הדפסה

בית משפט השלום בחיפה תא"מ 58727-11-18

בפני
כבוד ה שופטת ג'אדה בסול

תובעת

אפיקים - שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ

נגד

נתבע
רועי גואטמה

פסק דין

עניינה של תביעה זו, הוא אירוע תאונת דרכים, אשר התרחש, על פי הנטען, בתאריך 23/2/2017 (התאריך לא צויין בכתב התביעה, אך מופיע במסמכים אשר צורפו אליו- ג.ב.), בין אוטובוס של התובעת לבין רכב בבעלותה של הנתבעת.
על פי טענת התובעת, התאונה ארעה באשמו ואחריותו של הנתבע אשר נהג ברכב, ומכאן חבותו לפצות את התובעת על נזקיה, בעוד הנתבע טוען כי כלל לא היה מגע בין כלי הרכב, קרי , לא התרחשה תאונה.
בדיון שהתקיים לפניי, העידו שני הנהגים המעורבים, ולא הובאו עדים נוספים, וכן לא צורפו צילומים של מצלמת האוטובוס, האמורה לתעד את מהלך הנסיעה, כאשר בתשובה לשאלה מדוע לא הובאו תוצרי המצלמה, נהג התובעת השיב כי יש לפנות לתובעת, בעוד ב''כ התובעת ציין כי לא הייתה מותקנת באותו אוטובוס, מצלמת דרך.
עניין זה לא הוברר עד תום, ונותרנו עם עדויות הנהגים אחד נגד השני.
גירסת התביעה באשר לנסיבות התאונה:
בכתב התביעה, תוארו נסיבות התאונה כדלהלן)סעיף 6 לכתב התביעה) :
"....נהג האוטובוס נסע בכביש דו סטרי והבחין ברכב צד ג' הנוסע מלפניו, סוטה לעבר תחת האוטובוס באופן פתאומי, בעוד שנהג האוטובוס ממשיך בסיעתו ישר, לפתע רכב צד ג' שב באופן פתאומי ובחוסר זהירות סוטה לעבר נתיב הנסיעה ופגע בפינה הקדמית של האוטובוס".
בטופס ההודעה על התאונה (נספח ב' לכתב התביעה) מתאר הנהג את נסיבות קרות התאונה כדלהלן:
" במהלך נהיגתי ברחוב האורגים באשדוד בכביש דו סיטרי רכב צד ג' שנסע לפניי סטה לימין לכיוון תחנת אוטובוס מיד צפרתי לו והמשכתי ישר ומיד נהג צד ג' חזר לנתיב נסיעתי וכתוצאה מכך רכב צד ג' פגע בפינה קדמית צד ימין של האוטובוס, נהג רכב צד ג' סרב למסור פרטים ונסע מהמקום. הנהג נשל למשטרה להגיש תלונה".
בעדותו בדיון לפניי בבית המשפט, פירט נהג האוטובוס את נסיבות התאונה כדלהלן:
" נסעתי על רח' האורגים באשדוד. הוא היה לפניי, נסע לאט ממש לאט. אני צפצפתי לו הוא לקח ימינה. יש כביש רחב וגם תחנת אוטובוס. הוא נכנס, אני לא הייתי צריך את התחנה, המשכתי ישר. פתאום לקח שמאלה ופגעתי לו במראה. אמר למה עשית ככה, אמרתי לא עשיתי כלום, לקחת ימינה, חזרת לנתיב ופגעתי בך..... אני חסמתי אותו , התקשרתי למשטרה.... הוא ניסה לצאת, פגע לי באוטובוס... אצלי באוטובוס צד ימין מקדימה נפגע ובפעם השנייה פגע לי בדלת, אצלו כמה שאני זוכר, המראה נפגעה..."

גירסת ההגנה לנסיבות האירוע:
בכתב ההגנה, כפר הנתבע בטענות התובעת באשר לנסיבות קרות התאונה, כשהטענה העיקרית היא שלא היה כלל מגע בין כלי הרכב, קרי, כלל לא התרחשה תאונה.
יש לציין כי לאחר הגשת התביעה, התקבל פסק דין בהעדר הגנה, פסק דין אשר בוטל מאוחר יותר, ובהודעת הנתבע אודות קרות התאונה( נספח א' אשר צורף לכתב ההגנה) , כך הוא מציין:
" עמדתי באזור המסומן על הכביש כתחנת הורדת נוסעים במטרה לאפשר מעבר למכוניות בזמן שאני בודק אפשרות של חניה במקום חניה מוסדר, הגיע אוטובוס,,,, הנהג עצר את האוטובוס וטען שאני מפריע לו במקום ההורדה...ביקשתי מהנהג שיזוז כדי לאפשר לי לפנות את המקום, אך הנהג סירב, ירד מהרכב וצילם את רכבי, לא היה שום מגע ביני לבינו(הרכבים) והנהג לא ביקש ממני להציג בפניו ר ישיונות או מסמכים והמשיך בנסיעתו......"
בעדותו בבית המשפט פירט הנתבע את נסיבות קרות התאונה כדלהלן:
" הייתי בעיר אשדוד, לא עיר מגוריי. הגעתי לשם בבוקר, לצורך בחינה במכללה. חיפשתי חניה..., נסעתי נסיה איטית. אחרי דקה או שתיים שמעתי צפצופים של אוטובוס מאחוריי. רציתי לתת לו לעבור, עברתי לימין של הכביש שיעבור משמאל. פתאום האוטובוס הגיע משמאל של וחסם אותי בצורה כזו שלא יכלתי להמשיך לנסוע. לא הבנתי מה קרה, הנהג היה מאוד עצבני.... ביקשתי יפה שיפנה לי את הדרך כדי שאוכל לנסוע. אמר שזאת תחנת אוטובוס ושאסור לי לעצור שם. אינני יודע אם הוא רצה לעצור שם. אמרתי תזוז אני אסע, .....רשם את מספר הרכב בטלפון ונסע......מאותו יום לא שמעתי שום דבר ולא פנו אליי ולא קיבלתי שום מכתב...הרכב שלי לא נפגע....האוטובוס צולם חצי שנה אחרי . שלי בכלל לא צולם אם לאוטובוס יש תאונה, באותו רגע הנהג יצלם. אין תיעוד לא שלי ולא שלו ואין עדים וכלום..."
טיעון נוסף שבפי הנתבע הוא, שרכב התובעת נבדק רק כחצי שנה לאחר קרות האירוע ומכאן, שנותק כל קשר סיבתי בין התאונה הנטענת לבין הנזקים , ככל שנגרמו.
דיון והכרעה:
בחינת גירסאות הנהגים מעלה כי גירסת נהג התובעת לא הייתה עקבית , כאשר בכתב התביעה ובטופס ההודעה, כלל לא צויינו טענות הנהג במהלך עדותו בבית המשפט, באשר לפגיעת הנתבע באוטובוס פעמיים, ולא ניתן לכך הסבר המניח את הדעת.
נוסף לכך, לפי גירסת נהג האוטובוס, הוא חסם את הרכב של הנתבע, על מנת למנוע ממנו שיברח מהמקום, אך לא הצליח לתת כל הסבר המניח את הדעת כיצד הוא לא תיעד את הנזקים לאוטובוס, בשני מוקדים כפי שהוא ציין בעדותו בבית המשפט, וכיצד אין תיעוד של הנזק לרכב הנתבע, כאשר לטענת נהג האוטובוס, מראת הצד של רכב הנתבע נפגעה במהלך אותו אירוע.
לעומת עדות נהג האוטובוס, עדות הנתבע הייתה עקבית , הגיונית ומשכנעת, כאשר הוא חזר שוב ושוב על הטענה כי כלל לא היה מגע בין שני כלי הרכב, והביע תמיהה כיצד לא תועדו הנזקים של אותה תאונה, כאשר לפי גירסת הנתבע, נהג האוטובוס צילם את רכבו , אז מה מנע ממנו לתעד את הנזקים?
נתון נוסף המטה את הכף לחובת התובעת, הוא העובדה שהאוטובוס נבדק ע''י השמאי מספר חודשים לאחר אירוע התאונה הנטען.
אמנם השמאי לא נחקר על חוות דעתו, במצב דברים בו עדות נהג האוטובוס לוקה בחסר, ואיננה עקבית, יש בבדיקת האוטובוס מספר חודשים לאחר קרות האירוע, ובהעדר כל תיעוד מזמן אמת של זירת התאונה או של הנזקים שנגרמו בעקבותיה, יש בנתונים אלו כדי להטות את הכף לחובת התובעת , בהעדר הוכחת יסודות התביעה ברמת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי.
כפי שכבר ציינתי בפתח פסק הדין, עסקינן בגירסה מול גירסה, אין תיעוד של הנזק בזמן אמת, האוטובוס נבדק מספר חודשים לאחר קרות התאונה ועל כן, בין אם בשאלת האחריות ובין אם בשאלת היקף הנזק, אין בראיות התובעת כדי להרים את הנטל המוטל עליה לביסוס תביעתה, כך שדין תביעתה דחיה, וכך אני מורה.
התובעת תישא בהוצאות הנתבע בגין הליך זה על סך 2,000 ש''ח אשר ישולמו תוך 30 יום.

ניתן היום, א' כסלו תשפ"א, 17 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.