הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 797-12-16

בפני
כבוד ה שופטת מירב קלמפנר נבון

תובעת

ניצן איל ת.ז. XXXXXX412
ע"י ב"כ עוה"ד שמעון איל ואח'

נגד

נתבעים

נלי בר לב ת.ז. XXXXX872
ע"י ב"כ עוה"ד גדעון שרויאר

פסק דין

לפניי תביעה כספית.
התובעת מתגוררת בדירה בבעלותה, בקומת הקרקע בבניין משותף ברחוב סמולנסקין 10א בחיפה, הידוע כגוש 10786 חלקה 12 תת חלקה 2 (להלן: "התובעת", "הבניין" ו"הדירה" בהתאמה). התובעת רכשה את דירתה, ביחד עם בעלה, ביום 18/2/87 מבעליה הקודמים, ה"ה גלעד ודניס הולצר אשר התגוררו בדירה (להלן: "משפחת הולצר").
הנתבעת היא בעלת דירה בבניין, הרשומה כתת חלקה 3 (להלן: "הנתבעת" ו-"דירת הנתבעת" בהתאמה). אל דירת הנתבעת מובילות מדרגות הצמודות חיצונית לדירת התובעת (להלן: "המדרגות").
ביום 30/12/83 נערך בין משפחת הולצר ובין הנתבעת ובעלה המנוח הסכם שמטרתו, לאפשר למשפחת הולצר לבנות חדר כביסה צמוד לדירה, ומתחת לדירת הנתבעת, באופן שבו תקרת חדר הכביסה תחובר לדירת הנתבעת ותיצור מרפסת בכניסה לדירת הנתבעת אשר תרוצף ותגודר על חשבון משפחת הולצר (להלן: "חדר הכביסה" ו-"המרפסת" בהתאמה). בתמורה, משפחת הולצר וויתרה על זכויותיה ברכוש המשותף בגג הבניין כך שהנתבעת תוכל לבנות חדר נוסף על גג הבניין. עוד אפשר ההסכם לנתבעת לסגור את המרפסת ולבנות עליה חדר נוסף (להלן: "ההסכם").
בעקבות הסכם זה, לאחר קבלת היתר מתאים מטעם עיריית חיפה נבנה חדר הכביסה של משפחת הולצר, וכן מעל חדר הכביסה נבנתה המרפסת, אשר רוצפה וגודרה על חשבון משפחת הולצר כאמור. כן, נרשמה הערת אזהרה על הדירה (דירת התובעת דהיום). הנתבעת טרם טיפלה ברישום הזכויות ברכוש המשותף בגג והיא אף טרם מימשה את זכותה לבנות חדר נוסף (על הגג או במרפסת).
לטענת התובעת, היא סובלת מרטיבות בדירתה במספר מוקדים משך שנים.
המוקד האחד, נובע לטענתה, מנזילה במרפסת בדירת הנתבעת. לטענת התובעת, אחראית הנתבעת לכל נזק הנובע מהמרפסת בשל אחזקתה והנאתה ממרפסת זו. לטענת התובעת, הנתבעת דאגה לרישום זכויותיה בהערת אזהרה בעת שהתובעת קנתה את דירתה. עוד טוענת התובעת כי במרוצת השנים, כאשר בעלה המנוח של הנתבעת עוד היה בחיים, השתתפו הנתבעת ובעלה המנוח במחצית מתשלום הוצאות תיקונים אשר נדרשו במרפסת וכן הזמינה הנתבעת מומחה מטעמה למתן הצעת מחיר לתיקון המרפסת. לטענת התובעת, בעקבות חדירת מים מהמרפסת לדירת התובעת, אשר לא טופלה ע"י הנתבעת, סבלה התובעת מרטיבות, לרבות, במבואה לדירה, בקיר המטבח, בתקרת חדר הכביסה ובכניסה לדירה מצידה הפנימי. לטענתה, היא תיקנה בעצמה את בעיית חדירת המים בשנת 2011, ב עלות של 25,400 ₪ ועל הנתבעת להשיב לה סכומים אלה.
התובעת טוענת כי הליך קודם בו נקטה, הופסק בשים לב למינויה לתפקיד במערכת המשפט וכי ניסיון תיקון אשר נערך בשנת 2009, לא צלח והתובעת קיבלה החזר בגינו מהקבלן המבצע.
המוקד השני, נובע לטענת התובעת, מעבודות שיפוץ וחיפוי המדרגות המובילות לדירת הנתבעת אשר גורמות לנזילה לדירת התובעת. לטענתה, בדצמבר 2013, כחודש וחצי לאחר שהנתבעת ביצעה עבודות שיפוץ וחיפוי במדרגות ובמרפסת המובילים לדירתה, ועם ירידת הגשמים הראשונים, החלה נזילת מים שחדרה לדירת התובעת מגבולות המדרגות ובפרט לחדר האמבטיה ולקיר חדר השינה, וגרמה לריח כבד של טחב ועובש. התובעת טוענת כי המחסן שבבעלותה הנמצא מתחת למדרגות, נרטב כתוצאה מהעבודות לחיפוי המדרגות והעביר רטיבות לדירתה. כתוצאה מהנזילות נגרם נזק לחפצים של התובעת שאוחסנו בארון הקיר אליו חדרה רטיבות. לטענת התובעת, הנתבעת סירבה למספר פתרונות אפשריים שהעלתה התובעת, לרבות להצעה להביא קבלן נוסף אשר יבצע את העבודה מחדש.
לטענת התובעת, הקבלן מר קרא מג'יד אשר ביצע את עבודות האיטום שנת 2011, נתן לבקשתה הצעת מחיר לביצוע התיקונים, בסך כולל של 33,345 ₪. התובעת טוענת כי במהלך ניהול התביעה, החמירו הנזקים והקיר בדירתה החל להתפורר ולהתמוטט ולכן התובעת תיקנה את כתב תביעתה, והעמידה את התיקונים בעקבות אותן עבודות שיפוץ וחיפוי על סך של 82,309 ₪ בהסתמך על הצעה עדכנית של הקבלן מג'יד קרא.
עוד טוענת התובעת כי התנהגות הנתבעת גורמת לה עוגמת נפש רבה, וגם בגינה, על הנתבעת לפצות את התובעת בסך של 30,000 ₪. מכאן תביעת התובעת אשר לפני.
הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות, שיהוי או מחזור טענות. לטענתה, טענות אשר הולדתן טרם חודש דצמבר 2009 התיישנו; יש לקבוע את תחילת מרוץ ההתיישנות למועד קרות הנזק או גילויו ולא את מועד תיקונו; גם אם ייקבע כי ההליכים לא התיישנו הרי שיש בשיהוי הרב בהבאת התובענה המחודשת לבית המשפט כדי להביא לדחיית ההליך על הסף; מרבית הטענות כבר נטענו בתביעה אשר הוגשה בשנת 2006 בגין אותו מקרה, אשר נמחקה.
אשר לאחריות לתיקון ליקויים במרפסת, הנתבעת טוענת כי התובעת מנסה לייחס לה הוצאות הנובעות משיפוץ אותו ביצעה משפחת הולצר, אשר בנעליה באה התובעת. לטענתה, משפחת הולצר ביצעה את העבודות באורח בלעדי ונשאה במלוא עלויות הבנייה, לרבות ריצוף הגג, ולכן על התובעת, לשאת בעלויות הנובעות מעבודות אלה. לטענתה, כך גם עולה מהתנהגות משפחת הולצר לאורך השנים. הנתבעת ציינה כי השתתפה במחצית מהוצאות התיקון רק בהזדמנות אחת, כאשר ביקשה לבצע ריצוף חדש ויקר יותר בכניסה לביתה, כחריג. עוד טוענת הנתבעת, כי זכותה בהתאם להסכם עם משפחת הולצר, היא זכות עתידית בלבד אשר לא מומשה מאז חתימת ההסכם ועד היום, לביצוע בנייה על הגג או על המבנה, למעט הערת האזהרה אשר נרשמה על שמה. לטענת הנתבעת, היא אף אינה עושה שימוש במרפסת מעבר להצבת אדניות נוי, מעבר אל הגג מידי פעם, ומעבר דרכו אל פנים הדירה. לטענתה, התובעת בעצמה עושה שימוש באותה מרפסת לצורך הגעה לגג הבניין לשם טיפול שוטף בדודי השמש המותקנים בו. לטענת הנתבעת, פנייתה לקבלן מטעמה, הייתה מתוך רצון טוב לסייע לתובעת ולהניח בפניה הצעת מחיר נוספת ואין היא מעידה כלל על אחריותה לנזקים. לכן, טוענת הנתבעת כי האחריות על תיקון המרפסת לרבות הנזקים הנוספים הנטענים, היא על התובעת בעצמה. לחלופין, דוחה הנתבעת את הסכומים הנקובים בהצעות המחיר המצורפות לכתב התביעה.
אשר לביצוע העבודות במדרגות, לטענת הנתבעת , העבודות אשר בוצעו על ידה מסתכמות בעבודות הדבקת אריחים על גבי המדרגות ותו לא. לטענתה, לא בוצעה כל פעולה אשר עשויה הייתה לפגום או פגמה בפועל באיטום דירתה של התובעת. לטענתה, עבודות אלו בוצעו כתוצאה מנזקים שגרמה התובעת כאשר ביצעה את עבודות האיטום במרפסת, ולא תוקנו על ידיה (כגון סדקים, כתמים וכיו"ב). עוד לטענתה, העבודות אשר בוצעו כללו אריחים מיוחדים מקרמיקה המונעים החלקה, אשר היה בהם צורך ממשי לאור העובדה כי הריצוף נשחק עם השנים והיווה סכנה להחלקה.
הנתבעת טוענת כי התובעת כלל לא הוכיחה את טענותיה ולא צירפה חוות הדעת מקצועית לעניין ביצוע העבודה במדרגות. לטענתה, הקיר החיצוני סבל מרטיבות משך שנים, זמן רב טרם ביצוע העבודות במדרגות, עקב יניקת מים מהקרקע, תופעה הקיימת בקירות חיצוניים נוספים בבניין ואין כל קשר לעבודות חיפוי המדרגות. לטענתה, בעקבות תלונות התובעת היא פנתה למפקח מקצועי על מנת שיפקח על העבודות, אך התובעת סירבה להעסקתו ואף הכשילה אותה. לטענתה, אי מי תרם לשבירת והתמוטטות הקיר. עוד שללה הנתבעת את טענות התובעת לעוגמת נפש. בהעדר אחריות מטעמה, טענה הנתבעת כי יש לדחות את תביעת התובעת כנגדה.
התובעת בתשובתה, טענה כי ניסיונות הנתבעת לתקן את גרם המדרגות החיצוני הם בגדר שיבוש ראיות אשר התמוטט ולפיכך פנתה אל הנתבעת וזו נמנעה מתיקון הקיר. לטענתה, היא לא פעלה במתכוון לשבור ולפגוע בקיר, בניגוד לטענת הנתבעת.

דיון והכרעה
טענות הנתבעת להתיישנות, שיהוי ומחזור טענות
טרם אפנה לבחינת המחלוקת בין הצדדים, אדרש לטענות הנתבעת להתיישנות, שיהוי ומחזור טענות. לטענתה, טענות אשר הולדתן טרם חודש דצמבר 2009 התיישנו; יש לקבוע כמועד תחילת מירוץ ההתיישנות את מועד קרות הנזק או גילויו ולא את מועד תיקונו; גם אם ייקבע כי ההליכים לא התיישנו הרי שיש בשיהוי הרב בהבאת התובענה המחודשת לבית המשפט כדי להביא לדחיית ההליך על הסף. עוד טוענת הנתבעת כי מרבית הטענות כבר נטענו בתביעה אשר הוגשה בשנת 2006 בקשר עם אותו מקרה, תביעה אשר נמחקה.
התובעת מונתה בשנת 2006 לתפקיד בדוברות בית המשפט בו נדונה התביעה, משכך בחרה התובעת למחוק את ההליך בו נקטה כנגד הנתבעת. נסיבות אלו, אינן מונעות הגשת התביעה פעם נוספת, תוך שימוש באותן טענות ממש אשר נטענו בתביעה אשר הוגשה בשנת 2006 ונמחקה, כאשר הזמן בו נדונה התובענה הקודמת עוצר את מירוץ ההתיישנות. טענותיה של התובעת לא התבררו במסגרת אותו ההליך ולכן טענה זו בדבר מחזור טענות של הנתבעת יש לדחות.
אשר להתיישנות התובענה בשים לב למועד קרות הנזק ולטענת השיהוי, הרי שמשעה שהמדובר בנזקי רטיבות המתגבשים עם השנים ומשעה שהצדדים עשו לתיקון הנזקים במהלך השנים, הרי שהתובענה גופה לא התיישנה ואף לא ניתן לקבוע כי התובעת השתהתה בהגשת תביעתה, כי אם מצתה הליכים שונים טרם הגשת התובענה מטעמה. אפנה כעת לבחון אחריות הנתבעת לנזק הרטיבות הנטען בידי התובעת הן באשר למרפסת והן באשר לגרם המדרגות.

אשר למרפסת:
על בעלי דירה, חלה חובת אחריות מושגית לנזק הנגרם כתוצאה מחדירת רטיבות מדירתם, לדירת השכן. עדיין קיימת השאלה האם בנסיבות דנן אחראית הנתבעת בחובת אחריות קונקרטית כלפי התובעת בגין נזקי הרטיבות הנטענים.
לטענת התובעת, הנתבעת עושה שימוש בלעדי במרפסת ולכן אחראית בגין הנזק הנובע הימנה. מנגד טוענת הנתבעת כי המדובר בזכויות עתידיות בלבד, אשר לא מומשו ומשכך אין היא אחראית בגין הנזקים. במסגרת המחלוקת נושא התביעה המונחת לפניי, יש להידרש לזכויות הקנייניות של הנתבעת במקרקעין. אלו, אינן בסמכות בית המשפט דכאן ומוכרעות לצורך קביעת האחריות לתיקון נזקי הרטיבות, וזאת בהתאם לסמכות הקנויה לבית משפט זה בס' 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
בין הנתבעת ובין משפחת הולצר נחתם הסכם ביום 30/12/83, במסגרתו נתנה הנתבעת את הסכמתה לבניית חדר כביסה בדירת התובעת (דירת משפחת הולצר דאז). במסגרת ההסכם, נתנו הנתבעת ובעלה המנוח הסכמתם לבנייה חדר כביסה בדירת הולצר, כאשר הוסכם כי תקרת חדר הכביסה, תשמש כמרפסת המחוברת לפודסט הכניסה לביתה של הנתבעת, ומשפחת הולצר תישא בעלויות בניית המרפסת, הריצוף והגידור של המרפסת. לנתבעת ניתנו זכויות עתידיות בדמות רשות לבנות חדר על אותה המרפסת שנוצרה ולכשייבנה, תעשה בו הנתבעת שימוש בלעדי (ס. 6 להסכם). כן, וויתרה משפחת הולצר על זכויותיה בגג הבניין ונתנה הסכמתה לכך שהנתבעת תבנה על גג הבניין ותרשום את זכויות אלה כחוק.
כך באשר למרפסת נקבע בסעיף 6 להסכם: "הה' בר-לב יהיו רשאים לסגור ו/או לבנות חדר על המרפסת כדי ליצור חדר נוסף לדירתם. לצורך זה יהיו הה' בר-לב רשאים להשתמש בגג אשר מעל למרפסת כרצפת החדר שייבנה על ידם, בו הם יהיו רשאים להשתמש שימוש בלעדי, ולרשמו בבעלות".
הנה כי כן, לנתבעת ניתנה זכות לעשות שימוש בלעדי לו תממש את זכותה לבנות חדר על המרפסת, היינו זכות עתידית אשר בפועל טרם מימשה הנתבעת, שכן הנתבעת לא בנתה חדר על גג חדר הכביסה. הנתבעת אף לא בנתה על גג הבניין ולא רשמה את הזכויות בגג הבניין על שמה.
אומנם מר אביאל שטרן, בעלה לשעבר של התובעת, העיד כי הנתבעת עושה שימוש בלעדי באותה מרפסת שנוצרה והניחה ציוד במרפסת לרבות שולחן, כסאות, ציוד ברביקיו, עציצים ועוד ואף ערכה במרפסת ארוחות ברביקיו. לא מצאתי תימוכין לטענותיו של מר שטרן בחומר הראיות, ואף לא בעדותה של התובעת עצמה. אין בהסכם כל התייחסות לזכות שימוש בלעדית במרפסת אשר נוצרה, כפי שטוענת התובעת וכאמור בהסכם, ביקשו הצדדים ליצור זכויות לנתבעת, רק כאשר תקים חדר נוסף לדירתה על גבי תקרת חדר הכביסה של התובעת. דיי בכך על מנת לדחות את טענותיה של התובעת, בדבר אחריות הנתבעת. עדות מר שטרן בדבר שימוש בלעדי בשטח תקרת חדר הכביסה, אינה עולה בקנה אחד עם עדותו ולפיה בהתאם לידיעותיו, ברישומי רשם המקרקעין, רשום שטח תקרת חדר הכביסה, דווקא בבעלות התובעת. עדותו נסתרה גם ע"י הנתבעת, אשר העידה במהימנות רבה, כי היא עושה שימוש לצורך הצבת אדניות נוי, אך לא שימוש בלעדי. הנתבעת העידה כי התובעת בעצמה עושה שימוש בשטח המרפסת. נתתי אמון אף בעדות הנתבעת בדבר הסיבה לריצוף וגידור אותה תקרה, אשר נעוצה בטעמים אסתטיים ובטיחותיים. לפי דבריה, היא ובעלה המנוח ז"ל לא מצאו טעם להתנגד לבקשת משפחת הולצר, לבנות חדר כביסה, אך הבטיחו כי הבנייה תעשה בצורה אסתטית ובטיחותית, מכיוון שהמדרגות הן בהמשך הפודסט המהווה את כניסת הנתבעת לביתה.
יודגש, רישום הערת האזהרה לפי ההסכם נועדה לקיום ההסכם בלבד, לעתיד לבוא, שכן בין משפחת הולצר ובין הנתבעת ובעלה המנוח הוסכם כי ההסכם יחייב את מי אשר ירכשו את הדירות מהצדדים לחוזה ועוד נקבע במפורש כי לצורך "קיומו של הסכם זה" תירשם הערת אזהרה (ר' סעיפים 8 ו-9(א) להסכם). כלומר הרישום מבטיח את זכויותיה העתידיות של הנתבעת ככל שתבנה בעתיד חדר על גבי חדר הכביסה של התובעת, אך אינו מעיד על זכויות הנתבעת בתקרת חדר הכביסה – המרפסת כבר כעת.
מאחר והתובעת נכנסה בנעליהם של משפחת הולצר, עת רכשה מהם את הדירה, הרי שהזכויות בתקרת חדר הכביסה שלה הן ברשותה ובהתאם להסכם בין הצדדים, עד אשר יבנה על גבי חדר כביסה שלה , חדר נוסף בידי הנתבעת, ככל שזו תחפוץ בכך. בהעדרן של זכויות בעלות לנתבעת באותה תקרת חדר כביסה - מרפסת, לא מצאתי כי הנתבעת חבה בחובת זהירות קונקרטית כלפיי הנתבעת, לנזקי רטיבות הנובעים מהמרפסת ועל כן היא אינה אחראית לפצות את התובעת בגין אותם הנזקים.
אף בחינת התנהגות הצדדים לאורך השנים, תומכת בכך כי מדובר בגג חדר מחדרי ביתה של התובעת וככזה התייחסו אליו הצדדים. התובעת עמדה על כך כי במרוצת השנים, כאשר בעלה המנוח של הנתבעת היה עוד בחיים, השתתפו הנתבעת ובעלה המנוח ז"ל במחצית מהתשלום בהוצאות בעקבות תיקונים נדרשים במרפסת דבר המצביע על אחריות הנתבעת מכוח התנהגותה. מר שטרן העיד כי בכל הזמן שבו התגורר בדירת התובעת, השתתפו שתי המשפחות בהוצאות התיקונים במספר הזדמנויות, ונתן כדוגמה, השתתפות בעלה ז"ל של הנתבעת בהוצאות לחומרים שנקנו לצורך אטימת המרפסת. לאחר שהניסיונות החוזרים לאיטום המרפסת ע"י חומרים אלו, לא צלחו, הזמינו שתי המשפחות תיקון מקצועי וגם בהוצאותיו נשאו יחדיו. מר שטרן, הוסיף כי הם עצמם הסכימו לשאת בעלויות במשותף כדי לשמור על הקשרים הטובים.
הנתבעת טענה כי התנהגות משפחת הולצר לאורך השנים דווקא מוכיחה ההיפך, כי משפחת הולצר לקחה על עצמה את האחריות לתיקונים משך השנים, והנתבעת ובעלה המנוח ז"ל השתתפו במחצית מהוצאות התיקון בהזדמנות אחת, בה נדרש תיקון הכולל החלפת מרצפות והנתבעת רצתה לקנות מרצפות יקרות מהרגיל, לכן השתתפה במחצית מההוצאות, כחריג להתנהלות הצדדים.
לא מצאתי לקבל את טענות התובעת לפיהן השתתפות הנתבעת במחצית מההוצאות מעידה על אחריותה ולא הוכח כי התנהלות הצדדים דרך קבע הייתה להשתתף בהוצאות בחלקים שווים. גם אין לקבל את טענות התובעת בכל הנוגע למסקנות הנובעות מהצעות המחיר של הקבלנים. התובעת הצביעה על עמדתם בדבר מקור נזילת המים במרפסת, לתמיכה בטענותיה. גם אם אניח כי שלושת הקבלנים הצביעו על מקור הנזילה במרפסת, אין בכך כדי להטיל על הנתבעת אחריות בנסיבות המתוארות לעיל בהן המחלוקת היא בשאלת האחריות לתיקונים במרפסת. מובן כי עצם פנייתה של הנתבעת לקבלן, אינה מעידה על אחריותה. הנתבעת העידה כי הדבר היה בניסיון לסייע לתובעת לפתור את הבעיה תוך שמירה על יחסי שכנות טובים, כשהקבלן מטעמה הגיע לבצע תיקון אחר בביתה ממילא ולא ניתן להסתמך על כך לצורך קביעת אחריותה. יצוין כי טענות אלו, אינן סותרות את עמדת הנתבעת בכתב הגנתה בתביעה הקודמת (ת/5).
לאור מכלול הראיות אשר פורטו לעיל, אני דוחה את התביעה לחיוב הנתבעת בתשלום הוצאות בגין הנזקים אשר נטען כי נגרמו לדירת התובעת כתוצאה מחדירת מים מאותה תקרת חדר כביסה- המרפסת. אין בהסכם תימוכין לטענות הנתבעת בקשר עם אחריות הנתבעת. ההסכם מעניק לתובעת זכות אשר טרם מומשה. על התובעת הנטל להוכיח את טענותיה, והיא לא הוכיחה כי הנתבעת עושה שימוש בלעדי באותה תקרה - מרפסת אשר מטיל עליה אחריות. הבנייה של חדר הכביסה ובכללו כמובן גג החדר, המהווה כיום את המרפסת אשר במחלוקת, בוצעה ע"י משפחת הולצר, תוך שהם נשאו בכל העלויות הנובעות מכך. לא הוכח כי יש להטיל כעת את העלויות לאיטום המרפסת אשר מעל חדר הכביסה, על הנתבעת, אשר מתוך רצון טוב, הסכימה לבקשת משפחת הולצר. התובעת, נכנסה בנעליה של משפחת הולצר, ולכן, עליה לשאת בעצמה בעלויות הנובעות מליקויים באיטום חדר הכביסה. כך גם עולה מרישום הזכויות בשטח חדר כביסה (ובכלל זאת גג החדר), ע"ש התובעת ברישומי רשם המקרקעין, כפי שאישר מר אביאל שטרן. כך גם עולה מהתנהגות הצדדים לאורך השנים. מובן כי קבלת הצעת המחיר מהקבלן גדי טייר, מטעם הנתבעת, וודאי אינו מטיל על הנתבעת את האחריות לביצוע התיקונים. על כן, אני דוחה את תביעת התובעת להשבת הסכומים אשר שולמו לתיקון אותה המרפסת. כמו כן, כפי שיובהר להלן, ככל שנגרמו נזקים בדירת התובעת אשר מקורם ברטיבות הנובעת מליקויים או פגמים באיטום המרפסת, וככל שמומחה בית המשפט קובע כי יש לבצע תיקונים במרפסת - הרי שאלו יחולו על התובעת באורח בלעדי.

אשר לעבודות השיפוץ וחיפוי המדרגות המובילות לדירת הנתבעת
בחודש 10/13 הנתבעת ביצעה עבודות שיפוץ וחיפוי המדרגות המובילות לדירתה. התובעת טוענת כי כחודש וחצי לאחר ביצוע העבודות, עם ירידת הגשמים הראשונים, החלה נזילת מים מהמדרגות, אשר חדרה לדירת התובעת, אל תוך חדר האמבטיה ולקיר חדר השינה ואף גרמה לריח כבד של טחב ועובש. כמו כן, המחסן שבבעלות הנתבעת, ונמצא מתחת למדרגות, נרטב כתוצאה מהעבודות לחיפוי המדרגות והעביר אף הוא רטיבות לדירת התובעת. עוד טוענת התובעת כי כתוצאה מהנזילות נגרם נזק לחפצים של התובעת אשר אוחסנו בארון הקיר. מנגד, טענה הנתבעת כי העבודות אשר ביצעה הן עבודות הדבקת אריחים על גבי המדרגות ולא יותר, ולא בוצעה כל פעולה אשר עשויה הייתה לפגום או פגמה בפועל באיטום דירתה של התובעת. הנתבעת טענה כי ביצוע עבודות הדבקת האריחים נבע כתוצאה מנזקים שגרמה התובעת כאשר ביצעה את עבודות האיטום במרפסת, ולא תוקנו על ידיה (כדוגמה: סדקים, כתמים וכיו"ב). עוד לטענתה, העבודות אשר בוצעו כללו אריחים מיוחדים מקרמיקה המונעים החלקה, אשר היה בהם צורך ממשי לאור העובדה כי הריצוף נשחק עם השנים והיווה סכנה להחלקה. לטענתה, הקיר החיצוני סבל מרטיבות משך שנים, זמן רב טרם ביצוע העבודות במדרגות, עקב יניקת מים מהקרקע, תופעה הקיימת בקירות חיצוניים נוספים בבניין, ואין כל קשר לעבודות חיפוי המדרגות.
אם כן, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה, האם הנתבעת נושאת באחריות כלפי התובעת לנזילות שנגרמו בעקבות עבודות שיפוץ וחיפוי המדרגות המובילות לדירת הנתבעת?
כאמור לעיל, על בעלי דירה, חלה חובת אחריות מושגית לנזק הנגרם כתוצאה מחדירת רטיבות מדירתם, לדירת השכן. המדרגות האמורות מהוות חלק מדירת הנתבעת, בהתאם להודאת הנתבעת עצמה ונטען כי מהן חדרה הרטיבות לדירת התובעת. לפיכך ובאשר לחובת האחריות הקונקרטית אפנה לבחון את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, מר ליזר צפירה.

עמדת המומחה מטעם בית המשפט
נוכח הפערים בחוות הדעת וטיב המחלוקת בין הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, מר ליזר צפירה, בתחום האיטום. המומחה התבקש לחוות דעתו באשר לטענות הצדדים בכל הנוגע למקור נזקי רטיבות בדירת התובעת, האם כתוצאה מליקויי איטום בדירת הנתבעת, לרבות כתוצאה מעבודות החיפוי שביצעה הנתבעת במדרגות החיצוניות המובילות לדירתה ורטיבות הנובעת ממחסן הנתבעת הצמוד לקיר דירתה של התובעת, ולשום את עלותם.
אשר לחיפוי ולשיפוץ שבוצעו במדרגות, המומחה מר ליזר צפירה סבר, לאחר שבדק את האיטום במדרגות, כי אכן, קבלן האיטום לא התקין מרווחים מתאימים ולא יישם חומר גמיש במישקים אלה ומילא אותם ברובה רגילה, מה שעלול לאפשר מעבר רטיבות לקיר החיצוני של המדרגות. כך גם מצא כי הליקויים באיטום מובילים לרטיבות בקיר החיצוני המזרחי של המדרגות, בו יש סדיקה ונפילת חלקי טיח.
מומחה שמונה מטעם בית המשפט משמש זרועו הארוכה של בית המשפט, הוא מוחזק כגורם אובייקטיבי ומקצועי שאין לו כל עניין עם האינטרסים של הצדדים, וחזקה כי יעשה את מלאכתו נאמנה וינהג באופן מקצועי (בר"ע 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4), 673; בר"ע (חיפה) 776/06 דורון רז עו"ד נ' אילו פרוינד, תק- מח 2006(4), 5378; ת.א. (מחוזי- ים) 7357/05 שמעון נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, תק-מח 2007(4) 3579)
המומחה מטעם בית המשפט ביקר בנכס מספר פעמים, ונתן מענה ברור ומשכנע לטענות נוספות שהועלו, לאחר ביקוריו בנכס. המומחה נחקר על חוות דעתו, השיב לשאלות והותיר רושם מהימן כמומחה האמון על מומחיותו ומלאכתו אשר הגיע למסקנותיו בצורה מקצועית ושקולה, תוך התייחסות לנתונים השונים אשר עמדו לפניו. לפיכך מצאתי לנכון לאמץ את מסקנות המומחה כאמור בחוות הדעת ולקבוע כי לנתבעת חובת אחריות קונקרטית בהיותה בעלת הזכויות במדרגות. חובת זהירות זו הופרה, בהתאם לחוות דעת המומחה, כאשר חדרה רטיבות מהמדרגות בעקבות עבודות שבוצעו בהן, לדירת התובעת. המומחה קבע קשר סיבתי בין העבודות במדרגות לנזק הנטען בדירת התובעת ולפיכך אחראית הנתבעת לנזקים שנגרמו בדירת התובעת כתוצאה מביצוע העבודות במדרגות.

אשר למחסן השייך לנתבעת
מחסן הנתבעת מצוי מתחת למדרגות המובילות אל דירתה. אין חולק בדבר חובת הזהירות המושגית הקיימת בנסיבות באשר לנזקי רטיבות הנובעים מהמחסן לדירה אחרת. קיימת אף חובת זהירות קונקרטית של הנתבעת כלפי התובעת בכל הנוגע לרטיבות הנובעת מעם מחסן הנתבעת, לדירת התובעת. המומחה שמונה מטעם בית המשפט, קבע בחוות דעתו ובהבהרות אליהן נדרש כי הרטיבות בדירת התובעת מגיעה ממספר מקורות שונים: המרפסת, המדרגות, המחסן ועלייה קפילרית של מים בקירות החיצוניים של המחסן.
אם כך, ניתן לקבוע כי הופרה חובת הזהירות הקונקרטית של הנתבעת כלפי התובעת, המומחה קבע קשר סיבתי בין הנזקים אשר נגרמו בדירת התובעת להפרת החובה ולפיכך, הנתבעת אחראית לנזקים אשר נגרמו בדירת התובעת, כתוצאה מרטיבות במדרגות ובמחסן.

חובת הקטנת הנזק:
בסיכום ביקור מיום 24/2/19 בו התבקש המומחה לבקר פעם נוספת במחסן, קבע המומחה כי התובעת בניגוד להנחיותיו, לא השלימה את מילוי רובה בין אריחי המרפסת הפתוחה הנמצאת מעל המחסן, ולא ביצעה בדיקה לוודא שהאיטום בקו התפר בין המרפסת והפודסט תקין. פעולות אלו, תכליתן הייתה מניעת חדירת מים למחסן הנתבעת וסיוע באטימתו והיו באחריות התובעת, בעלת הזכויות באותה מרפסת – תקרת חדר הכביסה שלה.
בכך נמנעה התובעת מהקטנת הנזקים אשר נגרמו לדירתה ולכך יש לתת את הדעת בעת חיוב הנתבעת בנזק אשר נגרם לדירת התובעת כתוצאה מרטיבות המחסן של הנתבעת.

כימות הנזק
מומחה בית המשפט בחוות דעתו מיום 31/12/17, קבע כי למניעת נזקי הרטיבות מהמדרגות, אותם הציגה התובעת בת/5, יש לאטום את המדרגות המוליכות לדירת הנתבעת והציע שלש אפשרויות חלופיות לאיטומן, אשר עלותן נעה בין 1800 ₪ ל 3000 ₪. בהבהרת המומחה אשר הוגשה לתיק בית המשפט ביום 22/4/18 קבע המומחה כי עלות איטום כל מישקי האריחים החדשים במהלך המדרגות עומדת ע"ס של 2450 ₪. כאמור עלות איטום זה חלה על הנתבעת בהתאם לאחריותה כפי שקבעתי לעיל. מומחה בית המשפט אישר בביקור נוסף בבניין כי הנתבעת ביצעה את התיקונים הנדרשים ולפיכך אין מקום לחיוב הנתבעת בעלויות אלו.
ביום 17/1/19, הודתה התובעת כי בעקבות התיקונים שביצעה הנתבעת, חרף הגשמים העזים, חלקים רבים בהם הייתה רטיבות, יבשים לחלוטין. טענות אלה עומדות בסתירה לעדות המשלימה של התובעת לפניי, אשר הלינה על כך שביצוע העבודות ע"י הנתבעת לא היה בהתאם להמלצת מומחה בית המשפט ולכן, אין בעדותה כדי לשנות מהחלטתי לעיל, לפיה התיקון בהתאם לחוות דעת המומחה בוצע ע"י הנתבעת.
יוער כי נקבע על ידי מומחה בית המשפט כי לשם מניעת מעבר מים מתחת לריצוף המרפסת לדירת התובעת, יש לפתוח פס בריצוף בין המרפסת והפודסט, לתקן את מערכת האיטום ככל שיידרש, ולהתקין את הריצוף על גבי אותה מרפסת מחדש. עלות התיקון הוערכה בסך של 3,600 ₪.
בהתאם להסכמת הצדדים מיום 7/10/18, נקבע כי בשלב ראשון התובעת תבצע את העבודות ובית המשפט בפסק הדין ייקבע מי יישא בהוצאות אלה. בהתאם להסכמה זו, אף נדחתה ישיבת ההוכחות אשר נקבעה לצדדים. למרות הסכמה זו, בפועל, התובעת לא ביצעה עבודות כלשהן, לרבות עבודות אלה ומספר חודשים לאחר מכן, ביום 17/1/19, הגישה התובעת בקשה למומחה ולמתן התייחסות האם יש לבצע את סעיף זה, מכיוון שלא נמצאה רטיבות לאחר גשמים עזים. בשים לב לקביעתי כי הנתבעת אינה אחראית לתקרת חדר הכביסה – המרפסת, הרי שאין להטיל עליה את האחריות לתיקון או לתשלום הנזק הנובע ממנה.
המומחה הוסיף וקבע כי יש לבצע את תיקון קיר הבלוקים החיצוני של המדרגות – מילוי בשכבת טיח הרבצה וטיח למילוי כולל שימוש ברשת חיזוק מתאימה וצביעת הקיר מבחוץ בשכבת ציפוי אקרילי המשמשת גם לאיטום. עלות התיקון הוערכה בסך של 3,000 ₪. הצדדים הסכימו, בהתאם להודעתם מיום 7/10/18 להמתין עם תיקון קיר הבלוקים החיצוני עד להשלמת כל יתר התיקונים.
התובעת בעדותה טענה כי הנתבעת ביצעה בכל זאת, את תיקון קיר הבלוקים. אלא שמומחה בית המשפט, בהודעתו מיום 21/1/19, המליץ לחצוב ולתקן חתיכות מהקיר אשר נפלו בצדי מהלך המדרגות לתיקון סדיקה בקירות מעטפת הבית, ולכן לא מצאתי פסול בהתנהלות זו. מכל מקום, מחוות דעת מומחה בית המשפט עולה כי נותר צורך בתיקון הבלוקים החיצוניים למניעת נזקי רטיבות לדירת התובעת ולפיכך יש לחייב את הנתבעת בתשלום עלות התיקון בסך 3000 ₪.
המומחה קבע כי לאחר ביצוע עבודות אלו , יש לבצע בדיקה האם הרטיבות בקיר המזרחי בדירת התובעת נעלמה ולאחר מכן, יש לבצע פירוק או הזזה של ארון הקיר בדירת התובעת וביצוע עבודות תיקון טיח וצבע. עלות התיקון הוערכה בסך של 2,600 ₪. מאחר והמומחה סבר כי מקור הנזקים אשר נגרמו לתובעת בתוך דירתה יכול להיות הן בשל חדירת המים מהמרפסת והן בשל עבודות השיפוץ במדרגות, הוא מצא כי יש להטיל את האחריות לתיקון בתוך דירתה של התובעת על שני הצדדים באופן שווה. ראיתי לנכון לאמץ עמדה זו בשל אחריות התובעת למרפסת ולנזק הנובע הימנה כמו גם אחריות הנתבעת למדרגות ולנזקים הנובעים מהן ובהתאם, לחייב את הנתבעת בסך של 1300 ₪ בגין אחריותה לנזק.
המומחה קבע כי כאמור כי יש לבצע מילוי רובה במישקים בין האריחים במרפסת וכי תיקוני צבע וטיח בדירת התובעת הנובעים מכשל באיטום המרפסת, היא עבודה אשר מוערכת בסך של 2,500 ₪.
נוכח קביעתי כי המרפסת אינה באחריות הנתבעת, חלה האחריות לתיקונים אלו על התובעת .
בנוסף על חוות הדעת מיום 31/12/17, שב ונדרש המומחה לשאלות הצדדים ואף הגיע, בהוראת בית המשפט לבניין פעם נוספת. בעקבות ממצאיו מאותו ביקור, קבע את ביצוע עבודות ההשלמה נדרשות כגון סגירת רובה במרפסת מעל המחסן ומטבח התובעת, עניין המצוי באחריות התובעת בהתאם לקביעותיי אשר לעיל, איטום סדיקה נימית וציפוי קיר מערבי של הבניין – אשר מצוי באחריות שני הצדדים ואין עניינו בנזק הנטען בידי התובעת בתובענה זו, כך אף באשר לאיטום ותיקון סדקים בקיר מערבי. המומחה הורה על תיקון שבר וסדקים בשכבת טיח חיצוני של מהלך המדרגות הפונה דרומה, אשר יבוצע בידי הנתבעת שהמדרגות הן כאמור באחריותה, כמו גם על תיקון שיפוע שתי המדרגות הראשונות בגרם המדרגות, למניעת סכנת החלקה.
המומחה הורה עוד על יציקת שכבת בטון בקצה רצפת הבטון המשופעת שבמחסן הנתבעת והתקנת פרט ניקוז שיאפשר יציאת מים ורטיבות מרצפת המחסן אל הגינה. כמו גם על הנחת לוח פלסטי או פרט דומה על פני החלק החיצוני של דלת הכניסה למחסן באופן שימנע כניסת גשם ורטיבות אל תוך המחסן ובתוך כך תימנע רטיבות הנובעת ממנו, אשר הוצגה בידי התובעת כת/ 5 (או הראיות החדשות אשר הובאו לפני בית המשפט המחוזי - תמונות המחסן, תמונות המדרגות ותמונות סיפי המדרגות) המומחה הורה על תיקון קילופי הבטון וקורוזיית הברזל בחלק התחתון של המדרגות כמו גם בקיר החיצוני של המחסן, אשר האחריות בגינם היא על הנתבעת שזהו המחסן שלה. בתוך כך אף יתוקנו קילופי הטיח והצבע מתחת למדרגות בכניסת התובעת.
המומחה התייחס לצביעה מחדש של חלקי המתכת של החלון הבלגי במבואה לדירת הנתבעת, ברם תביעה זו עוסקת בנזקיה הנטענים של התובעת המצויים באחריות הנתבעת ומשכך לא מצאתי כי על בית המשפט להידרש לתיקונים בדירת הנתבעת אשר אין עניינם בנזקי התובעת .
סיכום העלויות לתיקון הליקויים והנזקים המצויים באחריות הנתבעת, בהתאם לחו ות דעת המומחה מיום 31/12/18 עומד על סך של 4,300 ₪. יודגש כי התובעת עתרה לתיקון ופיקוח של מומחה בית המשפט ובכך עתרה למעשה למתן צו עשה בנוסף לסעד הכספי לו עתרה בראשית תביעתה. משכך, יש לחייב את הנתבעת בהתאם לחוות דעת המומחה, אף בביצוע תיקון השיפוע בשתי המדרגות העליונות, ביציקת שכבת בטון בקצה רצפת הבטון המשופעת שבמחסן הנתבעת והתקנת פרט ניקוז שיאפשר יציאת מים ורטיבות מרצפת המחסן אל הגינה. כמו גם יש לחייבה בהנחת לוח פלסטי או פרט דומה על פני החלק החיצוני של דלת הכניסה למחסן באופן שימנע כניסת גשם ורטיבות אל תוך המחסן ובתוך כך תימנע רטיבות הנובעת ממנו. עוד על הנתבעת לתקן קילופי בטון וקורוזיית הברזל בחלק התחתון של המדרגות כמו גם בקיר החיצוני של המחסן ובתוך כך אף יתוקנו קילופי הטיח והצבע מתחת למדרגות בכניסת התובעת.

עוגמת נפש
התובעת טוענת כי בעקבות התנהגות הנתבעת, נגרמה לה עוגמת נפש רבה אותה העריכה בסך של 30,000 ש"ח. הנתבעת, דחתה את הטענה.
בנסיבות אשר בפניי, התובעת הלינה על עוגמת נפש אשר מקורה הן במרפסת, הן במדרגות, הן במחסן הנתבעת, והן ברטיבות קפילרית, מקירות הבניין – כפי שעלה מחוות דעת מומחה בית המשפט. אך רק חלקה של הרטיבות הוא באחריות הנתבעת. במהלך ניהול ההליך אשר בפניי, הנתבעת נטלה אחריות לתיקונים אשר מומחה בית המשפט קבע כי הם באחריותה, ודווקא התובעת – נמנעה מלבצע את התיקונים עליהם הורה המומחה, על אף הסכמתה לבצע תיקונים אלה.
בנסיבות אלה, לא מצאתי כי יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזק לא ממוני.

הוצאות
בעניין ההוצאות לקחתי בחשבון את משלוח שאלות הבהרה למומחה בית המשפט ע"י התובעת, מבלי שנטלה רשות מבית המשפט. אומנם, בהודעתה לבית המשפט, ציינה התובעת כי אין המדובר במשלוח שאלות הבהרה כי אם השלמה של סיכום הביקור שערך המומחה מטעם בית המשפט כיוון שנשמטו פרטים אשר נאמרו בביקור בנוכחות הצדדים. לא מצאתי לקבל טענה זו. ככל שהתובעת הייתה מעוניינת לשלוח שאלות כלשהן, היה עליה להעבירן לאחר אישור בית המשפט.
עוד לקחתי בחשבון כי מועד שמיעת ההוכחות נדחה לאור הסכמת הצדדים, כי התובעת תבצע את התיקונים המוצעים ע"י מומחה בית המשפט, אך אלו לא בוצעו. כן נלקח בחשבון ההפרש בין הסכום אשר נתבע בידי התובעת לעלויות הנקובות בחוות דעת מומחה בית המשפט.

סוף דבר,
התביעה מתקבלת חלקית.
אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את סך של 4,300 ₪.
כן, מורה לנתבעת לבצע תיקון השיפוע בשתי המדרגות העליונות, לבצע יציקת שכבת בטון בקצה רצפת הבטון המשופעת שבמחסן הנתבעת והתקנת פרט ניקוז שיאפשר יציאת מים ורטיבות מרצפת המחסן אל הגינה. על הנתבעת לבצע הנחת לוח פלסטי או פרט דומה על פני החלק החיצוני של דלת הכניסה למחסן באופן שימנע כניסת גשם ורטיבות אל תוך המחסן ובתוך כך תימנע רטיבות הנובעת ממנו. עוד על הנתבעת לתקן קילופי בטון וקורוזיית הברזל בחלק התחתון של המדרגות כמו גם בקיר החיצוני של המחסן ובתוך כך אף יתוקנו קילופי הטיח והצבע מתחת למדרגות בכניסת התובעת.
הסכום בו חויבה הנתבעת יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (1/12/16) ועד לתשלום בפועל.
כן, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד בסך כולל מופחת של 3500 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ג טבת תש"פ, 20 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.