הדפסה

בית משפט השלום בחיפה תא"מ 23144-07-17

בפני
כבוד ה שופט ניר זיתוני

תובעת

מ. אמיר "הכרמל" פיננסים בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד חמרה עמר

נגד

נתבע

ספואן גריפאת
באמצעות ב"כ עו"ד ג'ורג' שחאדה

פסק דין

1. ביום 14/5/17 הגישה התובעת לביצוע שטר על סך 24,000 ₪ ז"פ 30/8/15 אשר נמשך מחשבונו של הנתבע בבנק הפועלים לפקודת התובעת. מעל שמו של מושך השטר, בפינה הימנית העליונה של השטר, נכתב בערבית שמו של איאד שריף (להלן: "איאד") ומס' ת.ז. שלו. לבקשה לביצוע צורף צילום מסמך ממנו עולה כי החשבון ממנו נמשך השטר הינו מוגבל עד 12/6/17.

2. הנתבע הגיש התנגדות במסגרתה טען כי לפני שנתיים נעלמו לו 3 פנקסי שיקים של בנק הפועלים. הנתבע לא הצליח לאתר את מספרי השיקים ופנה למשטרה בעניין. הנתבע לא חתם על השטר נשוא תיק זה וחתימתו על השטר מזויפת. איאד הוא בן דודו של הנתבע מצד האימא. לאחרונה נפתחו תיקים שונים בגין שיקים מזויפים שאיאד היה קשור אליהם ועולה החשד כי גנב שיק ים שהנתבע סבר כי נעלמו. בעקבות האמור פנה איאד שוב למשטרה ונתבקש להביא פרטים רבים בעניין. בגלל שהחשבון סגור, הנתבע הזדקק לזמן רב לקבלת כל הפרטים שביקש הבנק והוא פועל בעניין. לנתבע לא היה כל קשר עם התובעת.

3. בתגובה להתנגדות הגישה התובעת תצהיר של ג'מאל חסאן (להלן: "ג'מאל") ומסמכים שונים. נטען כי השטר נשוא תיק זה נמסר על ידי איאד לג'מאל באישורו של הנתבע, כאשר ג'מאל הסב את מלוא זכויותיו בשטר לטובת התובעת. ג'מאל מכיר את הנתבע ואת איאד ויש ביניהם קרבת משפחה מצד האימא המנוחה. בשנת 2014 נפטר אח של אימא של ג'מאל. ג'מאל נפגש בהלוויה עם הנתבע. הנתבע אמר לג'מאל לא לדאוג בקשר לשיקים שמסר לו איאד כי השיקים של הנתבע תמיד נפרעים. איאד מתעסק עם חברות מתל-אביב בתחום תעשיית ציוד לאטליזי בשר. הנתבע הוא בעלים של אטליז בכפר יאסיף ששמו אטליז ספואן. לכן יש בין הנתבע לבין איאד גם יחסים עסקיים ולא רק קרבת משפחה. הנתבע ואיאד סיבכו את ג'מאל, אשר קיבל אחריות לפרעון שיקים שנמשכו מחשבון הנפרע כלפי צדדי ג'. לאחר שחשבון הנתבע ממנו נמשכו השיקים הוגבל, פרע ג'מאל את השיקים בכסף מזומן ונותר חייב כספים לצדדי ג'. הנתבע נסע דרך ירדן לקרובת משפחה בארה"ב ולא התכוון לחזור לארץ. הנתבע ואיאד קיבלו כסף תמורת השיק כדי לרכוש מכונות בשר חדשות לעסק של הנתבע. החתימה על השטר זהה לחתימת הנתבע על התצהיר ועל ייפוי הכוח. הנתבע הגיש את ההתנגדות ללא דוגמאות חתימה, חוות דעת גרפולוגית, אישור מהבנק לגבי מועד הפקת פנקסי השיקים, אישור בדבר הגשת תלונה במשטרה נגד איאד , ומידע בדבר גורל התלונות שהוגשו למשטרה. גם אם הנתבע לא חתם על השטר בעצמו, יש לראות את החתימה כחתימה בהרשאה, בפרט נוכח שמו של איאד על השטר. אישור על תלונה במשטרה שצורף להתנגדות אינו קריא. בקשת ב"כ התובעת לקבל אישור קריא ומסמכים נוספים, נדחתה על ידי ב"כ הנתבע.

4. ביום 28/9/17 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובעת. לנתבע לא היה כל קשר עסקי עם איאד. הנתבע לא יודע כיצד ניטלו השיקים וכיצד זויפה חתימתו. העניין יתברר לאחר חקירת המשטרה. הפנייה למשטרה היא רשות ולא חובה.

5. בהחלטתי מיום 28/9/17 קיבלתי את ההתנגדות ללא תנאי וקבעתי את התיק להוכחות ליום 16/4/18.

6. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית של ג'מאל וכן תצהיר עדות ראשית של מר דוקאן מועדי, מנהל לקוחות אצל התובעת (להלן: "דוקאן"). דוקאן לא התייצב לישיבת ההוכחות ובאי כוח הצדדים הסכימו כי תצהירו יהווה חלק מחומר הראיות תוך התחשבות בעובדה שלא ניתן היה לחקור אותו על תצהירו. הנתבע בחר להסתפק בתצהירים שצורפו להתנגדות ולתשובה לתגובה כתצהיר עדות ראשית מטעמו. כמו-כן ביקשה התובעת לזמן לישיבת ההוכחות את איאד והפקידה 300 ₪ להבטחת שכרו של העד. בסופו של דבר התייצב איאד רק לדיון ההוכחות השלישי , לאחר שהוצא לו צו הבאה.

7. בישיבת ההוכחות מיום 16/4/18 נחקרו ג'מאל והנתבע על האמור בתצהיריהם. ג'מאל סיפר כי עבד כשכיר בחברת ניכיון שיקים בשם מר"מ אקספרס המצויה בבעלות האח של בעלי התובעת, ששמו מרואן. ג'מאל קיבל את השטר נשוא תיק זה ללא ציון שם נפרע מאיאד, אשר קיבל את השטר , כמו גם שטרות נוספים , מהנתבע. לג'מאל לא היתה היכרות קודמת עם הנתבע. ג'מאל הפקיד את השיקים לניכיון אצל התובעת. כאשר נתבקש ג'מאל להציג אסמכתא לכך שקיבל כסף תמורת השטרות, השיב ג'מאל לב"כ הנתבע "תבקש מאמיר הכרמל שיתנו לך את החשבונית". ג'מאל העיד כי העביר את הכסף שקיבל תמורת השטר בניכוי עמלה לאיאד. לאחר שהשטר חולל, ג'מאל עשה המחאת זכות על השטר לטובת התובעת בגלל שלא היה לו כסף לשלם בגין השטר לתובעת. במענה לשאלה מדוע תמורת השטר הועברה לאיאד, שאינו מסב או נפרע, השיב ג'מאל כי איאד היה צריך לחתום מאחורי השטר כערב לפרעונו אבל לא חתם. הכסף בגין השטר הועבר לאיאד, כיוון שאיאד היה זה שהעביר את השטר לג'מאל. ג'מאל יודע כי איאד קיבל את השטר מספואן, שכן כל השיקים של הנתבע שהגיעו למשרד התובעת, הם שיקים שהנתבע מסר לאיאד ואיאד העביר אותם לג'מאל. חלק מהשיקים האלו נפרעו בבנק.

8. הנתבע אישר כי בשנת 2015 היה הבעלים של חנות בשר בשם אטליז ספואן וסגר את העסק. בשנת 2015 הנתבע לא דיבר עם איאד וכך עד היום. לנתבע היו שני חשבונות בנק , אחד בבנק הפועלים ואחד בבנק מרכנתיל, כאשר שני החשבונות היו חשבונות עסקיים. הנתבע לא צירף דוגמאות חתימה מהבנק כיוון שלא הבין כי הוא צריך לעשות זאת. לאחר שבית המשפט העיר לנתבע כי זו תשובה לא טובה לאור הפנייה שנעשתה בעניין זה לב"כ הנתבע, השיב הנתבע כי יביא מהבנק מה שצריך. הנתבע הסביר את השוני בין חתימות שונות שלו, שאין מחלוקת כי נחתמו על ידו , בכך שאין לו כתב כל כך יפה והוא לא למד בבית הספר. הנתבע טען כי חשבונו בבנק מרכנתיל סגור וכל השיקים שנמשכו מחשבון זה נגנבו. במענה לשאלה מדוע המשטרה לא ציינה באישור כי נגנבו שיקים גם מבנק מרכנתיל , השיב הנתבע כי הוא לא זוכר מה אמר למשטרה ולא יודע מה נרשם על ידי המשטרה. הנתבע פנה למשטרה פעמיים בנוגע לשיקים שנגנבו. בעקבות הפנייה השנייה קיבל פתק בו נכתב "לבדוק עם הבנק כמה שיקים הופקדו שאתה לא מכיר, צילומי כל השיקים קדימה ואחורה, תאריכי הפקדה של כל שיק, הכי חשוב! מקום הפקדת כל שיק, מס' בנק + סניף". לאחר שהנתבע הופנה לשיקים נוספים שחוללו בציון אכ"מ בחשבון מוגבל ונשאל מדוע לקח לו כחצי שנה עד שפנה למשטרה בפעם הראשונה ביום 24/1/16, השיב הנתבע כי לקח לו הרבה זמן עד שגילה מה שקרה עם השיקים, לא ידע מאיפה באו השיקים ולא ידע מה נגנב בדיוק. הנתבע העיד כי החשבון בבנק הפועלים נסגר בחודש אוקטובר 2015. הנתבע אישר כי היה באמריקה אצל המשפחה שלו בשנת 2015 וחזר לישראל בחודש אוגוסט. כמה חודשים אחרי שחזר , נודע לו שהשיקים נגנבו. הנתבע שמר את השיקים בחנות אך לא ידע לומר היכן בחנות. הנתבע לא ידע לומר מתי גילה שאיאד גנב לו את השיקים. הנתבע מסר במשטרה כי הוא לא יודע האם השיקים אבדו או נגנבו. רק בפעם השנייה שהנתבע פנה למשטרה הוא ידע כי על השיקים מופיע השם של איאד. במענה לשאלה מדוע לא תבע את איאד , השיב הנתבע כי הלך למשטרה ואמרו לו שהוא צריך להביא מצלמות מהמקום שבו השיק נפרע וצילום שמראה מי פרע את השיק. הנתבע שאל האם הדיון בתביעה נגדו אינו תביעה נגד איאד.

9. ביום 30/5/18 נשמעה עדותו של איאד. איאד טען כי הוא לא יודע מהו נושא הדיון אך הוא יודע שזה קשור לבן הדודה שלו הנתבע. הנתבע סיבך אותו בהרבה כספים. ב"כ הנתבע דיבר עם חברו של איאד, עו"ד תחסין עואד , וביקש מאיאד לחתום על תצהיר. הנתבע נקלע לקשיים כספיים לאחר שאיאד ראה בעצמו כיצד מגיעים אנשים שונים לעסק של הנתבע ודורשים ממנו כסף. איאד הציע לנתבע לסייע לו בכך שהנתבע יחלק שיקים שלו לבעלי החוב בהתאם ליכולתו ואיאד יערוב באופן אישי לפרעון השיקים. השיקים שנתן הנתבע כובדו עד הנסיעה של הנתבע לארה"ב בשנת 2015. איאד לא גנב שיקים ולא חתם על השיקים במקום הנתבע. איאד מעולם לא נחקר במשטרה בעניין זה, למרות שבמשך שלוש שנים הנתבע מאיים לפנות למשטרה. לאחר שהשיקים של הנתבע החלו לחזור, הגיעו עבריינים לאיאד ודרשו ממנו לשלם את השיקים ואף זרקו עליו רימון וירו עליו. כיום איאד חייב 5 מיליון ₪ בהוצאה לפועל לאחר שהסתבך עם השוק השחור.

10. כיוון שב"כ הנתבע לא התייצב לישיבת ההוכחות האחרונה כיוון שהיה חולה ובקשתו לדחות את הדיון נדחתה, נאלצתי לאפשר לבאי כוח הצדדים לסכם את טענותיהם בכתב. ביום 1.7.18 הוגשו סיכומי התובעת וביום 7.9.18 הוגשו סיכומי הנתבע. למרות שלא ניתן היתר לצרף מסמכים לסיכומים , צורפו מסמכים לסיכומי הנתבע . ביום 23.9.18 ביקש ב"כ התובעת להוציא את המסמכים שצורפו לסיכומי הנתבע ולפסול את סיכומי הנתבע . בהחלטה מיום 4.10.18 הבהרתי כי בהעדר החלטה המתירה לצרף ראיות לסיכומים בכוונתי להתעלם מכל ראיה שצורפה לסיכומים . במסגרת אותה החלטה איפשרתי להשיב לסיכומי הנתבע עד 14.10.18 . ביום 10.10.18 הגיש ב"כ הנתבע בקשה להוספת ראיות . הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לצירוף הראיות . הנתבע השיב לאמור בתגובה . ביום 18.11.18 החלטתי להתיר לנתבע לצרף חוות דעת גרפולוגית מיום 20.6.18 שהוגשה ע"י מומחית מטעם בית המשפט בתיק ת"ת 7696-05-17 ולדחות בקשת הנתבע לצרף תצהיר שת המנוחה גב' ג'אדה שריף , אימו של איאד , מיום 7.4.16 . על החלטה זו הגישה התובעת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי , אשר נמחקה באופן סופי בשל אי הפקדת ערבון ביום 13.3.19 . ביום 25.3.19 הוגשו סיכומי התשובה מטעם התובעת.

11. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל מהטעמים שיפורטו להלן.

12. לפי סעיף 29(א) לפקודת השטרות כל צד שחתימתו מצויה על השטר חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך. לכן נטל ההוכחה רובץ על הנתבע הטוען להעדר תמורה או לכישלונה. במקרה שלפניי לא העלה הנתבע כל טענה בדבר העדר תמורה במסגרת ההתנגדות והתצהיר. כל שטען הנתבע הוא כי השיק נגנב יחד עם שיקים נוספים על ידי איאד, וחתימת הנתבע על השטר זויפה. במצב דברים שכזה, התובעת לא נדרשת להוכיח כי נתנה תמורה בעד השטר כדי שהתביעה השטרית תתקבל.

13. במחלוקת בשאלה האם השטר נגנב על ידי איאד, אני מעדיף את גרסתו של איאד על פני גרסתו של הנתבע. כפי שאפשר להתרשם מסקירת הגרסאות והעדויות, חלק לא מבוטל מהמסכת העובדתית אינו שנוי במחלוקת. אין מחלוקת כי הנתבע נקלע לקשיים כלכליים בשנת 2015 ושיקים רבים שלו החלו לחזור. אין מחלוקת כי הנתבע ואיאד הם בני דודים, אשר עסקו בתקופה מסוימת בענף הבשר, כאשר הנתבע מנהל אטליז שבבעלותו ואיאד עובד בחברה שמספקת ציוד לאטליז. במצב דברים שכזה הגרסה של איאד הגיונית יותר מגרסתו של הנתבע. לאור קרבת המשפחה והעובדה כי איאד צבר חובות בהוצאה לפועל בהיקף ניכר, סביר כי איאד היה מוכן לסייע מניסיונו בתחום "חלוקת השיקים", לנתבע, אשר הפגין חוסר התמצאות בתחום השטרות גם בעדותו בבית המשפט. ככל שהיה ממש בטענת הנתבע לפיה איאד גנב ממנו שטרות וזייף את חתימתו עליהן, ניתן היה לצפות כי הנתבע יגיש תלונה ברורה במשטרה בעניין זה. בפועל כל שהצליח הנתבע להציג הוא הודעה על אובדן שטרות ופתק בכתב יד של החוקרת. הנתבע לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא פעל בהתאם להנחיות החוקרת ולא צירף את המסמכים הנדרשים לא לתיק התלונה במשטרה ולא לתיק בית המשפט. אין כל היגיון מסחרי בכך שאיאד יחתום על שיקים רבים כערב לפרעונם ויזייף את חתימתו של הנתבע על שיקים אלו, משום שחתימת איאד על השיקים כערב יוצרת חיוב שטרי כלפיו. הנתבע הודה כי חתימותיו שאינן שנויות במחלוקת שונות זו מזו ולכן שוני זה לא יכול לבסס את טענתו של הנתבע לפיה לא חתם על השטר נשוא תיק זה. חוות הדעת שצורפה בשלב הסיכומים מתיק אחר מתייחסת לשיקים שנמשכו מחשבון אחר . לכן המסקנה בחוות הדעת לפיה הנתבע לא כתב את השיקים ולא חתם עליהם ,אינה מטה את הכף לטובת הנתבע . כך בפרט כאשר התובעת בתיק זה לא הייתה צד במישרין או בעקיפין להסדר במסגרתו מונתה המומחית , ולא היתה לה כל אפשרות לשלוח למוחית שאלות הבהרה או לחקור את
המומחית על חוות דעתה .

14. גם האופן שבו ניהל הנתבע את ההליך המשפטי מחזק את המסקנה לפיה אין ליתן אמון בגרסתו. הנתבע התחמק, באמצעות באת כוחו, ללא סיבה נראית לעין , מלהמציא לצד שכנגד מסמכים רלבנטיים שיכולים לתרום לבירור האמת. הנתבע בחר שלא להגיש תצהיר עדות ראשית במסגרתו יכול היה להשלים את שהחסיר במסגרת תצהירו בשלב ההתנגדות. הנתבע צירף מסמכים לסיכומים מבלי שביקש היתר לצרפם .

15. אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 2,340 ₪.

המזכירות תחזיר לתובעת באמצעות ב"כ התובעת את הפיקדון בסך של 300 ₪, ככל שסכום זה טרם הוחזר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין .

ניתן היום, י"ח אדר ב' תשע"ט, 25 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.