הדפסה

בית משפט השלום בחיפה תא"מ 5714-12-12

בפני
כבוד ה שופט אפרים צ'יזיק

תובע/מבקש

שלומי נחמני
ע"י ב"כ עוה"ד אנה נגרין

נגד

נתבעים

  1. ישראל אלייב פרו בע"מ
  2. נמרוד עופר

ע"י ב"כ עוה"ד שגיא וקסלמן

החלטה

בפניי בקשה מטעם התובע/מבקש לביטול החלטת בית המשפט מיום 25.4.2018 במסגרתה הוחלט על מחיקת התובענה אותה הגיש התובע.

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

התובע/מבקש הינו הזכויות בדירת מגורים הנמצאת ברחוב ז'ורס 37 בחיפה ואילו הנתבעים הינם חברה פרטית מוגבלת במניותיה, מנהלה ובעל השליטה בה אשר עוסקים בתחום שיפוץ הדירות.

בתאריך 5.5.2014 הורה המותב הקודם אשר דן בתיק ( כב' השופטת עדי חן-ברק) על מחיקת התובענה אותה הגיש התובע/מבקש וזמן קצר בתאריך 19.5.2014 לאחר מכן הורה על מחיקת כתב התביעה שכנגד אותו הגישה הנתבעת/משיבה כנגד התובע.

התובע לא השלים עם קביעת ביהמ"ש ובעקבות כך הגיש בקשה לביטול פסה"ד אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 5.5.2014. בתאריך 23.6.2014 נעתרה כב' השופטת חן-ברק לבקשה והורתה על ביטולה תוך חיוב התובע בהוצאות משפט.

בתחילת שנת 2015 עבר התיק לטיפולו של מותב זה ואף התנהלו מספר דיוני הוכחות כאשר בישיבת ההוכחות האחרונה מיום 18.7.2018 קבע ביהמ"ש כי על ב"כ התובע להגיש את הסיכומים עד ליום 15.9.2017 בעוד שעל ב"כ הנתבעים להגישם עד ליום 15.10.2017 .

בין התאריכים 1.10.2017 ועד ליום 26.2.2018 הגיש ב"כ הקודם של התובע, עו"ד דניאל בכר ממשרד עוה"ד חיים גלזר ושות' מחיפה, מספר בקשות ( מוסכמות) להארכת מועד להגשת הסיכומים בנימוק כי האיחור בהגשתם נובע כתוצאה מטעות משרדית וכן גם בשל בעיות בריאות. בנוסף לכך, ניתנה על ידי בית המשפט החלטה בתאריך 28.1.2018 המתריעה על נקיטת סנקציות כנגד המבקש/תובע וזאת ככל שלא יוגשו סיכומים במועד.

בתאריך 4.4.2018 הגיש עו"ד בכר בקשה להוספת פרטיו האישיים כמייצג נוסף של התובע ( פרט לעו"ד גלזר) בנימוק כי הינו משמש כאחד השותפים במשרד ולכן הדבר יקל עליו לעיין בתיק באופן ביתר קלות. בתאריך 25.4.2018 ניתנה על ידי ביהמ"ש החלטה מנומקת במסגרתה קבע ביהמ"ש כי נוכח השיהוי הרב בהגשת הסיכומים הרי שיש לראות בתובע כמי שנטש את ההליך ומשכך הורה ביהמ"ש על מחיקת התובענה.

בתאריך 12.8.2018 הגיש התובע באופן עצמאי בקשה, אשר נכתבה בכתב יד, לביטול ההחלטה ובנוסף לכך הגיש לביהמ"ש הודעה על שחרורו מייצוג של עו"ד בכר מהמשך ייצוגו בתיק זה. על פי הנטען בבקשה התובע לא היה מודע כלל להתנהלותו של עו"ד בכר וכי לאחר שבמהלך חודש יולי 2018 בדק מיוזמתו באתר האינטרנט של בתי המשפט האם ניתן פס"ד בתיק נתחוור לו להפתעתו כי עו"ד בכר לא הגיש כלל את הסיכומים.

התובע טוען כי בשלב זה יצר קשר טלפוני עם עו"ד בכר אשר התחייב בפניו להגיש בקשה לביטול ההחלטה. עוד טוען התובע כי עו"ד בכר ציין בפניו שבתאריך 15.7.2018 הוגשה על ידו לבית המשפט בקשה לביטול פסה"ד וכי יעשה כל שביכולתו על מנת להביא לביטול ההחלטה, ברם לאחר שהתקשר אל המוקד הטלפוני של בתי המשפט בתאריך 12.8.2018 נודע לו להפתעתו הרבה כי הולך שולל על ידי עו"ד בכר משום שעו"ד בכר כלל לא הגיש בקשה לביטול פסה"ד.

בהחלטת ביהמ"ש מיום 15.8.2018 המליץ ביהמ"ש בפני המבקש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ולהגיש באמצעות עו"ד בקשה חדשה בהתאם לסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט. בתאריך 16.9.2018 יישם התובע את המלצת ביהמ"ש והגיש באמצעות עוה"ד אנה נגרין בקשה מתוקנת לביטול ההחלטה למחיקת התובענה.

במסגרת התצהיר המצורף לבקשתו התייחס התובע לנסיבות החלטתו לנסיבות החלטתו לשחרר את ב"כ מהמשך הייצוג בתיק בהבהירו כך :
"8. אני לא ידעתי שלא הוגשו סיכומים בתיק, ובכל הזמן הזה הייתי בטוח שהסיכומים הוגשו ושאני מחכה רק לפסק דין.
9. גם אחרי שפניתי לעו"ד בכר הוא אמר לי שהכל בסדר ושהוא יגיש בקשה לביהמ"ש ( שהוא לא הגיש עד היום).
10. אני סמכתי על עורך הדין שלי ולא ידעתי שהוא לא הגיש סיכומים. אם הייתי יודע הייתי מיד עושה כל מה שאני יכול כדי לסיים את התביעה".

התובע טוען כי דרך המלך אשר נוהגת בפסיקת בתי המשפט הינה להורות על ביטול פסקי דין אשר ניתנו במעמד צד אחד על מנת לאפשר בידי בעלי הדין לקבל את יומם בבתי המשפט. עוד ובנוסף, טוען התובע כי מדובר בתובענה אשר מתנהלת בביהמ"ש במשך למעלה מחמש שנים וכי בהינתן קביעת המומחה מטעם ביהמ"ש ולפיה שווים המצטבר של ליקויי הבנייה להם אחראים הנתבעים מסתכם ב - 50,000 ₪ הרי שסיכויי הצלחת קבלת התביעה הינם גבוהים ביותר.

מנגד, טוענים המשיבים/נתבעים כי פסק הדין מיום 25.4.2018 ניתן על יסוד הוראת סעיף 160( ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 וכי במקרה דנן לא הוצג טעם מיוחד לצורך הארכת מועד הגשת הסיכומים אותה היה על התובע להגיש בתוך חודש ימים ( עד ליום 24.5.2018) מיום המצאת ההחלטה (25.4.2018) בהתאם להוראות סעיפים 201 ו – 528 לתקסד"א. משכך, טוענים הנתבעים כי די באיחור של יותר מ - 30 בכדי לאיין את הבקשה לביטול פסק הדין אותה הגיש התובע בתאריך 15.8.2018 .

אליבא דעמדת הנתבעים מערכת היחסים שבין התובע לבין ב"כ אינה מהווה טעם מיוחד אשר מצדיק לעשות שימוש בהוראת תקנה 201 לתקסד"א וכי בניגוד לנטען סיכויי הצלת התביעה אינם גבוהים ואינם מעשיים כלל מאחר והנתבעת הפסיקה לחלוטין את פעילותה העסקית בתאריך 31.5.2018 ומשכך הנתבע יתקשה ביותר לאכוף את קביעות פסה"ד וזאת גם אם אלו ייטיבו עימו. עוד ובנוסף, טוענים הנתבעים כי התובע הודה במהלך חקירתו הנגדית שהינו חב להם סכומי כסף לא מבוטלים ומשכך סיכויי זכייתו בתביעה נמוכים ביותר שכן הסכום אשר נקבע במסגרת חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש מתקזז עם חובותיו הכספיים כלפי התובעת.

דיון והכרעה :

במקרה דנן מתעוררת השאלה האם יש מקום להורות על ביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד מטעמי צדק והאם התנהלות רשלנית ובלתי אחראית מצד ב"כ התובע מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת סיכומי התובע כתשעה חודשים לאחר מתן ההחלטה המקורית בנוגע למועד הגשת הסיכומים.

הזכות לביטול מכוח חובת הצדק של פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד אינה ניתנת למימוש בכל עת מאחר והינה כפופה למגבלת הזמן על פי תקנה 201, אשר קובעת כי בהעדר טעם מיוחד להארכת המועד הרי שיש להגישה בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין או ההחלטה לידי המבקש ובלא עמידה בדרישה זו אין הזכות לביטול פסק הדין (או ההחלטה) בשל חובת הצדק משתכללת (ראה גם : ע"א 366/81 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד לה(4) 144, 148-149; רע"א 7724/04 לריסה גולקו נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ מיום 4.11.2004) .

במקרה דנן, התובע התייצב לדיון ההוכחות האחרון אשר התקיים בתיק ואף נחקר במסגרת ישיבה זו כך שחזקה עליו שהיה מודע להחלטת ביהמ"ש בנוגע להגשת הסיכומים עד ליום 15.9.2017 ( ראה גם : סעיף 7 לתצהיר המבקש).

התובע טוען בתצהירו כי רק שנה לאחר קיום הדיון ( בתאריך 12.7.2018) נתחוור לו שניתן פסק דין במעמד צד אחד. בנוסף לכך, צירף התובע לתצהירו תדפיס של התכתבויות אלקטרוניות ( הודעות " וואטסאפ") אותן ניהל עם עו"ד בכר בין התאריכים 8.7.2018 ועד ליום 16.8.2018 מהן עולה כי התובע לא היה מודע לכך שעו"ד בכר לא הגיש את הסיכומים במועד שנקבע על ידי ביהמ"ש וכי עו"ד בכר לא נתן במסגרת אותן התכתבויות הסבר המניח את הדעת בכל הנוגע לדרך התנהלותו המקצועית.

שאלת מערכת היחסים שבין התובע לבין ב"כ הקודם והאם עו"ד בכר פעל שלא על דעת התובע ו/או בחריגה מהרשאתו אינה מעניינם של הנתבעים, ומשכך גם אין בכוונתו של מותב זה לקבוע מסמרות בנוגע לדרך התנהלותו המקצועית של עו"ד בכר.

כפי שצוין בהחלטת ביהמ"ש מיום 25.4.2018 תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 מאפשרות בידי ביהמ"ש להורות על סילוק תובענה אזרחית על הסף במקרים שבהם בעל דין התובע לא הגיש את סיכומיו במועד או לחילופין כתוצאה של חוסר מעש מצידו .

זכות בעל דין לביטול פסק - דין אשר ניתן נגדו עקב אי התייצבות נגזרת מזכות הגישה לערכאות כאשר מכח זכות זו, עשוי בית המשפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיביים ובין מנימוקים סובייקטיביים אשר עשויים בראייה כוללת להצדיק את ביטול הפסק (ראה : רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ" מיום 22.5.2001)

יש לזכור כי אין מדובר במקרה ראשון בו נמחקה התביעה בהליך זה, שכן כבר בעבר, התגלעו קשיים מצד התובע בעמידה בדרישות שהחוק והתקנות מתווים לניהול יעיל של ההליך, וההליך נמחק, ולאחר מכן פסק הדין המורה על המחיקה בוטל. חזקה על התובע, לאחר שתביעתו נמחקה בעבר, שלא ישוב ויבצע, במעשה או מחדל, פעולות שיביאו פעם נוספת למחיקת ההליך. מחיקתו האחרונה של הליך אשר נמשך משנת 2012, ונמחק יותר מפעם אחת עקב גרירת רגליים מצד התובע, אינה פגיעה בזכות הגישה לערכאות, שכן התובע זכה ליומו, אם כי במחדליו, לא מיצה את יומו.

בתי המשפט מעדיפים לעסוק במהות ככל שניתן ולפצות בהוצאות ובערובה על אי הנוחות שנגרמת למשיב כאשר מבוקש לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה. לפיכך לא בנקל תידחה בקשה לביטול פסק דין גם כאשר הוגשה באיחור. יחד עם זאת כאשר הבקשה לביטול פסק הדין מוגשת באיחור ניכר מבלי לצרף בקשה להארכת מועד המפרטת את טעמי האיחור, כאשר טענות המבקש בנוגע לסיבת האיחור מכילות גם מחדל מטעמו, יש מקום לבחון האפשרות לדחות את הבקשה גם אם משמעות הדבר שלא יינתן למבקש יומו להעלות טענות הגנה במסגרת הליך משפטי מלא. בר"ע 515/08 רמי ברהום נ' עיריית ירושלים .

עוד נקבע כי יש מקרים בהם המחדל בדמות איחור בפנייה לבית המשפט לבקשה לביטול פסק דין יהיה כה משמעותי עד שיאפיל על השיקול של סיכויי ההגנה או סיכויי התביעה . רע"א (חיפה) 10940-05-09 הכובש חולון מפעלי מתכת בע"מ נ' חברת גב-ים לקרקעות בע"מ

הגעתי לכלל מסקנה כי אופן ניהול ההליך לרבות המחיקה, העניקו לתובע את יומו, אולם הוא לא ניצל את הבמה אשר ניתנה לו, מטעמים שאינם רלוונטיים להחלטה זאת. אין מדובר בתובע אשר זכות הגישה נשללה ממנו, אלא תובע אשר לא ניהל את ההליך ביעילות, ואף התעלם ממנו (גם אם הדבר נובע ממשגה של בא כוחו), ואף איחר בהגשת הבקשה לביטול (שכן יש לראות בהמצאת פסק הדין לבא כוחו של התובע, כהמצאה לתובע).

לאור האמור לעיל, ולאחר שקילת מכלול השיקולים דלעיל, מצאתי לדחות את הבקשה לביטול פסק דין. לא מצאתי לנכון להטיל צו לתשלום הוצאות.
ניתנה היום, ח' חשוון תשע"ט, 17 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.