הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 38319-12-19

בקשה מס' 4

בפני
כבוד ה שופט אורי גולדקורן

המבקשת

שותפות שיווק כבלים מסילות 1995 בע"מ,
ח"פ 55-0014344
ע"י ב"כ עו"ד מיטל תורג'מן-כהן

נגד

המשיבה

פ. מרום שירותי בניה ופרוייקטים 2003 בע"מ,
ח"פ 51-3430116
ע"י ב"כ עו"ד דורון שמעוני

החלטה בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה

1. בפניי בקשה של המבקשת (הנתבעת) להו רות למשיבה (התובעת) להפקיד ערובה לתשלום כל הוצאותיה במידה והתביעה שהיא הגישה נגדה תידחה.

2. המשיבה הגישה נגד המבקשת כתב תביעה מתוקן בסכום של 1,574,385 ₪ לפיצויה בגין נזקיה בעקבות ליקויים בכבלי פלדה שהיא הזמינה מהמבקשת. בכתב ההגנה נטען כי הכבלים לא הוזמנו מהמבקשת ולכן אינם באחריותה.

3. המבקשת הגישה בקשה להורות למשיבה להפקיד ערובה בסכום של 150,000 ₪ להבטחת תשלום הוצאותיה אם תדחה התביעה כנגדה, וזאת מהטעמים הבאים: (1) בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) ולפסיקה , הכלל הוא חיוב חברה בע"מ בהפקדת ערובה; (2) ביום 20.1.2020 ניתן פסק דין שחייב את המשיבה לשלם למבקשת 260,000 ₪ בתביעה שהיא הגישה נגדה בתיק אזרחי 31885-10-18. למרות שבקשת עיכוב ביצוע שהגישה המשיבה במסגרת הליך ערעור נדחתה, היא לא שילמה למבקשת את החיובים שהוטלו עליה, למעט מימוש פיקדון בסך 80,000 ₪. כמו-כן, המשיבה לא שילמה למבקשת הוצאות בסך 3,000 ₪ בהם היא חויבה עם דחיית בקש תה לעיכוב ביצוע; (3) קיים חשש כבד שהמשיבה לא תשלם את סכום ההוצאות ככל שתחויב בהם; (4) סכום ההפקדה המבוקש בשיעור 10% מסכום התביעה הוא ראוי .

4. בתשובת המשיבה נטען כי יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים: (1) המבקשת לא צירפה תצהיר לתמיכה בבקשה, בניגוד לתקנה 214 יג לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי); (2) בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות אין חובה להטיל ערובה על חברה בע"מ; (3) המבקשת לא הציגה תשתית עובדתית שמצדיקה חיוב המשיבה בהפקדת ערובה; (4) המשיבה , ש מספקת שירותים בארץ ובעולם בתחום בתי הגידול והחממות, הוקמה בשנת 2003 והיא בעלת מוניטין רב שנים. היא מייצאת מוצרים לחו"ל ויש לה יכולת כלכלית שתאפשר לה לשלם בעתיד, ככל שתידרש , את הוצאות המבקשת. המשיבה היא חברה בעלת כושר פירעון, מתנהלת מול ספקים רבים, מעסיקה עובדים רבים ומשלמת מיסים ואת התחייבויותיה הכספיות; (5) המשיבה היא חברה רווחית בעלת הון עצמי ש קיבלה דירוג טוב בדו"ח BDI בזכות היותה חברה ותיקה שהיקף הכנסותיה הוא מעל 52 מיליון ₪, ש משלמת את חובותיה ושלא היו לה שעבודים בשנה האחרונה על נכסיה; (6) בניגוד לטענות המבקשת, המשיבה שילמה לה לאחרונה סכום כולל של 260,000 ₪ בהתאם לפסק הדין בתיק אזרחי 31885-10-18 . תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדה נסגר והיא שילמה את ההוצאות בגינן חויבה במסגרת בקשתה לעיכוב ביצוע; (7) טענותיה של המשיבה בכתב התביעה הן מבוססות ויש סיכוי טוב שתביעתה תתקבל. בידי המשיבה מכתב ממנכ"ל המבקשת , בו הוא הודה ב אחריות המבקשת לנזקי המשיבה בגין כבלים פגומים. המשיבה אף הזמינה חוות דעת שמאי ואגרונום שהעריכו את נזקיה; (8) היו קשרי מסחר בין הצדדים בשנים 2011 -2018 במהלכן המשיבה רכשה מהמבקשת סחורה בשווי כולל של 3 מיליון ₪ והמשיבה שילמה תמיד את חובותיה; (9) חיוב המשיבה בהפקדת ערובה יפגע בזכויות היסוד שלה. סכום הערובה המבוקשת הוא גבוה וחורג מהמקובל. התשובה נתמכה ב תצהיר של ערן פלוטקין, בעלים ומנכ"ל ב משיבה וצורפו דו"ח BDI, אישור רואה חשבון, אישור על תשלום וכרטסת הנהלת חשבונות.

5. בתגובה שהגישה המבקשת נטען כלהלן: (1) יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בהתאם לתנאי סעיף 353א לחוק החברות ולפסיקה ; (2) המשיבה לא עמדה בנטל הבאת ראיות כנדרש אשר ליכולתה הכלכלית ולא הציגה אישורי בנק, דו"חות כספיים ודו"חות רווח והפסד; (3) באישור של רואה החשבון שצורף אין פירוט לאיזה שנים הוא מתייחס . כמו-כן הנתונים בו מתייחסים לשנת 2018 ואינם עדכניים. אין באישור פירוט נכסיה של המשיבה ופירוט התחייבויותיה . לפי אישור רואה החשבון, מחזור העסקאות של המשיבה לשנת 2019 היה 44 מיליון ₪ ואילו לפי דו"ח BDI בשנת 2015 היה מחזור העסקאות 52 מ יליון ₪ - ירידה של 15% במשך 4 שנים . מכאן שסביר כי בשנת 2020 מחזור העסקאות ירד עקב צמצום היצוא לחו"ל; (4) המשיבה לא פרעה את חובה למבקשת, שנאלצה להגיש תביעה ולפנות להוצאה לפועל לצורך הטלת עיקולים, במהלכם התברר שזכויות המשיבה משועבדות לבנקים; (5) המשיבה לא שילמה למבקשת הוצאות בהם היא חויבה ביום 4.5.2020; (6) מדו"ח BDI שצורף עולה כי המשיבה נמצאת בדרגת סיכון גבוהה, כי אותרו פיגורים בתשלומים, כי כל נכסיה משועבדים בשעבוד קבוע לטובת בנק לאומי, כי אין למשיבה נכסים, כי בעלת מניותיה היא חברה בע"מ וכי המלצת אשראי עומד ת על 40 אלף ₪ בלבד; (7) המשיבה לא הוכיחה איתנות כלכלית או נסיבות שבהן אין הצדקה לחייבה בהפקדת ערובה; (8) אין מקום בשלב זה לתת משקל משמעותי לשאלת סיכויי התביעה, שאינם גבוהים . לתגובה צורפו מכתבים מבנקים שנשלחו לבא כוח המבקשת.

6. בבואו של בית המשפט להכריע בשאלה האם להורות לתובע להפקיד ערובה, עליו לאזן בין זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות חוקתית, לבין האינטרס להגן על נתבע מפני תביעות סרק ומפני מצב שבו לא יוכל לפרוע את הוצאותיו מהתובע. האיזון האמור עשוי להשתנות בהתאם לזהות התובע. כיוון שהמשיבה היא חברה חל עליה סעיף 353א לחוק החברות לפיו עליה רובץ נטל ההוכחה לשכנע את בית המשפט כי קיימות נסיבות המצדיקות שלא להורות על הפקדת ערובה וכי יש ביכולתה לשלם את ההו צאות למבקשת, במידה והתביעה תדחה.

7. סעיף 353א לחוק מגדיר מספר תנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות כי החברה התובעת תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, במידת והנתבע יזכה בדין. תנאים אלו כפי שהם נקבעו בפסיקה : (1) מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת. (2) ה דבר ייעשה לבקשת הנתבע. אלא אם כן - (3) סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה. או (4) החברה הוכיחה ש יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר (פורסם בנבו, 13.7.2008); רע"א 10376/07 ל. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 11.2.2009) . נקבע אף כי בשלב הראשון ייבחן מצבה הכלכלי של החברה. אם המסקנה תהא שהחברה לא תוכל לשלם את ההוצאות, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה. עוד צוין כי בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה, ויש להיזקק לכך רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד. שיקול סיכויי ההליך כשלעצמו לא יהא השיקול העיקרי בהחלטה בבקשה לערבות (רע"א 5738/13 שרה סעלוק נ' שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו, 14.11.2013). בשלב האחרון יבחן גובה הערובה.

8. מהתצהיר שצורף ומדו"ח מיום 9.6.2020 של משרד רואי חשבון, עלה כי המשיבה קיימת משנת 2003, כי יש לה לקוחות בארץ ובחו"ל, כי נכון לסוף שנת 2018 היא הייתה בעלת הון עצמי של 14 מיליון ₪, כי בשנת 2019 היה מחזור עסקאות יה 44 מיליון ₪ וכי היא בעלת עודף נכסים על התחייבויות שוטפות בסך 12 מיליון ₪. כמו-כן, לא הייתה מחלוקת כי המשיבה הפקידה 80,000 ₪ במסגרת הליך קודם, כאשר נדרשה לכך. בנוסף, המשיבה טענה בתשובתה כי הסכום של 260,000 ₪ בהם היא חויבה שולמו למבקשת. עובדה זו לא הוכחשה בתגובת המבקשת. אשר לטענת המבקשת שהמשיבה נותרה חייבת לה תשלום הוצאות שהוטלו עליה בערכאת הערעור, הרי שבתשובת המשיבה נטען כי סכום זה שולם . המבקשת לא צירפה תצהיר ואסמכתאות לתמוך בטענה זו. אשר לסיכויי ההליך, בשלב ראשוני זה של המשפט ראוי לנקוט במשנה זהירות בטרם קביעת סיכויי ההליך. על כן, נוכח העובדה שהמשיבה הרימה את הנטל בדבר יכולתה הכלכלית, שיקול סיכויי ההליך הינו משני בחשיבותו.

9. כאמור, המשיבה הצביעה בתגובתה לבקשה לחייבה בהפקדת ערובה, על יכולתה הכלכלית. לפיכך, במקרה דנא, מכלול השיקולים והנסיבות מטים את הכף לטובת אי חיובה של המשיבה בהפקדת ערובה.

10. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה . הנני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל .

ניתנה היום, י"ז תמוז תש"פ, 09 יולי 2020, בהעדר הצדדים.