הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 35235-08-15

לפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון

התובעת
ראודה חסונה ת.ז. XXXXXX950
ע"י ב"כ עוה"ד פנינה רחמימוב – ברקאי ואח'

נגד

הנתבעת
וורדה דכוור ת.ז. XXXXXX504
ע"י ב"כ עוה"ד ענאן חמאם ואח'

פסק דין

לפני תביעה חוזית- כספית.
התובעת, ילידת 1967, רווקה ותושבת יפו. התובעת טוענת כי במהלך שנת 2013 הבחינה במודעה שפרסמה הנתבעת- בעלת משרד שידוכים למגזר הערבי והדרוזי בישראל, בעתון " המדינה" המתפרסם בשפה הערבית והמופץ למגזר הערבי והדרוזי בישראל. במודעה הציגה עצמה הנתבעת כבעלת משרד הכרויות לבני המגזר הערבי והדרוזי.
ביום 14.11.13 פנתה התובעת לנתבעת לצורך קבלת שירותי שידוך וחתמה עם הנתבעת על הסכם למתן שירותים. לטענת התובעת, התחייבה הנתבעת לאתר ולתאם עבורה פגישות עם בני זוג פוטנציאלים מדי חודש וכי פרטיה הכלליים ( למעט שם ופרטי התקשרות), יפורסמו על ידי הנתבעת במסגרת פרסומים קבועים בעיתון כדוגמת המודעה אותה ראתה התובעת. במעמד החתימה על ההסכם שילמה התובעת לנתבעת סך של 8,000 ₪ וסך נוסף של 500 ₪ עבור שירותי עו"ד ועריכת ההסכם. כנגד סכומים אלו נמסרו חשבוניות לתובעת. לטענת התובעת העתק ההסכם לא נמסר לידיה מאחר והנתבעת טענה כי זהו הנוהל בעסקה.
התובעת טוענת כי על אף התחייבויותיה של הנתבעת בהתאם להסכם, במשך שנה שלמה לא פורסמו פרטי התובעת בעיתון, אף לא פעם אחת ונקבעה לה פגישה אחת בלבד, לאחר כחצי שנה ממועד עריכת ההסכם. מאז אותה פגישה, לא פעלה הנתבעת למימוש התחייבויותיה בהתאם להסכם.
התובעת טוענת כי פנתה אל הנתבעת ודרשה השבה של כספה, שכן הנתבעת אינה ממלאת את חלקה בהסכם. התובעת טוענת כי הנתבעת טענה באזניה לראשונה כי חלק מהמועמדים הפונים למשרדה דורשים השכלה אקדמית והתובעת אינה בעלת השכלה שכזו. עוד טוענת התובעת כי הנתבעת הציעה לה את שירותיה לתקופה של שנה נוספת ללא תשלום, אלא שלטענת התובעת גם במהלך תקופה זו לא הוצעה לה ולו הצעה אחת ולא נערכה פגישה עם מועמד כלשהו.
התובעת טוענת כי הודיעה לנתבעת על כוונתה לפנות לעו"ד לשם השבת כספה. לטענת התובעת, אז החלה הנתבעת לפעול נמרצות ולתאם פגישות לתובעת עם מועמדים פוטנציאליים אלא שהתובעת מצדה נמנעה מלהשיב לפניות הנתבעת מחשש כי מדובר ברמייה וניסיון להימנע מהשבת כספה בגין שירותים שלא קיבלה. הצעת הנתבעת למתן תקופה נוספת למתן השירותים ללא תשלום, נדחתה על ידי התובעת.
לטענת התובעת מעשיה או מחדליה של הנתבעת מהווים הפרה של ההסכם בין הצדדים. לטענתה היא ציפתה לקבלת השירותים המובטחים לה ובמעשיה של הנתבעת היה משום ניצול מצוקתה של התובעת תוך הצגת מצג שווא ועשיית עושר שלא כדין. לטענתה, יש במעשי הנתבעת רשלנות, הטעייה ורמיה תוך ניצול מצבה ומצוקתה של התובעת. התובעת טוענת כי על הנתבעת מוטלת חובת זהירות מוגברת כלפי לקוחותיה והיא חבה כלפיהם בחובת נאמנות והגינות. עוד טוענת התובעת כי התחייבות הנתבעת כלפיה לא הייתה מובילה בהכרח למציאת בן זוג מתאים, אולם נועדה לכל הפחות לסייע לה להיפגש עם מועמדים ולתת לה אפשרות ממשית למצוא קשר אשר יוביל להקמת תא משפחתי. התובעת העמידה תביעתה על סך של 33,500 ₪ בגין השבת תשלום בעבור שירותי השידוך, שכ"ט עו"ד, פיצוי בגין הפרת ההסכם, עגמת נפש ונזק ללא ממוני.
הנתבעת טוענת כי התובעת פנתה אליה לשם קבלת שירותי שידוך ואף הגדירה את דרישותיה לגבי בן הזוג הרצוי במסמך " העדפות אישיות" אותו מילאה. לטענת הנתבעת היא פעלה בהתאם להסכם על מנת לנסות ולאתר לתובע בן זוג פוטנציאלי שיתאים לדרישותיה ואף איתרה לתובעת בן זוג שכזה, אלא שהקשר בין השניים הופסק מסיבות שאינן תלויות בנתבעת, לפיכך מוכחשת הפרת ההסכם המיוחסת לה בידי התובעת. לטענת הנתבעת, בהתאם להסכם היא לא התחייבה כלפי התובעת לאתר לה בני זוג פוטנציאליים מדי חודש, אלא רק להפעיל את כל קשריה וכישוריה ומאגר המידע העומד לרשותה כדי לנסות ולמצוא לתובעת בן זוג מתאים.
הנתבעת טוענת כי התובעת נותרה חייבת לה סך של 350 ₪, סכום עליו הסכימה הנתבעת לוותר כמחווה של רצון טוב. לטענתה, היא לא מסרה לתובעת עותק מההסכם מתוך רצון לשמור על פרטיות התובעת והתובעת אף חתמה על תצהיר במסגרתו הסכימה כי ההסכם יישאר בחזקת הנתבעת. לטענתה, היא פעלה מעבר לחובתה לפי ההסכם על מנת לאתר לתובעת בן זוג אלא שהתובעת בחרה שלא להגיב לפניותיה. לטענתה, היא כלל לא התחייבה כלפי התובעת לפרסם את פרטיה באמצעי תקשורת כלשהו.
הנתבעת טוענת כי הציעה לתובעת מספר בני זוג אפשריים, אלא שהתובעת סירבה להיפגש עמם בטענה כי היא אינה מעוניינת להכיר בן זוג גרוש או אלמן, זאת בניגוד להצהרותיה במסגרת דף ההעדפות האישיות עליו חתמה. לטענת הנתבעת, ביום 7.1.14 פנתה אליה התובעת וביקשה ממנה שלא להפנות אליה מועמדים מאחר והכירה מישהו ולאחר כחודש ביקשה ממנה התובעת להמשיך ולפעול על מנת לאתר בן זוג עבורה. לטענתה, היא העניקה לתובעת תקופה נוספת של מתן השירותים ללא תשלום, זאת על אף שהיא אינה מחויבת לעשות זאת עפ"י ההסכם. לטענתה דווקא התובעת היא זו שהפרה את ההסכם כאשר התעלמה מפניותיה.

דיון:
תוכן ההסכם בין הצדדים והתחייבויותיהם בהתאם להסכם
בס' 3 להסכם בין הצדדים התחייבה הנתבעת " להפעיל את קשריו, כישוריו, ומאגר המידע שעומד לרשותו כדי לנסות למצוא ולהכיר לצד ב' בן זוג אשר יתאים לצרכיו ולבקשותיו, וזאת לצורך מטרת נישואין ו/או אירוסין, ו/או חיים משותפים במסגרת תא משפחתי. על צד ב' חלה החובה ליצור קשר עם צד א' ע"מ לקבל שמות מתאימים, והנו מתחייב ליידע את צד א' על קשר שהצליח או שנכשל. לצד א' מספר מסלולים שפורטו בפני צד ב', ובחירת צד ב' היא מסלול נישואין או חיים משותפים." (ההדגשה אינה במקור - מ.ק.נ).
ס' 10 להסכם קובע כי ההתקשרות היא למשך שנה אחת בלבד, כאשר סעיף 8 להסכם קובע כי הנתבעת מתחייבת לחדש את ההסכם עם התובעת באופן אוטומטי וללא תשלום במידה ולא עלה בידה לקבוע לתובעת פגישה כלשהי עם בן זוג במהלך כל תקופת ההסכם.
מכאן, כי ההסכם דנן הוא הסכם במסגרתו התחייבה הנתבעת להשתדל ולאתר לתובעת בן זוג מתאים. אין בהסכם התחייבות מצד הנתבעת לאתר ולתאם עבור התובעת פגישות עם בני זוג אפשריים, מדי חודש או כי פרטיה הכלליים יפורסמו על ידי הנתבעת במסגרת פרסומים קבועים בעיתון כדוגמת המודעה אותה ראתה התובעת ואשר הובילה להתקשרות בין הצדדים. לטענות התובעת לפיה הובטח לה על ידי הנתבעת בע"פ לתאם לה פגישות עם מועמדים אפשריים מדי חודש וכי פרטיה הכלליים יפורסמו במסגרת פרסומים בעיתון, לא הובאה אסמכתא וטענות אלו עומדות בניגוד למסמך בכתב- ההסכם בין הצדדים.
התובעת טענה כי על אף שאינה יודעת לקרוא בשפה העברית, היא חתמה על ההסכם הכתוב כולו בשפה העברית, מאחר וסמכה על הנתבעת. אלא שטענה זו אין בידי לקבל, שכן הכלל הוא כי אדם יודע ומסכים לתוכנו של מסמך שעליו הוא חותם. ראה בע"א 685/88, קוטרמן נ קרן תורה ועבודה, פ"ד מז (2) 598); עא 1548/96 בנק איגוד לישראל בעמ נ' זהבה לופו ואח' (12/06/2000). הפסיקה קובעת כי מי שחותם על מסמך אשר אין הוא מסוגל לקראו או הכתוב בשפה אשר אינה שפתו, חזקה עליו שתוכנו של אותו המסמך יובא לידיעתו על ידי מי שמהימן עליו, בטרם החתימה ולכן הוא נושא בתוצאות אי קיומה של חובה הנקובה באותו מסמך עליו חתם. ראה בע"א 2119/94 צפורה לנדאו נ' ברוך וין, פד מט(2), 77. התובעת בעדותה, אישרה כי תוכן ההסכם הוסבר לה בשפה הערבית ( עמ' 4 שורה 27 לפרוטוקול).

האם הפרה הנתבעת את ההסכם בין הצדדים?
חיוב השתדלות דוגמת זה אשר בו התחייבה הנתבעת בהסכם דנן, הוא חיוב לנקוט את מלוא האמצעים המתאימים לשם השגת המטרה, בלי להתחייב להשגתה זאת בשונה מחיוב תוצאה שמטרתו השגת תוצאה מסוימת. כאשר מדובר בחיוב תוצאה עצם קיומה של אי-התאמה בין התוצאה לבין ההתחייבות מהווה הפרה, אולם כאשר החיוב הוא השתדלות להשיג תוצאה, כי אז קיומו של פער בין התוצאה המיוחלת לתוצאה שנתקבלה בפועל איננה תנאי מספיק, ואף לא תנאי הכרחי לאחריותו של הנתבע. ע"א 7664/00 אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' עיריית חולון, פ''ד נו(4) 117; ת"ק ( חיפה) 13431-07-14 ענבל בלנגה נ' אורלי סרטי (31/03/2015).
על מנת להוכיח אי קיום חיובי השתדלות יש להוכיח למשל כי הנתבע הצהיר במפורש שאין בדעתו לקיים את חיוביו או כי הנתבע נקט בצעדים חיצוניים והתנהג באופן המלמד כי אין בכוונתו למלא אחר חיוביו. דרך נוספת להוכחת הפרה של חיוב מסוג זה היא הוכחת התרשלות מצד הנתבע זאת על ידי הבאת ראיות להתנהגות ראויה ומקובלת לביצוע חיוב מסוג זה ממנה סטה הנתבע , אם כי דרך זו אינה תמיד תואמת לכל המקרים כאשר מדובר בחיובי השתדלות. במקרים רבים הפעולות הנעשות לשם קיום חיוב ההשתדלות הן בידיעת הנתבע בלבד והתובע לא יכול להוכיח את מחדלי הנתבע אלא בהתבסס על תוצאותיהם המאוחרות זאת, כאשר הפער בין התוצאה שהושגה בפועל לבין התוצאה הצפויה מלמד על העדר השתדלות. העברת הנטל אל הנתבע להראות כי אכן פעל בהתאם להתחייבויותיו בהסכם, נעשית באמצעות הבאת ראיות בדבר התוצאות, כך שיוכח לכאורה כי לא נעשתה ההשתדלות הנדרשת. ראה בע"א 444/94 אורות ייצוג אמנים נ' עטרי, פ"ד נא(5) 241.
בתובענה דנן, אין חולק על תוצאות ההתקשרות בין התובעת לנתבעת. התובעת אינה מצויה בקשר זוגי עם איש מהמועמדים המצויים במאגר של הנתבעת, שהרי זו הייתה מטרתה עם פנייתה לנתבעת. בכך אין די על מנת לקבוע כי הנתבעת הפרה את חיוביה. התוצאה הצפויה הייתה מציאת בן זוג עבור התובעת והנטל עובר לנתבעת להראות כי הפער בין התוצאה הצפויה לתוצאה שהתקבלה אינו מעיד על העדר השתדלות.
הנתבעת הציגה " כרטיסיית פגישות עם פרטנר/מועמד מוצע" (נספח ה' לנ/1) ממנו עולה כי במהלך תקופת התקשרות הראשונית התובעת נפגשה עם מועמד פוטנציאלי אחד בלבד ביום 19.5.14, כחצי שנה לאחר החתימה על ההסכם, כאשר לפני ולאחר מועד זה, אין כל תיעוד על פגישות שקיימה התובעת עם מועמדים נוספים, ביוזמת הנתבעת.
הנתבעת בתצהירה ובעדותה טענה אמנם כי במהלך תקופת ההתקשרות היא ניסתה לעניין את התובעת במועמדים נוספים, ניסיונות שנדחו בידי התובעת, אך אין בכך כדי לשנות ממסקנתי לעיל. לטענת הנתבעת היא הציעה לתובעת להכיר קרוב משפחה של הנתבעת המתגורר בשטחים, מועמד המתגורר בקנדה ומועמד בן 50 אשר באותה העת היה מצוי בהליכי גירושין. לתמיכה בטענותיה לעניין זה, צרפה הנתבעת לתצהירה מסמך פנימי בכתב יד ( נספח ו' לנ/1) ובו מצוין כי במהלך חודש 12/13 נעשה ניסיון מצד הנתבעת לעניין את התובעת בגבר בן 50 המצוי בהליכי גירושין אולם התובעת סירבה. באותו מסמך אין כל תיעוד לניסיונות נוספים של הנתבעת להכיר לתובעת מועמדים נוספים. לעניין קרוב משפחתה של הנתבעת, אישרה התובעת בעדותה כי אכן זה הוצע לה על ידי הנתבעת, אולם היא לא הייתה מעוניינת להכירו " היא הציעה לי מישהו קרוב משפחה ואמרתי לה שלא" (עמ' 9 שורה 22 לפרוטוקול). התובעת הכחישה כי הוצע לה להכיר בחור מקנדה ( עמ' 9 שורות 23-24 לפרוטוקול).
עוד טענה הנתבעת כי לאחר החתימה על ההסכם ולאחר שהתובעת חתמה על דף ההעדפות אישיות, בשלב מסוים היא שינתה את דרישותיה, מה שהקשה על הנתבעת לאתר מועמדים מתאימים בעבור התובעת. בעדותה, כאשר נשאלה אילו דרישות של התובעת השתנו, היא העידה כי התובעת סירבה להכיר את אותו מועמד המצוי בהליכי גירושין " היא לא רוצה בחור בתהליך" (עמ' 15 שורה 2 לפרוטוקול). אלא שבאותו טופס העדפות אישיות ציינה התובעת כי היא מעוניינת במועמד רווק, גרוש או אלמן. לא נרשם כי היא מעוניינת להכיר מועמד המצוי בהליכי גירושים וסירובה של התובעת להכיר מועמד שכזה, סביר בעיני. לעניין זה העידה הנתבעת: "אצל המוסלמים מותר 4 נשים. ז"א... זה לא משהו... היא לא כתבה שהיא לא מוכנה. היא יודעת מה הדת שלהם אומרת. היא לא ציינה את זה." (עמ' 15 שורות 9-10 לפרוטוקול).
בתקופה שמעבר לתקופת ההסכם המקורי, לאחר שדרשה התובעת החזר כספי מהנתבעת והודיעה לנתבעת על כוונתה לנקוט בהליכים באמצעות עו"ד, ניסתה הנתבעת לעניין את התובעת במועמדים נוספים והאחרונה התעלמה מפניותיה, אך אין בדעתי לזקוף זאת לחובת התובעת. הנתבעת הציעה להאריך לתובעת את תקופת ההתקשרות למשך שנה נוספת ללא תשלום ( ואף הציעה להאריך למשך תקופה נוספת לאחר מכן), על אף שלא הייתה מחויבת לעשות זאת לפי תנאי ההסכם. עניין זה מעיד כי בשלב זה, הבינה הנתבעת כי במסגרת תקופת ההסכם המקורית, לא עלה בידה להשיג לתובעת את התוצאות להן ציפתה.
הנתבעת טענה כי היה קושי לאתר מועמדים מתאימים לתובעת נוכח גילה והעדר השכלה אקדמית. אלא שנתונים אלו, היו בוודאי ידועים לנתבעת בעת ההתקשרות בין הצדדים והנתבעת אשר טענה לניסיון רב שנים בתחומה, ידעה מהן ההשלכות לנתונים אלו ובכל זאת כרתה עם התובעת את ההסכם דנן.
בשים לב לאמור לעיל ובהתחשב בכך כי הנתבעת התחייבה במסגרת ההסכם להפעיל את כישוריה ומאגר המידע שברשותה על מנת לנסות ולאתר לתובעת, בן זוג מתאים ואף הצהירה כי היא שדכנית בעלת ניסיון ( עמ' 11 שורות 25-28 לפרוטוקול) הרי שכאשר במהלך תקופת ההסכם הראשונית נפגשה התובעת עם מועמד לקשר אחד בלבד, לאחר חצי שנה ממועד תחילת ההסכם, יש בכך משום העדר השתדלות מספקת מצד הנתבעת למציאת בן זוג מתאים לתובעת, במהלך תקופת ההתקשרות.
התובעת אמנם לא הציגה ראיות ישירות לכך כי הנתבעת נמנעה מלהכיר לה מועדים פוטנציאליים אשר היו במאגר, אך בנסיבות אשר הוכחו ניתן להסתמך על כך כי נעשה ניסיון אחד בלבד במהלך תקופת ההסכם המקורית להכיר לה בן זוג אפשרי ולכל היותר עוד שניים בתקופה המוארכת, על מנת לקבוע כי הנתבעת לא מילאה אחר התחייבותה בהסכם בין הצדדים.
ניסיונה של הנתבעת לקשר את התובעת עם מועמד אחד או שניים לקשר בלבד, אינם בגדר התנהגות ראויה ומקובלת לביצוע חיוב מסוג זה, דהיינו השתדלות לביצוע שידוך. בכך הפרה הנתבעת את ההסכם בין הצדדים.

שיעור הפיצוי :
נקבע בפסיקה כי הפיצוי ניתן בגין הפער בין התוצאה בפועל לבין התוצאה שניתן להעריך כי הייתה מושגת אלמלא התרשלות מפר ההסכם. במקרים כגון דא, כאשר לאור אופי וטיב הנזק קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, התובע צריך להביא נתונים אשר ניתן באופן סביר להביאם ולבית המשפט שיקול דעת מתאים לעריכת האומדן להשלמת החסר. ראה בע"א 444/94 אורות ייצוג אומנים ואח' נ. גלי עטרי, אשר צוטט לעיל.
במקרה דנן יש לבצע הערכת שיעור הנזק על דרך אומדן כללי בלבד שכן לא ניתן לערוך חישוב אריתמטי. השבה מלאה של הסכום אותו שילמה התובעת בצירוף פיצוי על הפרת החוזה ופיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 33,500 ₪ כפי שתבעה התובעת, אינם משקפים נכונה את הפער בין התוצאה אשר התקבלה כתוצאה ממעשי הנתבעת לבין זו שאמורה הייתה להתקבל אלמלא התרשלותה של הנתבעת והעדר השתדלותה. ההסכם בין הצדדים אינו נוקב בפיצוי מוסכם בגין הפרתו בידי הנתבעת ( אלא רק בפיצוי מוסכם על הפרת החובה לשלם תמורת השירות למשל), שכן הצדדים אינם יכולים לחזות מראש שיעורו של הנזק אשר יגרם כתוצאה מהפרה בכל הנוגע לטיב העניין הנדון כאן. כך אף הטענה לעניין הנזק הלא ממוני, אשר אני נכונה להניח שהיה מנת חלקה של התובעת, אך התובעת בוודאי לקחה בחשבון בסוג זה של הסכם השתדלות כי יתכן וזו לא תישא פרי ותותיר אותה באותו המצב בו הייתה טרם ההתקשרות עם הנתבעת. אוכל לכמת את הנזק בשיעור של מחצית מהסכומים אשר שילמה התובעת לנתבעת וזאת בשקלול מלוא הנסיבות אשר מניתי לעיל. משכך יש לקבל את התביעה באופן חלקי כמפורט.
סוף דבר,
התביעה מתקבלת באופן חלקי כדלקמן :
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 4250 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (24/8/15) ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כן, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך 1000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3500 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ג אדר תשע"ז, 21 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.