הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 39677-05-19

בפני
כבוד ה שופטת סיגלית מצא

התובעים:

  1. מנשה יחיה
  2. מיה יחיה

נגד

הנתבעת:
יעקב גלבוע בניה ויזמות בע"מ

פסק דין

1. בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בנייה שנפלו בדירה שרכשו התובעים מהנתבעת.
א - העובדות
2. ביום 17.3.2011 התקשרו התובעים והנתבעת בהסכם מכר לרכישת דירת מגורים שבנתה הנתבעת (להלן: "ההסכם" או "הסכם המכר", הסכם המכר צורף כנספח א' לתצהיר התובע, ת/1).
הדירה נבנתה במסגרת פרויקט הכולל מספר בניינים, שהקימה הנתבעת ברחוב ז'בוטינסקי , טירת הכרמל (מקרקעין הידועים כגוש 10717, חלקות 4,5, 79, מגרש 2017 בתשריט תכנית מכ/448 אשר פורסמה למתן תוקף ביום 14.5.2000 ).
3. בהתאם למפרט לפי חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר") אשר צורף להסכם, מכרה הנתבעת לתובעים דירה בשטח 92 מ"ר, הכוללת מבואה, חדר דיור, פינת אוכל, חדר שינה, מרחב מוגן דירתי, פרוזדור, מטבח, חדר אמבטיה, יחידת הורים, מרפסת וחדר דיור (סעיפים 3-4 למפרט). הדירה ממוקמת בקומה 1, בנין B ומספרה 2 (19 זמני) ( (להלן: "הדירה").
לדירה צמודים הש טחים הבאים: מרפסת שמש (12 מ"ר; סעיף 6.1 למפרט); חניה לא מקורה (11 מ'; ס' 6.2 למפרט) ו מחסן דירתי (2 מ"ר; ס' 6.3 למפרט). לדירה לא הוצמדה גינה (ס' 6.4 למפרט).
4. עוד צורפו להסכם המכר תשריט ו נספח תשלומים (ר' סעיפי "הואיל" בהסכם המכר). עוד, בהתאם להסכם המכר, אישרו הצדדים כי ייתכנו שינויים בתכני ת הפיתוח, המבנה או הנכס, ובלבד שלא יפגע שטח הנכס הנמכר לקונים.
5. ביום 3.11.201 2 נערך פרוטוקול מסירה (נספח ב' לתצהיר התובע, ת/1). בפרוטוקול נרשמו הליקויים בהם הבחינו התובעים בדירה אותה עת (עדותה של התובעת בעמ' 8, ש' 15-18). פרוטוקול המסירה כולל שלושה עמודים, ונרשמו בו הליקויים הבאים :
צבע כללי בבית;
אין רשתות בחלונות;
אין מכסים לאסלות;
אין מכסה למרכזי ברזים במקלחת;
מכסה לצינורות במסתור כביסה;
ביוב לנקות סתימות;
אין ברזי T בכל הבית ;
ריצוף שבור במרפסת ובבית;
קרמיקה שבורה במקלחת;
אין מתלה כביסה;
צבע אפור במרפסת;
תיקון ליד הגז במרפסת;
מחסן - רובה וצבע ופנלים ודלת וחשמל לסדר;
לנתק חוטי חשמל מתחת ליחידת מזגן;
תריס לממ"ד עקום;
ברזל בממ"ד עקום;
2 חורים בחדר שינה;
אין פעמון בדלת;
קירות בית עקומים;
אין ספייר (רזרבה) לריצוף וחיפויים;
בית לא מחובר לחשמל;
...
תיקוני שפכטל מעל פנלים במרפסת;
לסדר שקעים בולטים בדירה [שאדי] ...
לפרק 3 פאנלים במטבח בקיר ליד נקודת גז;
פתח ונטה;
...
חוטים של התריסים תקועים;
חלונות חשמליים לא עובדים;
משקוף בממ"ד דפוק;
שקע בממ"ד שבור;
שקעים במרפסת ילדים שבורים;
חיפוי מטבח אין;
ארון חשמל לא מחובר [אין פתחים];
הברזלים מעל האסלות;
מחוץ לחלונות יש לתקן;
דלת כניסה סרות (כך במקור – צ"ל שרוט) + ידית;
חלון מקלחת שבור;
תיקונים אחר דלתות;
ניקיון יסודי לבית;
מכסה ניאגרה/לחבר במקלחת הורים;
שיש שבור במרפסת ילדים להחליף.
6. ביום 25.2.2019 פנו התובעים, באמצעות ב"כ , לנתבעת במכתב, אליו צור פה חוות דעת הנדסית מיום 8.4.2014 , שערך המהנדס אלכסנדר הלר מחברת שלדן (להלן: "המומחה הלר") . במכתב נדרשה הנתבעת לתקן את ליקויי הבניה שפרט המומחה הלר בחוות דעתו (חוות דעת המומחה הלר צורפה כנספח ג' לתצהיר התובע, ת/1).
ביום 19.5.2019 הוגשה התביעה.
ב - ההליך
7. בהחלטתי מיום 8.1.2020 מונה המהנדס רפאל גיל כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה (להלן: "המומחה").
ביום 6.2.2020 הוגשה לתיק בית המשפט חוות דעת המומחה מיום 30.1.2020 (במ/1).
8. בסעיף 1.54 לחוות דעתו (עבורות ריצוף קרמיקה/גרניט פורצלן, עמ ' 41-44 לחוות הדעת, במ/1) ציין המומחה כי במהלך בדיקת הדירה הציגה בפניו התובעת שלושה אריחים פגועים בממ"ד, 6 אריחים פגועים בחדר הרחצה הצמוד לחדר שינה הורים, שלושה אריחים פגועים בחדר שינה הורים, חמישה אריחים פגועים בחדר שליד הכניסה, שלושה אריחים פגועים במסדר ון ואחד עשר אריחים פגועים בסלון – סך הכל 31 אריחים פגועים - ללא הזזת ריהוט. המומחה ציין כי ייתכן ומתחת לריהוט אריחים פגועים נוספים , וכי מדובר במספר רב של אריחים פגועים.
מאחר והטענה לאריחים פגועים הועלתה במסגרת פרוטוקול המסירה (סעיף 8 לפרוטוקול) , ציין המומחה, יש לאפשר לנתבעת לבצע תיקון של האריחים על-ידי מתקן אריחים מקצועי כדוגמת מר מיכאל לכט. כן יש לתת לתובעים אחריות לתיקון למשך שש שנים לפחות. ככל והתיקון לא יצלח, לא יהיה מנוס מהחלפת כל הריצוף בדירת התובעים, בעלות כוללת של 32,600 ₪.
9. בהחלטתי מיום 1.3.2020, הוריתי ל נתבעת לערוך את הבירורים הנדרשים ולהגיש עמדתה באשר לתיקון האריחים הפגועים בדירה . עוד קבעתי כי ככל ויקבע כי הנתבעת אינה אחראית לליקוי, תקוזז עלות התיקון שתבצע הנתבעת .
משהודיעה הנתבעת כי היא מבקשת לתקן את האריחים הפגועים, הוריתי לה בהחלטתי מיום 20.5.2020 לתקן את האריחים הפגועים על-ידי מתקן אריחים מקצועי כגון מר מיכאל ליכט, כפי שהורה המומחה, על חשבונה.
10. בהודעה מיום 10.7.2020 מסרו התובעים כי לא הושלמה מלאכת תיקון האריחים, שכן נציגו של מר לכט אשר ביקר בדירה מסר, כי בשים לכך שמדובר באריחים מבריקים, לא ניתן להגיע לרמת תיקון משביעת רצון.
11. לבקשת הנתבעת, הוריתי בהחלטה מיום 2.11.2020 לתובעים לאפשר למר לכט לבקר בדירה, ולחוות דעתו באשר לתיקון האריחים הנדרש . בהודעה מיום 25.11.2020 מסרו התובעים כי מר לכט ביקר בדירה בעצמו, ומסר להם אף הוא כי לא ניתן לתקן את האריחים.
ביום 8.12.2020 הגישה הנתבעת מסמך שערך מר לכט , במסגרתו ציין כי ניתן לתקן את האריחים בדירה בשיעור הצלחה של 90% -95%.
12. בהחלטה מיום 12.7.2020 הוריתי על הגשת תצהירי הצדדים.
מטעם התובעים הוגש תצהיר התובע (ת/1). ביום 25.1.2021 הגישו התובעים תצהיר משלים של התובעת (ת/2).
מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר ערן גלבוע (נ/1) ותצהיר של מר לכט (נ/2).
ביום 29.6.2021 נשמעו ראיות הצדדים.
ג – טענות הצדדים
ג.1 - טענות התובעים
13. בדירה שרכשו התובעים מהנתבעת ליקויים רבים. התובעים פנו לנתבעת פעמים רבות בבקשה כי תתקן את הליקויים, אולם זו ביצעה תיקונים חלקיים בלבד.
14. על פי חוות דעת המהנדס הלר, עלות תיקון הליקויים הנה 93,220 ₪. ככל ויבוצעו התיקונים על ידי התובעים, עלות התיקונים צפויה להאמיר בכ - 30% נוספים.
הנתבעת בנתה את דירת המגורים בניגוד לדרישות התקנים והמפרט הטכני אשר צורף להסכם המכר . הליקויים המפורטים בחוות דעת המומחה מהווים אי התאמה, כמשמעותה בחוק המכר (דירות) . משכך, על הנתבעת לפצות את הנתבעים בגינם.
15. עוד יש לפצות את התובעים בגין עגמת הנפש אשר גרמה להם הנתבעת בהתנהגותה, בזלזול אשר הפגינה כלפיהם במהלך השנים, כמו גם בגין שלילת יכולתם להפיק הנאה מהדירה שרכשו.
התובעים העמידו תביעתם ברכיב זה על סך של 15,000 ₪.
16. יש לפצות את התובעים בגין דיור חלופי במהלך ביצוע התיקונים, כפי שקבע המומחה (18 ימים קלנדריים) . התובעים העמידו תביעתם ברכיב זה על סכום של 15,000 ₪.
בסיכומיהם, הוסיפו התובעים כי הדיור החלופי כולל הוצאות אריזה, אחסנה ומעבר .
כמו כן יש להביא בחשבון את עלויות ניקוי הדירה לאחר השיפוץ, בסכום של 2,500 ₪.
17. בסיכומיהם ציינו התובעים כי המומחה מטעם בית המשפט אמד את עלות תיקון הליקויים בסכום גבוה מזה שנקבע על-ידי המומחה מטעמם. משכך, יש לחייב את הנתבעת בסכום התביעה הכולל. אין בכך שחלוקת הסכום בסעיפים השונים בחוות דעת המומחה שונה מחלוקתו בחוות דעת המהנדס הלר. לעניין זה הפנו התובעים לפסק הדין בת"א 18481-09-13 (תל-אביב-יפו) אור דביר נגד פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ (17.8.2016) ; ת"א 25522-12-16 (חיפה) נציגות הבית המשותף ברחוב יגאל אלון 39 בחיפה נגד שרביב בע"מ (7.3.2021) ; רע"א 7602-11 מגדל חברה לביטוח בע"מ נגד מיפרומאל תעשיות ירושלים בע"מ (12.7.2012) .
18. עוד טענו התובעים כי בנסיבות העניין איבדה הנתבעת את זכותה לתקן את הליקויים. מנהל הנתבעת קיבל את המכתב מיום 29.4.2015, אליו צורפה חוות דעת המהנדס הלר (ע' 14 , ש' 32-36). בהמשך נשלח מכתב דרישה נוסף לתיקון הליקויים.
למרות זאת לא תיקנה הנתבעת את הליקויים. כל שבוצע הוא ניסיון כושל לטפל בנזילה במקלחת, שגרם לנזק למצעי התובעים .
משכך, יש לקבוע כי לנתבעת ניתנה הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים והיא לא ניצלה הזדמנות זו. זאת ועוד, משמדובר בתביעה כספית, ממילא אין ליתן צו עשה המורה לנתבעת לבצע את תיקון הליקויים.
19. בסיכומיהם הוסיפו התובעים כי הנתבעת אחראית גם ל ליקויים באביזרים המשודרגים, שכן הנתבעת היא אשר הציעה לתובעים לשדרג את האביזרים, היא אישרה את אותם שדרוגים והיא אשר התקינה וסיפקה את האביזרים בפועל. לעניין זה הפנו התובעים לפסק הדין בת"א (תל-אביב-יפו) 22924-09-09 יניב שאשא ואח' נגד י'י.אל.איי. גינדי החזקות בע"מ ( 29.12.2011).
20. אשר לאריחים הפגומים טענו התובעים כי נציגו של מר לכט ביקר בדירה. לאחר מספר שעות בהן ניסה לתקן את האריחים, הגיע למסקנה כי התיקון אינו בר ביצוע בשל כמות האריחים הגדולה, כמו גם העובדה כי המדובר באריחים מבריקים.
מר מיכאל לכט הגיע למסקנה זהה בעת ביקורו בדירה.
21. התובעים העמידו את הוצאותיהם על סכום כולל של 8,653 ₪ (אגרת בית משפט, חוות דעת המהנדס הלר וחלקם של התובעים בשכר טרחת המומחה).
ג.2 - טענות הנתבעת
22. משחלפו תקופות הבדק והאחריות הקבועות בחוק המכר, מנועים התובעים מהעלאת טענות ביחס לליקויים בדירה. לחלופין, יש לקבוע כי טענותיהם בעניין זה לוקות בשיהוי.
23. הנתבעת תיקנה את כל הליקויים אשר צוינו בפרוטוקול המסירה, ואף שלחה נציגים לתיקון ליקויים נוספים אשר התגלו בדירה.
עם קבלת פרוטוקול המסירה חתמו התובעים על "אישור קבלת החזקה בנכס", במסגרתו אישרו כי קיבלו את מפתחות הנכס כשהוא גמור, מושלם ומתאים להוראות ההסכם, ו כי אין להם טענות כנגד הנתבעת מלבד אלה אשר נכללו בפרוטוקול המסירה. התובעים מנועים ומושתקים מלהעלות טענות שונות כעת, קל וחומר כאשר חלפו תקופ ות הבדק והאחריות.
24. ככל וקיימים ליקויים נוספים לאלה שפורטו בפרוטוקול המסירה, הרי אלה נוצרו לאחר מסירת החזקה בדירה לתובעים, ולא מן הנמנע כי נגרמו בשל תחזוקה לקויה, תיקונים ועבודות שביצעו התובעים בדירה וכו'. נטל השכנוע להוכיח כי מדובר בליקויים שמקורם בעבודת הנתבעת מוטל על התובעים.
25. התובעים אינם זכאים לפיצויים בגין הוצאות ניקיון או דיור חלופי, ובכל מקרה הסכומים הנתבעים ברכיבים אלה מופרכים ואינם תואמים את מחירי השוק.
26 התובעים אינם מעוניינים להשיב את מצב הדירה לקדמותו, אלא לערוך שיפוץ רחב ידיים בדירה על חשבון הנתבעת. כך עולה גם מחוות דעת המהנדס הלר מטעם התובעים.
27. יש לקבל את המלצת המומחה מטעם בית המשפט, כאמור בסעיף 1.54 לחוות דעתו במ/1 , לפיה יש לבצע תיקון קוסמטי של האריחים. מאחר וממילא מדובר בתיקון, אין לצפות כי המרצפות יראו כחדשות. עוד, אין לקשר בין כמות האריחים הפגועים לבין האפשרות לתקנם. לתמיכה בטענותיה באשר לאפשרות תיקון האריחים הפנתה הנתבעת לתצהירו של מר מיכאל לכט, נ/2, אשר ביקר בדירה והעריך כי ניתן לתקן את המרצפות בשיעור הצלחה של 90%-95%.
28. התובעים אינם זכאיים לפיצויים בגין עגמת נפש, אי נוחות , טרדה, או אבדן ימי עבודה. התובעים קיבלו מענה לכל פניותיהם והתיקונים בוצעו במהירות האפשרית. התיקונים בוצעו בעת שהתובעים שהו בדירה.
לחלופין וככל ויקבע כי הנתבעת אחראית לליקויים, עומדת הנתבעת על זכותה לתקן את הליקויים בעצמה.
ד - תקופת בדק ואחריות - המסגרת הנורמטיבית
29. סעיף 4(א)(2) לחוק המכר (דירות) קובע כי המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה אם "תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה."
סעיף 4(א)(3) לחוק המכר מוסיף וקובע כי המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה אם "תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה או קונה המשנה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים."
כעולה מסעיף 4(ג) לחוק המכר, תקופת הב דק היא "תקופה הקבועה בתוספת, שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה". תקופת האחריות היא "תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק".
הנה כי כן, תקופת הבדק הנה התקופה הקבועה בתוספת לחוק (ומבחינה בין סוגי ליקויים שונים) ותקופת האחריות הנה תקופה של שלוש שנים לאחר תקופת הבדק.
30. בפסק הדין שניתן בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (28.2.2005) עמד בית המשפט על תכלית קביעת תקופות הבדק והאחריות (עמ' 13):
"תקופת הבדק מיועדת לאפשר איתורם של פגמים ואי התאמות בדירה בתוך תקופה קצובה ותיקונם על-ידי המוכר. לתקופת הבדק חשיבות במישור של יחסי הצדדים לחוזה, היות שבקביעת תקופת הבדק נלקח בחשבון אופיו המיוחד של הממכר – דירה חדשה אשר ליקויים בבנייתה עשויים להתגלות אך לאחר זמן – וניתנת אפשרות למוכר לעמוד בקיום חיוביו החוזיים ולמסור ממכר תקין לקונה בעבור התמורה החוזית. כן יש לתקופת הבדק חשיבות במישור רחב יותר – תקופת הבדק תורמת ליעילות המערכת המשפטית ומונעת הקצאה בלתי יעילה של משאבים על-ידי שהיא מייתרת, ולו באופן זמני, את הצורך בהגשתן של תביעות בגין פגמים ואי התאמות שנתגלו בדירה במהלך תקופה זו. אלה יתוקנו על-ידי המוכר בלא שתידרש פניה לבית המשפט. כמובן, במידה שסבורים הקונים כי המוכר לא כיבד חיובו החוזי לתקן הליקויים בשנת הבדק, פתוחה בפניהם האפשרות לפנות לערכאות בתביעה. מכאן, ככלל, לצדדים כולם, כמו-גם למערכת המשפט, אינטרס בהקפדה על כך שקונים לא יגישו תביעתם בגין ליקויי בניה בטרם הודיעו למוכר על הליקויים ויאפשרו לו לתקנם עד תומה של שנת הבדק".
31. תנאי להסתמכות על אי התאמה הוא מסירת הודעה למוכר. גם תנאי זה מתיישב עם התכליות של תקופות הבדק והאחריות שפורטו לעיל. לעניין זה קובע סעיף 4א(א) לחוק המכר כי:
"הקונה או קונה המשנה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה –
(1) שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה, אם הודיע עליה הקונה או קונה המשנה למוכר בתוך שנה ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה;
(2) שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה".
לעניין זה ראו גם סעיף 17 לחוק המכר, תשכ"ח-1968, הקובע כי על ההודעה להיות מפורטת "פירוט סביר" וכי על הרוכש ליתן למוכר אפשרות סבירה לתיקון אי ההתאמה.
32. ההודעה בדבר אי התאמה אינה צריכה להיות מפורטת ככתב תביעה . הרוכש גם לא נדרש לפרט את אי ההתאמה ברמה מקצועית, שכן "יש להתחשב בכך שהמוכר הוא ברגיל איש-מקצוע ואילו הקונה הוא על פי רוב הדיוט בתחום הבניה. הקונה אינו אמור לדעת את הסיבות לאי ההתאמה, ולכן די בכך שיודיע על גילוייה החיצוניים". (ראו: א. זמיר, פירוש לחוקי החוזים, חוק המכר (דירות), תשל"ג - 1973, תשס"ב-2002 (להלן:"זמיר"), בעמ' 536).
33. ההודעה על אי התאמה אף אינה חייבת להיות בכתב, אלא יכולה להתבצע בשיחת טלפון, בשיחה פנים אל פנים. אף הגשת כתב תביעה בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק המכר ייחשב כהודעה (ראו לעניין זה ע"א 659/77, 660, שורקה נ' קרים, פ"ד לב(1) 393, 401 שם נקבע כי הדרך המקובלת להודיע על ליקויי בניה לקבלן היא בעל פה, במהלך פגישה עם הקבלן, הנמצא בבית הדירות ומשלים בו עבודות).
34. זאת ועוד, אין הרוכש מחויב להודיע למוכר על כל פגם ופגם בדירה הנרכשת, שכן מטבע הדברים חלק מהפגמים נסתרים והרוכש אינו מודע ל קיומם עד לקבלת חוות דעת מומחה . כך, בפסק הדין שניתן בת"א (ת"א) 1159/92 שטסל נ' אשדר חברה לבנייה (20.8.1997) ( כב' השופטת פלפל), נדחתה טענת אי מתן הודע ה בדבר אי התאמה בנימוק הבא:
"אדם סביר השמח בדירה שרכש, וזו עונה על ציפיותיו ואינה מתגלה כבעייתית מהרגע הראשון . .. מטבע הדברים שלא יזמין סתם מומחה כדי לבדוק האם 'רשע המן'. אבל כשהמחסן מוצף במים, כשהקירות רטובים . .. כשחלק מהמרצפות שוקע וחלקן האחר עולה . .. אותו אדם סביר מאבד את שמחתו, מתריע על הליקויים שרואה, ועכשיו גם מחפש שמא יש ליקויים נוספים שנשמטו מעיניו ושלתמורתם הוא זכאי. מובן שמומחה שיוזמן ימדוד את המעברים, את גובה הקירות, את השיפועים והחלונות כדי לראות האם בנוסף למכלול הנראה – קיים מכלול מוסתר. מטבע הדברים כאשר מוזמן מומחה מתגלים פגמים שאדם 'רגיל' אינו מגלה, ורק המומחה מאתרם".
35. עם גילוי אי ההתאמה, על הרוכש ליתן למוכר "הזדמנות נאותה" לתיקונה. כך נקבע בסעיף 4(ב) לחוק המכר:
"התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר".
36. אכן, הקונה אינו מחויב לאפשר למוכר לתקן את אי ההתאמה, ולמוכר אין זכות מוקנית לתקן את הליקויים. ואולם, מקום בו תיקון על-ידי המוכר הי ה מסלק את אי ההתאמה, תוגבל הזדקקותו של הקונה לסעדים אחרים (זמיר, שם, בעמ' 582). החובה לאפשר למוכר לתקן את אי ההתאמה נגזרת מחובת הקטנת הנזק החלה על הרוכש (סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה ), תשל"א-1970). הסביר זאת זמיר בספרו באופן הבא:
"בדומה לקבלן, המוכר שבחוק מצויד בכלים, בחומרים ובמיומנויות הדרושים לתיקון פגמים המתגלים בדירה. על פי רוב הוא יוכל לתקן את אי ההתאמה בעלות נמוכה יותר מאשר קבלן שיוזמן במיוחד לבצע את התיקון, משום שהוא מכיר את המלאכה שביצע, משום שבידיו החלפים והאביזרים המתאימים ומשום שלעיתים הוא עדיין עוסק בבנייה בבניינים סמוכים שטרם הושלמו.
בידי המוכר להוזיל את התיקון על ידי ביצוע מרוכז של תיקונים בדירות אחדות (או רבות) שבאותו בניין או באותו אתר בניה.
מאחר וקבלנים גובים ברגיל שכר גבוה יותר מעלויותיהם (הרווח שלהם מביצוע המלאכה), תיקון עצמי בידי המוכר חוסך לו את הנשיאה במרכיב הרווח של קבלן אחר שיבצע את התיקון. לפי הפסיקה, תיקון עצמי אף חוסך למוכר את מרכיב המע"מ בשכרו של קבלן אחר. על פי חוות דעת של מומחים שעליהן הסתמכו בתי המשפט, מדובר בפער של עשרות אחוזים . .. נוסף על כך, ביצוע התיקונים בידי המוכר עשוי לשמור על תקינות היחסים בין הצדדים ועל המוניטין של המוכר. על פי רוב, תיקון הפגם בידי חברת הבנייה שבנתה את הבניין יהיה הפתרון העדיף גם מנקודת ראותו של הקונה, משום שתיקון באמצעות קבלן אחר ותביעת פיצויים (או ניכוי) מהמוכר כרוכים בעלויות ניכרות. גם אם אין הדבר כך, התועלת הצומחת למוכר מן האפשרות לתקן בעצמו את אי ההתאמה עולה ברוב רובם של המקרים על התועלת שהייתה צומחת לקונה משלילתה של אפשרות זו." (שם, בעמ' 583-584)
37. לשם עמידה בחובתו ליתן למוכר "הזדמנות נאותה" לתיקון הליקוי, די בכך שהקונה יאפשר לקבלן להיכנס לדירתו לבצע את התיקונים בזמן אמת, ולא יסכל את התיקון על-ידי הקבלן. היוזמה לתיקון הליקוי צריכה להיות של הקבלן, ומרגע היוודע הליקוי ע ליו לבצע את התיקונים כנדרש ממנו (זמיר, בעמ' 589).
38. בתי המשפט סטו מן הכלל שעל הרוכש להודיע למוכר על הליקויים אשר התגלו בדירה מקום בו הוברר כי הקבלן ידע על הליקויים מבעוד מועד, ולמרות זאת לא פעל לתיקונם לאורך זמן. לעניין זה ראו דברי כב' השופט מ' חשין בע"א 2299/99 שפייר נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4) 213:
"לענייננו - שלנו נאמר, שפירוש דווקני כי ניתן לחובת ההודעה המוקדמת שבחוזה ובחוק: פירוש ולפיו תישלל זכותו של קונה לחזור על מוכר שמכר נכס לקוי אך באשר ההודעה המוקדמת לא נמסרה במועד ובנוסח המדויק שעליו הוסכם; פירוש שיתעלם מטעמיו של הכלל אשר הוליד את חובת ההודעה המוקדמת; פירוש זה – פירוש בלתי ראוי יהיה. פירוש מעין-זה כי ניתן לכלל – פירוש הסוטה בעליל מן הטעם להיווצרותו – יביא הפירוש לתקלה ולא להקלה, לקללה ולא לברכה. פירוש מעין-זה יפגע שלא-בצדק בקונה בהטילו עליו נטל שלעתים לא יוכל לעמוד בו. בד-בבד עם קיפוח הקונה ישתחרר מוכר מאחריות גם במקום שאין כל הצדק לדבר. הוא הדין באשר לאינטרס הציבור, שאף הוא יימצא נפגע. שומה עלינו אפוא לבדוק בקפדנות ובזהירות כל מקרה ומקרה לגופו לבחינה אם יש מקום להחיל עליו את הכלל בדווקנותו, או אם יש מקום ליצירת התאמות ראויות.
ואמנם, על הרוב, הגם שלא תמיד, יודע קבלן – ובין הראשונים יודע הוא – על אי-התאמות במבנה שבנה, ודרישה קפדנית למסירתה של הודעה מוקדמת לא תשרת כל אינטרס ראוי. אמר על כך המלומד זמיר, בחיבורו תיקון תש"ן (שם, בעמ' 219):
אין מקום להטיל נטלים אלה [נטלי ההודעה – מ' ח'] מקום שידע המפר למעשה על אי-ההתאמה באובייקט שסיפק, וכמדומה שאין הצדקה לנטלים אלה אף מקום שהיה על המפר לדעת על אי-ההתאמה. לספק אין אינטרס לגיטימי לצאת נשכר מכך שהנושה לא הודיע לו דבר שאותו הוא יודע או צריך לדעת ממילא. בשיטות-משפט אחרות, כמו, למשל, במשפט הצרפתי, באמנות בדבר מכר טובין בינלאומי וכן בחוקי השכירות והקבלנות הישראליים, הסיקו משיקול זה את המסקנה המתחייבת, ופטרו את הקונה, השוכר והמזמין מן הנטל להודיע על אי-התאמות שהמוכר, המשכיר או הקבלן ידעו עליהן (ולעיתים – גם כאלה שהיה עליהם לדעת עליהן).
יתר-על-כן, קונה מן היישוב לא ידע לעתים קרובות על קיומה של אי-התאמה, והרי אין הוא מומחה בשיטות העבודה, בטיב החומרים ובדין הבנייה. קונה מן-המניין – שלא כמות הקבלן – אף אין לו לעזר אנשי-מקצוע ומומחים, ועל-כן גם לא יוכל לעמוד על ליקויים 'שקופים' (כלשונו של השופט ד' חשין בת"א (י-ם) 12942/87 דובר נ' אלרם) כליקויים בגובה הדירה, ברוחב מסדרונות ועוד כיו"ב ליקויים שרק בדיקת מומחה תוכל לעמוד עליהם (ורדי בספרו הנ"ל, בעמ' 94).
אם אין די באלה, הנה האינטרס הציבורי המחזיק על כתפיו את דין מכירת דירות יורנו כי מבין שני אלה: הקבלן או הקונה, ראוי הוא שהקבלן דווקא יישא באחריות לנזקים. ראו א' זמיר 'הבסיס התיאורטי של חוק המכר (דירות) '. מבין השניים – הקבלן או הדייר – הקבלן הוא במעמד קרוב יותר לעריכת ביטוח הן מבחינת הידע, הן מבחינת הערכת הסיכונים והן מכל בחינה רלוונטית אחרת; ביכולתו לתקן ליקויים בעלות נמוכה, וחיובו בתיקון ליקויי-בנייה יביא אותו להקפדת-יתר ולהימנעות מהתרשלות בעבודה. החלופה האחרת, ולפיה יישא הדייר דווקא בהוצאות תיקונם של ליקויי-הבנייה, אפשר אף שתמצא דייר שאין ביכולתו לעמוד בהוצאות משום שהוציא את כל אשר לו לרכישת הדירה. פריקת אחריות מעל גבו של קבלן רק בשל פגם טכני בהודעה מוקדמת – פגם של מועד – תהא בלתי רצויה ובלתי ראויה. נלך אפוא בדרכנו המקובלת ונעשה כמיטבנו לפירוש חובת ההודעה המוקדמת על-פי תכליתה אך בלא שנמרוד במלכות ובלא שנכפור בהוראה שהחוק הורנו אותה בה. לשון אחר, מקום שמטרת החובה תושג אף בלא שהקונה מסר הודעה רשמית למוכר – למשל, מקום שהמוכר ידע בפועל על הליקויים שבדירה – נורה כי המוכר לא יתנצל את חובתו לתקן את הליקויים שנתגלו."
ומכאן לעניינינו.
ה – שיהוי ומניעות
ה.1 – טענות הצדדים
39. לטענת הנתבעת, לא הודיעו לה התובעים על הליקויים הנטענים בזמן אמת. לנתבעת נודע על טענות התובעים רק עם הגשת כתב התביעה. מדובר בשיהוי מהותי, באשר התביעה הוגשה שנים רבות לאחר חלוף תקופות הבדק והאחריות הקבועות בחוק המכר (דירות) . משכך, אין לחייב את הנתבעת באחריות לליקויים הנטענים.
הנתבעת הוסיפה כי למרות שהתובעים היו מודעים לליקויים הנטענים במהלך תקופות הבדק והאחריות, בחרו להמתין. בהתנהלותם כאמור גרמו התובעים ל נתבעת נזק רב .
40. לטענת התובעים, חוות דעת המהנדס הלר נשלחה לנתבעת במצורף למכתבם מיום 8.4.2014 . דא עקא, הנתבעת בחרה להתעלם מפנייתם. בנוסף, התובעים הוסיפו ופנו לנתבעת פעמים רבות והתריעו על קיומם של ליקויים. הנתבעת הסתפקה במשלוח איש מקצוע לתיקון הנזילות במקלחת. התיקון לא צלח ואף גרם לנזקים משניים (הריסת מצעי התובעים ). כך מעדותו של התובע:
"הגיע בחור שעובד עם גלבוע ונכנס למקלחת של החדר שינה שלי. אני לא יודע איזה חומר הוא זרק שם, הוא הרס לי את המקלחון, הוא הוריד את המקלחון פיזי ולקח אותו לחבר שלו לתיקון. הוא הרס לי שם מצעים של חמש [כך במקור – ס.מ.] חדרי שינה, והוא הלך לחנות מצעים וקנה מצעים מהכסף שלו, זה התיקון שהוא עשה". (ע' 4, ש' 27-32)
אדון בטענות אלו עתה.
ה.2 - הודעה בדבר הליקויים במהלך תקופת הבדק והאחריות
41. פרוטוקול המסירה נערך ביום 3.11.2012. הפרוטוקול נערך בנוכחות התובעים. את הפרוטוקול ערך מנהל עבודה מטעם הנתבעת (עמ' 13, ש' 1).
כך העיד התובע:
"... לפני שנכנסנו לדירה יה מישהו מטעמו של גלבוע שבא לעשות אתנו פרוטוקול מסירה על מנת לרשות את כל הליקויים בדירה לפני המסירה, ורק לאחר מכן נכנסנו לדירה, רק לאחר שהבחור שלו רשם את כל הליקויים והיו המון" (עמ' 4, ש' 14-16).
(לעניין זה ראו גם עדות התובעת בעמ' 8, ש' 15-18)
ברגיל, פרוטוקול מסירה נערך עובר למסירת החזקה בממכר לידי הרוכש. משכך, חזקה כי הנתבעת אחראית לליקויים המפורטים בפרוטוקול המסירה, וחובה עליה לתקנם.
42. מעיון בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, במ/1, עולה כי חלק מהליקויים שמצא המומחה נכללו בפרוטוקול המסירה.
43. עוד אני מקבלת את טענת התובעים כי הרטיבות בחדרי האמבטיה וחדרי השינה, התגל תה ב מהלך תקופת הבדק . סעיף (6) לתוספת של חוק המכר (דירות) קובע כי תקופת הבדק בכל הנוגע ל"כשל במערכות צנרת, לרבות מים, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב – ארבע שנים; לעניין זה, 'כשל' – לרבות נזילות". אני מקבלת את עדות התובע, אשר הייתה מהימנה עלי, ולפיה פנה לנתבעת פעמים רבות בבקשה כי תתקן את הליקויים בדירה. בחקירתו הנגדית נשאל התובע על איזה ליקויים התלונן, והשיב:
"ת. על הכל. על הריצוף, על רטיבויות שיש לנו בשתי המקלחות. דרך אגב, הבן שלי לא ישן בחדר שלו שנה וחצי, ילד בן 15 וזה בגלל הרטיבויות שיש לנו בחדרים ובמקלחות ..." (עמ' 4, ש' 23-26)".
44. עוד מקובלת עליי עדותו של התובע, כי הליקויים אשר נרשמו בפרוטוקול המסירה לא תוקנו:
"ש. מה שנרשם בפרוטוקול המסירה, אתה אומר שמכל הרשימה הזו בוצע תיקון אחד?
ת. מעיין בפרוטוקול. לא זכור לי שתוקן פה משהו ממה שכתוב פה.
ש. אחרי שאתה רואה שהרבה לא תוקן, או לא תוקן דבר לטעמך. האם פנית שוב?
ת. פניתי הרבה פעמים.
ש. מתי?
ת. לא זוכר להגיד תאריכים מדויקים . .." (ע' 5, ש' 1-6).
45. התובע העיד כי תיקון אחד שבצעה הנתבעת הסתיים במפח נפש לתובעים:
"הגיע בחור שעובד עם גלבוע ונכנס למקלחת של החדר שינה שלי. אני לא יודע איזה חומר הוא זרק שם, הוא הרס לי את המקלחון, הוא הוריד את המקלחון פיזי ולקח אותו לחבר שלו לתיקון. הוא הרס לי שם מצעים של חמש חדרי שינה, והוא הלך לחנות מצעים וקנה מצעים מהכסף שלו, זה התיקון שהוא עשה". (עמ' 4, ש' 27-32)
הדברים מתיישבים עם עדותה של התובעת , שהייתה מהימנה עלי:
"ת. היו כמה פעמים בדירה שלנו. במהלך אותם פעמים בקושי תיקנו, עשו נזקים ... לשאלת בית המשפט איך המצעים נהרסו אני הורדתי מצעים באותו יום והם היו במקלחת ליד מכונת הכביסה, ופתאום אני הולכת לשם ואני רואה הכל מוכתם. אמרתי לו מה זה? ואז הוא הלך וקנה לי אפילו סט אחד פחות . .." (ע' 8, ש' 29-35)
הנתבעת לא ביקשה לצרף תצהיר הזמה מצד העובד אותו שלחה לביצוע התיקונים, לא צירפה יומן עבודה או רישום המעיד על הביקור ואשר נעשה בו, ולא סתרה או הכחישה את עדותם של התובעים בהקשר זה.
46. תימוכין לעדותו של התובע כי הליקויים המפורטים בפרוטוקול המסירה לא תוקנו ניתן למצוא בעדות מנהל הנתבעת, מר ערן גלבוע, לפיה אינו יכול להציג פרוטוקול תיקונים של הריצוף או של הליקויים האחרים שנמנו בפרוטוקול המסירה.
47. איני מקבלת את הסבר מנהל הנתבעת כי לא נערך פרוטוקול בשל מערכת היחסים הטובה עם הדיירים (עמ' 11, ש' 12-14). הנתבעת הינה חברה מסודרת, בעלת ניסיון רב בבניה, ויש להניח כי אין זו הפעם הראשונה בה נתקלה בטענות של דיירים בדבר ליקויים אשר לא בוצעו ו היא מודעת לצורך לתעד את תיקון הליקויים. נוהל עבודה סביר מחייב ביצוע רישום המפרט את העבודות שבוצעו, במיוחד משמדובר בתיקון ליקויים בדירה שהחזקה בה נמסרה. כך עולה גם מעדותו של מנהל הנתבעת , לפיה "יש אצלנו מחלקת ליקויים, בחורה שבשם רחל, שכל ליקוי שמישהו מתקשר היא שולחת קבלן או בעל מקצוע והוא מטפל" (עמ' 12, ש' 6-8). לדבריו, הנתבעת אינה נוהגת להחתים את הדיירים, אולם רחל רושמת שטיפלו (ע מ' 12, ש' 17-19). רישומיה של רחל לא הוצגו.
גם הסברה החלופי של הנתבעת, כי אין בידיה רישום בדבר התיקונים אשר בוצעו בדירה בשל חלוף הזמן, אינו מקובל עלי. בשים לב לכך שהנתבעת לא פירטה מתי בוצ עו תיקונים, כיצד היא יודעת כי חלפו שנים רבות ממועד זה. הנתבעת אף לא הציגה נוהל או הסבר באשר למועד בו נגנזים רישומים או מסמכים. ועוד, מדובר בטענה עובדתית חלופית, שהועלתה בניגוד לדין.
48. עוד, מקבלת אני טענתם של התובעים, כי גם הליקויים שלא נכללו בפרוטוקול המסירה, התגלו במהלך תקופת הבדק (אשר תקופתה משתנה בהתאם לסוג הליקוי, כאמור בתוספת לחוק המכר (דירות) ונעה בין שנה לחמש שנים ).
לעניין זה די להפנות למועד עריכת חוות דעת המומחה מטעם התובעים (המהנדס הלר) – 8.4.2014, פחות משנה וחצי ממועד מסירת החזקה בדירה לתובעים . בהקשר זה אציין כי חזקה על התובעים כי לא היו מוציאים ממונם על חוות דעת מומחה, לו היו מקבלים מענה לתלונותיהם על-ידי הנתבעת וכי עשו כן - רק לאחר שפנו לנתבעת בבקשה כי תתקן את הליקויים ופנייתם לא נענתה.
עוד אציין כי מצאתי כמהימנה את עדותם של התובע ושל התובעת לפיה היו כל העת בקשר עם הנתבעת ומנהלה, מר ערן גלבוע, מסרו לו על הליקויים וכל מידע רלבנטי, לרבות חוות דעת המהנדס הלר (עדות התובע בעמ' 5 , ש' 13 – עמ' 6, ש' 7 ; עדות התובעת בעמ' 9 , ש' 4-31 ).
49. מהאמור עד כה עולה כי התובעים פנו לנתבעת עוד קודם לסיום תקופת הבדק, וקודם לעריכת חוות הדעת המהנדס הלר, ולכל המאוחר בסמוך להכנת חוות דעת המהנדס הלר. הנתבעת ידעה על הליקויים בדירה, אלה המנויים בפרוטוקול המסירה ואלה שאינם מנויים בו ופורטו בחוות דעת המהנדס הלר שהומצאה לה.
50. עוד הוכח כי התובעים אפשרו לנתבעת להיכנס לדירה על מנת לבצע את התיקונים הנדרשים.
בהקשר זה יצויין כי לעיתים נדרש כי הרוכש יאפשר לקבלן לבצע את התיקונים ביותר מביקור אחד במקום, זאת כאשר המדובר בתיקונים מורכבי ם יחסית, כגון פגעי נזילות. אכן, "השאלה כמה הזדמנויות על הקונה לתת למוכר בטרם יזקק לתרופות אחרות בשל ההפרה תלויה אפוא בנסיבות העניין, באופי אי ההתאמה ובפרט בכנות מאמצי המוכר, בשקידה ובמיומנות שהוא מפגין" (ר' זמיר, שם, ע' 594).
ואולם, הנתבעת לא טענה כי התובעים סירבו לאפשר לה לתקן את הליקויים, אלא כי לא נמסרה לה הודעה על הליקויים בתוך תקופת הבדק - טענה אותה דחיתי.
51. אף איני מקבלת את טענת הנתבעת כי התובעים המתינו עם הגשת התביעה ממניעים זרים. מקובלת עלי עדותה של התובעת בכל הנוגע להחלטתם להגיש את התביעה:
"במהלך כל השנים שאנו גרים בדירה חשוב לציין שלא כל העיסוק שלנו היה בדירה. ... במהלך השנים המון המון טלפונים בבקשה שיבואו לסדר, ולרגע במהלך השנים האלה לא חשבנו לתבוע אותו. זו פעם ראשונה בחיים שלנו שקנינו דירה חדשה מקבלן. לא ידענו שום דבר, אף אחד לא עדכן אותנו או נתן לנו עצות בדרך, זה היה הפרויקט הראשון שנבנה בטירת הכרמל אחרי שלא הייתה בניה בטירת הכרמל. היינו עם שלושה ילדים, קנינו דירה ולא ידענו. לא התכוונו בכלל תבוע אותו. אבל כל פעם שהיינו בבית ואנשים היו באים אלינו ורואים את הליקויים, ואז התחילה בניה חדשה באזור ואתה הולך לדירות אחרות ורואה, וזה כל פעם צובט לך בלב שאני לא גרה בדירה חדשה. בכסף ששילמתי מלא מלא ליקויים." (עמ' 8, ש' 20-28)
52. מכלל דברים אלה, אני קובעת כי לנתבעת ניתנה הודעה והזדמנות נאותה לתקן את הליקויים בדירה במהלך תקופת הבדק.
אשר על כן, אני דוחה את טענת הנתבעת למניעות ו/או שיהוי להידחות.
ו - האם יש לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים?
ו.1 – טענות הצדדים
53. לטענת הנתבעת , יש לאפשר לה לתקן את הליקויים, ככל ויקבע כי יש כאלה, בהתאם לסעיף 4ב' לחוק המכר (דירות) . עוד טוענת הנתבעת כי התובעים לא שיתפו עמה פעולה, ו כי ממועד מסירת החזקה בדירה התנהלו בכוחניות, בחוסר תום לב ותוך התכחשות לזכותה של הנתבעת לתקן את הליקויים .
54. לטענת התובעים, איבדה הנתבעת את זכותה לתקן את הליקויים נוכח הכחשתה הגורפת את הליקויים הנטענים , כמו גם התעלמותה מפניותיהם בזמן אמת . כן נטען כי ביצוע התיקונים על-ידי הנתבעת יצריך פיקוח בהיקף בלתי סביר מטעם בית המשפט, וכי החשדנות וחוסר האמון השוררים בין הצדדים תומכים בדחיית דרישת הנתבעת לתקן את הליקויים בעצמה .
ו.2 – המסגרת הנורמטיבית
55. לנתבעת זכות לתקן את הליקויים. ואולם, זכות זו אינה מוחלטת. היא נגזרת מנסיבות המקרה ונתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. לעניין זה ר' פסק הדין בע"א (חי') 43959-05-16‏ ‏ עדן לבונה - בנין השקעות ויזום (2000) בע"מ נ' דינה בגליקוב (1.8.2016):
"ככלל, 'התשובה לשאלה האם יש לאפשר למוכר לתקן בעצמו את הליקויים שנתגלו בדירה, או שמא יש לחייבו בפיצויים תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. ההחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.' (ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (28.2.2005)). בפסיקה עקבית של בית המשפט, מזה שנים רבות, נקבע כי מוכר מאבד את זכותו לבצע את תיקוני אי ההתאמה בעצמו, על פי סעיף 4ב' לחוק המכר, מקום שלא הודה בליקויים ולא גילה מוכנות לתקנם. כך למשל נקבע בע"א 472/95 זלוצ'ין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2), 858 כי:
'אמנם, במקרה מתאים, יש לתת למוכר אפשרות לתקן את הניתן לתיקון, הן על פי המדיניות המשפטית הרצויה ובוודאי כאשר הדבר מתחייב מכח הדין. אך במה דברים אמורים, כאשר המוכר מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית ... זאת ועוד, הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו. ספק רב אם זכות זו עומדת למוכר המכחיש את עצם הליקויים או המזלזל בהם מראש'.
בע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובניין בע"מ, פ"ד נז(5), 1 הוסיף בית המשפט וקבע כי אם ניתנה למוכר הזדמנות נאותה לתיקון אי ההתאמה לפני הגשת התביעה והוא לא נאות לבצע את התיקון, אין לדרוש מתן הזדמנות נוספת במסגרת ההליך השיפוטי."
56. אבדן יחסי האמון בין הצדדים מהווה סיבה מספקת לשלילת זכותו של הקבלן לבצע את התיקונים הנדרשים. לעניין זה ר' פסק הדין בת"א (חי') 27349/99‏ סטארובין מרדכי נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (27.2.2005):
"ממכלול הדברים האמורים עולה כי ניסיונות שונים לתיקון שנעשו בשנת הבדק לא סילקו את מכלול הליקויים וכפי שניתן ללמוד מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט נותרו עדיין ליקויים שונים בדירות. הנתבעת אמנם הביע נכונות לתיקון הליקויים מיד לאחר הגשת התביעה אך לכלל ביצוע לא הגיעו הדברים תוך שכל צד קובע את תנאיו.
בנסיבות כאלו ברי כי נשבר האמון בין הצדדים ויש להניח כי מתן זכות תיקון, להבדיל מהקטנת הפיצוי, לא תביא לסיום המחלוקת בין הצדדים ורק תנציח את המאבקים המשפטיים (ראה ע"א 9085/00, שטרית אברהם ואח' נ' אחים שרבט חברה לבניין בע"מ, פד"י נז(5) 462, 478). יש לזכור גם כי חלק מהליקויים אינו ניתן לתיקון. זמן רב חלף מאז סיום עבודות הבנייה ואפילו מאז הגשת התביעה.
דומה שבשים לב להיקף הלקויים שניתן לתקנם כפי שיפורט לעיל וכלל הנסיבות, ראוי לפסוק לתובעים פיצוי כספי על פי עלות תיקון לדייר ולא על פי עלות תיקון לקבלן."
כן ר' פסק הדין בע"א 13935-06-15 רקפות בגבעה בע"מ נגד סבג (20.10.2015):
"הערכאה הדיונית דנה בעניין זה והגיעה למסקנה, הנכונה על פי ע"א 472/95 זכריה זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ (2) 858, כי המערערות איבדו את זכותן לבצע תיקונים. זאת, הן עקב אי הצלחת המערערות בביצוע תיקונים והן בשל אבדן אמון המשיבים במערערות ומערכת יחסים עכורה והן בשל כך שהמערערות לא הודו בליקויים אלא כפרו בהם. אם אכן המערערות לא הצליחו בביצוע תיקונים ואבד האמון של המשיבים במערערות עקב מערכת יחסים עכורה, אין למערערות עוד זכות לתיקון הליקויים בעצמן, על אף האמור בחוק המכר (דירות) ובהסכם רכישת הדירה. אין לכפות על המשיב ים לאפשר לקבלן שלא הצליח לבצע תיקונים הזדמנות נוספת לתיקון, ואין לכפות עליו לתת אמון שמי שמצוי עמו במערכת יחסים עכורה."
כן ר' פסק הדין בת"א (חי') 25126-06-14 אריק לב נ' גרופית הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות בע"מ (17.7.2016):
"על רוכש דירה מוטל לפעול במספר מישורים - לבדוק את הדירה, להודיע על קיומם של ליקויים, לאפשר לקבלן לבצע בדיקה נוגדת וליתן לו הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים. אלא, משלא מנצל המוכר את ההזדמנות לתקן את הליקויים או חולק על עצם אחריותו לתיקון, הוא מאבד את זכותו לתקן את הליקויים בעצמו. באותה מדה, מאבד הקבלן את זכותו לתקן את הליקויים, מקום בו קבל הזדמנות לעשות כן, אך בצע את התיקונים באופן כושל (ראה בעניין זה בר"ע (חיפה) 1942/07 יובל סעדון נגד משהב חברה לבניין בע"מ, ע"א 472/95 זכריה זלוצין נגד יחליף ריצוף, פ"ד נ(2) 858 (1996) וכן, ע"א 656/99 ד"ר בר שירה ואח' נגד מעונות ובנין בע"מ, פ"ד נז(5) 1).
במקרה דנן אין מקום לאפשר לנתבעת לבצע תיקונים נוספים ויש לפסוק את הפיצוי המגיע לתובעים."
57. לעניין זה ראו גם ספרו של זמיר בעמ' 597-599:
"לדעתנו, אין זה הוגן לאלץ קונה – אשר במשך תקופה ארוכה הפציר במוכר לשווא שיתקן את אי ההתאמה, או אף סבל מאי הנוחות הכרוכה בניסיונות תיקון כושלים – לתת למוכר הזדמנות נוספת לתקנה. במיוחד כך הדבר כאשר התנהגות המוכר בעבר מעמידה בספק את כנות רצונו או את יכולתו לבצע את התיקון הדרוש... בד בבד, אין זה הוגן שהמוכר, אשר הפר את חיובו הראשוני לספק דירה מתאימה ואת חיובו המשני לתקן את אי ההתאמה תוך זמן סביר, יצא ללא פגע מהתנהגותו זו...
שיקולי הוגנות, שיקולים תוצאתיים ושיקולים מוסדיים כאחד מובילים אפוא למסקנה, שאין לאלץ את הקונה לשוב ולתת למוכר הזדמנות לתקן את אי ההתאמה, לאחר שהלה סרב לעשות כן במשך תקופה ניכרת או כשל בכל ניסיונותיו הקודמים."
ולענייננו.
ו.3 – דיון והכרעה
58. כפי שקבעתי, הנתבעת הייתה מודעת לליקויים – אלה המפורטים בפרוטוקול המסירה ואלה שאינם מפורטים בו.
על הקבלן, ובענייננו הנתבעת, ליזום את תיקון הליקויים. כפי שקבעתי, הנתבעת ביצעה תיקונים חלקיים , בהצלחה חלקית. אני מקבלת את גרסת התובעים (אותה מצאתי מהימנה ומכל מקום לא נסתרה או הוכחשה) כי הנתבעת שלחה מי מטעמה לתקן נזילה באמבטיה, וזה גרם לנזקים בסדינים אשר היו בחדר הכביסה, עד שרכש עבור התובעים סדינים חדשים. עוד העידה התובעת על תקלות חוזרות בביוב, מדי כמה חודשים, ותיקונים חוזרים שלא צלחו (עמ' 9, ש' 26-29). התנהלות זו מבססת טענה לאובדן אמון של התובעים בנתבעת.
לא זו בלבד שהנתבעת לא יזמה את תיקון הליקויים, אני מקבלת את טענת התובעים כי פנו לנתבעת פעמים רבות בבקשה כי תתקן את הליקויים בדירה. אני מקבלת את עדותם של התובעים כי הנתבעת התעלמה מפניותיהם בזמן אמת, עד אשר נאלצו התובעים לפנות למומחה על מנת לקבל חוות דעת מקצועית בדבר התיקונים הנדרשים, וכשאף זו לא הניעה את הנתבעת לתקן את הליקויים –הגישו תביעתם.
59. זאת ועוד, בחוות הדעת שהוגשה מטעמה (המהנדס שטיינר) הכחישה הנתבעת רבים מהליקויים אותם מצא המומחה מטעם בית המשפט, ואף התכחשה לחובתה לתקנם.
בנסיבות אלה, מיצתה הנתבעת את זכותה לתקן את הליקויים בדירה.
ז – ליקויי הבניה
ז.1 – מעמד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט
60. רבות נכתב על חשיבות מינויו של מומחה ניטרלי אשר ישמש כידו הארוכה של בית המשפט ויחווה דעתו ביחס לשאלות שבמומחיות. "המשנה אומרת 'אין מודדין אלא מן המומחה' (משנה עירובין, ה). רוצה לומר, כי מדידת התחום נעשית על-ידי מומחה הבקי בתחום". (ראו דבריו של כב' השופט ג'ובראן ב ע"א 916/05 שרון כדר נ' פרופסור יובל הרישנו ואח' תק-על 2007(4) 3040, בעמ' 3056 ( 28.11.2007)).
61. ככלל, בית המשפט יאמץ את חוות דעת המומחה מטעמו, ויסטה ממנה רק מקום בו קיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים לעשות כן. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט אלוני ז"ל בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן בע"מ נ' רבי, תק-על 90(2) 532, בעמ' 533 (מיום 23.4.1990):
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן."
וכן דבריו של כב' השופט גולדברג בע"א 558/96 שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל ואח', פ"ד נב (4) 563, בעמ' 570-569:
"מתוך הדברים שהובאו לעיל עולה, כי חוות-דעת מומחה נהנית ממעמד מיוחד, עד שהיא קובעת ומעצבת בדרך-כלל את מסכת העובדות הרלוונטית ואת המסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה. וכך נקבע משקלה ומעמדה של חוות-דעת מומחה במסגרת הכרעתו של בית-המשפט:
'אינני רואה כל אפשרות שאנחנו בערעור נתערב בענין זה, אחרי שמומחה, שבנייטרליות שלו אינו מטיל ד"ר קלוג שום ספק, בירר את הענין לפרטיו, וכן עשה השופט המלומד בפסק-דינו על יסוד חוות-הדעת. בא-כוח המערערים היה צריך להראות לנו שד"ר לפמן עשה בחוות-דעתו שגיאה גסה עד כדי כך, שנוכל אנחנו, החסרים ידיעה מקצועית במדע הרפואה, לומר שדעתו מופרכת" (ע"א 167/59 רוחוביץ ואח' נ' שורץ, בעמ' 1234)."
62. בית המשפט יסתמך לרוב על הליקויים אשר נמצאו על-ידי המומחה מטעמו, גם כאשר מדובר בליקויים עליהם לא הצביע המומחה מטעם התובעים (ראו זמיר, בעמ' 539).
63. יחד עם זאת, הסמכות להכריע אם לקבל את חוות-הדעת או לדחותה מסורה לשופט היושב בדין:
"משמונה מומחה מטעם בית המשפט, הרי בית המשפט הוא המחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות-דעתו של המומחה, ובעלי הדין אינם יכולים לדרוש, כי בית המשפט יצמצם עצמו רק לעיון וללימוד של חלקים מחוות-דעתו של השמאי שמונה על-ידיו. בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו, רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה" (ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון-לציון, בעמ' 139)".
ומכאן לענייננו.
64. נוכח הפער בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, מיניתי את המהנדס רפאל גיל כמומחה מטעם בית המשפט.
הצדדים ויתרו על חקירת המומחה רפאל גיל.
אף בסיכומיהם לא תקפו הצדדים את קביעות המומחה גיל (למעט בעניין הריצוף) .
משכך, אאמץ את קביעות המומחה באשר לרכיבי הנזק השונים, כפי שיפורטו להלן , אלא אם אקבע אחרת:
ז.2 - עקמומיות בחלק מהקירות (סעיף 1.1 לחוות דעת הלר)
65. בחוות דעתו ציין המהנדס הלר כי מצא עקמומיות בחלק מקירות הדירה , אשר נבנו בסטייה מהאנך. לעניין זה הפנה לקיר הסלון, קיר המסדרון וקיר בחדר ההורים, אשר נבנו בסטיה של עד כ- 1.5%. המומחה הלר מדד את זוויות הקירות על-ידי הצמדת סרגל פלס לקיר וצילומו (תמונות צורפו בעמ' 4-5 לחוות דעת הלר) . לדבריו, הבדיקה נערכה בהתאם לתקן הישראלי 789 "סטיות מותרות בעבודות בניה" ובהתאם לתקן ישראלי 1920, חלק 2: "טיח: מערכת הטיח באתר", וכן טבלה 3 – "סטיות של גימורים", לפיה בקירות בגובה של עד 3 מ' מותרת סטייה מהאנכיות בשיעור של 15 מ"מ וסטייה מהמישוריות בשיעור של עד 8 מ"מ. שיטת המדידה כמפורט בת"י 1920 חלק 2.
עוד קבע המומחה הלר כי הל יקויים הללו הם בניגוד לת"י 1523, חלק 1: "קירות לא- נושאים", נספח ג' – "הסטיות המותרות של הקירות", לפיו סטייה אופקית זוויתית לא תהיה גדולה מ-1% מאורך הקטע הנמדד, ובכל מקרה לא גדולה מ-2 ס"מ. הסטייה מהאנכיות לא תהיה גדולה מ - 1.5 ס"מ * הנמדד הקטע גובה
3 מ'
66. מנגד קבע המומחה שטיינר כי מדידות הלר נערכו על הטיח ולא על קיר חשוף, ולפיכך אינן יכולות להעיד על סטייה בקיר הבנוי. המומחה שטיינר מדד את הקירות עם מד לייזר אנך בקיר מטויח בהתאם להוראות ת"י 1920 ות"י 789 המפנה אליו. כן שלל באמצעות פלס קיומה של גליות על פני הטיח. סעיף 5.2.3.2 לתקן 1920 קובע כי הסטייה ה יא המרחק הקטן ביותר בין פני הטיח הנבדק לבין האנך, וכי יש לבצע את המדידה באמצעות סרגל אנך או לייזר ולא פלס, במרחק של 300 מ"מ מהרצפה ו- 100 מ"מ מפינה. הסטייה של המשטח המטויח מהאנך לאורך הקו הנבדק (מ"מ) הינה תוצאה של -
המרחק הגדול ביותר בין פני הטיח הנבדק לבין האנך – המרחק הקטן ביותר בין פני הטיח הנבדק לבין האנך.
67. במדידת קיר הסלון מצא המהנדס שטיינר נקודה בודדת ובה סטייה של כ - 15 מ"מ. לדבריו, מדובר בסטייה מותרת בנקודה יחידה בקירות שגובהם עד 3 מטר (בהתאם לטבלה א-1 נספח 1 לחוות דעת שטיינר).
68. המומחה גיל קבע בחוות דעתו כי לא נמצאה סטייה חריגה מהוראות התקן בכל הנוגע למישוריות הקירות. המומחה ציין כי התובעת לא ידעה להצביע היכן נמצא הליקוי הנטען. עוד קבע המומחה גיל כי בהתאם להוראות תקן 1920.2 לא ניתן לבצע מדיד ה של סטיית קיר על -ידי הצמדת פלס, שכן הצמדת הפלס אל הקיר גורמת למדידה משולבת של הסטייה מאנכיות + סטייה מגליות + סטייה ממישוריות, ולא ניתן להפריד בין הסטיות בצורת מדידה כזאת. מדידה על פי התקן תעשה בהתקנת אנך במרחק של 10-20 ס"מ מהקיר ומדידת האנך האופקי . ניתן לבצע בדיקה זאת גם באמצעות לייזר.
מכאן, קבע המומחה גיל, כי אין משמעות לבדיקתו של המהנדס הלר ביחס לקירות הסלון– שכן זו אינה תקנית.
69. אשר לסטייה הנטענת בקירות הסלון, מסדרון וחדר הורים קבע המומחה גיל כדלקמן:
א. קיר הסלון - לא הובהר דיו באיזה קיר מקירות הסלון מדובר. בבדיקת המומחה לא נמצאה נקודת הסטייה אותה מצא המומחה הנתבעת.
ב. קיר המסדרון - המהנדס הלר לא הצביע על הקיר בו קיים הליקוי הנטען והתובעת לא ידעה להצביע עליו.
ג. קיר בחדר הורים (הקיר משמאל לכניסה) - המומחה מצא את הסטיות הבאות:

בהתאם לתקן 1920.2 הסטייה מהאנכיות לא תעלה על 15 מ"מ בקו אחד והסטייה הממוצעת לא תעלה על 10 מ"מ.
מכאן כי הסטיות שנמדדו בקיר זה קטנות מהסטייה המקסימאלית המותרת בתקן.
70. בסיכומיהם לא התייחסו התובעים לקביעות המומחה גיל כי אין לערוך מדידות באמצעות פלס; כמו גם לא באשר לקביעותיו באשר לאופן ביצוע חישוב הסטייה בהתאם לתקן המחייב. לזאת יוסף כי משמדובר בליקוי שאינו ניתן לתיקון, הפיצוי הוא בהתאם לירידת הערך שגרם הליקוי. אף המומחה הלר ציין כי הוא ממליץ להזמין חוות דעת שמאית שתתייחס לירידת ערך הדירה עקב הליקוי שמצא. בפועל, לא הוגשה חוות דעת התומכת בטענה לירידת ערך.
משכך, אני מאמצת את קביעת המומחה גיל כי אין פגם במישוריות הקירות.
ז.3 - חדר שקד קטן מהמוסכם (סעיף 1.2 לחוות דעת הלר)
71. לטענת המהנדס הלר רוחב חדר שקד הינו 2.71 מ' במקום 2.85 מ', כקבוע בתכנית המכר. המהנדס הציע לתובעים להזמין חוות דעת שמאי לעניין ירידת הערך שנגרמה לדירה עקב הליקוי.
מנגד טוענת הנתבעת כי 4 ס"מ הועברו לטובת חדר רחצה הורים, כי שטח הדירה לא הוקטן וכי בכל מקרה ניתן לסטות בשיעור של 2% מהמיקום המקורי.
72. בחוות דעתו דחה המומחה גיל את טענת המומחה מטעם התובעים, וקבע כי מידות החדר המצויינות בתכנית המכר הן מידות ברוטו (רוחב החדר קודם להתקנת הציפויים). מכאן, כי רוחב החדר נטו צ"ל 2.81 מטר (בחישוב 2.85 מטר – (2*0.02)) . עוד מציין המומחה גיל כי בהתאם לצו מכר דירות (טופס של מפרט), תיקון 2008, סטייה של עד 2% בין השטח המפורט במפרט לשטח בפועל הינו בגדר סטיה קבילה. בענייננו, מדובר בסטייה שאינה עולה על 2% (0.455 מ"ר (שיעור הסטייה) / שטח הדירה (96 מ"ר)). משכך, אין ליקוי.
73. מקובלת עלי קביעתו של המומחה כי המידות המפורטות בתכנית קטנות ב- 2-5 ס"מ מהמידות בפועל, שכן אלו מידות שחושבו לפני מריחת טיח. כך עולה מסעיף 1 להערות התכנית:
"1. כל המידות המסומנות בתכנית הן מידות נטו בין קירות הבניה לפני ביצוע טיח ו/או חומרי גלם אחרים. מידות החדרים מוקטנות בפועל ב- 2-5 ס"מ".
74. עוד מקובלת עלי קביעתו של המומחה גיל כי סטייה בשיעור של עד 2% מחיובי המוכר הנה מותרת.
אכן, סעיף 1 לצו מכר דירות (טופס של מפרט) , תשל"ד-1974 מחייב את המוכר לצרף מפרט לחוזה המכר ולמסור לקונה העתק הימנו. סעיף 2 לצו המכר (מפרט) קובע כי המפרט יהיה בטופס שבתוספת לצו המכר. התוספת לצו המכר (מפרט) כוללת את פרטי הממכר, לרבות שטח הדירה וכל חדר שבתוספת. סעיף 5 לתוספת לצו המכר (מפרט) קובע את אופן מדידת שטח הדירה:
"שטח הדירה הוא _ המחושב על פי כללים אלו:
(א) השטח הכלוא בתוך המצולע הנוצר על ידי הקווים העוברים על פניהם החיצוניים של קירות החוץ של הדירה."
סעיף 7 לתוספת לצו המכר (מפרט) קובע:
"סטיות קבילות:
הסטיות המפורטות להלן הן סטיות קבילות ולא יראו אותן כסטיה ממפרט זה:
(א) סטיה בשיעור של עד 2% בין שטח כמפורט בסעיפים 5 ו-6 ובין השטח למעשה ... "
75. אף בהסכם המכר עוגנה אפשרות המוכר (הנתבעת) לסטות מהוראות התכנית. בסעיף 3 להערות הסכם המכר נקבע כי :
"3. בנוסף יתכנו שינויים בחזיתות, באופן החלוקה הפנימית, וכן במספר ומיקום הפתחים".
ובסעיף 5 להערות הסכם המכר נקבע :
"5. סטייה של עד 2% משטח הדירה ביחס לתכנית זו הינה מוסכמת ומקובלת על הקונה ואינה מהווה הפרה של הסכם המכר ולא תגרור שינויים אחרים בהסכם".
76. עוד אציין כי משמדובר בליקוי שאינו ניתן לתיקון, הפיצוי הנו על דרך של קביעת ירידת הערך בשל הליקוי. ירידת ערך הנה נזק מיוחד הטעון הוכחה. (א' זמיר, שם, בעמ' 332). התו בעים לא טענו לירידת ערך הדירה וממילא לא ה גישו חוות דעת המעריכה את שיעור ירידת הערך הנטען.
משכך, אני מאמצת את קביעת המומחה גיל כי אין ליקוי בסעיף זה.
ז.4 – רוחב מקלחת הורים (סעיף 1.3 לחוות דעת הלר)
77. המהנדס הלר מצא כי רוחב מקלחת ההורים 1.16 מ' במקום 1.20 מ'. המהנד ס הציע לקבל חוות דעת של שמאי לעניין ירידת הערך שנגרמה. חוות דעת כאמור לא הוגשה.
78. משמדובר בטענה לליקוי שאינו ניתן לתיקון ומשלא הוגשה חוות דעת לעניין ירידת ערך בגין הליקוי – דין התביעה ברכיב זה להידחות .
אף מקובלת עליי קביעת המומחה גיל, כי רוחב החדר בין החיפויים הקרמיים הוא כ- 1.11 מ', ורוחב החדר בין טיח לטיח הינו 1.16 מ' – הרוחב (נטו) – בה תאם לנדרש על פי תכנית המכר.
אשר על כן, אני קובעת כי אין ליקוי או אי התאמה בסעיף זה.
ז.5 – עבודות איטום וליקויי רטיבות (סעיפים 1.4-1.5 לחוות דעת הלר)
79. המהנדס הלר מצא כתמי רטיבות ונזילות בכל חלונות הדירה (סעיף 1.4 לחוות דעת הלר) . המהנדס הלר הפנה לת"י 1068 חלק 1: "חלונות: דרישות כלליות ושיטות בדיקה" ולדרישות שנקבעו במסגרתו בכל הנוגע להתקנת חלונות. לחוות הדעת צורף צילום המסגרת של 3 חלונות בדירה, אולם לא סומן על גבי הצילום מקור הנזילה הנטענת. אף לא הוסברה סיבת הנזילה לדעת המהנדס הלר (התקנה לא איכותית של החלונות, חיבורים שאינם תקניים וכו').
עוד מצא המהנדס הלר כתמי רטיבות במקומות שונים בדירה (סעיף 1.5 לחוות דעת הלר): ארון מחלקים, קירות מרפסת שירות, מעל הפנלים בכל הדירה, רטיבות בפוגות בכל הדירה.
המהנדס שטיינר לא מצא כתמי רטיבות סביב החלונות. רטיבות שנמצאה בארון המחלקים ובאמבט תוקנה, והמים בתשתית התאדו.
80. בחוות דעתו ציין המומחה גיל כי לא מצא סימני רטיבות בחלונות חדר שינה הורים, חדר השינה שליד חדר ההורים וחלון הממ"ד. המומחה גיל צרף צילומים של כל החלונות (6 צילומים, עמ' 10 לחוות הדעת, במ/1 ). המומחה גיל גם לא מצא סימנים לחדירת מים ב יציאה למרפסת מהחדר הסמוך למטבח (תמונות צורפו בעמ' 11 לחוות הדעת, במ/1).
81. גם כאן, לא מצאתי סיבה לשנות ממסקנתו של המומחה גיל.
ראשית, לא מצאתי בצילומים אשר צורפו לחוות דעת המומחה הלר אינדיקציה לרטיבות. שנית, טענת התובעים לרטיבות כללית מתחת לכל חלונות הבית, אינה יכולה להתבסס על תמונות של שלושה מחלונות הבית בלבד. שלישית, התובעים לא הוכיחו כי התקנת החלונות בוצעה באופן שאינו תואם את הוראות התקן, ובכל מקרה לא פרטו את אופן הליקוי בהתקנת החלונות בבית, ואת הגורם לרטיבות הנטענת.
המומחה גיל לא מצא רטיבות בארון המחלקים או מעל הפנלים (בתחתית הקירות בסלון ובמטבח). תמונות צורפו בעמ' 12 לחוות דעתו, במ/1. לא מצאתי עילה לשנות ממסקנתו זו. כך גם בנוגע לטענה לרטיבות בקירות מרפסת השירות.
עם זאת אני מקבלת את קביעת המומחה גיל, כי נמצא חוסר אחידות בגימור הצבע . עלות התיקון - 600 ₪.
ז.6 - רטיבות בתקרה (סעיף 1.6 לחוות דעת הלר)
82. מחוות דעת המומחה גיל עולה כי נמצאו סימני רטיבות ממשיים בחדר השינה הגובל עם חדר הרחצה הכללי (תמונות צורפו בעמ' 13 לחוות הדעת, במ/1). עוד נמצאו סימני רטיבות בחדר השינה שבין חדר האמבט לחדר שינה הורים, בקיר הגובל עם חדר רחצה הורים (תמונות צורפו בעמ' 14 לחוות הדעת, במ/1). בבדיקה שערך מצא המומחה כי הרטיבות מתפשטת גם לאזור המסדרון, בכניסה לחדר שינה הורים (תמונה צורפה בעמ' 14 לחוות הדעת, במ/1). כן נמצאו סימנים לרטיבות בקיר חדר שינה הורים הגובל עם חדר רחצה הורים (תמונה צורפה בעמ' 15 לחוות הדעת, במ/1).
יצוין כי תקופת הבדק לגבי רטיבות הנה ארבע שנים (סעיף 6 לתוספת הראשונה לחוק המכר (דירות) ותקופת האחריות שלוש שנים לאחר מכן.
83. המומחה גיל העריך את עלות התיקונים בסכום כולל של 25,750 ₪.
עבודות התיקון כוללות פירוק אריחי חדר האמבטיה והחיפוי סביב האמבטיה; תיקון איטום; בדיקת צנרת המים והדלוחין ותיקון נזילה ככל ותמצא; החלפת הריצוף והחיפוי בחדר זה וצביעה מחודשת של הקירות אשר נפגעו מהרטיבות. כן יש לבצע פירוק של הריצוף והחיפוי בחדר רחצה הורים ולתקן את איטום החדר; לבדוק את צנרת המים והדלוחין וכ כל שתמצא נזילה יש לתקנה. גם בחדר זה יש להחליף את הריצוף והחיפוי.
ז.7 - רטיבות בפוגות בכל הדירה (סעיף 1.5.4 לחוות דעת הלר)
84. המהנדס הלר מצא רטיבות בפוגות בכל הדירה, והמליץ על פירוק הריצוף והחלפת תשתית הרצפה.
מנגד, המומחה שטיינר לא מצא כל רטיבות בפוגות . לדבריו, השינוי בגוון הצבע אינו מעיד על רטיבות.
85. אני מקבלת את קביעתו של המומחה גיל, לפיה לא מצא סימני תפרחות ברובה בריצוף, או רטיבות קפילארית בתחתית הקירות (מלבד אזורים הגובלים עם חדרי הרחצה).
86. המומחה גיל מצא חלודה בתחתית דלת הממ"ד. באשר לכך קבע כי יש לערוך בדיקת מעבדה לאיתור רטיבות, על-ידי נטילת האגרגט, יבושו בטמפרטורה של 105 מעלות, והשוואת משקלו לפני ואחרי הייבוש. לחלופין ניתן להזמין בדיקה של מכון התקנים באמצעות שאיבת חול בקשיות. על מנת לקבוע אם קיימת רטיבות מעל הרמה המותרת בתקן, יש לבצע בדיקה מעבדתית של מצע המילוי.
התובעים לא ביצעו בדיקה כאמור ולא שלחו ממצאים כלשהם לבחינת המומחה. משכך, יש לראותם כמי שזנחו טענתם זו, ומכל מקום לא עמדו בנטל להוכיחה.
עם זאת, קבע המומחה כי יש לצבוע את מלבן דלת הממ"ד בעלות של 250 ₪.
ז.8 - רטיבות (סעיף 1.6 לחוות דעת הלר)
87. המומחה גיל לא מצא רטיבות בפינת תקרת חדר ההורים, כנטען על-ידי המהנדס הלר (סעיפים 1.6.1, 1.6.3 ל חוות דעת הלר).
88. עוד לא מצא המומחה גיל רטיבות סביב הצינור הוורטיקאלי באמבטיה כפי שמצא המהנדס הלר (סעיף 1.62 לחוות דעת הלר, תמונה צורפה בעמ' 17 לחוות דעת גיל, במ/1). משכך, ככל והיה ליקוי – הרי הוא תוקן (כפי שציין המהנדס שטיינר).
89. בחוות דעתו ציין המהנדס הלר כי קיימת חדירת מים מהמרפסת אל תוך הדירה, וכי ישנו חשש עקב רטיבות יותר גבוהה בפוגות הצמודות לוויטרינה בסלון ולדלת המרפסת בחדר הילדים (סעיף 1.7 לחוות דעת הלר) . לדעת המומחה הלר יש לפרק את הריצוף הקיים, לבצע יציקה בשיפועים נכונים, ל התקין יריעות בטומניות חדשות , תוך הקפדה על חפיפה והדבקה או הלחמה תקינים, ביצוע בדיקת הצפה, וריצוף מחדש.
המומחה שטיינר לא מצא רטיבות.
אני מקבלת את קביעת המומחה גיל לפיה לא מצא חדירת רטיבות מאזור זה.
90. לטענת המהנדס הלר, חסרים אפי המים בתחתית יציקות בולטות במרפסת (1.8.1 לחוות דעת הלר). לטענת המנדס שטיינר, אין צורך לבצע אפי מים בתחתית קורות, כאשר הטיח החיצוני הוא אקרילי או אבן בלתי סופג. באשר לרטיבות שנמצאה, זו קשורה להחלפת ריצוף במרפסת השכנים מלמעלה - אין המדובר בבעיה נמשכת, אלא סימנים קודמים לרטיבות שהסתיימה.
המומחה גיל מצא סימני נזילות מים אופקיות בתחתית הקורה בקצה המרפסת (תמונות צורפו בעמ' 18 לחוות דעת המומחה, במ/1). משכך, קבע המומחה גיל, יש לבצע אף מים באמצעות זוויתן בקצה הקורה ולתקן את הצבע.
עלות התיקון - 550 ₪.
91. עוד קבע המהנדס הלר כי אין אפי מים מעל לפתחי החלונות . אפי המים משמשים לניקוז מים אנכי תקין אשר מונע חדירת מים מהקירות. התקנת אפי המים נדרשת בהתאם למפרט הכללי הבין משרדי לבניה, סעיף 100512 וכן ת"י 1752, חלק 1, סעיף 1.2.3 (סעיף 1.8.2 לחוות דעת הלר). לשם תיקון הליקוי יש לחרוץ את הבטון בדיסק. העלות המשוערת היא 6,000 ₪ (סעיף 1.9 לחוות דעת הלר).
המהנדס שטיינר ציין כי אין דרישה ליצור חריץ אף מים בתחתית מבנה שחזיתו מוגנת מפני ספיגת רטיבות.
בבדיקתו, מצא המומחה גיל כי בגליפים העליונים בחלונות נמצאו סימני נזילות אופקיים כתוצאה ממחדל לחרוץ א פי מים באזור זה. משכך, יש לבצע חריצי אף מים ולתקן הגימור ב- 4 חלונות .
עלות התיקון - 1,200 ₪.
ז.9 - נגרות
92. המהנדס הלר טען כי מלבן הדלת משופע בשיירי דבק (סעיף 1.10 לחוות דעת הלר) .
בחוות דעתו ציין המומחה גיל כי לא ראה שיירי דבק כנטען. עוד ציין כי לדברי התובעת הוסרו שיירי הדבק מהדלת. משכך, קבע המומחה, אין ליקוי בסעיף זה. לא מצאתי סיבה לסטות מקביעתו זו.
93. עוד קבע המהנדס הלר כי מצא פגמים במלבני הדלתות, וכי אלה הותקנו בניגוד לת"י 23, חלק 2, סעיף 4.9 (סעיף 1.11 לחוות דעת הל ר). המומחה שטיינר טען כי הדלתות הותקנו על -ידי התובעים עצמם, ולפיכך פגמים בהן אינם באחריות הקבלן. עוד הוסיף כי התובעים לא התלוננו בנושא מעולם, וממילא חלפו תקופות הבדק והאחריות.
בחוות דעתו אישר המומחה גיל כי השלבניות מתפרקות ברוב הדלתות (תמונות צורפו בעמ' 20 לחוות דעת גיל, במ/1). עוד דחה המומחה גיל את הטענה כי הטענה לפגם לא הועלתה במהלך תקופות הבדק והאחריות , בשים לב לכך שהמהנדס הלר ביקר בדירה ביום 8.4.20214 (שנה וחמישה חודשים אחרי מסירת החזקה בדירה לתובעים). בהקשר זה יצוין כי תקופת הבדק לגבי נגרות הנה שנתיים (סעיף 1 לתוספת לחוק המכר (דירות)) ותקופת האחריות שלוש שנים לאחר מכן – סך הכל חמש שנים. המומחה הוסיף כי לא הוצגו בפניו אסמכתאות לטענה כי הדלתות הותקנו על-ידי התובעים.
לזאת יוסף כי בהתאם למפרט המכר, הנתבעת תספק ותתקין את דלתות הפנים והחו ץ של הדירה. לעניין זה ראו טבלה המפורטת בסעיף 3.5 לטבלה מספר 3 למפרט:

הנתבעת לא הוכיחה כי סוכם על חריגה מההסכם, או כי התובעים סיפקו את הדלתות בעצמם.
זאת ועוד, מצאתי את עדות התובע לפיה דלתות הפנים לא סופקו על ידי קבלן אחר – מהימנה (עמ' 6, ש' 31-33). דברים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח הערה 39 לפרוטוקול המסירה (נספח ב' לתצהיר התובע, ת/1), הקובעת כי יש לבצע "תיקונים אחר דלתות".
המומחה גיל אמד את עלות תיקון הליקוי ים בסכום של 1,000 ₪. משכך, אני פוסקת לתובעים 1,000 ₪ ברכיב זה.
94. לדברי המהנדס הלר, לא הותקנו מעצורים לדלתות בדירה (סעיף 1.12 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר טען כי התקן אינו מחייב להתקין מעצורי דלתות. עוד טען כי הדלתות הותקנו על-ידי התובעים.
אני מקבלת את קביעת המומחה גיל, כי התקנה מושלמת של דלת כוללת התקנת מעצור לדלת, שכן לא סביר שדלתות יפגעו בקירות. הנתבעת לא המציאה את ההוראות המלאות של התקן אשר לטענתה פוטר אותה מהתקנת מעצורי דלתות.
משכך, אני מקבלת את קביעת המומחה גיל לפיה יש ליקוי בסעיף זה. עוד אני מקבלת את אומדן המומחה גיל בכל הנוגע לתיקון הליקוי ברכיב זה, ומעמידה את עלות התיקון על סך 300 ₪.
95. המהנדס הלר מצא כי הלבשת הדלת בחדר ההורים פגומה (סעיף 1.13 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר טען כי לא מדובר בפגם בדלת, אלא בתחזוקה לקויה. עוד חזר על טענת הנתבעת כי הדלתות נרכשו והותקנו על-ידי התובעים.
המומחה גיל קבע כי פגיעות מעין אלה שמצא (תמונה צורפה בעמ' 21 לחוות דעת גיל, במ/1) יכולות להיגרם על-ידי דיירי הדירה לאחר המסירה. משלא נמצא רישום ב פרוטוקול המסירה בעניין ליקוי זה, לא הוכח כי היה קיים במועד מסירת החזקה בדירה.
איני מקבלת את קביעת המומחה גיל בנקודה זו. בפרוטוקול המסירה צוין פגם שתואר כ"תיקונים אחר דלתות". אמנם אין פירוט של הפגם והדלת בו נמצא, התאור הנו כללי ולא ברוה מהותו. ואולם, בשים לב לכך שהפרוטוקול נרשם על-ידי נציג הנתבעת, יש לזקוף את היעדר המסויימות בתיאור הפגם לחובתה של הנתבעת. זאת ועוד, המהנדס הלר ביקר בדירה ביום 8.4.2014, שנה וחמישה חודשים בלבד לאחר מסירת החזקה בדירה – במהלך תקופת הבדק (בהתאם לסעיף 1 לתוספת לחוק המכר (דירות), תקופת הבדק לגבי נגרות הנה שנתיים). יתר על כן, אף לו היה מדובר בליקוי שהתגלה במהלך תקופת האחריות (עד חמש שנים ממועד מסירת החזקה בדירה), עדיין מדובר באי התאמה, שכן מדובר בליקוי שמקורו בעבודה או בחומרים (סעיף 4(א)(3) לחוק המכר (דירות)). די בכך בכדי לקשור בין הפגם לבין הנתבעת.
אני מעמידה את התיקון ברכיב זה על סך של 500 ₪.
ז.10 – מסגרות
96. לדעת המהנדס הלר, מלבן דלת הממ"ד אינו צבוע היטב (סעיף 1.15.1 לחוות דעת הלר).
המומחה גיל מצא כי גימור הצבע של מלבן הדלת אינו אחיד. בנוסף, נמצאה חלודה בתחתית המלבן (תמונה צורפה בעמ' 22 לחוות דעת גיל, במ/1). התיקון נכלל בסעיף 1.5.4 לחוות דעת הלר.
97. עוד מצא המהנדס הלר כי מנעול החלון תפוס בצבע (סעיף 1.15.2 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר קבע כי שני המנעולים משוחררים בתנועה חופשית.
המהנדס גיל מצא כי הליקוי תוקן וכי המנעולים אינם תפוסים (תמונות צורפו בעמ' 22 לחוות דעת גיל, במ/1). משכך, נדחית התביעה בסעיף זה.
98. המומחה הלר מצא כי מלבן חלון הממ"ד לא דופן כראוי (סעיף 1.15.3 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר מצא כי בוצע דיפון מלא בהתאם לתקני פיקוד העורף.
בבדיקת הקשה על חלון הממ"ד לא מצא המומחה גיל אזורים החשודים כחלולים. עוד ציין המומחה גיל כי על מנת לבדוק את הטענה כדבעי יש לבצע קידוח במלבן, ולמדוד את המרווח. בהתאם להנחיות פיקוד העורף, על המרווח בין הבטון לבין פרופיל הדלת להיות עד 2 מ"מ. מרווח כאמור מפיק צליל בעת בדיקת הקשה. משלא נמצא ליקוי בעת בדיקת הקשה, אין הצדקה לבצע בדיקה נוספת.
המומחה גיל אף לא מצא בבדיקתו ליקוי מהותי בגימור הצבע של מלבן חלון הממ"ד (סעיף 1.15.4 לחוות דעת הלר) .
קביעתו של המומחה גיל מקובלת עליי. משכך, אני קובעת כי אין ליקוי ברכיב זה.
צביעת צינורות האוורור בממ"ד
99. המהנדס הלר מצא כי צינורות האוורור בממ"ד אינם צבועים כראוי (סעיף 1.15.5 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר מצא כי הצינורות צבועים כראוי, ובכל מקרה מדובר בליקוי הנובע מתחזוקה לקויה.
בבדיקתו מצא המומחה גיל כי לא בוצעה צביעה בחלק הפנימי של נישת הצינור (תמונה צורפה בעמ' 23 לחוות דעת גיל, במ/1). המומחה גיל קבע כי לא מדובר בליקוי הנובע מתחזוקה לקויה .
קביעתו של המומחה גיל מקובלת עלי ולא מצאתי סיבה לסטות ממנה . יצוין כי תקופת הבדק גם לגבי מסגרות הנה שנתיים (סעיף 1 לתוספת לחוק המכר (דירות). כן אני מקבלת את הערכתו לפיה עלות התיקון היא 200 ₪.
100. לטענת המהנדס הלר, מלבן דלת הכניסה הראשית אינו צבוע כהלכה (סעיף 1.16.1 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר סבר כי אין פגם בצביעה.
בבדיקתו מצא המומחה גיל כי יש לשפר את גימור הצבע של מלבן דלת הכניסה לדירה (תמונות צורפו בעמ' 24 לחוות דעת גיל, במ/1).
המומחה גיל אמד את עלות תיקון הליקוי בסכום של 250 ₪. לא מצאתי סיבה לסטות מקביעתו זו.
101. עוד מצא המהנדס הלר כי מלבן דלת הכניסה הראשית חלול (סעיף 1.16.2 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר מצא כי במיקום העוגנים נותר מקום מספיק למילוי מלוא מלבן הדלת.
בבדיקה ויזואלית לא מצא המומחה גיל ממצאים כגון סדיקה בהיקף הדלת או ממצאים אחרים, היכולים להעיד על ליקוי ב עיגון מלבן הדלת. בבדיקת הקשה (בדיקה לא תקנית), לא נשמע צליל חלול. המומחה גיל ציין כי לשם בדיקת הטענה כדבעי יש לבצע קידוח במלבן ולמדוד את המרווח. יחד עם זאת ציין המומחה כי לדעתו בדיקה זו מיותרת, שכן בבדיקת ההקשה, היא הבדיקה המקדימה לקידוח, לא נמצאו אזורים החשודים כחלולים.
משכך, קבע המומחה גיל, אין ליקוי בסעיף זה. לא מצאתי סיבה לסטות מקביעתו זו של המומחה.
102. המהנדס הלר מצא כי הרוזטה על ידית דלת הממ"ד עקומה (סעיף 1.18 לחוות דעת הלר) . המהנדס שטיינר מצא כי הרוזטה חופשית . עוד ציין כי בעבר היא הודבקה אל הכנף על-ידי מנהל העבודה מטעם הנתבעת.
אני מקבלת את קביעתו של המומחה גיל כי יש ליישר את הרוזטה של ידית הדלת (תמונות צורפו בעמ' 25 לחוות דעת המומחה גיל, במ/1).
עלות התיקון 250 ₪.
103. לטענת המהנדס הלר, תריס הממ"ד הותקן באופן החוסם את ניקוז משקוף דלת הממ"ד (סעיף 1.19 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר מצא כי קיימים מרווחי ניקוז בצדדים, כמו גם במפגש הכנפיים.
המומחה גיל מצא בבדיקתו כי סף חלון הממ"ד אינו מנוקז כנדרש (תמונה צורפה בעמ' 26 לחוות דעת המומחה גיל, במ/1). עוד קבע כי יש לבצע פתחי ניקוז במסילות התריס או לחלופין להגביה מעט את המסילות כך שיתאפשר הניקוז.
לא מצאתי סיבה לסטות מקביעתו של המומחה גיל. עוד אני מקבלת את קביעת המומחה גיל כי עלות התיקון הנה 350 ₪.
104. המומחה הלר מצא כי חלון הממ"ד אינו נסגר עד הסוף (סעיף 1.20 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר מצא כי החלון נסגר עד הסוף וחלקיו מתאימים.
בבדיקתו מצא המומחה גיל כי החלון נסגר כנדרש. משכך, קבע, ככל שהיה ליקוי הרי הוא תוקן (תמונות צורפו בעמ' 26 לחוות דעת גיל, במ/1).
לא מצאתי עילה לסטות מקביעת המומחה בסעיף זה.
105. עוד קבע המהנדס הלר כי יש לכוון את האינסרט של דלת הכניסה הראשית (סעיף 1.21 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר סבר כי לוח האינסרט מותקן ישר.
בבדיקתו לא מצא המומחה גיל ליקוי המצדיק תיקון (תמונה צורפה בעמ' 27 לחוות דעת גיל, במ/1). לא מצאתי סיבה לסטות מחוות דעת המומחה.
106. המהנדס הלר מצא פגיעות בציפוי דלת הכניסה (סעיף 1.22 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר ציין כי מדובר בשריטות וכי הליקוי הנטען לא הופיע בפרוטוקול המסירה.
בבדיקתו מצא המומחה גיל שריטה ופגיעה בציפוי של דלת הכניסה (תמונה צורפה בעמ' 27 לחוות דעת גיל, במ/1). עוד ציין כי הליקוי נכלל בפרוטוקול המסירה (סעיף 37 לפרוטוקול המסירה, נספח ב' לתצהיר התובע, ת/1) .
המומחה אמד את עלות תיקון הליקוי בסכום של 550 ₪.
107. המהנדס הלר מצא כי צפוי החוץ של דלת הכניסה מלוכלך (סעיף 1.23 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר מצא כי הציפוי סביר וממילא חלפה תקופה האחריות.
בבדיקתו מצא המומחה גיל כתמים על הציפוי (תמונות צורפו בעמ' 28 לחוות דעת המומחה גיל, במ/1). עוד ציין המומחה כי בפרוטוקול המסירה צוין כי יש לבצע ניקיון יסודי לבית.
משכך, יש לתקן את הליקוי וככל והתיקון לא יצלח – להחליף את חיפוי הדלת.
כאמור, תקופת הבדק לגבי מסגרות הנה שנתיים, ותקופת האחריות (הכוללת ליקויים בעבודה או בחומרים) שלוש שנים נוספות. המהנדס הלר ראה את הליקוי בעת שביקר בדירה ביום 8.4.2014 - שנה וחמישה חודשים לאחר מסירת החזקה בדירה. די בכך לבסס את אחריות הנתבעת לאי ההתאמה.
משכך, אני מאמצת את קביעת המומחה גיל. עוד אני מאמצת את קביעתו כי עלות תיקון הליקוי – 500 ₪.
ז.10 - עבודות אינסטלציה סניטרית וניקוז
108. המהנדס הלר מצא כי בוצע צינור שרשורי בחדר רחצה (סעיף 1.23 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר מצא כי בוצעו פעולות בצינור.
בבדיקתו מצא המומחה גיל כי הותקן צינור שרשורי לניקוז הכיור. מדובר בכיור משודרג שהוזמן על-ידי התובעים ולא בכיור סטנדרטי (תמונות צורפו בעמ' 29 לחוות דעת גיל, במ/1).
המומחה גיל קבע כי הליקוי אינו באחריות הנתבעת. לא מצאתי עילה לשנות מקביעתו זו.
109. עוד קבע המהנדס הלר כי בציפוי האמבט בחדר הרחצה נמצאו פגמים (סעיף 1.25 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר מצא סימני שימוש בלבד.
המומחה גיל מצא באמבט הפח פגמים בודדים בסמוך לנקז (תמונה צורפה בעמ' 29 לחוות דעת גיל, במ/1). הפגמים לא צוינו בפרוטוקול המסירה, והמומחה קבע כי אין זה בלתי סביר כי נגרמו בשל השימוש. משכך, אין לחייב את הנתבעת בגין הליקוי.
לא מצאתי עילה לשנות מקביעת המומחה בסעיף זה.
110. עוד טען המהנדס הלר כי האמבט בחדר הרחצה אינו מדופן כנדרש (סעיף 1.26 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר חלק על קביעתו זו. עוד ציין כי התקן אינו מחייב לדפן את הדפנות ואין אין מדפנים את השוליים של האמבט.
המומחה גיל קבע כי הטענה אינה רלבנטית, שכן במסגרת ביצוע האיטום בחדר הרחצה ממילא יפורק האמבט וידופן מחדש.
משכך, אין ליקוי בסעיף זה.
111. המהנדס הלר קבע כי חסר גימור רובה סביב האמבט בחדר רחצה כללי. המהנדס שטיינר טען כי מדובר בתחזוקה לקויה.
המומחה גיל קבע כי במסגרת תיקון האיטום בחדר הרחצה ממילא יתוקן הליקוי הנטען.
112. עוד טען המהנדס הלר כי קופסאות הביקורת בולטות מפני הריצוף (סעיף 1.28 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר ציין כי המכסים מגיעים עם קופסאות הביקורת. המכלול של הקופסא והמכסה תקניים והתקנתם בוצעה באופן רגיל.
בבדיקתו לא מצא המומחה גיל ליקוי במכסי קופסאות הביקורת (תמונה צורפה בעמ' 30 לחוות דעת המומחה גיל, במ/1). משכך, קבע, אין ליקוי בסעיף זה.
לא מצאתי עילה לשנות מהחלטתו.
113. עוד מצא המהנדס הלר כי צנרת ניקוז המטבח נוזלת (סעיף 1.29 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר חלק על קביעתו.
בבדיקתו מצא המומחה גיל כי החיבור בין הצנרת הלבנה לצנרת האפורה בוצע על-ידי החדרת הצנרות זו לזו, ללא חיבור תקני (צילום צורף בעמ' 31 לחוות הדעת). משכך, יש לבצע חיבור תקני בין הצנרות.
עלות תיקון הליקוי – 350 ₪.
114. עוד מצא המהנדס הלר כי חסר מכסה לארון המחלקים (סעיף 1.30 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר הסכים עם קביעתו, אולם ציין כי אין לדעת אם היה בעבר והוסר על-ידי התובעים, וכי לא נרשמה תלונה בעניין זה במסגרת פרוטוקול המסירה .
בבדיקתו מצא המומחה גיל כי רכזת המים ממוקמת בנישה בפנים הדירה וללא מכסה (תמונה צורפה בעמ' 31 לחוות דעת גיל, במ/1). עוד ציין כי הליקוי נכלל בפרוטוקול המסירה. משכך, על הנתבעת להשלים את המכסה החסר.
עלות תיקון הליקוי – 500 ₪.
115. המהנדס הלר מצא כי לא בוצע איטום בין ברז האינטרפוץ לקרמיקה מתחת לרוזטה במקלחת הורים (סעיף 1.31 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר קבע כי לא ניתן לראות את החיבורים שכן הם מעבר לקיר. בבדיקה לא נמצאה רטיבות.
המומחה גיל ציין כי במסגרת תיקון האיטום בחדר הרחצה ממילא יפורק החיפוי. ככל וקיים ליקוי, הוא יטופל במסגרת תיקוני האיטום בחדר האמבטיה . משכך, אין לפסוק סכום נוסף בסעיף זה.
116. עוד טען המהנדס הלר כי אביזר הטוש מחובר באופן לקוי לקיר (סעיף 1.32 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר חלק על קביעתו.
המומחה גיל קבע כי גם ליקוי זה, ככל וקיים, יתוקן במסגרת תיקון איטום חדר האמבטיה. משכך, קבע המומחה גיל, אין לפסוק סכום נוסף בסעיף זה.
117. המהנדס הלר מצא גימור רובה לא מקצועי ורובה מתפוררת בין חיפוי הקרמיקה למשטח השיש במטבח ובחדר הרחצה (סעיף 1.33 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר טען כי מדובר בליקוי הנובע מתחזוקה לקויה.
בבדיקתו מצא המומחה גיל כי בוצע מילוי רובה בין החיפוי למשטח השיש במטבח (תמונה צורפה בעמ' 32 לחוות דעת גיל, במ/1), וכי מילוי הרובה מתפורר. עוד ציין המומחה גיל כי הטענה הועלתה במסגרת שנת הבדק. משכך, יש להתקין במטבח מילוי גמיש אנטיבקטריאלי. התיקון באמבטיה יבוצע במסגרת תיקוני האיטום.
עלות התיקון 250 ₪.
118. עוד מצא המהנדס הלר אריחי קרמיקה שבורים/סדוקים במקלחת ההורים (סעיף 1.34.1 לחוות דעת הלר) ובאמבטיה (סעיף 1.34.2 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר ציין כי הטענה לא נכללה בפרוטוקול המסירה.
המומחה גיל ציין כי בפרוטוקול המסירה נטען לקרמיקה שבורה בשתי המקלחות (סעיף 9 לפרוטוקול). מכל מקום, האריחים יוחלפו במסגרת תיקוני האיטום באמבטיה. משכך, אין לפסוק פיצוי נוסף בגין סעיף זה.
119. עוד מצא המהנדס הלר אריחי קרמיקה חלולים במטבח/חדרי רחצה (סעיף 1.35 לחוות דעת הלר) . המהנדס שטיינר לא מצא ליקוי בבדיקת הקשה שבצע.
המומחה גיל לא מצא פגמים ויזואליים או התנתקות של אריחי חיפוי. מכל מקום, האריחים בחדרי הרחצה יוחלפו ממילא במסגרת תיקוני האיטום.
משכך, לא פסק המומחה פיצוי נוסף בסעיף זה.
120. כך גם לגבי הליקוי הנטען במלט רובה בין האריחים (סעיף 1.36 לחוות דעת הלר), אריחים בולטים/שקועים במקלחת הורים (סעיף 1.37.1 לחוות דעת הלר), הרכבת אריחי פסיפס בסטייה מקווים ישרים (סעיף 1.38.1 לחוות דעת הלר), התקנת אריחי פסיפס כך שהם בולטים/שקועים מהמישור (סעיף 1.38.2 לחוות דעת הלר), אריחי פסיפס משופעים בחומרי בנייה (סעיף 1.38.3 לחוות דעת הלר), ביצוע רובה באריחי הפסיפס בצורה לא מקצועית (סעיף 1.38.4 לחוות דעת הלר), ליקוי בגמר פינת האמבטיה (סעיף 1.39 לחוות דעת הלר) וחיבור לקוי בפינת פסי האלומיניום באמבטיה (סעיף 1.40 לחוות דעת הלר).
כל הליקוים הללו יתוקנו, ככל ויידרש, במסגרת איטום חדרי הרחצה. לא מצאתי עילה לסטות מקביעתו זו של המומחה.
ז.11 - חשמל
121. המהנדס הלר טען כי לוח החשמל לא מושלם (סעיף 1.41 לחוות דעת הלר).
המומחה גיל מצא כי יש להשלים את הפלסטיקים החסרים בלוח החשמל (צילום צורף בעמ' 36 לחוות דעת גיל, במ/1).
עלות תיקון הליקוי 50 ₪.
122. עד טען המהנדס הלר כי לא בוצע סימון של הנתיכים בלוח החשמל (סעיף 1.42 לחוות דעת הלר).
בבדיקתו מצא המומחה גיל כי טרם בוצע סימון לשיוכי המעגלים החשמליים בלוח. עוד ציין כי הטענה הועלתה במהלך שנת הבדק. משכך, יש לתקן את הליקוי.
עלות התיקון – 250 ₪.
123. עוד טען המהנדס הלר כי נקודות גופי התאורה הותקנו באופן רופף, ולא קובעו כיאות לתקרה (סעיף 1.43 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר ציין כי גופי התאורה נרכשו על-ידי התובעים.
אני מקבלת את קביעת המומחה גיל כי גופי התאורה הרופפים הינם גופי תאורה משודרגים, אשר הותקנו על ידי התובעים . לפיכך, אין לחייב את הנתבעת בתיקון הליקוי בהתקנתם.
124. לטענת המהנדס הלר הותקנו קופסאות החשמל כך שהן בולטות מפני הקירות (סעיף 1.44 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר לא מצא ליקוי בנקודה זו. עוד קבע כי התקנת קופסאות החשמל תואמת את הדרישות הקבועות בתקנות החשמל.
אני מקבלת את קביעת המומחה גיל, כי גופי התאורה הותקנו באופן פרטי על-ידי התובעים (צילום צורף בעמ' 38 לחוות דעת גיל, במ/1).
משכך, אין ליקוי בסעיף זה.
125. עוד טען המהנדס הלר כי יש להתקין מכסה לארון התקשורת (סעיף 1.45 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר טען כי המכסה הותקן.
בבדיקתו מצא המומחה גיל כי הותקן מכסה לארון התקשורת (צילום צורף בעמ' 38 לחוות דעת המומחה גיל, במ/1).
משכך, אין ליקוי ברכיב זה.
126. עוד טען המהנדס הלר כי הותקנו אביזרים מסדרות שונות (סעיף 1.46 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר טען כי מקובל כי אביזרים שונים הם בעלי צורה שונה, וכי כל האביזרים הם מתוצרת אותו יצרן.
בבדיקתו מצא המומחה גיל כי מפסק הדוד הוחלף על-ידי התובעים על מנת לאפשר שליטה מרחוק (צילום צורף בעמ' 39 לחוות דעת גיל, במ/1). משכך, הטענה לליקוי אינה רלבנטית עוד.
ז.12 - טיח וצבע
127. המהנדס הלר טען כי בוצעו תיקוני שפכטל בולטים ולא מקצועיים, תוך שינוי מהטקסטורה הקיימת (סעיף 1.47 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר, לעומת זאת, טען כי הנתבעת לא התחייבה לבצע שפכטל אלא שליכט וצביעה בלבד.
המומחה גיל ציין כי המהנדס הלר לא פרט היכן מצוי הליקוי. משכך, לא ניתן לבדקו אלא באופן מדגמי. בבדיקה מדגמית נמצא כי יש לשפר את גימור הקירות במסדרון. ואולם, עלות תיקון הליקוי כלולה בסעיף 1.50 (צביעת הקירות במסגרת הטיפול באיטום הנזילות). משכך, אין חיוב נוסף בגין סעיף ליקוי זה.
128. המהנדס הלר טען כי מראה הטיח לא אחיד (סעיף 1.48 לחוות דעת הלר) . המהנדס שטיינר טען כי התובעים לא הצביעו על מקום הליקוי הנטען וכי מראה הטיח אחיד ותואם את התקן.
המומחה גיל ציין כי גם בסעיף זה לא הצביע המהנדס הלר על מיקום הליקוי. משכך, לא ניתן לבדוק את הטענה אלא באופן מדגמי. בבדיקה לא נמצא ליקוי מהותי הדורש תיקון. ועוד, התובעים ציינו בפני המומחה כי ביצעו תיקוני צבע (כך עולה גם מעדות התובעת, עמ' 9' ש' 26 ). משכך, לא ניתן לדעת היום באחריות מי הליקוי בטיח, גם לו נמצא.
129. עוד טען המהנדס הלר כי מפגשי הקירות מצויים במרחק משתנה (סעיף 1.49 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר טען כי אין חריגות או סטיות מהוראות התקן.
המומחה גיל קבע כי גם בסעיף זה לא ציין המהנדס הלר היכן מצוי הליקוי הנטען . משכך, לא ניתן לבדוק את הטענה אלא באופן מדגמי. בבדיקה ויזואלית לא מצא המומחה גיל ליקוי מהותי המצדיק תיקון.
משכך, לא פסק המומחה פיצוי בסעיף זה. לא מצאתי סיבה לסטות מקביעתו זו של המומחה.
130. עוד קבע המנדס הלר כי שיפולי הקירות מצויים במרחק משתנה (סעיף 1.50 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר טען כי המהנדס הלר לא ציין היכן מצוי הליקוי הנטען וכי התקן הישראלי אינו מגדיר מהו המרווח הנדרש בין השיפולים לקירות. משכך, מדובר בבדיקה ויזואלית סובייקטיבית.
אני מקבלת את קביעתו של המומחה גיל כי בבדיקה מדגמית ויזואולית שערך, מצא כי יש לבצע תיקון מקומי של הגימור מעל הפאנלים באזור הכניסה לבית ובמסדרון (צילום צורף בעמ' 40 לחוות דעת גיל, במ/1), וכי יש לבצע באזורים אלה העגלה של הטיח מעל לפאנלים.
עלות התיקון 850 ₪.
131. עוד טען המהנדס הלר כי הטיח והצבע מתקלפים (סעיף 1.51 לחוות דעת הלר). המהנדס שטיינר אישר כי יש לבצע תיקוני צבע בתקרה של תחתית המרפסת בשל רטיבות שהייתה במרפסת העליונה.
המומחה גיל קבע כי תיקון הליקוי נכלל בסעיף 1.8.1 לחוות דעתו.
132. המהנדס הלר טען כי יש לבצע תיקוני צבע בגמר כל התיקונים (סעיף 1.52 לחוות דעתו). המהנדס שטיינר טען כי לא נמצא ליקוי המצדיק תיקון ובוודאי שאין צורך לצבוע לאחר התיקון.
מקובלת עלי קביעתו של המומחה גיל כי תיקוני הצבע כלולים בסעיפים הספציפיים המתייחסים לכל תיקון ותיקון. משכך, אין צורך לפסוק סכום נוסף בגין תיקוני צבע.
133. עוד טען המהנדס הלר כי צביעת הקירות והתקרה בוצעה באופן לקוי. המהנדס שטיינר טען כי בוצע טיח שליכט מלא בהכנה נכונה וכי הקירות נצבעו בכיסוי מלא. תחזוקת הטיח היא באחריות התובעים.
המומחה גיל ציין כי בהתאם לתמונה שצורפה לחוות דעת המהנדס הלר, כוונתו לקיר המרפסת. בבדיקה מצא המומחה גיל כי הצבע בקיר המרפסת מתקלף וכי הגימור לא אחיד (צילומים צורפו בעמ' 41 לחוות דעת גיל, במ/1). משכך, יש לצבוע את הקיר.
עלות התיקון היא 650 ₪.
ז.13 - עבודות ריצוף קרמיקה/גרניט פורצלן
פגיעות באריחים (סעיף 1.54 לחוות דעת הלר)
134. לטענת התובעים נמצאו פגמים ופגיעות רבים באריחים שהותקנו בדירה. לטענת המהנדס שטיינר לא נמצאו שברים או סדקים . במספר מרצפות נמצאו קילופים בפינות. התיקונים במרצפות בוצעו בעבר וחלף המועד לתביעת תיקונים נוספים.
המומחה גיל מצא 31 אריחים פגועים בדירה (ללא הזזת ריהוט): 3 אריחים פגועים בממ"ד; 6 אריחים פגועים בחדר השינה הצמוד לחדר ההורים; 3 אריחים פגועים בחדר השינה הורים (ללא הזזת ריהוט ); 5 אריחים פגועים בחדר שליד הכניסה; 3 אריחים פגועים במסדרון; 11 אריחים פגועים בסלון.
בפרוטוקול המסירה נכללה טענה לריצוף שבור בדירה ובמרפסת (סעיף 8). עוד נטען להיעדר רזרבה של אריחים (סעיף 20 לפרוטוקול המסירה, נספח ב' לתצהיר התובע, ת/1) .
135. בחוות דעתו הציע המומחה גיל כי הנתבעת תנסה לתקן את האריחים על-ידי מתקן אריחים מקצועי כדוגמת מר מיכאל לכט. המומחה ציין כי יש לבצע את התיקון ללא השארת מראה "טלאי". ככל והתיקון לא יצלח, יש להחליף את כל הריצוף בדירת התובעים, בעלות גורפת של 32,600 ₪. מסכום זה יש להפחית סך של 850 ₪ - עבור תיקוני צבע וטיח מעל לפאנלים, וכן 800 ₪ עבור תיקוני רובה . משכך, העלות הכללית להחלפת הריצוף בדירה הועמדה על סכום של 30,9 50 ₪.
136. נוכח המלצת המומחה גיל, ובהסכמת הצדדים, הוריתי למר לכט לבקר בדירה ולנסות לתקן את האריחים הפגומים.
הצדדים חלוקים באשר לתוצאותיו של ביקור זה.
בפעם הראשונה ביקר בדירה נציג מטעם מר לכט, ככל הנראה בנו. לדברי התובעים בדק הנציג את האריחים ומסר שלא ניתן לתקנם, שכן מדובר באריחים מבריקים. לאחר שהתובעים מסרו על תוצאות הביקור לבית המשפט, ביקשה הנתבעת כי מר לכט עצמו יבקר בדירה.
137. אין מחלוקת כי מר לכט ביקר בדירה וכי במהלך ביקורו לא תיקן את הליקוי באריחים. לטענת התובעים מסר להם מר לכט כי לא ניתן לתקן את האריחים לאור ריבוי הפגמים והכשלים באריחים בדירה. לעניין זה העידה התובעת בתצהיר המשלים שהוגש מטעמה בתגובה לתצהירו של מר לכט ( סעיפים 2-7 לתצהירה, ת/2) וכן בחקירתה בפניי :
"ת. מר לכט הגיע, פתחתי לו את הדלת והצגתי את עצמי ועשינו סיור בבית כמה דקות. הוא עבר בבית וראה את האריחים, ריצוף, ראה את החדרים, והוא אמר לי יש הרבה ריצוף פגום ולא כדאי לסדר. זה היו המילים שלו ... הוא עבר איתי בבית ואמר זה המון אריחים ולא שווה לסדר את זה. פתאום הוא אמר לי הם רוצים לסדר את זה שוב. אז ראשית, הבן שלו ניסה. היה אצלי 4 שעות בבית ואני הפסדתי יום עבודה. הוא ניסה ולא הצליח. 2. בגלל שאדון לכט היה אצלי ואמר לי משהו אחד ואז אמר משהו אחר, אני לא מוכנה שיכנסו אלי לסדר לי ריצוף. אני שילמתי עבור ריצוף חדש אז אני רוצה חדש, אז אני אביא בעלי מקצוע מהשורה הראשונה שיעשו לי את זה כמו שצריך, אני אשלם להם תוספת שיעשו עבודה טובה". (ע' 10, ש' 4-15)
מנגד, טענה הנתבעת כי מר לכט אמר לתובעים כי ניתן לתקן את האריחים. הנתבעת אף הגישה תצהיר שערך מר לכט (נ/2), ב מסגרתו העיד כי ניתן לתקן את המרצפות בדירה בשיעור הצלחה של 90%- 95%.
138. בסיכומיהם, טענו התובעים כי אין לקבל את תצהירו של מר לכט, שכן מר לכט עבד עבור הנתבעת והנו בעל אינטרס להעיד לטובתה. זאת ועוד, ניתנה למר לכט הזדמנות לבצע את התיקונים, אולם הוא לא עשה כן. מנגד, טענה הנתבעת כי יש להסתמך על תצהירו של לכט, כי ניתן לתקן את האריחים וכי החלפת האריחים בכל הדירה בשל מספר אריחים פגומים מבחינה אסתטית אינה סבירה או מידתית.
139. איני מקבלת את עמדת הנתבעת. ואסביר.
ראשית, מר לכט או מי מטעמו ביקרו בדירה פעמיים. במהל ך שני הביקורים לא תוקנו האריחים, למרות שלא הייתה כל מניעה לבצע את התיקון או לפחות להתחיל לבצעו . בתצהירו הלקוני לא התייחס מר לכט לעניין זה, לא הבהיר מדוע לא החל בתיקון האריחים, או לכל הפחות מדוע לא קבע מועד לביצוע התיקונים. עוד חסר בתצהירו של מר לכט אופן ביצוע התיקון הנדרש, מהם הליקויים אשר עשויים להימצא באריחים לאחר תיקונם ועל סמך מה ביסס הערכתו ביחס לסיכויי הצלחת התיקון .
שנית, בעדותו בפניי אישר מר לכט כי הוא נותן שירותים לנתבעת (ע מ' 14, ש' 23-26). משכך, לא ניתן להתייחס אליו כאל עד נטול פניות. בשים לב למעמדו כמו גם לדל ות תצהירו, אני קובעת כי משקל תצהירו של מר לכט אינו גבוה.
מנגד, מצאתי את עדותה של התובעת מהימנה.
משכך, אני קובעת כי הנתבעת לא עמדה בנטל להראות כי ניתן לתקן את האריחים באופן אסתטי.
140. אף איני מקבלת את טענת הנתבעת כי אין זה סביר להחליף את הריצוף בכל הדירה בשל מספר אריחים פגומים. כעולה מחוות דעת המומחה נמצאו 31 אריחים (בשטחים הגלויים בלבד). עוד קבע המומחה כי מדובר במספר לא מבוטל של אריחים. עוד יוזכר כי מדובר בליקוי שהופיע בפרוטוקול המסירה, ומעדות התובעים ניכר כי מפריע להם מאד.
אשר על כן, אני פוסקת פיצויים ברכיב זה בסכום כולל של 30,950 ₪.
הבדלי טקסטורה וגוון בריצוף (סעיפים 1.55-1.56 לחוות דעת הלר)
141. אני מקבלת את חוות דעת המומחה גיל כי לא נמצאו הבדלי טקסטורה או שוני מהותי בגוון האריחים.
חיתוך וגימור של אריחים צמוד למזוזות הדלתות (סעיף 1.57 לחוות דעת הלר)
142. אני מקבלת את חוות דעת המומחה גיל כי לא נמצא ליקוי מהותי ב כל הנוגע לחיתוך וגימור של האריחים/שיפולים בצמוד למזוזות הדלתות.
תיקוני רובה מקומיים ( סעיפים 1.58-1.60 לחוות דעת הלר)
143. המומחה גיל קבע כי יש לבצע תיקוני רובה מקומיים. הטענה לליקוי ברובה נטענה במהלך שנת הבדק. עלות תיקון הליקוי – 800 ₪.
המומחה גיל דחה את הטענות לעניין פגמים בגימור הרובה או גוונים שונים של מלט רובה במישקים.
עוד דחה המומחה את טענת המהנדס הלר לקיומם של אריחים בולטים/שקועים (סעיף 1.61 לחוות דעת הלר), שכן המהנדס הלר לא ציין היכן מצויים האריחים אליהם התייחס.
ז.14 - אלומיניום
ארגזי התריסים (סעיף 1.62 לחוות דעת הלר)
144. לטענת המהנדס הלר חסרים מח סומי רוחות בתחתית ארגזי התריסים. בנוסף, לא הודבקו חומרי בידוד על דפנות ארגזי התריס.
המהנדס שטיינר מצא כי לא הותקנו פסי סגירה תחתונים לארגזי התריסים בסלון ובחדר שקד בהתאם לתקן. לא ידוע אם חסר בידוד על מכסה ארגז התריס .
המומחה גיל הפנה ת"י 1509.2 הדן בתריסי גלילה. התקן קובע כי המרווח המקסימלי המותר בין פרופיל החלון למסילת התריס יהיה 15 מ"מ (סעיף 3.6.1, הסעיף והשרטוט צורפו בעמ' 46 לחוות דעת המומחה, במ/1). בויטרינה ביציאה למרפסת ובחדר שינה הורים נמצא כי המרווח בין פרופיל החלון/ויטרינה לבין מסילת התריס גדול מזה הנדרש בתקן. משכך, יש להשלים את הפרופיל החסר בתחתית ארגזי התריסים בוויטרינה ובחדר שינה הורים. כן יש להשלים את הפרופיל החסר בתחתית ארגז התריס בחדר שינה שקד. בחלון חדר האמבטיה נמדד מרווח הקטן מ-15 מ"מ. משכך, חלון זה עומד בדרישות התקן.
עלות תיקון הליקוי – 1,100 ₪.
אטמי חלונות (סעיף 1.63 לחוות דעת הלר)
145. המהנדס הלר טען כי חסרים אטמים בחלונות. המהנדס שטיינר מצא כי הותקנו אטמים.
בבדיקת המומחה גיל נמצא כי חסרים חלק מהפלסטיקים במכלולי החלונות ויש להשלימם. עלות התיקון - 300 ₪.
זכוכית בטיחותית בחדרי האמבטיה (סעיף 1.64 לחוות דעת הלר)
146. המהנדס הלר טען כי לא הותקנה זכוכית בטיחותית בחדרי הרחצה. המהנדס שטיינר טען כי החלונות הותקנו בגובה העולה על 1.05 מ', ולפיכך אין צורך בהתקנת זכוכית בטיחותית.
המומחה גיל הפנה להוראות ת"י 1099.1.1, העוסק, בין השאר, בשמשות בחדרי אמבטיה (סעיף 3.2.6, צורף בעמ' 47 לחוות דעת המומחה גיל, במ/1). התקן קובע כי מקום בו קיימת סכנת החלקה על משטח רטוב יש להתקין זכוכית בטיחותית מסוג C לפחות. עוד נקבע כי הדרישה אינה חלה על שמשה המותקנת בגובה העולה על 2.05 מ' מהרצפה.
המומחה מצא כי החלונות בחדרי הרחצה הן זכוכיות מעומעמות. משכך, לא ניתן לבדוק את סוג הזגוגית באמצעות מד ליזר. בחלון חדר האמבטיה נמצאה חותמת המעידה על כך שהזכוכית שהותקנה בחלון היא זכוכית בטיחותית מחוסמת (תמונות צורפו בעמ' 48 לחוות הדעת, במ/1). בזגוגית שהותקנה בחלון חדר חרצה הורים לא נמצא סימון (תמונה צורפה בעמ' 48 לחוות הדעת , במ/1). יתכן והסימון מוסתר על-ידי הפרופילים. לחלופין, יתכן ומדובר בזכוכית טריפלקס, שאין חובה לסמנה. משכך, יש לפרק את הזכוכית ולהראות כי מדובר בזכוכית בטיחותית מחוסמת או טריפלקס. ככל ולא יומצא אישור כאמור, יש להחליף את הזגוגית בחלון לזכוכית בטיחותית. עלות התיקון – 600 ₪.
הנתבעת לא המציאה אישור כי הזגוגית שהותקנה בחלון היא בטיחותית. משכך, אני מחייבת את הנתבעת בעלות החלפת הזגוגית.
זיגוג פגום במעקה מרפסת (סעיף 1.65 לחוות דעת הלר)
147. לטענת המהנדס הלר הזיגוג במעקה המרפסת פגום. המהנדס שטיינר מצא נקודת קילוף בזכוכית.
המהנדס גיל מצא כי בזכוכית השלישית במעקה מכיוון דלת המרפסת נמצא פגם (צילום צורף בעמ' 49 לחוות דעת הלר). משכך, יש להחליף את הזכוכית. עלות התיקון – 700 ₪.
פגם באיטום דלת חדר ילדים (סעיף 1.66 לחוות דעת הלר)
148. המהנדס הלר מצא כי דלת חדר הילדים אינה אטומה. המהנדס שטיינר קבע כי התובעים התקינו את הדלתות ובכל מקרה לא נדרש כי הדלת תהא אטומה.
המומחה גיל הפנה לתמונה שצורפה לחוות דעת המהנדס הלר, לפיה מדובר בדלת אלומיניום ולא דלת הפנים אליה התייחס המהנדס שטיינר. בבדיקת הדלת מצא המומחה גיל כי יש לבצע כיוון של הדלת לקבלת סגירה תקנית (תמונה צורפה בעמ' 50 לחוות דעת המומחה גיל, במ/1).
עלות התיקון – 350 ₪.
פגם בחלון ממ"ד (סעיף 1.67 לחוות דעת הלר)
149. המהנדס הלר קבע כי חלון הממ"ד אינו נסגר כראוי. המנהדס שטיינר מצא כי החלון נסגר היטב.
המומחה גיל מצא בבדיקתו כי יש לבצע כיוון של חלון הממ"ד. עלות התיקון – 350 ₪.
עוד קבע המומחה גיל כי גימור חלון הממ"ד סביר ואין צורך לבצע גמר פינות גרונגים (סעיף 1.68 לחוות דעת הלר). לא מצאתי עילה לסטות מקביעתו זו של המומחה.
עוד אני מקבלת קביעת המומחה גיל כי טענת המהנדס הלר כי יש לכוון סגירות בחלונות האלומינ יום הנה כללית ואינה מפרטת באיזה חלון נמצא הליקוי , ולפיכך דינה להידחות.
ז.15 - עבודות אבן טבעיות (סעי פים 1.70-1.71 לחוות דעת הלר)
150. המהנדס הלר טען כי אדני האבן סדוקים ומשופעים בחורים. מנגד טען המהנדס שטיינר כי אבן טבעית הנה מגוונת מטבעה ובעלת צורות שונות. האבן שהותקנה תקינה ועומדת בדרישות תקן 2378.
בבדיקתו מצא המומחה גיל כי יש לבצע תיקונים מקומיים בלוחות הקופינג במרפסת באמצעות מילוי וליטוש (עמ' 51 לחוות הדעת, במ/1) .
עלות התיקון - 450 ₪.
151. אשר לטענה כי לוחות הקופינג שמתחת למעקה הזכוכית במרפסת הנם בגוונים שונים קבע המומחה גיל כי מדובר בחיפוי אבן טבעית, המתאפיינת בשונות מבחינת הגוון. המומחה גיל אף הציג דוגמאות (עמ' 53-55 לחוות דעת גיל, במ/1). משנקבע כי החיפוי יהא באבן טבעית, יש לצפות לשינוי בגוון שכן מניפת הצבעים של האבן ענפה, ובכך מתקבל המראה הטבעי.
אשר לחיפוי הקירות במרפסת, לא נמצא שוני מהותי בגוון.
ז.16 - סיכום ביניים
152. להלן אומדן הליקויים עליהם מצאתי כי יש לפצות:
סעיף הליקוי
עלות התיקון (בש"ח)
גימור צבע בקיר מרפסת שירות (סעיף 1.5.2 לחוות דעת גיל)
600
תיקוני רטיבות (סעיף 1.5.3 לחוות דעת גיל)
25,750
צביעת מלבן דלת ממ"ד (סעיף 1.5.4 לחוות דעת גיל)
250
ביצוע אף מים באמצעות זויתן בתחתית יציקות המרפסת (סעיף 1.8.1 לחוות דעת גיל)
550
חריצת א פי מים ב ארבעה חלונות (סעיף 1.8.2 לחוות דעת גיל)
1,200
תיקוני דלתות (סעיף 1.11 לחוות דעת גיל)
1,000
מעצורי דלתות (סעיף 1.12 לחוות דעת גיל)
300
פגם בהלבשת דלת חדר ההורים (סעיף 1.13 לחוות דעת גיל)
500
צביעת צינורות האוורור בממ"ד (סעיף 1.15.5 לחוות דעת גיל)
200
צביעת מלבן דלת כניסה (סעיף 1.16.1 לחוות דעת גיל)
250
תיקון רוזטה של דלת ממ"ד (סעיף 1.18 לחוות דעת גיל)
200
יצירת פתחי ניקוז במסילות התריס בחלון הממ"ד (סעיף 1.19 לחוות דעת גיל)
350
תיקון ציפוי דלת הכניסה (סעיף 1.22 לחוות דעת גיל)
550
ניקוי לכלוך מציפוי החוץ של דלת כניסה (סעיף 1.23 לחוות דעת גיל)
500
חיבור תקני בין הצנרות בצנרת המטבח (סעיף 1.29 לחוות דעת גיל)
350
מכסה לארון מחלקים (סעיף 1.30 לחוות דעת גיל)
500
תיקון רובה מתפוררת בין חיפוי הקרמיקה לבין משטח השיש במטבח (סעיף 1.33 לחוו ת דעת גיל)
250
השלמת פלסטיקים חסרים בלוח החשמל (סעיף 1.41 לחוות דעת גיל)
50
סימון נתיכים בלוח החשמל (סעיף 1.42 לחוות דעת גיל)
250
תיקון של הגימור מעל לפאנלים בכניסה לבית ובמסדרון (סעיף 1.50 לחוות דעת גיל)
850
תיקון צבע מתקלף במרפסת (סעיף 1.53 לחוות דעת גיל)
650
החלפת אריחים (סעיף 1.54 לחוות דעת גיל)
30,950
תיקוני רובה מקומיים (סעיף 1.58 לחוות דעת גיל)
800
השלמת פרופיל חסר בתחתית ארגז תריסים בחדר שינה שקד (סעיף 1.62 לחוות דעת גיל)
1,100
הוספת אטמים לחלונות (סעיף 1.63 לחוות דעת גיל)
300
החלפת זכוכית בחלון חדר רחצה הורים לזכוכית בטיחותית (סעיף 1.64 לחוות דעת גיל)
600
החלפת זגוגית במעקה מרפסת (סעיף 1.65 לחוות דעת גיל)
700
כיוון דלת האלומיניום בחדר ילדים (סעיף 1.66 לחוות דעת גיל)
350
כיוון לחלון ממ"ד (סעיף 1.67 לחוות דעת גיל)
350
ליטוש ומילוי לוחות קופינג באדני אבן פגומים (סעיף 1.70 לחוות דעת גיל)
450
סה"כ
70,470

153. משקבעתי כי ניתנה לנתבעת הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים, זכאים התובעים לפיצוי שישקף את עלות התיקונים בצירוף מע"מ בשיעור 17% ועלות פיקוח בשיעור 10% - סך הכל 90,695 ₪.
בשים לב להיקף התיקונים, לתביעת התובעים לדיור חלוף ובהיעדר טענה לביצוע התיקונים על-ידי קבלנים מזדמנים – לא מצאתי עילה להוספת סכו מים נוספים לעלות התיקונים.
ח - דיור חלופי
154. נוכח השיפוץ הנדרש מהתובעים לבצע בדירתם, ובכלל זה החלפת הריצוף בדירה ותיקוני רטיבות, יידרשו התובעים לעזוב את דירתם ולשכור מקום חלופי.
המומחה גיל העריך את משך ביצוע עבודות הריצוף ב- 14 ימי עבודה לפחות (עמ' 55 לחוות דעת גיל).
155. אני מעריכה את משך הזמן הנדרש לביצוע כלל התיקונים בחודש ימים ופוסקת לתובעים פיצוי בס כום כולל של 3,500 ₪ בגין שכר דירה חודשי.
עוד אני אומדת את התשלום בגין ניקיון הדירה לאחר השיפוץ בסך 500 ₪.
ט - פיצויים בגין נזק לא ממוני
156. בגין רכיב זה אני מורה לנתבעת לפצות את התובעים בסכום כולל של 5,000 ₪.
בקביעת סכום הפיצוי התחשבתי בשיהוי הניכר בהגשת התביעה מחד גיסא, וסוג והיקף הליקויים מאידך גיסא ( לרבות ליקויי רטיבויות ו החלפת ריצוף).
י - סופו של דבר
157. אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:
א. עלות תיקון ליקויי הבנייה בסכום כולל של 90,695 ₪;
ב. פיצויים בגין עגמת נפש בסכום כולל של 5,000 ₪;
ג. פיצויים בגין דיור חליפי, לרבות ניקיון הדירה -4,000 ₪;
ד. הוצאות התובעים בסך כולל של 8,653 ₪;
ה. שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.
הסכומים ישולמו תוך שלושים יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום בחיפה , כ"ה חשוון תשפ"ב, 31 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.