הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 40669-04-17

בפני כבוד השופטת סיגלית מצא

התובעים:
1.פלגי מוצקין בע"מ, ח.פ. 514287192
2. איציק (יצחק) הרשקוביץ, ת.ז. XXXXXX057
על-ידי ב"כ עו"ד רון אביב

נגד

הנתבע:
סמיר אבו פארס, ת.ז. XXXXXX454
על-ידי ב"כ עו"ד באסם כמאל

החלטה

  1. בפניי בקשה להיפוך סדר הבאת הראיות.
  2. התובעות הגישו כנגד הנתבע תביעה לפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע" או "החוק") בגין פרסום שערך הנתבע ברשת הפייסבוק. וזו לשונו של הפרסום :

"היום במקרה נפגשתי עם השכן של מנכ"ל התאגיד מוצ (כך במקור – ס.מ.), נשבע לכם רק האמת מילה במילה מה שהעביר לי וביקש ממני להגיד לכל תושבי עוספיה, תזהרו אל תכנסו לתאגיד, המנכ"ל היה פושט רגל, רמאי וגנב, היה לו תעודת שמאות ובעל מוסך בהחלטת בית משפט נשללה התעודה שלו איש לא אמין ומושחט (כך במ קור – ס.מ.) זו מילה במילה אמר השכן שלו שמקיר (כך במקור – ס.מ.) היטב את האיש" .
לאחר הפרסום הובא פתגם בשפה הערבית.
3. לטענת התובעות היווה הפרסום חלק משרשור אמירות ותגובות אשר התייחסו לאפשרות מינוי התובעת מספר 1 (להלן: "התובעת") לתאגיד מים ביישוב עוספיה, ולפיכך לא יכול להיות ספק כי הביטוי "תאגיד מוצ" מתייחס לתובעת, אשר מנכ"לה הוא התובע מספר 2 (להלן: "התובע").
4. בכתב תביעתן עותרות התובעות כי בית המשפט יחייב את הנתבע בתשלום פיצויים לפי סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, הקובע כי מקום בו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הפיצוי הקבוע בסעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע (סעיף 39 לכתב התביעה).
5. ביום 5.9.2017 הגישו התובעות בקשה להיפוך סדר הבאת הראיות.
טוענות התובעות בבקשתן כי משמודה הנתבע כי בצע את הפרסום, משהשאלה האם כולל הפרסום לשון הרע הנה שאלה משפטית ומשהועמדה התביעה על סכום הפיצויים לו זכאי הנפגע ללא הוכחת נזק מיוחד – עמדו התובעות בנטל הראיה לעניין היסודות שעליהן ל הוכיח (לעניין זה ר' פסק דינו של בית המשפט ברע"א 1379/14 ‏ ‏ אריה רוטר נגד מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (בפירוק זמני), המפרק הזמני רו"ח חן ברדיצ'ב (25.8.2014)).
הנתבע אמנם רשאי לנסות להוכיח כי הפרסום מוגן, אולם נטל הראיה לעניין זה מוטל עליו, כאשר לנפגע (התובעות) זכות להביא ראיות סותרות (סעיף 18 לחוק איסור לשון הרע).
6. הנתבע מתנגד להיפוך סדר הבאת הראיות.
לטענת הנתבע הפרסום לא התייחס לתובעת, ולפיכך, עליה להביא ראיות לעניין עילת תביעתה. עוד טוען הנתבע כי ההלכה בדבר היפוך סדר הבאת הראיות חלה רק מקום בו הורה בית המשפט על הפרדת הדיון בשאלת החבות מהדיון בשאלת הנזק, בעוד בענייננו לא הורה בית המשפט כאמור.
דיון והכרעה
7. הנתבע מודה כי בצע את הפרסום, כתגובה לפוסט שפורסם במסגרת קבוצה שהתארגנה לשם התנגדות להצטרפות הרשות המקומית לתאגיד מים (סעיף 10(ד) לכתב ההגנה).
בנסיבות אלה צודקות התובעות כי אינן צריכות להוכיח כי הנתבע הוא שבצע את הפרסום. עוד צודקות התובעות כי השאלה האם מהווה הפרסום לשון הרע אם לאו הנה שאלה משפטית, שאין להביא ראיות להוכחתה. התובעות אף צודקות בטענתן כי לאחר שהנתבע יביא ראיותיו לעניין תחולת הגנה מההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע על הפרסום, תהא זכאית להביא ראיות מפריכות לעניין זה.
8. ואולם, טוען הנתבע כי הפרסום לא נקב בשם התובעים או מי מהם, וכי הפרסום התייחס לתאגידי המים באופן כללי ולאו דווקא לתובעת.
בישיבת יום 13.9.2017 טען ב"כ הנתבע כי הביטוי "תאגיד מוצ" הנו טעות סופר ואין לדעת מה הייתה הכוונה (ע' 1, ש' 27-30), וכי הפרסום לו הגיב הנתבע מדבר על תאגיד מים באופן כללי, ולא בהכרח על התובעת (ע' 2, ש' 31).
מעיון בתרגום הפוסט מיום 18.3.2017 של קבוצת מעקב הכרמל והגליל אשר הוגש לבית המשפט בישיבת יום 13.9.2017 (נ/1) עולה כי הוא לא מזכיר את התובעת.
9. התובעות רשאיות כמובן להסתמך על נוסחו של הפרסום , הקשרו וכלל נסיבות העניין ( לעניין פרשנות סעיף 3 לחוק איסור לשון ר' אורי שנהר, דיני לשון הרע, הוצאת נבו, עמודים 123-125 והאסמכתאות המובאות שם). ואולם, ככל שהן רוצות להביא ראיות בעניין זה, הן זכאיות לעשות כן, ונטל הראייה עליהן. כך גם בכל הנוגע לכוונת המפרסם, הנדרשת לצורך תחולת סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע.
10. אשר על כן, אני קובעת כדלקמן:
התובעות יודיעו עד יום 5.11.2017 האם הן מבקשות להגיש ראיות להוכחת כוונת הנתבע ו /או הקשר בין הפרסום לתובעות.

ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ח, 31 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.