הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 52020-04-19

;
בפני
כבוד ה שופטת ג'אדה בסול

תובעת

מיכל טויטו

נגד

נתבעת
אולגה צברי

החלטה

לפניי שתי בקשות הדדיות למתן צו לגילוי מסמכים והשלמת ההליכים המקדמיים בהתאם  לתקנות 110, 116-117 לתקנות סדר הדין האזרחי, 1984 (להלן: "התקנות"), אשר הוגשו על ידי שני הצדדים. בנוסף, בפניי בקשה להוצאת מסמכים ספציפיים.
עסקינן בתביעה כספית חוזית, אשר הוגשה תחילה ע''י התובעת כ בקשה לביצוע שטר המשוך מחשבונה של הנתבע ת. בין בעלה של הנתבעת  מר עופר צברי ,לבין התובעת ובן זוגה נכרת הסכם הלוואה ביום 15 באוגוסט 2017, לפיו לווה מר צברי מה תובעת ומבן זוגה סך של 200,000 ₪ (להלן – "ההלוואה").
ההלוואה הועמדה כמוסכם, ובסמוך למועד פירעון השיק הראשון הודיע בעלה של הנתבעת לתובעת כי אין ביכולתו לפרוע את השיק. בהתאם, סוכם בין הצדדים כי מועד הפירעון יידחה, בתמורה למסירת שיק חלופי אשר מועד פירעונו 1 בינואר 2019, הוא השיק נשוא תביעה זו.
משלא נפרעה ההלוואה גם במועד זה, הציגה ה תובעת את השיק לפרעון, ועם הצגתו, כאמור, הוא סורב מסיבת "ניתנה הוראת ביטול" .
משחולל השיק, הגישה אותו התובעת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, הוגשה ההתנגדות, ההתנגדות התקבלה, והדיון הועבר לבית המשפט כאן.
התובעת טוענת, כי בין ה נתבעת לבין בעלה, מר צברי, התקיים שיתוף כלכלי ועסקי, וכי מר צברי ניהל את עסקיו, בין היתר, באמצעות חשבון הנתבעת, כי הנתבעת הייתה שותפתו של מר צברי בכל עסקיו, לרבות בחברה שהקימו ובחשבונות בנק, והשיק נחתם במסגרת ההתנהלות הכלכלית המשותפת.
להגנתה טוענת הנתבעת, כי בינה לבין בעלה קיים הסדר הפרדה רכושית מזה כעשור, והשיק ניתן ללא הסכמתה או ידיעתה והוא אינו חתום על ידה.
זאת הטענה העיקרית של הנתבעת, ושבעטיה התקבלה ההתנגדות לביצוע שטר שהיא הגישה.
בהמשך, ביקשה הנתבעת לתקן את הגנתה ולטעון כי מדובר בהלוואה אשר ניתנה כהלוואה חוץ בנקאית, ובניגוד להוראות החוק.
במסגרת ההליך דנן, פנתה התובעת לנתבעת בדרישה לגילוי מסמכים ומתן מענה לשאלון, ולטענתה היא קיבלה גילוי ותשובות חלקיות מטעם הנתבעת.
התובעת בדרישתה ביקשה לגלות את כל דפי החשבון בכל חשבונותיה של הנתבעת משנת 2012 ועד היום.
הנתבעת, כך התובעת, גילתה חלק מדפי חשבון משני בנקים בלבד (בנק אוצר החיל ובנק לאומי), לתקופה אשר לטעמה הינה התקופה הרלוונטית לכתב התביעה , דהיינו בין התקופות של 7/2017 – 12/2019.
לפי התובעת, הנתבעת אינה רשאית להחליט על רלוונטיות התקופות לכתב התביעה כראות עיניה, ובמיוחד לאחר שמסמכים אלה הוצגו ונבחנו על ידי הנאמן במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו של בעלה , מר עופר צברי , בשתי ערכאות, כאשר שם קבע הנאמן כי בוצעה פעילות רחבת היקף בחשבונותיה של הנתבעת על ידי בעלה , דבר המעיד שאין ביניהם הפרדה רכושית.
בנוסף, טענה התובעת כי הנתבעת לא ענתה באופן מלא ו/או ענתה בחוסר פירוט לשאלות שהופנו אליה, אודות התנהלות בעלה ועסקיו בחשבונותיה .
בתגובה שהוגשה מטעמה, טענה הנתבעת, כי יש לדחות את הבקשה על הסף שכן, היא מבקשת להסתמך על אמירות שהועלו בתיק פש"ר שמנוהל נגד בעלה, כאשר התובעת איננה צד לאותו הליך ואין לה כל נגיעה אליו.
הנתבעת הוסיפה, כי התובעת פנתה אל הליך הפש"ר בבקשה כי יאפשר לה לעשות שימוש במסמכים שהתגלו בהליך שם, לשימוש בהליך דנן, ובקשתה נדחתה על פי החלטת ביהמ"ש המחוזי מיום 6/1/21 בתיק פש''ר 11098-04-12.
ניסיונותיה החוזרים של התובעת לדרוש את המסמכים כנ"ל, כך הנתבעת, הם בגדר "דיג ראיות פסול" .
בתאריך 24/2/21 התקיים דיון בעניין ההליכים המקדמיים בפניי , כאשר שני הצדדים הגישו טיעונים ארוכים לעייפה וצירפו שלל מסמכים, בכמויות אדירות, ולאחר הדיון הגישה הנתבעת השלמה לטיעוניה שהועלו בדיון, אודות הוראות הדין בדיני השטרות והוראות הדין בנושא הלוואות חוץ בנקאיות (אשראי הוגן תשנ"ג-1993) .
לפי הנתבעת, על אף שמדובר בתביעה שטרית, הוראות הדין בדבר הלוואות חוץ בנקאיות חלות על השטר נשוא הנדון, לכן יש לבחון אותו גם על פי הוראות אלה, והנטל להוכיח כי שטר זה ניתן כשורה מוטל על התובעת. הנתבעת תמכה את טיעוניה בפסיקה מנחה .
במקביל לבקשת התובעת לגילוי ועיון, הנתבעת גם הגישה בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים מהתובעת. הנתבעת דרשה לגלות כרטסות, חשבוניות וקבלות מטעם התובעת, הסכמים ו/או כל מסמך שנחתם בין התובעת לבין הלווה מר פיראס ג'ואברה שותף לעסקי בעלה של הנתבעת.
כן דרשה הנתבעת מסמכים הקשורים להתנהלות התובעת מול בעלה, מחשבונות בנק ומהליכים שונים , במטרה להוכיח כי מדובר בעסק מתן הלוואות חוץ בנקאיות.
בתגובה לדרישות אלה, השיבה התובעת, בין היתר, כי הב קשה הוגשה באיחור רב.

דיון והכרעה:
  
תביעה זו הוגשה ביום 28.4.2019, ובהתאם לתקנה 180(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018 (להלן: " התקנות החדשות") , לא חל עליה פרק ט' לתקנות החדשות שעניינו שאלונים, גילוי ועיון במסמכים. לפיכך חלות על תובענה זו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ''ד-1984.
הלכה מושרשת היא, כי בהליך אזרחי מדובר בבירור המחלוקות בין הצדדים בשיטה  של "קלפים פתוחים" [רע"א 3312/04 אשורנס ג'נרל דה פרניס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ, פ"ד ס' (3) 245 (2005)].  מטרת הליכי הגילוי והעיון היא להביא לייעול ההליך המשפטי ולקדם את הצדדים לבירור המחלוקת האמתית ביניהם, תוך גילוי מרבי של המסמכים המצויים בידם וניהול המשחק ב"קלפים פתוחים", כאמור. ראה דברי כב' הנשיא גרוניס ברע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ ( פורסם בנבו, 14/08/05) .
יחד עם זאת, אין מטרתם של ההליכים המקדמיים להכביד או להתיש את הצד השני, בשטף של דרישות ובקשות, ולחרוג מהשלב המקדמי של הדיון.

מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו (ראה ע"א 40/49 ו' כיאט ואח' נ' ל' כיאט ואח' [פורסם בנבו] [1], בעמ' 162). ודוק כי לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד,  דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה 'דיג' אסור :'הדיג אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לעניין, והחיפוש אחריהם אינו 'דיג'. הנטיה המודרנית היא  דווקא לקולא ..." ( י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 406)."

בבוא בית המשפט לבחון בקשה לעיון במסמך כזה או אחר, עליו להכריע ברלוונטיות של המסמך למחלוקת שבין הצדדים. "ככלל, נוהגת גישה ליברלית ומרחיבה בבחינת הרלוונטיות של מסמכים בהם מבקשים בעלי הדין לעיין, וזאת על מנת לקיים את ההליך המשפטי, עד כמה שניתן, "בקלפים פתוחים", ולמען קידום חקר האמת, היעילות וההגינות דיונית. נוכח האמור, נקבע כי המבקש לעיין במסמך זה או אחר אינו נדרש להוכיח באופן ודאי את הרלוונטיות של מסמך זה כאמור, אלא די בכך שיוכיח כי המסמך עשוי להיות רלוונטי לבירור התביעה (רע"א 5906/19 פלוני נ' לאומית שרותי בריאות [פורסם בנבו] (2019) בפסקה 11) [הדגשות שלי ב.ג.].

כאמור לעיל לצד מבחן הרלוונטיות, קיים מבחן משפטי נוסף, והינו מבחן המידתיות המבטא רצון להימנע מפגיעה מיותרת בזכויותיו ובפרטיותו של בעל דין ככל שזו איננה חיונית לצורך קידום מטרת ההליך העומד על הפרק. ברי כי ככל שבית המשפט סבור כי פגיעה כאמור הינה חיונית לבירור ההליך הרי שלא יהיה מנוס מלהורות על כך ואולם הדברים צריכים להיבחן בזהירות ובתשומת לב בכל מקרה לגופו.

תקנה 120(ב) קובעת כי " בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות...".

הפסיקה קבעה, כי נקודת המוצא הינה שבמסגרת הליך משפטי ראוי שיהא גילוי מירבי, וזאת מנימוקים של חשיפת האמת, תוך פרישת תמונה עובדתית רחבה ומלאה, יעילות דיונית במובן הרחב והזכות להליך ראוי, כפועל יוצא מהזכות לגישה לערכאות. כן, שוויון בין הצדדים, על ידי צמצום פערי המידע והעמדתם בנקודת פתיחה שווה (ראה רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נגד ישראל דיעי [פורסם בנבו] (10.11.2014) וכן, רע"א 4234/05 בנק מזרחי נגד פלץ [פורסם בנבו] (14.8.2005), הנזכר שם).

ההוראות הנ"ל חלות גם לגבי תשובות לשאלונים, מטרות התשובות לשאלון הינן לחדד את השאלות השנויות במחלוקת, לצמצם מחלוקות, לקבל מידע שיעזור למבקש בהוכחת טענותיו או בהפרכת עמדת הצד שכנגד ולהשיג הודיות, בהנחה שבעל הדין יקפיד יותר בגרסתו, בעת מתן תצהיר. בדרך זו יחסכו טרחה ומשאבים (ע"א 10668/04 יעקב צמח נגד לאה צרי ואח' [פורסם בנבו] (5.9.2005), ע"א 200/63 צוף נגד אושפיזין, פ"ד יז 2400).

ביום 1.1.2021 נכנסו לתוקפן התקנות החדשות, אשר החליפו את התקנות הקיימות,  אך כאמור בהתאם להוראת המעבר שבתקנה 180 אינן חלות על התובענה שלפניי. יודגש כי גם לפי תקנה  60 (א) לתקנות החדשות ישנה הוראה דומה: "הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתבי טענותיו". 

התקנות החדשות מעגנות את הכלל לפיו הליכי הגילוי והעיון הם עיקרון מהותי ובסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. יש לקרוא את הדברים בזיקה לאמור בתקנה 2 לתקנות החדשות שקובעת כי "הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה". כן ראו לאחרונה: רע"א 8761/20 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 20.1.2021).

על החיוניות והרלוונטיות של המסמכים ניתן ללמוד מגילוי הדעת של הצדדים עצמם בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש ו מטעמם, עת הצהירו כי למסמכים אלה יש נגיעה לתביעה המתנהלת, כן ממהות התביעה עצמה .

בענייננו טוענת כאמור התובע ת, כי אין הפרדה רכושית בין הנתבעת לבין בעלה. הנתבעת מצידה  טוענת ההפך, מכחישה כל מעורבות בנסיבות העברת השטר ואף מכחישה עריכת השטר, ובין היתר טוענת לאי חוקיות ההלוואה שהתקבלה כנגד אותו שטר מוכחש.
להוכחת טענותיה, מבקשת התובעת לעיין בדפי החשבון השייכים לנתבעת במהלך השנים משנת 2012 עד 2019, בעוד שהנתבעת טענה כי מסמכים אלה אינם רלוונטיים , וכי ניתנה זה מכבר החלטה לא לעשות בהם שימוש בהליכים אחרים.
בנסיבות שלפני, אני ערה לכך שהיקף הגילוי עלול להכביד על הנתבעת ולחשוף חלק מהמסמכים שמטבע הדברים בנסיבות רגילות הינה זכאית לשמור על סודיותם.
עם זאת, כאשר הנתבעת היא זו שפרשה את גדר המחלוקת באופן רחב, וכאשר אין מחלוקת כי בעלה היה מצוי בהליכי פש"ר, והדיון על מהות היחסים בינה לבין בעלה עומד על הפרק, ללא קשר בתוצאת הליך הפש''ר, ברור כי מסמכים אלה, ככל שהם קיימים הינם רלוונטיים להכרעה במחלוקות בין הצדדים, מה גם שאין בדרישת מסמכים אלה משום דיג ראיות פסול, אלא צעד לגיטימי ומתבקש, לאור הטענות שהנתבעת עצמה העלתה.
בהמשך לאמור לעיל, בעניין הבקשה שהוגשה להוצאת אותם מסמכים שגילויים הותר - דפי החשבון מחשבונותיה של הנתבעת - דומה כי הנ תבעת נתפסה לכלל ערבוביה ביחס להגדרת אותם מסמכים. שכן לא הוטל חיסיון על אותם מסמכים, וכאמור לעיל ה ם רלוונטיים להכרעה במחלוקת בין הצדדים כאן.
הנתבעת איננה יכולה לאחוז בחבל בשני קצותיו - גם לטעון להוצאת המסמכים, על סמך החלטה בהליך אחר שהוגשו בו אותם מסמכים (בלי קשר ל תוצאת אותו הליך) , וגם לבוא ולחשוף בתביעה דנן חלק מאותם מסמכים במהלך המשפט בהתאם לנוח יותה.
בנוסף לאמור, לא מקובלת עליי גישתה של הנתבעת, אודות ה הקבלה בין דיני שטרות לבין דיני הלוואות חוץ בנקאיות, בשלב הדיון הנוכחי , בשלב שטרם הוכרעה הטענה בדבר מתן שטר ללא הרשאה , על כל המשתמע מכך, כן בשלב בו עדיין לא גולו נסיבות מתן ההלוואה, זאת בשונה מהפסיקה שתמכה בה הנתבעת את טענותיה.
באשר למסמכים שהתובעת אמורה הייתה להמציא לנתבעת, בדיון שהתנהל בין הצדדים, התחייב ב"כ התובעת להמציא את המסמכים המקוריים מאותם מסמכים (קבלות שגולו).
מכל המקובץ לעיל, דין הבקשות לגילוי מסמכים מטעם הצדדים להתקבל באופן חלקי , כפי שפורט לעיל. ודין הבקשה להוצאת מסמכים להידחות.
על כן, בנסיבות אלה , כל צד יישא בהוצאותיו .

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשפ"א, 09 יוני 2021, בהעדר הצדדים.