הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 39985-09-17

מספר בקשה:7
בפני
כבוד ה שופטת עידית וינברגר

מבקש/תובע

מאיר יאדגר

נגד

משיב/נתבע
אלכס נגב

החלטה

בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 1. 01.19 ב היעדר הצדדים.
ביום 17.09.17 הגיש המבקש תביעה כספית נגד המ שיב בגין לשון הרע.
ביום 1.01.19 משלא הוגשו ובהיעדר תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש בהתאם להחלטתי מיום 10.7.18, הוריתי על מחיקת התביעה.

לטענת המבק ש, אי המצאת תצהירים במועד נבעה משגגה בתום לב במקרה שנפל "בין הכיסאות" ולא מזלזלות חלילה בהחלטת בית המשפט וזאת עקב חילופי גברי במשרד ב"כ המבקש, כאשר עוה"ד אבי בוסקילה שטיפל בתביעה, סיים את עבודתו במשרד ב"כ המבקש ועו"ד אלי זוהר קיבל את התביעה לטיפולו וטיפל בה בהתאם למקובל ולמשימות שהיו רשומות לביצוע בפניו, דהיינו הכנת תצהירי גילוי מסמכים ומתן מענה לשאלון. לטענתו, עניין תצהירי העדות הראשית לא עלה כלל בחילופי הדברים עם ב"כ הנתבע וגם בהתנהלות סביב דחיית הדיון לא עלה העניין לא בהחלטות בית המשפט ולא בבקשת ב"כ הנתבע. מוסיף המבקש כי עניינה של התביעה הוא לשון הרע ללא טענת נזק ועל כן מדובר בשאלה משפטית ולמעשה התובע אין מה להעיד זולת כי האמור בפוסטים אינו אמת. עוד טוען המבקש כי מדובר בדיון ראשון והיה נראה סביר שהתאם לנהוג ברוב מותבי בתי המשפט, שהצדדים יתייצבו מבלי שהתבקשו להגיש תצהירים ובו נקבעים סדרי הדיון והראיות ומתקיים ניסיון לסיום התיק בפשרה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, ההחלטה בדבר הגשת התצהירים הינה צו שיפוטי ומשזו הופר, היה על בית המשפט להורות על מחיקת כתב הטענות כאשר אין מדובר במעשה בית דין ולכן מדובר בסעד מידתי כאשר במסגרת פסק הדין , בית המשפט הקל מאוד עם התובע עת קבע כי התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 3,000 ₪ רק אם תוגש תביעה חדשה. עוד טוען המשיב, כי הנסיבות שהובילו לאי הגשת התצהירים לכשעצמן אינו מניחות את הדעת או מצדיקות את הביטול ועל אף שהבקשה נסמכת על טענות עובדתיות, לא צורף תצהיר לבקשה. עם זאת, בכדי ליתר הליכים נוספים, יסכים הנתבע לביטול פסק הדין בכפוף לחיוב התובע בהוצאות מחדליו בסך 3,000 ₪ כבר עתה וללא קשר לתוצאות ההליך.

דיון
שתי שאלות ניצבות בפנינו בבואנו לדון בבקשה לביטול פסק דין בהיעדר. האם נפל פגם בהליך מתן פסק הדין שבעטיו שומה להורות על ביטולו מחובת הצדק ולחילופין, האם חרף היעדר פגם יש מקום להורות על ביטולו מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט. (ראו: ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 836-835).
כידוע, בבוא בית המשפט לשקול בקשה לביטול פסק דין, עליו להציב לעצמו שני מבחנים:
א. סיבת מחדלו של המבקש.
ב. סיכויי ההצלחה של המבקש.
ראו לעניין זה: ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית פ"ד כג(2) 721, 723, בר"ע 88/72 אורן נ' מיכאל פ"ד כו(1) 772, 773,ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ פ"ד מז(4) 133, 140.

במקרה הנדון שוכנעתי כי אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש, נבעה מטעות אנוש בתום לב של בא כוחו, ולא מזלזול בהליך המשפטי, ועל כן מן הראוי לאפשר למבקש להעלות את טענותיו בפני בית המשפט (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה, פ"ד נה (5), 43 ).

השיקול המכריע בבקשה לביטול פסק דין עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש, הוא אם יכולה לצמוח למבקש תועלת מהביטול ומכך שהתובענה תתברר לגופה.
המבקש העלה טענות שונות לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ח-1968. טענות אלו טעונות בירור עובדתי ומשפטי ויש לאפשר למבקש להוכיח את טענותיו ולשכנע את בית המשפט בצדקת תביעתו.

לאור האמור, אני מורה על ביטול פסק הדין, בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסכום של 2,000 ש"ח.
הסכום יופקד בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 15.2.19.
ככל שלא יופקד הסכום, ישאר פסק הדין על כנו.

ככל שהסכום יופקד יבוטל פסק הדין, ויתקיים דיון מקדמי ביום 2.7.19 בשעה 9:00
תצהירי התובע יוגשו עד 15.3.19 ותצהירי הנתבע תוך 30 יום לאחר מכן.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ט, 24 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.