הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 44954-01-17

לפני כבוד השופטת סיגלית גץ-אופיר

התובע
עידו אברני

נגד

הנתבעת
אורה פיק

פסק דין

לאחר שבעיית הנזילה מדירת הנתבעת לדירת התובע נפתרה, נדרש בית המשפט לעסוק בשאלת החיוב בהוצאות בגין ניהול ההליך, כמו גם להכריע בתביעה הכספית שהוגשה על סך של 3,300 ₪

לאחר שעיינתי בתגובות הצדדים, נחה דעתי כי דין הסעד הכספי בגין נזקי התובע להידחות, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות המשפט בהן נשא התובע, וזאת מבלי לפגוע בזכותו של התובע להגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהנזילות, לאחר שניתן לו היתר לפיצול סעדים במסגרת החלטה מיום 31.10.2019.

ואלה טעמיי:
התביעה כללה סעד לפיצוי התובע בגין נזקיו בסך של 3,300 ₪. במסגרת ההליך שלפניי לא הועלתה כל טענה ממוקדת לנזק כלשהו, וזו ממילא לא הוכחה. יתרה מזאת, במסגרת החלטה מיום 31.10.2019, נעתר בית המשפט לבקשת התובע, ואישר לתובע לפצל סעדיו, כך שהתובע יוכל בעתיד לעתור בתביעה מתאימה שתכלול את כל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהנזילה שאירעה לביתו מביתה של הנתבעת.
בנסיבות בהן לא הוכח הנזק, לא מצאתי כי התובע זכאי לקבל את הסעד הכספי המבוקש.
יחד עם זאת ובכל הקשור להוצאות התובע, מצאתי כי על הנתבעת לפצותו בגין כל הוצאה שנגרמה לתובע כתוצאה מניהול ההליך. מדובר בהליך שתחילתו בחודש ינואר 2017. בחודש 9/2017 נוהלה ישיבת קדם משפט במסגרתה הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה ימונה מומחה מטעם בית המשפט אשר יכריע בעניין מקור הנזילה לדירתו של התובע, וכי ככל שיתברר כי הנזילה אכן מדירתה של הנתבעת, תישא הנתבעת במלוא עלות חוות דעת המומחה, הנזק הנתבע, שכ"ט עו"ד והוצאות משפט , הסכמות מהן חזר הנתבעת לאחר מכן.
לאחר זמן רב נמצא מומחה המוסכם על הצדדים, וכך מונה המומחה מרקוביץ ביום 6.11.2017, אלא שבכך לא היה די, שכן מאותו שלב ואילך, החלו הצדדים להגיש הודעה אחר הודעה ,שעניינן ניסיון נטען למדר את התובע מהליך חוות הדעת, לחסום את דרכו של המומחה להגיע לדירת הנתבעת ועוד. כך חוייבה הנתבעת בעלות ביקור מומחה, לאחר שלא התאפשר לתובע להיות נוכח בביקור, ובהחלטה מיום 22.11.2017, חוייבה הנתבעת בעלות ביקור המומחה במקום, שבוטלה בעטייה.
ביום 7.12.2017 קבע המומחה מטעם בית המשפט, כי המקור לנזילה הוא ממרפסת דירתה של הנתבעת, והציע לבצע איטום הפוגות היבשות. בתגובה שהוגשה מטעם הנתבעת ביום 12.12.2017, הודיעה הנתבעת כי האיטום יבוצע בחלוף החורף, על מנת לוודא שהמרצפות יבשות.
ביום 13.12.2017 הגיש התובע בקשה למתן פסק דין בהתאם להסכמות הדיוניות אליהן הגיעו הצדדים בדיון שנערך ביום 17.9.2017, אך הנתבעת סברה כי טרם בשלה העת למתן פסק הדין המבוקש, זאת בטרם יוודאו הצדדים כי לאחר ביצוע האיטום, נפסקה הנזילה לדירת התובע.
בסיור שנערך ביום 12.1.2017 על ידי המומחה מטעם בית המשפט, נמצא כי התיקונים שבוצעו על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה, לא בוצעו כנדרש. ביום 15.1.2018 ניתנה החלטה המורה על חיובה של הנתבעת בהוצאות ביקור המומחה, כמו גם הוראה לתיקון הדרוש תיקון בהתאם להוראות מומחה בית המשפט.
ביום 7.2.2018 הודיע המומחה מטעם בית המשפט כי הנתבעת מעכבת את ביצוע התיקון ולמעשה מסרבלת את התקשורת, באופן שקבלן מטעם הנתבעת נשכר מבלי ליידע את התובע ואת המומחה מטעם בית המשפט, ועל כן לא יכול היה לפקח אחר עבודת הקבלן.
ביום 8.2.2018 הודיעה הנתבעת כי שכרה שירותיו של קבלן נוסף, אשר הודיע כי העבודות בוצעו על ידו ועל ידי הקבלן הקודם בהתאם להוראות מומחה בית המשפט, ולמרות זאת הנזילה לא נפסקה, ועל כן יש לראות בה כמי שביצעה את הדרוש בהתאם להוראות בית המשפט.
ביום 9.5.2018 הודיע מומחה בית המשפט כי בעיית הנזילה טרם נפתרה, ועל כן יש לשכור שירותיו של קבלן נוסף שיפעל בהתאם להוראותיו, תוך ביצוע האיטום בדרך קונבנציונאלית של הרמת האריחים, איטום וריצוף מחדש. הנתבעת לא השלימה עם קביעות המומחה, ועתרה בבקשה על נספחיה המתפרשים על לא פחות מאשר 10 עמודים ועניינם הדרך בה יש לנקוט לצורך הצפת המרפסת לצורך בדיקת הנזילה ועוד. בהחלטה מיום 14.5.2018 קבע בית המשפט כי ככל שלתובעת השגות באשר לדרך הפתרון המוצעת על ידי המומחה, תוכל לחקור אותו על כך בחקירה נגדית במסגרת דיון שיקבע לפני בית המשפט.
לאחר אינספור בקשות תגובות, שאלות הבהרה והליכים נוספים ומיותרים שעניינם חוסר השלמת הנתבעת עם קביעות המומחה ובקשה לפוסלו , זומנו הצדדים לדיון במסגרתו התאפשר להם לחקור את המומחה ביום 23.10.2018. במסגרת חקירתו הבהיר המומחה, כי בשלב זה הוא אינו יכול לקבוע את המקור לנזילה, שכן הצפת המרפסת נעשתה כלאחר יד ומבלי שיתאפשר לו לבדוק. במסגרת החלטת בית המשפט מאותו יום, ניתנה הוראה לנתבעת לבצע את הוראות המומחה ככתבן וכלשונן תוך שיתוף פעולה מירבי, כמו גם חיובה בהוצאות התייצבותו של המומחה.
גם לאחר מכן נתקל המומחה בקשיים בקביעת מועדי הצפה וכדומה, והודעה מתאימה על כך הוגשה ביום 12.12.2018.
ביום 17.6.2019 הגיש המומחה הודעה לפיה חרף טענות חוזרות ונשנות של הנתבעת לפיהן הנזילה נגרמת מגג הבית המשותף ולא מדירתה, מקור הנזילה באדניות שבמרפסת הנתבעת אותן אטמה בבטון רך ובאדמה שלא על דעתו ובניגוד להוראות שניתנו, וכן ממרפסת דירתה. לפיכך עמד המומחה על ביצוע ההצפה של המרפסת בהתאם להוראותיו.
גם עם החלטה זו של המומחה לא השלימה הנתבעת, וביום 20.6.2019 עתרה לפסילתו של המומחה ושכירת שירותיו של מומחה מטעם בית משפט "חדש" שדעתו "אינה מוטה". בהחלטה מיום 23.6.2019 הוריתי על הצפת האדנית, וככל שלא תיווצר כתוצאה מכך נזילה בדירת התובע, תוצף המרפסת. הבקשה לפסילת המומחה נדחתה.
ביום 23.7.2019 הורה המומחה פעם נוספת על הסרת האריחים במרפסת הנתבעת לצורך ביצוע איטום כנדרש, לאחר שהתברר שהצפת האדנית לא הביאה לנזילה לדירת התובע ועל כן נותר המומחה איתן בדעתו כי המקור לנזילה היא המרפסת על כשליי האיטום שבה.
ביום 27.8.2019 תיאמו הצדדים פגישה בדירת הנתבעת עם הקבלן לצורך פיקוח , זאת לאחר שעבודת הסרת המרצפות תסתיים. משהגיע התובע למקום, התברר כי עבודות הסרת הריצוף רק החלו, והנתבעת ו/או מי מטעמה כמו גם המומחה אינם במקום. משיחה עם המומחה התברר לתובע כי נמסרה למומחה הודעה שלא להגיע לדירת הנתבעת. לטענת הנתבעת משהתברר כי מלאכת הסרת הריצוף תיארך זמן רב מהצפוי, תואמה פגישה חלופית עם המומחה ליום 31.8.2019. לאחר מכן עבודות הסרת הסרת הריצוף והאיטום הסתיימו, ונקבע מועד נוסף לבדיקת תוצאות הצפה עם המומחה ליום 6.9.2019.
מברור שנערך אל מול המומחה התברר כי מלאכת עבודות הסרת הריצוף עתידה הייתה להימשך במשך 4-5 שעות ועל כן ביקש המומחה "להזיז" את שעת הפגישה לשעה מאוחרת יותר ביום 27.8.2019 , לאחר הסרת המרצפות, אך בסופו של יום הפגישה הוזזה ליום 31.8.2019, ולא ניתנה למומחה האפשרות לבחון את הדרך הרצויה לביצוע האיטום, קודם לביצועו.
לאחר שהתיקון בוצע והמרפסת הוצפה, התברר כי בעית הנזילה נפתרה, ובהתאם להחלטה מיום 6.10.2019, ניתן היה לרצף את המרפסת בשנית, תוך חיוב הנתבעת בכל עלויות המומחה בהן נשא התובע.
הנה כי כן, במשך תקופה ארוכה, עשתה הנתבעת כל שביכולתה על מנת לסרבל את ההליכים. לא פחות מפעמיים עתרה הנתבעת לביטול מינויו של המומחה, ביטלה פגישות שנקבעו במעמד הצדדים בדירתה, ולא פעלה בהתאם להוראות המומחה ככתבן וכלשונן, עד כי זה ביקש שלא לשמש יותר כמומחה בשל הקשיים המוערמים עליו במלאכתו.

לאור האמור לעיל, ולאור העובדה שבמשך כשלוש שנים נאלץ בית המשפט כמו גם הצדדים להתנהל בעשרות בקשות, תגובות, טענות ומענות שונות, שסירבלו את ההליכים ועיכבו את פתרון בעיית הנזילה, מצאתי לחייב את הנתבעת בהוצאות האגרה בהן נשא התובע בפועל, ובשכר טירחת עורך דין בסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.
אין בכך כדי לשנות או לבטל החלטות קודמות בהן חוייבה הנתבעת בהוצאות, ובחובה לשאת בכל העלויות בהן נשא התובע כתשלום למומחה בית המשפט.
על התובע להציג לנתבעת חשבוניות המעידות על התשלומים ששולמו למומחה לצורך קבלת ההחזר.
כאמור, ניתן לתובע היתר לפצל סעדיו.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד חשוון תש"פ, 12 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.