרחה המגיע למשרדנו יהיה זה אשר יקבע על ידי לשכת ההוצל"פ, דהיינו שכ"ט מינימום המומלץ. כן סוכם כי אנו נשלם כמימון ביניים, את האגרות והם ישולמו לנו מן הכספים הראשונים אשר ייגבו על חשבון החוב".
וכן עדות עו"ד טאהא:
ש: אחרי שהחייב משלם את הכסף למועצה מה נעשה בתיק ואיזה סכום הוא משלם ?
ת: היה משלם למועצה את מה שמגיע לה את הקרן, מה שרשום לה בספרים, המועצה לא הייתה רושמת בספרים שלה את האגרות ושכר הטרחה אלא רק את הקרן משולם למועצה הקרן, ההוצאות שהוצאתי היה משולם לי ושכר טרחה הפסוק בהוצאה לפועל.
ש: אחרי שהחייב משלם מה נעשה בכרטסת שלו במועצה.
ת: מאפסים את החוב שמתייחס לשיק".
הדברים אושרו בעדותו של מר גסאן בסול, קופאי בנתבעת:
" ת: היינו מקבלים את הקרן שמגיע לנו מהשיק והמשך טיפול על ידי עורך דין במידה ושילם במחלקה.
ש: כשעורך דין היה גובה, לא היה משלם הלקוח אצלכם, מה היה מעביר לכם עורך הדין כדי לאפס את החוב.
ת: את הסכום שקיבל מהנושה, מהחייב.
ש: ביחס לכרטסת שלכם.
ת: היה מפחית את השכר שלו, שכר טרחה אגרת פתיחה, הוצאות שלו.
ש: זאת אומרת הוא היה לוקח שכר טרחה, מבחינת הסכום שלכם, מה הייתם מקבלים, קרן, קרן וריבית.
ת: לרוב את הקרן".
34. מהעדויות הללו, מתקבלת המסקנה, שבפועל, התובע, ועו"ד טאהא לפניו, היו גובים מהחייב את החוב, היו מעבירים לנתבעת את הכספים שנגבו לאחר ניכוי שכר טרחה והוצאות.
35. התובע עתר בכתב התביעה, לפסוק עבורו שכר טרחה בסכום כולל של 247,984 ₪. על פי תצהירו של התובע, סכום שכר הטרחה מורכב, משכר טרחת עו"ד א' הקבוע בכללי לשכת עורכי דין ( התעריף המינימאלי המומלץ) תש"ס 2000, רכיב שנוצר בפתיחת תיק הוצאה לפועל (להלן: "שכר טרחה א") ו- שכר טרחה ב', השכר המינימאלי המומלץ שמחויב בו החייב כאשר מבוצעים הליכי גבייה בתיק על ידי ב"כ הזוכה (להלן: "שכר טרחה ב") .
36. התובע עתר לחייב את הנתבעת בסכום אגרות ששולם על ידו בתיקי ההוצאה לפועל בסך של 36,927 ₪ והוצאות שהוציא בקשר לתיקי ההוצאה לפועל בסך של 6,532 ₪.
37. אין ספק וחולק, כי במתכונת העבודה, כפי שהייתה בין הצדדים, שולמו האגרות והה וצאות על ידי התובע, ולפני כן, על ידי עו"ד טאהא , שהמחה את זכויותיו הכספיות לתובע . אין ספק כי את הסכומים, ככל ששלומו, יש להשיב לתובע. אפנה לעדות מר דניאל בוסטין, החשב המלווה:
ש: נגבה גם בגין אגרות ושכר טרחה.
ת: אין ספק שאגרות ושכר טרחה שנגבה מגיע להם.
ש: למה לא החזרתם את תשלומי האגרות.
ת: לפני התביעות, אני לא יכול להסביר את זה. לא היתה דרישה להחזר תשלומי האגרות וההוצאות.
38. הנתבעת לא חלקה על סכום ההוצאות והאגרות כפי שסוכמו מתיק ההוצאה לפועל על ידי התובע בסעיף 20 לתצהירו סך של 36,927 ₪ תשלום אגרות וסך של 6,532 עבור הוצאות, ועליה להשיב סכומים אלו לידי התובע.
39. לעניין שכר טרחת עו"ד, העיד עו"ד טאהא את הדברים הבאים:
" שעה שתיק ההוצאה לפועל גדל ויש בו שכר טרחה ואגרות במיוחד שכר טרחה הזכות נקבעה על מנת לשפות את הזוכה בתשלום שכר טרחה שהוא אמור לשלם לעורך הדין ובית המשפט או לשכת ההוצאה לפועל עוסקים בסכום הזה, זאת אומרת שמה שהם אמורים לשלם לב"כ הזוכה לכל הפחות זה מה שנפסק. לכן, כשלשכת ההוצאה לפועל פוסקת את השכר הזה כשיש בפניה פעולות שבוצעו וזה שכר ראוי לפי הערכת לשכת ההוצאה לפועל". ( הדגשה אינה במקור).
ובהמשך עדותו:
" ש: אתה בוודאי יודע שתשלום הוצאות בשם לקוח מבלי לפעול מיידית לגביית החזר ההוצאות מהווה עבירה אטית. (צריך להיות אתית – הח"מ ).
ת: פעלתי לגבייה מיידית.
ש: תאשר לי שלא גבית באופן מיידי את החזר ההוצאות ואת האגרות.
ת:. יש חלק שניסיתי לגבות ולא גביתי
ש: יש לך מסמך שאתה יכול להציג שניסית לגבות את הסכומים האלה לפני שהוגש כתב התביעה.
ת: לפני ? איך אני אגבה אם משכתם את התיק.
ש:פנית למועצה וביקשת לגבות את האגרות שאתה זכאי להם.
ת: אני אומר שפעלתי על מנת לגבות את האגרות האלה כשאני גובה שיקים, אבל כשאני לא מקבל כספים בתיקים אחרים. תשלום ראשון בתיקים אני מקזז מה שיש לי מהגבייה מהחייבים, לא פעלתי מול המועצה לגבות את תשלום ההוצאות ששולם".
כן ראה לעניין זה עדות מזכירת משרד התובע, הגב' אריג והיב:
"ש: אם אין הכנסות לא אמור להיות שכר טרחה, נכון ?
ת: אם יש עיקולים אז יש שכר טרחה. יש שכר טרחה ראשון שנקבע על ידי הוצאה לפועל ושכר טרחה ב' שנכנס אחרי העיקול.
ש: אני שואל מהניסיון שלך בתיקי הוצאה לפועל אחרים, מן הסתם לא טיפלת רק בתיקים אחרים, האם על זה שלא גביתם כסף היה משולם שכר טרחה למשרד. שלא נדבר על שכר טרחה פסוק.
ת. מגיע שכר טרחה נעשו פעולות בתיק "
ראה גם בעניין זה עדות התובע:
" ש: הייתה גבייה דרך הוצאה לפועל.
ת:בטח שכן.
ש: אתה יכול להראות לי את זה באיזה מסמך.
ת: המסמכים צורפו על ידי בא כוחי.
ש: במסמכים שצורפו ב- 99% מכל המסמכים חוץ משניים שיש איזה זיכוי של 9 ₪, הכל רשום אפס.
ת: אם אין הפקדות אין הפקדות, אנחנו נקטנו בכל ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל לרבות עיקולים הגבלות, אם הדוחות מראות (צריך להיות מראים – הח"מ ) שאין הכנסות אז אין הכנסות בתיקי ההוצאה לפועל.
ש: למרות שלא נקבע (צריך להיות נגבה – הח"מ) שום דבר, לשיטתך, אתה עדיין זכאי לשכר הטרחה.
ת: אני זכאי ועוד איך לשכר הטרחה. כאשר קיבלתי הסמכה מהמועצה המקומית בייפוי כוח לפעול לפתוח תיקי הוצאה לפועל וכן עשיתי ושילמנו אגרות ונקטנו בהליכים שונים לרבות עיקולים והטלת הגבלות וכו' וכו' ועיקולי צד ג' במידה שלא התקבלו כספים או לא נגבו כספים בתיקים האלה, אני זכאי ועוד איך לשכר טרחה".
40. חרף טענת התובע לגבייה ופעולות בתיק ההוצאה לפועל, אין תשתית ראייתית לביסוסה, הפוך הוא. הנתבעת הציגה דוחות הליכים מבצעיים מלשכת ההוצאה לפועל (נספח 1 להודעה מיום 14.5.18) שמטרתם ללמד, אילו פעולות נעשו על ידי התובע. מ עיון בדו"חות מתברר כי לא נעשו בשנים הרלוונטיות פעולות גבייה , וברוב המוחלט של התיקים, הוטלו עיקולי צד ג' , וזה בלבד. לא ננקטו הליכים משמעותיים כגון הגבלות, עיקולי מיטלטלין, הליכי מימוש. על כן , לא ברור כיצד מבקש התובע לפסוק לטובתו כספים בגין שכר טרחה מלא , שכר טרחה א ושכר טרחה ב, כקבוע בתיק ההוצאה לפועל, מקום שלא נעשו על ידו פעולות שהובילו לגביית כספים. כאשר חשוב לציין, שכר טרחת התובע אמור להיות משולם, מתוך הכספים שיגבו במסגרת תיק ההוצאה לפועל , ולא שה נתבעת תידרש לשלם לו את שכר הטרחה מראש, בטרם גביית החוב.
41. לאחר ששקלתי ובחנתי את נסיבות העניין, אני סבורה כי לתובע מגיע שכר טרחה על פתיחת תיקי ההוצאה לפועל ו הגשת בקשות לעיקולים, שכר טרחה על דרך האומדן. אין בי ספק, שהתובע אינו זכאי לשכר טרחה ב' -השכר המינימאלי המומלץ שמחויב בו החייב כאשר מבוצעים הליכי גבייה בתיק. שכר זה נועד לתמרץ את החייב לשלם טרם נקיטה בהליכי גבייה נגדו ומאידך לפצות את הזוכה, הנתבעת, במידה ונאלצת היא בכל זאת לנקוט בהליכי הוצל"פ. זהו פתרון צודק לטעמי , שיאזן בין הזכות לקבל שכר טרחה ראוי על העבודה שנעשתה בפועל ע"י עו"ד טאהא ועל ידי התובע , ובין זכותה של ה נתבעת שלא לשלם תמורה על הטיפול בתיק , כל עוד לא גבו כספים ולא הסתיים הטיפול בתיק. לאחר שקילה, אני סבורה ששכר הטרחה הראוי הינו בסכום כולל של 50,000 ₪.
42. לסיכום, אני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 43,459 ₪ עבור החזר הוצאות ואגרות וכן סך של 5 0,000 ₪ בגין שכר הטרחה עבור הטיפול בתיקי ההוצאה לפועל. סך של 93,459 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה.
התביעה שכנגד
43. נראה שתביעה זו נולדה על מנת להוות משקל נגד לתביעה העיקרית.
44. ראשית, אציין כי התביעה שכנגד נסמכת על כך שה תובע אינו זכאי לשכר הטרחה משום שקיבל את התיקים לידיו ללא הסכמת ה נתבעת והן משו ם שזכותו נובעת מהמחאת הזכות שניתנה לו, טענה זו כאמור לעיל נדחתה. משנדחתה טענה זו כפי שפורט לעיל, נופל הבסיס העובדתי עליו מושתתת התביעה שכנגד.
45. שנית, בסעיף 33 לכתב התביעה ש כנגד נטען, כי על פי חישוב ה נתבעת, מדובר בסך כולל של 283,921 ₪ שנגבה על ידי ה תובע ולא הועבר לידי ה נתבעת. הנתבעת הגישה תדפיס מסכם של הסכומים שנגבו וכן דפי חשבון מפורטים לתיקים אל ה (נספחים יג'1 וג'2 לכתב התביעה שכנגד ). בדיון מיום 12.6.17 הצהיר ב"כ הנתבעת כי " התביעה שלנו כנגד, סכום גדול ממנה שולם "(בעמוד 3 שורה 10 ). ו אכן נספחים אלה תוקנו בשלב מאוחר יותר כפי שהעיד התובע בעדותו. הדברים באו לידי ביטוי בסעיף 37 לתצהיר מר דניאל בוסטין , החשב המלווה, וכן בס עיפים 57-58 לסיכומי ם מטעם הנתבעת, על פי הטבלה של רשימת תיקים מיום 29.9.16 שצורפה כנספח 15 לתצהיר מר דניאל בוסטין. בהתאם לכך ו לאחר ישיבה בין הצדדים, תוק ן סכום התביעה והועמד בסיכומי הנתבעת על סך של 129,855 ₪.
46. כן טענה הנתבעת בסיכומיה , כי על בסיס הנתונים שבטבלה ( נספח 15 לתצהיר החשב המלווה ) ועל בסיס דפי החשבון שצורפו כנספח 13 לתצהירו של החשב המלווה, נערכה טבלה נוספת ממנה עולה כי רכיב האגרות עומד על 12,181 ₪ וההוצאות עומדות על סך של 1,648 ₪ (נספח 16 לתצהיר) בנוסף לכך, נערכה טבלה נוספת המרכזת את כל דפ י החשבון שצורפו לתצהיר התובע (נספח 17 לתצהיר החשב המלווה) ממנה עולה כי רכיב האגרות עומד על סך של 18,254 ₪ ורכיב ההוצאות עומד על סך של 2,555 ₪ ובסך הכל סך של 20,809 ₪ שגם אותם טענה הנתבעת בסיכומיה , יש להפחית מהסכום הנתבע. הנה כי כן לאחר תיקונים , נטען בסיכומים, כי על ה תובע להשיב בניכוי האגרות וההוצאות סך של 95,217 ₪.(ראה סעיף 61 לסיכומי ה נתבעת).
47. לאחר השינוי בסכום התביעה שכנגד, שפחת מ- 283,921 ₪ לסך של 95,217 ₪ בסיכומים, הפחתה המלמדת על ליקויים משמעותיים בחישוב סכום התביעה מלכתחילה, אומר כי גם סכום זה לא הוכח.
48. מעדות התובע, מתברר כי כספים שנ גבו הועברו ל נתבעת, על כן , בפגישה שנערכה בין הצדדים סוכמו ההפחתות בסכו ם התביעה שכנגד . ראה עדות עו"ד טאהא :
" אני מבקש להוסיף לגבי ההערות שבפרוטוקול שב"כ התובע חתום עליו שבעקבות הפגישה סוכם בין נציג המועצה לבין ב"כ התובעת להפחית מ- 32,000 ₪ עוד סכומים בהתבסס על מסמכים שהראה ב"כ התובע כך למשל הם מפורטים בסעיף 33 לתצהיר התובע, אם יש צורך אחזור עליהם, המסמכים צורפו גם לתצהיר, יש כסף ששולם אם לא ראו אותו, יש תיקים שנסגרו עקב אי המצאת אזהרה, יש תיקים שהמועצה קיבלה את הסכום ורשמה כאילו אני קיבלתי סכום וחייבה אותי בריביות, מה שנותר מהחוב זה כמעט 10,000 ש"ח ורוב החוב כולו זה בגין ההפרשים והריביות בין מה שהועבר הקרן לבין מה שמופיע בלשכת ההוצאה לפועל".
אני מוצאת את עדותו מהימנה ומקבלת את גרסתו בעניין זה, כי הסכומים שפורטו על ידי ה נתבעת והנתונים עליהם הצביעה ה נתבעת במסמכים שצירפה , אינם מדויקים וזאת בשל הסיבות שפורטו לעיל.
49. גרסה זו אף מתיישבת עם עדותו של מר גאבן בסול , קופאי המועצה , אשר העיד בעמוד 16 שורות 17-20 כי מה שנרשם בעמודה 10 של ת/5 , הרשימה עליה מסתמכת ה נתבעת ואשר לטענתה משקפת את הסכומים שנגבו בפועל , זה לא סכומים שנגבו אלא סכומים שמופיעים בספרי ההוצאה לפועל . על כן הסתמכות המועצה על ת/5 בעייתית ומעלה קשיים.
50. הדברים אף תועדו בפרוטוקול ישיבה בין ב"כ התובע ובין הקופאי של המועצה אשר הוצג בפניי ( ראה סעיף 1 בת/7). הישיבה נערכה בעקבות ישיבה קודמת, עם החשב המלווה והגזבר , במשרדו של ב"כ ה נתבעת. יש לציין כי בת/7 ישנה התייחסות פרטנית של תיקים וישנה התייחסות מפורטת לתיקים שבפועל שולמו, תיקים שעדיין פתוחים, אשר ניתן ל המשיך הליכים בהם ויש להניח כי הנתבעת המשיכה וייתכן שגבו גם שכר טרחה. מסמך זה יוצר בקיעים בגרסת ה נתבעת באשר לסכומים שנגבו על ידי ה תובע.
51. אף החשב מלווה, נשאל על הסכומים שמופיעים בת/5, כסכומים שנגבו, וכך השיב:
"ש. סכום שנגבה זה סכום שנגבה .
ת. אני יכול להגיד שנראה לי שזה הסכום שמופיע בתיק ההוצאה לפועל כי כל המידע נלקח ממסמכי ההוצאה לפועל". ( ה הדגשה אינ ה במקור ).

52. הנה כי כן, אף מעדות העדים מטעם ה נתבעת, מתברר כי , ישנו קושי להסתמך על הראיות שהובאו על ידי ה נתבעת, כגון ת/5 להוכחת טענתה , בדבר הסכומים שנגבו ביתר על ידי התובע, וזאת משום שהובהר כי מדובר בסכומים המופיעים במערכת ההוצאה לפועל ולא כסכומים שנגבו על ידו.

53. למעלה מהצורך, בסעיף 45 לכתב ההגנה שכנגד נטען , כי מרבית התיקים נשוא התביעה שכנגד התנהלו בתקופה של עו"ד טאהא , שהוא להווי ידוע איננו נתבע . עו"ד טאהא המחה את זכויותיו הכספיות לנתבעת שכנגד אך לא המחה את חובותיו. הנתבעת הייתה אמורה לפרט מה נגבה ומי גבה ולתבוע באופן הולם ומותאם לעובדה זו . הדבר לא נעשה על ידה , וגם מטעם זה דין התביעה שכנגד להידחות.
54. על כן, אני מוצאת לנכון לקבוע כי התביעה שכנגד לא הוכחה כלל. לא הובא ו ראיות של ממש, המעידו ת על כך, שכספים אשר נגבו על ידי התובע או ידי עו"ד טאהא, לא הועברו לנתבעת. הראיות שהובאו , אינן מדויקות בלשון המעטה , ונתגלו בהן בקיעים היורדים לשורש מהימנותן, ואיני מוצאת להסתמך עליהן כלל.
55. אשר על כן, דין התביעה שכנגד להידחות.
סוף דבר
56. התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה. אני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 93,459 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל .
57. התביעה שכנגד נדחית.
58. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות שכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 10,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
59. פסק הדין יומצא לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ז' אדר ב' תשע"ט, 14 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.