הדפסה

בית משפט השלום בחיפה תא"ק 37746-11-17

בקשה מס' 6

בפני
כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני

מבקש/נתבע 3

אוריאל בהר
באמצעות ב"כ עו"ד מיטל מושקוביץ סויסה

נגד

משיב/תובע

בנק הפועלים בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד אופיר דידי

החלטה

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1. ביום 16/11/17 הגיש התובע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 374,879 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונות הבנק של ניסים ודבורה בהר. התביעה כנגד המבקש וענבר זיו פרחי גור
(להלן: "ענבר") הוגשה על סך 291,619 ₪ בגין ערבותם של המבקש וענבר להלוואה אותה נטלו ניסים ודבורה בחשבון שמסתיים בספרות 766 על סך 350 אלף ₪ ביום 28/12/15. לכתב התביעה צורפו כתב התחייבות וערבות מיום 28/12/15, טופס גילוי מידע לערב יחיד או מוגן, פירוט אשראי המלמד על שני חודשי פיגור בהלוואה, תדפיס פעולות בחשבון העו"ש לתקופה מיום 1/9/17 עד 26/10/17 ואישור לפיו דפי החשבון הם רשומה מוסדית.

2. ביום 11/1/18 הגיש המבקש בקשת רשות להתגונן. המבקש הוא בנם של ניסים ודבורה, צעיר חרדי בן 23 נשוי ואב לשני ילדים קטינים המתגורר בישוב עמנואל בשומרון. המבקש מצפה ללידת ילדו השלישי. המבקש עובד כשכיר ומרוויח כ – 4,500 ₪ ברוטו. בשלהי שנת 2015 פנו למבקש הוריו על מנת שישמש ערב להלוואה מהתובע. המבקש , ככל בן מסור , נעתר לבקשת הוריו וחתם על מסמכי הערבות. מעמד החתימה נערך דקות ספורות במהלכן סומן למבקש היכן לחתום ותו לא. המבקש טוען כי לא קוימה חובת הגילוי כאשר לא נאמר לו מהם תנאי ההלוואה, מה המצב הפיננסי של הוריו, האם קיימות הלוואות נוספות בחשבון וכו'. אם המבקש היה יודע כי המצב הכלכלי של הוריו הוא רעוע, הוא לא היה מסכים לערוב להלוואה. תמיכה בטענה זו נמצאת בסעיף 4 של טופס גילוי מידע לערב שכותרתו גילוי מידע מהותי, אשר נותר ריק. בפסיקה נקבע כי אי עמידה בדרישת הגילוי עלולה להביא להפטר של הערב מערבותו. עוד נטען כי התובע הפר את חובת הזהירות והאמון במערכת הבנקאית. מכתב התביעה עולה כי התובע איפשר ללווים ליטול 6 הלוואות כאשר אין להם יכולת לעמוד בתנאי ההלוואות. כפי הנראה, לאחר שהוריו של המבקש לא עמדו בהתחייבויותיהם בגין ההלוואה להחזרתה ערב המבקש, והלוואה קודמת, המשיך התובע ונתן להם 4 הלוואות נוספות בסך של 44,000 ₪ תוך 4 חודשים. הבנק לא יידע את המבקש בדבר מתן ההלוואות הנוספות וכך הרע את מצבו והגדיל את הסיכון שערבותו תמומש. התובע נהג בחוסר זהירות כאשר החתים את המבקש על ערבות להלוואה בסך של 350 אלף ₪, שכן בחינת מצבו הכלכלי והמשפחתי היתה מוליכה למסקנה כי אין לו אפשרות להחזיר את ההלוואה לה ערב וערבותו ריקה מתוכן. התובע הפר גם את חובת היידוע לפי סעיף 26 לחוק הערבות , כאשר לא הודיע למבקש על אי קיום חובותיהם של הלווים. הבנק לא איפשר למבקש להמשיך ולשלם את תשלומי ההלוואה בהתאם לתנאי ההלוואה המקוריים. התובע לא שלח למבקש ולו מכתב התראה אחד טרם הגשת התביעה. למיטב ידיעתו של המבקש , הערבה הנוספת ענבר היא בעלת יכולת כלכלית לכסות את החוב במלואו.

3. לשלמות התמונה יצוין כי גם ענבר הגישה בקשת רשות להתגונן. לאחר שהוגשה תגובת התובע לבקשות הרשות להתגונן של שני הערבים, הוגש הסכם פשרה לפיו הופטרה ענבר מערבותה כנגד תשלום של 75 אלף ₪. עוד יצוין כי ההליכים כנגד ניסים מעוכבים כיוון שניסים מצוי בהליכי פשיטת רגל. כנגד דבורה, ניתן פסק דין בהעדר בקשת רשות להתגונן ביום 12/2/18.

4. ביום 8/2/18 הוגשה תגובת התובע. במועד העמדת ההלוואה , המצב הכלכלי של הלווים לא היה רעוע והלווים עמדו בהתחייבויותיהם כלפי התובע כפי שאפשר ללמוד מדפי החשבון המצורפים לתגובה לתקופה מיום 19/8/15 עד 31/12/15. כפי שנכתב במפורש בהסכם ההלוואה, מטרת ההלוואה הינה מיחזור אשראי קודם. לכן אין כל השפעה לטעות הקולמוס , בעטיה לא סומן בטופס גילוי מידע לערב במקום המיועד לכך , כי החוב מחליף חיוב אחר. בסעיף 23ב לחוק הערבות, נקבע כי ככל שהערב היחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22, לא יחולו הוראות סעיף קטן א'. טענות בנוגע להלוואות נוספות שהועמדו לאחר ההלוואה להחזרתה ערב המבקש, אינן רלבנטיות שכן המועד הרלבנטי הוא מועד ההלוואה או קודם לכן. לאחר ההלוואה להחזרתה ערב המבקש, העמיד התובע ללווים 5 הלוואות נוספות בסך כולל של 74,000 ₪ במשך כשלוש שנים. המבקש ערב להלוואה שנטלו הוריו בלב חפץ כאשר הוא יודע בדיוק מהי המטרה של הערבות.

5. ב"כ המבקש קיבלה את התגובה ביום 11/2/18. בהתאם להחלטתי מיום 8/2/18 היה על ב"כ המבקש להשיב לאמור בתגובה תוך 20 יום ממועד קבלתה. ביום 11/3/18 ביקשה ב"כ המבקש וקיבלה אורכה להגשת תשובה עד 18/3/18. משלא הוגשה תשובה עד מועד כתיבת החלטה זו ולאור האמור בהחלטתי מיום 8/2/18, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן בכל הטענות שהועלו מהטעמים שיפורטו להלן.

7. כפי שעולה מהפסיקה הנזכרת בבקשה, בית המשפט העליון ייחס חשיבות רבה לחובת הגילוי המוטלת על בנק המעמיד הלוואה כלפי ערב להחזר ההלוואה. חובת גילוי זו היא חובה אקטיבית אשר אינה מתבטלת כאשר הערב הוא קרוב משפחה של הלווה. במקרה שלפניי, לא נסתרה טענת המבקש לפיה מעמד ההלוואה היה קצר ולא כלל כל הסבר מצד נציג הבנק שהחתים את המבקש על מסמכי ההלוואה והערבות, אלא רק הנחייה כיצד לחתום. טענות המבקש לעניין זה מוצאות תימוכין בעובדה כי סעיף 4 לטופס גילוי מידע לערב, אשר כותרתו "גילוי מידע מהותי", לא מולא כלל.

8. על פי החומר המצוי בתיק, לא נסתרה טענת המבקש לפיה לא נשלחה לו כל הודעה על כך שהוריו לא עומדים בהחזרי ההלוואה ונודע לו לראשונה על כוונת הבנק לתבוע אותו מכוח ערבותו, לאחר שהוטלו עיקולים על זכויותיו.

9. אשר על כן, אני נותן למבקש רשות להתגונן.

המזכירות תנתב את התיק לשמיעה בפני שופט.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ח, 19 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.

חתימה