הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"צ 70411-02-19

מספר בקשה:5

בפני כב' השופט א. סלאמה, נשיא

המבקשת
דועא נסאר
ע"י ב"כ עוה"ד סאבר נסאר

נגד

המשיבה
כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אלון לוי או ניר ימין או שמואל גרינפלד

פסק דין

  1. בפניי בקשה מוסכמת לאישור הסתלקותה של המבקשת מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית נשוא תיק זה כנגד המשיבה, על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), ועל דחיית תביעתה האישית של המבקשת, כולל קבלת גמול בסך 10,000 ₪ למבקשת ושכר טרחת בא כוחה בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ, וללא צו להוצאות.
  2. עניינה של בקשת האישור והתביעה דנן, בהפרה נטענת של הוראות פסק הדין שאישר את הסדר הפשרה בת"צ (מחוזי תל אביב) 18002-06-12 גיל אמיד נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ( פורסם במאגרים המשפטיים, 06/09/2016); להלן: "עניין אמיד") . עניין אמיד עסק במקרים בהם לקוח מבצע עסקה במט"ח והמשיבה מחייבת אותו בעמלה בגין אותה עסקה, כאשר לאחר מכן אותה עסקה מתבטלת, אולם המשיבה לא מחזירה לו את העמלה שגבתה ממנו (וזאת כאשר בית העסק דיווח על העסקה כעסקת זיכוי ולא כעסקת ביטול). במסגרת הסדר הפשרה ופסק הדין בעניין אמיד, התחייבה המשיבה למצוא וליישם פתרון טכנולוגי שיאפשר לה לזהות האם שדר הזיכוי מקורו בביטול עסקה המזכה את הלקוח בהחזר העמלה.

לטענת המבקשת, היא ביצעה עסקה במט"ח אשר בוטלה, סכום העסקה שנגבה מהמבקשת הושב לה, אולם חרף זכאותה להחזר העמלה שגבתה המשיבה בגין ביצוע העסקה, בעקבות ביטולה, ועל אף פנייתה של המבקשת אל המשיבה, טלפונית ובכתב, המשיבה לא השיבה לה את העמלה שנגבתה ממנה בגין ביצוע העסקה, כמתחייב.

3. המבקשת ביקשה לאשר התובענה כייצוגית, תוך טענה כי הקבוצה כוללת את "כל הלקוחות אשר ביצעו עם צד ג' עסקה במטבע זר... בכרטיס אשראי שהנפיקה המשיבה, המשיבה גבתה מהם "עמלת עסקת מט"ח"... העסקה בוטלה מסיבה כזו או אחרת, צד ג' זיכה את הלקוחות בסכום העסקה, ואף על פי כן המשיבה לא זיכתה את הלקוחות בהחזר העמלה שגבתה.
התקופה שביחס אליה מוגשת התובענה: החל מיום 06/09/2016, מועד אישורו של הסדר הפשרה שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ת"צ 18002-06-12 גיל אמיד נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ... ועד למתן פסק דין בתובענה זו".

על דרך האומדנה, העמידה המבקשת את סכום התובענה ביחס לכלל חברי הקבוצה כלפי המשיבה על סך של 1,200,000 ₪. נזקה האישי הנטען של המבקשת כלפי המשיבה הועמד על סך של 132.4 ₪.

4. בבקשה שבפניי, אשר נתמכת בתצהיר מנהל מחלקת הכספים במשיבה, מר זהר לבקוביץ', וכן בתצהירי המבקשת ובא כוחה, עותרים הצדדים במשותף לסילוק ההליך.

בבקשה נטען, כי המשיבה עמדה ועומדת בחובתה על פי פסק הדין בעניין אמיד ופיתחה את המנגנון הטכנולוגי האמור.

אי השבת העמלה במקרה דנן של המבקשת, נובעת מכך שבית העסק ביצע את פעולת ביטול העסקה באופן חריג, שבו המשיבה לא הצליחה לזהות כי מדובר בביטול עסקה המזכה בהשבת העמלה (הסכום הושב למבקשת על ידי בית העסק בשני תשלומים במקום בתשלום אחד שבו בוצעה העסקה).
עוד נטען, כי פניית המבקשת למשיבה לא נענתה, מחמת טעות.

בעקבות כך, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו, המשיבה תפעל לחידוד נהליה, "כך שבכל מקרה בו יפנה אליה לקוח ומפנייתו יעלה כי זיכוי/זיכויים ששודרו על ידי בית העסק, מקורם בביטול עסקה שהם עסקאות מפוצות לפי עניין אמיד, המשיבה תזכה את חשבון הלקוח בגין העמלה שנגבתה ממנו (בתוספת הפרשי ריבית ככל שנדרש)".

על כן נטען, כי בנסיבות המפורטות לא התקיימו התנאים לאישור התובענה כייצוגית.

בנוסף, הצדדים הסכימו כי המשיבה תשפה את המבקשת בגין תשלום חלקה הראשון של אגרת בית המשפט ששולמה על ידה.
הצדדים אף עתרו במשותף למתן פטור מיתרת האגרה, בהתאם לסמכות בית המשפט, כאמור בתקנה 7א(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").

דיון והכרעה

5. על פי סעיף 16(א) לחוק, הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית, טעונה אישור בית המשפט. סעיף 16(ד)(1) לחוק קובע, כי גם כאשר אישר בית המשפט הסתלקותו של מבקש, הוא רשאי לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כח מייצג אחרים, וכן להורות על פרסום או אי פרסום הודעה על כך בהתאם להוראות תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, "והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור".

6. בענייננו, נוכח המפורט בבקשה, ובשים לב לטיעוני ב"כ הצדדים בבקשה זו והשלב המקדמי בו מצוי ההליך, ולכך שאין באישור בקשת ההסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין כלפי כלל חברי הקבוצה, למעט המבקשת, מצאתי לקבוע כי לא טמונים יתרון ותועלת ממשיים בהמשך ניהול ההליך. על כן, לא מצאתי טעמים המצדיקים להורות על איתור תובע מייצג או בא כח מייצג חלופיים, או על פרסום הודעה בדבר ההסתלקות, דבר הכרוך בהוצאות ניכרות ובסרבול ההליך שלא לצורך (ראו: ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים , 21/12/2010)).

7. נוסף על כך, ובכל הנוגע לבקשה לפסיקת גמול למבקשת ושכר טרחה לבא כוחה, מצאתי כי ראוי לאשר את הבקשה בנסיבות המקרה שלפניי ובשינויים שיפורטו להלן, לאורם של השיקולים שהתווה המחוקק בסעיף 16(א) לחוק, קרי, קיומן של עילת תביעה לכאורה ותועלת לחברי הקבוצה.

בהינתן השלב המקדמי בו הוגשה בקשת ההסתלקות, ניתן לקבוע בזהירות המתחייבת שהתובענה מגלה עילת תביעה לכאורה. בנוסף, הצעדים בהם התחייבה המשיבה לנקוט בעקבות הגשת בקשת האישור, יש בהם כדי להסב תועלת מסוימת לחברי הקבוצה ולציבור הצרכנים בכללותו.

על כן, ועל אף שהסתלקות מתוגמלת היא החריג לכלל (ראו: ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 05/08/2018)), יש מקום כאמור לאשר את הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחת עורך דין. עם זאת, בשים לב למהות העניין המונח לפניי, ובהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה (כמוסכם בין הצדדים), בעיקר מהות וסוג ההפרה מחד גיסא ואופייה וטיבה של התועלת שהושגה לחברי הקבוצה מאידך גיסא, ולאחר שהבאתי בחשבון את יתר העקרונות המנחים לפסיקת גמול ושכר טרחה שבסעיפים 22 ו- 23 לחוק ובפסיקה, סבורני כי הסכום המבוקש כשכר טרחה גבוה יתר על המידה ויש להעמידו על סכום של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. גם את הסכום המוסכם כפסיקת גמול למבקשת מצאתי כגבוה באופן בלתי סביר בנסיבות , ואני מעמידו על סך של 5,000 ₪ (מעבר לשיפוי בגין חלקה הראשון של האגרה כפי שיצוין להלן) . בקובעי זאת, לא התעלמתי מהעובדה כי נעשתה פנייה מוקדמת למשיבה שלא נענתה (לטענתה מחמת טעות).

8. נוכח האמור לעיל, ובהסכמת הצדדים, אני נעתר לבקשה ומורה על הסתלקות המבקשת מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית ועל דחיית תביעתה האישית של המבקשת, וזאת ללא צו להוצאות.

המשיבה תישא בתשלום גמול למבקשת בסך 5,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בשיעור 15,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

9. אשר להסכמת הצדדים לפיה המשיבה תשפה את המבקשת בגין חלקה הראשון של האגרה ששולמה על ידה, הרי שבהתאם לסמכותי על פי הוראות תקנה 7א(4)(א) לתקנות האגרות, ראיתי לקבל ולאמץ הסכמה זו.

10. בכל הנוגע ליתרת האגרה, הצדדים ביקשו כאמור כי אעשה שימוש בסמכותי מכוח תקנות האגרות ואפטור את המבקשת מתשלום חלקה השני של האגרה. זאת, בשים לב לשלב המוקדם בו הוגשה בקשת ההסתלקות וכן בשים לב לתועלת הציבורית הגלומה באישור בקשת ההסתלקות.

בראי השיקולים המפורטים בת"צ (שלום חיפה) 19713-08-18 עמיאל נ' מוצצים ראשון לציון (2003) שותפות מוגבלת (28.1.19), ובשים לב לעילת התביעה לכאורה שמגלה בקשת האישור; מהות הפגיעה בחברי הקבוצה והיקפה; תיקון דרכיה של המשיבה בעקבות בקשת האישור (כאמור לעיל), וכן במידת התועלת שהוסבה לחברי הקבוצה בפרט ולציבור בכללותו וכן לשלב המקדמי בו הוגשה הבקשה, מצאתי כי בסופו של יום כן מתקיימים בענייננו טעמים מיוחדים המצדיקים פטור מתשלום חלקה השני של האגרה, וכך אני מורה.

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים וכן למנהל בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.

ניתן היום, כ"ח תשרי תש"פ, 27 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.

א. סלאמה, נשיא