הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 48821-01-15

מספר בקשה:34
בפני
כבוד ה שופטת עידית וינברגר

מבקשת/תובעת

עדנה לויפור

נגד

משיבים/נתבעים

  1. נורית סבג
  2. שמעון סבג

החלטה

בקשה נוספת למינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט בתחום הקונסטרוקציה.
מדובר בתביעה כספית על סך 200,000 ₪ בגין ליקויי בנייה אשר התגלו, לטענת המבקשת, בדירה אותה רכשה מהמשיבים, ובגין ירידת ערך הדירה עקב הפגמים שהוסתרו, לטענת המבקשת, ע"י המשיבים.
ביום 27.11.16 מונה המומחה דן ברלינר, בהסכמת הצדדים כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה מונה בשל היותו מהנדס ושמאי, על מנת שיחווה דעתו ביחס לסדקים ובסוגיית ירידת הערך, ויכריע בין חוות הדעת שהוגשו ע"י הצדדים.
המומחה הכריע בין חוות הדעת של הצדדים, תוך שהוא מאמץ, לעניין עלות תיקון הנזקים בלבד, את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת, כמעט במלואה.
התובעת לא היתה שבעת רצון מחוות דעתו, בפרט ממסקנתו לפיה החלק המרבי של הסדקים לא היה קיים בעת המכירה, ועל כן הגישה בקשה למינוי מומחה נוסף בתחום הקונסטרוקציה. בהחלטתי מיום 7.11.17 דחיתי את הבקשה מהנימוקים שפורטו בה.
ביום 15.3.18, לאחר שניתנו תשובותיו של המומחה מטעם בית המשפט לשאלות ההבהרה שב"כ התובעת העביר לו, הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של הגשת חוות דעת קונסטרוקטור, ותיקון הסעדים הכספיים תוך הגדלת הסכום הנתבע. בהחלטתי מיום 23.4.18 דחיתי גם בקשה זו מהנימוקים שפורטו בה. בקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה במסגרת בר"ע 41239-05-18, נדחתה ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 12.6.18.

לטענת המבקשת, בקשה זו מוגשת כעת בלית ברירה, על רקע נסיבות חדשות המחייבות הגשתה בשנית ובחינתה מחדש ע"י בית המשפט, לאחר שהתובעת מיצתה את זכותה להפנות שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט ומיצתה את זכותה לחקור אותו בחקירה נגדית, ולאחר כל אלה, אין כיום בתיק חוו"ד מקצועית של מומחה קונסטרוקטור הנותנת מענה לסוגיות הקונסטרוקטיביות המהותיות המורכבות העומדות בבסיס התביעה שעיקר עילתה נזקים קונסטרוקטיביים שהוסתרו בחוסר תום לב ע"י הנתבעים.
בהיעדר חוו"ד כזו, לא יוכל בית המשפט ליתן בסוף ההליך פס"ד שיכריע באופן נכון וצודק בשאלות האמתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. לטענת המבקשת, עם סיום חקירת המומחה ומתן תשובותיו לשאלות ההבהרה, הסתבר באופן סופי כי המומחה כלל אינו קונסטרוקטור בהכשרתו ואינו יכול או מוסמך לספק לבית המשפט את הכלים המקצועיים הדרושים לשם הכרעה בליבת הסכסוך, שהיא סוגית הליקויים המבניים קונסטרוקטיביים.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, מדובר בניסיון שלישי חוזר לעשות מקצה שיפורים בחלוף למעלה מארבע שנים מפתיחת ההליך, לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית , ולאחר שמומחה בית המשפט שמונה בהסכמת הצדדים, נחקר על חוות דעתו וזאת לאחר שהתובעת הבינה כי סיכויי תביעתה הפכו קלושים. לטענת המשיבים, שתי חוות הדעת המצורפות לבקשה שלא הוגשו מסגרת ראיות התובעת, הינו ניסיון להכניס לתיק חוות דעת נוספות, בד לת האחורית , ובכך להתחמק מהוראות הדין ולקבל יתרון דיוני בלתי הוגן תוך סרבול ההליך והארכתו. מוסיפים המשיבים כי חוו"ד המומחה לא נסתרה בחקירתו ועדותו אף חיזקה אותה במתן תשובות מלאות ומספקות באשר לגדר המחלוקת: מקור הסדקים, מועד היווצרותם ועלות תיקום וירידת הערך. לטענתם יש לדחות את ניסיון המבקשת להטיל דופי במקצועיות המומחה, אשר נבחר ומונה בידיעתה והסכמתה. באשר לעמדת המומחה לגבי הצורך במינוי קונסטרוקטור, המומחה לא אמר שיש למנותו לצורך מתן חוו"ד במחלוקת אלא לצורך ביצוע התיקון בלבד. עוד מפנים המשיבים להחלטת בית המשפט המחוזי שדחה את בקשת הערעור על דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת חוו"ד מתחום הקונסטרוקציה ולכן אין מקום לטענתם למינוי מומחה נוסף כעת. המשיבים גם מפנים לנימוקי בית המשפט לדחות את הטענה להיעדר המומחיות הדרושה למומחה בית המשפט.

בתשובתה לתגובת המשיבים, חזרה המבקשת על טענותיה שהועלו במסגרת הבקשה והוסיפה כי המשיבים מנסים להטעות את בית המשפט ע"י השמטה במכוון ובחוסר תום לב ציטוטים מחקירת המומחה. עוד דחתה המבקשת את טענת המשיבים באשר לסרבול ההליכים.

דיון
בקשה זו היא למעשה בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת.
תכליתה של בקשה לעיון חוזר היא בחינה מחודשת מקום בו היה שינוי נסיבות מהותי (ראו: בג"צ 490/82 בנק לאומי לישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לז(4) 578; רע"א 27/89 גולנסקי נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, דינים עליון יב 464).

החלטה בבקשה למינוי מומחה נוסף, הינה החלטת ביניים שאינה יוצרת מעשה בי-דין. בדרך כלל, אין מקום לעיון מחדש בהחלטה שניתנה, גם בהליכי ביניים מסוג זה, אך מקום בו הוכח שינוי מהותי בנסיבות, רשאי בית המשפט לחזור ולעיין בהחלטה שנתן בהליך ביניים, וזאת על מנת להתאים את ההחלטה לנסיבות העדכניות (רע"א 700/01 בסרייב אלכסנדר נ' עיריית חדרה (10.12.01)).
מכאן, שהסמכות לשנות החלטת בינתיים, תוקנה בזהירות ובמשורה ככל שהשתנו הנסיבות או התגלתה עובדה חדשה שלא היתה ידועה בעת מתן ההחלטה.
אפנה בהקשר זה לדברי בית המשפט העליון (כב' השופט דנציגר) ברע"א 8205/08 עלי מצלח נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (12.11.2008):
"הערכאה שנתנה את ההחלטה רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה, למשל, עם שינוי נסיבות ... אם לא חל שינוי נסיבות, רשאית הערכאה שנתנה את ההחלטה לשנותה, אך זאת במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית, בייחוד כאשר מדובר בתיקון שאין בו כדי לפגוע בזכויות הדיונית והמהותיות של הצד שכנגד"

ראו גם: רע"א 5168/01 עליזה ראובני נ' יעקב בן הרוש מוסך שיא פוינט בע"מ (28.10.2001):
"הכלל הוא שבהעדר שינוי מהותי בנסיבות, או התגלותן המאוחרת של עובדה או עובדות אשר יכולות להביא לשינוי בהחלטה, אין מקום לשוב ולדון באותו עניין עצמו. הטעם לכך נעוץ בעובדה, שלבעל דין המבקש פטור כאמור ניתנת זכות טיעון מלאה להציג את עמידתו ולבססה כראוי בפני בית המשפט. הגשת בקשות חוזרות, אשר תכליתן להוות "מקצה שיפורים" על הבקשה המקורית, מטילה עומס מיותר על בית המשפט."

מעיון בטענות המבקשת, עולה למעשה כי מדובר בגלגול שלישי של אותה בקשה המוגשת כל פעם תוך שינוי אדרת.
פרט לטענותיה באשר למסקנות העולות, לטענתה, מחקירת המומחה מטעם בית המשפט (שידונו בהמשך להלן), יתר טענות המבקשת הן בעצם חזרה על אותן טענות שכבר הועלו בעבר בבקשותיה הקודמות, נדונו ונדחו ע"י בית משפט זה וחלקן אף ע"י בית המשפט המחוזי . כך, הטענה כי חוו"ד של המומחה מטעמה ניתנה על בסיס מידע חלקי וחסר כתוצאה מהסתרת הליקויים ע"י המשיבים, בין היתר הסתרם מאחורי ארון חדר השינה וכי רק בחודש 10/2017 בעת שפירקה את הארון, התגלו הליקויים. כך, גם הניסיון להסתמך על חוות דעת חדשה בתחום הקונסטרוקציה, של המהנדס פרמינגר, הנוגדת, לטענתה של התובעת עצמה, את מסקנותיו של מומחה בית המשפט, אשר מונה בהסכמתה.
לאור האמור, יש לדחות גם את הניסיון החוזר במסגרת בקשה זו, לצרף חוו"ד מתוקנת של המומחה מטעמה, משה מלכה, מהטעמים והנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף חוו"ד חדשה.

יוזכר כי על החלטתי מיום 7.11.17 הדוחה את הבקשה הראשונה למינוי מומחה נוסף, לא הוגשה בקשת רשות ערעור, בעוד כאמור בקשת רשות הערעור שהוגשה על ההחלטה הדוחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך צירוף חוו"ד נוספת בתחום הקונסטרוקציה, נדחתה ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה.

בהחלטתו מיום 12.6.18, דחה בית המשפט המחוזי את הניסיון לבטל ולהחליף את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת בחוו"ד אחרת וקבע כי הדבר חותר תחת מינויו המוסכם של המומחה מטעם בית המשפט ומהווה ניסיון להתגבר על מסקנותיו וקביעותיו תוך פגיעה משמעותית בנתבעים. בית המשפט המחוזי דחה בנוסף גם את הטענה, המועלית גם במסגרת בקשה זו, אודות חוסר מומחיותו של המומחה בתחום הקונסטרוקציה מהנימוקים שפורטו בהחלטתו (סעיף 22) כדלקמן:
"ראשית, המבקשת בטיעונה מתעלמת מהעובדה שמומחה זה נבחר ומונה בהסכמתה המלאה. שנית, ההשתהות בהעלאת טענה זו, אומרת דרשני. היה על המבקשת לפני הבעת הסכמתה למינוי לברר ולבחון את התאמת המינוי למחלוקות המקצועיות. שלישית, לכאורה, ניתן להבין מהתשובות שהמומחה הבהיר כי תכנון העבודה בפועל יש לבצע ע"י מומחה קונסטרוקטור, זאת בשונה מקביעת המקור לליקויים, עלותם וירידת הערך שלגביהם ניתן מענה בחו"ד. רביעית, בהנחה שטענה זו הינה נכונה, ואיני מביע עמדה בעניין זה, יש לברר עם המומחה (בשאלות הבהרה או בחקירה) האם לגישתו נכון להיוועץ בקונסטרוקטור כדי שהתמונה שתונח בפני ביהמ"ש קמא תהיה שלמה ? לו דבר פשוט זה נעשה תחת הבקשות שהוגשו, הדבר היה מבהיר את התמונה, מסיר את הספקות וחוסך רבות מזמנם של כל המעורבים."

המומחה מטעם בית המשפט נשאל בחקירתו אודות הצורך במינוי קונסטרוקטור. להלן הקטע הרלוונטי בחקירה:
"ש. האם נכון שהדרך של הפתרון אתה תמליץ על מינוי קונסטרוקטור שמבין בזה וימליץ לגבי דרך התיקון ואולי זה משהו שלא אתה צריך להתעסק איתו כי זה לא המומחיות שלך, האם לא יהיה נכון שבמקרה הזה יבוא מומחה נוסף שיבוא וימליץ על דרך התיקון ויבדוק באמת את דרך התיקון הנכונה?
ת. לצורך ביצוע תיקון בכל מקרה יהיה צורך במהנדס קונסטרוקטור.
ש. ולצורך הערכת עלות התיקונים. קודם נצטרך לדעת מהקונסטרוקטור מה צריך לעשות?
ת. זה נכון.
ש. קונסטרוקטור שיבוא יהיה אחראי למה שהוא עושה?
ת. לבצע את התיקון צריך קונסטרוקטור שיחתום על הבקשה כלפי הרשויות ויהיה אחראי על יציבות המבנה." (עמ' 28, ש' 15-18 ועמ' 29, ש' 16-21 לפרוטוקול).

מתשובתו זו של המומחה, עולה כי למיטב דעתו, יש צורך בקונסטרוקטור בשלב ביצוע
התיקונים עצמם.

אמנם, המומחה השיב בחיוב גם לשאלה האם נדרש קונסטרוקטור על מנת להעריך את עלות התיקונים, אולם – יש לזכור כי המומחה מטעם התובעת, המהנדס משה מלכה, הינו קונסטרוקטור. כלומר, חוות הדעת מטעמה נערכה על ידי קונסטרוקטור, והמומחה מטעם בית המשפט, שמונה בהסכמת הצדדים, אימץ את דרך התיקון המוצעת על ידי המומחה מטעם התובעת, שהינו קונסטרוקטור, ואת עלויות התיקון כפי שהעריך אותן המומחה מטעמה. הדברים הובהרו בחקירתו של המומחה על ידי ב"כ המשיבים (בעמ' 30 לפרוטוקול ש' 7-12).
ברור, אם כן, כי משקיבל המומחה מטעם בית המשפט את עמדתו של מומחה התובעת, שהינו קונסטרוקטור, לא יכולה התובעת להישמע בטענה שנפל פגם כלשהו בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט משום שאינו קונסטרוקטור.

לסיכום, לא עלה בידי המבקשת להוכיח כי מתקיימות נסיבות חדשות מהותיות, לאחר חקירתו של המומחה מטעם בית המשפט, המצדיקות שינוי החלטתי הקודמת בנושא, ומחייבות מינוי מומחה נוסף בתחום הקונסטרוקציה.

מן המקובץ, הבקשה נדחית.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך של 2,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.