הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 64311-06-17

בפני
כבוד ה שופט אפרים צ'יזיק

תובעת

אספרסו מור בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אמיר בן חורין ואח'

נגד

נתבעת
ליעד הנדסה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ארז רייפנברג ואח'

פסק דין

בפניי תובענה כספית מטעם התובעת/נתבעת שכנגד (חברת אספרסו מור בע"מ) מיום 28.6.2017 בסך של 365,000 ₪ ומנגד תובענה כספית מטעם הנתבעת/תובעת שכנגד ("חברת ליעד הנדסה בע"מ) מיום 23.11.2017 בסך של 274,640 ₪.

רקע עובדתי :

התובעת הינה חברת פרטית המתמחה בייצור ובשיווק מוצרי קפה. הנתבעת הינה חברה פרטית המתמחה בתכנון וייצור מערכות אריזה ממוכנות בענף המזון .

בתאריך 14.3.2016 הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת תספק לתובעת מכונת אריזה אנכית (קרטונטה) המיועדת לייצור מערך אריזה של קפסולות קפה בקופסאות קרטון. על פי המוסכם אותה מכונה , שאותה מכרה הנתבעת לתובעת , מיועדת לעבוד בו זמנית מול מכונת מילוי הקפסולות בשורה אחת והזנה של קופסא אחת בשורה השנייה בקצב של 50 יחידות לדקה .

על פי המוסכם על המכונה לכלול את המכלולים הבאים : מחסנית קופסאות קרטון סגורות , מסוע "צועד" הכולל שש עמדות עבודה , יחידת דבק עם שני צינורות ושני "אקדחי התזה" , מסוע "סרט" במוצא מכונת האריזה, מערכת פיקוד אלקטרו פנאומטית ומערכת הנעה מבוקרת "סרוו" להתקן הזנת קפסולות והמסוע "הצועד" .

בהתאם למוסכם בין הצדדים הנתבעת התחייבה לספק לתובעת את המכונה בין סוף חודש מאי 2016 ועד לתחילת חודש יוני 2016 ושלא יאוחר מ – 22 שבועות ממועד ההזמנה תמורת סכום של 320,000 ₪.

התובעת התחייבה במסגרת ההסכם אשר נחתם בין הצדדים לשלם לנתבעת מקדמת תשלום ראשונית בשיעור של 40% משוויה הכולל של המכונה, ולאחר מכן להעביר לידי הנתבעת את יתרת הסכום בשני תשלומים נפרדים - 50% מהסכום לאחר ביצוע מבחן ניסיון ראשוני ואת יתרת הסכום (בשיעור של 10% מהסכום הכולל) לאחר התקנת המכשיר במפעל התובעת, וכפוף לביצוע מבחן/ניסיון הפעלה מוצלח .

עוד הוסכם בין הצדדים, כי במסגרת מבחן הקבלה/הניסיון הראשוני תידרש המכונה לבצע לכל הפחות 50 מחזורים הפעלה תקניים במסגרת מבחני ניסוי עצמיים , וכי בשלב מבחן הניסוי הסופי תיבחן על ידי נציגי הצדדים יכולת המכונה לעבוד בייצור שוטף ובקצב מקסימאלי (ללא הפסקה) במשך 6 שעות וביעילות של 97% .

בתאריך 19.5.2016 שילמה התובעת לנתבעת סך של 120,000 ₪ וביום 14.6.2016 שילמה לנתבעת סך של 29,760 ₪ (149,760 ₪), כאשר המכונה עצמה נמסרה לתובעת בתאריך 6.10.2016 . כחצי שנה לאחר מכן (בתאריך 22.2.2017) נעשה ניסיון להפעיל את המכונה , אולם זו לא עמדה בדרישות המוסכמות , ולכן , על דעת שני הצדדים מונה מהנדס מומחה בשם ויקטור , על מנת שיקבע האם המכונה תקינה ובסופו של יום האחרון הגיע לכלל מסקנה כי קיים קושי בתפעולה .

בתאריך 24.5.2017 פנתה התובעת אל הנתבעת בכתב והודיעה לה (באמצעות ב"כ) על החלטתה לבטל את ההסכם, נוכח הכשלים הטכניים אשר התגלעו במכונה במהלך שלב הקליטה , ובשל דרישת הנתבעת לשנות את מידותיהן של אריזות קפסולות הקפה שאותן הזמינה התובעת מבעוד מועד . במסגרת מכתב זה נדרשה הנתבעת להשיב לתובעת את מלוא הסכום ששולם לה בסך של 162,450 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ושכ"ט עו"ד .

טענות הצדדים :

התובעת טוענת כי לאחר משלוח מכתב ההתראה הודיעה לה הנתבעת על כך שיש בכוחה לתקן את התקלות הטכניות אשר מנעו את תפעול המכונה, ומשכך הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית בדבר חתימה על הסכם מתוקן ולפיו עלות המכונה תופחת ותועמד על סך של 288,000 ₪ בצירוף מע"מ , כפוף לכך שיתרת הסכום , אשר תשולם לנתבעת בשבעה תשלומים נדחים, תועבר לנתבעת רק לאחר שתתבצע "הרצה" של המכונה במשך 8 שעות רצופות (עם יעילות תפוקה בשיעור של 97% ומעלה) .

לטענת התובעת, התובענה הוגשה לבית המשפט לאחר שההסכם החדש לא יצא לפועל , בעקבות דרישתו המפורשת של מנהל הנתבעת לכלול במסגרת ההסכם המתוקן התחייבות בכתב לכך מצד התובעת לכך שהנתבעת אינה אחראית לנזקים עתידיים או לפגמים בייצור .

התובעת טוענת בכתב התביעה כי על הנתבעת לשפותה בסכום כולל של 365,000 ₪ כדלקמן : 162,450 ₪ בגין הכספים ששולמו לנתבעת ; 120,000 ₪ בגין שכר העבודה בסך של 10,000 ₪ אשר שולם לעובדי התובעת במשך שנה; 50,000 ₪ בגין הזמנת קרטונים לצורך שינוי גודלם; הפרשי ריבית והצמדה בסך של 7550 ₪ ; הוצאות משפטיות בסך של 25,000 ₪.

מנגד, הנתבעת טוענת כי התובעת היא זו אשר הפרה את ההסכם בכך שהעבירה את התשלום המוסכם הראשון (תשלום המקדמה) רק בתאריך 14.6.16 , דהיינו באיחור של שלושה חודשים מהמועד המוסכם .

עוד טוענת הנתבעת כי העיכובים בהשלמת הרצת המכונה נבעו כתוצאה ישירה של מחדלי התובעת, אשר סיפקה לה באיחור ניכר קרטוני אריזה וקפסולות באופן שגרם לעיכובים ניכרים עד לחודש ינואר 2017 .

הנתבעת מציינת כי לאחר שעמדו לרשותה כלל הפריטים הנדרשים לצורך הפעלת המכונה במסגרת שלב ה"הרצה" זומן למשרדיה מנכ"ל החברה אשר משווקת את מילויי הקפסולות, ולאחר שנמצא כי קיים קושי בפתיחת קופסאות הקרטון בלבד נקבע שהמכונה פועלת כראוי .

הנתבעת טוענת כי רק לאחר שבוצעו במכונה מספר ניסיונות "הרצה" הסתבר שהמכונה פועלת כשורה, ומשכך , בתאריך 19.3.2017 מצאה לנכון לשלוח לתובעת דרישת תשלום בגין התשלום המוסכם השני (בשיעור של 50% מערך המכונה) בסכום של 187,200 ₪ (160,000 ₪ בצירוף מע"מ).

הנתבעת טוענת כי התובעת סירבה למלא את חלקה בהסכם, בכך שדרשה לקבל את המכונה מבלי לשלם את יתרת החוב , דא עקא , שבמהלך מפגש מקרי אשר התקיים בין מנכ"לי שתי החברות במהלך חודש מאי 2017 בתערוכה מקצועית אשר התקיימה בגרמניה, הוסכם כי מנכ"ל התובעת יקבל לידיו את המכונה בתמורה לתשלום יתרת החוב הכספי שנותר לה לשלם , אולם זמן קצר לאחר מכן התובעת שיגרה אל הנתבעת הודעה בכתב בדבר ביטול ההסכם .

לטענת הנתבעת, הודעת הביטול ניתנה שלא כדין , משום שעל פי המוסכם המועד הסופי לאספקת המכשיר היה אמצע חודש אוגוסט 2016 , ולא בסוף חודש מאי/תחילת חודש יוני 2016 , ומשההסכמה הועלתה על הכתב באמצעות עדכון המועד המוסכם ב צורת הערה אשר נכתבה בכתב יד על גבי הסכם ההתקשרות.

הנתבעת טוענת כי ההסכם בוטל על ידי התובעת שלא כדין, משום שהתובעת לא סיפקה לה את הפריטים הנדרשים טרם תחילת שלב ההרצה של המכונה , ולא שילמה את מלוא התמורה המוסכמת , למרות שנציג חברת הקרטוניות אישר כי המכונה פועלת כראוי , וחרף העובדה שבתאריך 19.3.2017 נשלחה אל התובעת דרישת תשלום בסכום של מחצית מהעסקה הכוללת .

הנתבעת טוענת כי התובעת התנהלה כלפיה בחוסר תום לב של ממש, ובהיותה הצד הנפגע בהסכם הינה רשאית לדרוש את אכיפתו או לבטלו בתמורה לקבלת פיצויים בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970 .

עוד טוענת הנתבעת כי התובעת לא הייתה זכאית לבטל את ההסכם, וכי העובדה שהתובעת ביקשה לעדכן מחדש את תנאי התשלום , מעידה על חוסר תום ליבה ועל ניסיונותיה של התובעת להפעיל עליה לחץ פסול על מנת להתחמק מחובתה לשלם את מלוא הסכום אשר נקבע במסגרת הסכם ההתקשרות .

לפי עמדת התובעת, בנסיבות שנוצרו , על בית המשפט ליתן צו לאכיפת ההסכם ולחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את יתרת התמורה שנותרה בסך של 224,640 ₪ , בתמורה לאספקת המכונה לידי התובעת .

בנוסף לכך, עותרת הנתבעת לפצותה בסכום של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש , פגיעה במוניטין והוצאת לשון הרע בפני לקוחות אחרים .

דיון והכרעה :

תביעתה של התובעת מתבססת על עילת אי ההתאמה אשר קבועה במסגרת הוראות חוק המכר תשכ"ח– 1968.

סעיף 11 לחוק המכר קובע מתי רואים את המוכר כמי שלא קיים את חיוביו: 

"המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר –
...
נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם,
נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם,
נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה,
נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים."
כנגד חיוביו של המוכר מחויב הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו ולהודיע למוכר על אי ההתאמה מיד לאחר מועד הבדיקה או מיד לאחר שגילה אותה. לפי סעיף 13(ג) לחוק המכר על המוכר לתת לקונה, לפי דרישתו, הזדמנות נאותה לבדוק את הממכר וזאת לפני שהגיע למקום ייעודו כאשר על הקונה מוטל הנטל לערוך "בדיקה סבירה".

על הבדיקה להתבצע מיד, ובמידה ונמצאת אי התאמה שאינה נסתרת מחויב הקונה להודיע למוכר על אי ההתאמה מיד לאחר גילויה בפועל , או מיד לאחר מועד הבדיקה (לפי המוקדם ביותר) , אולם ככל שהקונה אינו מודיע על אי ההתאמה במועד הרי שאין הוא רשאי להסתמך עליה . במקרים שבהם מתגלית אי התאמה נסתרת שאינה ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה , די בכך שהקונה יודיע עליה מיד לאחר גילויה ויש לבחון אם קונה סביר במעמדו של הקונה הספציפי בהפעילו שקידה סבירה, היה מגלה את אי ההתאמה.

הקריטריון הוא אובייקטיבי, אולם ביישומו יש לקחת בחשבון את טיב הממכר, מהות אי ההתאמה, האמצעים והמכשירים העומדים באופן רגיל לרשות הקונה במעמדו של קונה זה או אחר, וכיוצא באלו נתונים (ראה : איל זמיר, חוק המכר, תשכ"ח – 1968 – פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג.טדסקי (1987) , הוצאת נבו , תשמ"ז – 1987 , עמודים 288 , 312 , 324) .

בשל אופי המחלוקת אשר התגלעה בין הצדדים מינה בית המשפט בהסכמת הצדדים את המהנדס אהוד אסטרחן, כמומחה מטעם בית המשפט על מנת שיחווה את דעתו בפן המקצועי בשאלת תקינות המכונה , התאמתה למוזמן ומצבה העדכני נכון למועד עריכת חוות הדעת.

מחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, אשר ניתנה בתאריך 21.6.2018 , עולה כי הוא ביקר במפעל הנתבעת בתאריך 11.6.2018 , וכי הביקור נערך בנוכחות יועץ מקצועי מטעמו (המהנדס אבי רונד) , בנוכחות מנכ"ל הנתבעת , מר דב פייפרמכר , בנוכחות מנהל התובעת , מר גיל אובניש , ובנוכחות ב"כ הנתבעת .

מחוות הדעת עולה כי עובר לתחילת ביצוע הבדיקה נציגי הנתבעת טענו בפני המומחה כי במהלך ביצוע ניסוי ה"הרצה" נעשה שימוש ב – 250 קפסולות משומשות ותפוחות במקום לעשות שימוש בקפסולות חדשות.

מנגד, נטען על ידי נציג התובעת כי לצורך ביצוע ההרצה , כאשר זמן מחזור הממוצע למילוי עשר קפסולות בקרטון הינו בין 7.5 ועד 8 שניות , היה צורך להריץ לכל הפחות 2000 קפסולות חדשות על מנת לקבל הערכה על 200 מחזורי הרצה הגם שלפי הערת המומחה נדרשו 50 מחזורים תקינים לצורך ביצוע מבחן קבלה ראשוני .

המומחה מטעם ביהמ"ש מוסיף ומציין בחוות דעתו כי הקרטונים שהוצגו לו במהלך "הרצת" המכונה היו קרטונים חדשים אולם מבדיקתו עלה כי בחמישה קרטונים מתוך 25 קרטונים התגלעה "סטייה" בסגירת הפתח העליון המהווה גורם לפסילתם.

המומחה מטעם ביהמ"ש מציין כי המכונה לא פעלה ברציפות ולכן לא ניתן היה למדוד זמן המילוי של 25 הקרטונים, וכי באחד מהקרטונים אשר נבחר באקראי לצורכי ביקורת נמצא שאותרו בתוך הקופסא רק שמונה קפסולות במקום עשר קפסולות כפי הנדרש, ולכן , בסיום הבדיקה האקראית נאמר לו על ידי נציג התובעת כי הינו חושש מהגשת תביעות ייצוגיות כנגד התובעת .

המומחה אף מדגיש בחוות דעתו כי להערכתו המכונה לא הייתה תקינה משום שהיא לא הייתה מסוגלת לבצע יותר משניים עד שלושה מחזורי עבודה רצופים בלא התערבות אישית – ידנית של מפעיל המכונה, מה גם שהמכונה עצמה אינה מכוילת ולכן מדי פעם מילוי הקרטון בקפסולות נעצר מעצמו .

המומחה מוסיף ומציין בחוות דעתו כי מכיוון שהמכונה לא עבדה בצורה רציפה ותקינה הרי שהוא לא ראה לנכון לבדוק את מצב רכיבי המכונה בהתאם למפרט, מה גם שהנתבעת לא הציגה בפניו את "ספר המכונה" אשר נזכר במפרט . המומחה סבור כי נכון ליום ביצוע הבדיקה המכונה פועלת אולם אינה מכוונת ואינה מכוילת , ולכן מילוי הקרטון בקפסולות גורם לעצירות תכופות של המכונה ומבלי לבצע עבודה רציפה .

בסיפת חווה"ד בראש הפרק שכותרתו "סיכום ומסקנות" מציין המומחה מטעם ביהמ"ש בזו הלשון :

"4.1 המכונה אמנם פועלת אך היו בה כשלים רבים במהלך מילוי הקרטונים והדבקתם. הכשלים התבטאו הן בהדבקה לקויה של הפתח העליון בקרטון ובמילוי חסר של הקפסולות בקרטון , והן בעובדה שבמשך עבודת המכונה נדרש כיוונון והמכונה לא פעלה באופן רציף .
4.2 יש לציין כי הצדדים לא הכינו את המכונה כנדרש להרצה לבדיקת תקינותה. ככלל , לפי הכתוב במפרט , לצורך מבחן קבלה ראשוני היה צריך לקיים לפחות 50 מחזורים תקינים (קרי , להריץ לפחות 500 קפסולות) , וזאת על מנת לבחון את פעולת המכונה לאורך זמן , על מנת שלא להתרשם מתקלות אקראיות שיכולות להתרחש גם במכונה תקינה . ואולם , בניסוי שקיימנו לא בוצעו אפילו לא 20 מחזורים תקינים רצופים .
4.3 כאמור, חלק מהקרטונים הודבקו באופן שפסל אותם . בסעיף 12.2 למפרט העוסק במבחן קבלה סופי , הגדירו יעילות של 97% קרטונים פסולים , בפרק זמן של 6 שעות , בצור שוטף ובקצב מקסימלי . מספר הקרטונים הפסולים בניסוי שקיימנו עלו על ערך זה וקיבלנו כ – 25% קרטונים פסולים .
4.4 לאור האמור הגעתי למסקנה כי המכונה איננה מוכנה כיום לתיפעול שוטף ורציף.
4.5 יצוין כי מנהל הנתבעת אשר נכח בניסוי ההרצה, ביקש ממני לערוך ניסוי חוזר , ראו נספח מס' 5".

בתאריך 26.9.2018 קיבל בית המשפט את בקשת הנתבעת לעריכת בדיקה חוזרת על ידי המומחה מטעם בית המשפט, וזאת בנוסף לבדיקה אשר נערכה על ידו בתאריך 11.6.2018. בחוות דעת משלימה מיום 7.11.2018 עלה , כי להערכת המומחה מטעם ביהמ"ש , לא השתנה דבר מאז ביצוע הבדיקה הקודמת , והמכונה אינה מתפקדת כנדרש.

המומחה מטעם ביהמ"ש מציין בחוות דעתו המשלימה כי הקפסולות והקרטונים הושמו בתוך המכונה בסמוך למועד ביצוע הבדיקה, ולכן , לפי הערכתו , הדבר מלמד על כך שלא בוצע כיוונון ולא בוצע ניסוי נוסף לפני שלב הבדיקה החוזרת .

המומחה מדגיש בחוות דעתו המשלימה כי חלק מהקפסולות היו "נפוחות" ולכן לא עלה בידי מנכ"ל הנתבעת להפעילה. לפי עמדתו , בעת בניית המכונה היה צורך לתכנן את המכונה כך שהמכונה תוכל לפעול גם עם קפסולות "נפוחות" ומבלי להסתייע במגע יד אדם. עוד ובנוסף, מציין מומחה ביהמ"ש במסגרת חוות דעתו כי עשרה קרטונים שלתוכם הוזנו קפסולות קפה נתקעו בתוך המכונה בשל וואקום עד שהוצאו באופן ידני.

התובעת טוענת בסיכומיה כי על בית המשפט לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, אשר נחקר על חוות דעתו בישיבות ביהמ"ש מהתאריכים 16.9.2018 ו- 10.7.2019, ולקבוע כי המכונה אינה עומדת בדרישות הטכניות הרלוונטיות וכלל לא הייתה תקינה ומתאימה להפעלה הן במועד מתן חווה"ד הראשונה והן במועד מתן חווה"ד השנייה .

במענה לטענות התובעת טוענת הנתבעת כי הוראת סעיף 12.2 להסכם קובעת דרישה לקיום מבחן קבלה/הפעלה סופי של המכונה בתוך חצרי התובעת לאחר ביצוע כוונון והרצה של המכונה – פעולות אשר לפי טענת הנתבעת לא בוצעו הלכה למעשה בשל התנהלותה חסרת תום לב של התובעת.

הנתבעת מוסיפה ומציינת כי יעד יעילות המכונה (97%) לא היווה יעד רלוונטי לצורך בחינת המכונה ולכן מסקנת המומחה בסעיפים 4.3 ו – 4.4 לחוות דעתו ולפיה המכונה אינה מוכנה לתפעול שוטף ורציף הינה מסקנה אשר התקבלה לפי סטנדרט יעילות גבוה, הרלוונטי למצב שבו המכונה כבר מוצבת בחצרי המזמינה/התובעת ופועלת באופן שוטף ורציף ביחד עם מכונת הזנה . לפי טענת הנתבעת , קביעת המומחה אינה סבירה , משום שהמכונה לא הופעלה בתהליך הזנה רצוף ביחד עם מכונת המילוי כנדרש במבחן קבלה סופי .

כמו כן, מציינת הנתבעת כי מחקירת המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה עלה שהמכונה נבדקה על ידו בתנאים שאינם אופטימליים , דהיינו בלא מכונת הזנה אוטומטית ושימוש בקפסולות "נפוחות" אשר הובאו על ידי התובעת מספר דקות לפני ביצוע מבחן ההפעלה ואשר עיוותו את תוצאות מבחן ההפעלה ומנעו את האפשרות לבצע כוונון מתאים למכונה.

בנוסף לכך, מציינת הנתבעת כי המומחה מטעם ביהמ"ש ביסס את חוות דעתו על סמך השערות בלתי מבוססות ושלא באמצעות מדדי הערכה אמפיריים כפי המצופה ממומחה מטעם ביהמ"ש , דהיינו , אי שימוש בתיעוד וויזואלי (תמונות/צילום ווידאו) לצורך תיעוד כמות הקרטונים אשר נתקעו בתוך המכונה ולצורך תיעוד מספר הקרטונים אשר הוצאו מתוכה ובנוסף לכך אי תיעוד קצב עבודת המכונה .

כמו כן, קובלת הנתבעת על כך שמומחה ביהמ"ש לא עשה שימוש באמצעי מדידה מדעיים לצורך בחינת ג ודל הקפסולות, שיעור התנפחותן והשפעת ההתנפחות על תפקוד המכונה ובכך שנמנע מבדיקת תקינות חבילת הקרטונים אשר הוזנו למכונה , ואף מבדיקת מספר הקרטונים אשר נארזו במהלך תהליך הבדיקה .

עוד טוענת הנתבעת כי המומחה מטעם ביהמ"ש כלל לא ציין בחוות דעתו שהמכונה תקולה, אלא כל שציין בחוות דעתו הוא שהמכונה אינה מוכנה לתפעול שוטף ורציף , ואף הודה במהלך חקירתו בביהמ"ש כי לאחר ביצוע הכיוונונים הנדרשים תוכל המכונה לעבוד באופן הנדרש .

הנתבעת מציינת בסיכומיה כי המכונה פועלת חרף הקשיים אשר התגלעו במהלך מילוי הקרטונים והדבקתם אשר נובעים כתוצאה משימוש בקפסולות פגומות אשר סופקו לפני מבחן הבקרה.

הנתבעת מבהירה בטיעוניה כי ככל שהתובעת הייתה מאפשרת בידיה להתקין את המכשיר בתוך חצריה, הרי שניתן היה להפעיל את המכונה מיד לאחר ביצוע הכיוונונים הנדרשים , ברם הנתבעת היא זו אשר מנעה מהתובעת בכוונת מכוון לקבל את המכונה בחצריה ולצד זה הכשילה את יישום ההסכם .

ליבת המחלוקת בענייננו נוגעת לשאלת תקינותו של המכשיר שאותו רכשה התובעת מהנתבעת ולכן נוכח מעמדו המיוחד של מומחה מטעם בית המשפט כידו הארוכה של בית המשפט, הרי שיש להידרש לשאלה האם במקרה זה אכן מתקיימים אותם טעמים חריגים אשר מצדיקים את אי קבלת מסקנותיו של המומחה מטעם ביהמ"ש .

כידוע, מסקנות המומחה לעולם אינן באות במקום מסקנות בית המשפט וההכרעה הסופית לעולם מסורה בידי בית המשפט כאשר בית המשפט רשאי להכריע על פי מכלול הראיות שבפניו, ולבור חלקים מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט הגם שככלל הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט בהיעדר טעות בולטת (ראה : ע"א 6290/17 גבריאל מגנזי ואח' נ' יואב לוי ואח' מיום 11.2.2018 ; ע"א (מחוזי חיפה) פסגות זכרון ונוף זכרון בע"מ נ' גלעד סמדר ואח' מיום 19.5.2005) .

טענתה העיקרית של התובעת בכל הנוגע למסקנת המומחה מטעם ביהמ"ש מתמקדת בעריכת הבדיקה באמצעות קפסולות תפוחות ופגומות שבהן נעשה שימוש לצורך ביצוע הבדיקה, והכשלת הבדיקה על ידי התובעת בכוונת מכוון במהלך הבדיקה על מנת להכשילה .

עיון בתצהירו של מנכ"ל הנתבעת, מר דב פייפרמכר , מעלה כי בתאריך 23.10.2018 , דהיינו זמן קצר טרם המועד המוסכם לביצוע הבדיקה החוזרת על ידי מומחה ביהמ"ש , נעשתה פנייה בכתב מטעמו של ב"כ הנתבעת לידי ב"כ התובעת שבמסגרתו התבקשה התובעת לספק לנתבעת עוד בטרם ביצוע הבדיקה 700 קפסולות אלומיניום חדשות וטריות שאינן בעלות "מראה נפוח" ובנוסף לכך לספק להן גם קרטוניות , דא עקא , שלטענת הנתבעת התובעת סיפקה בפועל קפסולות תפוחות וישנות אשר הלכה למעשה גרמו לכישלון הבדיקה (ראה : נספח נ/13 ו – נ/14 לתצהיר הנתבעת ; סעיפים 19 – 21 לתצהיר מנכ"ל הנתבעת) .

בעל השליטה בתובעת, מר גיל אובניש , ציין כי הקפסולות סופקו מספר דקות לפני תחילת ביצוע הבדיקה החוזרת ואף ציין כי הקפסולות , שאותן צילם מנכ"ל הנתבעת טרם תחילת ביצוע המבדק החוזר (ראה : נספח נ/14 לתצהיר מנכ"ל הנתבעת) , הינן קפסולות אשר נמצאו במפעל הנתבעת ; בהמשך עדותו שלל מר אובניש את האפשרות שהנתבעת ומנהלה, מר פייפרמכר , אחראים ל"תפיחת" הכמוסות לאחר שציין כי התובעת היא זו אשר מעוניינת בכך שהקפסולות תקבלנה מראה תפוח (ראה : עדות מר אובניש בעמוד 16 שורה 30 – עמוד 17 שורה 8 ; עמוד 22 שורה 21 – עמוד 23 שורה 9 לפרוטוקול) .

חרף טענות הנתבעת בסיכומיה ולפיה הבדיקה השנייה נערכה לאחר שנעשה שימוש בקפסולות בלתי תקינות הרי שמעדותו של מומחה ביהמ"ש עולה כי האחרון התרשם מכך שהבדיקה בוצעה באמצעות שימוש בקפסולות חדשות שתפחו וכי המכונה הייתה אמורה להיות מותאמת לשימוש בקפסולות תפוחות שנחשפו לחמצן (ראה : עדות מומחה ביהמ"ש בעמוד 10 שורות 10 – 23 ובעמוד 11 שורות 26 – 31 לפרוטוקול).

משכך, אליבא דשיטתו בפרק הזמן שחלף בין שתי בדיקות הביקורת שאותן ביצע לא נערכו על ידי הנתבעת השיפורים וההתאמות המתחייבות בנסיבות העניין הן בנוגע לאיסוף הקפסולות והן בנוגע להדבקת הקרטונים על מנת להביא להפעלת המכונה לרמה הטכנית הנדרשת (ראה : עמוד 9 שורה 14 – עמוד 10 שורה 3 לפרוטוקול).

לאחר שבחנתי את טענות התובעת אל מול עמדת מומחה ביהמ"ש בכל הנוגע לחוסר יכולתה של המכונה לאפשר "מעבר אוטומטי " של אותן כמוסות תפוחות במכונה, סבורני כי מסקנת מומחה ביהמ"ש ולפיה המכונה הייתה אמורה להיות מתוכננת ומותאמת מלכתחילה להפעלה אוטומטית גם בעת שנעשה שימוש בקפסולות תפוחות (ראה גם : סעיפים 3 ו – 6 לחווה"ד המשלימה), הי נה מסקנה מסתברת ביותר בנסיבות העניין ולכן אינני מוצא לנכון להתערב בה.

באשר לטענת הנתבעת בסיכומיה ולפיה העובדה שהמומחה הודה הן בעדותו בביהמ"ש והן במענה לשאלות ההבהרה כי הוא לא בדק את מכונת ההזנה, הרי שמעדותו של מומחה ביהמ"ש הסתבר כי מלכתחילה הוא לא טרח לבדוק את תפקודה של מכונת ההזנה משום שהיא אינה נכללת במסגרת המפרט הטכני (ראה: עדות מומחה ביהמ"ש בעמוד 11 שורות 3 – 25 לפרוטוקול) .

אמנם, מתשובותיו של המומחה מטעם ביהמ"ש לשאלות ההבהרה לאחר הבדיקה הראשונה עולה כי הבדיקה הראשונה בוצעה באמצעות הזנה ידנית אשר הצריכה את מפעיל המכונה לבצע כיוונים של פעולת המכונה, ולכן , לפי עמדת מומחה ביהמ"ש שימוש במזין אוטומטי עשוי להביא לתוצאות טובות יותר עם פחות תקלות בהפעלת המכשיר ועם יותר אריזות תקינות (ראה : תשובת המומחה מיום 20.7.2018 לשאלות ההבהרה מספר 2 ו – 3) .

עם זאת, מסקנת המומחה בכל הנוגע לתפקודה הלקוי של המכונה מתמקדת בעיקר ביכולתה להתאים לשימוש בקפסולות תפוחות , בהדבקה לקויה של פתח הקרון העליון ובצורך לבצע כיוונון ידני בעבודת המכונה הפוגע ברציפות פעילותה (ראה : סעיף 4 לחווה"ד מיום 21.6.2018 ; עמוד 16 שורות 4 – 11 לפרוטוקול) , ולכן , העובדה שמכונת ההזנה לא נבדקה על ידי מומחה ביהמ"ש אינה גורעת ממסקנתו הבסיסית ולפיה התגלעו אי התאמות וליקויים מהותיים בשני הפרמטרים שבהם התמקדה הבדיקה החוזרת, דהיינו אי התאמתה האינהרנטית של המכונה לשימוש בקפסולות תפוחות וליקויים מהותיים בהדבקת הפתח העליון של הקרטונים.

כמו כן, אין בעובדה שמומחה ביהמ"ש לא תיעד באופן מצולם את תהליך הבדיקות שאותן ביצע , ובכך שלא בדק את תכולת חבילות הקרטונים , וכן גם את מספר הקפסולות שהוזנו לתוכם בכדי לגרוע מקביעתו , המתבססת על ניסיונו הרב כמהנדס מיכון , ולפיה עיקר הקושי בתפעולה השוטף והרציף מתבטא בליקויים בהדבקת הפתח העליון של הקרטונים ובחוסר יכולתה של המכונה לקלוט קפסולות תפוחות ולאחר מכן לפעול באופן רצוף – ליקויים אשר הצריכו את הנתבעת לבצע את התיקונים/כיוונים הרלוונטיים ואשר לא בוצעו עד למועד הבדיקה החוזרת (ראה : סעיפים 4.1 ו - 4.4 לחווה"ד הראשונה ; סעיפים 3 – 6 לחווה"ד השנייה; עמוד 16 שורות 7 – 11 לפרוטוקול) .

בהינתן מסקנות המומחה בפן המקצועי-תפעולי של המכונה כל שנותר הוא לבחון האם קיימת אי התאמה מהותית בין הנכס אשר נרכש על ידי התובעת לבין תכונותיו היסודיות. הוראות סעיפים 11 ועד 17 לחוק המכר , תשכ"ח – 1968 קובעות כי על המוכר למסור לקונה ממכר אשר יתאים למה שהוסכם ביניהם ולכן על פי רוב המחלוקת אינה קשורה לשאלה מה בפועל מסר המוכר אלא מתמקדת בשאלה מה היה עליו למסור .

הכלל היסודי הוא שעל המוכר למסור נכס מתאים בהתאם למה שהוסכם בין הצדדים, ולכן , קנה המידה הינו הסכמת הצדדים ולא דרישותיו או ציפיותיו של הקונה . ההסכמה כוללת את המוסכם במפורש ובמשתמע וכן גם כל נוהג המתייחס לעסקה ובמידה שלא הוסכם על סוגו או טיבו של הנכס יש לקיים את ההסכם באמצעות אספקת נכס מסוג ומטיב בינוניים .

אי התאמת הממכר למטרות אשר מנויות בהוראות סעיף 11(3) לחוק המכר והיעדר האפשרות להשתמש בו למרות אלה, יכול שינבעו מפגם בחפץ או מטיבו הנמוך אולם גם מכל סיבה אחרת , שאינה פגם אובייקטיבי . הדרישה שהממכר יתאים לשימושו הרגיל או המיוחד אינה באה במקום הדרישה שהממכר יתאים לתיאורו , אלא בנוסף לה . יש לייחס למילים "האיכות או התכונות" מובן די רחב כך שתכלולנה כל מקרה שבו אי ההתאמה נובעת מהממכר עצמו . הדרישה העיקרית הינה שהנכס יוכל לשמש למטרות הרגילות שלשמן נרכש , על מנת שיתאים לשימושו הרגיל , כאשר ההתאמה נבחנת בתנאים הרגילים של שימוש במושכר . במקרים שבהם מדובר במכונות ומכשירים ההתאמה לשימוש כוללת גם דרישה שיפעלו באופן תקין לאורך זמן סביר .

כאשר משתמעת מן ההסכם מטרה מיוחדת שלשמה נרכש הנכס, בין בנוסף לשימושיו הרגילים ובין במקומם על המוכר למסור נכס שיתאים למוטרה מיוחדת זו . המבחן לקיומה של מטרה מיוחדת הינו הסכמתם המפורשת של הצדדים אשר עשויה להשתמע מנסיבות ההתקשרות, מעסקאות קודמות בין הצדדים או מהנוהג ואינה חייבת להיות מפורשת , כאשר המבחן העיקרי לכך הינו הסכמת הצדדים , ולכן , אף אם נכס נקנה למטרה מיוחדת הרי שהדבר בהכרח מצביע על כך שאיכותו תהא גבוהה מהרגיל . חוק המכר מניח כי באופן רגיל המוכר נמצא בעמדה עדיפה לדעת אם הנכס שהוא מוכר מתאים לשימושו הרגיל או למטרה המיוחדת המשתמעת מהסכם ולכן מוכר אשר מעוניין לפטור את עצמו מאחריות שכזו הרי שעליו להתנות זאת במפורש .

על המוכר למסור ממכר שיתאים הן לתיאור המוסכם, הן לשימוש הרגיל או המיוחד , והן לדגל שהוצג לקונה אולם כאשר לא ניתן ליישב בין ההתאמה לתיאור ובין ההתאמה לדגם או לדוגמה בדרך סבירה או אז תקבע הסכמת הצדדים בהתאם לשאלה מהי הדרישה הגוברת . על פי רוב , ניתן יהיה להיעזר בהנחות כגון שההתחייבות המפורטת והמדויקת דוחה התחייבות כללית ועמומה או שההתחייבות המאוחרת בזמן גוברת ולכן אם נלווה להסכם מפרט טכני מדויק הרי שאותו מפרט עדיף על הדגם (מודל) . עם זאת , הקונה יוכל להסתמך על אי ההתאמה בממכר גם אם הייתה מצויה בדגם או בדוגמא זולת אם ידע עליה בעת כריתת החוזה .

עיון בסעיף 1 למפרט הטכני מעלה כי המכונה שאותה רכשה התובעת הינה מכונה המיועדת לאריזה אוטומטית של קפסולות קפה הכוללת את המכלולים הבאים : מחסנית קופסאות קרטון סגורות ; מסוע צועד עם שש עמדות עבודה – עמדת הזנת קופסאות קרטון, עמדת סגירת תחתית הקופסא , עמדת הזנת קפסולות קפה אל קופסת הקרטון הכוללת עשר יחידות בכל קופסא עם סיבוב של 180 מעלות בין קפסולה אחת לשנייה , עמדת קיפול וסגירה , עמדת הדבקת פתח עליון ותחתון ומכלול המיועד להפלת הקופסא אל תוך המסוע ; יחידת דבק עם שני צינורות ושני אקדחי התזה , מסוע סרט במוצא מכונת האריזה , מערכת פיקוד אלקטרו פניאומטית מבוסס בקר מתוכנת ; עמדת הנעה מבוקרת סרוו להתקן הזנת הקפסולות והמסוע הצועד .

כאמור, השאלה שבמחלוקת נוגעת להתאמת המכונה למפרט, דהיינו האם המכונה חרגה מדרישות המפרט שהינו הלכה למעשה גם בסיס ההסכם אשר נחתם בין הצדדים , באופן שתיאור הנכלל בגוף החוזה או לחילופין באמצעות הפניה אל התקנון/תוכנית מפרט חורג מהתיאור המילולי או מתרשים/ שרטוט/ציור המופיע במפרט (ראה : זמיר , שם, עמ' 253) .

מנכ"ל הנתבעת והעד מטעמה, מר ארי שיין מחברת "ג'ו קפה גורמה בע"מ" , התייחסו בתצהיריהם ובעדותם באופן נרחב למכשיר בעל תכונות דומות מאוד למכשיר הנוגע לעניינו שאותו מכרה הנתבעת לחברת " ג'ו קפה" בחודש פברואר 2017. לטענתם , אותו מכשיר מתפקד בתפוקה של למעלה מ – 97% לאחר שעבר התאמות טכניות למניעת נפילתן של קפסולות הקפה והיתקעות המכונה בשלב פתיחת הקרטוניות , דא עקא , מעדותו של מר פייפרמכר עלה כי קיים שוני במשקל הקפסולות ובמרכז הכובד שלהן (ראה : עמוד 29 עמוד שורה 28 – עמוד 30 שורה 6 לפרוטוקול) , ולכן אין לקבל את ניסיון הנתבעת לקשור בין התקלות אשר התגלעו בשתי המכונות וביכולת לתפעלן (ראה : עדות מר פייפרמכר בעמוד 28 שורה 32 – עמוד 29 שורה 13 לפרוטוקול) .

זאת ועוד, מר פייפרמכר אמנם הבהיר בחקירתו הנגדית בביהמ"ש כי בבדיקת ה"הרצה" אשר התבצעה על ידי המהנדס ויקטור וספק האריזות של התובעת , ששמו יואב פיין , אובחנו כשלים בפתיחת הקרטוניות , דא עקא , שאליבא דגרסתו התברר בדיעבד כי מדובר בכשל טכני שאינו קשור לתובעת אלא לחברה אשר מייצרת את הקרטוניות (ראה : עדות מר פייפרמכר בעמוד 30 שורות 15 – עמוד 31 שורה 11 לפרוטוקול) .

מעבר לכך שמר פיין כלל לא זומן להעיד בביהמ"ש, מר פייפרמכר ביקר במהלך חקירתו הנגדית את מסקנותיו של מומחה ביהמ"ש בהדגישו כי המומחה עצמו סבור שלכל היותר נדרשים עוד מספר כיוונונים מועטים על מנת לשפר את תפקוד המכונה, כך שלכל היותר קיימת תקלה לא משמעותית בייצור הקרטוניות ולא בכמות הקפסולות אשר נארזות בקרטון (ראה : עמוד 31 שורה 12 – עמוד 32 שורה 2 לפרוטוקול) .

עם זאת, כל עוד שלא עלה בידיו להפריך את קביעותיו ומסקנותיו של המומחה מטעם ביהמ"ש בפן המקצועי , באמצעות הכלים המשפטיים הסטנדרטיים המקובלים בהליך אזרחי (משלוח שאלות הבהרה , חקירות בבית המשפט , הצגת הבאת ראיות המעמתות את המומחה עם מסקנותיו) , הרי שיש לדחות את טענותיו של מנכ"ל הנתבעת בדבר עמדתו המקצועית של מומחה ביהמ"ש , ולפיה המכונה שסופקה לא תוכננה מראש ברמה המספקת על מנת להתאים לסוג הקפסולות הייחודי שבהן משתמשת התובעת ובכך פוגעת בתפקודה השוטף ואף אינה מאפשרת תפעול שוטף ורציף של המכשיר בשל הליקויים אשר התגלעו בשלב הדבקת פתחי הקרטונים .

באשר להיבט החוזי הרי שהמועד הקובע לעניין התאמת הממכר הינו רגע המסירה, דהיינו מועד העמדת הממכר לרשות הקונה . ודוק , במהלך התקופה שבה הממכר עומד לרשות הקונה , אולם הממכר אינו מתאים לשימושו הרגיל תחול הוראת סעיף 22 לחוק המכר, אשר קובעת כי פגיעה בממכר תגרום לשחרור הקונה מחיוביו . המועד הקובע לעניין התאמת הממכר הוא רגע המסירה גם אם אי ההתאמה מתגלה במועד מאוחר יותר . לעניין זה אין נפקא מינא אם אי ההתאמה ניתנת הייתה לגילוי בבדיקה סבירה בעת המסירה אם לאו , והמוכר יתחייב בגין אי ההתאמה גם אם במועד המסירה היא הייתה באיבה והתפתחה לאחר מכן בשלב מאוחר יותר (ראה : זמיר , שם, עמ' 242) .

מעדותו של נציג התובעת, מר אובניש , עולה כי למרות שהתובעת הייתה מודעת לכך שקיימים פגמים מהותיים בתפעול המכונה החל משלב הרכישה , הרי שהיא הייתה מוכנה לרכוש אותה בכפוף להפחתת המחיר המוסכם ובכפוף לתיקון הכשלים הבסיסיים אשר התגלעו בה (ראה : סעיפים 6 ו – 7 לתצהיר מר אובניש ; עדות מר אובניש בעמוד 17 שורות 14 – 23 ; עמוד 18 שורות 15 – עמוד 19 שורה 12 ; עמוד 22 שורות 5 – 17 לפרוטוקול).

מנגד, אליבא דעמדת הנתבעת ההסדר סוכל בשל סירובה של התובעת לחתום על גבי כתב ויתור בדבר הגשת תביעות עתידיות כנגד הנתבעת , ולכן , לשיטתה , הדבר מלמד על חוסר תום ליבה של התובעת בפן המשפטי ולא בהיבט המקצועי של תפעול המכונה (ראה : עדות מר פייפרמכר בעמוד 32 שורות 3 – 20 לפרוטוקול ; סעיפים 25 ו – 26 לסיכומי הנתבעת) .

סבורני, כי במקרה זה התובעת הלכה כברת רך משמעותית מאוד כלפי הנתבעת בכך שנתנה לה הזדמנויות רבות מאוד לתיקון הליקויים אשר התגלעו במכונה, בכך שנתנה לה ארכה של מספר שנים לתיקון הליקויים כאמור בהוראות סעיפים 7(ב) ו – 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) , תשל"א – 1970 ואלו לא תוקנו (ראה : עדות מר אבניש בעמוד 18 שורות 6 – 9 לפרוטוקול) , ובניגוד לנטען בסיכומי הנתבעת לא סתרה את מסקנות מומחה ביהמ"ש ולפיהן קיים קושי בביצוע ההתאמות הנדרשות שעה שקיים ליקוי תכנוני מהותי , אשר לא איפשר את ביצוע ההתאמות הנדרשות מיד לאחר קבלת חוות דעתו החוזרת של מומחה ביהמ"ש , באופן דומה לזה אשר שבוצע במכונה הנמצאת ברשותה של חברת "ג'ו קפה" .

תביעת הנתבעת :

לאור האמור לעיל, אינני מוצא לנכון לקבל את טענת הנתבעת ולפיה יש מקום להורות על אכיפת ההסכם , משום שבנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה אכיפת ההסכם תהא תוצאה בלתי צודקת בנסיבות העניין הן במובן המעשי הן במובן המוסרי ובהתחשב באינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים (ראה : ע"א 5131/10 רחל אזימוב נ' אפרים בנימיני מיום 7.3.2013) ומשכך הנני דוחה את תביעתה למתן צו לאכיפת ההסכם ולחיוב התובעת בפיצוי כספי בסכום של 224,640 ₪ .

כמו כן, הנני דוחה את תביעת הנתבעת לחיוב התובעת בתשלום פיצוי כספי בגין נזק לא ממוני , פגיעה במוניטין הוצאת לשון הרע בפני לקוחת אחרים . כידוע , נטל ההוכחה בתובענות אשר עניינן לשון הרע ופגיעה במוניטין עסקי של חברות כאשר הצד הנתבע אינו מודה בכך רובץ על בעל הדין מגיש התביעה (ראה : רע"א 1379/14 עו"ד אריה רוטר נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (בפירוק זמני) ואח' מיום 25.8.2014 ; רע"א 3760/15 מאיר פלבסקי נ' מקור הפורמייקה בע"מ ואח' מיום 4.8.2016 ; רע"א 3760/15 מאיר פלבסקי נ' מקור הפורמייקה בע"מ ואח' מיום 4.8.2016) .

נציג הנתבעת, מר פייפרמכר , אמנם טען בתצהירו באופן לקוני ביותר כי התובעת הכפישה את שם שמה של הנתבעת בפני לקוחות אחרים מחברת "ג'ו קפה" ומחברת "קפה רג'ואן" (ראה : סעיף 26 לתצהיר) , דא עקא , שנציג חברת "ג'ו קפה" , מר ארי שיין , כלל לא טען טענה מעין זו בתצהירו ו/או בעדותו בביהמ"ש מה גם שבנוסף לכך הנתבעת נמנעה מהבאת עדים מטעמה של חברת "רג'ואן" , ומשכך דינה של התביעה בגין ראש תביעה זה להידחות וכפועל יוצא של כך גם התביעה בכללותה .

תביעת התובעת :

בהינתן קביעתי ולפיה הנתבעת הפרה את הוראות חוק המכר בכך שלא סיפקה לתובעת את סוג המכשיר עם התכונות היסודיות שעליהן הסכימו הצדדים במפרט/הסכם הרכישה ולאחר מכן אף לא התאימה את המכשיר לשתי פונקציות מהותיות (התאמת קפסולות וסגירת/הדבקת הפתח העליון של הקרטונים הנני מוצא לנכון לקבל את תביעת התובעת בגין רכיב תביעה זה ולחייב את הנתבעת בתשלום הסכום של 162,450 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

עם זאת, הנני מוצא לנכון לדחות את יתר רכיבי התביעה בגין תשלום שכר העובדים (ע"ס 120,000 ₪) משלא הוצגו ם ראיות בעניין מצד התובעת (כגון תלושי שכר של אותם עובדים , העתק מדו"חות המס המוגשים , חוו"ד רוה"ח של התובעת וכו') ומשלא ניתן הסבר המניח את הדעת בשאלה מדוע לא עשה כן (ראה : עדות מנכ"ל התובעת בעמוד 19 שורות 18 – 22 לפרוטוקול) .
כמו כן, הנני מוצא לנכון לדחות את תביעת התובעת בכל הנוגע לשיפויה בגין הזמנת קרטונים בגודל שונה בסך של 50,000 ₪ והפרשי ריבית בסך של 7750 ₪ , משלא צורפו לתצהירו של מר אובניש ראיות התומכות בכך לכך , ומשלא ניתן לכך הסבר המניח את הדעת במהלך חקירתו הנגדית של מר אובניש בביהמ"ש מדוע נמנע מהמצאת אסמכתאות ביחס להזמנת הקרטוניות וביחס למועדי הזמנות ועלותן (ראה : עמוד 23 – 29 ; עמוד 20 שורות 20 – 27 לפרוטוקול) .

נסיבות קבלת התביעה, מצדיקות את תביעת התובעת לקבלת שיפוי בגין הוצאות משפטיות עודפות בסך של 25,000 ₪ - מדובר בסכום סביר בהתחשב בנסיבות ובאורך הזמן שהוקדש לכך, ובמנותק משאלת הוצאות הליך זה, שכן סביר כי התובעת נדרשה, לאור ההתפתחויות להיעזר בייעוץ משפטי, שרק סופו התבטא בהליך שבפני.

סוף דבר :

תביעת התובעת/נתבעת שכנגד מתקבלת באופן חלקי ואילו תביעת הנתבע/תובעת שכנגד נדחית. הנתבעת/תובעת שכנגד תשלם לתובעת את הסך של 1 87,450 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

בנוסף לכך, תישא הנתבעת/תובעת שכנגד בהוצאות התובעת/נתבעת שכנגד בסך של 5000 ₪ וכן גם בשכ"ט עו"ד בסך של 36,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק .

ניתנה היום, י"ח אייר תש"פ, 12 מאי 2020, בהעדר הצדדים.