הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 61929-06-17

בפני
כבוד ה שופט אמיר סלאמה

תובעת

מריה סטרלין
ע"י ב"כ עוה"ד רמי זרחין ועוה"ד שוורץ

נגד

נתבעים

1.הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ
ע"י ב"כ עוה"ד טלי וורמברנט

2.דן סטרלין
ע"י ב"כ עוה"ד זיו גרובר

פסק דין

1. תחילתו של הליך זה בתובענה שהוגדרה כתובענה למתן חשבונות, אותה הגישה התובעת כנגד הנתבע מס' 1.

2. הרקע שצריך לעניין כבר פורט בהחלטה שניתנה ביום 13.2.18, ומטעמי נוחות אחזור עליו כאן במדויק.

3. התובעת היתה נשואה למר מרטין רובין סטרלין ז"ל (להלן – "המנוח").
בשנות התשעים של המאה הקודמת ניהלו התובעת והמנוח הליך בבית המשפט המחוזי בחיפה (תיק אישות 124/92 , על רקע גירושיהם.

4. ביום 29.3.95 הגישו התובעת והמנוח (שהיו מיוצגים שניהם), במסגרת ההליך הנ"ל, "בקשה משותפת להטלת עיקול ולמתן הוראות".
בפתח הבקשה ביקשו הצדדים להטיל עיקול על חשבונות מט"ח שניהל המנוח בבנק הבינלאומי הראשון סניף מרכז הכרמל, הוא הנתבע לפניי (להלן – "הבנק"), וזאת "עד לסך של 350,000 $", סכום שהוגדר "הקרן".
בסעיף 2 לבקשה נקבע כי מן הקרן יש להעביר מידי חודש בחודשו סכום של 1,500 $ לחשבון התובעת, כאשר על התובעת להתייצב, מידי חודש ינואר ויוני, בפני מנהל הבנק בכדי להוכיח שהיא עדיין בחיים.
בסעיף 3 לבקשה נקבע כי הסכום החודשי ישולם בשקלים, וזאת מהריבית שהקרן תניב, ובמידת הצורך ישולם מסכום הקרן גופו.
בסעיף 4 לבקשה נקבע כי אין בהסכם כדי למנוע מהמנוח לתת לבנק הוראות כראות עיניו לגבי השקעת הקרן, או העברתה לבנק אחר, בתנאי שהקרן תועבר לבנק האחר בצירוף צו העיקול המבוקש , והבנק האחר יאשר את נכונותו לפעול לפי צו העיקול.
בסעיף 5 לבקשה נקבע כי צו העיקול יפקע עם פטירת התובעת או עם נישואיה לאחר.

5. על גבי הבקשה הנ"ל ניתנה ביום 30.3.95 החלטה קצרה, בכתב יד, בה צויין "צו כמוסכם וכמבוקש" (להלן – "הצו").

6. החל ממועד מתן הצו העביר הבנק לתובעת, מידי חודש בחודשו, סך השווה ל- 1,500 $, וזאת עד ליום 1.5.16.
מאז אותו תאריך הפסיק הבנק להעביר לתובעת כספים.

7. כאן המקום לציין שהמנוח הלך לעולמו, ככל הנראה, בשנת 2015 (מועד מדוייק טרם הוברר).

8. בתובענה שלפניי, שהוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי, טענה התובעת כי היא לקוחה של הבנק על פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) וחוק הבנקאות (רישוי), וכי הבנק חב כלפיה חובות נאמנות. עוד נטען כי הבנק מחוייב להמשיך ולהעביר לתובעת תשלום חודשי, כפי שעשה מכוח הצו במשך שנים רבות. לשיטת התובעת, הבנק מחזיק בכספים עבורה בנאמנות, והוא מחוייב להעביר לה אותם.
התובעת עתרה לחייב את הבנק, בשלב ראשון, להעביר לה סך של 70,000 ₪ (הסכום המצטבר של התשלומים החודשיים שלא הועברו מאז 1.5.16 ועד מועד הגשת התביעה), ובשלב שני לתת לה פירוט דפי החשבון מיום מתן הצו, בכדי שתוכל, במידת הצורך, לתקן את התביעה.

9. בכתב הגנתו טען הבנק כי הוא פעל בהתאם לצו, אף שלא היה צד להליכים בהם הוא ניתן.
נטען כי בין התובעת לבין יורשי המנוח התגלע סכסוך, כאשר האחרונים טוענים שהתובעת אינה זכאית לקבל כספים נוספים מחשבון המנוח בבנק, בשים לב לכך שהיא קיבלה במצטבר סך השווה ל- 380,000 $, מעבר לסכום בו ננקב בבקשה במסגרתה ניתן הצו.
הבנק טען כי אין לו עניין בכספים המצויים בחשבון הרלוונטי, אך אין הוא יכול להעביר כספים נוספים לתובעת, בהעדר הסכמת היורשים, וללא צו שיפוטי.
10. ביום 26.9.17 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרתו הסכים הבנק, בין היתר, למצן צו שיפוטי שיורה לו להעביר תשלומים לתובעת.
לאחר הדיון הורה בית המשפט המחוזי לצדדים להגיש טיעונים בעניין סמכותו העניינית, כמו גם בעניין הצורך לצרף את יורשי המנוח לתובענה.
לאחר קבלת טיעוני הצדדים בנדון, החליט בית המשפט כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום, והשאיר את ההחלטה בעניין צירוף היורשים לשיקול דעת המותב שידון בתובענה.
על רקע זה הועבר הדיון בתובענה לדיון בפניי .

11. ביום 31.1.18 התקיימה ישיבה לפניי, בנוכחות התובעת ובאי כוח הצדדים. בישיבה זו נכח גם עו"ד שוורץ, שייצג בזמנו את התובעת בהליך מול המנוח, אשר הסתיים במתן הצו המדובר.
עו"ד שוורץ טען בדיון כי התנהלות הבנק משך כל השנים, בכך שהעביר לתובעת את הסכום החודשי לפי הצו, יוצרת הסכם שבהתנהגות, המחייב את הבנק להמשיך ולהעביר לתובעת את הכספים. אשר לצירוף היורשים נטען כי אין לתובעת יריבות מול היורשים, כאשר בכל מקרה
מוטלת על הבנק חובה ישירה להעביר לתובעת כספים.
התובעת מסרה בדיון כי למנוח היו 4 ילדים בטרם נישואיה איתו (כאשר לה ולמנוח לא נולדו ילדים משותפים), וכי אחד מאותם ילדים הוא דן סטרלין, בו בחר המנוח לנהל את ענייניו. התובעת הסבירה כי לאחר מות המנוח הציע לה דן סטרלין סכום חד פעמי לסילוק חובות המנוח כלפיה, אולם התובעת סירבה וביקשה להמשיך בהסדר שהיה קיין מכוח הצו.
ב"כ הבנק (ששימשה גם נציגה שלו בדיון, בשים לב להיותה עובדת שכירה של הבנק), אישרה שהבנק פעל לאורך כל השנים על פי הצו, כאשר גם היום הבנק אינו מסרב להעביר את הכסף. בעניין אחרון זו הובהר כי יורשי המנוח הודיעו לבנק שמבחינתם התובעת קיבלה את כל המגיע לה, ולכן אסרו על הבנק להמשיך ולהעביר לה כספים. הוברר כי נציג היורשים הוא מר דן סטרלין הנ"ל, מי שבעצמו רשום כבעל חשבון בחשבון המדובר.
ב"כ הבנק מסרה שהיא משאירה לשיקול דעת בית המשפט את מתן כל הסעדים המבוקשים, כאשר לשיטתה אין ולא היה מקום לצרף את הבנק להליך, אם כי היא הסתייגה ממתן דפי חשבון לתובעת נוכח חיסיון בנק-לקוח, וזאת בשים לב לכך שהתובעת אינה לקוחה של הבנק.

12. בהחלטה מיום 13.2.18 הוריתי על צירופו של מר דן סטרלין כנתבע נוסף בהליך.
על החלטה זה הגישה התובעת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה.

13. לאחר מסירת כתב התביעה לידי מר סטרלין, הגיש האחרון "תגובה לכתב התביעה", וזאת באמצעות עו"ד זיו גרובר, אשר הוברר כמי שייצג את המנוח בהליכי הגירושין במסגרתן ניתן הצו.
מר סטרלין ציין בתגובתו כי זכאותה של התובעת לקבל תשלום חודשי של 1,500$ היא לכל ימי חייה או עד שתינשא לאחר.
עוד צוין כי ככל שהבנק הפסיק להעביר את התשלום החודשי לתובעת הוא עשה זאת עד דעת עצמו, מבלי שמר סטרלין הורה לו כך.
מר סטרלין הוסיף שהוא היה נכון להגיע להסדר עם התובעת לקבלת סכום חד פעמי במקום תשלום חודשי, ואולם ללא הסכמה מצידה היא תמשיך לקבל תשלום חודשי עד יום מותה או עד שתתחתן עם אחר.
לבסוף ציין מר סטרלין כי אין לו התנגדות שהבנק ימשיך להעביר תשלומים לתובעים, ולכך שהוא יעביר לה פירוט דפי חשבון.

14. על רקע זה ביקשה התובעת להורות לבנק להעביר לה את הסכומים שעוכבו מחודש 5/16, שהצטברו לכדי סך של 152,400 ₪ לפי חישוביה, לאחר תוספת הפרשי ריבית, וכן ביקשה לקבל דפי חשבון.
בסופו של יום הוריתי לבנק, ביום 28.8.18, להעביר לתובעת סך של 149,850 ₪, המגלם את ערך הקרן של הסכום שהצטבר מחודש ינואר 2016, כאשר בקשת התובעת לחיוב בהפרשי ריבית תידון בהמשך. עוד נקבע שעל הבנק להעביר לתובעת דפי חשבון שהתבקשו על ידה.

15. ביום 16.9.18 התקיימה ישיבה בה נכחו באי כוח כל בעלי הדין, וכן התובעת בעצמה והגב' לאה קופלין, מנהלת הבנק (סניף כרמל) .
בישיבה הוברר שהבנק העביר לתובעת את הסכום עליו הוריתי ביום 28.8.18, כאשר התובעת ממשיכה לטעון לזכאות להפרשי ריבית (בסך של 2,550 ₪).
אשר לדפי החשבון, מסר ב"כ התובעת כי התקבלו דפים נכון לשנת 2014, וכי הוא מבקש פירוט של היתרה העדכנית בחשבון.
מנהלת הבנק הבהירה כי החשבון המדובר הוא בבעלות משותפת של עזבון המנוח ושל מר דן סטרלין, וכי האחרון מוסמך ורשאי לתת כל הוראה מחייבת בחשבון, לרבות העברות כספים.
עוד הבהירה מנהלת הבנק כי היתרה העדכנית בחשבון עומדת על כ- 360,000$, וזאת טרם העברת הסכום שהועבר מכוח ההחלטה מיום 28.8.18.
אשר לסעדים שנותרו, ביקשה התובעת, מלבד הפרשי הצמדה וריבית כמפורט לעיל, שהבנק ימשיך להעביר לה תשלום חודשי של 1,500$, וכן לחייב את הבנק בהוצאותיה בגין ההליך, בו נאלצה לנקוט בשל הפרת הבנק את חובותיו.
עו"ד גרובר, ב"כ דן סטרלין, מסר בשל מרשו כי הוא אינו מתנגד לכך שהבנק ימשיך ויעביר מתוך החשבון סך של 1,500$ מדי חודש, עד להתרחשות האירוע המפסיק (קרי הליכת התובעת לעולמה או נישואיה לאחר). עו"ד גרובר סבר כי מרשו אינו צריך לשאת בהוצאות כלשהן, שכן הבנק החליט על דעת עצמו להפסיק את התשלומים.
ב"כ הבנק טענה כי לא ניתן לחייב את הבנק להעביר לתובעת תשלומים חודשיים, שכן התובעת אינה לקוחה של הבנק, ומה שמבוקש ע"י התובעת הוא למעשה יצירת הסדר נאמנות בו הבנק הוא נאמן, דבר שלא ניתן לחייב בו את הבנק, אשר ממילא אינו ערוך להסדר שכזה, ואינו יכול לכונן הסדר שכזה.
ב"כ הבנק הדגישה כי דווקא מרשה זכאי להוצאות ההליך.

דיון והכרעה

16. הגיעה העת להביא לסיומו של הליך זה, אשר הלכה למעשה הגיע לידי מיצוי.

17. אשר לדרישה למתן חשבונות, הרי שזו נענתה שעה שהתובעת קיבלה לידי דפי פירוט חשבון מאת הבנק.
אכן, הדפים שהועברו נגעו למצב החשבון עד לשנת 2014, ואולם בישיבה האחרונה הוברר שהתובעת תסתפק בקבלת נתון הנוגע ליתרה העדכנית של החשבון, בקשה שמר דן סטרלין, ובעקבותיו הבנק, מסכימים לה.

18. אשר לבקשת התובעת לקבל הפרשי הצמדה וריבית ביחס לתשלומים חודשיים שלא שולמו למן חודש מאי 2016 ועד לחודש אוגוסט 2018, הרי שהצדדים העלו טענות בנדון, כאשר התובעת טוענת שהעיכוב מוטלת לפתחו של הבנק , שהחליט להפסיק את התשלומים; מר דן סטרלין סבר שהבנק החליט באופן חד צדדי להפסיק את התשלומים; והבנק טוען כי הפסקת התשלום נעשתה לאחר שמר סטרלין הבהיר לו שהיורשים מתנגדים להמשך העברת הכספים.
בשים לב למהות המחלוקת ולשיעור ההפרשים הנטען – 2,5 50 ₪ - אינני רואה טעם או הצדקה לשמוע ראיות בסוגיה זו, ובנסיבות העניין ; לאור העובדה שאכן חל ה הפסקה בהעברת התשלומים ; ולאור העובדה שסכום ההפרשים אינו גבוה יחסית; תקבל התובעת את ההפרש הנדון מתוך החשבון המדובר.

19. אשר לסעד הצופה פני עתיד, התובעת מבקשת להבטיח את המשך התשלומים החודשיים מתוך החשבון, בסך 1,500$, וזאת עד להתרחשות האירוע המפסיק, והכל מכוח הצו שניתן בזמנו, צו אותו כיבד הבנק במשך 20 שנים.
בשים לב לכך שבעל החשבון, מר דן סטרלין, מסכים להעברת הכספים כמבוקש, ומודה בחובתו להמשיך בהעברת הכספים עד להתרחשות האירוע המפסיק, יש בסיס למתן צו שיורה למר דן סטרלין להעביר לתובעת את הכספים מתוך החשבון הנדון, עד להתרחשות האירוע המפסיק.
אשר לבנק, קיים בסיס למתן צו שיפוטי אשר יורה לו להעביר לתובעת את התשלום החודשי, וזאת הן כפועל יוצא מקיומו של הצו מיום 30.3.95 ; הן כפועל יוצא מכך שהבנק נהג בהתאם לצו האמור במשך כעשרים שנים; והן בפועל יוצא מהסכמת מר דן סטרלין, בעל חשבון המוסמך לתת הוראה להמשך העברת הכספים כמבוקש.
בנדון אינני מוצא ממש בטיעוני הבנק לפיהן מדובר ביצירת הסדר נאמנות אותו לא ניתן לכפות על הבנק, כמו גם בטיעוניו לפיהן הוא אינו ערוך, מבחינה בירוקרטית או מבחינת סדרי עבודה פנימיים , ליצירת הסדר תשלומים שכזה. הבנק, כאמור, פעל בהתאם לצו משך כעשרים שנה, והעביר לתובעת, מדי חודש בחודשו, סך שך 1,500$. די בהתנהלות זו כדי לחייב את הבנק להמשיך ולפעול בדיוק באותו אופן בעתיד, קל וחומר כאשר בעל החשבון מסכים לכך, ואף מכיר בחובתו להעביר לתובעת את התשלום החודשי כמבוקש.
יש לציין כי בסעיף 20 לכתב הגנתו מסר הבנק, כי אין לו כל עמדה ביחס לכספים המצויים בחשבון, וכי הוא יכבד כל צו שיינתן בעניינם. נראה כי עמדתו הנוכחית של הבנק מונעת משיקולי נוחות בירוקרטית ומסדרי עבודה פנימיים , שיקולים שאין בהם כדי להצדיק אי מתן צו שיפוטי שיורה לבנק לנהוג בדיוק באותו אופן בו נהג, ללא כל התנגדות, משך כעשרים שנה.
אשר להתממשות האירוע המפסיק (קרי פטירתה של התובעת, לה אני מאחל בריאות ואריכות ימים, או נישואי לאחר), כל שעל הבנק לעשות הוא לנהוג כמפורט בסעיף 2 לבקשה מיום 29.3.95 בעקבותיה ניתן הצו הנדון, וזאת כפי שנהג הבנק מאז מתן הצו ועד שהפסיק את העברת התשלומים.

20. אשר לסוגיית הוצאת המשפט, מצאתי כי כל צד תרם את חלקו לקיומו ו/או התמשכותו של ההליך.
אכן, התובעת נאלצה לנקוט בהליך לאחר שהופסקה העברת התשלומים אליה, ואולם בחריתה שלא לפנות בשלב מוקדם למר דן סטרלין, ושלא לצרף את היורשים או למצער את דן סטרלין להליך , ואף התעקשותה בהמשך שלא לצרפו (ואך להגיש בקשת רשות ערעור על צירופו), גרמה להתארכות ההליך שלא לצורך. לא מן הנמנע כי לו היתה התובעת פועלת בשקידה סבירה ליצירת קשר עם מר דן סטרלין טרם הגשת התביעה, ההליך כולו היה נחסך, ולו היתה פועלת לצירופו בשלב מוקדם יותר, ההליך היה מתקצר.
הבנק תרם להליך בכך שהחליט, לאחר כמעט עשרים שנים, לעורר את סוגיית זכאותה התובעת להמשך קבלת הכספים, כאשר מדברי מנהלת הבנק בישיבה האחרונה עולה, כי "הטריגר" לכך היתה העובדה שהבנק שם לב כי הסך המצטבר של כספים שהועברו לתובעת עבר את ה- 350,000$, מה שגרם לבנק לעורר את העניין אצל מר דן סטרלין.
אשר למר סטרלין, נראה כי לאחר שהבנק עורר את סוגיית זכאות התובעת להמשך תשלומים, הוא לא מיהר להורות לבנק להמשיך בתשלומים, אלא בחר לבחון אפשרויות אחרות (לרבות תשלום סכום חד פעמי), ורק בהמשך הדברים, ולאחר שצורף להליך, מסר כי אין לו התנגדות להמשך העברת הכספים.
פסיקת ההוצאות תשקף אפוא את תרומתו של כל אחד מהצדדים לקיום ההליך ולהתמשכותו.

סוף דבר - הוראות אופרטיביות

21. לאור האמור לעיל אני מורה כדלקמן:

א. הבנק יעביר לתובעת, מתוך החשבון מושא ההליך , סך של 2,550 ₪, בגין הפרשי ריבית כאמור לעיל, וזאת בתוך 14 ימים.

ב. מר דן סטרלין ימשיך להעביר לתובעת תשלום חודשי בסך 1,500$ (בערכים שקליים), וזאת עד יום מותה של התובעת או עד לנישואיה לאחר, והכל בהתאם לתנאי הצו שניתן ביום 30.3.95 במסגרת תיק אישות 124/92.
הסכום הנ"ל יועבר מתוך החשבון מושא ההליך, כאשר לצורך כ ך ניתנת בזאת הוראה לבנק להוציא את הדבר אל הפועל, על ידי העברת הסכום לידי התובעת, מדי חודש בחודשו, עד להתרחשות האירוע המפסיק.
בהקשר אחרון זה על הבנק לפעול בהתאם לאמור בסעיף 2 לבקשה שהוגשה ביום 29.3.15 במסגרת תיק אישות 124/92.

ג. אני מחייב את הבנק ואת הנתבע מס' 2 לשלם לתובעת, כל אחד בנפרד, הוצאות משפט בסך 2,500 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

22. המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים, ותפעל לסגירת התיק.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ט, 17 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.