הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 65485-02-20

מספר בקשה:12
בפני
כבוד ה שופטת ג'אדה בסול

המבקשים

  1. ד. קונטקט בע"מ
  2. אלון דנקנר
  3. יעל דנקנר

נגד

המשיב

רמי שפרינץ

המחזיקים 1. בנק לאומי בע''מ
2. בנק הפועלים בע''מ
3. בנק איגוד בע''מ
4. לשכת מרשם המקרקעין
5. מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטה מיום 6/7/2020, לפיה נעתרתי לבקשה ל הרחבת צו העיקול הזמני שניתן ביום 16/3/2020, בעניינם של המבקשים מס' 2ו-3 בבקשה דנן, באופן ש יחול גם על כספים ו/או נכסים ו/או זכויות המג יעות למבקשים 2 ו- 3 אצל המחזיק , חברת הביטוח מגדל , באותם תנאים שנקבעו בצו העיקול הזמני הקיים בתיק כאמור .

המשיב הגיש תביעה כספית נגד המבקשים , בגין הסכם הקצאה שנחתם בי נו לבין המבקשת מס' 1 ו בין המבקשים מס' 2 ו- 3 , בעלי רוב מניותיה של המבקשת מס' 1 , הסכם אשר לפיו העמיד המשיב הלוואת בעלים ע"ס 25 0,000 ₪ למבקשת מס' 1 , חוב שניתנה לגביו ערבות אישית של המבקשים 2 ו- 3 לפ ירעון אותה הלוואה.

המשיב חתם על כתב ערבות לחובות המבקשת מס' 1 בבנק, בתנאי , כאמור בהסכם ההקצאה , שהמבקשים 2 ו-3 לא יהיו רשאים להגדיל את התחייבויות המבקשת מס' 1 לבנק , ללא הסכמתו.

הלוואת הבעלים לא נפרעה במועדים הנקובים בהסכם ההקצאה, ועל כן , נחתמה בין הצדדים תוספת /נספח להסכם, שהופרה אף היא, כפי טענת המשיב, כך שבפועל המשיב קיבל סך של 35,000 ₪ בלבד על חשבון פירעון ההלוואה. נוסף לאמור, טען המשיב כי המבקשים נטלו אשראי נוסף בסך של 132,000 ₪ ,מהבנק , סכום אשר הועבר לחשבון המבקשת מס' 3, ללא הסכמת המשיב , ובניגוד להסכם ההקצאה ביניהם.

בד בבד עם הגשת כתב התביעה הוגשה בקשה למתן צו עיקול זמני אצל המחזיקים מס' 1-4 , שהם מוסדות בנקאיים ולשכת מרשם המקרקעין, על זכויותיהם של מי מבין המבקשים כאן.
על פי החלטה מיום 1/3/2020 שניתנה ע''י רשמת בית המשפט, כב' הרשמת הבכירה מיכל פרבר, ניתן צו עיקול זמני ברישום בלבד על זכויות המבקשת מס' 1 אצל ה מחזיקים 1-3 (מלבד עו"ש וחח"ד) , אך לא על זכויות, נכסים או כספים של המבקשים מס' 2-3.

המשיב עיריר על החלטה זו של כב' הרשמת, לביהמ"ש המחוזי, ובתאריך 16/3/2020 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, כב' הש' בטינה טאובר, אשר קיבלה את הערעור , ובהתאם ניתן צו עיקול זמני ברישום , על מלוא זכויות המבקשים, מכל סוג, אצל המחזיקים 1-3 וכן על זכויות המבקשת מס' 3 בדירה שבבעלותה אצל המחזיק מס' 4 .

בתאריך 6/7/2020 פנה המשיב בבקשה להרחבת צו העיקול הזמני להכללת מחזיק נוסף –מס' 5 מגדל חברה לביטוח בע"מ ביחס למבקשים מס' 2 ו- 3 , לאור תשובתם של המחזיקים 1-3, כי אין הם מחזיקים בנכסים לעיקול של מי מבין המבקשים. בתאריך 6/7/2020 נעתרתי לבקשת המשיב והוריתי על הרחבת צו העיקול כך שיחול על הנכסים ו/או זכויות ו/או כספים המגיעים למבקשים מס' 2 ו- 3 אצל המחזיק מס' 5.
הרחבת צו העיקול התבקשה, כאמור, מאח ר ולא נתפסו נכסים ו/או זכויות ו/או כספים של מי מהמבקשים אצל המחזיקים הרלוונטיים.
הבקשה להרחבת צו העיקול, וכפי שכבר ציינתי לעיל, הוגשה ביחס למבקשים מס' 2 ו- 3, אך לא לגבי המבקשת מס' 1, ומכאן שכבר עתה ניתן לציין כי כלל לא ברור מדוע הבקשה לביטול ההחלטה מוגשת גם בשמה של המבקשת מס' 1.
ההחלטה ניתנה, לאור מהות ההליך, במעמד צד אחד.
לאחר מתן ההחלטה, כאמור, הוגשה הבקשה שלפניי כעת, לביטול הרחבת תחולת צו העיקול הזמני.
יש להזכיר, כי אין עסקינן בבקשה לביטול צו העיקול הזמני, ואין מדובר במצב בו ניתן לבצע מקצה שיפורים ולהיכנס לדיון לגופו של צו העיקול הזמני, והתמלאותם של התנאים הקבועים בתקנות למתן צו עיקול זמני , כאמור.
טענת המבקשים בבקשתם הנוכחית היא, כי יש להורות על ביטול ההחלטה בדבר הרחבת תחולת צו העיקול הזמני, בשל חוסר תום לבו של המשיב אשר לא גילה לבית המשפט כי על פי צו העיקול המקורי, הצו נרשם על זכויות המבקשת מס' 3 , בלשכת מרשם המקרקעין על דירת מגורים אשר בבעלותה, וכי משנמנע המבקש מלגלות מידע חשוב זה, ומשהתנהג בחוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים בחיפה, ובמצב בו הנכס שלגביו נרשם צו העיקול כדי לכסות את סכום התביעה, ואף למעלה מכך , הרי שאין מקום להרחיב את תחולת צו העיקול הזמני.
לטענת המבקשים, לו המשיב היה מגלה לבית המשפט כי על פי צו העיקול המקורי שניתן, נתפס, כאמור, נכס ששוויו עולה בהרבה על סכום התביעה, קרי אותן זכויות של המבקשת מס' 3 בנכס המקרקעין, ספק אם בית המשפט היה נעתר לבקשה להרחבת הצו.
כן מוסיפים המבקשים וטוענים כי אין בעובדה שלא הוגשה מטעמם, בקשה לביטול צו העיקול הזמני, כדי להעביר את נטל ההוכחה, המוטל על המשיב להראות כי מתקיימים התנאים להטלת צו עיקול זמני, כפי הוראות התקנות והפסיקה.

המבקשים התייחסו בבקשתם למאזן הנוחות ויסוד ההכבדה, טענו כי רכיב הפנסיה שעוקל אצל המחזיק מס' 5, בפועל מהווה מקור פרנסתו העיקרי של המבקש מס' 2, הסובל מנכות, לצד גמלת אזרח ותיק שהוא מקבל מהמוסד לביטוח הלאומי.

העיקול אצל המחזיק מס' 5 , מותיר את המבקשים בחיסרון כיס , כך לטענתם. המבקשים התייחסו גם למצבה הרפואי של בתם , שאובחנה אצלה מחלה קשה, כך שהותרת הצו על כנו, אצל המחזיק מס' 5 , תביא אותם למצב בו הם לא יוכלו לממן טיפול הכרחי להצלת חייה של בתם.

לפי המבקשים, לא ייגרם כל נזק למשיב כתוצאה מאי הרחבת הצו, זאת ובין היתר בהתחשב בזכויות המבקשת מס' 3 שעוקלו ואשר הם ב עלי שווי גבוה. בניגוד לנזק הרב שייגרם למבקשים והפגיעה בזכותם להתקיים בכבוד, באם הרחבת הצו תוותר על כנה.

נוסף על כל האמור, לפי המבקשים, חל שינוי מהותי בנסיבות מאז מתן צו העיקול בערכאת הערעור , ערבות המשיב בוטלה מבלי שהוא נדרש לשאת בהוצאה כלשהי מכוחה. ש ינוי אשר מאיין את הצורך בהרחבת צו העיקול, ואף אמור להביא לצמצום הצו המקורי.

בתגובתו טען המשיב, כי המבקשים הם אלה שפועלים בחוסר תום לב, כי דבר העיקול אצל מס' 4 לא הוסתר והוזכר בבקשתו להרחבת הצו ביותר מהזדמנות אחת.

לפי המשיב , העיקול אצל מחזיק מס' 5 , מתייחס רק למבקש מס' 2 , בנפרד משאר המבקשים שכל אחד מהם הוא בגדר ישות משפטית עצמאית בפני עצמה. כן טען המשיב, כי זכויות המבקשת מס' 3, אשר עוקלו ברישום אצל רשם המקרקעין –מחזיק מס' 4- הינן של המבקשת מס' 3 בלבד, בנוסף כי על הזכויות רשומה הערת אזהרה לטוב צדדים שלישיים.

אין בעיקול זכויות המבקשת מס' 3 בדירה, להבטיח את קיומו של פסק הדין , באם יחוייבו המבקשים ביחד וכל אחד לחוד.

לפי המשיב, ביטול ערבותו לחובות המבקשת מס' 1 לבנק, אין בו כדי להשפיע על מאזן הנוחות, או על מצב הדברים , כפי שהי ה לפני ביטול הערבות.

דיון והכרעה:

לאחר עיון בבקשת המבקשים, כן בתגובת המבקש , הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות , וכי יש להותיר את ההחלטה בדבר הרחבת צו העיקול , על כנה.
המבקשים, ,וכפי שכבר ציינתי לעיל, לא הגישו כל בקשה לביטול צו העיקול הזמני המקורי, גם לא לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, במסגרת הליך הערעור.
רק לאחר הרחבת העיקול, בחרו המבקשים להגיש בקשה לביטול ההרחבה, כאשר הם מעלים טענות , גם נגד צו העיקול המקורי הקיים, וטענו לכך כי יש לצמצמו עקב שינוי הנסיבות.
כפי שכבר ציינתי, הרחבת צו העיקול הזמני איננה מאפשרת ביצוע מקצה שיפורים ע''י המבקשים ולהתיר דיון בבקשה לביטול אותו צו, בקשה שאף לא הוגשה במסגרת הבקשה דנן.
הגשת כתב ההגנה, והעלאת טענות הגנה, ככל שיהיו , איננה בגדר שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק דיון בעצם מתן הצו או היקפו.
כפי שהמשיב ציין בתגובתו, טענות ההגנה שהמבקשים העלו, כוללים טענות של הודאה והדחה, כך , שגם אם ניכנס לדיון בהתמלאות התנאים הקבועים בתקנות לצורך מתן צו עיקול זמני, הרי שתנאים אלו עדיין שרירים וקיימים.

ברע"א 6520/05 Kirkham נגד Albany (18.8.2005), נקבע כי הגשת בקשה להרחבת צו עיקול אינה פותחת את הדרך בפני המבקשים להגיש בקשה לביטול העיקול כולו, וכי על מבקש ביטול העיקול להוכיח את התנאים המצדיקים עיון מחדש, כגון גילוי עובדות חדשות, או שמלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו.
"לא אוכל לקבל את טענת המבקשים, כי בקשת "הרחבה" באשר לעיקול שלא הוגשה לגביו בקשת ביטול במועדה (תוך 30 יום, לפי תקנה 367(ג)), פותחת מחדש את העיקול כולו; "הזדמנות חגיגית" זו לא לכך נוצרה, משלא הוגשה במועדה בקשה לביטול צו העיקול שניתן במעמד צד אחד, אין בקשה ל"הרחבה" על-ידי מטיל העיקול פותחת את העיקול מחדש." ברע"א 6520/05 Kirkham נגד Albany (18.8.2005), (ראו גם רע"א 1056/10 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ נגד רוני אליעד; רע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נגד משה אורמן; רע"א 8331/12 ד"ר בנימין סגל נ' בנק איגוד לישראל; רע"א 4825/08 שמואל פרס נ' אבי תם ועוד).

צו העיקול המקורי והשיקולים לקבלתו נדונו בהרחבה, אף ביתר שאת , בשתי ערכאות , כאשר בית המשפט קבע כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, וכן התייחס לסוגיית ההכבדה על המשיב באם לא יינתן הצו, כאשר מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

כאמור, יש להפריד בין טענות המבקשים שעניינן צו העיקול המקורי , וההצדקה להטלתו, לבין הטענות שעניינן "הרחבת צו העיקול" והאם היו נימוקים מספיקים להרחבת הצו, כאמור, כאשר, ולאור הדברים שצויינו לעיל, אין מקום להיכנס לדיון בשאלה אם מלכתחילה היה מקום למתן צו העיקול הזמני, משלא הוגשה בקשה לביטולו במסגרת המועדים הקבועים בתקנות.

לעניין ביטול הרחבת צו עיקול זמני נקבע בת"א 33154-04-10 S.H.G GOLDEN & SILVER LTD נ' סינבטי (פורסמה באתר "פסק דין" ):
"אכן, משהורחב העיקול המקורי, שמורה לנתבע הזכות לבטל את צו ההרחבה, אך במה דברים אמורים- בעניינים הנוגעים אך ורק לצורך בהרחבת העיקול, ולא בתקיפה של צו העיקול המקורי. כך למשל, אם הנתבע היה מראה שההרחבה כלל אינה נדרשת משום שבמסגרת העיקול המקורי נתפסו נכסים בשווי המכסה את סכום התביעה, הרי שניתן היה להיזקק לבקשה לביטול ההרחבה..."

השאלות שיעמדו לדיון כאן הן שאלת ניקיון הכפיים של המשיב , עת הגיש את הבקשה להרחבת צו העיקול הזמני, האם היה בצו המקורי, ורישום העיקול על זכויות המבקשת מס' 3 בדירת המגורים, כדי להוות די להבטחת קיום פסק הדין, ככל שיינתן פסק דין לטובת המשיב, וכן שאלת מאזן הנוחות.
הטענות בדבר נסיבותיהם האישיות של המבקשים 2 ו- 3, מהוות טענות חדשות, אולם לא ניתן לקבלן בפני עצמן , כטענות נגד הרחבת צו העיקול , מאחר ונסיבות אלו היו קיימות עת התקבל צו העיקול המקורי בתיק , אך לא הועלו על ידם, ולא נתבקש ביטול הצו בעניינם.
יתרה מכך, אם אכן מצבם הכלכלי של המבקשים הוא בכי רע, הרי שיש בכך כדי לאשש את הטענה בדבר ההכבדה הקשה על המשיב במימוש פסק הדין, לכשיינתן, בהעדר מקורות לגביית החוב הפסוק.
בית המשפט לא יידרש לטענות אלה בשלב הדיון בבקשה לביטול הרחבת צו העיקול, עם כל הקושי שבדבר, כטענות עצמאיות , אם כי כטענות המצטרפות לטיעון שהעלו המבקשים בדבר עיקול דירתה של המבקשת מס' 3- דירה בשווי העולה על סכום התביעה, כפי הנטען.

בטרם אדרש לדיון בטיעון הנ"ל, אבהיר כי אני נוטה להסכים עם המשיב, כי ביטול ערבותו האישית לחובות המבקשת מס' 1 בבנק לאומי, אין בו כדי להוות "שינוי בנסיבות" שעליהם מושתת צו העיקול המקורי, מאחר ואין זה הנימוק אשר היטה את הכף לטובת מתן הצו בעת מתן צו העיקול המקורי, ואין בשינוי נסיבות זה כדי להוות סיבה מספקת שתביא לביטול הרחבת הצו אצל מחזיק נוסף .

כאמור, נשאלת השאלה האם העיקול המוטל על זכויותיה של המבקשת מס' 3 אצל המחזיק מס' 4 , על הדירה שבבעלותה, מהווה סיבת מוצדקת לביטול הרחבת הצו אצל המחזיק מס' 5 , כך שניתן לראות בו כבטוחה מספקת ושוויה מכסה את סכום התביעה .

תחילה אדגיש כי הטלת העיקול על זכויותיה של המבקשת מס' 3 בדירה , נקבע בהחלט ה של ערכאת הערעור מיום 16/3/2020 , ועובדה זו עמדה לנגד עיני של בית המשפט כאן, עת הרחיב את צו העיקול כך שיכלול גם מחזיק מס' 5 .
אמנם אין בבקשה להרחבת צו העיקול הזמני אמירה מפורשת כי צו העיקול נרשם על זכויות המבקשת מס' 3 אצל רשם המקרקעין, אך בבקשה צויין מפורשות כי הרחבת הצו מתבקשת לאור תשובת המחזיקים מס' 1-3, קרי המוסדות הבנקאיים, ועל כן לא אוכל לקבל את הטענה בדבר הסתרת מידע, בכוונת מכוון, כדי שהמשיב ישיג את מבוקשו.

המבקשים תולים את יהבם על הנכס המעוקל שבבעלות המבקשת מס' 3 , אולם, לא צירפו חוות דעת אשר ממנה ניתן יהיה ללמוד שווי ו של אותו נכס, אף לא השכילו לעשות זאת ולהשיב ולצרף חוות דעת, לאחר שהמשיב העלה טיעון זה בתגובתו.

נוסף לאמור, הערת האזהרה הרשומה על גבי זכויות המבקשת מס' 3 בנכס המעוקל לטובת צדדים שלישיים משנת 2016, לא אוזכרה על ידי המבקשים, כפועל יוצא אף לא הוסבר מה טיב ההערה הרשומה, כמו כן מה טיב היחסים בין המבקשת מס' 3 לבין המוטבים על פי הערת האזהרה.
קיומה של הערת האזהרה עלול להכביד על מימוש אתו נכס, באם יבשילו התנאים לכך, ובהעדר מידע אודות שווי הנכס שעוקל, ומהות והשפעת אותה הערת אזהרה על זכויות המבקשת באותה דירה, לא ניתן לקבוע כי יש בנכס שעוקל כדי להוות די להבטחת מימוש פסק הדין, לכשיינתן.

הערת אזהרה הוגדרה בפסיקה כזכות "מעין קניינית", היא בעלת משמעות וחשיבות בכל הקשור להבטחת זכויותיהם של המוטבים שלטובתם  היא נרשמה. באמצעות רישום הערת אזהרה נית נת אף הגנה מפני רישום "עיקול ". בהעדר מידע על טיבה ומהותה של הערת אזהרה זו , לא ניתן להסתפק בחלופה זו, ואין לקבלה כסיבה מוצדקת לביטול הרחבת צו העיקול הקיים.

האמור לעיל מקבל משנה תוקף , לאור העיקרון העומד מאחורי הצורך בהטלת צו עיקול, כפי שנקבע ברע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ''ד נא(3) 789:

 "הדגש במתן צו העיקול עבר איפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק הדין. לעניין זה רלבנטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין ושומה על בית המשפט לבחון את מאזן הנזקים ולשקול את מאזן האינטרסים הקיים בין המבקש לבין המשיב"

יתרה מכך, וכפי שכבר צויין לעיל, אין באותו נכס שנתפס על פי צו העיקול, כדי להבטיח את מימוש פסק הדין, לכשיינתן, לגבי המבקש מס' 2.
המבקשים פירטו בהרחבה באשר לנסיבותיהם האישיות והכלכליות, אך לא ראיתי כל התייחסות שהיא למקורות ההכנסה של המבקשת מס' 2 , או התא המשפחתי שלהם, כך שאין בפניי תמונה מלאה ממנה ניתן לקבוע כי אכן, הותרת הצו אצל המחזיק מס' 5, יש בה משום הכבדה יתרה על המבקש/ המבקשים, והטיפול בבתם.
יש להזכיר, כי על פי הנטען בכתב התביעה, המבקשים , לכאורה, נטלו כספים , ללא הסכמת המשיב, בסכום לא מבוטל, שלשלו אותו לכיסם, לצרכיהם הפרטיים, וכל שהמשיב תובע היום, הוא לקבל את כספו חזרה.
לא הועלתה בבקשה כל הצעה לערובה אחרת שיהיה בה כדי להבטיח את מימוש פסק הדין , לכשיינתן, בעניינו של המבקש מס' 3, ושבמידה ואותה ערובה תינתן, יהיה בכך כדי להבטיח את קיום פסק הדין, ללא צורך בהטלת העיקול על זכויות המבקש אצל המחזיקה הנ''ל.
לאור כל האמור לעיל, לא ראיתי נימוקים שיש בהם כדי להצדיק את ביטול הרחבת צו העיקול, וההחלטה תוותר על כנה, כך שדין בקשת המבקשים להידחות, וכך אני מורה.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיב בגין בקשה זו על סך 3,000 ש''ח, אשר ישולמו תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"א, 01 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.