הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"פ 428-06-15

בפני כב' השופטת יעל אבירם, שופטת בכירה

המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
יורם לסקין

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד טל גרשון
ב"כ הנאשם – עו"ד פלדמן
הנאשם - בעצמו
פרוטוקול
הערה:
התקבל תסקיר שירות מבחן.

ב"כ המאשימה:
ראשית אני רוצה לציין שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום, הופנה לתסקיר בטרם הרשעה, אך טרם נקבע שהוא ביצע את העבירות.
שנית, למקרא התסקיר אני מבינה שהנאשם החזיר לשירות המבחן מכתב מהמעסיק, לפיו אם יורשע הוא ישקול לפטרו. אתמול שוחחתי עם חברי והודעתי לו שאם בכוונתו להציג מסמך זה לבית המשפט או לבקש להסתמך עליו, אתנגד להגשתו ללא חקירת עורך המסמך. מדובר כמובן בעדות שמיעה. אנו רוצים לברר מה המעסיק יודע על כתב האישום במה מואשם הנאשם, אם הוא יודע מה ההבדל בין הרשעה לבין זה שהודה בכך שביצע את העבירה. אנו מבינים שמדובר בחברה פרטית, ולכן לא ברור למה דווקא הרשעה תגרום לפיטוריו, כאשר משלא מדובר בחברה ממשלתית, המעסיק עצמו הוא שמחליט אם לפטר או לא, ואם נראה לו שבנסיבות הענין אין הצדקה לפיטורין, אז זה תלוי בו.
אנו רוצים להבין מי כתב את המסמך, האם הוא מנכ"ל החברה? מה נאמר לו? במה מתבטא תפקיד הנאשם? איך תפגע בו ההרשעה?
לכן, ככל שבכוונת חברי להגיש מסמך זה או לבקש להסתמך עליו או על המלצת שירות המבחן שהתקבלה, אבקש שעורך המסמך יגיע להיחקר חקירה נגדית ואין לנו התנגדות שלצורך כך הטיעון לעונש יידחה.

הסניגור:
חברתי מנסה למעשה לאחוז את המקל בשתי קצותיו. היא צריכה להחליט אם היא יוצאת נגד מסקנות שירות המבחן ואז צריכה לחקור את קצינת המבחן. אם חברתי יוצאת רק נגד הוצאת המסמך ומתנה את זה בחקירת עורך המסמך, זה משהו אחר. הרי שירות המבחן ביסס את מסקנתו לא רק על מסמך זה אלא שורה ארוכה של דברים נוספים.
חברתי שאלה לגבי התפקיד והמהות, למה דווקא בחברה הזו יש בעייתיות מבחינת הרשעה / אי הרשעה. בידי מגוון מסמכים המסבירים את זה בצורה ברורה.
אדם שקיבל תעודות הוקרה נראה לי הכבדה של ממש להביא שורת עדים שיתנו עדות על כל מסמך שניתן. מדובר במעין תעודות עובד ציבור.
לגבי העבודה הספציפית של הנאשם, הנאשם מואשם בניסיון להטרדה מינית. הוא מאידך גיסא נמצא כראש אגף כח אדם בחברה מאוד גדולה, עובד בתפקיד שמאוד רגיש לחרה. הטרדות מיניות בתוך חברה בעייתי בעיקר לעומד בראש מערכת כזו. סביר וברור מדוע המנהלים לא ירצו להעסיק אדם כזה שהורשע בעבירה כזו. מדובר בהבדל מהותי בין הרשעה ובין אי הרשעה.
לכן, בענין הרשעה / אי הרשעה, ברור שבתפקיד הספציפי שהנאשם היום נמצא בו.
יש לי שלל תעודות הוקרה שמדברים על פעולה של גיוס נכים לעבודה, עזרה לילדים בגיוס לעבודה. הדברים מאוד מהותיים בחברה שהתדמית שלה מאוד חשובה למרות שהיא פרטית.
לכן, הענין ברור מאליו.
החברה נמצאת בפתח תקוה.
הטרדה מינית לאחד שעובד בחב' כ"א, זה זועק לשמים. הענין מובהר בהחלטה בתסקיר שירות המבחן שעושה הבחנה בין המרחב הווירטואלי לבין המרחב הפיסית המעשי שבו הוא מוערך ע"י כולם. מדובר בהבדל של יום ולילה. לא מדובר במישהו שעובד כזבן בחנות, פה זה ממשי ומוחשי. לכן לא בכדי הוגש מכתב זה, המבהיר את מה ששירות המבחן הגיע למסקנה באופן עצמאי.
אולי חברתי מנסה בכל מחיר להרשיע את הנאשם, אך אני חושב שזה לא המקרה להתעקש על הענין.

ב"כ המאשימה:
בהמשך לדברי חברי, אציין שלא להתנגד להגשת כל תעודות הוקרה. ההתנגדות רק לגבי המכתב מהמעסיק. ברור שלאור המלצת שירות המבחן ועמדתו, לבקש שהנאשם לא יורשע, בהחלטת בית המשפט יהיה משקל רב לאותו מכתב, ככל שיחליט לא להרשיע ודווקא בגלל הדברים שצויינו כעת, שהם נתונים נוספים שאיננו יודעים אם הם נכונים או לא מבלי שהאדם שמעיד עליהם נוכח כאן, יש מקום שכותב המסמך יגיע למתן עדות או לחילופין שלא יסתמכו על אותו מסמך כי הרי אחד הטעמים המרכזיים לאי הרשעת נאשם, זה הסיכון שההרשעה תוביל לפגיעה בפרנסתו.
דווקא בגלל כל דברי חברי, איננו מדברים על מצב שלא ביצע את העבירה, הוא הודה שעשה את המעשים. לפי המכתב לא ברור אם המעסיק יודע שהוא ביצע את העבירה והודה בכתב אישום כזה, אם החברה חושבת שלא ראוי שאנשים שמבצעים עבודות כאלה יעבדו בה, אולי באמת יש לכך בסיס ומי שעובד בתקשורת עם אנשים, לא צריך לעבוד באותה חברה. דווקא בגלל זה צריך לחקור את האדם שכתב את המסמך ולברר מה הוא יודע. ייתכן שהוא סובר שהרשעה זה קביעה שהוא ביצע את העבירה, להבדיל ממה שאנו מבינים משפטית, שממילא הודה בכתב האישום וביצע את החברה.

<#3#>
החלטה
ב"כ המאשימה תציג בבית המשפט את השאלות הרלוונטיות מבחינתה המכוונות לכותב המכתב.
כותב המכתב יתייחס במסגרת תצהיר לשאלות אלה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג סיוון תשע"ו, 29/06/2016 במעמד הנוכחים.

יעל אבירם , שופטת בכירה
ב"כ המאשימה:
השאלות הרלוונטיות הן:

  1. האם הוא יודע במה הודה הנאשם?
  2. למה דווקא הרשעה עלולה להוביל לפיטוריו?
  3. האם הוא מבין שנקבע שהנאשם ביצע את העבירה?
  4. מול אלו חברות החברה פועלת?
  5. מול כמה אנשים עובד הנאשם? כמה אנשים כפופים לו?
  6. מה נאמר לו כאשר התבקש לכתוב את המכתב לגבי הפיטורין?
  7. במה מתבטא התפקיד של הנאשם?
  8. האם מנכ"ל החברה מודע לדברים?

<#5#>
החלטה
המשך דיון ביום 18.7.16 שעה 10.30.
<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ג סיוון תשע"ו, 29/06/2016 במעמד הנוכחים.

יעל אבירם , שופטת בכירה
לימור א.