הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 52772-07-15

בפני
כבוד ה שופט אורי גולדקורן

התובעים

  1. עללא סעדי, ת.ז. XXXXXX076
  2. סובחייה סעדי, ת.ז. XXXXXX052

ע"י ב"כ עו"ד יצחק שפרבר ועו"ד פיראס סעדי

נגד

הנתבעת

הצד השלישי

תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ,
ח.פ. 51-4270214
ע"י ב"כ עו"ד רפיק חמאדי

נגד

צבי לוי עבודות מים וביוב בע"מ,
ח.פ. 51-0493299
ע"י ב"כ עו"ד סאמר חג'אזי

פסק דין

פסק דין בשתי תביעות נזיקין בגין עוולת רשלנות, שהוגשו נגד אותה נתבעת ושהדיון בהן אוחד.

חלק ראשון: ת"א 52772-07-15

כתבי הטענות

1. התובע הגיש נגד הנתבעת (להלן: התאגיד) תביעת נזיקין בסך 200,000 ₪, שעילתה - עוולת הרשלנות. בכתב התביעה נטען כי עבודות של החלפת קו ביוב ותשתית בחצרים של התובע בבסמת טבעון בוצעו על-ידי התאגיד באופן רשלני, גרמו לפגיעה בחצר ובגדר תומכת ולהרס רצפת אספלט והסבו נזק למקרקעין של התובע בסך 164,500 ₪ ונזק בגין השבתת פעילות של מוסך התובע בסך 40,000 ₪.

2. בכתב ההגנה שהוגש על-ידי התאגיד נטען כי האחריות לביצוע העבודות רובצת על הקבלן, חברת צבי לוי עבודות מים וביוב בע"מ (להלן: הקבלן), אשר ביצע בחצרים של התובע עבודות להחלפת קו ביוב ותשתית. עוד נטען כי הקבלן לא הסב לתובע נזק כלשהו, וכי הליקויים הנטענים בכתב התביעה כבר היו קיימים בטרם ביצוע העבודות. עוד נטען כי יש לקזז מתביעת התובע את העלות של עבודות זיפות חצרו של התובע, שבוצעו על-ידי התאגיד "כדי לפצות את התובע".

3. התאגיד הגיש הודעה לצד שלישי נגד הקבלן, בה נטען כי על-פי ההסכם ביניהם, הקבלן הוא שיישא באחריות לכל נזק שייגרם תוך כדי ביצוע העבודות, וכי ככל שהתאגיד יחויב לפצות את התובע, על הקבלן לשפותו.

4. בכתב ההגנה להודעה לצד שלישי אשר הגיש הקבלן הוכחשה אחריותו. נטען כי הקבלן פעל בהתאם לדרישות התאגיד ותחת פיקוח של מהנדסים מטעמו, ולפיכך המקרה אינו נופל בגדר אחריותו על-פי ההסכם שנכרת בינו לבין התאגיד.

הוכחת הנזק

5. התביעה הינה תביעה נזיקית, בגין עוולת הרשלנות, אשר הנזק הוא אחד מיסודותיה. עקרון העל של השבת המצב לקדמותו חל אף בכל הנוגע להוכחת הנזק בתביעת נזיקין . הנזק תואר על-ידי התובע, בתצהירו מיום 23.1.2017 ( ת/3). בפתח התצהיר הוא תאר את המתחם שבבעלותו ביישוב בסמת טבעון: המתחם כולל חצר משותפת למספר בתים ו למוסך. הגישה למתחם הינה דרך כביש צדדי, שבסופו שביל אספלט שאורכו 70 מטרים. מימין לשביל בנוי קיר ובו אדנית וערוגה, ומשמאלו - בתים ו משטח חנייה העשוי מבטון מוחלק. מאחורי המשטח מצוי המוסך. התובע הצהיר כי העבודות שביצע התאגיד כללו החלפת קו ביוב בחצר, וחיבור הבתים לביוב מהכביש ועד ל מוסך, וגרמו לנזקים הבאים: פגיעה בחצר, פגיעה בגדר תומכת, הרס השביל, פגיעה במשטח החניה. אשר לפגיעה בשביל - נטען כי התאגיד חפר בשביל, ולאחר הנחת הצנרת לא כיסה אותו באספלט אלא בשאריות האספלט ובמעט כורכר. רק לאחר התערבות ראש המועצה, שפך התאגיד מעט אספלט ללא כבישתו והידוקו. אשר לפגיעה ב משטח החניה - נטען כי כלים הנדסיים פגעו במשטחי בטון מוחלקים, שחייבו יציקה מחודשת אותה נאלץ התובע לבצע בעצמו. עוד הוצהר כי התאגיד הותיר מכסי ביוב רופפים ומסוכנים ללא קיבוע. יודגש כי בתצהיר התובע, בדומה לכתב התביעה, לא נזכר תאריך כלשהו, ואין לדעת ממנו אימתי התרחשו העובדות המתוארות בו.

6. את גובה הנזק ביקש התובע להוכיח בעזרת חוות דעת של מומחה מטעמו. מטעם התובע הוגשה חוות דעת מיום 1.3.2015 של המהנדס נאדר סארוג'י (ת/1). בחוות הדעת הוא ציין שביקר במקום ביום 19.2.2015, ומצא את הליקויים הבאים: פגיעה ברצפת בטון מוחלק - נגרם נזק בלתי הפיך המחייב פירוק והרכבה של הרצפה; פגיעה בלתי הפיכה במשטח האספלט המחייב ביצוע משטח חליפי; ופגיעה בפינות של מבנים סמוכים, בערוגה ובחזית הגדר שלאורך תוואי השביל. את עלות התיקונים העריך המומחה בסך כולל של 139,350 ₪ בצירוף מס-ערך-מוסף. בסכום זה נכלל שכר טרחת חוות הדעת בסך 3,000 ₪. דהיינו, עלות התיקונים, ללא עלות שכר הטרחה האמור, הינה 136,350 ₪ בצירוף מס-ערך-מוסף.

מול חוות דעת זו עמדה חוות הדעת של מומחה מטעם התאגיד - חוות דעת מיום 12.6.2017 של המהנדס ושמאי המקרקעין אחמד מהדי אבו ריא (נ/26). בהסתמכו על תמונות בטרם ביצוע התיקונים שהוצגו לו על-ידי התובע, העריך המומחה את עלות התיקונים בסך כולל של 8,400 ₪ בתוספת מס-ערך-מוסף.

7. טארק חאג', מנהל תפעול בתאגיד, כתב בתצהירו (נ/25) כי העבודות שבוצעו על-ידי הקבלן לא גרמו לנזק כלשהו, וכי הפגמים והליקויים הנטענים היו קיימים עוד מלפני ביצוע העבודות. כראיה צורפו לתצהיר תמונות שצולמו על-ידי נציג הקבלן עוד לפני תחילת ביצוע העבודות בשטח. בחקירתו הנגדית הסביר טארק חאג' את הסיבה לביצוע הצילומים:

"במיוחד במקרים שאנחנו עובדים בשטחים שהם בחצרות או בכבישים שהם לא במצב האידיאלי של התשתיות, אם זה רצפות בטון סדוקות, אם זה אספלט סדוק, אם זה אספלט לא מושלם, אם זה שקיעות, אם זה כל מיני דברים כאלה, אנחנו מצלמים קודם כדי לא להיות נתבעים אחרי זה על נזקים שהם לא בתחום העבודה שלנו" (עמ' 2 לתמלול ישיבת הוכחות מיום 13.2.2019).

"לא חשבתי שיש תביעה. חששתי מה תהיה תביעה, אבל אולי תהיה, כי ראיתי את רצפת הבטון, ראיתי שאם אני נכנס בתוך זה, כל הסדקים האלה, זה בעיה איך אפשר לשקם את השטח הזה, ואז התובע עללא הבהיר לי 'אל דאגה .. ממילא הרצפה לפרוק ואנחנו נעשה רצפה חדשה'" (עמ' 3, שם).

"מה שאמרתי או מה שהוא ידע, מה שהוא אמר גם שהרצפה ממילא אם אנחנו נכנסים אליה אי אפשר לתקן את המקום הזה מקומית, איפה שהעברנו את הקו, אך אם אנחנו נכנסים יהיה פירוק של הרצפה. הוא אמר 'אל דאגה, הרצפה הזאת ממילא תפורק ונתקין רצפה חדשה שתתאים גם לצרכי המוסך שלנו'" (עמ' 7, שם).

מוחמד חג'אזי, שעבד כמנהל אצל הקבלן, כתב בתצהירו (צג/1):

" ... בטרם ביצוע העבודות ובהתאם לדרישת הנתבע, הצד השלישי צילם את השטח טרם תחילת העבודות, ואכן הצד השלישי צילם את השטח ואת החצר, והתמונות הועברו לנתבע בהתאם לדרישתו, והם צורפו לכתב ההגנה, ומאותם צילומים ניתן להבחין ובוודאות מוחלטת כי מצב החצר ומשטחי הבטון זהים לאלו שבחוות דעת התובעים".

בחקירתו הנגדית העיד מוחמד חג'אזי כי בטרם החלו העבודות, משטח החניה מבטון היה מלא סדקים ו"במצב גרוע" (עמ' 13 לתמלול ישיבה מיום 24.11.2019).

8. לא רק מחלוקת על מועד "לידתם" של הליקויים קיימת בין הצדדים, אלא אף מחלוקת בשאלה - האם התחייב התאגיד לתקן את כל הליקויים שהיו בשטח. מוחמד חג'אזי העיד בחקירתו הנגדית:

"כשבאתי להתחיל לתקן, באתי ורציתי להתחיל לתקן, אז הוא (התובע - א"ג) בא ואמר: 'בוא, אני יעשה את הבטון, והתאגיד יעשה את הזה. כך סיכמו ביניהם .... ישבו ביחד, אני הייתי על ידם" (עמ' 13 לתמלול ישיבה מיום 24.11.2019).

"היה הסכם שהתאגיד יעשה את האספלט, ישלים את כל האספלט של כל השביל, ובעל הבית הוא יעשה את הבטון. כך היה ההסכם ביניהם שאני שמעתי" (עמ' 9, שם).

"ציפינו את כל השביל תמורת הבטון למטה ברחבה" (עמ' 14, שם).

המהנדס טארק חאג', מנהל התפעול מטעם התאגיד, כתב בסעיף 13 לתצהירו:

"הנני להצהיר כי התובע עצמו ביקש להפסיק את השלמת העבודות, דהיינו היציקה, בטענה כי ממילא הוא אמור לעשות יציקה על כל השטח המפריד והסדוק. אלא מה, התובע החליף את כל משטח הבטון במגרשו, לא ביצע תיקונים בסביבת התיקונים שבוצעו ע"י הנתבע אלא החליף את כל משטח הבטון מסביב לביתו אפילו במקומות שלא נדרסו על ידי הנתבע".

בחקירתו הנגדית אישר התובע כי התאגיד ביצע תיקון של השביל על-ידי זיפותו, אך טען: "עשו תיקון. רצו. התחילו. הפסקנו את העבודה. .. כי הם לא עשו את זה כמו שצריך" (עמ' 60 לתמלול ישיבת הוכחות מיום 10.6.2018).

9. במהלך חקירות העדים התברר כי התובע ביצע את כל התיקונים שפורטו בחוות הדעת של המומחה מטעמו. התביעה, שהוגשה ביום 27.7.2015, התבססה על חוות דעת המהנדס סארוג'י אשר ביקר בשטח ביום 19.2.2015. אולם בחקירתו הנגדית, במהלך ישיבה ביום 10.6.2018, העיד המהנדס סארוג'י כי ביקר בשטח פעם נוספת "לפני יומיים" ואישר כי כל עבודות התיקון בהתאם לחוות דעתו אכן בוצעו, אם כי לא ידע לומר דבר על עלויות התיקונים בפועל. הוא אף אישר כי לא פיקח על ביצוע התיקונים (עמ' 27 לתמלול ישיבה מיום 10.6.2018). התובע הודה בכך בחקירתו הנגדית (עמ' 63-64, שם).

אף המומחה מטעם התאגיד ציין בחוות דעתו כי הוא ביקר בשטח ביום 7.6.2017, וכי בביקורו הוא לא ראה ולא הבחין בכל מפגע או נזק שנטען בכתב התביעה. הוא כתב שהתובע החליף את כל משטחי הבטון במגרשו, לא ביצע תיקונים רק בסביבת התיקונים שבוצעו על-ידי התאגיד, אלא החליף את כל משטח הבטון מסביב לביתו, לרבות במקומות שלא נדרסו על-ידי התאגיד.

10. לאור (1) טענת התאגיד (המגובה בתמונות) כי הליקויים שנתבעים כנזקים כבר היו קיימים בטרם החלו העבודות, לאור (2) העובדה שהוכחה בדבר הסכמת התאגיד לתקן את שביל האספלט "תמורת" הסכמת התובע לתקן את משטח החניה, ולאור (3) העובדה כי, נכון למועד שמיעת העדויות, כל הליקויים כבר תוקנו, נפנה לבחון האם הוכיח התובע שניים משלושת יסודותיה של עוולת הרשלנות - הנזק ו הקשר הסיבתי שבינו לבין ההתרשלות המיוחסת לתאגיד.

11. בית המשפט העליון פסק כי במסגרת עקרון העל של החזרת המצב לקדמותו, אשר חל הן בדיני חוזים והן בדיני נזיקין, על הנפגע להוכיח את הנתונים העובדתיים ששימשו בסיס לחישוב גובה הפיצויים. "לא די לו לנפגע, כי יוכיח שבשל הפרת החוזה נגרם לו נזק אלא עליו גם להוכיח מהו הסכום שהוציא כדי להסיר את הנזק. בהקשר הנדון, אין נפקא מינה אם מדובר בפיצוי על בסיס חוזי או פיצוי על בסיס נזיקי ..... במה דברים אמורים? במקרים בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק ניתן להביא נתונים מדויקים, שומה על הנפגע התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי" (ההדגשות הוספו - א"ג) (ע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (פורסם בנבו, 27.7.2008)). ברע"א 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נ' ספאלדין (פורסם בנבו, 10.9.2017) הובהר כי נזק שתוקן הינו "נזק מיוחד" ששיעורו ניתן להוכחה באופן מדויק:
" ... המשיב הגיש בתחילה תביעה למתן צו עשה אשר יחייב את המבקשת להרוס וליצוק את התקרה מחדש, ואילו בהמשך טען שביצע את הפעולה האמורה בעצמו ועתר לפסיקת פיצוי בגין הוצאותיו. משכך, הנזק שנגרם למשיב עקב אספקת הבטון הלקוי הוא "נזק מיוחד" אשר לכאורה ניתן להוכחה בצורה מדויקת ומלאה באמצעות ראיות ונתונים המצויים באמתחתו של המשיב ".

דוגמא ליישום ההלכה מצוי בהחלטה שניתנה ברתק (מחוזי חי') 62981-06-16 אפשטייין נ' שירזי (פורסם בנבו, 8.11.2016) (להלן: עניין שירזי), בו הגיש התובע חוות דעת שמאי על נזק ברכב, אך לא היה די בה לצורך הוכחת גובה הנזק. בפסקה 22 להחלטה נכתב (ההדגשה הוספה - א"ג) :

"הגם שלאור טבעו ואופיו של הנזק המפורט בחוות הדעת השמאית, ניתן להניח כי הינו מחייב תיקון, לא הובאו בפני בית משפט קמא נתונים מדויקים באשר לסכום שהוצא לצורך תיקון הנזק הנטען. בפועל, הציגה המשיבה קבלה בסך כולל של 1,100 ₪ ששולמו למוסך אברהם סרור בע"מ בגין תיקון מגן קדמי כולל פירוק והרכבה והחלפת ביטנה. בנסיבות העניין, הערכת הנזק על פי חישובי המשיבה 1 בהתאם לחוות הדעת השמאית שהוגשה מטעמה נראית, נטולת בסיס ממשי כלשהו ועולה, בהעדר ראיות סותרות, כי תיאור הנזק והראיות שהובאו לעניין גובה הנזק שנטען על ידי המשיבה 1 כללו תיאורים מוגזמים, ללא קבלות וללא עדויות אובייקטיביות".

12. כשנשאל התובע בחקירתו הנגדית מי הקבלן שביצע עבורו את כל עבודות התיקונים, הוא השיב כי שמו מוחמד, וכי אין בידו חשבונית שלו (עמ' 63, שם). עוד טען כי שילם לקבלן בסביבות 120,000 ₪, אך אין ברשותו קבלה (עמ' 64, שם). מדובר בעדות יחידה ובאמירות בעל-פה ללא ראשית ראיה אודות תשלום כספים לקבלן מוחמד. לפיכך, הנני קובע כי התובע לא הוכיח את נזקו. לאור ההלכה, ומשלא הוכיח התובע את הנזק המיוחד שנגרם לו - גובה הסכומים ששילם לקבלן מטעמו לשם תיקון הליקויים המיוחסים לתאגיד, אינני פוסק לו פיצוי בגין נזקים אלו.

בנוסף לכישלונו של התובע להוכיח את יסוד הנזק שבעוולת הרשלנות, הוא אף נכשל בהוכחת יסוד הקשר הסיבתי בין הנזק הנטען לבין ההתרשלות: כאמור, הוכח כי בהתאם לסיכום בין התובע לתאגיד, החלפת הבטון במשטח החנייה תיעשה על-ידי התובע באופן נרחב, ללא קשר לנזקים שלטענתו נגרמו על-ידי התאגיד. אי-הוכחת הסכומים ששילם התובע לקבלן מטעמו, על רכיביהם השונים, מונעת את האפשרות להפריד בין הסכומים ששולמו לתיקון נזקים שנגרמו כתוצאה מהעבודות שבוצעו על-ידי התאגיד לבין סכומים ששולמו עבור החלפת הבטון שאינה קשורה לנזקים אלו.

13. בנוסף, נתבע בכתב התביעה פיצוי בסך 40,000 ₪ - נזקי השבתת המוסך למשך ארבעה ימים כתוצאה מהתרשלותו של התאגיד. לא הובאו ראיות לסכום שנתבע בראש נזק זה. בסעיף 42 לסיכומיו בכתב הודה בא-כוח התובע כי מדובר ב"הערכה של התובע". בחקירתו הנגדית של התובע התברר כי מדובר בהערכה בלתי מבוססת בעליל. כשנשאל התובע מה עלות ההפסד היומי של המוסך, הוא השיב: "אני לא זוכר בדיוק", וכשנשאל מדוע לא הוצגו יומני עבודה המעידים על השבתת המוסך, השיב: "לא ביקשתם" (עמ' 70-69 לתמלול ישיבה מיום 10.6.2018).

14. משלא הוכחו הנזקים שנתבעו, דין התביעה להידחות.

חלק שני: ת"א 20804-08-15

כתבי הטענות

15. חודש לאחר שהתובע הגיש את תביעת הנזיקין נגד התאגיד, הגישו התובע ואמו (להלן: התובעת) נגד התאגיד תביעה נוספת בגין רשלנות. בתביעה הנוספת נטען כי במהלך נהיגת התובע ב רכב השייך לתובעת, ביום 17.2.2015, בדרך המובילה לביתו בבסמת טבעון, עלה הרכב על שוחת ביוב שהותקנה באופן רשלני על-ידי התאגיד וניזוק. נתבע פיצוי בסך 18,851 ₪, המשקף את הנזק הישיר, שכר טרחת השמאי, דמי השבתת הרכב ועוגמת נפש.

16. בכתב ההגנה הוכחש עצם קיום התאונה ונטען כי במסגרת העבודות שבוצעו על-ידי הקבלן השוחה הוחזרה למקומה באופן תקני ולא הסבה נזק כלשהו לרכב התובעת.

הוכחת הנזק

17. בא-כוח התובעים לא התייחס בסיכומיו בכתב לנזקים של דמי השבתת רכב ועוגמת נפש, ולפיכך יש לראות את ה תובעים כמי שזנחו בקשתם לסעדים אלו. בא-כוח התובעים נדרש בסיכומיו רק ל נזק הישיר, אשר, לטענתו, הוכח באמצעות חוות דעת השמאי אביהו רפפורט (ת/2). התובע כתב בתצהירו מיום 29.4.2017 (ת/4) כי תאונת הדרכים התרחשה "ביום 17.2.15 ו/או בסמוך לכך", ובחקירתו הנגדית הוא ציין כי היא התרחשה בשעת צהריים. השמאי רפפורט בדק את הרכב ביום 17.2.2015 והוציא את חוות דעתו למחרת היום. נכתב בה, בין השאר: "חוות הדעת נערכה תוך בדיקת הרכב לפני התיקון. למשרדנו טרם הוגשה חשבונית תיקון הואיל ובעל הרכב בחר שלא לתקן את רכבו עד לקבלת הפיצוי בפועל".

18. לכתב התביעה שהוגש בחודש אוגוסט 2015 צורף העתק רישיון רכב שהודפס בחודש יוני 2015, ובו צוין כי התובעת היא הבעלים של הרכב. היא לא העידה. בנה, התובע, הודה בחקירתו הנגדית כי הרכב לא תוקן וכי הוא כעבור כחודש לאחר מועד התאונה הוא "נמכר עם הנזק" באמצעות מגרש לממכר מכוניות (עמ' 55-53 ו-72 לתמלול ישיבה מיום 10.6.2018). על התמורה שקיבלה אמו בגין מכירת הרכב העיד התובע:
"השווי שלו היה 57 לפני הליסינג. הורדנו את הליסינג. זה 44, והורדנו את ה-13,000 שהעריך השמאי ונמכר האוטו" (עמ' 54, שם).

הוא אף העיד שלא קיים חוזה מכירה (שם).

19. לא תמיד יהא די בחוות דעת שמאי כדי להוכיח את הנזק האמיתי שנגרם לבעלים של רכב שניזוק . כך, למשל, דחו בתי משפט תביעות לפיצוי בגובה השמאות כאשר הוכח שהרכב תוקן אולם התובע נמנע מלצרף אסמכתאות לעלות התיקון. (ראו, למשל, ע"א (מחוזי מרכז) 33147-11-14 אוטו שי שרותי מימון והשכרה 2006 בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 23.2.2015); עניין שירזי; רתק (מחוזי ת"א) 6338-12-17 אברהמי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 6.12.2017)). בכך יישמו בתי המשפט את ההלכה בנוגע להוכחת "נזק מיוחד", עליה עמדנו בפסקה 11 לעיל.

בתביעת התובעים אין בחוות דעת השמאי כדי להעיד על הנזק האמיתי שנגרם לתובעת. משבחרה התובעת שלא לתקן את הרכב אלא למכרו לאחר, היה עליה להביא ראיות להוכחת גרסתה, לפיה היא קיבלה בעדו תמורה מופחתת בשיעור שצוין בחוות דעת השמאי. משלא הובאו ראיות בנוגע לתוכן ההתקשרות החוזית עם רוכש הרכב, למחיר השוק שלו ולגובה התמורה ששולמה לתובעת בעבורו, לא הוכח נזקה של התובעת. אין די בדברי התובע בחקירתו הנגדית, שהינם בבחינת עדות יחידה, כדי לכסות על חסר ראייתי זה. אשר על כן, משלא הוכח יסוד הנזק, הנני קובע כי לא הוכחה עוולת ההתרשלות שיוחסה לתאגיד בתביעת התובעים. לפיכך, דין התביעה להידחות.

חלק שלישי: התוצאה

20. הנני דוחה את התביעות בת"א 52772-07-15 ובת"א 20804-08-15 , ומוחק את ההודעה לצד שלישי שהוגשה בת"א 52772-07-15.

21. כמו-כן הנני מחייב את התובעת בת"א 52772-07-15 לשלם לנתבעת את הסכומים הבאים: (1) אגרת הודעה לצד שלישי, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד תשלומה על-ידי הנתבעת; (2) שכר-טרחת עורך-דין בסך כולל של 14,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד כחוק החל מהיום.

בנוסף, הנני מחייב את התובעת בת"א 52772-07-15 לשלם לצד השלישי שכר-טרחת עורך-דין בסך כולל של 14,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד כחוק החל מהיום.

22. כמו-כן, הנני מחייב את התובעים ב ת"א 20804-08-15, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת שכר-טרחת עורך-דין בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד כחוק החל מהיום.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תש"פ, 08 יולי 2020, בהעדר הצדדים.