הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 35016-11-17

בפני
כבוד ה שופט אחסאן כנעאן

המבקשות
1. מדינת ישראל
באמצעות ב"כ עו"ד אביגיל בהט
2. ד"ר נטליה פליי
3. ביקור רופא בע"מ מקבוצת שח"ל ח.פ 511657322

באמצעות ב"כ ע"ד עופר כרמי

נגד

המשיב
י.א.
באמצעות ב"כ עו"ד ש' ברוידה בן דוד ואח'

החלטה

לפני בקשה לסילוק תביעה על הסף – שנושאה רשלנות רפואית - מחמת התיישנות ואי צירוף חוות דעת רפואית .

עובדות המקרה

1. התביעה המונחת לפניי היא תביעה בעילה לרשלנות רפואית הסבה סביב בדיקה רפואית ותוצאותיה שבוצעה לתובע (להלן : המשיב) ביום 31/01/2005,בבית חולים רמב"ם שבבעלות הנתבעת מס' 1 (להלן : בי"ח רמב"ם או המבקשת 1). על פי הנטען בכתב התביעה, למשיב בוצעה ביופסיה של הערמונית בבי"ח רמב"ם במהלך אשפוז יום . מדובר בבדיקה פולשנית ומחייבת ביצוע ניקור לערמונית באמצעות הרקטום. כהכנה הומלץ למשיב ליטול אנטיביוטיק ה יומיים לפני הבדיק ה. בתום הבדיקה שוחרר המשיב לביתו עם המלצות לשתייה מרובה והמשך טיפול אנטיביוטי. לאחר זמן מה המשיב חש ברע וסבל מחם גבוה.

משלא פסקו כאביו פנה המשיב לנתבעת מס'2 (להלן : מבקשת 2) ובבדיקתה העריכה כי המשיב סבל מזיהום דרכי הנשימה העליונים והמליצה על טיפול אנטיביוטי למשך 7 ימים ו נטילת אקמול. עניין האשפוז והביופסיה הובא לידיעת המבקשת 2 אם כי האחרונה שללה כל קשר להליך זה ויחסה זאת למחלה ויראלית. בעבור כשעה החל המשיב לסבול מצמרמורות, בעקבות זאת פנה לקבלת ייעוץ טלפוני אצל מבקשת 2 . המבקשת 2 הסבירה שמדבור בתלונה חולפת ונימקה דבריה כי מדובר בוירוס ו כי יש להמשיך עם הטיפול האנטיביוטי. המשיב מילא אחר המלצות המבקשת 2, חרף זאת לא חל שיפור במצבו והמשיך לסבול מחום וצמרמורות . ביום 06/02/2005 נבדק המשיב על ידי רופאת הקופה אשר הפנתה אותו באופן מיידי לחדר המיון להערכה וטיפול עם סיכום תולדות המקרה. המשיב הגיע לבית חולים רוטשילד , אובחן כמי שסובל מפרוסטטיטיס חריפה, טופל ושוחרר עם המלצות שחרור בכללן חזרה למיון במקרה של עליית חום וכאבים.

3. ביום 14/03/2005 עבר המשיב מיפוי עצם אשר על פי נטען הדגים קליטות מוגברות על ר קע שינויים ניווניים או דלקתיים. עוד ביום 20/03/2005 פנה המשיב למיון בי"ח רמב"ם כאשר הוא מת לונן על כאבי גב מזה חודשיים, על פי הנטען יומיים אחרי הביופסיה . המשיב אושפז במחלקה האורתופדית בחש ש לאוסטיאמיאליטיס. צילום עמוד שדרה הדגים הנמכה יחסית של חוליה D7 עם אי סדירות של הגבול התחתון. בנוסף למיפוי עצמות שה ראה קליטה מוגברת בחוליות T8 ו- S1-L5 . במהלך האשפוז המשיב היה מוגבל בתנועות ומרותק לכיסא גלגלים . ביום 24/03/2005 עבר המשיב ביופסיה של החוליה מהחומר שנשלח לתרבית צמח חיידק עמיד מאוד. המשיב טופל באמצעות טיפול תוך ורידי למשך 6 שבועות ביום 11/04/2005 שוחרר לביתו. המשיב הופנה לשיקום ובחר לעבור את התהליך בביתו במסגרת הקופה. לאחר מכן אושפז המשיב פעמיים בבית חולים רמב"ם עקב החמרת כאבים בגב. בין לבין עבר המשיב בדיקות הדמיה שגילו החמרה בצורת התפשטות אפידוראלית שמאלית ולחץ על השק הדוראלי והתפשטות פרה וורטברלית יותר משמאל עד לגובה חוליה D6 .

מכאן תביעת המשיב שמופנית נגד המבקשים ומי שפעלו מטעמם בגין רשלנות בנטילת הביופסיה, אי גילוי הזיהום במועד הנכון תוך מתן טיפול ראוי אשר גרם להחרפת המצב לכדי הגבלת תנועותיו שבסופו של יום גרמו לפיטוריו ממקום עבודתו .

הבקשה

4. הבקשה הוגשה מטעם מבקשת 1 אליה הצטרפו המבקשים 2 ו- 3 .

לטענת המבקשים, המשיב הגיש בעבר תביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ת"א 58759-01-12 (להלן : התביעה הראשונה). במסגרת התביעה הראשונה הצדדים פנו לגישור אשר לא הביא להסכמות. בהמלצת בית המשפט העביר המשיב את התביעה לבית המשפט השלום בחיפה. התיק נקבע להוכחות, אולם עקב מצבו הרפואי של המומחה הזיהומי מטעם המשיב פרופ' רז שנבצר ממנו להעיד , נדחה הדיון לבקשת המשיב . בבקשתו, המשי ב הדגיש את העובדה כי יעשה מאמץ לקבל חוות דעת מטעם מומחה אחר. בית המשפט קיבל את הבקשה וביטל את מועד הדיון בכפוף להגשת חוות דעת נוספת. חרף אורכות והתראות המשיב לא הביא חוות דעת אחרת משכך נמחקה התביעה מחוסר מעש.

ביום 15/11/2017 הוגשה התביעה בתיק ענייננו, כאשר צורפה לה חוות דעת המומחה פרופ' רז . משכך המבקשות עותר ות לבית המשפט לסלק את התביעה בהעדר חוות דעת רפואית אשר תומכת בטענות המשיב, שכן לטענתן הכשרת חוות דעת זו כפוף למתן אישור מאת המומחה כי הוא החלים וכשיר להיחקר על חוות דעתו. לשיטתן בהעדר אישור כזה מוביל למסקנה כי אין בפני בית המשפט חוות דעת רפואית אשר מתייחסת לאירוע ענייננו. עוד מוסיפים המבקשים כי על המשיב לתמוך טענותיו בחוות דעת רפואית מפורטת אשר מצביעה על הקשר הסיבתי שבין עילת התביעה לנזק, לא כל שכן לרשלנות הנטענת.

המבקשות מוסיפות וטוענ ות להתיישנות התביעה שכן התביעה הראשונה הוגשה ביום 30/01/2012, ביום האחרון להתיישנות . משנמחקה התביעה לא יבואו במניין הימים התקופה שבין הגשתה לדחייתה. לשיטת המבקש ות הואיל וזו הוגשה ביום האחרון ברור כי תקופת ההתיישנות מוצתה עד תום, משכך לא חל סעיף 16 לחוק ההתיישנות , תשי"ח – 1958, (להלן : החוק).

5. המשיב טוען בתגובתו כי , התביעה הראשונה נמחקה ביום 07/08/2017 כאשר התביעה השנייה הוגשה ביום 15/11/2017, ועל פניו הוראות סעיפים 15 ו- 16 לחוק חלים על המקרה ענייננו. לטעמו, למקרא הסעיפים ובהתחשב בכך שלא עברה שנה ממועד מחיקת התביעה הראשונה התביעה השנייה הוגשה בתוך סד הזמנים הקבוע בחוק.

באשר לאי צירוף חוות דעת רפואית, טוען המשיב כי לתביעה ענייננו צור פה חוות דעת מומחה אורתופדי בנוסף לחוות דעת המומחה שמונה כמומחה בתביעה הראשונה ד"ר פולמן. לשיטתו, חוות הדעת של פרופ' רז צורפה לתביעה השנייה כאשר המשיב שומר על זכותו לצרף חוות דעת זיהומית חדשה במידה והצדדים לא יגיעו להסכמות. לטענת המשיב הוא הזדרז בהגשת התביעה על מנת שלא להפסיד את הארכה שבחוק, כמו כן הוא סומך את ידו על המדיניות הליברלית הנהוגה במתן ארכה להגשת חוות דעת רפואית.

דיון והכרעה

6. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. בטרם אפרט נימוקיי אעיר מספר הערות לעניין סילוק תביעה על הסף.

עפ"י תקנות 100 ו- 101 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן. תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת". וראה לעניין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי , פ"ד יא ' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח', פד"י נד (4) 464, 478. מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. ראה לענין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שנ י, פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156.

אם כך, סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי, אשר יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראו לענ יין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה, פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ (2) 668).

7. סעיפים 15 ו- 16 לחוק קובעים :

"15. תביעה שנדחה
הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה.

16.תקופת ההתיישנות לאחר עיכוב
נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור בסעיפים 10 ו- 12 עד 15 לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב ; נתעכב מנין התקופה כאמור בסעיף 11 לא תסתיים לפני שעברו לפחות שנתיים מן היום שבו חדל העיכוב."

למעשה שני הסעיפים יוצרים מעין הקלה עם בעל הדין כך שיוכל להגיש תביעתו מחדש בלא שחל ות עליה דיני מעשה בית דין וההתדיינות הראשונה לא תחשב במניין הימים( ראו: ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(5) 166. החוק בא ומעניק תקופת היערכות מיום מחיקת התביעה ,בכלל זה ניתנת ארכה לבעל הדין לבצע פעולות מקדימות להגשת התביעה או לפנות לנתבע על מנת לפתור את הסכסוך בדרכי פשרה, אסיפת מידע ועוד, (ראו ט' חבקין "התיישנות" התשע"ד 2014, עמ' 23 9-240).

8. בשים לב למבואר לעיל הפרשנות הראויה של סעיף 16 לחוק שהוא מעניק תקופת של שנה גם לתובענות שהוגשו בפעם הראשונה פחות משנה לפני תקופת ההתיישנות. בענייננו התובענה הוגשה סמוך לפני ההתיישנות ועל כן מחיקתה מקנה לתובע תקופת חסד של שנה להגישה מחדש ובכך המועד להתיישנות מוארך. פרשנות אחרת לפיה לא ניתן לעבור את מחסום השבע שנים פשוט תעקר את סעיף 16 לחוק מתוכנו ולא תהיה לו כל משמעות. לכן משהתביעה שלפני חודשה פחות משנה מיום מחיקתה אני דוחה את טענת ההתיישנות.

9. באשר לאי צירוף חוות דעת רפואית אינני מקבל את טענת המבקשות כי על התובע לקבל את הסכמת פרופ' רז לצירופה לתביעה הנוספת טענה זו אין לה על מה לסמוך. משקיבל התובע את חוות הדעת כדת וכדין הוא יכול לעשות בה שימוש בתביעה נוספת שהגיש חלף תביעה שנמחקה. יתרה מכך, אין ממש בטענה שמצבו הרפואי של פרופ' רז ככל שנמשך פוסל את חוות דעתו. אם כך המצב יהיה ויבצר מפרופ' רז להעיד המשיב יהא רשאי בהמשך להביא ראיות וחוות דעת נוספות התומכות בתיזה הרפואית שמעלה פרופ' רז (ראו :ר"ע 6098/92 נטלי זכאי נ' מדינת ישראל [פו רסם בנבו]). בשלב זה של הגשת התביעה ומילוי תנאי התקנות בדבר החובה לצרף חוות דעת רפואית התנאי מולא ואין מדקדקים בשלב זה עם התובע האם המומחה מטעמו כשיר להעיד אם לאו לצורכי בקשה לסילוק על הסף, שכן כאמור לעיל מדובר בסעד דרסטי.

סוף דבר

10. לאור האמור לעיל הבקשה נדחית, בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

בטרם אורה על הגשת חוות דעת נגדית התובע יודיע בתוך 30 יום מהיום אם הוא מבקש להביא חוות דעת נוספת או שמא פרופ' רז יהיה כשיר להעיד.

התיק יובא לעיוני ביום 1/11/2018.

ניתנה היום כ"ט אב , 21 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.