הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 46678-12-14

בפני
כבוד ה שופט אהרון שדה

תובעים

גביד רחמנוב ת.ז. XXXXXX300
ע"י עוה"ד אלכסי באן על פי מינוי לפי חוק סיוע משפטי
נגד

נתבעים

  1. גלעד פינטו ת.ז. XXXXXX001
  2. יונה צפורה פינטו ת.ז. XXXXXX055

ע"י עוה"ד אסף מור
3. קמילה רחמנוב ת.ז.XXXXXX334

פסק דין

לפני תביעה לקבלת סעד הצהרתי בדבר בטלותו של פסק דין שניתן ביום 15.1.14 כנגד התובעת בתיק 53723-02-13 (להלן:"תיק השכירות")

מדובר בהסכם פשרה שהוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין כאשר על הסכם הפשרה חתום מצד אחד ב"כ הנתבעים 1-2 עוה"ד א. מור ומצד שני הנתבעת 3 ולכאורה גם התובעת.

התובעת טוענת כי חתימתה זויפה-פעמיים, פעם אחת על גבי הסכם שכירות שנכרת בין הנתבעים 1-2 ולבין הנתבעת 3 שהיא בתה של התובעת אז זויפה חתימתה כערבה להתחייבויות הבת ופעם שניה זויפה החתימה על גבי הסכם הפשרה.

הנתבעת 3, בתה של התובעת העידה במסגרת תיק השכירות כי אמה-התובעת איננה מודעת להסכם ולטענת התובעת, מסרה לה בתה שאין צורך בהתייצבותה לדיון שכן המחלוקת הוסדרה והתובעת לטענתה האמינה לכך מה גם שממילא ידעה שהיא לא קשורה שכן לא חתמה כערבה.
גם בתיק זה העידה הנתבעת 3 כי היא זו שחתמה את החתימות ולא אמה וכאשר נשאלה מדוע, ענתה כי לא הייתה לה ברירה ובשל מצבה והיותה מטופלת ב-3 ילדים הייתה זקוקה למצוא דירה עוד באותו היום ולכן חתמה בשמה (הווה אומר זייפה את חתימת התובעת ).

הנתבעים 1-2 הגישו את תצהירו של מר ניקולא סאייב שפעל עבורם בהשכרת דירתם לנתבעת 3 ואשר טען כי נסע עם נתבעת 3 לביתה של התובעת אשר ירדה לרחוב, הזדהתה באמצעות ת.ז. וחתמה כערבה על הסכם השכירות וכן הגישו את תצהירה של עוה"ד הגב' אנג'י אלחאזן שלדבריה ייצגה הן את הנתבעת 3 והן את התובעת בתיק השכירות, הגישה בשמן בקשת רשות להגן, תצהיר עדות ראשית וערכה מו"מ והסכם פשרה שסיים את תיק השכירות. עוה"ד חזאן איננה טוענת בתצהירה כי התובעת חתמה לה על ייפוי כוח ברם היא מבהירה במסגרתו כי הנתבעת 3 ביקשה שהיא תייצג גם את התובעת והתובעת עצמה אשרה את העניין במהלך אותו דיון שהתקיים בתיק השכירות בו נכחה.

לימים התפטרה עוה"ד חזאן מן הייצוג ואח"כ חזרה וסייעה לנתבעת 3 לגבש את הסכם הפשרה. עוה"ד חזאן איננה טוענת בתצהירה כי ראתה את התובעת חותמת על גבי ההסכם ואיננה מסבירה מהיכן היא הגיעה למסקנה כי התובעת הסכימה לתוכן ההסכם.

הצדדים ועדיהם התייצבו לדיון ההוכחות, הדיון התנהל באופן מסורבל ביותר בין היתר בשל קשייה של התובעת בשפה העברית והפרעות בתה שהביאו בסופו של דבר להוצאתה מהאולם.

קשה להצביע על סתירות בעדותה של התובעת לא משום שזו חסונה וברורה אלא משום שכל ניסיון להבין משהו מעבר לטענה הבסיסית של "לא חתמתי, לא ידעתי, לא יוצגתי" נכשל בשל קשיי השפה ודבקותה של התובעת בטענותיה הבסיסיות.

עדותה של הבת-הנתבעת 3 הייתה בעייתית מאד. איך אפשר להתייחס לעדות של מי שמודה במעשי זיוף ומרמה ושאישיותה המניפולטיבית באה לידי ביטוי בהתנהגותה באולם בית המשפט?

גם עדותו של מר סאייב עשתה רושם בעייתי, הוא התקשה לזהות את כתב היד בו נרשמו השמות בחוזה השכירות, הוא טען כי התובעת גרה ברחוב יל"ג 32 ופגש אותה בצד ימין של הרחוב (בו מצויים המספרים הזוגיים) בעוד שמתעודת הזהות של התובעת (שאמנם הונפקה לאחר מועד החתימה על ההסכם) עולה שהיא גרה בבית מספר 35, גם שם התובעת כפי שנרשם בהסכם, נפלה בו טעות כתיב והוא איננו רשום בדיוק כפי שמופיע בתעודת הזהות.

משכך מרכז הכובד בהכרעה בתיק זה עובר לבחינת המסמכים ועדותה של עוה"ד אלחאזן.

בעניין זה יש לומר שעו"ד אלחזאן הובאה כעדה על מנת להוכיח כי ייצגה את התובעת בתיק השכירות וכדי להזים את טענת התובעת לפיה לא נכחה בעת עריכתו ולא חתמה על הסכם הפשרה.

אלא שהתצהיר שהוגש מטעם עו"ד אלחזאן הוא תצהיר חלקי, בדיעבד הסתבר שאיננו מדויק, עורכת הדין התייצבה לדיון ללא שהביאה עמה מסמכים מתיק השכירות וובסופו של דבר, החוסרים ואי הדיוקים השפיעו גם על עדותה.

עורך דין שואב את סמכותו לפעול בשם לקוחו מייפוי כוח הניתן לו. בית המשפט דורש ייפוי כוח בכתב ולמצער הצהרת הלקוח לפרוטוקול בדבר הענקת ייפוי כוח לעורך דינו.

איך יכול להיות שעורכת הדין מתייצבת לעדות בנושא ייצוגה של התובעת, טוענת שהחתימה את התובעת על ייפוי כוח, מאשרת שהתיק עדיין מצוי במשרד או בארכיון אך לא מציגה את ייפוי הכוח?

אם בתיק מסוים, בין אם מצוי במשרד עורכי דין או בארכיון העובד עם אותו משרד, מצוי מסמך כה מהותי, מדוע לא הוזמן התיק ומדוע לא הוצג המסמך?

המשמעות של הימנעות מהצגת המסמך יכולה להיות אחת מהשתיים, או שהמסמך איננו קיים או שהצגתו עלולה לפעול כנגד הנתבעים.

סימני השאלה לא מסתיימים כאן, מסתבר שייפוי הכוח של התובעת גם לא הוגש לבית המשפט בתיק השכירות וכך גם מסתבר שהתובעת לא הוגדרה כ"מבקשת" בבר"ל והיא לא הגישה תצהיר במסגרתו אלא רק אחר כך .

יובהר, אני מאמין וגם קובע כי הוכח שעו"ד אלחזאן ייצגה את הנתבעת 3 בתיק השכירות ולפחות בחלק מהתקופה בה התנהל התיק וכי הנתבעת 3 ביקשה ממנה לטפל גם בעניין התובעת ובפועל נהגה כך עוה"ד אלחזאן אלא שכל הייצוג נעשה על בסיס ייפוי הכוח שנתנה הנתבעת 3 ועל בסיס טענותיה ומצגיה של האחרונה. האם ניתן לסמוך על הנתבעת 3? כבר נקבע שמדובר באשה שאין לה בעיה לקחת את תעודת הזהות של אמה (עמ' 2 שורה 7 לפרוטוקול הדיון בתיק השכירות) ולזייף את חתימת האם מבלי שזו תדע דבר והתרשמותי מעדותה לא משפרת את התמונה.

משכך, לא מן הנמנע כי הנתבעת 3 מסרה לעו"ד אלחזאן כי אמה מסכימה לחתום על הסכם הפשרה ולא מן הנמנע שגם על גביו חתמה היא בשם אמה.
למען האמת, לפחות אני לא הצלחתי לקרוא את שמה הפרטי של התובעת בהסכם, מה שנרשם לא דומה לחתימותיה בתיק זה וההסכם מדבר על "הנתבע" ולא "הנתבעות".

גרסתה של עוה"ד אלחזאן בתצהיר ובעדות ביחס למועד בו הגיעו לכאורה הנתבעת 3 והתובעת למשרדה והסכימו לתנאי הפשרה איננה מסתדרת עם תאריכי משלוח הפקסים על גבי ההסכם ועם מועד הדיון, לעו"ד אלחזאן לא הייתה תשובה טובה בעניין כיצד ההסכם נערך והוחלף בין הצדדים עוד לפני שהנתבעת 3 והתובעת פנו אליה בעניין זה (הסכם שהושג ממש לפני מועד הדיון וכאשר עו"ד אלחזאן כבר לא ייצגה גם לא את הנתבעת 3).

כאשר מעיינים בחתימות השונות ניתן לראות גם בעין בלתי מקצועית כי החתימות שונות בתכלית.

החתימה על גבי הסכם השכירות איננה דומה לחתימה על תצהיר עדות ראשית שהוגש מטעם התובעת בתיק השכירות, אלה אינן דומות כלל לחתימה על הסכם הפשרה בתיק השכירות וכולן במובהק אינן דומות לחתימות שחתמה התובעת לבקשת בא כוחה בזמן הדיון לפני כאשר אלה האחרונות דומות לחתימת התובעת על התצהיר בתיק שלפני ועל מכתב שנכתב בשמה ועבורה וצורף לתיק השכירות, מכתב שנושא תאריך שגוי 13.13.13, מכתב שבו גם נרשם שמה נכון "גביד" ולא "גבית" שנרשם משום מה בשאר כתבי הטענות בתיק השכירות.

סיכום:
התובעת עמדה ולו בנטל המינימלי הנדרש כדי להוכיח את תביעתה. אין לי ספק כי התובעת הייתה מעורבת במידה כזו או אחרת בתיק השכירות וידעה עליו, גם היא מודה בכך, ברם יש ספק של ממש אם היא זו שחתמה על הסכם הפשרה ולקחה על עצמה התחייבות לשלם את סכומו, ההסתברות כי הדבר לא קרה עולה על ההסתברות כי הדבר קרה, אין ספק כי הנתבעת 3 היא זו שבחשה בדברים , סידרה והתנהלה מול עו"ד אלחזאן מצד אחד ומול התובעת מצד שני, לזו יצרה מצגים כאלה, לשניה מצגים אחרים וכך כנראה נולד הסכם הפשרה עליו מתנוססת לכאורה חתימת התובעת, חתימה שנראה במאזן הנדרש שלא נחתמה על ידה וכך גם נראה שלא התכוונה היא לחתום ולהתחייב.

התובעת פנתה לבית המשפט בתיק השכירות לאחר שנודע לה על פסק הדין, בית המשפט החליט כי בנסיבות העניין סיים את מלאכתו והפנה את הצדדים להליך אחר בו יוכלו להעלות טענות בקשר להסכם הפשרה, ההליך שלפני הוא אותו ההליך ואינני רואה, חרף טענות הנתבעים בעניין זה, שלא להעניק את הסעד.

אשר על כן ניתן פסק דין הצהרתי על פיו אין התובעת חבה כלפי הנתבעים 1-2 על פי הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בתיק 53723-92-13 שכן אין היא צד לאותו הסכם פשרה.

התובעת מיוצגת ע"י הלשכה לסיוע משפטי, הנתבעים שנפגעו די והותר בפרשה זו אינם צריכים לשלם בגין מעשי בת התובעת ולכן אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ו, 22 מאי 2016, בהעדר הצדדים.