הדפסה

בית משפט השלום בחיפה תא"מ 23009-04-19

בפני
כבוד ה שופט אפרים צ'יזיק

תובעת

קשר רנט א קאר בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד סולומונוב ואח'

נגד

נתבעים

  1. רבין מוחמד
  2. רנדה אל מוחמד

ע"י ב"כ עוה"ד משיעל יוסף

פסק דין

העניין שבפני, תובענה כספית ע"ס 51,635 ₪, בקשר עם נזקים כספיים הנובעים מהתנגשות שבין שני כלי רכב.

כאמור בתקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, בכל הנוגע להליך בסדר דין מהיר, "פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים שיירשמו"; מקום שהמחלוקת בין הצדדים הינה עובדתית בלבד, לא מצאתי שיש בהליך זה משום חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור, באופן המצדיק לחרוג מהנמקה תמציתית.

לפי המתואר בכתב התביעה, ביום 24.1.2017 נפגעה מכונית התובעת מ.ר. 9564054 בעת נסיעה בואכה אזור התעשייה ציפורית; לטענת התובעת, ההתנגשות אירעה בשל התנהגות ונסיעת מכונית מ.ר. 9188424 אשר הייתה נהוגה בידי הנתבע מס' 1, בעת שבעליה הינו הנתבע מס' 2.

לטענת התובעת, הנתבע 1 אחראי לקרות הנזק, בגין נהיגתו שיש בה משום רשלנות והפרה של חובת הזהירות המוטלת עליו, כאשר מכונית התובעת נפגעה בחלקה האחורי. לטענת התובעת, הנתבע 1 נהג במהירות מופרזת אשר גרמה ותרמה לקרות ההתנגשות.

נהג התובעת תיאר את אופן נהיגתו לפני קרות התאונה. הוא אישר כי ביקש לצאת מהישוב משהד ולפנות בצומת שמאלה, מהכביש המשני, תוך שהוא חוצה את הכביש הראשי, על שני נתיביו, כאשר התימרור המצוי במקום מורה לו לתת זכות קדימה לכלי הרכב הנוסעים בכביש הראשי.

וכך העיד נהג התובעת (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 20):

"ש. לאור מה שהקראתי לך לגבי זכות קדימה – האם אתה אשם בתאונה? האם נתת לנתבע זכות קדימה?
ת. כן נתתי, הוא היה רחוק, גם נסע ללא אורות ונסע בנתיב השמאלי במהירות.
ש. איפה קרתה התאונה?
ת. בנתיב השמאלי, כמעט עבר לנתיב שלי. כמעט עבר. הוא נגע בי בחלק האחורי של הרכב. הוא יכל לעצור ולראות שיש רכב. הוא היה בצד השמאלי.
ש. אתה מאשר שלא השלמת את המעגל שלך?
ת. השלמתי בהדקה ה-90 הגעתי. אני נהג , יצאתי. השלמתי. זה היה בין שני מסלולים. אחרי שעברתי נתיב אחד, השני, והרכב היה רחוק, ללא אורות וללא כלום, ויצאתי והכל בסדר, ובדקה ה-90 הוא פגע בי בחזית האחורית. אם הייתי במקומו הייתי מפחית את המהירות ועובר לנתיב הימני."

מעיון בתמונות אשר הוצגו על ידי הצדדים, כי הלכה למעשה התאונה אכן התרחשה בזמן מעבר/חציית הצומת על ידי נהג התובעת אשר אמור היה לתת זכות קדימה לכלי הרכב העושה שימוש בדרך הראשית, ובטרם השלמת חציית הצומת.

הסברו של נהג התובעת היה, כי הנתבע הגיע במהירות גבוהה, אולם לגישתי, גם אם היה הדבר נכון (והדברים לא הוכחו), עדיין העובדה שנהג התובעת לא הספיק ולא הצליח לחצות את הצומת ללא פגיעה, מעידה בהכרח על הפעלת שיקול דעת מוטעה, העולה כדי רשלנות מצד נהג התובעת.

לא ראיתי בגרסתו או בעדותו של הנתבע משום הצבעה על כל מעשה רשלני שהוא, בין אם בחר לנהוג בנתיב הימני ובין אם לאו, ולא מצאתי בעדותו בעיה של אמינות או מהימנות המצדיקה להטות את הכף לחובתו; אם היה מקום להחזיק כנגד צד כלשהוא את שאלת האמינות והמהימנות, הדבר פועל דווקא כנגד התובעת, כאשר העד מסר עדות לא אמינה, ציין כי היה מדובר בנסיעה בחושך כאשר אין חולק שהתאונה אירעה בין השעות 06:30-07:00 בבוקר, ואין חולק שבהודעת הנהג/השוכר (אביו של נהג התובעת) נספח 2 לכתב התביעה, ציין השוכר כי אכן נהג התובעת הוא האחראי לתאונה, כמו גם שבהודעה הנ"ל, נרשם כי מדובר בפגיעה מאחור (בעוד הפגיעה הינה מהצד, בחלק האחורי).

צירופם של כל ההלו, קרי, צירוף חובת מתן זכות קדימה, חוסר מהימנות של העד והודאת הנהג/השוכר - מצדיק לדחות את התביעה.

התובענה נדחית, התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 4,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ב אדר תש"פ, 18 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.