הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 48777-05-17

בפני
כבוד ה שופטת מירב קלמפנר נבון

תובעת

מרינה ברנוטבסקיה ת.ז. XXXXXX523
ע"י ב"כ עוה"ד קדמי

נגד

נתבעים

1.דאבלטק בע"מ ח.פ. 514197417
2.ליאון ברודסקי ת.ז. XXXXXX302
ע"י ב"כ עוה"ד קוגן ואח'

פסק דין
לפני תביעה כספית לפיצוי בגין פגיעה בפרטיות.

רקע עובדתי
התובעת, מרינה ברנוטבסקיה (להלן: "התובעת"), טוענת כי ביום 5/12/15 נודע לה שתמונתה מופיעה באתר אינטרנט כאשה בודדה המחפשת בן זוג. התובעת, אשר לא פנתה או נרשמה באותו אתר מעולם ואף לא התבקשה לתת את הסכמתה, פנתה באופן מידי לגורם המוסמך על מנת שתסיר את תמונתה, ואכן, בקשתה נענתה באופן מידי (להלן: "הפרסום הראשון"). התובעת טוענת כי מדובר באתר של הנתבעת 1 המנוהל בידי הנתבע 2.
ביום 5/12/16, נודע לתובעת פעם נוספת כי תמונתה מופיעה באתר אינטרנט של הנתבעת 1, והתובעת הוצגה בפרסום זה כאחת מהנשים הבודדות בישראל, מעל גיל 18. התובעת, פנתה לנתבעת 1 בעצמה ובאמצעות בא כוחה. בתגובה, התנצלה הנתבעת 1 והודיעה כי היא מחקה את תמונת התובעת מהאתר. הנתבע 2 – מנהל הנתבעת 1, אף מצא לנכון להתנצל באופן אישי בפני התובעת והעניק לה שובר לארוחה לשימוש התובעת ובן זוגה (להלן: "הפרסום השני").
בעקבות אירועים אלה, הגישה התובעת את התביעה המונחת לפניי, נגד דבלטק בע"מ, חברה להיכרויות באינטרנט ונגד בעליה היחיד ומנהלה, ליאון ברודסקי (להלן: "הנתבעת" ו-"הנתבע", בהתאמה), ובה עותרת לפיצוי כספי בסך 100,000 ₪ בגין פגיעה בפרטיותה, שעה שהתפרסמה, בשתי הזדמנויות שונות, תמונתה של התובעת, בלא פנייתה, ובלא הסכמתה, באתרי היכרויות כאשה בודדה.

טענות הצדדים
התובעת טוענת כי מעשיה של הנתבעת 1 עולים כדי פגיעה בכבודה ובפרטיותה, וגרמו לה למפח נפש רב עת נאלצה לתת הסברים לבן זוגה באותה תקופה ולאנשים נוספים אשר ידעו כי היא נמצאת בזוגיות. עוד טוענת התובעת, כי מעשיה של הנתבעת 1 מהווים עבירה על חוק הגנת הפרטיות וכן על חוק זכויות יוצרים. התובעת מעריכה את נזקיה בסכום של 100,000 ₪, על בסיס סכום הפיצוי הנקוב בחוק, ללא הוכחת נזק.
הנתבעים טוענים כי התביעה אינה מנומקת דיה וזאת בייחוד באשר לנזקים הנטענים והמוכחשים, שיעורם ודרך חישובם. עוד טוענים הנתבעים, כי עומדת להם הגנת זוטי דברים בהתאם לחוק הגנת הפרטיות נוכח אופייה המזערי של הפגיעה, הטיפול המידי בה והצעת הפיצוי אשר הציעו לתובעת. כן, לטענתם, הוסף הנתבע 2 שלא לצורך לתובענה ואין עילת תביעה אישית כנגדו.
לטענת הנתבעים, שני מקרי הפרסום המתוארים בתביעה, אינם קשורים זה לזה. אשר לפרסום הראשון, טוענים הנתבעים כי הם אינם אחראים על האתר בו פורסמה התמונה (אתר gidonline) והוא אינו האתר בו פרסמה הנתבעת 1 את אתרה (rusdate). הנתבעים מוסיפים וטוענים כי בפרסום הראשון כלל לא הייתה פניה לנתבעים והתובעת בעצמה אף לא טוענת כך. אשר לפרסום השני, טוענים הנתבעים כי הוא נבע משגגה של ספק המשנה של הנתבעת 1, ומיד כאשר נודע לנתבעים עליו, הם פעלו באופן מידי להסרת המחדל, התנצלו ואף הציעו, באמצעות הנתבע 2, פיצוי מטעמם. לטענתם, מהטיפול המידי בפרסום השני, ניתן להניח כי אילו היה להם קשר עם הפרסום הראשון, הרי שהיו פועלים באופן דומה.
התובעת השיבה לכך כי בפרסום הראשון משלא יכלה ליצור קשר עם האתר הנקרא "RUSDATE" אותו תרגמה לעברית: "היכרויות לרוסים", פנתה לחברה המפרסמת, היא GIDOLINE, אשר הסירה אחריות והפנתה אותה לחברת MARKETGID. חברת MARKETGID הסירה את התמונה והתנצלה בשם הלקוח שלה – הוא הנתבעים, כטענת התובעת. בפרסום השני, עת הבינה כי רק פניה ישירה תפסיק את פרסום תמונתה, ניסתה להגיע לנתבעים עצמם, והצליחה לעשות כן דרך הפייסבוק. התובעים טענו כי טענתה זו היא הרחבת חזית אסורה, מקום בו התובעת טענה בכתב התביעה כי יצרה קשר עם האתר עצמו.
התובעת מוסיפה כי מתצהירו של דוקטור יבגני פרלמן, מהנדס תוכנה, עולה כי הנתבעת 1 פירסמה את שני הפרסומים מושא תביעה זו. על האמור בקשר עם ד"ר פרלמן השיבו הנתבעים כי כלל לא מדובר בחוות דעת, אלא אך בתצהיר.
הנתבעים הוסיפו וטענו כי לתמונתה של התובעת נכנסו לכל היותר ארבעה מתעניינים בלבד ("קליקים"), ולמשך זמן אוויר קצר, כאשר אחד לפחות הוא ידידה של התובעת. לכך השיבה התובעת כי מספר "הקליקים" אשר בוצעו על תמונתה, אינו מפחית מעוצמת הפגיעה, שכן המדובר בתמונה מפורסמת, אשר בשים לב כי לאתר רשומים 500,000 איש, הרי שאלפי אנשים נחשפו אליה, גם ללא כניסה ישירות לתמונה עצמה. בנסיבות אלה, מלינה התובעת על 'היתממותם' של הנתבעים בעניין זה. התובעת סומכת ידה גם בעניין זה על תצהירו של ד"ר פרלמן, אשר עמד על כך שבסבירות גבוהה מאות אלפי אנשים נחשפו לתמונה גם אם לא "הקליקו" עליה. כאמור, לטענת המשיבים אין המדובר בחוות דעת מטעם ד"ר פרלמן כי אם בתצהיר בלבד. מכל מקום, לטענתם, ממילא פרסומות הן "רעשי רקע" שלא ברור כמה תשומת לב בכלל ניתנת להם.
הנתבעים טוענים כי יש לדחות את גרסת התובעת משום שהראיות והעדויות אשר הובאו על ידי התובעת אינן מהימנות. כך לטענתם התמונות אינן מתוארכות; כך לטענתם לא הובא צילום מסך של אתר הנתבעים נשוא המחלוקת; כך לטענתם, ספק אם טענות בן זוגה של התובעת אמינות מקום בו לא ברורה מערכת היחסים בין בני הזוג, או אף מעצם המשקל שיש לתת לתצהירו של אדם הטוען לזוגיות עם התובעת; כך לטענתם, תצהירו של רודיאקוב תמוה משום שהוא חוזר על פרטי כתב התביעה וטענתו לעניין אי יצירת קשר שגויה.
הנתבעים מוסיפים וטוענים כי לא נגרם כל נזק, והתובעת מבקשת להתעשר על חשבון הנתבעים ולהזיק להם, בעוד שאין כל ממש בתביעתה.
הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.
לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע 2 ומחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 1500 ₪.
בשים לב לאופן סיום ההליך, יישא כל אחד מהצדדים בהוצאותיו.
ניתן בזאת פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.
פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

ניתן היום, ה' אדר א' תשע"ט, 10 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.