הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 63888-06-15

בפני כבוד השופטת סיגלית מצא

התובעת:
מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
מרכז דניאל ומטילדה רקנאטי, ע.ר. 580015717
על-ידי ב"כ עו"ד זיו פוקס ואח'

נגד

הנתבעת/המודיעה לצדדי ג':
לאן חברה לבניה ופתוח בע"מ, ח.פ. 511043333
על-ידי ב"כ עו"ד שאדי קנאזע ואח'

נגד

צדדי ג':
1. דגן מושלי ארכיטקטים בע"מ, ח.פ 512174806
על-ידי ב"כ עו"ד חן בר-און
2. סי פי אם צפון ניהול בניה בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד אליהו שטיינר
3. מגדל חברה לביטוח בע"מ, ח.פ. 520004896
על-ידי ב"כ עו"ד לוטן טייטלר

פסק דין

1. בפניי תביעה לפיצוי התובעת בגין התקנה לקויה של חלונות מסך באגף החינוך של בניין מדעטק.
א - העובדות
2. התובעת (להלן גם: "מדעטק") הינה עמותה רשומה, המפעילה את המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל הפועל במתחם הטכניון הישן, רח' שמריהו לוין 25 - בלפור 12 בחיפה.
3. בשנת 2004 או סמוך לכך החליטה התובעת על ביצוע פרויקט שיפוץ, הרחבה ובינוי של אגף החינוך (להלן: "הפרויקט"). לשם ביצוע הפרויקט התקשרה התובעת עם אדריכל (דגן מושלי), חברת פיקוח (CPM), יועצים שונים – לרבות יועץ אלומיניום (מר מוטי איינהורן) וקבלן ראשי – חברת אליהו פבר – חברה לבניין והנדסה אזרחית בע"מ ("פבר").
4. ביום 31.8.2004 התקשרה מדעטק עם פבר בהסכם לביצוע עבודות הריסה, שיפוץ, בניה , גמרים ופיתוח במבנה הסדנאות ההיסטורי , בשטח כולל של כ- 3,500 מ"ר, וכן פיתוח שטח והכשרת מקומות חניה במתחם המוזיאון ( ההואיל הראשון להסכם, ההסכם צורף כנספח 1 לתצהיר מנכ"ל התובעת, מר אלי שרמייסטר, ת/3, להלן: "הסכם פבר").
5. במסגרת נספח 1 להסכם צורפו מפרטים והצעה לעבודות בינוי, גמרים ופיתוח (חוברת א'), כתב כמויות להצעה לעבודות בינוי, גמרים ופיתוח (חוברת ב'), כתב כמויות מתומחר ועדכני מטעם הקבלן (חוברת ג'), הצעה לעבודות חשמל ותקשורת (חוברת ד'), הצעה לעבודות מיזוג אוויר (חוברת ה'), הצעה לעבודות מערכת אינסטלציה וכיבוי אש (חוברת ו'), תוכניות האדריכל, היועצים והמתכננים האחרים, מסמך סיכום ישיבה מיום 6.6.2004 בין נציגי המזמין לנציגי הקבלן ולוח זמנים לסיום העבודות בפרוייקט (ס' 1.4 להסכם פבר). נקבע כי מסמכים אלה מהווים חלק מההסכם. מסמכים אלה, למעט כתב כמויות לעבודות אלומיניום (פרק 12 לכתב הכמויות), לא הוגשו לתיק בית המשפט.
6. תקופת הבדק, תנאיה והתניותיה פורטו בפרק ח' להסכם פבר . סעיף 40.4 להסכם קבע כי משכה הכולל של תקופת הבדק יהא 12 חודשים בכל הנוגע לעבודות הבניין, ולשאר סוגי העבודות - כל תקופה אחרת שנקבעה בכל מסמך אחר של ההסכם, או של ההזמנה או על פי דין, על פי הארוכה שבהם. סעיף 40.5 מעגן את אחריות הקבלן לליקויים שיתגלו במהלך תקופת הבדק, ובלבד שדרישת המפקח תימסר לקבלן לא יאוחר מתוך שלושה חודשים מתום תקופת הבדק. סעיף 40.6 מאריך את תקופת הבדק, לתקופה בת 5 שנים נוספות, בתנאים הבאים:
"בנוסף לכל האמור, נתגלו אי התאמה ו/או פגם בפרויקט במהלך 5 שנים נוספות לאחר תום תקופת הבדק, הנובעים מביצוע שלא בהתאם לדרישות ההסכם, יהיה הקבלן חייב לתקן את אי ההתאמה ו/או הפגם בכל הכרוך בכך, על חשבונו, ואם אי ההתאמה או הפגם אינו ניתן לתיקון, יהיה הקבלן חייב בתשלום פיצויים למזמין בגינם".
7. לצורך הבטחת ביצוע התיקונים, או תשלום פיצויים ככל ולא יבוצעו, נדרש הקבלן על פי הוראות ההסכם למסור לתובעת ערבות בדק, אשר תנאיה נקבעו בסעיף 40.8 להסכם פבר.
8. לשם ביצוע המשימות שנטלה על עצמה פבר במסגרת ההסכם התקשרה פבר עם קבלני משנה, לרבות קבלן אלומיניום - חברת ד.י. אלומיניום (להלן: "קבלן האלומיניום").
9. כשנה לאחר שהחל הפרויקט נקלעה חברת פבר לקשיים כלכליים, אשר הובילו לעיכוב העבודה על-ידי קבלני משנה שונים, לרבות קבלן האלומיניום. נוכח הפסקת העבודה על-ידי קבלן האלומיניום, ה חלה חלופת מכתבים בינו לבין פבר (סומן נ/8). במכתב מיום 2.5.2006 (נ/8) ציין קבלן האלומיניום כי פבר טרם שילמה שכר ו לחודשים דצמבר 2005 - פברואר 2006 וכי התשלום בסך 550,000 ₪ אשר הועבר לו הנו עבור הזמנת החומרים בלבד ואינו כולל תשלום בגין עבודות שבוצעו .
10. ביום 16.5.2005 הוציא פבר חשבון חלקי מס' 18 (להלן: "חשבון 18"), הכולל תשלום חלקי עבור אלומיניום. בדף הראשון של החשבון צוין "חשבון לחודש ביצוע מרץ 2006", ובדף האחרון תחת פרוט האלומיניום ולצד הכיתוב סה"כ 12.1 עבודות אלומיניום נרשם בכתב יד "חשבון פבר חלקי 18. תשלום ע"ח קירות מסך".
11. בחודש יוני 2006 נכנסה פבר להקפאת הליכים, והתובעת ביטלה את ההסכם עמה.
12. ביום 27.6.2006 הגישה הנתבעת (להלן: "ל.א.ן") הצעת מחיר להשלמת הפרויקט ( הצעת המחיר צורפה כנספח 3 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3).
13. ביום 16.8.2006 התקשר ו התובעת ול.א.ן בהסכם לפיו תועסק ל.א.ן כקבלן ראשי להשלמת הפרויקט (ההסכם צורף כנספח 2 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3, להלן: "הסכם ל.א.ן").
14. בהתאם להסכם תקצה ל.א.ן לפרויקט, עד להשלמתו, צוות ניהולי הכולל מהנדס אחראי לביצוע, מנהל עבודה מוסמך, שני בעלי מקצוע בתיקונים ושו מר לילה (סעיף 5.1 להסכם). ל.א.ן התחייבה להמשיך לבצע את הפרויקט באמצעות קבלני המשנה שהועסקו על-ידי פבר. יחד עם זאת נקבע כי ככל במקרה של "סירוב או אילוץ אחר", רשאית ל.א.ן לפנות לתובעת בבקשה לאשר קבלן משנה חלופי (סעיף 5.4 ל הסכם). תקופת הבדק נקבעה לתקופה של 12 חודשים מיום השלמת ומסירת העבודות למזמין, למעט עבודות הגג, לגביהן נקבעה תקופת בדק של 36 חודשים (סעיף 5.5 ב' להסכם). מאחריות ל.א.ן בתקופת הבדק הוחרגו עבודות מסויימות, ביניהן עבודות שבוצעו על-ידי קבלני משנה שעבדו תחת פבר ו לא המשיכו לבצע עבודות תחת ל.א.ן (סעיף 5.5 ד' להסכם). כן הוסכם כי בכל מקרה בו ארע פגם בעבודה שבוצעה על-ידי קבלן משנה אשר עבד תחת פבר והמשיך לעבוד תחת ל.א.ן , תהא אחריות ל.א.ן בגין העבודה בגובה ערבות הבדק שתימסר על-ידי הקבלן , וזאת לאחר שתמומש ערבות הבדק שתימסר על-ידי קבלן המשנה (סעיף 5.5 ה' להסכם).
15. ביום 17.8.2006 חתמה ל.א.ן על הסכם התקשרות עם קבלן האלומיניום (נספח 5 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3; מכתבה של ל.א.ן מיום 23.8.2006, נספח 2 לכתב התביעה).
16. העבודה באתר חודשה ביום 22.8.2006. קבלן האלומיניום חידש עבודתו ביום 23.8.2006 . כעולה ממכתב המפקח, עסק קבלן האלומיניום בשלב זה בהתקנת זכוכיות וסרגלים בקומה השנייה באגף המזרחי והצפוני ובביצוע מדידות לייצור חלונות נוספים (ר' מכתב מיום 30.8.2006 שנשלח לתובעת מחברת הפיקוח , CPM, נספח 6 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3).
17. במכתב חברת הפיקוח מיום 29.7.2007 נדרשה ל.א.ן להעביר למדעטק ערבות טיב צמודה למדד תשומות הבניה + מע" מ בסך 4% מיתרת עבודות הפרויקט, בסכום של 801,817 ₪. עוד נקבע כי תוקף הערבות יהא עד 16.9.2008 ו כי עבור עבודות חיפוי גג וחיפויי אלומיניום תועבר ערבות טיב נפרדת בתוקף עד יום 16.9.2010 (נספח 20 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3).
18. במכתב מיום 3.9.2007 לל.א.ן ציינה התובעת כי המבנה נמסר לחזקתה ביום 17.6.2007 אולם נתגלו ליקויים בבניה, כמפורט ברשימה המצורפת (שלא צורפה) , כמו גם עבודות לא גמורות אשר נדרשת ל.א.ן לסיים. ל.א.ן התבקשה להכין לוח זמנים לביצוע וסיום העבודות (נספח 17 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3).
19. במכתב מיום 18.12.2008 אישרה ל.א.ן כי קיבלה את התשלום הסופי המוסכם בין הצדדים (בסך 399,009 ₪ כולל מע"מ), וכי אין לה כל תביעה או טענה כספית אחרת בקשר עם העבודות שבוצעו בפרויקט (נספח 19 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3).
20. אין מחלוקת כי במהלך כל תקופת הבדק לא פנתה התובעת לל.א.ן בטענה לליקויים כלשהם בפרויקט.
21. במכתב מיום 16.8.2011 (נספח 22 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3), נכתבו הדברים הבאים:
"במבנה אגף החינוך במדעטק התגלו ליקויים בטיחותיים חמורים בגג המבנה וכן בחלונות המבנה.
הגג נתלש מהקורה והחלונות רעועים ונופלים ממקומם בצד הפונה לרחוב.
אלה ליקויי בנייה חמורים המהווים סכנה לעוברי האורח ברחוב ולמבקרי המוזיאון.
כקבלן אשר בצע את העבודות במבנה הזה, פנינו אליך טלפונית מספר פעמים בעבר, הנושא נבדק על ידכם במקום אך לא נעשה כל טיפול ותיקון ממשיים.
בהעדר תגובה מצדכם, נאלצנו לבצע את תיקון הליקוי בגג המבנה באמצעות קבלן חלופי.
אנו מבקשים טיפולך הדחוף ללא דיחוי בליקוי הבטיחותי שנתגלה בחלונות המבנה.
הנך נדרש להגיע לאתר עם עובדים מיומנים ולבצע תיקון מיידי בחלונות המבנה במסגרת אחריותך".
על המכתב חתום מר ישי בן זקן, מנהל בית המלאכה במדעטק.
22. יצוין כבר עתה כי מר תאופיק לחאם, מנהל ל.א.ן, מכחיש כי קיבל את המכתב מיום 16.8.2011. לדבריו, התקשר אליו מר ישי בן זקן ומסר לו על ליקויים בגג ובחלונות. משכך, הגיע מר לחאם למקום וערך סיור עם מר ישי בן זקן. בסיור התגלה כי אכן חלק מהגג התפרק. אשר לכך הציע מר לחאם להפנות לתובעת את קבלן המשנה שבצע את העבודה על מנת שייתן הצעת מחיר לתיקונו. עוד העיד מר תאופיק לחאם: "... אני שאלתי את ישי שנלווה אלי [על החלונות – ס.מ.] , הוא אמר לי תטפל אך ורק בגג. בינתיים נושא החלונות לא עומד על הפרק" (עמ' 38, ש' 16-17), וכן:
"לשאלת בית המשפט, אני משיב ששאלתי על החלונות כי בשיחה הטלפונית שלו איתי, אמר שהוא צריך אותי לשני נושאים: נזק לגג, הם פחדו מגשם שייכנס לתוך המבנה, והשני זה שהוא אמר שהוא רוצה להראות לי משהו לגבי החלונות. כשהגעתי לשטח הוא הראה לי את הגג, טיפסנו על הגג ולאחר מכן אני שאלתי אותו 'מה קורה עם החלונות' הוא השיב לי 'עזוב את זה, זה לא עומד כרגע על הפרק'. זו פעם ראשונה ואחרונה ששמעתי מהם עד למכתב ההתראה." (עמ' 38, ש' 20-24)
23. כעולה מחשבונית שצירפה, תיקנה התובעת, באמצעות קבלן פרטי (ג'אבר תייסיר), ליקוי בחלק מחיפויי הגג, בעלות של 3,248 ₪ (הצעת מחיר לביצוע תיקון מיום 27.7.2011 (נרשמה על גבי חשבונית) צורפה כנספח 21 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3). בהצעת המחיר נרשם:
"תיקון חלק שהתפרק מגג בניין אגף חינוך כולל יישור וחיבור כתוצאה מרוחות עזים."
24. ביום 15.7.2013 נכנס לתפקידו מנכ"ל התובעת, מר אלי שרמייסטר (עמ' 15, ש' 26-27) (יצוין כי מנכ"ל התובעת במהלך ביצוע הפרוייקט היה פרופ' יורם זבירין ז"ל. בשנת 2008 או סמוך לכך החליף אותו ד"ר רונן מיר, עד למינוי מר אלי שרמייסטר). לדבריו, כשנכנס לתפקידו הונחה בפניו בעיה בטיחותית בדמות חלונות קירות המסך, כדבריו:
"אחד הדברים הראשונים שנדרשתי להם בתפקידי כמנכ"ל, וענייני בטיחות העסיקו אותי גם בתפקידי הקודמים, זו הסכנה שנשקפה מנפילתם של החלונות, ולכן כשהתריע בפניי קצין הבטיחות, הלכתי לראות בעיניי מחוץ ומבפנים אני לא איש אלומיניום ואל מהנדס בינוי, אני כן מהנדס והבנה כללית בתשתיות ובניהול פרוייקטים של תשתיות יש לי. אני ראיתי את ארבעת החלונות החסרים ועכשיו נכנסתי לניהול סיכונים. ביקשתי שיבוא יועץ ויגדיר מה נדרש לעשות על מנת למנוע את הסכנה, ועכשיו נדרשתי לניהול הסיכונים שבסופו של דבר, הביא אותי להחלטה, לבצע את התיקון לחלונות שבצענו, התיקון כלל את החלפת הזגוגיות כדי ליצור שוב את הזכוכיות הכפולות, דבר נוסף מסגרת מחזקת ומחזיקה סביב קיר המסך כולו, והחלפת המרכזי מביןה חלונות של השורה העליונה בכל מערך של 6 חלונות, כזה שניתן יהיה לפתחו כדי לאוורר את תווך הבניין. " (עמ' 19, ש' 7-17)
25. יועץ האלומיניום שהוזמן על-ידי התובעת הנו המהנדס מר סמיח ח'ורי מחברת בראבו. ביום 2.9.2013 ערך המהנדס, מר סמיח ח'ורי, סיור במקום בליווי מר זאב קרופניק (מפקח עבודה מטעם חברת ברנע הנדסה , אשר תפקידו בתובעת ו/או בפרוייקט לא הוברר). במכתב מיום 6.9.2013 (נספח 23 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3) ציין המהנדס ח'ורי כי:
"3. מבדיקתי עולה שנפילת הזכוכיות נגרמה כתוצאה מכשל מכני בחומר ההדבקה אשר שימשו את ייצור הזכוכית הבידודית עצמה.
4. בנוסף לכך, במהלך הבדיקה של קירות המסך התברר שחומרי הסיליקון בהם נעשה שימוש לאיטום המרווחים בין הזכוכיות, אבדו את כושר ההדבקה שלהם, פני השטח שלהם יבשים וסדוקים ואף קיים ניתוק בין הסיליקון לזכוכית.
5. לאור הממצאים אני צופה שזכוכיות נוספות ישתחררו ויפלו וזאת בנוסף לעובדה שאטימות קיר המסך מוטלת בספק רב לאור הניתוק בין הסיליקון לזכוכית.
6. על סמך האמור לעיל אני ממליץ לבצע תיקון ושדרוג של קיר המסך באחת משתי האופציות:
6.1 תיקון תוך כדי שמירה על אופי קיר המסך הקיים (קיר מסך סטרוקטוראלי) הכוללת פירוק של הזכוכיות מקיר המסך, הובלתם למפעל לייצור בידודית, פתיחת הזכוכית וביצוע הדבקה מחדש של הזכוכית הבידודית בסיליקון מתאים, ייתכן ויתברר שיותר כדאי לספק זכוכית חדשה לחלוטין מבלי לנצל את הזכויות הקיימות.
6.2 תיקון עם שינוי אופי קיר המסך לטיפוס R (עם פרופילי אלומיניום חיצ וניים) הכולל הסרת תפר הסיליקון בין הזכוכיות והשלמת גומיות ופרופילי אלומיניום חיצוניים לדפנות הזכוכית ללא פירוק ו/או החלפת זכוכית".
26. לאחר היוועצות עם המהנדס ח'ורי החליטה התובעת לשנות את סוג קירות המסך שהותקנו בשלוש מחזיתות המבנה מקירות מסוג SG (STRACTURAL GLAZING) לקירות מסך מסוג R ( REGULAR), תוך הוספת פרופיל אלומי ניום חיצוני (לחצנים) ופסי כיסוי על מנת לעגן ולהדק את הזכוכיות לשלד קיר המסך בצורה מכאנית, עם ברגים. למעשה, בוצע מסגור חיצוני מאלומיניום של הזכוכיות החיצוניות תוך עיגונן באופן מכני למבנה. כתוצאה מהוספת המסגור הוחלף בכל כוורת חלונות (שישית חלונות) החלון האמצעי העליון (שהיה חלון קיפ עם פתיחה חיצונית) לחלון חדש אשר יאפשר פתיחתו גם לאחר הוספת המסגור התומך (ע' 19, ש' 13-17).
27. לבקשת התובעת הכין המהנדס סמיח ח'ורי כתב כמויות לביצוע העבודה (נ/5), כדלקמן:
א. חלונות פריט א-1: החלפת 16 חלונות מסך CW55 מסוג קיפ החוצה סמוי בחלון חדש קו מפלט לפי המפרט – במידות 865*935;
ב. חלונות פריט א-2: החלפת ארבע חלונות קיר מסך CW55 מסוג קיפ החוצה סמוי בחלון חדש קומפלט לפי המפרט במידות 1462*950 מ"מ ;
ג. זכוכית שבורה: החלפת 4 זכוכיות בידודית שבורות - בזכוכית חדשה תואמת כולל פירוק החלפת גומיות והרכבה של החדשה במידות 935*810 מ"מ;
ד. שיפוץ והסבת קיר מסך א-1 מסוג SSG לקיר מסך מסוג R – לרבות הסרת סיליקון, אספקת פרופילים, גומיות, סר ט בוטילי ואביזרים קומפלט, מידות 2000* 2550 מ"מ – 14 יחידות;
ה. שיפוץ והסבת קיר מסך א-2 – הסבת קיר מסך קיים מסוג SSG לקיר מסך מסוג R, לרבות הסרת סיליקון, אספקת פרופילים, גומיות, סרט בוטילי ואביזרים קומפלט לפי מפרט, מידות 12350*30000 מ"מ – 1 יחידה.
28. לשם ביצוע העבודות שכרה התובעת את שירותיה של חברת "תריסי שאמי בע"מ". התובעת צירפה שתי חשבוניות המעידות על תשלום לתריסי שאמי. האחת מיום 31.3.2014, על סך 212,127.42 ₪ (כולל מע"מ) בגין "לפי הזמנת רכש מספר 1485. התקנת חלונות בבניין חינוך לפי מכרז – תיקון חלונות נופלים לפי מה שמצויין במפרט המכרז", וכן חשבונית מיום 3.4.2014 על סך 15,912.30 ₪ (כולל מע"מ) עבור: "החלפת זכוכית בידודית שבורה בזכוכית חדשה תואמת כולל פירוק החלפת גומיות והרכבה במידות 810/935 זכוכית מחוסמת 6/12/6 מ"מ דגם בידודית LOW-E – כמות 5" (החשבוניות צורפו כנספחים 24א' ו-24ב' לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3). בעבור הכנת חומר המכרז ופיקוח על ההתקנה שולם לחברת בראבו 8,850 ₪ (חשבונית מיום 18.8.2014 צורפה כנספח 25 לתצהיר מר אלי שרמסייסטר, ת/3 ).
29. לטענת התובעת תוקנו קירות מסך בשלושה מחזיתות המבנה. החלונות בחזית הרביעית לא תוקנו בשלב זה בשל מגבלות תקציב, ומאחר ומיקומם אינו מסכן עוברים ושבים במקרה של נפילת חלון (ע' 19, ש' 23-26).
30. במכתב מיום 18.1.2015 פנתה התובעת לל.א.ן בדרישה לתשלום ההוצאות שהוציאה לתיקון החלונות (המכתב צורף כנספח 1 לתצהיר מר תאופיק לחאם, נ/6) . ל.א.ן דחתה את דר ישת מדעטק במכתב מיום 30.1.2015 (נספח 2 לתצהיר מר תאופיק לחאם, נ/6). למכתב זה השיבה מדעטק במכתב מיום 12.2.2015 (נספח 3 לתצהיר מר תאופיק לחאם, נ/6).
ביום 30.6.2015 הוגשה התביעה.
ב – קירות המסך
ב.1 - קיר מסך מהו?
31. קיר מסך (curtain wall) הנו:
"מכלל שאינו נושא כל עומס, אלא את משקלו העצמי ואת הכוחות הסביבתיים הפועלים עליו. המכלל מורכב מרכיבים מתועשים, קבועים או נתפתחים, כגון: קורות, מילואות, אביזרי חיבור, אטמים, סיפים, כיסויים, חומרי בידוד, רכיבים לחסימת אש וכדומה, העשויים חומרים שונים. המכלל בנוי בשיטות בניה והרכבה שונות, סוגר אנכית את מעטפת הבניין ומפריד בין החלל הפנימי של הבניין לבין החוץ (קיר מסך חיצוני) או בין חלל שימושי פנימי לבין אטריום או חצר פנימית (קיר מסך פנימי), ומהווה כולו יחד מוצר שלם" (סעיף 1.3.1 לת"י 1568: "קירות מסך: תכן ותפקוד" מאוקטובר 2012. התקן החליף את ת"י 1568 מינואר 2005)
32. מילואה מוגדרת כ"רכיב קבוע בקיר המסך" (סעיף 1.3.2 לת"י 1568 ) ואביזר חיבור מוגדר כ"אביזר על כל רכיביו (כגון: זוויתון, בורג), המחבר או/וגם מעגן רכיב מבני של קיר המסך לחלק נושא של הבניין, באמצעות עוגנים (כגון: בורג, מיד, רכיב מבוטן מראש" (סעיף 1.3.3 לת"י 1568). סעיף 2.1.3 לת"י 1568 קובע הוראות תכן לתוכניות קיר המסך ואת הפרטים שיכללו בהן. סעיף 2.2.4.1 קובע הוראות לעניין תכן מבני של אביזרי חיבור.
ב.2 – קירות המסך שתוכננו בפרויקט
33. התובעת לא צרפה את התכניות האדריכליות, תכניות הביצוע או כל מסמך אחר הכולל הוראות באשר לביצוע חלונות המסך – למעט פרק 12.01 לכתב הכמויות שצורף להסכם בין ל.א.ן לבין קבלן האלומיניום (נספח 5 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3). בפרק 12 לכתב הכמויות פורטו סוגי החלונות וקירות המסך השונים, מידותיהם והכמויות שיש לבצע מכל אחד מהם. בין סוגי קירו המסך נמנים קיר מסך מסוג א-1 (סעיף 12.01.0010) שהנו קיר מסך במידות 262/200 (3 יחידות) וקיר מסך מסוג א-2 (סעיף 12.01.0020) שהנו קיר מסך במידות 272/200 (19 יחידות). יצוין כבר עתה כי בסיכומיה טוענת התובעת כי "אין מחלוקת כי" קירות המסך שהוחלפו הנם מסוג א-1 ו-א-2 (סעיף 2 למסכת העובדתית). לעניין זה אף מפנה התובעת ל-ת/2, פריט אדריכלי של קירות מסך מסוג א-1 ו-א-2 שהוכן על-ידי האדריכל דגן מושלי. אכן, בכתב הכמויות שהכין המהנדס סמיח ח'ורי הוא מתייחס לפרטים מסוג א-1 (16 חלונות) ו-א-2 (4 חלונות). דא עקא, אין קשר בין המידות, הכמויות וסוג החלונות אליהם התייחס המהנדס ח'ורי בכתב הכמויות (נ/5) לבין אלה המופיעים בכתב הכמויות (פרק 12) , אשר ככל הנראה אף לא עמד בפניו או הפריט האדריכלי (ת/2), אשר אין ספק כי לא עמד בפניו.
34. כעולה מהמפרט האדריכלי, ת/2, פרט א-1 מתייחס לשלוש יחידות שיותקנו בקומה 1, ב חזית מז' מע'. עוד נקבע כי הפרט יהיה:
"יחידת חלון מפרופילי קיר מסך בשיטת F.S.G. 'קליל 8300' או ש"ע מאושר. מורכב מ-6 שדות שווים, 5 שדות חלון קבוע, שדה אחד 'קיפ' משתפע החוצה, חלוקת ביניים על פי שרטוט, זיגוג בידודי.
מורכב בקיר בטון 20 ס"מ. חיפוי אבן בהרכבה יבשה מחוץ, חיפוי לוח גבס מבפנים. מישור חיצוני זכוכית במישור חיצוני חיפוי אבן.
קיבוע החלון למסגרת בהיקף הפתח, פח נירוסטה 304 מכופף, מעוגנת לקיר בטון.
יש להקפיד על איטום המשכי ממישור הקיר ע"ג מסגרת נירוסטה.
סביב המסגרת 'פלשונג' מפנלי אלומיניום מורכב דוגמת 'ALLOTECH' בעובי 4 מ"מ. מסגרת החלון בולטת ממישור החזית.
...
זכוכית: בידודי 6/12/6 מ"מ, 2 הזכוכיות מחוסמות.
זכוכית פנימית צלולה, זכוכית חיצונית מסוג SUNERGY CLEAR מתוצרת GLAVERBEL, צד מצופה פונה למרווח האוויר בין הזכוכיות.
הכל יבוצע ע"פ ת"י מחייב, אם תידרש מידת זכוכית עבה מהמצויין בסעיף זה, תבוצע זכוכית בעובי ע"פ ת"י.
...
הערות: 1. באחריות הקבלן המבצע להציג SHOP DRAWING לאישור האדריכל.
2. זכוכית – לאישור אספקטים טרמיים ע"י יועץ מ"א.
לאישור אספקטים אסוקטיים ע"י יועץ אקוסטיקה.
3. כל המכלול אטום למים ורוחות ע"י יריעות E.P.D.M. אטמים ומברשות.
4. מידות חתך מסגרת קיבוע החון (מפח נירוסטה) ע"פ קונס', עובי מינימלי 5 מ"מ, קיבוע המסגרת לקירו בטון ע"פ פרטי קונסטרוקטור מאושרים ע"י האדריכל."
35. פרט א-2 הנו חלון מסך במידות 272/200, 19 יחידות. 10 בקומה 1 חזית מז' מע' ו-9 בקומה 1, חזית צפ' דר'. יחידות החלון מפרופילי קיר מסך בשיטת F.S.G "קליל 8300" או ש"ע מאושר. כל שאר הפרטים, בהתאם לפריט א-1.
כל כולל המפרט האדריכלי שרטוטים של חלונות המסך.
36. כאמור, גם מפריט אדריכלי זה עולה כי אין קשר בין פריטים א-1 וא-2 בכתב הכמויות המקורי (פרק 12) לבין זה שמופיע בכתב הכמויות שהכין המהנדס סמיח ח'ורי (נ/5).
עוד עולה מת/2 כי קירות המסך מסוג א-1 וא-2 לכתב הכמויות (פרק 12 לכתב הכמויות שצורף להסכם בין ל.א.ן לקבלן האלומיניום, נספח 5 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3) הותקנו כולם (22 קירות מסך) בקומה 1 של המבנה, בחזיתות שונות.
37. בפועל, כלל קירות המסך אשר הותקנו במבנה הם תוצרת חברת אלובין, מסוג CW55 מטיפוס SG (הדבקה סטרקטו רלית באמצעות סיליקון) ללא פסי כיסוי חיצוניים.
התובעת לא הבהירה מה גרם לשינוי בתכנון.
38. מהנספחים לחוות דעת ח'ורי (ת/1) עולה כי פרטי החלונות אליהם התייחס בחוות דעתו הנם כדלקמן:
א. קיר מסך מסוג א-1:
קיר מסך המורכב מ- 6 חלונות. 5 חלונות קבועים וחלון אחד הנפתח כלפי חוץ (אמצעי עליון), מסוג "קיפ". להלן צילום קיר מסך רגיל כפי שהובא בחוות דעת מטעם התובעת:

להלן סקיצת פריט א-1 (נספח ב'1 לחוות דעת ח'ורי):

ב. קיר מסך בחזית המערבית - פריט א -2:
רוחבו של הקיר 3 מ' וגובהו - 12.4 מ'. בקיר משולבת דלת בעלת 2 כנפיים הנפתחת החוצה וכן ארבעה חלונות . תיאור ויזואלי של קיר המסך בחזית זו הובאה בחוות דעת סמיר באופן הבא (נספח ב/2 לחוות הדעת):

ג - ההליך
39. ביום 4.9.2015 הגישה ל.א.ן הודעת צד ג' כנגד אברהם גורן, קבלן המשנה שבצע את עבודות הקירוי והחיפוי, לרבות הגגות. לבקשת ל.א.ן נמחקה ההודעה ביום 1.2.2016 .
40. ביום 11.6.2017 הגישה ל.א.ן. הודעה לצדדים שלישיים הבאים:
א. חברת דגן מושלי ארכיטקטים בע"מ (להלן: "דגן") - חברה אדריכלית אשר סיפקה את שירותי האדריכלות, ייעוץ, תכנון ופיקוח בקשר לפרויקט, מכוח הסכם אשר נחתם בינה לבין התובעת ביום 1.1.2000 והתחדש מדי שנה.
ב. חברת CPM צפון ניהול בניה בע"מ– חברה שנתנה שירותי פיקוח לפרויקט, מכוח הסכם ניהול ופיקוח שנחתם בינה לבין התובעת בחודש יולי 2005.
ג. מגדל חברה לביטוח בע"מ – אשר הוציאה פוליסה לביטוח הפרויקט (פוליסה מס' 340009604/06).
לבקשת ל.א.ן ובהסכמת צדדי ג' נדחו ההודעות ללא צו להוצאות בתום ישיבת ההוכחות האחרונה (8.7.2019). מוצג ת /2 (מפרט אדריכלי של פריט א-1) אשר האדריכל אישר כי נערך על ידו (עמ' 34, ש' 14-15) , נותר כמוצג בתיק. כך גם תצהירו של מר צחי ורמוס (מוצג נ/7), אשר מסר עדות.
41. מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של המהנדס סמי ח ח'ורי מאוגוסט 2014 (ת/1) ותצהירו של מנכ"ל התובעת, מר אלי שרמייסטר (ת/3). מטעם ל.א.ן הוגשה חוות דעתה של המהנדסת סטלה טאליסמן (נ/1). כן העיד מטעם הנתבעת מנהלה, מר תאופיק לחאם (נ/6). בנוסף, נשמעה עדותו של נציג חברת הפיקוח CPM, מר צחי ורמוס (נ/7).
ד - טענות הצדדים
ד.1 - טענות מדעטק
42. ל.א.ן, כקבלן ראשי, אחראית לאיכות העבודות שבוצעו על-ידי קבלני המשנה. העסקת קבלני המשנה מתקופת פבר לא נכפתה על הנתבעת ( סעיף 5.4(ב)(2) להסכם ל.א.ן). הנתבעת התקשרה עם קבלן האלומיניום בהסכם לאחר בדיקה מעמיקה, דיונים וניהול מו"מ עמו . במסגרת ההסכם עם קבלן האלומיניום אף דאגה ל.א.ן להבטיח את אחריות קבלן האלומיניום כלפיה.
43. אין לקבל את טענת ל.א.ן כי האלומיניום הוזמן ואף הותקן בחלקו בתקופת פבר. חשבון 18 הונפק על ידי פבר באמצע חודש מאי 2016. בחשבון זה דרישת תשלום ביחס לפריטים א-1-א-2 בשיעור 20% בלבד. הדבר מעיד על כך שעד אותו מועד לא החלו בייצור קירות המסך מסוג זה, והסכום שנדרש במסגרת החשבון הנו מקדמה שיש לשלם ליצרן האלומיניום . יתר על כן, התובעת לא שילמה את התשלום הנדרש לפני חודש מאי 2006, וממילא פבר לא העבירה את התשלום לקבלן האלומיניום, נוכח הסכסוך שהתגלע ביניהם. משכך, יש לקבוע כי קירות המסך מסוג א-1 ו-א-2 בוצעו על-ידי קבלן האלומיניום בתקפת ל.א.ן בלבד. כך גם עולה ממכתב חברת הפיקוח ( CPM) לל .א.ן, לפיו חסרים פרטים אדריכליים ופתרונות קונסטרוקטיביים הנדרשים לשם התקנת קירות המסך (מכתב מיום 30.8.2006 שנערך לאחר סיור במקום); וכן מכתב ל.א.ן לחברת הפיקוח מיום 13.11.2006 , בו נכתב כי פרטי קירות המסך לא סגורים על-ידי המתכנן וכי העבודה על פרטי קירות המסך נעצרה.
44. הליקויים בקירות המסך התגלו למדעטק רק בחורף שנת 2011, כ- 3.5 שנים לאחר מסירת הפרויקט. למדעטק לא הייתה יכולת לגלות ליקויים אלה קודם לכן. מיד עם גילוי הליקויים פנתה מדעטק לל.א.ן וביקשה את תיקונם. הנתבעת שלחה נציג מטעמה למקום, אשר בדק את הליקויים הנטענים, ולא יסף. בניגוד לטענת מר תאופיק לחאם בעדותו, ל א נמסרה לתובעת הצעת מחיר לתיקון הליקויים בגג מחברת טכנו אלפא בע"מ (קבלן המשנה) . בהעדר מענה, נאלצה מדעטק לתקן את הגג בעצמה.
45. הנתבעת הפרה את חיובה החוזי לעשות שימוש בחומרים חדשים, מעולים ומתאימים לדרישות מכון התקנים, כמו גם חיובה לבצע השגחה רציפה ו יום-יומית על ביצוע העבודות, לקיים נוהלי ביקורת ובקרת איכות. בנוסף, חבה הנתבעת בחובות מכוח דיני הנזיקין הכללים, בין השאר מכוח סעיף 22(4) להסכם פבר, החל על ל.א.ן.
46. אשר על כן עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בפיצויים ברכיבים הבאים:
א. עלות תיקון חיפויי הגג – 3,248 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 27.7.2011 ועד ליום הגשת התביעה בסך 3,488 ₪;
ב. עלות שכ"ט יועץ אלומיניום בסך 8,850 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.8.2014 ועד ליום הגשת התביעה בסך 8,833 ₪;
ג. עלות תיקון ליקויים או החלפה של קירות מסך בסך 228,040 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 3.4.2014 ועד ליום הגשת התביעה סך של 230,470 ₪;
ד. עלות תיקון או החלפת שאר קירות המסך שטרם הוחלפו (אומדנא) בסך 85,350 ₪, בצרוף מע"מ.
מדעטק העמידה את סכום תביעתה בסך כולל של 328,000 ₪.
ד.2 - טענות ל.א.ן
47. סעיף 5.4(ב) להסכם מקנה לקבלן המשנה, ולו בלבד, את הזכות לסרב להמשיך בעבודתו תחת ל.א.ן. מכאן כי העסקת קבלני המשנה הממשיכים נכפתה על ל.א.ן, ואין מקום להחיל על ל.א.ן חובת זהירות ביחס לעבודתם.
48. בשים לב לנסיבות בהן התקשרו הצדדים ולכך שעל ל.א.ן נכפו קבלני משנה שלא בחרה ושמעבודתם לא הרוויחה, הסכימה ל.א.ן לחתום על הסכם פבר בתנאים ובסייגים המצמצמים את תקופת האחריות (הבדק). ל.א.ן דרשה לבטל את הוראות סעיף 40(6) להסכם פבר אשר קבע לתקופת בדק ממושכת בת 5 שנים בנוסף לשנת הבדק הראשונה . תחת זאת, סוכם בין הצדדים במסגרת הסכם ל.א.ן כי תקופת הבדק לגבי כלל הפרויקט (למעט הגג) תעמוד על 12 חודשים; ולגבי הגג 36 חודשים ממועד סיו ם הפרויקט (סעיף 5 להסכם ל.א.ן) . עוד דרשה ל.א.ן להגביל את היקף אחריותה לגבי עבודות המבוצעות על ידי קבלני המשנה כך שזו תהא מוגבלת לגובה ערבות הבדק אשר תימסר על ידי ל.א.ן, לאחר שתמומש ערבות הבדק אשר תימסר על ידי קבלן המשנה (סעיף 5.5 ה' להסכם ל.א.ן).
49. החלונות הוזמנו בתקופת פבר וחלקם גם הותקנו בתקופת פבר. מיומני העבודה עולה כי בתקופת פבר בוצעו כל הבדיקות ב טרם החל שלב התקנת החלונות והגג; הוכנה דוגמת חלון בחזית צפונית אגף מזרחי (ביום 22.1.2006); נקבעה פגישה דחופה עם האדריכלים בנושא קירות המסך באגפים צפוני- מזרחי (5.2.2006); ניתנה הוראת הפיקוח לבצע את חלונות וקירות המסך באגפים הצפוני- מזרחי אשר אושרו על ידי אדריכל ויועץ האלומיניום (6.2.2006). משהחלונות כולם יוצרו עוד בתקופת פבר, משהחלונות בחזית הצפון מזרחית הותקנו בתקופת פבר, ובשים לב לכך שטענת המומחה מטעם התובעת הנו כי מקור הליקויים בייצור – אין התביעה מגלה עילה נגד ל.א.ן.
50. התובעת פנתה לראשונה לל.א.ן בחודש אוגוסט 2011 בדרישה לתיקון הליקויים בגג בלבד. דרישה זו הוצגה לאחר תום תקופת הבדק, אף זו של הגג. במהלך הפגישה לא הועלתה כל טענה ביחס לחלונות המסך. לאחר הפגישה שלחה הנתבעת את מר אבי גורן מחברת טכנו אלפא בע"מ שביצעה את קירוי הגג לבדיקת טענות התובעת. לאחר בדיקה מסר גורן כי המדובר בנזק מזערי לגג אשר נגרם כתוצאה מסערה חריגה ולא מעבודה לקויה. עוד הציע גורן למדעטק לבצע את תיקון הגג בעלות הזהה להצעה שקיבלה התובעת, בסכום של 3,248 ₪. גורן סרב לבצע את התיקון ללא תמורה משום שחלפה תקופת הבדק, וממילא המדובר בנזקי טבע אשר אמור להיות מכוסה בפוליסת ביטוח, ואינו ליקוי בניה.
51. התובעת שינתה גרסתה באשר לקרות האירועים הנטענים וטענותיה בעניין זה בסיכומיה מהוות הרחבת חזית. כך, בכתב התביעה טענה התובעת כי בשנת 2011 התגלו הליקויים בחלונות ואף נפלה זגוגית אחת, ואילו בסיכומיה טענה לראשונה כי הליקויים התגלו בשנת 2011, אך נפילת ארבעת הזגוגיות ארעה רק בספטמבר 2013; בחקירתו הנגדית השיב המהנדס ח'ורי כי ארבעת הזכוכיות נפלו סמוך לביקורו במדעטק ביום 2.9.2013 (עמ' 15, ש' 16), אולם בעדותו של מנכ"ל התובעת, מר אלי שרמייסטר, השיב כי הזכוכיות נפלו טר ם כניסתו לתפקיד ביום 15.7.2013 (עמ' 18, ש' 31-32 ; עמ' 26, ש' 17-18). השינויים בגרסת התובעת באשר למועד נפילת הזכוכיות, כמו גם הסתירות בין הגרסאות השונות, מקעקעים את גרסת התובעת, עד כדי קביעה כי התובעת לא הוכיחה את הבסיס העובדתי של התביעה, ויש לדחותה.
52. אף גרסאות עדי התובעת באשר למספר החלונות שנשברו ו/או שהוחלפו סותרות. על פי חוות דעת המהנדס ח'ורי יש להחליף 18 חלונות קיפ (סעיף 5.11 לחוות דעתו, ת/1) ; על פי עדותו של מנכ"ל התובעת הוחלפו 14 חלונות קיפ וחמש זגוגיות (עמ' 19, ש' 34-35 ; עמ' 20, ש' 6-7), על פי כתב הכמויות שערך המהנדס ח'ורי (נ/5), הוחלפו 20 חלונות קיפ וארבע זגוגיות שבורות ועל- פי חשבוניות תריסי שאמי (נספחים 24א', ב' לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3) הוחלפו החלונות על פי כתב הכמויות נ/5 + חמש זגוגיות.
53. מומחה התובעת, המהנדס סמיח ח'ורי, אינו בעל בעל מומחיות בתחום האלומיניום, בהיותו מהנדס מכונות ושמאי רכב בהשכלתו.
54. התשלומים אשר שולמו בפועל למומחה התובעת, המהנדס ח'ורי, הינם פיקטיביים. המהנדס ח'ורי לא פיקח על ביצוע העבודות, ואף לא ערך מכרז לקבלנים – הגם ש טען שעשה כן (עמ' 16, ש' 9-12; סעיף 5.7 לחוות דעתו, ת/1) ואף גבה שכר טרחה בגין עריכתו (נספח 25 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3) . בסיכומיה טוענת התובעת, לעומת זאת, כי המהנדס ח'ורי לא ערך כלל מכרז – בניגוד לעדותו שלו (סעיף 32 לסיכומי התשובה) . מעדותו של מר אלי שרמייסטר עולה כי אינו זוכר כי נערך מכרז וכי הקבלן תריסי שאמי הומלץ על-ידי המפקח, מר זאב קרופניק. עוד העיד כי המהנדס מר סמיח ח'ורי לא פיקח על עבודת תריסי שאמי אלא "הפיקוח" (עמ' 31, ש' 6-15). מכל מקום, לא הוצגו מסמכי מכרז או הצעות מחיר. עוד נראה כי התובעת שילמה תשלום יתר עבור החלפת הזכוכיות. כך על פי גרסתה של התובעת הוחלפו 4 זגוגיות שנשברו ועוד זגוגית שהתגלתה במהלך התיקון. עם זאת, כעולה ממסמכי התובעת, שילמה עבור החלפת 9 זכוכיות (נספחים 24א', ב' לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3) .
55. המהנדס מר סמיח ח'ורי לא בדק את הדבק ששימש לעיגון הזכוכית החיצונית וקביעתו כי הדבק לקוי אינה מבוססת. לו הדבק בו השתמשו להדבקת הזכוכיות היה פגום, היו התנתקויות נוספות של חלונות עד היום (מחלונות החזית הרביעית, שלא טופלה) ו/או היה ניתן לראות בתווך שבין הזגוגיות אדים ("ערפל") כתוצאה מחדירת לחות . המהנדס מר סמיח ח'ורי אף לא פרק את החלונות. זאת ועוד, מתמונה 7 (נספח ג'7) לחוות דעתו עולה כי בניגוד לטענת התובעת הותקנה תמיכה מכנית סמויה פנימית.
56. התובעת לא פעלה להקטנת נזקיה, לא יידעה את הנתבעת בדבר הליקוייים הנטענים או התיקונים המבוצעים, לא פנתה לנתבעת לקבל הצעת מחיר לביצוע התיקון כאמור בסעיף 5.5 (ו) להסכם ולא איפשרה לנתבעת לבחון את הליקויים הנטענים בזמן אמת . די באלה להביא לדחיית התביעה.
57. למעשה החליטה מדעטק לשנות את סוג קיר המסך מסוג SG ל- R. לא מדובר בתיקון הליקוי, וממילא לא הוכח כי שינוי סוג קיר המסך הוא החל ופה הזולה מבין החלופות הקיימות או כי נדרש להחליף את סוג קיר המסך . אשר על כן לוקה התביעה בניסיון לעשות עושר ולא במשפט.
ה - דיון והכרעה
58. כעולה מטענות הצדדים, אלה הפלוגתאות הטעונות הכרעה:
א. אחריות ל.א.ן;
ב. האם הוכח כי נפלו חלונות ואם כן באיזה מועד;
ג. האם החלונות הוזמנו / בוצעו בתקופת פבר;
ד. האם הוכח ליקוי בחלונות;
ה. מניעות ושיהוי.
אדון בטענות אלה כסדרן.
ה.1 - אחריות ל.א.ן
59. אין מחלוקת בין הצדדים כי זכויותיהם וחובותיהם הוסדרו בהסכם ל.א.ן מיום 16.8.2006 (נספח 2 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3). עוד אין חולק כי הסכם פבר (נספח 1 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3) מהווה חלק מהסכם ל.א.ן, כפוף לשינויים ולתוספות שנקבעו בהסכם ל.א.ן (סעיף 1.3 להסכם ל.א.ן). במסגרת הסכם פבר התחייב הקבלן לבצע את העבודה בהתאם ובכפוף לאמור בהסכם ובנספחיו (התכניות, כתבי הכמויות והמפרטים) (סעיף 3.5 להסכם), תוך שימוש בחומרים חדשים, מעולים ומתאימים למכון התקנים (סעיף 3.2 להסכם).
לטענת התובעת הפרה ל.א.ן חיוביה על פי ההסכם. עוד טוענת התובעת כי ל.א.ן חבה אף באחריות מכוח פקודת הנזיקין, גם אם התגלו הליקויים לאחר תקופת הבדק. על טענה זו חולקת ל.א.ן.
60. במסגרת הסכם ל.א.ן הסכימו הצדדים על תקופת בדק מוגבלת בזמן , שהועמדה על 12 חודשים מיום השלמת ומסירת העבודה למזמין (למעט עבודות הגג, לגביהן הועמדה תקופת הבדק על 36 חודשים). אין מחלוקת כי תקופת הבדק חלפה בטרם עמדה התובעת על הליקויים הנטענים.
יחד עם זאת, אני מקבלת את טענת התובעת כי תקופת הבדק אינה ממצה את זכויות וחובות הצדדים על -פי דין. ואבהיר.
61. המונח "תקופת בדק" קבוע בסעיף 4 לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להל ן: "חוק המכר דירות"), ובתוספת לו. תקופת הבדק הקבועה בחוק המכר דירות מבטאת את תקנת הציבור בישראל לגבי אחריותם של קבלני בניין לאיכות המבנים שהם בונים. תקופת הבדק על פי חוק המכר דירות הינה קוגנטית, והתניה עליה אסורה מכוח הוראות סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 ( איל זמיר, חוק חוזה הקבלנות, תשל"ד- 1974 (1994) פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג' טדסקי, להלן: "זמיר, קבלנות", בעמ' 516), אלא לטובת הרוכש . ליקוי שהתגלה במהלך תקופת הבדק – חזקה כי הקבלן אחראי לו, אלא אם הוכח אחרת. בנוסף לתקופת הבדק הקבועה בתוספת לחוק המכר דירות, קבועה אף תקופת אחריות המתחילה בתום תקופת הבדק, ונמשכת 3 שנים נוספות.
62. יחד עם זאת, תקופת הבדק אינה קובעת הסדר שלילי ביחס לתקופה שחלה לאחר שתמה. חוק המכר דירות אינו קובע ייחוד עילה, וממילא אינו חל בענייננו – כטענת הנתבעת . בכל הנוגע לטענה לרשלנות בתקופה שלאחר תום תקופת הבדק אכן לא חלה החזקה לפיה מקור הליקוי ברשלנות הקב לן, ועל התובע מוטל נטל השכנוע להוכיח טענתו – אולם אין הוא מנוע מעשות כן . לעניין זה ראו דברי בית המשפט ב ע"א 11512/04 קרניל חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' גב ים חברה לקרקעות בע"מ (16.11.2006) ; ת"א (י-ם) 450/90 טנצמן נ' רמט בע"מ (9.7.1991) ; ת"א (חי') 8642/01 בר און יהודה נ' א.י.י.ן מבנים בע"מ (18.1.2006); וכן פסק הדין בת"א (פ"ת) 5447/06 טנז'ר יניב נ' מוריס אגבבה בע"מ (1.7.2008):
"סיום תקופת האחריות הנקובה בחוק המכר דירות כשלעצמה אינו מקנה לקבלן חסינות מפני תביעה בגין ליקויי בניה ואין בכוחה של הוראה זו להתנות על דיני ההתיישנות הכלליים (ראה ת"א (ים) 164/93 כהן פרי נ' רמט בע"מ. מטרתו של חוק המכר דירות הינה להגן על הרוכש ועל כן הוא עוסק רובו ככולו בחיובי הקבלן ואולם החוק לא נועד לגרוע מזכויות הרוכש על פי דין אחר, לרבות ביחס לתקופת ההתיישנות (ראה גם בספרם של המלומדים פרופ' זמיר, פרופ' ראבילו ופרופ' שלו בספר הפירוש הקצר לחוקים במשפט הפרטי, הוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, תשנ"ו-1996, בפרק 15 הנוגע לסעיף 4 לחוק המכר דירות)
לא זו אף זו, אין גם לשכוח כי קונה מן הישוב לעיתים קרובות לא יודע על קיומה של אי התאמה, שכן אינו מומחה בקביעת שיטות עבודה, טיב חומרים ודיני הבניה ואף לא עומדים לעזרתו בעלי מלאכה ויועצים ובכך מעמדו נחות באורח ניכר מקבלן (ראה: ע"א 8124/00 קניונים נכסים ובנין בע"מ נ' בני יעקב נדל"ן בע"מ ואח', פ"ד נו(5), 198)."
ופסק הדין בת"א (ת"א) 175436-09 אורן בוקי נ' ארא חב' לעבודות הנדסה ובנין בע"מ (11.3.2012):
"כידוע, קיומו של חוזה מכר ואחריות לפי חוק המכר דירות, אינם שוללים קיומה במקביל של חובת זהירות מושגית מכוח עוולת הרשלנות (ר' למשל ע"א 8265/96 רמט בע"מ נ' בריברום פ"ד נז (1) 486 בע' 494: 'יהא דבר זה אשר יהא, אחריות הנתבעת כלפי תובעים אלה אינה נובעת רק מיחסים חוזיים אלא משום חובתה כבונת הדירות להקים בנין בטוח לשימוש ולמגורים. חובה זו אינה מוגבלת ליחסים חוזיים אלא 'קיימת כלפי כולי עלמא'. ראו גם ע"א 451/66 שרה וישעיהו קורנפלד נ' מרדכי שמואלוב, פ"ד כא(1) 310 בע' 324: 'חובתו של קבלן הבניין לדאוג, במידת הזהירות והמומחיות הנאותה, לבטיחות הבניין הנבנה על-ידיו, ואחריותו עקב הצגת הבניין הגמור כבטוח לשימוש ולמגורים, אינה מוגבלת ליחסים חוזיים, אלא קיימת עקרונית כלפי כולי עלמא'."
63. כך לגבי קבלן בכלל וכך לגבי קבלן ראשי. לקבלן ראשי חיובים הקבועים בדין (כגון תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח-1988, שם מוגדר הקבלן הראשי כ"מבצע העבודה". במאמר מוסגר אציין כי דומה כי החיובים בסעיף 22 להסכם פבר מתייחסים בעיקרם לחובת הקבלן הראשי מכוח תקנות אלה). מעבר לכך נקבע בפסיקה כי התקשרות הקבלן הראשי עם קבלני משנה אינה פוטרת אותו כליל מחבותו הנזיקית, לפחות בכל הנוגע לארגון וניהול העבודה. כדברי בית המשפט בע"א 451/66 שרה וישעיהו קורנפלד נ' מרדכי שמואלוב, פ"ד כא(1) 310, בע' 316:
"בודאי גם קבלן המשנה אחראי לתוצאות רשלנותו שלו, אך נוסף על כך קיימת חובתו המקצועית של הקבלן הראשי, אפילו לא ביצע הלה בעצמו שום חלק מעבודות הבניה. הרי מעצם תפקידו של הקבלן הראשי הוא לארגן את העבודה ולתאם בין חלקיה השונים ולקיים פיקוח כללי על ביצועה ..."
הקבלן הראשי עשוי אף לחוב בגין רשלנותו של קבלן משנה מקום בו הוכח קיומו של אחד החריגים הקבועים בסעיף 15 לפקודת הנזיקין (ע"א  411/73 אסתר פרחי ואח' נ' אברהם אלטמן ואח' , פ''ד כח(2) 145).
ועתה לעניינינו.
64. לטענת ל.א.ן אין להחיל עליה אחריות נזיקית, שכן הסכם ל.א.ן החריג את אחריותה לעבודת קבלני המשנה הממשיכים. איני מקבלת טענה זו.
חובת הזהירות של קבלן כלפי מזמין העבודה אינה תלויה או מוגבלת על-ידי ההסכמות החוזיות אליהן הגיעו הצדדים אלא עומדת בפני עצמה, מכוח הדין. על חובה זו לא ניתן להתנות – ומכל מקום לא מצאתי בהסכם פבר או בהסכם ל.א.ן הוראות המגבילות חובה זו . חובת הזהירות קמה מעצם היחסים שבין הקבלן – למזמין העבודה ויכולת ו של הקבלן למנוע את הנזקים. אין ברווחיו של הקבלן מהעסקת קבלני המשנה או העדרם של רווחים אלה בכדי לאיין או להפחית מחובת הזהירות החלה עליו. אף אין בקיצור תקופת הבדק שנקבעה בהסכם פבר בכדי למנוע מהתובעת לנסות להוכיח תביעתה – כל זאת, כמובן, בכפוף להיקף אחריותו של הקבלן הראשי .
65. עוד איני מקבלת את טענת ל.א.ן כי סעיף 5.4 (ב) להסכם מחייב אותה להמשיך בביצוע העבודה על-ידי קבלני המשנה שעבדו בתקופת פבר. כעולה מלשון הסעיף הוא מדבר אף על "אילוץ אחר", מעבר לסירוב קבלן המשנה להמשיך בביצוע העבודה. יתר על כן, חיוב ל.א.ן להמשיך לבצע את העבודה באמצעות קבלני המשנה שעבדו בתקופת פבר אמנם עשוי לפטור את ל.א.ן מ אחריות לפי סעיף 15 (1) לפקודת הנזיקין, אולם אין בו לפטור את ל.א.ן מכלל אחריותה לעבודה שבוצעה תחת ניהולה.
66. אשר על כן, אבחן האם בנסיבות העניין הוכיחה התובעת כי ל.א.ן התרשלה. בחינה זו תעשה בשים לב לנטל השכנוע המוטל על התובעת וכן בשים לב מועד בו הועלו הטענות לליקויים, 3.5 שנים לאחר מסירת הפרויקט.
ה.2 – האם הוכחה נפילת חלונות
67. במכתבי ההתראה ששלחה התובעת לל.א.ן בטרם הגשת התביעה (מכתב מיום 18.1.2015 ומיום 12.5.2015, נספחים 1 ו-3 לתצהיר מר תאופיק לחאם, נ/6) , בכתב התביעה, כמו גם בתצהירו של מר אלי שרמייסטר, מנכ"ל התובעת, לא מוזכר אירוע של נפילת חלונות. כל שנטען הוא כי בשנת 2011 חלה "היפרדות של חלק מקירות המסך בבניין החינוך" (סעיף 9 לכתב התביעה) וכי בשנת 2013, "משגברה הסכנה הממשית שבהתנתקות קירות המסך מקיר בניין חינוך ונפילתם על אורחי המוזיאון ... נאלצה התובעת לבצע בעצמה ועל חשבונה גם את כל יתר התיקונים הנדרשים בעבודות האלומיניום בבניין חינוך" (סעיף 14 לכתב התביעה) (לעניין זה ראו גם סעיפים 20-27 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, הזהה בעיקרו לטענות בכתב התביעה). "גברה הסכנה ...", הווי אומר, סכנה עתידית.
68. כידוע, על תובע לפרט במסגרת כתב תביעתו את כל העובדות המהוות את עילת התביעה ואימתי נולדה (תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). תקנה 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מוסיפה וקובעת כי כתב התביעה יכיל את הרצאת העובדות, אך לא הראיות הנדרשות להוכחתן. בתאור כללי וסתום, רמזים או הפנייה לחוות דעת - לא סגי. לעניין זה ראו דברי בית המשפט ב רע"א 2232/14 ‏ ‏ פלוני ואח' נ' בזק - החברההישראלית לתקשורת בע"מ (10.8.2014):
[כתב התביעה] ...."אמור להכיל, לענין זה, אך את 'העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה' (תקנה 9(5) לתקנות). תקנה 71 לתקנות מורה כי כתב טענות 'יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד ... אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן'. והנה, לא ניתן שלא להתרשם כי כתב התביעה הנדון כולל טענות עובדתיות, טיעונים משפטיים וראיות. לא זו אף זו – חלק מהטענות העובדתיות חורגות מהדרוש לשם הצגת 'העובדות המהותיות בלבד'. יצירת ערפל ביחס לעובדות העיקריות והמהותיות המהוות את עילת התובענה, במקום חידודן והבהרתן תוך הימנעות מתוספות מיותרות לכתב התביעה, אינו יכול לסייע לתובע, שכן מתוך העמימות שנוצרה לא התחדדו גבולות המחלוקת. במצב זה, אין אלא להתרשם מהמכלול, ובכל מקום בו יוותר ספק, הדבר יפעל לחובת התובע. עמד על כך השופט י' עמית בפסק הדין בע"א 2161/11 דרור נ' פרץ (5.2.2013), באמרו, כי: ' ... ככלל, כתבי טענות אינם כתב סתרים בבחינת "צפנת פענח " ... ' (פסקה 10). באותה פרשה, עילת תביעה מסוימת לא נזכרה במפורש, ולמצער '"נבלעה" בתוך המלל של כתב התביעה ... ', עד שבסופו של יום לא הותר לתובע להסתמך עליה. לצערי, אנו נתקלים שוב ושוב בחוסר הקפדה על ניסוח נאות של כתבי טענות, והדבר יוצר קשיים לא מבוטלים בהבנת המחלוקות, מה שמשליך על האפשרות לנהל את ההליך ביעילות ולוודא שרק ראיות רלבנטיות תוגשנה והטענות תתמקדנה במחלוקות האמיתיות. מכל מקום, כאשר מתעוררת השאלה, האם טענת תביעה מסוימת כלולה בכתב התביעה אם לאו, התשובה לה לא תינתן תוך עריכת תמרונים פרשניים והסקת מסקנות. 'נימוק תביעה' צריך להיות מפורש וברור. כתב התביעה שהגישו המבקשים אינו כולל נימוק תביעה מפורש וברור שעניינו נזק שנגרם מקרינה בתדר נמוך שמקורה במערכת חשמל הקשורה לתחנת השידור. "
69. אין אלא לתמוה על התנהלות זו של התובעת, בשים לב לכך שבמסגרת תביעתה עתרה לחיוב ל.א.ן בתשלום פיצויים בגין חלונות שנפלו, לטענתה. בנסיבות אלה היה על התובעת לטעון בצורה ברורה ומפורשת במסגרת כתב תביעתה כי נפלו חלונות, כמו גם לציין את סוג פריטי החלונות (עניין שעלה לראשונה בסיכומיה), המועדים בהם נפלו ומיקומם – הן מכוח הוראות הדין והן מכוח חובת תום הלב והגינות ההליך. משלא עשתה כן, יש טעם רב בטענת ל.א.ן כי טענת התובעת בדבר נפילת חלונות בשנת 2013 מהווה הרחבת חזית אסורה ולכל הפחות גרסה מתפתחת או עדות כבושה אשר משקלה מועט.
70. יתר על כן, הטענה כי חלונות התנתקו ונפלו מקירות המסך לא הוכחה. לא הוכח כמה חלונות נפלו, מה היה מיקומ ם, מתי נפלו ובאילו נסיבות. מר אלי שרמייסטר, המצהיר היחיד מטעם התובעת, נכנס לתפקידו ביום 15.7.2013. מר אלי שרמייסטר הודה בעדותו כי מאז נכנס לתפקידו לא נפלה כל זכוכית מקירות המסך (עמ' 18, ש' 31-34). משכך, עדותו בעניין זה מהווה עדות שמיעה, שמשקלה נמוך. דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח מחדלה של התובעת לזמן למתן עדות את מי שהיו עדי ראייה לנפילת ה זגוגיות, כנטען, כגון מר אלי בן זקן אשר זימן את מנהל הנתבעת , מר תאופיק לחאם, בשנת 2011, המפקח מר זאב קרופניק (אשר לדברי המהנדס ח'ורי התקשר אליו ואמר לו שנפלה ז גוגית מקיר המסך – עמ' 15, ש' 18-19) ואף ליווה אותו בסיורו ביום 2.9.2013, מנכ"ל התובעת בתקופה הרלבנטית ד"ר רונן מיר (אשר במועד ביצוע הפרויקט כיהן בתפקיד סמנכ"ל התובעת ומ"מ המנכ"ל) ועוד. כל אלה לא זומנו למתן עדות. כידוע, מחדל צד לזמן עד אשר עשוי היה לתמוך בטענתו מקים חזקה כי העדות הייתה שוקלת לחובתו.
71. אכן, הלכה היא כי מקום בו בעל דין נמנע מהבאת ראיה או מזימון עד רלבנטיים, חזקה היא כי אילו היה עושה כן היה הדבר פועל לרעתו, וככל שהראיה או העדות מרכזית יותר כך יש לייחס לאי-הבאתה או לאי-זימון העד משקל ניכר ורב יותר (ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736, 760 (1980); ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991)). כל זאת בהיעדר הסבר מניח את הדעת להימנעות שכן:
"... כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760 (1980)).
כפי שנטען, פרופ' יורם זבירין ז"ל שהיה מנכ"ל התובעת במועד ביצוע הפרויקט, נפטר. דא עקא, לא הוצג כל טעם המצדיק אי זימון שאר העדים שהם בעלי ידיעה אישית לגבי האירוע הנטען.
72. הפעם הראשונה בה מוזכרת נפילת זכוכיות מקירות המסך הנה בחוות דעתו של המהנדס סמיח ח'ורי, אשר העיד כי בדק 2-3 חלונות בקירות המסך ביום 2.9.2013 וכי ראה זכוכית חיצונית חסרה בחלון אחד (חלון ימני עליון באיור 5 בחוות דעתו, ת/1; עמ' 16, ש' 19-27; 30-32). מר סמיח ח'ורי ביקר במקום לאחר נפילת החלון, כנטען. הוא ראה חלון אחד בלבד, ואף לגביו לא ידע להעיד מתי נפל ובאיזה נסיבות. עדותו כי "נפלו יותר מזכוכית אחת" (עמ' 23, ש' 13), "אני יודע על נפילה של 2,3 זכוכיות, אני התמקדתי באחת" (עמ' 23, ש' 19), הנה עדות שמועה, באשר העיד כי לא ראה אותם 2-3 חלונות שנפלו (עמ' 23, ש' 20-21) . מר זאב קרופניק שליווה את מר ח'ורי בסיורו והנו, ככל הנראה, מקור ידיעתו, לא זומן לעדות, באופן היוצר חזקה כי עדותו הייתה שוקלת לחובת התובעת. במאמר מוסגר יצוין כי אף מהתמונה שצורפה לחוות דעתו של המהנדס מר סמיח ח'ורי באשר לחלון היחיד בו ראה כי נפלה זגוגית (איור 5) – לא ניתן להבחין מהתמונה כי חסרה זכוכית.
ועוד – הזכוכית שנפלה, כנטען, הנה בחלון בקומה שנייה, בעוד פריטי חלונות מסך מסוג א-1 ו-א-2, הותקנו כאמור במפרט האדריכלי (ת/2) בקומה 1 בלבד.
73. בנסיבות אלה, לא עמדה התובעת בנטל השכנוע המוטל עליה בכל הנוגע ל אירוע נפילת החלונות. משכך, דין תביעתה לפיצוי בגין החלפת חלונות שנפלו – להידחות.
ה.3 – האם החלונות הוזמנו / בוצעו בתקופת פבר
74. לטענת התובעת, הוזמנו החלונות ובוצעו במלואם בתקופת ל.א.ן. בהקשר זה מפנה התובעת לחשבון 18, במסגרתו אושר תשלום בסך 20% בגין חלונות מסך מסוג א-1 ו-א-2 . לטענת התובעת תשלום זה מהווה מקדמה עבור הזמנת החלונות מסוג א-1, א-2 , כמקובל בענף האלומיניום (כפי שאישר המפקח מר צחי ורמוס בעדותו, עמ' 44, ש' 19-21) . מכאן ניתן ללמוד, טוענת התובעת, כי התקנת קירות המסך מסוג א-1 ו-א-2 לא החלה בתקופת פבר .
אף בנקודה זו איני מקבלת את טענת התובעת.
75. כאמור, בכתב תביעתה לא טענה התובעת כי חלונות נפלו או מדובר בחלונות מסוג א-1 או א-2.
ועוד, כעולה מחשבון 18 מיום 16.5.2006 (נספח 5 לתצהיר מר תאופיק לחאם, נ/3) בוצעו החלונות המפורטים בפרק 12 לכתב הכמויות בשיעורים הנעים בין 20% ל-80%. נכון כי לגבי חלונות מסוג א-1 וא-2 מצוין כי שולמו 20% בלבד, אולם, כאמור, אין התאמה בין חלונות מסוג א-1 ו-א-2 בפרק 12 לכתב הכמויות ובמפרט האדריכלי (ת/2) לאלה המתוארים בחוות דעת המהנדס מר סמיח ח'ורי (ת/1) או כתב הכמויות שהוכן על-ידיו (נ/5) – לא מבחינת גודלם, לר מבחינת כמותם ולא מבחינת מיקומם.
יתר על כן, טענת המהנדס מר סמיח ח'ורי בחוות דעתו היא כי שיטת הביצוע בה חוברו קירות המסך הנה לקויה באופן המחייב את החלפת כולם. משכך, הפניית התובעת לפריטים מסוג א-1 ו-א2 הנה שגויה ומטעה. כעולה מחשבון 18, חלק ניכר מקירות המסך הטעונים החלפה, לטענת המומחה מטעם התובעת, בוצעו בתקופת פבר (לעניין זה ראו גם עדותו של מר צחי ורמוס, שלא נסתרה, עמ' 48, ש' 20-30).
76. אף איני מקבלת את טענת התובעת כי המסמכים שצורפו תומכים בטענתה כי במועד התקשרותה עם ל.א.ן בוצעו רק כ-20% מחלונות המסך. בסיכום פגישה מספר 72 מיום 22.1.2006, נרשם כי קבלן האלומיניום יבצע דוגמת חלון אלומיניום בחלון שמוקף באבן בחזית צפונית אגף מזרחי (סעיף 3 לסיכום הפגישה, נספח 7 לתצהיר מר אברהים לחאם, נ/6). גם מעדותו של מר צחי ורמוס עולה כי חלון דוגמא הוכן בתקופת פבר, ונבדק על-ידי יועץ האלומיניום של הפרוייקט, מר מוטי איינהורן (עמ' 51, ש' 12-13). ב מכתב המפקח מיום 30.8.2006, תואר השלב בו היה קבלן האלומיניום עת חזר לעבוד תחת ל.א.ן: התקנת זכוכיות וסרגלים בקומה השנייה באגף המזרחי והצפוני וביצוע מדידות לייצור חלונות נוספים ( נספח 6 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3). ממכתב זה עולה כי החלונות, לרבות פרטים מסוג א-1 ו-א-2 בקומה הראשונה באגף המזרחי והצפוני – הותקנו בתקופת פבר. כך גם עולה מסעיף 6 למכתב קבלן האלומיניום מיום 2.5.2006 (נ/8):
"... טענותיכם כי שילמתם למרשתנו סך של 350,000 ₪ מציגים מצב כי כביכול שולם סכום זה עבור העבודות והנכם יודעים, כמו גם המזמין וחברת הפיקוח, כי סכום זה שולם לרכישת כל האלומיניום לצורך ביצוע העבודות נשוא פרויקט זה מראש על ידנו, וכי תשלום זה מהווה כמוסכם החזר בגין הוצאה זו ותו לא, זה היה תנאי להתחלת ההתקשרות עם מרשתנו ... מכאן עולה השאלה, היכן תשלומיכם עבור העבודות שבוצעו עד היום."
77. לא נעלם מעיני כי האמור במכתב זה עומד בסתירה לפירוט החשבונות הסופי של קבלן האלומיניום מיום 13.8.2007 (נספח 4 לתצהיר מר תאופיק לחאם, נ/6), ממנו עולה כי התשלום הראשון בסך 126,641 ₪ שולם באוגוסט 2006. דא עקא, אני מעדיפה את כתב הכמויות שצורף להסכם שנכרת בין ל.א.ן לבין קבלן האלומיניום (נספח 5 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3) , אשר חזקה כי הוא מתאר בצורה המדוייקת ביותר את שלב הביצוע של עבודות האלומיניום בנקודת הזמן בה החליפה ל.א.ן את פבר. בכתב כמויות זה הופחתה עלות עבודה שבצע קבלן האלומיניום בתקופת הקבלן פבר. כמצוין: "סכום ההפחתה מהחשבונות העתידיים הנו סכום מוסכם בין קבלן המשנה לקבלן 'לאן' ובאישור המפקח המבוסס על חשבון חלקי אחרון מצטבר, מאושר על-ידי פבר + עבודות שבוצעו לאחר הח-ן האחרון. הסכום של 550,000 ₪ כולל בתוכו 6.3% התייקרות."
78. עוד איני מקבלת את טענת התובעת כי ממכתב הנתבעת אליה מיום 13.11.2006 (נספח 11 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3) עולה כי העבודה על קירות המסך נעצרה בשל צורך בתיאום. בהקשר זה מקובלת עלי עדותו של המפקח, מר צחי ורמוס, כי העבודה על קירות המסך נעצרה בשל צורך בתיאום נקודתי ביחס לקיר המסך של פיר המעלית "ובעיקר חיבור בין קיר המסך לבין גג האלומיניום ..." (עמ' 51, ש' 24-27).
79. ועוד, מהראיות שהובאו עולה כי כלל החומרים הוזמנו בתקופת פבר. כך עולה מחוות דעתה של סטלה טליסמן מיום 10.11.2018 (נ/1):
"מחשבון 18 אפשר ללמוד כי כל קירות המסך בפרויקט פרט לפריטים אל-1, אל-2 בוצעו בהיקף של 50 עד 80% עוד לפני הגשת חשבון 18 ופריטים אל-1, אל-2 בוצעו בהיקף של 20% סמוך להגשת חשבון 18. מהחשבון הנ"ל עולה כי תהליך אישור חומרים ומרכיבי קירות המסך, כגון פרופילים, אטמים, זכוכית, פרטי הרכבה, חלונות אושרו על-ידי ניהול הפרויקט לביצוע לפני ביצוע העבודה והזמנת החומרים, דהיינו זמן רב לפני כניסתה של הנתבעת לפרויקט" (סעיף 2.2 לחוות הדעת)
כך העיד גם מר תאופיק לחאם, מנכ"ל ל.א.ן:
"לא אני ולא משה סמרה יכולים להגיד לך מה סוג הסיליקון ובאיזה מפעל קנו אותו, מהסיבה הפשוטה, ההזמנה של החומרים האלו יצאה מחברת פבר ולא ממני. אני לא הזמנתי אלומיניום גם לא דרך קבלן משנה, זה היה מתקופת פבר, הוא זה שדאג לחומרים האלו ואני באתי והשלמתי את המלאכה. אני לא הייתי במקום כשהזמינו ולא הייתי במקום כשתאמו את הביצוע." (עמ' 37, ש' 19-23)
וכן:
"יתרת העבודות נעשו בתקופתי, אבל כשכל החומר כבר נרכש בתקופת פבר. .... קירות המסך מתחילים מחומר גלם של אלומיניום וזכוכית, דבקים ופסי גומי, אביזרי תליה ועוד. כל זה ביחס מהווה אלמנט שמובא מהמפעל, כמובן מפעל בעל תו תקן, שהוא ייצר אותו ואחראי עליו, וכל זה נעשה בתקופת פבר ולא בתקופתי." (עמ' 40, ש' 15-19)
עדויות אלה לא נסתרו.
80. מורם מהאמור עד כה כי אני דוחה את טענת התובעת כי חלונות המסך הוזמנו ו/או בוצעו כולם בתקופת הסכם ל.א.ן. בנסיבות אלה נטל השכנוע מוטל על התובעת להראות כי החלונות הפגומים הוזמנו ו/או בוצעו בתקופת הסכם ל.א.ן – שאם לא כן אינה יכולה לחוב בנזיקין בגינם. לדיון בשאלה זו אפנה כעת.
ה.4 – האם הוכחו ליקויים בחלונות
81. טוענת התובעת כי המהנדס סמיח ח'ורי אינו בעל הכשרה והסמכה ליתן חוות דעת מקצועית בתחום האלומיניום, שכן הכשרתו היא בתחום הנדסת מכונות ושמאות רכב . אכן, תקנה 125 ל תקנות סדר הדין האזרחי מגדירה מומחה כ: "רופא, מומחה רפואי, או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע " (לעניין זה ראו גם סעיף 20 ל פקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971). בתי המשפט דנו לא אחת בשאלה מיהו מומחה ומתי מי שעוסק בנושא מסוים הופך למומחה. לעניין זה ראו דברי כב' השופט ג' בך ב ע"א 745/82 משה שחר נ' לאה בור, פ"ד מ (2) 46 , פסק הדין בת"א (ת"א) 12744-04-14‏ ‏ מרכז צלילה מנטה-ישרוטלים סוף נ' אדריאן איצקוביץ (13.11.2015) וכן פסק הדין בת"א (ת"א) 1130/97‏ ‏יצחק איתן נ' טיטן בנץ בע"מ (12.6.2003) .
82. השכלתו של המהנדס מר סמיח ח'ורי הינה אכן בתחום הנדסת מכונות ושמאות רכב, אשר אין חולק כי אינם רלבנטי ים לנושא חוות הדעת. עם זאת, מפירוט הכשרתו (נספח א' לחוות דעתו) עולה כי עבד במשך שנים רבות בחברת קליל תעשיות כמהנדס מכונות ו מנהל מחלקת פרויקטים. בנסיבות אלה אני מקבלת כי ניסיונו המעשי של המהנדס מר סמיח ח'ורי מלמד על ידע נרכש בתחום.
83. עם זאת, מצאתי כי בחוות דעתו של המהנדס מר סמיח ח'ורי נפלו כשלים רבים. לא ניתן ללמוד מחוות דעתו אלו זכוכיות נפלו, אפיונ ן, מספרם ומיקומן; לא הוכח מהו הגורם אשר הוביל לנפילת הזכוכיות כנטען ואין הסבר מקצועי מספק למסקנתו בדבר הצורך להחליף את כל חלונות המסך, כפי שבוצע בפועל , במיוחד כשזו מבוססת על בדיקה של 2-3 חלונות בלבד, ללא בדיקות עזר או בדיקות מעבדה. ואפרט.
א. טעות במידות ומספר פרטי האלומיניום
אין התאמה בין האמור בחוות דעת המהנדס מר סמיח ח'ורי לבין כתב הכמויות שצורף להסכם שנכרת בין ל.א.ן לבין קבלן האלומיניום (פרק 12.1; נספח 5 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3), והמפרט האדריכלי של פריטים א-1 ו-א-2 ( ת/2). חוסר ההתאמה נוגע הן ל מידות החלונות מכל סוג, הן למספרם והן למיקומם .
בחוות דעתו, ת/1, התייחס המהנדס מר סמיח ח'ורי בכלליות לליקויים שמצא ב- 14 חלונות מסך אשר הותקנו בחזיתות שונות של המבנה. האפיון היחיד שניתן לחלונות מסך אלה הוא כי גודלם 2 * 2.5 מ' . לא הוסבר מיקומו של כל חלון מסך או גודלו המדויק (לעניין זה ראו גם סעיף 4 לכתב הכמויות, נ/5).
כן התייחס המהנדס מר סמיח ח'ורי לכשלים לכאוריים שמצא בקיר מסך בכניסה המערבית לבניין, שמידותיו 3 מ' (רוחב ) * 12.40 מ' (גובה) (ראו סעיף 5 לכתב הכמויות, נ/5).
בכתב הכמויות מתאר המהנדס מר סמיח ח'ורי את פרטי קירות המסך כ-א-1 ו-א-2. בסיכומיה טענה התובעת כי חוות דעתו של המהנדס מר סמיח ח'ורי מתייחסת לפרטי אלומיניום א-1-א-2, כתיאורם בכתב הכמויות (סעיף 2 למסכת העבודתית בסיכומי התובעת).
דא עקא, בכתב הכמויות לפרטי האלומיניום (פרק 12.1; נספח 5 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3), נקבע כי פרט א-1 הנו קיר מסך במידות 262/200 ס"מ (מפרט זה סופקו 3 יחידות), וכי פרט א-2 הינו קיר מסך במידות 272/200 ס"מ ( מפרט זה סופקו 19 יחידות).
מכאן כי מידות קירות המסך שנמדדו על ידי המהנדס מר סמיח ח'ורי אינם תואמים את מידות קירות המסך אשר בוצעו על פי כתב הכמויות של הפרויקט, בוודאי לא ביחס לפריטים בהם נפל ליקוי כנטען (א-1 וא-2) . חו סר ההתאמה משתרע על גודל החלונות, למספרם או למיקומם. בהקשר זה נקבע במפרט האדריכלי של פריטים א-1 וא-2 (ת/2) הם יותקנו כולם בקומה 1.
זאת ועוד, לא מצאתי בכתב הכמויות קיר מסך שגודלו 3 מ' * 12.40 מ' – פרט א-2 בחוות דעתו של המהנדס מר סמיח ח'ורי ו בכתב הכמויות, נ/5. אף לא מצאתי קשר בין חלונות הקיפ אותם תאר המהנדס ח'ורי כ-א-1 ו-א-2 (פריטים 1 ו-2 לכתב הכמויות, נ/5) לפריטים אלה, כתיאורם בכתב הכמויות (נספח 5 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3), או המפרט האדריכלי (ת/2).
אף לא ברור ה חוסר ההתאמה בין מספר חלונות המסך מסוג א-1 (14, פריט 4 לכתב הכמויות, נ/5) לבין חלונות הקיפ מאותו סוג (16, פריט 1 לכתב הכמויות, נ/5), בשים לב לכך שבכל מסך חלון קיפ אחד בלבד.
הגם שחוסר התאמה זה ברור בשים לב לכך שבפני המהנדס מר סמיח ח'ורי לא הועמדו התוכניות, כתבי הכמויות והמפרטים ( סעיף 1.4 לחוות דעתו, ת/1; עמ' 23, ש' 5-8), אין אלא לתמוה על טענת התובעת כי המהנדס ח'ורי התייחס לפריטים המופיעים בכתב הכמויות, ומכל מקום דין הטענה להידחות.
העולה מהאמור עד כה כי אין קשר בין הפריטים אליהם התייחס המהנדס ח'ורי בחוות דעתו לאלה המפורטים בכתב הכמויות (פרק 12). לא הובהר אילו חלונות נבדקו ובאילו נמצא פגם, אילו קירות מסך טעונים החלפה וכפי שיפורט בהמשך – מדוע הם טעונים החלפה.
ב. ליקוי בדבק
בחוות דעתו הסביר המהנדס מר סמיח ח'ורי כי אחת הסיבות לנפילת הז כוכית החיצונית מחלון המסך, הינה שימוש בדבק לא מתאים, אשר התייבש והוביל לניתוק שבין הזגוגיות. כך טען גם בעדותו (ע' 20 , ש' 2-8).
דא עקא, המהנדס מר סמיח ח'ורי לא ערך בדיקת מעבדה של הדבק (שכן, לטענתו, אין אפשרות לעשות בדיקה כזו בארץ, ע' 26, ש' 18), לא בדק באיזה דבק נעשה שימוש ואף לא ציין מהו סוג הדבק הנכון.
הטענה לדבק לקוי נטענה בעלמא, על בסיס מראה עיניים. כדבריו:
"ש. אתה מתייחס בחוות דעתך גם ל-2,3 אחרים שבדקת ולכל הקירות מסך, האם עשית משהו נוסף מעב רלבוא ולהסתכל?
ת. לא. באתי, הסתכלתי ומדדתי.
ש. אז אם ככה, למה אתה אומר שאלו לא דברים שגלויים לעין, ואם מישהו אחר היה עומד ומסתכל לא היה עומד על הליקויים?
ת. אם זה מישהו מקצועי, ומגיע ומחטט במוצר, אז הוא היה מגלה. פותח את הגומיות, מסתכל בפנים, הולך למקום שנפלה הזכוכית ...." (עמ' 29, ש' 24-30)
שיטת הביצוע לא הושוותה לסטנדרט כלשהו (למעט הנחיות אלובין, אליהן אתייחס בהמשך) כגון תוכניות, מפרט או תקן וללא עריכת בדיקה אובייקטיבית כלשהי – ולא הוכח כי לא ניתן לבצע בדיקת מעבדה של חוזק ההדבקה (במאמר מוסגר יצוין כי בת"י 1568 מפורטות בדיקות שעורך המכון ביחס לחלונות מסך). דברים אלה מקבלים משנה תוקף בשים לב למסקנה אליה הגיע המהנדס מר סמיח ח'ורי בדבר ליקוי בכלל חלונות המסך, על בסיס בדיקת 2-3 חלונות בלבד. כדבריו:
"ש. האם יש לך אסמכתא להעיד שבשאר קירות המסך שהם למעשה 80% משטח קירות המסך הכללי, נמצאו ליקויים בהתקנת קירות המסך?
ת. אין לי עדות ישירה. בדקתי 2,3 מקומות בצורה מדוקדקת ואת היתר, במבט. הסתובבנו שם אני והבחור זאב קרופניק וראינו שמדובר באותו מוצר" (עמ' 25, ש' 17-20).
המומחה אף לא פירט ממצאיו לגבי אותם 2-3 חלונות שבדק, מיקומם וגודלם או הליקוי שנמצא בהם. אף לא צורפו תמונות של אותם חלונות.
לא זו אף זו, אין מחלוקת בין המומחים כי בחירת הדבק נעשית על-ידי ספק הזכוכית, בהתאם להנחיות שקיבל מקבלן המשנה (עמ' 20, ש' 11-16) . לא נטען כי מדובר בליקוי ניתן להבחנה. מכל מקום, בשים לב לכך שההדבקה אושרה על-ידי יועץ האלומיניום, ונוכח טענתה כי היא לא יכלה לעמוד על הליקוי עד שנת 2011 - לא ברור מדוע סבורה התובעת כי היה על הנתבעת לראות כי אינה תקינה ומכל מקום לא הוכח כי כך הדבר .
זאת ועוד, בעדותה הסבירה המהנדסת סטלה טליסמן כי הדבקת הזכוכית הבידודית החיצונית לפנימית לא נועדה למנוע את נפילתה (הגם שמהווה אמצעי ביטחון נוסף), אלא ליצור בלוק בידודי עם אויר יבש שיבטיח תכונות תרמיות של הזכוכית (ע' 40, ש' 26-27). מה שמונע את נפילת הזכוכיות הם תפסנים מאלומיניום ועיגון מכני נוסף (ע' 40 , ש' 29). קביעתה זו מקובלת עליי. כך אף עולה לכאורה מהשרטוטים במפרט האדריכלי – ת/2.
עוד ציינה המהנדסת גב' סטלה טליסמן כי לא צפתה בתופעת "ערפל" בין הז כוכיות, כפי שניתן היה לצפות לו נפל פגם בהדבקה לקויה של הזכוכיות זו לזו. כך מעדותה:
"הכשל בהדבקה בידודית מתבטא ... בפתיחה והתנתקות של הזכוכית, בין הזכוכית יש אויר יבש וברגע שקיים כשל בהדבקה אז מיד רואים חדירת לחות לתוך החלל בין הזכוכיות. זה סימן ראשון שההדבקה נפגעה". (ע' 39, ש' 16-19)
וכן:
"הכשל בהדבקה בידודית מתבטא ... בפתיחה והתנתקות של הזכוכית, בין הזכוכיות יש אויר יבש וברגע שקיים כשל בהדבקה אז מיד רואים חדירת לחות לתוך החלל בין הזכוכיות. זה סימן ראשון שההדבקה נפגעה." (ע' 39, ש' 16-19)
עוד הסבירה המהנדסת טליסמן, כי שיטת ההדבקה בזכוכית בידודית בקיר סטרקטואלי ( SG) זהה לזו של זכוכית בידודית בקיר מסך רגיל (R), אותו בצעה התובעת בהתאם להנחיות המהנדס מר סמיח ח'ורי (ע' 47, ש' 12-14).
אכן, ניתן לראות מתמונה ג/6 שצורפה לחוות דעת המהנדס מר סמיח ח'ורי, כי הסיליקון המודבק מסביב לחלון יבש וסדוק. גם כאן, מקובל עליי האמור בחוות דעת המהנדסת סטלה טליסמן, כי תפקיד הסיליקון המודבק מסביב לחלון הינו איטום חיצוני מפני רוחות וגשמים, ואין בהתייבשות הסיליקון באזור זה כדי לגרום לנפילת זכוכית. אף המהנדס מר סמיח ח'ורי אישר דברים אלה בעדותו (ע' 26 , ש' 19-21).
הטיפול בסיליקון הסדוק הוא הסרתו והדבקתו מחדש, כחלק מתחזוקה שוטפת – ולא החלפת שיטת הביצוע של כל קירות המסך.
מחוות דעתה ומעדותה של המומחית טליסמן התרשמתי כי לא נמצאה אינדיקציה לשימוש בדבק מסוג שאינו מתאים, או לביצוע הדבקה לקויה של הזכוכיות הבידודיות זו לזו . מכל מקום, קביעתו של המהנדס מר סמיח ח'ורי בדבר כשל בדבק המחבר את הזכוכיות הבידודיות לא הוכחה כנדרש.
ג. העדר תמיכה אנכית
ליקוי נוסף עליו הצביע המהנדס מר סמיח ח'ורי הנו היעדר תמיכה אנכית, והעמסת משקל הזכוכית החיצונית על ההדבקה (שכשלה). לדברי המומחה, תמיכה אנכית חיונית מאחר וקירות המסך תוכננו ללא פרופילים חיצוניים (ע' 20, ש' 33-34). כך הסביר בעדותו :
"תמיכה אנכית זה פרופיל אלומיניום ששמים אותו מתחת לזכוכיות והוא נושא את המשקל של הזכוכית ... זה לא נעשה בכל קירות המסך ." (ע' 21, ש' 13-19)
עוד הסביר המהנדס מר סמיח ח'ורי כי התמיכה האנכית סמויה, נמצאת מתחת לזכוכית, ואין בה לשנות את חזית הבניין (ע' 21, ש' 23-24). עם זאת, ציין המהנדס מר סמיח ח'ורי בעדותו כי העדר התמיכה האנכית (זויתן האבטחה) אינה הליקוי העיקרי (אלא הדבקה לקויה של הזגוגיות הבידודית זו לזו, כמו גם התקנה שלא על פי הנחיות חברת אלובין ), וכי התקנת התמיכה האנכית לא הייתה פותרת את הליקויים העיקריים (ע' 21, ש' 27-30).
איני מקבלת את הדברים.
מעדותה של המומחית טליסמן עולה כי תמיכה מכנית של הזכוכית החיצונית (תמיכה אופקית) מחויבת מציאות:
"תמיכה יש לכל זכוכית. זכוכית מרכיבים על שני תומכים, בלי זה אי אפשר לייצב אותה על קיר מסך, כי משהו צריך להחזיק אותה בזמן שמרכיבים אותה על קיר מסך. מרכיבים את הזכוכית, מהדקים אותה, היא מודבקת למסגרת, בשביל שהיא לא תגלוש כלפי מטה, ובשביל לפלס אותה, חייבים להשתמש בשני תומכים. שני תומכים לא יוצאים החוצה, הם סמויים, או מתחת לסרגל או מתחת לסיליקון" (ע' 44, ש' 34-35; עמ' 45, ש' 1-4).
וכן:
"כל הזכוכיות נתמכות בכל הסוגים של קירות מסך על-ידי תומכים" (עמ' 45, ש' 19)
גם מנספח ג/7 שצורף לחוות דעת המהנדס מר סמיח ח'ורי, ניתן להיווכח כי מתחת לגומיות הותקן אביזר חיבור חיצוני לשלד החלון, המהווה עיגון מכני אופקי (ר' עדות טליסמן בעמ' 44, ש' 27-31).
לא ברור, והמומחה ח'ורי לא הבהיר, מדוע נדרשת בנוסף תמיכה אנכית של הזכוכיות. אשר על כן, אני דוחה את הטענה כי היעדר תמיכה אנכית של הזכוכיות מהווה ליקוי.
ד. סטייה מהנחיות חברת אלובין
לטענת המומחה מר סמיח ח'ורי התקנת קירות המסך הנה לקויה, באופן שחייב את שינוי שיטת הביצוע בכולם. בהקשר זה טען המומחה כי ההתקנה בוצעה בניגוד להנחיות חברת אלובין:
"בבדיקה שעשיתי אני זיהיתי את המערכת שמותקנת שם, קיר המסך שמותקן, נעזרתי במדידות וסימנים אחרים, וזיהיתי שמדובר בקיר המסך, מתוצרת חברת אלובין. לאחר שתיעדתי את המצב הקיים בשטח, השוויתי את המצב הקיים להנחיות הטכניות של חברת אלובין, לקטלוגים של חברת אלובין. תוצאות ההשוואה העלו בוודאות שמה שבוצע אינו תואם להנחיות חברת אלובין" (ע' 17, ש' 7-11; עמ' 19, ש' 30-34)
מעדותו של המומחה ח'ורי עולה כי הסטייה מהנחיות חברת אלובין, או חלקן, מתבטא בהיעדר תמיכה אנכית לזכוכית החיצונית. כדבריו:
"הדבק הוא כשל ובנוסף אותו קבלן לא נקט באמצעי זהירות לתת תמיכה אנכית לזכוכית, כפי שמתבקש בהנחיות" (עמ' 20, ש' 33-34)
ובהמשך:
"מה שבוצע אינו תואם להנחיות חברת אלובין" (עמ' 17, ש' 10-11)
דא עקא, הנחיות חברת אלובין לא צורפו לחוות הדעת ולא פורטה הסטייה מהן. המומחה אף לא הבהיר במסגרת חוות דעתו או עדותו את מעמדן הנורמטיבי של אותן הנחיות (ע' 17, ש' 32-33; ש' 16-26) ומה היחס בינן לבין התכניות על פיהן בוצע הפרוייקט.
ה. תאוריית האילתור
הגם שחזר על שלושת הליקויים שמנה בחוות דעתו גם בעדותו (היעדר תמיכה אנכית – עמ' 21, ש' 13-19; שימוש בדבק ירוד, עמ' 21, ש' 27-30), בעדותו שם המהנדס ח'ורי את הדגש על "אלתור" שבצע הקבלן, לדבריו, על דרך של שימוש בפרופילים, ידע ושיט ת התקנה של זכוכית בודדת (מונו ליטית) בחלונות המסך, למרות שכללו זכוכית בידודית כפולה (ע' 21, ש' 32). כדבריו בעדותו:
"לשאלת בית המשפט תפרט מה הטעות בשיטת העבודה ואיפה הסטייה מהנחיות חברת אלובין, אני משיב שהסטיות הן כאלה שנעשה כאן אלתור, והשתמשו בשיטה שהיא מתאימה להדבקת זכוכית בודדת, שאנחנו קוראים לה 'זכוכית מונוליטית', ובשיטה הזו עשו זכוכית בידודית. זה ההבדל העיקרי הראשון, שלקחו שיטה שממתאימה לזכוכית בודדת והשתמשו בה לזכוכית בידודית שהיא זכוכית כפולה. מעבר לזה, השתמשו בחומר אטימה, חומר הדבקה בין שתי הזכוכיות אינו מתאים." (עמ' 20, ש' 1-5)
ובהמשך:
"דבק כן מספיק אבל צריך תמיכה נוספת. צריך לזכור שהקבלן עשה כאן אלתור." (עמ' 20, ש' 35)
דא עקא, תמיכה נוספת קיימת. יתר על כן, טענת המהנדס ח'ורי כי בהתאם להנחיות חברת אלובין לא ניתן להשתמש בזכוכית בידודית (כפולה) בחלון מסוג SG (חלון סטרוקטוראלי) נטענה בעלמא. לא הוצג פרט הביצוע של אלובין ולא זומן נציג של החברה. מעיון באתר חברת אלובין עולה כי בשלושת סוגי קיר המסך (קיר מסך מסוג CW-55-SG, קיר מסך מסוג CW-55-SSG וקיר מסך מסוג CW-55-R) ניתן להתקין את כל סוגי הזיגוג: זכוכית מונוליטית, זיגוג בידודית או זיגוג טריפלקס. אף לא ברור מדוע בזכוכית מונוליטית נדרשת הדבקה.
אף המהנדסת טליסמן סתרה את "תאוריית האלתור" של המהנדס ח'ורי. כעולה מעדותה:
"האם נכון שהמוצר שמיועד לקיר עם זכוכית מנונוליטית מגיע עם עיגון מכני שמחזיק רק את הזכוכית היחידה שמולבשת עליו?
ת. את קצת מבלבלת בין הרבה מושגים. את מתכוונת לזה שזכוכית מונוליטית נתמכת על-ידי תומכים? כל הזכוכיות נתמכות בכל הסוגים של קירות מסך על-ידי תומכים.
ש. האם נכון שהמוצר של אלובין לזכוכית מונוליטית נועד לתמוך רק בזכוכית אחת ולא בשתי זכוכיות שמהן מיוצרות זכוכית בידודית?
ת. כן, אם זה זכוכית אחת אז תומכים בזכוכית אחת.
ש. האם נכון שאם לוקחים מוצר שמיועד לתמוך בזכוכית מונוליטית ומלבישים עליו זכוכית בידודית אז אותם תופסנים לא מגיעים לתמוך גם בזכוכית החיצונית?
ת. מחליפים תומכים.
ש. זאת אומרת שאת מסכימה שהם לא מגיעים לתמוך בזכוכית החיצונית ונדרש להחליף תומכים?
ת. לא תמיד, יש כמה סוגים של תומכים.
ש. האם נכון שהמוצר של זכוכית מונוליטית לא מגיע עם תומכים חלויים לזכוכית בידודית?
ת. אם אני עובדת עם זכוכית 6 מ"מ אז עובדת עם תומכים מסוג אחר, אם זכוכית אחרת אז תומכים אחרים." (עמ' 45, ש' 16-31)
יצוין כי התמיכה אליה מפנה ב"כ התובעת בשאלותיה היא תמיכה אופקית – ולא תמיכה אנכית, עליה דיבר המומחה מטעמה.
ז . היעדר התייחסות לתכנון
המהנדס מר סמיח ח'ורי אישר בעדותו כי לא הוצגו בפניו תוכניות הביצוע, התכנון האדריכלי של קירות המסך , המפרט, כתב הכמויות או כל מסמך אחר על פיו בוצעה הפרוייקט:
"ש. זאת אומרת שאתה בזמן הכנת חוות דעתך, לא ידעת בכלל מהם דרישות העבודה, מה התובעת הזמינה, נכון?
ת. לא ידעתי.
ש. ובעצם כל חוות דעתך אינה נוגעת להתאמת העבודה למה שהוזמן, כי לא ידעת מה הוזמן, נכון?
נכון.
ש. בזמן הכנת חוות דעתך גם לא יכולת לדעת האם העבודה בוצעה בהתאם לנדרש, או לא?
ת. נכון. עניתי על זה כבר.
ש. האם ידעת אלו בדיקות נעשו לחלונות ולעבודות האלומיניום בזמן אמת כשסיימו את הפרוייקט?
ת. לא." (עמ' 29, ש' 1-11; עמ' 16, ש' 15-18)
כן אישר המהנדס ח'ורי כי לא הוצגו בפניו תוכניות הביצוע –SHOP DRAWING (עמ' 23, ש' 5-6). עוד העיד המהנדס ח'ורי כי תכניות הביצוע אמורות לכלול " את כל הפרטים של קיר המסך, פרטי בניין, עיגון קיר המסך לבניין, פירוט של כל החומרים המשתקפים בייצור ובהתקנים ומכינים אותם בקנה מידה של 1:2. כלומר, זה מאד ברור." (עמ' 23, ש' 2-4)
כזכור, בהתאם להסכם התחייב הקבלן לבצע את העבודות בהתאם לתוכניות שצורפו להסכם (ולא הוגשו). משלא הוצגו תוכניות אלה בפני המומחה מר סמיח ח'ורי, ממילא לא יכול לחוות דעתו ביחס להתאמת שיטת הביצוע לתוכניות אלה. יש לזכור כי תוכניות הביצוע, SHOP DRAWING, כמו גם שיטת הביצוע בפועל, אושרו על-ידי המפקח, האדריכל ויועץ האלומיניום, בין במסגרת ביצוע חלון לדוגמא (בתקופת פבר) ובין במהלך העבודה השוטפת (עדות תאופיק לחאם, עמ' 40, ש' 6-9; עדות צחי ורמוס, עמ' 43, ש' 31 – עמ' 44, ש' 2). בנסיבות אלה, לא מגלה התביעה עילה חוזית.
המהנדס ח'ורי לא התייחס להוראות התקן (משנת 2005) בקשר לקירות מסך ולא קבע כי בוצעו בסטייה הימנו. הטענה כי שיטת הביצוע אינה מתאימה להנחיות אלובין או לזכוכית בידודית נטענו בעלמא. משכך, הטענה לשיטת ביצוע לקויה לא הוכחה.
ח. פגמים מהותיים נוספים שנפלו בחוות דעת המהנדס מר סמיח ח'ורי
על חוות דעת מומחה להיות מבוססת כדבעי על עובדות, לפרט את ממצאי המומחה בבדיקות שערך ואת מסקנותיו מממצאים אלה. העובדות אינן יכולות להיות להיות פועל של הסקת מסקנות, היקש או השערה.
בעדותו, הודה המהנדס מר סמיח ח'ורי כי לא בדק את כל קירות המסך אלא הסתפק בבחינת 2-3 בלבד. על בסיס בדיקה זו קבע כי יש לשנות את שיטת הביצוע בכל קירות המסך ולהמירן בקיר מסך מסוג R (ע' 25 , ש' 19-20).
בענייננו, דומה כי מסקנתו של מר ח'ורי בדבר הצורך בהחלפת סוג קיר SG ל- R, הושפעה במידה ניכרת מהדברים שנמסרו לו בדבר נפילת חלונות. כדבריו:
"אני רק אציין שכשאני הגעתי לשטח וראיתי שגידרו שם בסרט אדום, וראיתי את האזורים שמסתובבים שם תלמידים שמגיעים למוזיאון, חשתי אחריות גדולה ובאמת המלצתי לעשות כל שאפשר כדי חס וחלילה למנוע פגיעה בתלמידים. כשכתבתי את חוות דעתי היינו בשנת 2013 ולא בשנת 2019. מספר ימים לאחר נפילת זכוכית, אני מגלה ליקוי עקרוני ואני ממליץ לתקן" (ע' 25, ש' 33-35 ע' 26, ש' 1-2).
עוד העיד המהנדס ח'ורי:
"אני כאמור, מצאתי ליקויים, בייצור והתקנה של קירות המסך. שאומנם נכון לשנת 2013, היו נפילות של מס' מצומצם של זכוכיות, אף לפי הערכתי זו היתה תחילתה של תופעה. ולכן באתי והמלצתי, ולאור הסכנה שנשקפה ממקרה כזה, לבוא לטפל בליקויים ולא על בסיס מס' זכוכיות שנפלו ." (ע' 23, ש' 25-28)
דא עקא, נפילת חלונות מקירות המסך לא הוכחה, כפי שפורט לעיל. בהקשר זה יצוין כי לא נטען כי נפלו זכוכיות מקירות המסך בחזית בה לא בוצע התיקון עד היום – למרות שחלפו כ-13 שנים ממועד מסירת הפרוייקט . מכל מקום, לא די בחשש בכדי לבסס מסקנה בדבר צורך בהחלפת שיטת הביצוע, ובוודאי שלא די בו בכדי להעיד על ליקוי בשיטת הביצוע שנבחרה במסגרת הפרויקט.
84. סיכומם של דברים, התובעת לא הרימה את נטל השכנוע בכל הנוגע לטענתה כי הנתבעת או מי מטעמה הפרו את הוראות ההסכם (על דרך של סטייה מתוכניות ו/או סטיה מתקן ו/או שימוש בחומרים לא מתאימים).
התובעת אף לא הרימה את נטל השכנוע בכל הנוגע לטענתה כי שיטת הביצוע שנבחרה להתקנת חלונות המסך הנה לקויה. ההסתמכות על נפילת חלונות – לא די בה, ומכל מקום לא הוכחה. לא הוכח כי שיטת הביצוע אינה מתאימה להנחיות אלובין, לתקן או לכל סטנדרט אחר. מסקנות חוות הדעת מבוססת על בדיקה מקומית של 2-3 חלונות בלבד, ללא ביצוע בדיקות עז ר על מנת לעמוד על העומס בו יכולים החלונות לעמוד והשוואתו לסטנדרט כלשהו. לא בוצעו חישובים של העומס המרבי בו יכולים החלונות לעמוד על בסיס התוכניות. לא הוכחה הטענה לליקוי בהדבקה (בהיעדר אדים שהצטברו בין הזגוגיות). לא הובהר מהו הדבק בו נעשה שימוש ובאיזה דבק היה על קבלן המשנה להשתמש ואף לא הוכח כי הדבק בו נעשה שימוש אינו זה שאושר במסגרת תכנית הביצוע . אף לא הוכח כי החלונות הוזמנו בתקופת ל.א.ן או כי היה באפשרותה לעמוד על הליקוי הנטען בדבק (בשים לב לכך שאושר על-ידי יועץ האלומיניום של הפרוייקט). משכך, אני דוחה את הטענה כי שיטת הביצוע של חלונות המסך הייתה לקויה.
ה.5 – מניעות ושיהוי
85. ניתן לבחון את חיובי הצדדים אף לאור חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות"). חוזה קבלנות הנו "חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין" (ס' 1 לחוק חוזה קבלנות) . בסעיף 2 לחוק נקבע כי "הקבלן חייב לעשות את המלאכה או לתת את השירות והמזמין חייב לשלם את השכר, הכל לפי המוסכם בין הצדדים". עוד נקבע כי במקרים בהם "לא היו המלאכה או השירות בהתאם למוסכם (להלן - פגם), על המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר לאחר שגילה אותו או שהיה עליו לגלותו, ואם הפגם ניתן לתיקון - לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו". (סעיף 3(א) לחוק). סעיף 3(ב) לחוק חוזה קבלנות קובע כדלקמן:
"אין המזמין זכאי להסתמך על הפגם –
(1) אם לא קיים את המוטל עליו לפי סעיף קטן (א) זולת אם ידע הקבלן על הפגם;
(2) אם בא הפגם מסיבה שהמזמין אחראי לה."
86. עוד נקבע כי במקרים בהם לא תיקן הקבלן את הפגם תוך זמן סביר, רשאי המזמין לתקן את הפגם ולדרוש מהקבלן החזר הוצאותיו הסבירות (ס' 4(א)(1) לחוק חוזה קבלנות ) או לנכות משכר הקבלן , כל עוד לא שולם, את הסכום שבו פחת שווי המלאכה או השירות, עקב הפגם לעומת השכר על פי המוסכם (ס' 4(א)(2) לחוק חוזה קבלנות ). הוראות חוק חוזה קבלנות הן דיספוזיטיבי ות וניתן להתנות עליה ן, להגביל ולשנות את תנאיהן, בהתאם לעקרון חופש החוזים. (זמיר, קבלנות, בעמ' 453).
ומכאן לענייננו.
87. לטענת התובעת פנתה לל.א.ן טלפונית בשנת 2011 והודיעה לה על הליקוי בחלונות המסך ובגג. משלא נענו פניותיה תיקנה את הגג, על-ידי קבלן משנה, ופנתה לנתבעת במכתב מיום 16.8.2011. מנהל הנתבעת, מר תאופיק לחאם, מכחיש כי קיבל את המכתב מיום 16.8.2011. יחד עם זאת, הוא אישר בעדותו כי מר ישי בן זקן פנה אליו טלפונית. בעקבות פניה זו, ביקר בבניין התובעת, וסייר עם מר ישי בן זקן על הגג. אשר לחלונות אמר לו מר ישי בן זקן, לדבריו, כי "... נושא החלונות לא עומד על הפרק" (עמ' 38, ש' 16-17). התובעת נמנעה מזימון מר ישן בן זקן לעדות. משכך, אני מקבלת את עדותו של מר תאופיק לחאם לגבי אירועי אותה פגישה.
88. כעולה מכך, חדלה התובעת לחובתה להודיע לנתבעת על הליקוי ולאפשר לה לתקנו. לזאת יש להוסיף כי נוכח מסקנת המומחה מטעם התובעת, המהנדס מר סמיח ח'ורי, כי שיטת הביצוע בה הותקנו קירות המסך לקויה, לא הייתה כל מניעה להיווכח בליקוי במהלך תקופת הבדק (ואף לפני כן). בנסיבות אלה מנועה התובעת, מכוח הוראות סעיף 3(ב) לחוק חוזה קבלנות מלהסתמך על הפגם. עוד נראה כי תביעתה לוקה בשיהוי.
ודוק: רק לאחר שהמזמין פנה לקבלן בבקשה לתקן את הפגם והקבלן סרב, רשאי המזמין לתקנו בעצמו, ולדרוש מהקבלן את החזר הוצאותיו הסבירות.
89. זאת ועוד, בנסיבות העניין, ובשים לב למחדל התובעת להוכיח טענתה בדבר שיטת ביצוע לקויה בהתקנת קירות המסך, ספק אם החלפת כל קירות המסך (מסוג SG ל סוג R) נכנסת לגדר תיקון. לעניין זה ראו דברי זמיר, שם, בעמ' 505:
"לביטוי תיקון תיתכנה שתי משמעויות (לפחות): לפי משמעות אחת מדובר בכל פעולה המובילה לסילוק הפגם במלאכה (לרבות על-ידי החלפה של תוצר המלאכה או עשיית המלאכה מחדש), ואילו לפי המשמעות האחרת תיקון האובייקט מנוגד להחלפתו. נראה לנו, שבהקשר הנדון יש להבין את הביטוי במשמעות הרחבה יותר, כלומר, כעשוי לכלול גם סילוק הפגם בדרך של ביצוע המלאכה מחדש. משמע, שעקרונית יכול תיקון הפגם להיעשות לא רק בתיקון של תוצר המלאכה אלא גם בהשלמת פעולות שהיה על הקבלן לעשותן (למשל, סילוק פסולת מאתר השיפוצים) בביצוע מחודש של המלאכה כולה, בהחלפת התוצר או חלק ממנו, בסילוק כמות יתירה, וכדומה".
ככל ומדובר בזכוכיות שנפלו, יכלה התובעת להסתפק בהחלפתן ולא היה צורך בביצוע שינוי קונסטרוקטיבי מלא. הטענה לשיטת ביצוע לקויה המחייבת החלפת כלל קירות המסך – לא הוכחה .
למעלה מן הדרוש אציין כי התמורה ששולמה לתריסי שאמי עולה על עלות כלל החלונות מסוג א-1 ו-א-2 לפי פרק 12 לכתב הכמויות שצורף להסכם בין ל.א.ן לקבלן האלומיניום (נספח 5 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3).
ה.6 – פיצויים בגין תיקון הגג
90. התובעת לא תמכה טענתה לליקויים בגג בחוות דעת.
מחשבונית הקבלן אשר בצע את התיקון (ג'אבר תייסיר, נספח 21 לתצהיר מר אלי שרמייסטר, ת/3) עולה כי החלק התפרק כתוצאה מרוחות עזים.
משכך, לא עמדה התובעת בנטל השכנוע בכל הנוגע לטענתה כי הנזק נגרם בשל רשלנות, קל וחומר רשלנות הנתבעת.
ו - סוף דבר
91. מכל אחד מהטעמים שנמנו לעיל ומכולם כאחד, דין התביעה להידחות – וכך אני קובעת .
התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסכום כולל של 12,000 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום , שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין.
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשפ"א, 13 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.