הדפסה

בית משפט השלום בחיפה תא"מ 66897-11-15

בפני
כבוד ה שופט אורי גולדקורן

התובעת

חברת חשמל לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוסף נחשון

נגד

הנתבעות

הצדדים השלישיים

הצד הרביעי

1. ב.ז. מרום הצפון עבודות הנדסה ופיתוח בע"מ,
ח. פ. 51-3449751

2. עירית סחנין
ע "י ב"כ עו"ד עוסמאן אבו ריא

נגד

1. ב.ז. מרום הצפון עבודות הנדסה ופיתוח בע"מ
ח. פ. 51-3449751

2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע "י ב"כ עו"ד יובל שוסהיים

נ גד

מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יובל שוסהיים

פסק דין

1. התובעת (להלן: חברת החשמל) הגישה נגד הנתבעת מס' 1 (להלן: חברת מרום) והנתבעת מס' 2 (להלן: העירייה) תביעה בסדר דין מהיר לפיצוי בגין תיקון נזקים לרשת החשמל בסחנין , עקב מחדליה של חברת מרום, אשר ביצעה ביום 2.5.2010 עבודות תשתית עבור העירייה ופגעה בכבל תת קרקעי. בכתב התביעה נטען כי הנתבעות ביצעו עוולות של התרשלות והפרת חובה חקוקה, וגרמו לנזקים, אשר את תיקונם נאלצה חברת החשמל לממן מכיסה, וסכומם הכולל הינו 26,884 ₪. כן נטען לתחולתו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין) שעניינו היפוך נטל השכנוע ברשלנות "כשהדבר מעיד על עצמו".

2. חברת מרום טענה בכתב ההגנה כי לא ביצעה כל עבודה במועד האירוע והכחישה את אחריותה לנזק. לאחר שהוגשה נגדה הודעה לצד שלישי על-ידי העירייה (ראו להלן), הגישה חברת מרום הודעה לצד רביעי נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: מגדל), אשר, לטענתה, ביטחה אותה בעת קרות האירוע נשוא התביעה. לכתב ההגנה להודעה לצד שלישי ולהודעה לצד רביעי צרפה חברת מרום העתק תוספת 7 לפוליסה 31086294/09 למבוטחת שואהנה הנדסאים בע"מ (להלן: הפוליסה ותוספת 7, לפי העניין). ביום 19.2.2017 התרתי צירופה של תוספת 14לאותה פוליסה (להלן: תוספת 14).

3. העירייה הכחישה את הטענות בכתב התביעה, והגישה הודעה לצדדים שלישיים - חברת מרום ומגדל. כלפי חברת מרום נטען כי היא אחראית לנזק שנגרם מאחר ועבדה בכביש בצורה רשלנית ובלתי מיומנת, על-פי צו להתחלת עבודה שהוצא ביום 26.1.2010, לאחר זכתה במכרז של העירייה והתקשרה עמה בהסכם לביצוע עבודות פיתוח וסלילה, בו נקבע ה, בין השאר, אחריותה לנזקי רכוש שייגרמו תוך ביצוע העבודות. כלפי מגדל נטען כי היא ביטחה את העירייה ואת חברת מרום בפוליסה מתאימה.

4. מגדל טענה כי תוספת 7 לפוליסה שצורפה להודע ות שהוגשו על-ידי חברת מרום ועל-ידי העירייה אינה כוללת את האירוע נשוא התביעה ואת מועד הנזק , ולחילופין – היא חלה רק מעבר לגובה ההשתתפות העצמית ובכפוף לתנאיה וסייגיה.

5. באי-כוח הצדדים ויתרו על חקירות נגדיות והגישו סיכומים בכתב.

אחריות חברת מרום

6. חברת חשמל טענה כי כאשר שני משגיחים שלה נקראו לסחנין בעקבות תקלה בחשמל שאירעה בעיר ביום 2.5.2010, התגלה כי בגין עבודות תשתית שביצעה חברת מרום והגבהת פני השטח במקום נפגעו כבל חשמל תת קרקעי העובר בין עמוד T1201/2 לבין ארון חשמל מס' 40 ושני פילרי מונים השייכים לה. קיומו של הנזק הוכח על-פי דו"ח אירוע נזק של שני המשגיחים, שהעתקו צורף לתצהיריהם. במכתבו של עלי בשיר, מנהל המינהל העירוני בעירייה, שהגיע ביום 31.5.2010 אל חברת החשמל, הוא ציין כי ביקר במקום ביחד עם עובדי ההשגחה של העירייה וכי חברת מרום היא שביצעה עבודות בכביש "בתקופה זו". עובדה זו מקבלת תימוכין מק יומו של הסכם מיום 30.12.2009 בין העירייה לבין חברת מרום לביצוע עבודות פיתוח וסלילה לכבישים, אשר בו צוין כי תאריך גמר ההסכם הינו ארבעה חודשים מיום צו התחלת העבודה, ומצו התחלת העבודה בכבישים 17 ו-31 שהוצא ביום 26.1.2010. חברת מרום לא עמדה בחובת הבאת ראיות שישמטו את הבסיס מתחת לראיותיה של חברת החשמל. בכתב ההגנה הסתפקה חברת מרום בהכחשה גורפת, וטענה כי "לא ביצעה כל עבודה במועד האירוע הנטען". לראשונה בסעיף 14 לסיכומים בכתב של חברת מרום (על-ידי עורך דין סאלח שאוקי, בטרם התפטר מייצוג ה) היא הודתה בהתקשרותה עם העירייה "בגין ביצוע העבודות נשוא התביעה", אך טענה שבאותה תקופה עבדו בכביש קבלנים אחרים. לטענה עובדתית אחרונה זו לא הובא כל ביסוס, ואין בה כדי להפריך את המסקנה כי חברת החשמל הוכיחה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי שחברת מרום היא שעבדה במקום ביום 2.5.2010. בענייננו, יש תחולה לסעיף 41 לפקודת הנזיקין, משהתמלאו שלושת התנאים המצטברים להחלת הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" (אשר, כפי שהוסבר ברע"א 7699/12 המרכז הרפואי א.ג.מ. מדיקל סנטר באר שבע נ' אלפסי, פסקה 8 (פורסם בנבו, 13.11.2012), הנטל המועבר מכוחו אל הנתבעת הוא נטל השכנוע, ולא נטל הבאת הראיות). הוכחה, איפוא, אחריותה של חברת מרום לנזק לפי עוולת הרשלנות. בהיעדר התייחסות בסיכומי בא-כוח חברת החשמל לעוולת הפרה חובה חקוקה, יש לראותו כמי שוויתר עליה.

אחריות העירייה

7. בסיכומיו בכתב טען בא-כוח חברת החשמל כי אחריותה של העירייה לנזק שגרמה חברת מרום נובעת מהיותה רשות מוניציפלית האחראית על המקום וכמזמינה של העבודות שבמהלכן נגרם הנזק. בסיכומי בא-כוח העירייה לא הוסבר מדוע אין לחייב את העירייה, אף בהינתן שהנזק נגרם בהתרשלותה של חברת מרום.

8. המשפט הישראלי אינו מכיר כדבר מובן מאליו בגזירתה של חובת זהירות מתפקיד ומסמכויות שהוקנו לרשות מקומית על-פי חוק. נקבע כי "אין שוויון מתמטי בין סמכות סטטוטורית לבין חובת זהירות ברשלנות, אך קיומה של הסמכות הוא שיקול רב ערך בגיבושה של המדיניות המשפטית העומדת ביסוד חובת הזהירות" (ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר, פ"ד לז(3)757 (1983); ע"א 2906/01 עיריית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 25.5.2006); ע"א 1068/05 עיריית ירושלים נ' מימוני (פורסם בנבו, 14.12.2006)).

9. אף אם נראה בכביש בו נגרם הנזק חלק מ"רחוב", ונניח קיומה של חובת זהירות מושגית של העירייה כנובעת מסעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש], ואף קיומה של חובת זהירות קונקרטית, עקב האפשרות של העירייה לצפות את התרחשות הנזק - לא נוכל לקבוע שחברת החשמל הוכיחה שחובה זו הופרה. הפרת חובת זהירות היא ההתרשלות, קרי - התנהגות בלתי סבירה. חברת החשמל לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי העירייה - אשר התקשרה בהסכם עם חברת מרום, בו נכלל פרק המכיל התחייבויות בנוגע להשגחה, נזיקין וביטוח - פעלה באופן בלתי סביר. לפיכך, הנני קובע כי לא הוכחה אחריותה של העירייה.

הנזק

10. חברת החשמל טענה כי עלות תיקון הנזקים לרשת החשמל ומתקניה מחושבת לפי לוחות תעריפים (קודים) הנקבעים על-ידי רשות החשמל, מכוח סמכותה לפי סעיף 30(1) לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996, ואשר להחלטותיה היא כפופה. עוד נטען כי תעריפי הרשות, הקובעים את עלותה של כל עבודה על מרכיביה השונים, נקבעו מתוך גישה צרכנית ואינם מכסים את הנזק האמיתי שנגרם לחברת החשמל כתוצאה מפגיעה בתשתיותיה. להוכחת גובה הנזק הוצגו כראיות דו"ח אירוע נזק ו "דרישה לתשלום הוצאות תיקון נזק" ובו פירוט עבודות התיקון ועלויותיהן, שסכומן הכולל הינו 22,837 ₪ (נכון ליום 20.3.2011). בא-כוח חברת מרום טען בסיכומיו כי מרכיבי הנזק הינם מוגזמים, מופרכים ונטולי אחיזה במציאות, אולם טענה זו נותרה בכלליותה, ללא פירוט וללא תמיכה בחוות דעת של מומחה. הנני קובע, איפוא, כי חברת החשמל הוכיחה את גובה הנזק, כמפורט לעיל.

הסוגיה הביטוחית

11. בעת הגשת כתב הגנתה, לא הגישה חברת מרום בקשת רשות ליתן הודעה לצד שלישי, כפי שמאפשרת תקנה 214ו(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. רק עם הגשת כתב הגנה להודעה לצדדים שלישיים, שהוגשה נגדה על-ידי העירייה, הגישה חברת מרום בקשה להגיש הודעה לצד רביעי - נגד מגדל, וביום 19.6.2016 נעתר בית המשפט לבקשתה. לאור זאת, משנקבע כי אין העירייה נושאת באחריות, דין התביעה נגדה להידחות. פועל יוצא מכך הינו דחייתה של ההודעה לצדדים השלישיים שהגישה העירייה, ו לכאורה אף דחיית ההודעה לצד רביעי שהגישה חברת מרום. עם זאת, סבורני כי מבחינה מהותית היריבות בין חברת מרום לבין מגדל אינה נשענת על קבלתה של ההודעה לצדדים השלישיים שהגישה שהעירייה, אלא על הטענה לתחולתה של הפוליסה. קל וחומר שכך הוא מצב הדברים, לאור תוספת 14 לפוליסה שהוגשה לתיק בית המשפט על-ידי בא-כוח חברת מרום לאחר ההודעות דלעיל וללא התנגדות מגדל, והרחיבה את חזית המחלוקות תוך יצירת יריבות ישירה בין חברת מרום לבין מגדל, אף ללא קשר להודעה לצד רביעי.

12. בתוספת 14 צוין כי תקופת הביטוח הינה מיום 28.2.2010 ועד ליום 31.7.2011, וכי תוקף זה הוארך "עבור פרויקט 5 בלבד - עבודות פיתוח כבישים כביש 17+35 בית ספר תיכון בסכנין עבור עיריית סכנין". כפי שעולה מנספחי תצהירו של מנהל חברת מרום, עבודות אלו היו נשוא המכרז, ההסכם בין החברה והעירייה וצו התחלת עבודה. בא-כוח מגדל לא התנגד לצירוף התוספת (משלא השיב לבקשה לצירופה במועדים שנקצבו , כנדרש בהחלטות מיום 25.1.2017 ו-26.1.2017), וביום 14.4.2017 הודיע:

"הצד הרביעי לא תחזור בה מהתוספת הנ"ל - אשר חלה כמובן בהתאם לתנאיה וסייגיה, מהווה רובד שני, לאחר תשלום השתתפות עצמית וממילא אינה מכסה התחייבויות חוזיות כלשהן".

עוד ציין בא-כוח מגדל כי תוספת 14 הופקה לראשונה ביום 29.2.2016, לאחר מועד סיום הפוליסה המוארכת. עם זאת, הוא לא ביקש להגיש תצהירים מטעם מגדל, והודיע על הסכמתו להכרעה בתיק לאחר הגשת סיכומים על בסיס תצהירי ם שהוגשו (ושאין בהם כל התייחסות לתוספת 14).

13. בא-כוח חברת מרום הכחיש בסיכומיו בכתב מיום 11.7.2017 את הטענה לפיה תוספת 14 הופקה ביום 29.2.2016, והדגיש כי תאריך זה הינו "תאריך הדפסה". הוא אף טען כי טענת בא-כוח מגדל בהודעתו מיום 14.4.2017, לפיה רק לאחר הגשת התובענה פנתה חברת מרום למגדל וביקשה כיסוי רטרואקטיבי, הינה בגדר הטעיה של בית המשפט. בסיכומיו בכתב של בא-כוח מגדל מיום 14.8.2017 לא נכללה כל התייחסות לטענות אלו. בהיעדר עיגון בתצהירים, נדחות הטענות העובדתיות החדשות שנכללו בהודעה מיום 14.4.2017 .

14. משהוכח כי תוספת 14 של הפוליסה שהפיקה מגדל חלה אף על עבודות פיתוח כבישים 17 ו-35 בסחנין, ולא הוכח כי מתקיימים חריגים לפוליסה, יש לקבוע את חבותה של מגדל לשלם לחברת מרום תגמולי ביטוח בגובה הסכומים שהיא תחויב לשלם לחברת החשמל.

15. לא למותר לציין את הפרשנות שהציע בא-כוח חברת החשמל בסיכומיו בכתב בנוגע לתחולת תוספת 7 לפוליסה על העבודות נשוא תביעה זו. להשקפתו, בתוספת 7, הכוללת את הפרויקט בכבישים 17+15, מצויה קביעה (בסעיף 2 ל"תנאים לפוליסה הצהרתית")- "הכיסוי תחת פוליסה זו יחול על עבודות אשר תאריך תחילת הביטוח שלהן חל בתוך תקופת הביטוח לפוליסה זו". קביעה זו, ביחד עם הקביעה בתוספת כי תקופת הביצוע של פרויקט זה הינה מיום 1.2.2010 ועד ליום 31.7.2011, מחייבת, לדעתו, את המסקנה כי היא חלה על הפרויקט עד לסיומו, קרי - אף לאחר 28.2.201028.2.2010 (ולרבות 2.5.2010). אף לפרשנות זו, שהינה לטובת המבוטח ועולה בקנה אחד עם כללי פרשנות של פוליסת ביטוח, לא התייחס בא-כוח מגדל בסיכומיו.

התוצאה

16. לאור המסקנה בפסקה 9 לעיל, התביעה נגד הנתבעת מס' 2 נדחית. לפיכך, הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת זו שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

17. לאור המסקנות בפסקות 6 ו-10לעיל, הנני מקבל במלואה את התביעה נגד הנתבעת מס' 1, ומחייב אותה לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
(א) 22,837 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום 20.3.2011 ועד לתשלום המלא בפועל;
(ב) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 30.11.2015, ועד לתשלום המלא בפועל;
(ג) שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

18. ההודעות לצדדים השלישיים שהגישה הנתבעת מס' 2 נדחות ללא צו להוצאות.

19. ההודעה לצד רביעי שהגישה הנתבעת מס' 1 מתקבלת. לפיכך הנני מחייב את הצד הרביעי לשלם לנתבעת מס' 1 את כל הסכומים שנתבעת זו חויבה לשלם לתובעת, כאמור לעיל, בהפחתת דמי השתתפות עצמית על-פי הפוליסה, ובנוסף לכך לשלם לה אגרת ההודעה ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, מוצאי י"ד כסלו תשע"ח, 02 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.