הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 34587-02-18

בפני
כבוד ה שופט יואב פרידמן

תובעים
פלוני

נגד

נתבעים

  1. זועבי ראיף חומוס בע"מ
  2. קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ
  3. קיבוץ עין חרוד מאוחד
  4. ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
  5. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

החלטה

בקשה של קרנית כלפי הנתבעת 4 לעיון במסמכים ספציפיים. הצדדים חלוקים על הרלבנטיות.

1. התובע עבד באתר בניה ונפגע בתאונת עבודה.

יש מחלוקת בין הצדדים ביחס לנסיבות, והאם התאונה עולה כדי תאונת דרכים.

בכתב התביעה נטען כך: התובע עסק ביציקת קיר בטון; הבטון הנוזלי הועבר על ידי בובקט (יעה אופני זעיר) , באמצעות כף הבובקט שהיתה מורמת. הבובקט היה מתקרב לקיר , והבטון היה נשפך ממנו אל תוך היציקות ; התאונה אירעה כאשר הבובקט הגיע בסמיכות לתובע, כשהכף שלו מורמת ובתוכה הבטון, עצר בפתאומיות כשהגיע ליד התובע, וכתולדה איבד שווי משקל, התהפך ומחץ את התובע.

2. לטענת קרנית, הנתבעת 4 (ביטוח חקלאי) ביטחה מי מן הצדדים (נתבע 3- הקיבוץ ) בביטוח חבויות, והפוליסה כוללת החרגה של הכיסוי במקרה של תאונת דרכים עקב שימוש ברכב מנועי. לשלימות התמונה – עיון ברשימה של ביטוח חקלאי שהגיש ב"כ התובע מעלה כי פוליסת החבויות מכסה גם קבלני משנה של נתבעת 3. לפיכך בכתב התביעה המתוקן, נטען כי פוליסת ביטוח חקלאי מכסה גם חבות ה של הנתבע ת 1.

לטענתה של ביטוח חקלאי הבובקט המעורב הוא כלי רכב מנועי, התאונה תאונת דרכים ויש יחוד עילה, כאשר קרנית חבה בפיצוי. קרנית מצדה מבקשת להמחיש כי הכלי המעורב אינו רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן " החוק"), וכי אין עסקינן בתאונת דרכים.

3. מבחינת נטלי ההוכחה: מי שמבקש להמחיש שבתאונת דרכים עסקינן , הוא שצריך להוכיח, בין היתר , שהבובקט הנו רכב מנועי (כהגדרתו בחוק).

חריג לכך יכול שיתקיים שעה שהכלי בוטח בביטוח חובה, שאז על פי הלכת חמאדה (ע"א 5757/97) יראו בתעודת החובה בגינה שולמה פרמיה, כמי שמשתיקה את מבטחת החובה מלטעון שהכלי שבטחה בביטוח חובה – אינו רכב מנועי (מכוח הקונסטרוקציה המשפטית של חוזה לטובת צד ג'). במצב זה אם טוען התובע שבתאונת דרכים עסקינן, עליו להמחיש התקיימות יתר הרכיבים בהגדרות החוק, שיכניסו התאונה במצטבר לגדר "תאונת דרכים". אך פטור הוא מהוכחה שהכלי הנו "רכב מנועי", כהגדרת הביטוי בחוק.

4. אלא מה?: אין חולק כי הבובקט לא בוטח בביטוח חובה. נטען כי הנתבעת 2 הנפיקה פוליסת ציוד מיכני הנדסי (שטרם הוגשה).

5. בקשה זו של קרנית הנה לחייב את ביטוח חקלאי להמציא נהלי חיתום שלה בענף רכב חובה , לגבי ציוד מיכני הנדסי שאין לבטחו בביטוח חובה.

כמו כן ביקשה לחייב את ביטוח חקלאי להמציא פוליסות ביטוח חקלאי שביטחו בובקטים בביטוח חבויות (בלא ביטוח חובה) , בלא חשיפת שם המבוטחים. קרנית נכונה לוותר על הדרישה האחרונה , אם יוכח שהיא מכבידה.

6. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשוב ה איני מחייב ביטוח חקלאי להמציא המבוקש. מקובל עלי שדי באפשרות (לא וודאות) לרלבנטיות, אך לטעמי לא מדובר במסמכים רלבנטיים, וקרנית לא המחישה אחרת.

7. קרנית הבהירה בתגובתה לתשובה, כי אכן מקובל עליה שאיננו מצויים במישור הלכת חמאדה . והכלי אף אינו שייך למבוטח שרכש מביטוח חקלאי את הפוליסה (הקיבוץ).

8. עדיין לשיטתה, חלים על מבטחת חובות תום לב מוגברות בדומה לגופים ציבוריים במשפט המנהלי.
עד כמה שירדתי לפשרה של הטענה, לטעמה של קרנית, אם מבחינת נהלי החיתום של ביטוח חקלאי אין היא אמורה יעה אופני זעיר בביטוח חובה ,שכן אינו רכב מנועי החב בביטוח כזה, הרי מנועה ביטוח חקלאי לטעון כעת שהרכב הוא כן רכב מנועי. עמדה משפטית המנוגדת לנהלי החיתום של ה עצמה.

9. אני מקבל שחברת ביטוח, כמו בנק, הנה גוף דו מהותי, וככזה, חלים עליו אכן חובות תום לב מוגברות, ולעתים חובות תום לב ש"הועתקו" מן המשפט המנהלי. יחד עם זאת מותר לחברת הביטוח לשגות. מותר לה גם שלא לבטח כלי בביטוח חובה, ועדיין לטעון בתיק פלוני כי אותו כלי עולה כדי רכב מנועי. למרות שאיננו מצויים במישור של הלכת חמאדה, נכון יהא להיזקק לה באנאלוגיה כדי להמחיש מדוע אין כאן השתק או מניעות או לחלופין הפרת חובת תום הלב שתמנע מביטוח חקלאי לטעון שברכב מנועי עסקינן .

10. את הגיונה של הלכת חמאדה ניתן לבסס (בתמצית) על המהלך הבא:

א. חברת הביטוח שלשלה לכיסה פרמיות כנגד הנפקת ביטוח חובה לכלי , למרות שאינו רכב מנועי החב בביטוח חובה.
ב. מכאן שיש לראותה כמי שמושתקת מלטעון אחרת, שאחרת על שום מה ובגין מה שלשלה לכיסה הפרמיות? האם הנפיקה פוליסה ריקה מתוכן, וגבתה פרמיות כדי לכסות סיכון ביטוחי לא קיים?
ג. לכן, במישור היחסים עם המבוטח ששלם הפרמיה ברור שהוסכם להתייחס לכלי כאל רכב מנועי במובן החוק. במישור היחסים מול הניזוק התובע (צד שלישי לחוזה הביטוח - פוליסת החובה) , יש לראות בפוליסת החובה כחוזה לטובת צד שלישי, שתוכנו שוב – הסכמה של המבטחת להתייחס לכלי כאל רכב מנועי במובן החוק, למרות שאינו כזה .
ד. ניתן לטעון לכאורה טענה (שאם נודה על האמת הנה טענה חזקה למדי , משעה שמדובר ב"מוצר מדף ביטוחי" כמו פוליסת חובה שחברות הביטוח אמורות להיות מסוגלות להנפיק במהירות – י.פ) כי הפוליסה אינה ריקה מתוכן, גם משעה שנגבו פרמיות והונפק ביטוח חובה, בגין רכב שאינו רכב מנועי. חברת הביטוח לא גבתה פרמיה כדי לכסות סיכון ביטוחי לא קיים. זאת מאחר ויש לעתים מחלוקת משפטית האם כלי מסוים עולה על הגדרות "רכב מנועי" שבחוק , כפרשנות ההגדרה בהלכה (וכידוע – הלכה יכולה גם להשתנות). נניח שהמבטחת סבורה שאין מדובר ב רכב מנועי ותסרב להנפיק פוליסת חובה אך ביהמ"ש יקבע אחרת; יעמוד אז המבוטח בפני סיכון ממשי בשל העובדה שלא בטח הכלי בביטוח חובה. המבטחת גובה פרמיה כדי לכסות סיכון שביהמ"ש יקבע שמדובר אכן ברכב מנועי.

המענה שניתן לטיעון זה בהלכת חמאדה היה שבמקרה כזה ניתן היה לצפות לגבית "פרמיית ביניים", היינו פרמיה בסכום מופחת המשקללת סיכון מופחת, שכן אין זה ודאי שביהמ"ש יקבע שברכב מנועי עסקינן. וכי מכל מקום אם הוסכם בין המבטחת והמבוטח כי מדובר בפוליסה על תנאי, שהיינו שחבות המבטחת תשתכלל רק אם יקבע ביהמ"ש שעסקינן ברכב מנועי – מן הדין היה להמחיש הדבר, ואף לקבוע תנאי מפורש כזה בפוליסה , ולקיים לגביו תנאי ההבלטה הצורני בסע' 3 לחוק חוזה הביטוח. מדובר בפוליסה ממן הפוליסות לגביה נדרשת ודאות לגבי תוכנה.

11. בהלכת חמאדה הלך ביהמ"ש העליון כברת דרך ממשית, על דרך הלבשת הקונסטרוקציה של חוזה לטובת צד שלישי על חוזה ביטוח ממן ביטוח החובה, וקביעה שהתובע לא יצטרך למעשה להמחיש שברכב מנועי עסקינן, למרות שלא מתקיימת הגדרת החוק לגבי "רכב מנועי".

קרנית לא פירטה טענותיה המשפטיות "עד הסוף" אך היה עליה לעשות כן במידה שתמחיש הרלבנטיות במסמכים המבוקשים. כאמור, נחזה שהיא מבקשת ללכת צעד נוסף, מעבר להלכת חמאדה, ולהשתיק את ביטוח חקלאי מלטעון שמדובר ברכב מנועי; הפעם דווקא משום שהאחרונה (בהנחה שכך יוכח) אינה מבטחת יעה זעיר אופני בביטוח חובה, על פי נהלי החיתום שלה, שכן להשקפתה לא מדובר ברכב מנועי.

לטעמי מדובר בטיעון משפטי שגוי . כלומר נכון שלמבטחת יש חובות תום לב מוגברות – אך אין לגזור מהן השתק שלה לטעון בתיק פלוני שהכלי המעורב עולה כדי רכב מנועי. גם אם היא עצמה אינה נוהגת לבטח כלים כאלה כרכב מנועי.

צודק ב"כ ביטוח חקלאי כי לו בטחה שולחתו את הבובקט הספציפי בביטוח חובה היתה היא מנועה מלכפור בכך שמדובר ברכב מנועי. אך ההיפך אינו נכון. הרי כאן לא עשתה המבטחת עושר ולא נטלה פרמיות לכ יסה. כעת מבקשים להשתיקה גם מן הכיוון ההפוך. הילך הטיעון: "דווקא משום שלפי נהלי החיתום שלך מסתבר שלדעתך לא מדובר ברכב מנועי, ולכן אינך נוהגת לבטח כלים כאלה בביטוחי חובה, לא תוכלי לטעון אחרת בתיק ספציפי " (הכל בהנחה שכך אכן מורים נהלי החיתום של ביטוח חקלאי).

12. מעמדת קרנית נגזר למעשה שביטוח חקלאי ובאי כוחה מנועים מלטעון כפי שזכאי לכך כל בעל דין, טענות משפטיות שונות . זכאי הרי בעל דין המייצג עצמו , או עו"ד , לטעון בביהמ"ש טענה משפטית אחת, ובתיק אחר- טענה הפוכה.

אין על כך איסור (כל עוד לא מדובר בהשתק שיפוטי, האוסר אכן במצבים מסוימים, מלטעון טענה משפטית והיפוכה שעה שהעמדות אמורות בנתונים קונקרטיים להוציא זו את זו , ומשעה שבנתונים מדובר בסוג של חוסר תום לב דיוני): וב לבד שהטוען לא יודע שמדובר בטענה משפטית כוזבת (למשל כזו שכבר הוכרה כשגויה בהלכה); לעו"ד כידוע, אסור אתית לטעון בביהמ"ש טענה משפטית שגויה שהוא מודע להיותה שגויה.

אינני סבור שמדובר במצב של השתק שיפוטי ואף קרנית לא התיימרה לטעון כך (הרי לא מדובר על טענות הפוכות שנטענו בתיקים שונים) . אינני סבור שאף אם נהלי החיתום של ביטוח חקלאי, אם יש כאלה, מורים אותה לא לבטח יעה אופני זעיר בביטוח חובה שכן לא מדובר ברכב מנועי להשקפתה המשפטית, נכון יהא להשתיקה מלטעון אחרת בביהמ"ש ולהתייחס לכלי שהנו רכב מנועי , ככזה שאינו רכב מנועי.

13. הטעם העיקרי בגינו יש לדחות טיעון זה של קרנית, הנו שאם הלכת חמאדה נועדה שלא לאפשר לחברת הביטוח לחמוק מכיסוי לפי החוק במקרה שקבלה פרמיות ובטחה בביטוח חובה כלי למרות שאינו כזה, הרי שבענייננו אם אכן מדובר ברכב מנועי, מה ההגיון לאפשר לקרנית לחמוק מחבותה שקמה אז על פי דין (בהנחה שמתקיימים גם יתר רכיבי הגדרת תאונת הדרכים שבחוק). מה ההגיון שביהמ"ש יקבע שלא בתאונת דרכים עסקינן, אם מתקיימים כל רכיבי הגדרת "תאונת דרכים" שבחוק, תוך הטלת סיכון על התובע, שמא על הנתבעות הנזיקיות, והכל לאור נהלי חיתום פנימיים של מבטחת פלונית שאינם הולמים הדין (ועוד במצב בו לא עשתה ביטוח חקלאי עושר על דרך הנפקת תעודות חובה לכלים שאינם כלי רכב מנועיים, ולא קם אינטרס הסתמכות לא למבוטח ולא לניזוק בשונה מהלכת חמאדה)?. קרנית אמנם רגילה להילך מחשבה (נכון עקרונית) שחבותה שיורית, באין מבטחת חובה שתחוב, אך כאן מדובר על תכלית קיומה של קרנית, ולא על מצב "שיורי מעין זה. ה"שיוריות" אמור כאמור שתתייחס לקיום כסוי ביטוחי בתעודת חובה בתוקף של מבטחת , שתשא בנטל הפיצוי , היה ובתאונת דרכים מדובר. לא בגלגול הסיכון אל מעוולים נזיקיים ומבטחותיהן, בעילה נזיקית, אם אכן מדובר בתאונת דרכים .

משמעות נוהלי החיתום של ביטוח חקלאי אינם אלא שביטוח חקלאי אינה נוהגת לבטח יעה אופני זעיר בביטוח חובה. נוהגה המסחרי, אף אם יסודו בהשקפה משפטית זו או אחרת שלה, נכונה או שגויה, אינו יכול להפוך יעה אופני זעיר מרכב מנועי במובן החוק ( אם כזה הנו) לכזה שאינו רכב מנועי.
נהלי החיתום הפנימיים של ביטוח חקלאי, אף אם קיימים הם, ומורים שאין לבטח בובקט בביטוח חובה, אינם מק ימים אינטרס הסתמכות לא לקרנית ולא לתובע , ואינם משתיקים אותה מלטעון למצב המשפטי הנכון לטעמו של בא כוחה.

14. אף לו היה ממש בטיעונה המשפטי של קרנית, ואני סבור כאמור שיש לדחותו, הרי שלא היה טעם מעשי בבקשה. גם לו הייתי מקבל, בניגוד לעמדתי, שלאור נהלי חיתום אלה או אחרים מנועה ביטוח חקלאי לטעון שהבובקט הנו רכב מנועי, הרי מבוטחיה (נתבעת 3 וכנראה גם נתבעת 1 , הנתבעים בעילה הנזיקית) לא הנפיקו נהלי חיתום. מכוח מה אפוא ניתן יהא להשתיקם מלטעון לכך שהכלי רכב מנועי, והתאונה תאונת דרכים? ב"כ ביטוח חקלאי מייצג הרי גם הקיבוץ ואין ניגוד עניינים בין ביטוח חקלאי לבין הקיבוץ, בהעלאת טענה מעין זו. נתבעת 1 לא התגוננה – אך זה הרי נתון מקרי.

15. כדי להמחיש עוד הפרכה: נניח שבתיק היו כמה מבטחות שב טחו כמה מעוולים נזיקים פוטנציאליים שנתבעו, בביטוח חבויות (ניטול התיק בענייננו, ונניח ש הנתבעת 1 (בעלת הבובקט והמעבידה של נהג הבובקט ושל התובע) היתה מתגוננת באמצעות מבטחת חבויות כללית מטעמה, שאף היא נוספה כצד לתיק) . לצורך הדוגמא נניח שלביטוח חקלאי יש אכן נהלי חיתום לפיהם אין לבטח יעה אופני זעיר בביטוח חובה. כעת נניח שלמבטחת הנתבעת 1 אין נהלים כאלה, היא מבטחת בובקטים בביטוחי חובה אך לא ביטחה את הבובקט הסציפי , שכאמור לא בוטח בביטוח חובה. שתי המבטחות טוענות מול קרנית , הנתבעת אף היא בתיק, שמדובר אכן ברכב מנועי ובתאונת דרכים. כמו בענייננו, קרנית טוענת מול ביטוח חקלאי שהיא מושתקת מלטעון שהכלי הוא רכב מנועי לאור נהלי החיתום שלה עצמה. ומה תטען מול המבטחת השניה? הרי זו חופשיה כצפור דרור להעלות הטענה שברכב מנועי עסקינן. והמבוטחים כאמור - ודאי שחופשיים להעלות הטענה. האם הגיוני שביהמ"ש יכריע אם מדובר ברכב מנועי אם לאו, לא לפי תכונות הכלי כפי שמוכחות, וההלכה הפסוקה ביחס לשאלה מה עולה כדי רכב מנועי ומה לא, אלא לפי השאלה השרירותית מי הצדדים שנתבעו בתיק, והאם למבטחת זו או אחרת יש נהלי חיתום האוסרים על ביטוח הכלי בביטוח חובה ? ונניח כי ביטוח חקלאי מעוניינת לחמוק מתחולת השתק כזה, שלא ידעתי טעמו, ומאתרת כפל בטוח עם מבטחת חבויות של הנתבעת 4 או הנתבעת 1, שאין לה נהלי ח יתום האוסרים על הנפקת ביטוח חובה לבובקטים. כל שתצטרך ביטוח חקלאי לעשות הנה לשלוח הודעה לצד שלישי (במקום, נניח, להגיע עם המבטחת הנוספת להסדר חלוקה מחוץ לערכאות לפי יחסי כפל הביטוח, היה ותחויב ) , ואותה מבטחת שאינה מושתקת תציף הטענה שבכלי רכב מנועי עסקינן.

בעוד שבהלכת חמאדה ניתן בעקרון פתרון מעשי על דרך מתן זכות בחירה לצד השלישי לחוזה הביטוח הוא התובע, להשקיף על הרכב כעל רכב מנועי, מכוח המוסד המשפטי של חוזה לטובת צד ג', הרי אין פתרון מעשי מקביל בדוגמאות שהבאתי. דומה כי ההכרעה אינה אמורה ליפול על בסיס נתונים שרירותיים ומקריים של זהות הנתבעים או המבטחות הספציפיות הנתבעות , ותוכן נהלי החיתום של כל אחת מהן, אלא על פי מצב הדין. בפרט באשר לתובע ואף למבוטח אין אינטרס הסתמכות שנפגע מעמדת ביטוח חקלאי, בשונה מן הסיטואציה שנידונה בהלכת חמאדה.

ואגב – מה נאמר במקרה בו נהלי החיתום של ביטוח חקלאי (לצורך הדוגמא) השתנו? האם תושתק לפי הנהלים היו קיימים אצלה במועד הנפקת פוליסת החובה? במועד התאונה? בכלל לא?

16. לסיכום:

אם אכן מדובר על כלי שאינו רכב מנועי לפי ההלכה (וקרנית הגישה נתונים בענין תכונות הכלי) , הרי שממילא לא זקוקה קרנית לנהלי חיתום ופוליסות שתמחשנה שביטוח חקלאי מבטחת כלים כאלה רק בפוליסות חבויות של כלי צמ"ה. יכול שכל הבקשה היא רוב מהומה על לא מאומה.

ואם מדובר על כלי שהנו כן רכב מנועי – לא רלבנטי החומר המבוקש, ואין לחייב בהמצאתו, שכן אין לקרנית זכות שביהמ"ש יפסוק בשונה מן הדין רק לאור נהלי חיתום פנימיים ונוהג עסקי של אחת הנתבעות בתיק, שאינם בגדר דין (אף לא נטען שיש נוהל של המפקח על הביטוח, האוסר על חברות לטעון שכלי פלוני הנו רכב מנועי, ואוסר עליהן לבטחן. אני מניח שלו היה נוהל שכזה, הייתי מופנה אליו). וממילא לא מושתק המבוטח (הקיבוץ ואף נתבעת 1 אם תתגונן) לטעון שהכלי הוא רכב מנועי. במידת מה המצב הנו הפוך לזה שבהלכת חמאדה, ואינו מצדיק הקמת השתק, גם לא מכוח חובות תום לב מוגברות החלות על גוף דו מהותי.

17. קרנית תשא בהוצאות ביטוח חקלאי בבקשה, בסך כולל של 2000 ₪.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ט, 14 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.