הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 57072-08-20

בפני כב' סגן הנשיאה, השופט רמזי חדיד

תובעים

  1. מיכאל פרץ
  2. פני פרץ

באמצעות ב"כ עוה"ד יוסי ליבנה

נגד

נתבעת
ספייס בניה ויזמות בע"מ
באמצעות ב"כ עוה"ד ישי קרובי

החלטה בבקשת התובעים לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט
(בקשה מס' 10)

להלן החלטתי בבקשת התובעים לפסילת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, המהנדס מר מרזוק יעקב (להלן: "מומחה בית המשפט" או ''המומחה'' בהתאם).

אלה הן העובדות הרלוונטיות לדיון ולהכרעה בבקשה:

התובעים התקשרו עם הנתבעת, חברת בנייה קבלנית, בהסכם מכר לפיו הם רכשו ממנה דירת מגורים במסגרת פרויקט "פיבקו על הים" בחיפה (להלן: "הסכם המכר" ו- "הפרויקט" בהתאם). לטענת התובעים, עם קבלת החזקה בדירה התגלו בה ליקויים רבים המונעים מהם ליהנות מדירתם וג ורמים לירידת ערך הדירה. מכאן התביעה, לפיה התובעים מבקשים לחייב את הנתבעת בתשלום סך של כ-234,000 ש''ח עבור אותם ליקויים.

במסגרת התביעה הגישו הצדדים חוות דעת נוגדות ביחס לליקויים בדירה, ובהתאם לכך מונה מומחה בית המשפט על מנת לחוות דעתו בפערים שביניהן. ביום 21.03.2021 קיים המומחה ביקור בדירה בנוכחות התובע, בא כוחו ומומחה הנתבעת, מר רפאל גיל (להלן: "הביקור בדירה" ו-"מומחה הנתבעת" בהתאם ). בהמשך, ביום 30.03.2021 ערך מומחה בית המשפט את חוות דעתו והיא הוגשה לבית המשפט והומצאה לצדדים. יודגש, כי סמוך לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית המשפט, הגיש המומחה הצהרה בדבר העדר ניגוד עניינים, אף כי בהתאם לתקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, היה עליו לעשות כן מיד עם קבלת המינוי ובטרם החל במילוי תפקידו (להלן: "ההצהרה").
ביום 09.05.2021 הגישו התובעים בקשה לפסילת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, בה הופנו לעובדה כי ההצהרה הוגשה באיחור. בבקשה נטען כי התובעים ביקשו לקיים את ביקור מומחה בית המשפט בדירה במועד מוקדם מהמועד בו התקיים בפועל , אך בשל דרישת הנתבעת כי המומחה מטעמה יהיה נוכח בביקור, המועד נדחה בהתאם . והנה, במהלך הביקור הודיע מומחה בית המשפט, ל ראשונה, כי בינו לבין מומחה הנתבעת קיימת היכרות רבת שנים, דבר אשר קיבל ביטוי בהתנהגותם באותו מעמד שכן מומחה בית המשפט לא קרא למומחה הנתבעת בשמו המלא - רפאל - כי אם בשם "רפי" ובנוסף לכך, הוחלפו בין השניים מסרים בקריצות עין . כמו כן, במהלך הביקור בדירה מומחה הנתבעת העיר והפריע לעבודתו של מומחה בית המשפט ומשביקש התובע ממנו לחדול מלעשות כן, מומחה בית המשפט השתיק אותו ולא את מומחה הנתבעת . באשר לחוות הדעת גופא, טענו התובעים כי בדיקת הדירה נעשתה באמצעות ציוד שאינו מותאם לבדיקת ליקויי בנייה, כי חוות הדעת נערכה ב אופן מגמתי ומוטה לטובת הנתבעת, אין בה התייחסות לחלק מהליקויים להם טענו התובעים וחלקים רבים ממנה הועתקו מחוות דעתו של מומחה הנתבעת.

הנתבעת מתנגדת לבקשה בנימוק כי היא מועלית בחוסר תום לב ובשיהוי ניכר. לטענת הנתבעת היה על התובעים להעלות את טענותיהם סמוך לאחר הביקור בדירה, ולא לאחר מתן חוות דעת מומחה בית המשפט, ומשנודע לתובעים כי היא אינה בטובתם. כן טענה הנתבעת כי עיון בהצהרה מעלה כי הי א תק ינה לחלוטין ואינה מעידה על ניגוד עניינים של מומחה בית המשפט עם מי מהצדדים . הוסיפה התובעת וטענה כי ממצאי חוות דעת מומחה בית המשפט מעידים כי מטרת התביעה הינה להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת וככל ולתובעים טענות לגוף חוות הדעת, עליהם לשלוח למומחה שאלות הבהרה או לבקש לזמן אותו לחקירה על חוות דעתו.

בתגובתם לתשובת הנתבעת, טענו התובעים כי הבקשה הוגשה לאור תחושותיהם לאחר הביקור בדירה, אותם העלו במכתב אשר שוגר "בזמן אמת" לבא כוחם. באשר למועד הגשת הבקשה, טענו התובעים כי הם המתינו עד לקבלת ההצהרה וציפו כי במסגרתה יצהיר מומחה בית המשפט על קשריו עם מומחה הנתבעת, אך לא כך עלה מאותה הצהרה.

ביום 30.06.2021 נערך דיון בבקשה במעמד הצדדים (להלן: "הדיון בבקשה") בו הבהירו התובעים כי הפנייה למומחה להגשת ההצהרה נעשתה לאחר הגשת חוות דעתו בעוד כי הנתבעת ציינה כי ביום 30.03.2021 ערך מומחה בית המשפט חוות דעת ראשונה בה קבע פיצוי בגין ליקויי הבנייה בסך של 82,000 ₪. הנתבעת הפנתה את מומחה בית המשפט כי נפלה טעות סופר בסכום חוות הדעת, והוא תיקן את סכום הפיצוי והעמיד אותו על סך של 32,000 ₪. אז ורק אז, הגישו התובעים בקשה דנן בה העלו טענותיהם נגד מומחה בית המשפט. לעניין זה השיבו התובעים כי במועד בו הוגשה חוות הדעת, משרד ב"כ התובעים שהה בחופשת הפסח.

בתום הדיון בבקשה הוריתי למומחה בית המשפט ולמומחה הנתבעת להגיש תצהיר המפרט את מהות הקשר ביניהם, ככל והוא אכן קיים.

בתצהירו ציין מומחה הנתבעת כי מומחה בית המשפט מוכר לו מביקורים שערך בתיקים בהם הוא מטפל, אף כי אין ביניהם קשרים עסקיים או קשרי חברות, הוא אינו יודע היכן הוא גר ומה מצבו המשפחתי. בתצהיר מומחה בית המשפט צוין כי במסגרת עבודתו הוא נתקל במומחים רבים מטעם הצדדים, בין היתר מומחה הנתבעת, אשר מייצג קבלנים ואף ממונה בעצמו כמומחה מטעם בית המשפט וכי אין לו קשרים עסקיים או קשרי ידידות עמו.

שקלתי מכלול טענות הצדדים, ומצאתי לדחות את הבקשה. להלן אנמק.

בהתאם להלכה הפסוקה, לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעמו, והדבר יעשה בנסיבות יוצאות דופן בהן נפל פגם היורד לשורשו של עניין, ואשר יש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה. בנדון נפסק ב – רע"א 4842/20 עיריית אשדוד נ' אדמת הצבי השקעות (פורסם בנבו), כדלקמן:

"כידוע, ההלכה היא שפסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית משפט תעשה רק במקרים נדירים, ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, כגון כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה ... 'על בית המשפט לאזן בין ההגנה על הצדדים להליך מפני עיוות דין מחד גיסא, לבין שיקולי מדיניות ובהם – הגנה על מעמדם של מומחים מטעם בית המשפט, יעילות דיונית ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי – מאידך גיסא, ולבחור בדרך הפעולה אשר תממש באופן המיטבי את האיזון הראוי. לשם כך, על בית המשפט להביא בחשבון את נסיבות המקרה הנדון לפניו, את אופייה וטיבה של הפרת החובה על-ידי המומחה, ואת השפעתה של הפרה זו על תוכן חוות הדעת ומסקנותיה' .... זאת ועוד, מקום בו ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר יש להעדיף אפשרות זו על פני פסילתה של חוות הדעת כולה .... הרציונל שמאחורי הלכות אלה הוא כפול: ראשית, מינוי מומחה מטעם בית משפט נועד לייעל את ההליכים, ולחסוך בעלויות ניהול המשפט. החלפת המומחה כרוכה מטבע הדברים הן בעלויות לצדדים, הן בהתארכות ההליכים, ועל כן יש לאפשר אותה רק במצבי קיצון, בהם הפגם שנפל בהתנהלות המומחה או בחוות הדעת באמת ובתמים אינו מאפשר להסתמך עליו ועליה, ואינו בר תיקון; שנית, החשש מפני התנהלות אסטרטגית של בעלי הדין, אשר יבקשו לפסול את חוות הדעת לא בשל הפגמים שנפלו בה, אלא בשל כך שהתוצאה שנקבעה בה אינה נושאת חן בעיניהם..."(שם, פסקה 23 לפסק הדין).

לאותה הלכה ראה גם כן רע"א 6258/20 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ששון יעקב, רע"א 5698/12 הנכס ברמות אשכול בע"מ נ' שופרסל בע"מ ו- רע"א 7098/10 טביב זדה נ' שירותי בריאות כללית (פורסמו בנבו).

בהקשר זה ראוי להפנות גם כן להלכה הפסוקה, לפיה, חזקה כי מומחה שמונה מטעם בית המשפט ינהג ב אופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה. על בעל דין המבקש לסתור חזקה זו להוכיח כי קיים חשש ממשי לכך שזכויותיו תפגענה עקב הקרבה של מומחה בית המשפט עם הצד ש כנגד. בנדון נפסק ב- רע"א 6142/16 פלוני נ' מרכז רפואי ע"ש שיבא תל השומר (פורסם בנבו), כדלקמן:

"בית משפט זה עמד לא פעם על כך שלא בנקל יוחלט על פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט או על פסילתו האישית. בהקשרים דומים נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם בית המשפט 'חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה'. ויובהר, כי חזקה זו ניתנת לסתירה למשל במקום בו יוכיח בעל הדין המבקש את פסילת המומחה שקיים חשש ממשי לכך שזכויותיו תפגענה עקב קירבה בין המומחה לבין הצד שכנגד .... בהקשר זה יצוין, כי אין בעובדה שהמומחה שמונה מטעם בית המשפט מצוי בקשרים אלו או אחרים עם המשיבה בתיק, כשלעצמה, כדי לבסס את התשתית הנדרשת לסתירת החזקה שהוזכרה לעיל באשר למקצועיותו של המומחה מטעם בית המשפט והניטראליות שלו .... סתירתה של החזקה האמורה מחייבת הוכחת קיומן של אינדיקציות ברורות ......." (פסקה 6 לפסק הדין) (ההדגשות אינן במקור – ר.ח.).

מן הכלל אל הפרט.

ההיכרות בין מומחה בית המשפט למומחה הנתבעת, אינה מגרדת את קצה קצהו של הרף הנדרש לסתירת החזקה הקבועה בדין ביחס למקצועיות ולניטרליות של מומחה בית המשפט ואינה מעידה כהוא זה על קיומו של חשש, בוודאי ובוודאי לא חשש ממשי, כי זכויות התובעים תיפגענה בשל הקרבה הנטענת למומחה הנתבעת. ודוק, אך טבעי כי קיימת היכרות – ברמה המקצועית ולא האישית/חברתית - בין מומחים מאותו תחום ועיסוקם מזמן להם מפגשים במסגרת מילוי תפקידם. אולם, בין אלה לבין המסקנה להעדר ניטרליות של מומחה בית המשפט או לקיום חשש ממשי לפגיעה בזכויות התובעים, המרחק רב מאוד. אם לא תאמר זאת, תהיה זו משימה כמעט בלתי אפשרית למנות מומחה מטעם בית המשפט, מה גם ורשימת המומחים בתחום ליקויי הבנייה, אינה בלתי מוגבלת.

וגם זאת, בניגוד להלכה הפסוקה, התובעים לא פעלו להגשת בקשתם סמוך לאחר קיום ביקור מומחה בית המשפט בדירה, מועד בו נחשפו, לטענתם, לקשר בינו לבין מומחה הנתבעת, ותחת זאת הם המתינו לקבלת חוות דעתו העדכנית. התנהלות זו מעלה את שמא הבקשה נובעת מחוסר שביעות רצונם של התובעים מממצאי חוות הדעת, והרי גם מטעם זה אין לקבל את הבקשה.

העובדה כי הצהרת מומחה בית המשפט התקבלה באיחור סמוך לאחר הגשת חוות דעתו, אינה משנה מהתוצאה אליה הגעתי.

מאותה הצהרה ומתצהירי מומחה בית המשפט ומומחה הנתבעת, עולה כי אין בין שני המומחים כל קשר המצדיק קבלת הבקשה. יתירה מכך, ממילא טענות התובעים אינן מבוססות על הנתונים המופיעים בהצהרה, מה גם והבקשה הוגשה בחלוף כחודש ימים ממועד הגשתה.

באשר לטענות התובעים לגוף חוות דעת מומחה בית המשפט , אומר כי המומחה מונה על מנת להכריע במחלוקת בין חוות הדעת מטעם הצדדים. לפיכך, עצם העובדה כי הוא אימץ חלק מקביעות מומחה הנתבעת, אינה עולה כדי משוא פנים או טעם מוצדק אחר לפסילת חוות דעתו. מכל מקום, לתובעים פתוחה הדרך לפנות למומחה בית המשפט בשאלות הבהרה כמו גם לחקירתו בבית המשפט, ובהתאם לכך בית המשפט, שהינו הפוסק האחרון, יקבע באם לקבל את קביעותיו, אם לאו.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשת התובעים לפסילת חוות דעתו של מומחה בית המשפט .

התובעים, ביחד ולחוד, ישלמו לנתבעת, באמצעות בא כוחה, הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ש''ח (כולל מע"מ) וזאת עד ליום 26.9.21 שאם לא כן, הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ככל ומי מהצדדים מעוניין ב משלוח שאלות הבהרה למומחה בית המשפט, עליו להקדים ולהגיש לאישור בית המשפט את נוסח השאלות וזאת עד ליום 13.9.21.

5129371לעיוני ביום 14.9.21.

ניתנה היום, י"ט אלול תשפ"א, 27 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.