הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 62759-12-15

לפני כבוד השופט יואב פרידמן
התובע
פלוני

נגד

הנתבעים
.1 יוסף שקיר ת"ז XXXXXX551 (נמחק)
.2 מ.ש. מלמה (1991) בע"מ ח.פ. 511594202 (המודיעה לצד ג')
.3 הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ. 520004078 (המודיעה לצד ג')

נגד

צדדי ג' (נמחקו כולם – פס"ד בהודעה מיום 17.10.17)
.1 יוסף שקיר ת"ז XXXXXX551
2. בוחארי ובניו הובלות בע"מ ח.פ. 513902987
3. כוכב גרנות ופיתוח בע"מ ח.פ. 514265123
4. אלון חברת הדלק לישראל בע"מ ח.פ. 512869439

החלטה

1. בקשה של המוסד לביטוח לאומי להצטרף לתיק כתובע נוסף.

התובע (הנפגע) מתנגד לבקשה מחמת סרבול ההליך שיגרם מהצטרפות המל"ל בשלב זה. לטעמי הדין עמו, ואיני מאשר הצירוף לאור השלב הכרונולוגי והדיוני בו התבקש, ומידת הסרבול הצפויה מן הצירוף.

2. תגובתו של התובע הוגשה ב 29.4.18. המל"ל לא השיב לתגובה. הנתבעים לא הגיבו לבקשת ההצטרפות.

3. השאלה אם לאחד תביעת חזרה של מל"ל כמיטיב יחד עם תביעת הניזוק, הנה שאלה שהתשובה לה תלויה בעיקר בשיקולי יעילות. ככלל, כאשר פועל המל"ל בזריזות ומגיש בקשת ההצטרפות בשלב דיוני מוקדם של תביעת הניזוק, נוטה הכף לקבלת הבקשה. טעם הדבר הנו שיש שאלות משותפות , תביעת המל"ל הנה תביעת סוברוגציה הנגזרת מזכותו של הניזוק, וניהול תביעת הנפגע לחוד ותביעת החזרה של המל"ל כמיטיב לחוד , עשויה לסרבל ההתדיינ ות בתביעת המל"ל , להציף שם שאלות שבסדרי דין ודיני ראיות, ולגזול זמן בכפל בבירור שאלות זהות . כך ששיקולי היעילות מורים שיש לאחד . גם אם אין מדובר על זמן שמיעה בכפל (למשל כאשר תביעת הניזוק מסתיימת בפשרה או אם יש השתק פלוגתא שיקום בתביעת הניזוק ) , נוטה הכף כאמור לקבל בקשת ההצטרפות , ובלבד שהוגשה בפרק זמן סביר ובטרם התקדמה תביעת הניזוק.
4. יחד עם זאת , כאשר לא מזדרז המל"ל להגיש בקשת ההצטרפות או איחוד התביעה, יכול ושיקולי היעילות כמו גם שיקולים נוספים יטו הכף דווקא לדחיית עמדתו, גם אם ייאלץ הוא לשלם מחיר דיוני בשל השתהותו, בתביעתו שלו, וזו תמצא מסורבלת.

5. ב "שיקולי יעילות" כוונתי לתמונת מראה של שיקולי היעילות שנמנו קודם, היינו: השלב הדיוני אליו הגיע התיק, ומידת הסרבול שתגרם בבירור תביעת הניזוק, כתולדה מצירוף המל"ל כתובע נוסף בשלב דיוני מתקדם. הדוגמא הקלאסית הנה כאשר כבר החל שלב שמיעת הראיות, אך לעתים תטה הכף כנגד הצירוף גם כאשר תביעת הניזוק עודנה בשלבי קדם המשפט , לאור התפתחויות דיוניות שהתרחשו, ולאורן יסרבל הצירוף במקום לייעל כפי מטרתו.

6. ב "שיקולים נוספים" כוונתי לשיקולים סוציאליים כשיקול משלים לשיקולי היעילות , כאשר בשל ההשתהות, צירוף המל"ל יסרבל ההתדיינות בתביעת הניזוק. המל"ל הוא הסוכן החברתי החשוב ביותר בדיני הבטחון הסוציאלי. אין חולק שכספיו כספי ציבור הם, וזה כמובן אחד מן השיקולים; אך גם אינטרס הניזוק כמי שנפגע וזכה לגמלאות מאת המל"ל מכוח זכות שבדין, צריך שיילקח בחשבון. ואינטרס זה הנו שלא תסורבל שלא לצורך ההתדיינות בתביעתו הנזיקית מול המזיק או המזיקים הנטענים. אינטרס זה של ציבור הניזוקים מקבלי הגמלאות, צריך שיעמוד גם לנגד עיני המל"ל כגוף סוציאלי. ולא רק אינטרס מקסום הקופה הציבורית.

לזאת מצטרפים שיקולי יעילות כלליים של הקצאת משאבים וזמן שיפוטי באופן יעיל, לטובת ציבור המתדיינים כולו, ויצירת משטר דיוני שיעודד המל"ל לערוך בירוריו ביעילות ולהגיש את בקשות ההצטרפות שלו לתביעות הניזוקים, בזמן סביר, מבלי לגרוע מחובת הבדיקה הסבירה של המל"ל כלום יש טעם ענייני בתביעה כזו (כאשר בחלק ממשי מן המקרים האחריות המלאה, אם יש כזו, הנה אך של המעביד, נגדו מנוע המל"ל להגיש תביעת חזרה. גם הגשת תביעות שסיכויי ההצלחה בהן אינם רבים אינה מעניינו של המל"ל, שכן גם להגשת תביעות אלה, על הוצאות ההתדיינות הכרוכות בהן, עלות הנגרעת מקופת הציבור).

7. ואכן חרף הסרבול הידוע הנגזר מניהול נפרד של תביעות הניזוק והמיטיב בגין אותה מסכת, הרי במידה והתובענות בשלבים דיוניים שונים וצירוף המל"ל יסרבל תביעת הניזוק, הרי שהכף נוטה נגד הצירוף או איחוד התובענות. ראה למשל בש"א 3367/10 אריה נ' מדינת ישראל.

שם לא נידון איחוד תביעת חזרה של המל"ל עם תביעת הניזוק, אלא איחוד תביעת הניזוק עם תביעת המדינה כנגד אותה מבטחת חובה (מכוח חוק שירות המדינה (גמלאות)). אלא שהוכר שיש זיקה בין ההליכים ובכל זאת נדחתה הבקשה לאיחוד; כאשר הנפגעת התנגדה, לאור השלב המתקדם אליו הגיעה תביעתה, וסרבול בירורה אם תתקבל הבקשה).

8. היישום בענייננו:

א. מדובר בתאונת עבודה מיום 24.4.12, והתביעה הוגשה ביום 29.12.15. היא הוגשה כנגד מעביד, קבלן ראשי ומבטחת.

ב. המל"ל ראה להגיש את בקשת ההצטרפות שלו אך ב 8.4.18. מדובר כאמור בתביעת חזרה של המל"ל מ כוח סע' 328 לחוק הביטוח הלאומי.

ג. תביעת הניזוק הוגשה במקורה כנגד קבלן ראשי (מ.ש מלמה) , מבטחתו בביטוח האחריות (הראל) , ומי שנטען שסיפק לקבלן הראשי שירותים , ככל הנראה כקבלן משנה שהתקשר עם הקבלן הראשי . אותו קבלן משנה הפעיל במת הרמה שנטען שפגעה בתובע. ביחסים בין התובע לבין הקבלן הראשי ומבטחתו הושגה הסכמה למינוי אורטופד שגם זהותו הוסכמה. בנוסף הוסכם לאפשר לתובע להסתמך על קביעת המל"ל בתחום כלי הדם, הנתבעת הגישה חוו"ד ומונה מומחה אף בתחום זה. גם למינוי זה – ניתנה הסכמת הצדדים.

ד. ניתן פסק דין שמחק מחוסר מעש התביעה כנגד הנתבע 1 – קבלן המשנה. הקבלן הראשי והמבטחת שלחו מצדם הודעת צד שלישי שכללה אותו קבלן משנה ושלושה צדדים נוספים, שלא נתבעו עד אז כבעלי דין. ההודעה נשלחה בחלוף פרק זמן של ממש מאז הגשת התביעה, כאשר ניתנה הזדמנות אחרונה בענין זה והתראה על מחיקה מחוסר מעש, אם לא תבוצע מסירה. כל אותה עת עוכב מינויים של המומחים המוסכמים בתחום האורטופדי ובתחום כלי הדם, על מנת שאם יצורפו צדדים נוספים לא יביא הדבר לפתיחת התיק מחדש במה שנוגע לחווה"ד של מומחי ביהמ"ש, שלא תחייבנה צדדים נוספים שלא היו בעלי דין עת ניתנו (ושאף לא יהיו מחוייבים בהסכמות הדיוניות שניתנו עובר לצירופם).

ה. ב 17.10.17 , נמחקה ההודעה לצד שלישי מחוסר מעש. בישיבת דצמבר 2017 הודיעו הצדדים בהתאמה כי יוציאו לפועל מינויים של שני המומחים. בדיקות התקיימו בפברואר ויש להניח כי חווה"ד תומצאנה בהקדם.

9. צירוף המל"ל לתיק בשלב זה , עשוי לפתוח אותו מחדש ולהכניס מחדש אותם צדדים שנמחקו ולא היו שותפים להסכמות הדיוניות על מינוי המומחים. בין ב מישרין, בין על דרך משלוח הודעות צד ג' מחודשות כנגד אותם צדדים. אהיה נכון לשקול צירוף המל"ל רק אם תינתן בהקדם הודעה משותפת לו ולנתבעות (מ.ש מלמה והראל) כי לא יתבקש על ידי המל"ל צירוף בעלי דין נוספים מעבר לאלו הקיימים כיום , ולא תשלחנה מחדש הודעות לצד שלישי כלפי צדדים נוספים , וכי יש הסכמה אף מצד המל"ל למינוי ולזהות שני המומחים שמונו. אחרת עשוי שיחול עיכוב ניכר בבירור תביעת הניזוק שהתעכבה דיה ויתירה מזו, עשוי כאמור התיק להיפתח מחדש בכל הקשור להסכמות בבסיס קביעת הנכויות.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ח, 17 מאי 2018, בהעדר הצדדים.