הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"פ 20609-01-21

בפני
כב' השופטת אורית קנטור, שופטת בכירה

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשמים

1.מובילי הר הנגב בע"מ
2.דני אלקרינאוי
3.חביב אלקרינאוי
4.אסתר נגדי
5.הנגב הירוק למען הסביבה בע"מ
6.אימן אלקרינאוי
7.יוסף אבד אל רג'וב
8.איאד אדעיס

החלטה

1. בפני בקשה דחופה לשחרור תפוסים אותה הגישו הנאשמים 1 ו-5 (להלן: המבקשים) בתאריך 12/1/21.

2. המבקשים הגישו בקשה זו להורות למאשימה (המשיבה) לשחרר לאלתר תפוסים הנמצאים בידיה שלא כדין מהטעם שבתפיסתם הממושכת של אותם תפוסים נענשו כבר המבקשים בעונש כלכלי בסך 2 מיליון ₪ ולאור העובדה שסיכויי החילוט נמוכים וקיימת חלופת תפיסה לתפוסים ששויים כ-3 מיליון ₪.

3. בבקשה פירט ב"כ המבקשים את השתלשלות העניינים לרבות הדיונים השונים שהתקיימו בפני מותבים שונים, אולם הבקשה הוגשה עתה לאחר שבתאריך 10/1/21 הגישה המבקשת כמאשימה כתב אישום נגד הנאשמים 1 ו-5 ונגד נאשמים נוספים בסך הכל 8 נאשמים.

4. המאשימה ייחסה לנאשמים עבירות שנעברו תוך התארגנות שיטתית של הנאשמים או מי מטעמם בהשלכת והטמנת פסולת בנין שהובלה מתחנת מעבר שהפעילו בשולי ובסמוך לתחנת המעבר, לאתר לא חוקי שחלקו נמצא בשטחי יהודה ושומרון ובשטחי הרשות הפלסטינאית סמוך לבתי מגורים תוך פגיעה קשה וחמורה בסביבה ובציבור בניגוד לכל דין ובמטרה להשאת רווחים כלכליים.

5. המאשימה פירטה בכתב האישום את התשתית הנומרטיבית של העבירות שנעברו לכאורה ע"י הנאשמים ואת חלקו של כל נאשם בעבירות לכאורה.

6. המאשימה ייחסה לנאשמים 1 עד 4 עבירות של ניהול עסק טעון רישוי ללא רשיון עסק, הפעלת אתר לסילוק פסולת שלא כדין (לרבות אי נקיטת אמצעים וללא התשתיות הדרושות), הפעלת תחנת מעבר לפסולת שלא כדין, אי תשלום היטל הטמנה והפרת תנאים ברשיון העסק.

7. המאשימה ייחסה לכל הנאשמים עבירות של גרימת זיהום אוויר בלתי סביר והשלכת פסולת ברשות הרבים בנסיבות מחמירות.

כל אלה בניגוד לחיקוקים הבאים - חוק שמירת הנקיון, חוק אוויר נקי, תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סביר מאתרים לסילוק פסולת), חוק רישוי עסקים וסעיפים כלליים לחוק העונשין.

8. במסגרת החקירה תפסה המאשימה בתאריך 2/6/20 את הכלים הבאים:
מחפר זחל הידראולי שיוצר ע"י חברת וולוו.
מוביל עפר מיוצר ע"י חברת וולוו.
מחפר זחל הידראולי שיוצר ע"י חברת קטרפילר.
נפה ניידת של חברת טרקס.
נפה של חברת טרקס.
יעה אופני מיוצר ע"י חברת קטרפילר.

לעניין הערכת שווים של התפוסים צירפו הנאשמים חוות דעת שנערכה ע"י מומחה - חברת עין צופיה ייעוץ כלכלי בע"מ. חוות הדעת גם התייחסה לנזק הכלכלי שנגרם למבקשים ממועד התפיסה, עד מועד הדיון ועד בכלל בשל התפיסה אשר מנעה מהמבקשים לעשות שימוש בתפוסים.

9. אין חולק כי הכלים מוחזקים בידי המאשימה, היא המשיבה בבקשה זו מאז מועד תפיסתם ועד היום ועל אף בקשות חוזרות ונשנות של המבקשים, לא הוחזרו להם.

10. עתה לאחר שהוגש כתב האישום עותר ב"כ הנאשמים/המבקשים להחזיר להם את הכלים מהנימוקים אשר פורטו בהרחבה בבקשותיו ובתגובותיו לתשובות המאשימה/המשיבה.

11. המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה לאור קיומם של ראיות לפיהם בוצעו באמצעות התפוסים העבירות המיוחסות בכתב האישום בניגוד לחקיקה שפורטה בו. לעניין זה במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 4/2/21 הוצגו סרטונים המצביעים על העבודה באתר נשוא האישום כמו גם תצלומי אוויר מרחפן המתעדים את השטח בו בוצעו העבירות ואת הנזק שלעמדת המאשימה גרמו הנאשמים במהלך פעולותיהם הבלתי חוקיות לעמדתה.

הערת בית המשפט:
הדיון שהתקיים ביום 4/2/21 הוקלט, אולם התמליל צורף באיחור ניכר לתיק בית המשפט.

המסגרת הנורמטיבית חוק ופסיקה:
12. בעניין ה.ת. 189-11-13 איכות ירוקה חב' ניהול בע"מ נ' משטרה ירוקה, ניתנה החלטה ע"י כב' השופטת טל תדמור זמיר (כיום סגנית נשיא), עת כיהנה בבית משפט השלום בחדרה, ואשר סקרה הן את המסגרת הנורמטיבית והן תכולתה על המקרה הקונקרטי שהיה בפניה שעובדותיו דומות מאוד למקרה שבפני - בשינויים המחוייבים. אשר על כן אני מוצאת לנכון לצטט מקביעותיה שהינן רלוונטיות גם כאן.

13. סעיף 6(2) לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה) תשע"א-2011 קובע:
"6. התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חיקוק המינוי בתוספת, רשאי מפקח הגנת הסביבה שהוסמך לפקח על ביצוע אותו חיקוק - (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על התפיסה לפי פסיקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969.

סעיף 32 לחוק סדר הדין הפלילי המקנה לשוטר סמכות לתפוס חפצים קובע:
(א) רשאי שוטר לתפוס חפץ אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ או עומדים לעבור עבירה או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

סעיף 32 הנ"ל אינו דורש ראיות ברמה גבוהה של שכנוע אלא ברמה של "יסוד סביר להניח" שקיים קשר בין התפוס לבין ביצועה של העבירה.

14. לאורך השנים ובמיוחד לאחר חקיקת חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" וההכרה בחשיבותה של זכות הקניין, התפתחה גישה לפיה שומה על בית המשפט להבטיח כי הפגיעה בזכויותיו הקנייניות של מי שקניינו נפגע תהא מידתית ובחינת המידתיות תערך בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה.

בבש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (מיום 12/3/06) סקר בית המשפט שלוש תכליות עיקריות העשויות לשמש מקור סמכות לתפיסת החפץ כדלקמן:
תפיסה למטרת מניעה עתידית של ביצוע עבירות, תפיסה למטרת חילוט ותפיסה לצורך הצגת החפץ כראיה בבית המשפט.

15. לשם בחינת אפשרות חילוט עתידית מצווה בית המשפט בשלב זה לבחון קיומן של ראיות לכאורה המצביעות על פוטנציאל חילוטו של הרכוש בום ההליך הפלילי כפי שנקבע בבש"פ 5769/12 תמר מזרחי נ' מדינת ישראל (מיום 20/8/12): "... בשלב זה די שיוצגו בפני בית המשפט הבוחן את תפיסת הרכוש ראיות לכאורה המצביעות על פוטנציאל חילוטו של הרכוש בתום ההליך הפלילי. במילים אחרות: מן הבחינה הראייתית לשם תפיסת רכוש כמו גם לשם תביעתו של אמצעי מגביל אחר להבטחת מימוש החילוט די בשלב הביניים בדומה לדין בעניין מעצר נאשם עד תום ההליכים בקיומן של ראיות לכאורה המצביעות על "פוטנציאל חילוט" קרי - על קיומו של סיכוי סביר שאם יורשעו הנאשמים יביא הדבר לחילוט הרכוש במחלוקת" בש"פ 3750/09 אל הואשלה נ' מדינת ישראל מיום (2/6/09).

מן הכלל את הפרט:
16. כאמור כנגד המבקשות ונאשמים אחרים הוגש כתב אישום בו יוחסו להם העבירות שפירטתי לעיל.

לחיזוק טענותיה כנגד המבקשות הציגה המשיבה ראיות כגון סרטונים בהם נראה האתר נשוא כתב האישום והבקשה ופעולות שבוצעו בו אשר לעמדת המשיבה מהוות ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות.

17. כן הציגה המשיבה חוות דעת מומחה בדבר חישוב רווחי מבצעי העבירות וחישוב עלות פינוי פסולת האתר הפיראטי הסמוך לתחנת המעבר אותה הפעילו הנאשמים.

אין חולק כי לאתר היה רשיון לניהול עסק אם כי לעמדת המשיבה הנאשמים חרגו באופן מהותי מתנאי רישון העסק בעוד המבקשות טוענות כי פעלו בהתאם לו.

18. גם אם אניח כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות, ראיות העומדות במבחנים שנקבעו בהלכת זאדה - בש"פ 8087/95 - שהן ראיות שטמון בהם פוטנציאל ראייתי אשר יוצא מהכח אל הפועל בעתיד בסיום ההליך השיפוטי, עדיין עלי לבחון האם בנסיבות העניין החזקת התפוסים על ידי המשיבה מוצדקת או ניתן לעשות שימוש באמצעי שפגיעתו בזכות הקניין של המבקשות פחותה מתפיסה של ממש.

19. המשיבה בהגינותה אישרה כי אין לה צורך עוד בהחזקת התפוסים לצורך הצגתם כראיה במשפט שכן אין מניעה להציג תמונות של התפוסים לאחר שיצולמו.

מדובר בכלים גדולים, ויש להניח כי לא יהיה צורך להביא אותם פיזית לבית המשפט.

20. יש לבחון האם כעמדת המאשימה/המשיבה קיים פוטנציאל חילוט ביחס אותם תפוסים והאם אכן עמדת המאשימה/משיבה להחזיק בתפוסים עד תום ההליכים כאמצעי למניעת העבירה הן עמדות מידתיות ואין אפשרות לבחור אמצעי שפגיעתו בזכות הקניין של המקשות פחותה מתפיסה של ממש.

21. ב"כ המבקשות לא חלק על מעורבותם של הכלים שנתפסו בביצוע העבירות הנטענות, ועל כן לכאורה קיים "פוטנציאל חילוט" הכלים במידה והמבקשות תורשענה בעתיד בעבירות המיוחסות להם וליתר הנאשמים.

אולם, אין די בכך. יש לבחון האם ניתן להשיג את תכלית תפיסת הכלים בדרך של "חלופת תפיסה" שפגיעתה בזכות הקניין של המבקשת פחותה (ראה רע"פ 1588/13 סובחי נ' מדינת ישראל מיום 11/3/13).

22. לא אחת נקבע כי תפיסה בפועל של רכוש היא האמצעי הקיצוני ביותר להשגת תכלית החילוט בעתיד וכפי שקבעתי לעיל וכעולה מחוות הדעת שהציגו המבקשות אליה התייחסתי, ברי כי תפיסת הכלים במקרה זה מהווה פגיעה ממשית בזכות הקניין של המבקשות - עד כה מוחזקים הכלים תקופה ממושכת של למעלה מ-250 ימים, וסביר להניח כי למבקשות נגרמו נזקים קשים כשגם לעניין זה חוות הדעת שהמציאו מהווה ראיה לכאורה לגובהם.

23. בפסק דין גאלי הנ"ל נקבע כי:
"המשך החזקת החפץ שנתפס בידי המשטרה יש בו כדי לפגוע בזכות הקניין של הבעלים מעבר לפגיעה שהיתה מעצם התפיסה - ומכאן עשויה שתלמד חובה המוטלת על המשטרה - ועל בית המשפט בשבתו לביקורת על מעשי המשטרה - לבדוק ולמצוא לא אך אם תפיסת הנכס נעשתה לתכלית ראויה אלא גם אם המשך החזקת הנכס בידי המשטרה אינו פוגע בבעלים במידה העולה על הנדרש" (לעניין זה הנני מפנה להחלטה של כב' השופטת תדמור זמיר אליה התייחסתי לעיל בה.ת. 189-11-13 ולאסמכתאות אליהם הפנתה).

בעניין ע.פ. 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת שיראל חזרה וקבעה כב' השופטת ענת ברון כי: "כפי שכבר הוברר חילוט רכושו של אדם טומן בחובו פגיעה קשה בזכות הקניין הנתונה לו, והפגיעה מתעצמת ככל שתקופת החילוט מתמשכת. לכן, במסגרת בחינת מידתיות החילוט הזמני נדרש בית המשפט לבחון את פרק הזמן שבו צפוי הצו הזמני לעמוד בתוקף - הן פרק הזמן שחלף, הן צפי הזמנים לסיום ההליך (ראו והשוו: רע"פ 1792/99 גאלי נ' מדינת ישראל)".

כב' השופטת ברון אף התייחסה לחזקת החפות שעמדה למערערים ועל סמך פרק הזמן שחלף מאז תפיסת רכושם של המערערים והצפי להתמשכות ההליך עד לסיומו, צמצמה את היקף החילוט שנקבע ע"י בית המשפט המחוזי.

24. אשר לתכלית המניעה - נציגי המשיבה אישרו בפני כי האתר אינו פועל עוד מכח צו סגירה מינהלי שהוצא, הליכים ננקטו גם על ידי מינהלת התיאום והקישור לאור הפגיעה בשטחי הרשות כנטען בכתב האישום, וב"כ המשיבה עו"ד שמיר אף אישר בהגינותו כי המשיבה שוקלת תביעות אזרחיות כנגד מעוולים הפוגעים באיכות הסביבה כפי שנעשה בעניין דליפת הדלק בעברונה.

25. מדובר בחברות אשר לפי טענת ב"כ כוחן פועלת במספר אתרים בארץ ועצם תפיסת הכלים במקרה הנוכחי לא תמנע ביצוע עבירות באתרים נוספים אם אכן כעמדת המשיבה מדובר בחברות שהינן "שור מועד".

אמנם, המשיבה טענה כי לחובת המבקשות עבר פלילי, אך מדובר בהרשעה אחת שאינה ממן העניין ולא ניתן להסיק ממנה זלזול בהוראות החוק או רצידביזם בעבירות מעין אלה.

לא זו אף זו אלא שהאתר נשוא כתב האישום פעל במסגרת רשיון עסק שהוצא לו ע"י המועצה המקומית ג'ת כך שמלכתחילה בכוונת המבקשות היה לפעול לכאורה בהתאם להוראות הדין ולא לעשות דין לעצמם על דרך של הפעלת אתר פיראטי בלתי מפוקח וללא חשש מעינם הפקוחה של רשויות החוק.

26. אציין כי מצאתי טעם בדברי ב"כ המבקשות לפיו גם אם יורשעו הנאשמים בכל העבירות שיוחסו להם הסיכוי כי יגזר עליהם קנס בשווי הכלים נמוך עד בלתי קיים לאור רמת הפסיקה הנוהגת בעבירות מעין אלה בכלל וכפי שהוטל בסופו של יום על הנאשמת איכות ירוקה חברת ניהול בע"מ הנ"ל כאשר בקשת המדינה לחילוט הכלים - נדחתה על ידי בית משפט המחוזי בחיפה בגזר הדין שניתן אך לאחרונה.

27. באיזון בין האינטרסים הנוגדים אליהם הפניתי לעיל, בשלב המקדמי בו מצוי ההליך לאחר הגשת כתב אישום שלעמדת המשיבה עצמה ידרשו בו תיקונים מהותיים, בהתחשב במשך החזקת הכלים עד כה ובהתחשב בשווים הניכר ובנזק שנגרם עד כה למבקשות, מצאתי להורות על "חלופת תפיסה" לפיה יושבו התפוסים למבקשות בכפוף לקיום התנאים הבאים:

א. ירשם שעבוד על הכלים לטובת המשיבה.
מסמכי רישום השיעבוד ימסרו לב"כ המשיבה.

ב. ירשם עיקול על הכלים לטובת המשיבה.
מסמכי העיקול ימסרו לב"כ המשיבה.

ג. המבקשות יפקידו בקופת בית המשפט במזומן או בערבות בנקאית סכום השווה למחצית שווים של הכלים כעולה מהערכת שווים של הכלים בחוות הדעת שהוגשה על ידם (עמ' 3 לחוות הדעת).

ד. המבקשות תתחייבנה שלא לבצע כל העברת בעלות בכלים.

ה. להבטחת התייחבויותיהן תחתומנה המבקשות באמצעות בעל תפקיד מורשה על התחייבות עצמית בסך 40,000 ₪.

המזכירות תמציא לצדדים העתק ההחלטה.

חומר החקירה שהוצג לי בדיון המצוי בלשכתי, יוחזר לצדדים באמצעות המזכירות או העוזרת המשפטית (המגיעה בימים ב' וה').

ניתנה היום, ו' אדר תשפ"א, 18 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.