הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 50706-03-19

מספר בקשה:1
בפני
כבוד ה שופט אורי גולדקורן

המבקשים

  1. עארף טאהר עלי ח'שאן
  2. זוהיר ח'שאן
  3. עסאם ח'שאן
  4. זאהר ח'שאן

כולם ע"י ב"כ עו"ד דיאן קשקוש

נגד

המשיבה
עיריית באקה אלגרביה
ע"י ב"כ עו"ד חוסאם אבו-פול

החלטה

1. המבקשים הגישו נגד המשיבה תביעה למתן צו מניעה קבוע, שיאסור עליה להמשיך בביצוע עבודות סלילת כביש בחלקה 6 בגוש 8769, שהמבקש מס' 1 הינו אחד מבעליה, מאחר ולטענתה בוצעו על-ידי המשיבה עוולות של הפרת חובה חקוקה והסגת גבול במקרקעין, שגרמו לה לנזקים בלתי הפיכים. בד בבד עם הגשת התביעה, הגישו המבקשים בקשה לצו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבה להמשיך בביצוע עבודות סלילת הכביש עד להכרעה בתביעה. הבקשה נתמכה על-ידי תצהירו של המבקש מס' 2, בנו של המבקש מס' 1, המתגורר ביחד עם שאר המבקשים בחלקה 6, בו צוין כי ביום 16.3.2019 הוא גילה שהמשיבה החלה לסלול את הכביש תוך כדי עקירת עצי זית בני עשרות שנים והריסת ציוד שנמצא בחלקה. בבקשה נטען, בין היתר, כי היתר הבנייה שהוצא בשנת 2010 כבר פקע, כי לא נערך מכרז כדין וכי פעולת המשיבה, שהחלה בסלילה באמצע התוואי ולא בתחילתו, היוותה צעד של נקמה אישית בו, כמי שהינו פעיל ציבורי המתנגד למדיניותה והתנהלות ה.

2. המשיבה הגישה תשובה לבקשה, שנתמכה בתצהירו של מהנדס העירייה, מאג'ד עפיף אל-ביאדסה, ובה העלתה מספר טענות מקדמיות: היעדר סמכות עניינית, היעדר יריבות והיעדר עילת תביעה. כן נטען ל אי-צירוף התחייבות עצמית כנדרש בתקנות, אי-מיצוי ההליכים, זהות הסעדים בבקשה ובתביעה העיקרית, אי-צירוף כל הצדדים הרלבנטיים שעלולים להיפגע, חזקת כשירות המעשה המנהלי, סיכויי הצלחה נמוכים בתביעה העיקרי ומאזן נוחות הנוטה לטובת המשיבה. בתצהיר נטען, בין היתר, כי סלילת הכביש הינה חלק מפתרון תחבורתי רחב, שנעשה בהמשך לפריצת וסלילת דרכים שכבר בוצעה, והיעתרות לבקשה עלולה לפגוע בתושבים רבים המתגוררים בשכונה מצויה החלקה.

3. כידוע, על בית המשפט מוטלת החובה לבדוק את סמכותו העניינית לדון בתובענה שלפניו ולא להמתין ליוזמת בעלי הדין. במקרה שבפנינו עתרה המשיבה לסילוק על הסף של הבקשה לסעד הזמני. כידוע, הסמכות העניינית לדון בסעד זמני מוקנית לבית משפט מכוח סמכותו העניינית לדון בתובענה העיקרית. (ראו: דברי השופט הנדל בבר"ע (מחוזי ב"ש) אפל נ' מלון שלום אילת בע"מ, פסקה 4 (פורסם בנבו, 9.11.2001)).

4. סמכותו של בית משפט לעניינים מינהליים קבועה בסעיף 5 ל חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, שזו לשונו (ההדגשות הוספו - א"ג):

"בית משפט לעניינים מינהליים ידון באלה -
(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן - עתירה מינהלית);
(2) ערעור המנוי ב תוספת השניה (להלן - ערעור מינהלי);
(3) תובענה המנויה ב תוספת השלישית (להלן - תובענה מינהלית);
(4) ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לעניינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק".

הטבלה הבאה מתמצתת את הוראות סעיף 5 והתוספות לחוק:
עתירה
צו מניעה
או צו עשה
התוספת הראשונה
"8. רשויות מקומיות - (א) החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים לפי דין, שעניינה העיקרי של העתירה הוא החלטת שר הפנים....

10. תכנון ובנייה – (א) ענייני תכנון ובנייה לפי חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, למעט פרק י' ... ולמעט החלטות שעניינן תכנית מיתאר או מחוזית והחלטות שר הפנים או שר האוצר. (א1) ענייני תכנון לפי חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראות שעה) ... (ב) החלטה של רשות בענייני תכנון ובנייה אחרים, למעט החלטות שר, לפי הוראות החיקוקים המפורטים מטה ...

ערעור
על החלטת רשויות
התוספת השניה

תובענה
תביעה כספית
התוספת השלישית

5. סוגיית הסמכות העניינית ופרט 8(א) של התוספת הראשונה נדונו ברע"א 11224/04 המועצה המקומית פרדסיה נ' בלונדר, פ"ד נט(5) 473 (2005). שם דובר בתובענה שהוגשה על דרך המרצת פתיחה, במסגרתה עתרו המשיבים למתן סעד הצהרתי לפיו דרישת תשלום היטל סלילה הוצאה בחוסר סמכות והינה בטלה, והודעת המועצה המקומית לוועדה המקומית לתכנון ובניה, לפיה חבים לה המשיבים כספים, ניתנה שלא כדין. השופט (כתוארו אז) גרוניס קבע כי סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירות מינהליות בתחומים שונים מוסדרת בסעיף 5(1) ל חוק בתי משפט מינהליים, בצירוף התוספת הראשונה לחוק זה, כאשר בחלק מן הפרטים בתוספת נקבע היקפה של הסמכות על פי סוג העניין, ואילו בפרטים אחרים נתחמה הסמכות על פי זהותו של הגוף המחליט. בהתייחסו לפרט 8(א) שבתוספת הראשונה (ראו בטבלה דלעיל) ציין השופט (כתוארו אז) גרוניס כי פרט זה תוחם את סמכותו של בית משפט לעניינים מינהליים על פי זהות הגורם המחליט, ואינו כולל כל התייחסות לנושא או לסוג העניין אשר לגביו התקבלה ההחלטה. עוד הוא הזכיר כי המונח "החלטה של רשות" מוגדר בסעיף 2 לאותו חוק כ"החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל", וקבע כי אין להבדיל בין החלטות שהתקבלו תוך הפעלת שיקול דעת לבין כאלו שבוצעו ללא הפעלת שיקול דעת. בהתאם לכך, הסמכות לדון בהשגות ביחס לפעולות מינהליות כאלו תהא נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים ולא לבתי המשפט האזרחיים.

6. יישום ההלכה למקרה הנוכחי מוביל למסקנה כי הסמכות העניינית אינה מוקנית לבית משפט זה כי אם לבית המשפט לעניינים מינהליים, מכוחו של סעיף 5(1) ל חוק בתי משפט לעניינים מינהליים. סיווגה של התביעה העיקרית שהגישו המבקשים הינו כעתירה מנהלית למתן צו מניעה וצו עשה קבועים אשר - על-פי פרט 8(א) שבתוספת הראשונה - לבית המשפט לעניינים המינהליים בלבד הסמכות העניינית לדון בה.

7. אשר על כן, הנני מורה על העברת התיק לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.