הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 33992-01-18

בפני כבוד השופטת סיגלית מצא

התובעת:
אמ.די.סי. העתקות בע"מ, ח.פ. 513019562
על-ידי ב"כ עו"ד מאיר סחיווסחורדר ואח'

נגד

הנתבעים:

  1. קופי אור בע"מ, ח.פ. 511827941
  2. יורי מוסקוביץ', ת.ז. XXXXX296

על-ידי ב"כ עו"ד עומר-זיו אשכר ואח'

פסק דין
1. בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם שנכרת בין התובעת לבין הנתבעת מספר 1, באמצעות הנתבע מספר 2, ביום 28.7.2016, לרכישת זכויות הנתבעת מספר 1 בעסק למתן שירותי צילום והעתקה.
העובדות
2. התובעת הינה חברה המפעילה משנת 1987 מספר מכוני העתקות ברחבי הארץ (עדות ברק גולדשטיין, ע' 3, ש' 22 – ע' 4, ש' 10 ; עדות רונלד גולדשטייןבעמ' 13, ש' 29-30 וכן בעמ' 14, ש' 2-3). התובעת ביקשה להרחיב את פעילותה בדרום המדינה, על דרך של רכישת עסק פעיל כ"עסק חי", בעל חוג לקוחות קבוע.
3. הנתבעת מספר 1 הנה מכון למתן שירותי צילום והעתקה אשר פעל בבאר שבע במשך למעלה משלושים שנה (להלן: "המכון"). בעליו ומנהליו של המכון הנו הנתבע מספר 2 (להלן: "הנתבע" או "יורי" ). בשנת 201 6 ביקש הנתבע למכור את המכו ן בשל גילו המתקדם (75 שנה) ובריאותו הרופפת.
4. בין נציגי התובעת (מר רונלד גולדשטיין, מנכ"ל התובעת ובנו, מר ברק גולדשטיין, מנהל סניפי התובעת, עדות ברק גולדשטיין בעמ' 4, ש' 11-22) לבין הנתבע נוצר קשר, במטרה לבחון היתכנות רכישת המכון על תכולתו והמוניטין שצבר על-ידי התובעת.
5. אין חולק כי המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים ערך ימים בודדים בלבד (עדות ברק גולדשטיין בעמ' 4 , ש' 25-26) ועסקת המכר הושלמה במהירות . המכון על כלל הציוד שבו הוצג ל מר ברק גולדשטיין (להלן: "ברק") ולמר רונלד גולדשטיין (להלן: "רוני") בפגישה אחת בלבד שנערכה במכון (ראו עדותו של ברק, ע' 4, ש' 27-30).
6. במהלך הפגישה ערך יורי , לבקשת רונ י, רשימ ה של הציוד הנמצא במכון (ראו עדותו של רונלד ע' 17 , ש' 2; עדותו של יורי בע' 29, ש' 14-18). רשימה זו נערכה בכתב ידו של יורי וצורפה כנספח א'1 לכתב התביעה. במסגרתו תוארה כנספח הציוד שצורך להסכם המכר ( ראו הפרולוג לכתב ההגנה, להלן: "רשימת הציוד הערוכה בכתב יד"). אין חולק כי ברשימת הציוד הערוכה בכתב יד מופיעה מכונת צילום מסוג E-STUDIO 6560 C (להלן: "המכונה"). עוד אין חולק כי מדובר במכונה שסופקה למכון על-ידי חברת " המפעיל בע"מ" (להלן: "מפעיל "), אשר אף נתנה למכונה שירות.
עניינה של מכונה זו עומד במרכז המחלוקת בתיק זה.
7. במהלך המשא ומתן העמיד יורי את התמורה בגין המכון, לרבות הציוד והמוניטין, על סכום של 250,000 ₪ (ובכלל זה התשלום עבור המכונות המצויות בעסק; מוניטין; חוג לקוחות וכיו'), אולם רוני הסכים לתמורה של 100,000 ₪ בלבד. יורי, אשר היה מעוניין במכירת העסק עקב בעיות בריאותיות (השתלת כליה ותאונת דרכים אשר עבר, ע' 16, ש' 30-33) וג ילו המתקדם (סעיף 3 לכתב ההגנה) ביקש להעלות את המחיר המוצע. בסופו של המשא ומתן סוכם כי לתמורה יתווסף סכום של 50,000 ₪, בתמורה לחפיפה אשר יבצע יורי לברק במשך 3 חודשים. במסגרת החפיפה יערוך יורי לברק היכרות עם לקוחות המכון ויעביר לו את פעילות המכון בצורה מסודרת.
8. ביום 28.7.2016 נפגשו הצדדים בחיפה לשם חתימה על הסכם למכירת הזכויות בעסק (להלן: "הסכם המכר").
9. ההסכם נערך על ידי עו"ד אנוש וקסמן, אשר נבחר על ידי רוני, לטענתו בשל ניסיונו בעריכת עסקות לרכישת מכוני העתקות (עדות רוני בע' 14, ש' 3-32; ע' 15, ש' 9). אין חולק כי עו"ד ווקסמן ייצג את שני הצדדים להסכם המכר. יצוין כי עו"ד וקסמן ייצג את רונ י לאחר מכן ב עסקת רכישה נוספת של עסק המצוי ברמת גן (עדות רוני בע' 17, ש' 20-21). הפגישה ארכה מספר שעות (עדות רוני בעמ' 14, ש' 28-29).
10. אין חולק כי למעמד החתימה על ההסכם, ביום 28.7.2016, לא הביא עמו יורי את חותמת הנתבעת. עוד אין חולק כי במעמד החתימה על הסכם המכר לא צורף לו נספח ב', רשימת הציוד הנמכר לתובעת מכוח הסכם המכר . כפי שיפורט בהמשך, הצדדים חלוקים באשר לסיבה ל אי צירוף הרשימה, נספח ב'. ביום 28.7.2016 נחתם ההסכם, ללא שצורף לו נספח המפרט את רשימת הציוד אליו מתייחס ההסכם (נספח ב') ולמרות שההסכם מפנה לאותו נספח (ראו סעיף 10 להסכם המכר). בהסכם המכר הועלו על הכתב הסכמות הצדדים, ביניהן התחייבות הנתבעת למכור לתובעת את מלוא הזכויות ב מכון (חברת קופיאור בע"מ), לרבות מלוא הפעילות בתחום ההעתקות, השם המסחרי והמוניטין שצבר המכון באזור באר שבע, על לקוחותיו. כעולה מהסכם המכר נמכר העסק המכון כ"עסק חי" (ההואיל השני בהסכם).
11. סעיף 2 להסכם המכר מפרט את הממכר:
"הקונה רוכשת בזה מהמכון בתמורה שתפורט להלן את מלוא זכויות המכון מכל סוג שהוא בתחום העיסוק שבעסק לרבות (מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל) כל הפרטים והסודות המקצועיים והמסחריים (לרבות רשימת לקוחות ופרטיהם), ולרבות הזכות הבלעדית לשימוש בתחום העיסוק בשם המסחרי של העסק ו/או כל שם דומה, הקניין הרוחני והמוניטין שיש ו/או שנצברו למכון בתחום העיסוק שבעסק ... בנוסף לרכישת ציוד העסק, בהתאם להוראות הסכם זה".
עוד סוכם, כי מועד העברת החזקה במכון לנציגי התובעת יהא ביום 1.8.2016 (ס' 3 להסכם המכר ).
12. בסעיף 4 להסכם המכר הצהירה הנתבעת כי:
"המכון מצהיר בזה כי הינו הבעלים הבלעדיים בעסק ובכל הזכויות שבו וכי העסק וזכויותיו בו, וכן הציוד והמלאי שבו בנוגע לתחום העיסוק, נקיים מכל חובות ו/או עיקולים ו/או שיעבודים ו/או זכויות של צד שלישי כלשהו . .. וכי הוא מתחייב להעביר את תחום העיסוק שבעסק ואת הציוד והמלאי לקונה לפי הוראות הסכם זה, במצב נקי מכל שיעבוד ו/או עיקול ו/או זכויות צד שלישי ומתחייב להסיר כל מגבלה ו/או שיעבוד כאמור, עד מעמד חתימת הסכם זה."
13. בסעיף 5 להסכם ניתנו הצהרות המכון ביחס לציוד הנכלל בממכר:
"המכון מצהיר בזה כי אין מבחינתו כל מגבלה שהיא בדין ו/או בהסכם מלהתקשר בהסכם זה ומלמכור את מלוא הזכויות בתחום העיסוק שבעסק, בציוד ובמלאי של העסק ... וכי הוא נכון לערוך חפיפה מסודרת ויעילה של העברת מלוא הזכויות בתחום העיסוק שבעסק לקונה לפי הוראות הסכם זה. המכון מצהיר ומאשר כי הציוד שלו הנמכר בהסכם זה, הינו תקין ופועל וכי לא ידוע לה על פגמים נסתרים בפריט כלשהו מתוך ציוד זה".
14. התמורה פורטה בסעיפים 9 ו-10 להסכם המכר באופן הבא:
"9. הקונה רוכשת מהמכון את מלוא זכויות המכון בפעילות ו/או במוניטין ו/או בקניין הרוחני של העסק, לרבות (מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל) הזכות להשתמש בשם המסחרי 'קופי אור' ו/או כל שם דומה, כל הסודות המקצועיים / מסחריים של העסק לרבות רשימת הלקוחות והמוניטין של העסק וזאת תמו רת הסך של 25,000 ₪, בצירוף מע"מ.
10. כמו כן, הקונה רוכשת מהמכון את מלוא זכויות הבעלות בציוד והמלאי של העסק המצוי כיום בחנות לצורכי העסק, לפי הפירוט ברשימה המפורטת המצ"ב כנספח ב' להסכם זה (להלן: 'הציוד'), כשהזכויות בכל פרטי הציוד ללא יוצא מן הכלל, נקיות מכל חוב ו/או עיקול ו/או שיעבוד ו/או זכויות של צד שלישי כלשהו, תמורת הסך של 75,000 ₪ בצרוף מע"מ כדין ... תמורת הציוד כאמור, תשולם במלואה ביום הקובע".
בסעיף 12 להסכם נקבע כי המלאי העסקי של העסק, אשר יוותר ביום מסירת החזקה, הינו כחלק מהממכר.
15. הוראות לעניין תקופת החפיפה נקבעו בסעיף 11 להסכם כדלקמן:
"מוסכם בזה כי החל מהיום הקובע ולמשך 3 חודשים רצופים תבוצע בין הצדדים חפיפה מסודרת של העברת העסק, ניהולו והפעלתו מהמכון לנציגי הקונה שימונו מטעמה לנהל ולתפעל את העסק כסניף של הקונה.
מוסכם בזה כי נוכחות מסיבית ושוטפת של מר מוסקוביץ יורי מטעם המכון דרושה ומחייבת.
עבור פעילות המכון בתקופת החפיפה כאמור, תשלם הקונה למכון דמי ניהול בסך כולל של 50,000 ₪ . .."
עוד נקבע כי דמי ניהול בגין תקופת החפיפה ישולמו בשני תשלומים שווים: מחצית ראשונה עד יום 31.10.2016 ומחצית שניה עד יום 31.12.2016.
16. בסעיף 22 להסכם הסכימו הצדדים על פיצויים בגין הפרת ההסכם כדלקמן:
"מובהר ומסכם בזה כי הוראות סעיפים 3 ,4 , 5 ,8 ,9 ,10 ,11 ,16 ,17 ,18 ,20 ,21, בהסכם זה הינן עיקריות ויסודיות בהסכם זה, והפרתן (ו/או איזה מהן) תהווה הפרה יסודית של ההסכם ותגרור בעקבותיה חיוב של הצד שני בפיצוי מוסכם ומוערך מראש בסך של 50,000 ₪, ללא צורך בהוכחת נזק כלשהו".
רוני ויורי חתמו על ערבות אישית, לקיו ם התחייבויות הצדדים (התובעת והנתבעת בהתאמה) מכוח הסכם המכר.
17. מספר חודשים לאחר שהועברה החזקה במכון לידי התובעת, התברר לרוני כי המכון מחויב על-ידי חברת "המפעיל" ב דמי שכירות חודשיים, בנוסף לחיוב הרגיל בגין פעימות מונה. כך מעדותו של רוני:
"במקרה לאחר 4,5 חודשים לאחר הרכישה של העסק וקבלת החזקה, במקרה נופלת לידי חשבונית בגין המכונה הזאת ואז ראיתי שמחייבים אותה מעבר לפעימות מונה גם על הסכם ליסינג. דיברתי עם חברת 'מפעיל' הודעתי להם שאני לא מתכוון לשלם את זה " (ע' 18 ש' 12-15).
18. התובעת פנתה ליורי במכתב הנושא את התאריך 18.1.2017 בו נכתב:
"בהמשך להסכם הרכישה והעברת הזכויות לחברתנו, מסתבר שמכונת הצילום מדגם טושיבה שנמכרה לנו והועברה עם כלל המכונות- אינה בבעלותך.
הינך נדרש להעביר לידנו במיידי את מה ששילמנו ל'מפעיל' במקומך - היינו – סך של 920X5 בתוספת מע"מ. כמו כן נותרו 44 תשלומים של 920 = 40,480 בתוספת מע"מ.
הינך מתבקש להעביר את התשלום במיידי."
19. יורי לא השיב לפניית התובעת. התובעת, מצידה, הפסיקה לשלם לחברת "המפעיל" את דמי השכירות בגין המכונה. בתגובה, פנתה חברת "המפעיל" לתובעת במכתב נושא תאריך נובמבר 2017 (נספח ה' לתצהיר רוני) ובו ציינה:
"בתאריך 18.12.2015 נחתם הסכם בעניין מכונת טושיבה מדגם E-STUDIO 6560 C (להלן: 'המכונה') עם לקוח קופי אור בע"מ בתנאים כדלהלן:

  1. שכירות חודשית בסך 920 ₪ לפני מע"מ למשך 60 חודשים.
  2. דמי שכירות אינם צמודים למדד.
  3. מחיר פעימת ש/ל 3.5 אג'.
  4. מחיר פעימת צבע 20 אג'.

הערה: מחיר פעימה נמוך מגלם בתוכו את החזר השקעה בציוד באמצעות דמי שכירות.
לפני כשנה הודעתם לנו כי רכשתם את הפעילות של קופי אור בע"מ ששימש כלקוח מפעיל עד ליום הרכישה יחד עם כל הציודים שהיו באותה עת בעסק. הצגתם מסמך המפרט את סוגי הציודים שרכשתם במסגרת העסקה, הרשימה כללה מכונת טושיבה 6560 אשר נמצאת בבעלות מפעיל והוצבה בעסק במודל ליסנג. לחברת קופי אור בע"מ אין ולא הייתה הזכות למכור לכם את המכונה הנ"ל.
חברת מפעיל ממשיכה לתת שירות מגין מכונה זו לחברתכם עד עצם יום זה והנכם מחוייבים בתשלום דמי שכירות חודשיים בסך 920 ₪ לפני מע"מ".
20. במסגרת תכתובת דואר אלקטרוני מיום 15.11.2017 בין ברק למר מאיר רחמן מחברת "המפעיל" (נספח ה' לתצהיר רוני) , ציין ברק:
"בהמשך לשיחותינו הרבות, החיוב החודשי בגין הטושיבה שבסניף עומר צריך להיות על קופי אור (יורי) ולא עלינו. המכונה נמכרה לנו על-ידי יורי כחלק מרכישת המכון ומופיעה ברשימת הציוד והוצגה כשלו. דאג לחייבו בגינה או תוציא לנו מכתב שהמכונה שלך והוא לא יכול למכור לנו אותה לפני שסיים את תשלומה כלפיכם וכן התחייבות שלכם שאם אני תובע אותו בגינה והפרת ההסכם מצדו, באם תגיעו איתו להסכם כזה או אחר תשפו אותנו על הוצאות התביעה. ובכל מקרה אני שב ומבקש תוציא זיכוי בגין החיובים היינו 920 ₪ + מע"מ מאוגוסט 2016 ועד היום".
21. במייל נוסף ששלח ברק למאיר רחמן ביום 23.11.2017 (נספח ה' לתצהיר רוני) ציין ברק:
"עדיין לא קיבלתי ממך את המכתב וההתחייבות לגבי טושיבה. אני מבקש לסיים את הסאגה הזאת משיכת הזמן לא מועילה לאף אחד מאיתנו והחוב סתם תופח. דאג להעביר לי כדי שנוכל להגיש תביעה".
22. במייל מיום 29.11.2017 השיב מאיר רחמן לברק (נספח ה' לתצהיר רוני) :
"מצ"ב מכתב עבור מכונת טושיבה. אני מבקש מחר (30.11.17) לשלם בכרטיס אשראי 40,000 ₪ לחניתה."
המכתב עצמו לא צורף.
טענות התובעת
23. לטענות התובעת הציג בפניה יורי מצגי שווא במהלך המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים. עוד טוענת התובעת כי הסתמכה על המצגים שיצר יורי בהחלטתה לרכוש את המכון. טוענת התובעת כי יורי הציג בפניה מצג לפיו משרד הביטחון הינו לקוח מרכזי של המכון והזמנותיו מהוות כדי 80% מנפח העבודה שמבצע המכון. עוד טוענת התובעת כי יורי יצר מצג לפיו כלל הציוד ב מכון, כמפורט ברשימת הציוד שערך יורי בכתב יד במועד הפגישה בעסק עובר להתקשרות בהסכם המכר , הנו בבעלות הנתבעת ונקי מהתחייבויות לצדדים שלישיים ובכלל זה – גם המכונה. טוענת התובעת כי מצגי השווא שהציג בפניה יורי הטעו אותה לסבור כי התמורה החוזית המוסכמת הנה הולמת ותואמת את שווי השוק של ה מכון.
24. טוענת התובעת כי כ-5 חודשים לאחר מועד כריתת ההסכם התברר ל ה כי המכונה לא הייתה בבעלות הנתבעת , שכן לא שולמה מלוא תמורתה ל חברת "המפעיל". טוענת התובעת כי המכונה הייתה ליבת הציוד ב מכון, וכי לו ידעה כי אינה בבעלות המכון, לא הייתה מתקשרת עם הנתבעת בהסכם. כראיה לכך העיד ברק כי לאחר רכישת המכון החליף את כלל הציוד במכון, למעט המכונה (ע' 8, ש' 14-16). לתובעת התברר כי המכונה עצמה מושכרת בהסכם "ליסינג", ולפיכך לא תישאר בחזקתה גם לאחר העברת מלוא התשלום עליה.
25. טוענת התובעת כי קיומה של התחייבות כלפי צד ג' ("המפעיל") בכל הנוגע למכונה מהווה הפרה של ההסכם, במסגרתו הצהירה הנתבעת כי הציוד נקי מכל שעבוד או התחייבות (בין השאר בסעיפים 4, 5 ו-10 להסכם המכר). משכך, הפרה הנתבעת את ההסכם הפרה יסודית והתובעת זכאית לפיצויים המוסכמים בסך 50,000 ₪ (סעיף 22 להסכם). עוד טוענת התובעת כי התנהגותו של יורי בשלב הטרום חוזי וכן לאחר חתימת ההסכם, נגועה בחוסר תום לב ובהצגת מצגי שווא אשר הובילו את התובעת לכדי טעות בכדאיות העסקה. התובעת מוסיפה כי התנהלותו של יורי גרמה לתובעת לעוגמת נפש .
26. טוענת התובעת כי שווי המכונה מגיע כדי למעלה מ-50% משווי הציוד, וכי חלק הארי של התמורה ששולמה בגין הציוד – 74,000 ₪, מתייחס למכונה , אשר הוערכה על-ידי התובעת בסכום של 42,000 ₪. יתר הציוד במכון הוערך על-ידי התובעת בשווי של 17,000 ₪, "בהערכה נדיבה כי במצב השוק האמיתי כלל לא ניתן למכור את הציוד הנ"ל" (סעיף 33 סיפא לתצהיר רוני) . בתצהירו מפרט רוני את הערכתו לגבי הציוד אשר היה קיים במכון במועד ההתקשרות בהסכם המכר: מכונת צילום שח/ל 7000 – 1,000; סורק שח/ל צבעוני – 500 ₪; מקפלת און ליין – 500 ₪; פלוטר 4500 1,500 ₪; פלוטר 1050 – 1,000 ₪; פלוטר C 1050 – 1000 ₪; למינטור 2 גלילים רוחב 1 מטר – 5,000 ₪; למינטור A3A4 – 200 ₪; מכונת ספירלות אוטומטית RENZ – 1,000 ₪; מכונת הידוק עד 200 דף – 500 ₪; גיליוטינה 3915-94 – 2,000 ₪; 3 מחשבים – חסרי ערך; 3 שולחנות עבודה – 1,000 ₪; ריהוט משרדי – 1,000 ₪; מטף כיבוי – 200 ₪; מכשיר פקס – חסר ערך; 3 קווי טלפון ומכשירים – חסרי ערך; מכשיר מי עדן - חסר ערך ולא היה בבעלות הנתבעת; מלאי נייר – 1,000 ₪; מקרר קטן – 500 ₪; מדפסת HP – חסר ערך" (עיי נו בסעיפים 32-33 לתצהירו של רונ י).
27. התובעת אישרה כי רשימת הציוד הערוכה בכתב יד (נספח ו' לתצהיר רוני) לא צורפה להסכם במועד בו חתמו עליו הצדדים (28.7.2016). חרף אי צרופה של הרשימה חתמו הצדדים על הסכם המכר. רשימת הציוד הערוכה בכתב יד הועברה לידי רו ני במועד מסירת החזקה (31.7.2016), יחד עם רשימת החיובי ם שהוציאה הנתבעת לשנת 2016, וצורפה כנספח ב' להסכם המכר ( סעיף 37 לתצהיר רוני, נ/2, נספחים ו' ו-ז', עדותו של רוני בע' 17 ש' 2-3; סעיף 37). עוד העיד רוני כי גרסת יורי לפיה שלח אליו רשימה מעודכנת (בה לא מופיעה המכונה), אשר נערכה במסמך WORD במחשב - שקרית. רשימה זו לא נמסרה לרוני מעולם, והוצגה בפניו לראשונה כשצורפה לכתב ההגנה שהגישה הנתבעים.
28. מוסיפה התובעת וטוענת כי יורי אף לא עמד בהוראות ההסכם בכל הנוגע לתקופת החפיפה. בהקשר זה העיד רוני כי יורי הגיע למכון פעמים בודדות בלבד במ הלך ת קופת החפיפה הקבועה בהסכם המכר, חמישה חודשים (סעיף 36 לתצהיר רוני, נ/2). עוד טוען רוני כי טענת יורי כי שולם לו סך של 50,000 ₪ בגין חפיפה לוקה בחוסר תום לב (סעיף 36 לתצהיר רוני, נ/2).
29. מוסיפה התובעת וטוענת כי כחודש לאחר ביצוע העסקה, נודע ל ה כי שלושה חודשים עובר לכריתת הסכם המכר הודיע משרד הביטחון לנתבעת כי הוא מבטל את הסכם ההתקשרות שנכרת בין הצדדים בשל עבודה לא איכותית שבצע המכון . עוד טוענת התובעת כי נודע לה כי לנתבעת מוניטין רע, אשר חייב את התובעת לבצע מיתוג מחודש של המכון, לרבות שינוי שמו ומיקומו ויצירת קשרי לקוחות חדשים. טוענת התובעת כי נאלצה להקים מחדש את צבר הלקוחות של המכון ול הסתדר ללא משרד הביטחון כלקוח, כי נאלצה לגשת מחדש למכרזים אשר הוצאו על ידי משרד הביטחון בדרום, ולבצע התקשרות מחודשת עם משרד הביטחון לאחר שזכתה במכרזים בזכות עצמה וללא קשר לנתבעת (עדות ברק, ע' 11 ש' 12; 18-20).
30. לפיכך עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בסכומים הבאים:
א. סך של 40,080 ₪ - יתרת התשלו מים עבור המכונה;
ב. סך של 20,000 ₪,בגין הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מסיכול העבודה מול משרד הביטחון ועלויות העתקת המכון לעומר – על מנת שלא יזהו אות ו עם המוניטין הרע של הנתבעת (הפרת סעיף 9 להסכם המכר) ;
ג. תשלום הפיצויים המוסכמים בסך 50,000 ₪ (סעיף 22 להסכם המכר);
ד. כן מבוקש פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 5,000 ₪.
טענות הנתבעים
31. המכון הוקם על -ידי יורי לפני כשלושים שנה, והינו בעל מוניטין רב. עקב מצבו הבריאותי וגילו המתקדם, נאלץ יורי למכור את המכון. יורי פרסם את המכון למכירה באתר יד 2. בעקבות הפרסום יצר עמו קשר ברק וקידם את התקשרות הצדדים בהסכם למכירת המכון. מצוקתו של יורי ורצונו למכור את ה מכון במהרה, הובילו אותו למכור את המכון בנזיד עדשים, כאשר התמורה ששולמה אינה מתקרבת לשוויו האמיתי.
32. יורי גילה לתובעת באופן מלא ושלם את כל הפרטים הנוגעים ל מכון, היקף פעילותו, לקוחותיו והציוד שבבעלותו. משכך, יש לדחות את טענות התובעת בדבר הטעיה או רמיה. בשלב המשא ומתן, עת ביקרו נציגי התובעת במכון, הובהר להם על-ידי יורי שהמכונה נשכרה מחברת "המפעיל" ואינה בבעלות ה מכון. על המכונה אף מדבקה הנושאת את שם חברת "המפעיל". עוד ובניגוד לטענת התובעת, רשימת הציוד הערוכה בכתב יד (נספח ו' לתצהיר רוני) מעולם לא צורפה להסכם בין הצדדים, לא במועד כריתת ההסכם (28.7.2016) ואף לא במועד מסירת החזקה במכון (31.7.2016). יורי אף לא אישר מעולם כי זוהי רשימת הציוד שבבעלות העסק. הרשימה הוכנה בעת ביקורם הראשוני של נציגי התובעת במכון, לבקשתם, על מנת ליצור "צילום מצב" של הציוד הקיים במכון נכון לאותו מועד. ביום 28.7.2016, עת נפגשו נציגי הצדדים לחתימה על הסכם המכר אצל עו"ד אנוש וקסמן, קיבל יורי לראשונה את נוסח הסכם המכר לעיונו. יורי הבהיר כי אינו יכול לצרף את רשימת הציוד שנערכה בכתב יד (נספח ו' לתצהיר רוני) כנספח ב' להסכם, משום שיש בה שלושה פריטים אשר אינם בבעלות המכון: מערכת אזעקה ומזגן - אשר בבעלות משכיר החנות, והמכונה – אשר נשכרה מחברת "המפעיל". עוד, במעמד החתימה על הסכם המכר (28.7.2016) לא הייתה בידי יורי חותמת החברה. משכך, ביקש עו"ד אנוש וקסמן כי במעמד מסירת החזקה במכון, ביום 1.8.2016 , יצורף נספח ב', לאחר שיורי יעדכנו, להסכם המכר (רשימת הציוד בבעלות העסק) וכן יחתם ההסכם בחותמת הנתבעת. בשלב חתימת הסכם המכר (28.7.2016) צורף לו נספח א' בלבד – תדפיס רשם החברות של פרטי הנתבעת (ס' 16 לתצהירו של יורי).
33. בעדותו, חידד יורי את גרסתו, וטען כי הביא את רשימת הציוד הכתובה בכתב יד למעמד החתימה על הסכם המכר (28.7.2016) , אולם עו"ד אנוש וקסמן סרב לקבלה משום שהייתה כתובה בכתב יד, וכן משום שהיו ליורי הערות ביחס לתוכנה כאמור (ע' 26 , ש' 27-32; ע' 27, ש' 1-13). בהמשך הדברים, במועד מסירת החזקה במכון לתובעת (31.7.2016) , מסר יורי לרוני רשימה מתוקנת ומודפסת (נספח ב' לנספח א' לתצהיר יורי, הסכם המכר) וביקש כי יעבירה אף לידי עו"ד אנוש וקסמן (עדותו של יורי ע' 26, ש' 27-32; עמ' 27, ש' 1-13). ברשימת הציוד אשר ערך יורי (וסומנה כנספח ב') פורטו המכונות שבבעלות המכון (ביניה ן מכונ ה מסוג פלוטר 4500 HP; למינטור 2 גלילים רוחב 1 מ'; 3 מחשבים; 3 שולחנות עבודה; מטף כיבוי; מכשיר מי עדן; מקרר קטן; מדפסת HP ; מלאי נייר ועוד). בסופו של המסמך נכתב לצד הערות: "מכונת צילום שח"ל - צבע TOSHIBA6560 C (בשכירות). הקונה יעביר את השכירות על שמו". התאריך הרשום על גבי הרשימה ה נו 1.8.2016 (להלן: "הרשימה המודפסת").
34. עוד טען יורי כי במעמד מסירת החזקה במכון הגיע למקום נציג חברת "המפעיל", מר צחי מאיר, על מנת להעביר את השכירות במכונה על שם התובעת. מאותו מועד ואלך יצאו החשבוניות על שם התובעת. במעמד זה חתמו הצדדים על מסמך העברת הזכויות במכונה לידי התובעת (סעיף 18 לתצהיר יורי).
35. טוען יורי כי לא התחייב להעביר לתובעת את לקוחות המכון, וממילא אינו יכול לכפות על לקוחות המכון לעבוד עם התובעת. הראיה לכך היא שלא צורפה רשימת לקוחות להסכם המכר. עוד טוען יורי כי הבהיר לנציגי התובעת כי הנתבעת זכתה במכרז של משרד הביטחון. תקופת ההתקשרות לפי ההסכם שנכרת בין הצדדים הינה עד לחודש נובמבר 2016. הסבת הזכייה במכרז מחייבת אישור של משרד הביטחון להסבת הזכויות, וניתן לבצע הסבה כאמור רק למי שהנו בעל מספר ספק של משרד הביטחון. לתובעת לא היה מספר ספק של משרד הביטחון באזור הדרום , ותהליך הוצאת מספר ספק עשוי לארוך זמן רב נוכח הצורך בבדיקות ביטחוניות והמצאת אישורים. נציג התובעת לא אמר ליורי כי ברצונו לבצע עבודות עבור משרד הביטחון, וא ף לא פעל לצורך הסבת הפעילות עימו מהנתבעת.
36. אשר להתחייבותו ביחס לתקופת החפיפה טוען יורי כי מילא את חלקו בהסכם, התייצב במכון בתקופת החפיפה והפגיש את ברק עם הספקים השונים . כן ליווה את ברק לפגישות עם לקוחות, במטרה להעביר בצורה המיטבית את ניהול המכון לידי התובעת.
37. לבסוף טוען יורי כי הפיצוי הנתבע מופרך ועולה על סכום התמורה בגין הלקוחות והציוד (100,000 ₪), ויש בכך כדי להעיד על חוסר תום לב התובעת.
דיון והכרעה
38. השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים בתיק זה הנה האם הגיעו הצדדים להסכמה בכל הנוגע לתוכנה של רשימת הציוד הנכלל בממכר (נספח ב'), ואם כן – מהי. ויודגש: אין מחלוקת בין הצדדים כי להסכם לא צורף נספח ב' (עדות רוני, ע' 15, ש' 12). דא עקא, כל אחד מהצדדים טוען כי קיימת רשימה אליה התכוון ההסכם: התובעת הציגה את רשימת הציוד הכתובה בכתב יד ( נספח ו' לתצהיר רוני) ו הנתבעים הגישו רשימה המודפסת (נספח ב' לנספח א' לתצהיר יורי). מדובר בשאלה עובדתית. מהכרעה בשאלה זו תיגזר תשובה לשאלה אם הפרו הנתבעים את הסכם המכר אם לאו.
39. אקדים אחרית לראשית ואומר כי אני מעדיפה את עדותו של יורי על זו של נציגי התובעת. אני מוצאת כי עדותו של יורי, אותה מצאתי מהימנה, משקפת בצורה מדויקת יותר את השתלשלות האירועים עובר לכריתת הסכם המכר ולאחריו. עדות זו מצאה חיזוק בעדותו של מר צחי מאיר - מנהל המכירות בחברת "המפעיל" (להלן: "צחי") אשר אין לו עניין בתוצאות ההליך וכן בהימנעות התובעת מהמצאת ראיות וזימון עדים אשר עשויים היו לתמוך בגרסתה, הכל כפי שיפורט להלן.
40. איני מקבלת את טענת התובעת כי בטבורה של העסקה עמדה המכונה שבמחלוקת. גרסה זו אינה מתחייבת מנוסח הסכם המכר אשר נחתם בין הצדדים, ומתייחס לרשימת ציוד רחבה, כמו גם קניין רוחני, הסדר חפיפה ו עוד, ללא שניתן מעמד של בכורה לרכיב מהרכיבים השונים הנכללים בממכר. אכן, מעיון בהסכם עולה כי מעבר לזכויות הבעלות בציוד ובמלאי העסק (אשר אמורה הייתה להיות מפורטת בנספח ב' להסכם), בגינו שילמה התובעת לנתבעת 75,000 ₪ (סעיף 10 להסכם המכר) , רכשה התובעת מהנתבעת זכויות של קניין רוחני (מוניטין, סודות מקצועיים, רשימת לקוחות, הזכות להשתמש בשם המסחרי "קופי אור") בגינן שילמה 25,000 ₪ (ס' 9 להסכם המכר) . כן רכשה התובעת את שירותיו של יורי למשך שלושה חודשים מיום החתימה על ההסכם. שירותים אלו נועדו לביצוע העברה מסודרת של המכון לידי התובעת, הצגת לקוחות הנתבעת לתובעת, והבטחת רצף תפעולי של המכון והשתלבות התובעת בפעילותו. בגין שירותים אלה שילמה התובעת לנתבעת 50,000 ₪. מנוסח ההסכם עולה, אם כן, כי התייחס לקשת רחבה של זכויות, חובות והתחייבויות. אף מעדותו של רוני עולה בבירור כי כשחישב את התמורה לקח בחשבון מספר גורמים: המחזור של המכון, צבר הלקוחות, האפשרות ליהנות משירותיו של יורי אשר יכיר לתובעת את השוק בבאר שבע והלקוחות הרלבנטיים, יכולתו לשדרג את המכון ולהחזירו לימי תהילתו על דרך של שדרוג הציוד המיושן ורכישת מכונות מתקדמות (ע' 16, ש' 16-29).
41. לא זו בלבד שטענת התובעת כי המכונה עמדה בליבת ההסכם אינה מתחייבת מנוסח ההסכם, היא אף אינה מתיישבת עם כך שהתובעת חתמה על ההסכם בלא שצורף לו נספח ב', האמור לפרט את רשימת הציוד אליה מתייחס ההסכם. לו סברה התובעת כי ליבת ההסכם הנה הציוד, קל וחומר המכונה, ניתן היה לצפות כי תדאג לכך שההסכם יתייחס לזכויותיה במכונה ולא מסתפקת בתאור כללי והפנייה לנספח שלא צורף. דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח הסתירה החזיתית בין טענתה של התובעת באשר למרכזיות וחשיבות המכונה לבין עדותו של רוני כי יורי היה אמור להכין את רשימת הציוד ולהביא למעמד החתימה, ומששכח להביאה, "לא עמד על קוצו של יוד" (ע' 17, ש' 4-5( . עוד העיד רוני כי לא עבר עם יורי על הרשימה שהכין, שכן ממילא מדובר במכונות שערכן לא רב ויועדו להחלפה על-ידי התובעת ( ע' 15, ש' 26-28; ע' 16, ש' 1-4; ע' 17, ש' 1-9).
42. הדעת נותנת כי אם ביצוע העסקה היה מותנה מבחינת התובעת בכך שהמכונה נכללת בממכר, היתה דואגת לציין את קיומה בהסכם, בלא קשר לנספח ב' (רשימת הציוד) ובמיוחד נוכח היעדר צירופו להסכם. זאת ועוד, ניתן להניח כי לו הייתה המכונה מרכזית לעסקה מבחינת התובעת , היו מנהלי התובעת עורכים בדיקה, ולו מינימלית, בכל הנוגע למעמדה וההסכמים שנכרתו בין הנתבעת לבין חברת "המפעיל" בעניינה. מנהלי התובעת הודו כי לא חקרו בשאלה זו (עדותו של ברק בעמ' 7, ש' 29-30; עמ' 8, ש' 6-9; עדותו של רוני בעמ' 1 5, ש' 13-16; ע' 18, ש' 30). עוד עולה מעדויות נציגי התובעת, ברק ורוני, כי הם מודע ים היטב למגוון ההתקשרויות האפשריות בכל הנוגע לשימוש במכונה, הן ביחס לזכויות המועברות ( בעלות /שכירות / הצבה) הן ביחס לחבילת השירות והביטוח (חבילת שירות המותנה במספר פעימות מונה / ללא התניה) והן ביחס לאינטגרציה של שני המשתנים (כגון שקלול דמי השכירות בתעריף פעימות המונה, לעניין זה ראו עדות ברק בעמ' 7, ש' 35 – ע' 8 , ש' 5; עדות רוני בעמ' 18, ש' 5-9; עדות צחי בעמ' 43, ש' 15-24). בנסיבות אלה, נוכח מגוון ההתקשרויות האפשריות ובשים לב לזמינות הבדיקה (שיחת טלפון) , ניתן היה לצפות כי נציגי התובעת יבדקו עם הנתבעת או עם חברת "המפעיל" מהי ההתקשרות שנערכה ביחס למכונה. בדיקות מעין אלה היו מובילות למסקנה כי בין הצדדים נכרת הסכם ליסינג, ו כי המכונה הנה בבעלותה של חברת "המפעיל".
43. לא זו אף זו, התובעת לא תמכה טענתה כי המכונה היא פריט הציוד שווה הערך היחיד ברשימת הציוד בחוות דעת כנדרש. אין מחלוקת כי בין הציוד הנמכר מספר מכונות וציוד משרדי, לרבות: מכונת צילום שח"ל KIPSTAR7000; סורק שח"ל – צבעוני KIP 2200 ; מקפלת ON-LINE כולל קיפול סופי RIGOLI; פלוטר HP4500; פלוטר HP1050; פלוטר HP1050 C; למינטור 2 גלילים רוחב 1 מ'; למינטור A3A4; מכונת ספירלות אוטומטית RENZ; מכונת הידוק עד 200 דף STAGO; גיליוטינה A3 A4 IDEAL 3915-94 ; 3 מחשבים; 3 שולחנות עבודה; ריהוט משרדי; מטף כיבוי; מכשיר פקס PANASONIC; 3 קווי טלפון + מכשירים; מכשיר מי עדן; מלאי נייר; מקרר קטן; מדפסת HP (ציוד זה צוין במסגרת רשימת הציוד ברשימה המודפסת – ואין מחלוקת כי ציוד זה נכלל בממכר). רוני אמנם העיד באשר לשוויו הנמוך של הציוד, למעט המכונה (עדותו של רונלד ע' 16, ש' 20-22; וכן סעיפים 32-33 לתצהירו, ערך המכונה – 42,000 ₪ ויתרת הציוד – 17,000 ₪ ), אולם עדות זו עומדת בסתירה לעדותו של יורי, אשר תמחר את שווי הציוד שנכלל בממכר בצורה שונה לחלוטין (מכונת קיפ בשווי 35,000 ₪; (ע' 29 ש' 24-28); פלוטרים 4500 בשווי 25,000 $; פלוטרים 1050 בשווי 20,000$ (ע' 30 ש' 8-12); למינטור בשווי 10,000 ₪ (עמ' 30 , ש' 15-16). בהיעדר חוות דעת ונוכח העובדה כי גרסת רוני באשר לשווי הציוד עומדת בסתירה לגרסתו של יורי באשר לשווי זה, לא עמדה התובעת בנטל ההוכחה בכל הנוגע לטענה זו.
44. התובעת מצאה תימוכין לטענתה בדבר שויו הנמוך של הציוד שנכלל בממכר בטענתה כי החליפה את כל הציוד למעט המכונה ורכשה תחתיו ציוד חדש (ראו עדותו של ברק, ע' 8, ש' 14-16; עדותו של רוני בעמ' 17, ש' 22). דא עקא, גם טענה זו לא נתמכה בראיה אובייקטיבית וחיצונית. משמדובר בטענה שנקל להוכיחה (כגון על-ידי הצגת חשבוניות רכישה) , יש לזקוף את היעדר הבאת ראיות בנקודה זו לחובת התובעת. עוד טענה התובעת כי חברת "המפעיל" סירבה לספק לציוד שהיה במכון שירות בשל מצבו (סעיף 34 לתצהירו של רו ני). דא עקא, אף טענה זו נטענה בעלמא. שוב, מדובר בטענה שניתן להביא ראיות להוכחתה בנקל, ולפיכך יש במחדל התובעת לעשות כן בכדי להיזקף לחובתה. אין במכתב חברת "המפעיל" מיום 30.9.2018 (נספח ד' לתצהיר רוני) בכדי לתמוך בטענת התובעת, הן משום שמדובר בהסכם התקשרות ביחס למכונת KIPSTAR מס' 300254 בלבד, הן משום שבמכתב צוין כי הסכם השירות הגיע לסיומו ביום 31.12.2018 (ולא כי חברת "המפעיל" מסרבת לחדשו) והן משום שבמכתב מוצע לתובעת לעבור למסלול שירות של חיוב בגין שירות חלקים וחומרים. מכאן כי מסקנת התובעת כי חברת "המפעיל" מסרבת לתת לכלל הציוד שנכלל בממכר שירות אינה מוצאת תימוכין במכתב.
45. מסקנתי כי רכישת המכונה לא עמדה בטבורה של העסקה נתמכת גם בעדות נציגי התובעת, ברק ורוני, אשר פרטו את הבדיקות המקדימות שערכו עובר לרכישת ה מכון ואת שיקוליהם ביחס לקביעת התמורה . כעולה מעדותו של ברק, בדק את רשימת הלקוחות של המכון ואת הכנסותיו (עדות ברק בע' 5, ש' 23-26), דאג לקבל העתק החוזה היחיד שהיה למכון עם צד שלישי - החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע (ע' 5, ש' 27-35), וכן התעניין ב תעריף שגובה חברת "המפעיל" מהמכון בגין פעימות מונה, בשל סברתו כי יוכל להפחית תעריף זה (ע' 5 , ש' 6-8; ש' 12-23). ברק אמנם טען כי הדוחות הכספיים שהציג להם יורי אינם נכונים, אולם לא ידע להצביע על אותם נתונים שגויים כביכול שהוצגו בפניו (ע' 4, ש' 31 – ע' 5, ש' 5). בהמשך עדותו הודה ברק כי אינו יודע מה המחזור העסקי הצפוי בעסק כגון המכון וכי הוא לא עוסק בכספים (ע' 5, ש' 6-22). מעדותו של ברק עולה כי לא שאל שאלות או ערך בדיקות בכל הנוגע למעמדה של המכונה והסתפק לעניין זה בהצהרתו של יורי כי כל המכונות בבעלותו (ע' 7 , ש' 13-16). לדבריו מדובר בעסקה לא גדולה ולא מסובכת שנערכה תוך מספר ימים ולפיכך לא נערכו בדיקות (ע' 13, ש' 14-18). גרסה זו אף אינה נתמכת בעדותו של רוני, אשר הסביר בעדותו כי הצעת המחיר שנתן למכון מבוססת על הערכתו ביחס למחזור המכירות של המכון והאפשרות של התובעת להגדיל מחזור זה על ידי שדרוג הציוד עמו עבד המכון (ע' 15, ש' 30 – ע' 16, ש' 29).
46. זאת ועוד, מצאתי את עדותם של נציגי התובעת, ובמיוחד עדותו של ברק, חסרה , מתחמקת ומתפתחת. דוגמא מובהקת לכך היא טענת התובעת בכתב תביעתה כי נספח ב' צורף להסכם (רשימת הציוד הערוכה בכתב יד, נספח א'1 לכתב התביעה), אל מול עדותו המפורשת של רוני כי להסכם לא צורף כל נספח בעת חתימתו (ע' 15, ש' 12). דוגמא נוספת, ברק שלל בעדותו את גרסת יורי כי הרשימה בכתב יד נערכה במהלך הביקור של נציגיה במכון עובר לחתימה על הסכם המכר והעיד כי הרשימה נערכה כשביקרו במכון לאחר החתימה על הסכם המכר (עדותו של ברק בע' 7, ש' 21-22). עדות זו נסתרת על-ידי עדותו של ברק מיד לאחר מכן, לפיה יורי שכח להביא את הרשימה למעמד החתימה (ע' 7, ש' 23-26). עדות זו נסתרת גם על-ידי עדותו של רוני לפיה יורי הכין את הרשימה לבקשתו, ואמור היה להביאה למעמד החתימה על הסכם המכר אולם שכח ולפיכך שלח לו אותה יום לפני מסירת החזקה (ע' 17, ש', 2-3; ע' 19, ש' 30-33). עוד העיד רוני כי בשים לב לכך שמדובר בציוד מיושן, לא גילה עניין ברשימה ו"לא ישבתי אתו על קוצו של יוד .... ולא עברתי אתו מכונה מכונה ואמרתי לו תרשום" (ע' 17, ש' 4-6).
47. ועוד, עדותו של רוני כי יכול לקבל את המכונה בהצבה מחברת "המפעיל" או מחברות אחרות בחינם, וכי כך נעשה בסניפים אחרים, עומדת בסתירה חזיתית הן לטענות התובעת ביחס לגובה הנזק והן ביחס לטענותיה ביחס להיות המכונה בליבת ההסכם. לעניין זה ראו עדותו של רוני:
"לשאלת בית המשפט יכולת להגיד לחברת מפעיל שיקחו את המכונה ושישימו לך בהצבה כמו השאר, אני משיב שיכולתי לעשות זאת ועודני יכול לעשות את זה, יחד עם זאת זו מכונה שאני שילמתי עליה כסף ואין שום סיבה שבעולם שאני אוותר על משהו ששילמתי עליו כסף." (ע' 19, ש' 9-11).
דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח עדותו של צחי כי חברת "המפעיל" הייתה מוכנה למחול על החוב ולקבל את המכונה לחזקתה (ע' 44, ש' 21-22).
48. חוסר סבירות התנהלותה (הנטענת) של הנתבעת עובר לחתימה על הסכם המכר מתחזק בשים לב להיקף פעילותה ומעמדה כאחת החברות המובילות בתחום, כמו גם ניסיונה ברכישת בתי עסק שונים. כשחקן חוזר בתחום יש להניח כי ידעה לבקש את הנתונים הרלוונטיים לדעתה בכל הנוגע לרכישת המכון עובר לחתימה על הסכם המכר. מאחר ולטענת התובעת הכללתה של המכונה בציוד הנמכר מהווה תנאי בלעדיו אין לכריתת הסכם המכר, קשה להבין התנהלות לפיה תעמוד התובעת על חתימה על ההסכם ללא עריכת בדיקה ביחס לזכויות המכון במכונה, במיוחד עת מדובר בבדיקה המתמצית בשיחת טלפון עם נציגי חברת "המפעיל". זאת ועוד, גרסת התובעת כי הרשימה הכתובה בכתב יד מהווה את נספח ב' להסכם אינה מתיישבת עם העובדה, עליה אין חולק, כי מערכת האזעקה במקום וכן מז גן אלקטרה 4 כ"ס אינם חלק מהממכר.
49. לא זו אף זו, בניגוד ליורי, נמנעה התובעת מפרישת גרסתה המלאה בכל הנוגע להשתלשלות האירועים ביום חתימת הצדדים על הסכם המכר. התובעת לא הסבירה מדוע לא צורפה רשימת הציוד הערוכה בכתב יד להסכם המכר, האם משום שזו נשכחה על ידי יורי, או שמא, כגרסתו של יורי , בשל תיקונים שביקש לערוך בה. התובעת מסרה גרסתה לפיה יורי היה אמור להביא את רשימת הציוד למעמד החתימה אולם שכח לעשות כן, רק במסגרת חקירתו הנגדית של רוני (ע' 17, ש' 2-3). גרסה זו מהווה עדות כבושה שמשקלה מועט. אף לא ברור מדוע היה על יורי להביא את הרשימה בשים לב לכך שיש להניח שלרוני היה העתק ממנה (שאם לא כן היא מאבדת את מעמדה כ"מקפיא מצב" ביחס להיקף הציוד במכון במועד הביקור ) ונוכח העובדה כי רק בעת הפגישה במשרדו של עו"ד אנוש וקסמן קיבל יורי לראשונה העתק מההסכם (ולפיכך לא יכול היה לדעת קודם לכן כי הרשימה אמורה להיות מצורפת לו כנספח ב'). באופן דומה נמנעה התובעת מפירוט שיקוליה לרכישת המכון, שיקוליה בקביעת התמורה החוזית, המועד בו סגרה את המכון בבאר שבע ועברה לעומר ושיקוליה לכך, המועד בו פתחה את החברה החדשה MDC העתקות הדרום ועוד. משלא פרסה התובעת תמונה מלאה באשר לעובדות הרלבנטיות , לא ניתן לבסס את טענותיה העובדתיות בהקשר זה (כי המכונה הייתה בליבת ההסכם, כי ביססה את מחיר התמורה על הערכתה ביחס למכונה ועוד).
50. אף לא נעלם מעיני כי התובעת נמנעה מזימון עורך הדין אנוש וקסמן למתן עדות, למרות שעדותו עשויה הייתה להאיר על מעמד חתימת הצדדים על ההסכם ולתמוך בגרסת נציגי התובעת כי יורי לא העלה במעמד זה את הצורך לשנות את רשימת הציוד הכתובה בכתב יד. כידוע, אי זימון עדים רלבנטיים יוצרת חזקה כי עדותם הייתה שוקלת לחובת הצד שנמנע מזימונם – כל זאת בהיעדר הסבר מניח את הדעת להימנעות שכן:
"... כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760 (1980)).
51. מנגד, מצאתי את עדותו של יורי מהימנה, גלויה ועקבית . לדברי יורי, הוכנה רשימת הציוד הערוכה בכתב יד על ידו , לבקשת רו ני, ביום בו הציג בפני יורי את המכון. דברים אלה מתיישבים עם התכלית שבבסיס הכנת הרשימה (הקפאת המצב) . כך עולה גם מעדותו של יורי בסעיף 8 לתצהירו, המקובלת עליי:
"במהלך הביקור, ביקש ממני רוני שאכין רשימה של כל הציוד הנמצא פיזית בעסק, נכון לאותו מועד כדי שתהיה תמונת מצב למועד המו"מ, וכך עשיתי. עברנו על כל מכונה ומכונה ויתר הציוד במקום. לגבי מכונת הצילום מסוג טושיבה C6560, הבהרתי כי המכונה נשכרה מחברת 'מפעיל' בהסכם ליס ינג ואינה בבעלותי. השם של 'מפעיל' גם הופיע על המכונה, כך שהנושא של מ פעיל בהחלט עלה. לא התבקשתי לפרט אילו מהפריטים הם בבעלות העסק ואילו בשכירות (למרות שכאמור הדבר הובהר בע"פ) ובשום מקום ברשימה לא נכתב שזו רשימת פרטים בבעלות העסק. אדגיש כי בניגוד לטענת התובעת, נספח א'1 לכתב התביעה לא צורף כנספח להסכם בין הצדדים. מעולם לא טענתי ולא אישרתי כי זו רשימת הציוד בבעלות העסק להבדיל מציוד שנמצא פיזית בעסק".
52. בחקירתו הנגדית, הסביר יורי את נסיבות עריכת ה רשימה הערוכה בכתב יד כך :
"הטיוטה נועדה ביום הראשון שהם הגיעו למכון, אחרי שיחה והסברים שנתתי להם על המקום והציוד, ביקש רוני, בוא נעשה רשימה של כל מה שנמצא פה, אינוונטר. הוא אמר שזה רק בשביל השקט שלו, שאלתי איזה שקט, הוא אמר שאולי מחר אני אוציא משהו. הוא רוצה, אחרי שהוא ראה את כל המקום שיהיה אינוונטר. כתבתי גם מזגן. זה לא ציוד שאתה תקבל" (ע' 29, ש' 14-18).
53. מורם מהאמור עד כה כי אני קובעת כי התובעת הכירה את רשימת הציוד הערוכה בכתב יד קודם לחתימה על הסכם המכר ו כי רשימה זו נערכה בעת ביקור נציגי התובעת במכון ע ובר לחתימה על הסכם המכר, לבקשת רוני (עדות רוני בע' 19, ש' 30-33). כך עולה מעדותו של יורי, כמו גם מעדותו של רוני. אני מקבלת את עדותו של יורי כי הרשימה לא צורפה להסכם המכר בשל תיקונים שביקש לערוך בה, ובכלל זה השמטת הציוד אשר אינו נכלל בממכר – לרבות המכונה . איני מקבלת את גרסת התובעת כי הרשימה לא צורפה להסכם רק מאחר ויורי שכח להביאה. עוד מקובלת עליי עדותו של יורי, כי הכין את הרשימה המודפסת על מנת לצרפה כנספח ב' להסכם. דברים אלה מתיישבים עם השמטת פריטים אשר אינם בבעלות הנתבעת מהרשימה ועל כן אינם נמנים ברשימת הממכר (מזגן אלקטרה ומערכת אזעקה אשר בבעלות בעלי המושכר בו פעלה הנתבעת – ראו ההואיל הראשון בהסכם המכר). אף מקובלת עליי עדותו של יורי כי הרשימה המודפסת הוכנה לאחר החתימה על הסכם המכר , ונמסרה לרוני ביום 31.7.201 , ו כי רשם את התאריך 1.8.2016 על גבי המסמך – משום שזהו מועד המסירה בפועל. כך מעדותו של יורי:
"ב- 31 נתתי להם את הרשימה, נספח ב'. רשמתי עליו תאריך 1/08 כי אז מסרתי. זה הנייר היחידי שהייתי צריך למסור להם כדי שיתנו לעו"ד בחיפה כדי להשלים את ההסכם. הם קיבלו את זה, את הרשימה, לא העירו אפילו מילה אחת. היו יכולים להגיד זה לא נספח ב', אלא נספח ב' זה הטיוטה " (ע' 28 ש' 29-32).
54. עוד מקבלת אני את עדותו של יורי כי בסמוך למועד מסירת החזקה במכון נערכה פגישה משולשת בנוכחות רוני, יורי וצחי (נציג חברת "המפעיל"), במסגרתה סיכמו הצדדים את התנאים לחיוב בגין השימוש במכונה ונחתמו המסמכים הדרושים להעברת הזכויות במכונה מהנתבעת לתובעת. כך עולה מעדותה של הגב' אילנה שוורץ (סעיף 5 לתצהירה, נ/2). כך אף עולה מעדותו של צחי, אשר זומן למתן עדות על-ידי הנתבעים. עדותו של צחי תומכת בגרסתו של יורי וסותרת עדותם של רוני וברק כי רונ י נפגש עם צחי לבד – שלא בנוכחות יורי ( עדות ברק בע' 10, ש' 1-3 ; עדות רוני בעמ' 21, ש' 13-19).
55. כך מעדותו של צחי:
"זכורה לך פגישה שהיתה בנוכחות יורי ואנשי MDC?
ת. כן היא היתה בסמוך להעברת הבעלות.
ש. ספר לנו מה בעצם היה בפגישה?
ת. גם יורי וגם MDC לקוחות שלי. חתמנו על העברת בעלות, החתמתי אותם על מסמך מאיזה מונה עד איזה מונה מחייבים את קופיאור, ומאיזה מונה מתחילים לחייב את MDC.
ש. זה בעצם מסמך של העברת בעלות?
ת. כן. בפגישה נכחו גם יורי וגם ברק ורוני.
ש. המסמך הזה נמצא במסגרת המסמכים שהוגשו?
ת. לא. המסמך הזה נמסר להנהלת חשבונות והם הפיקו את הדוחות הללו. איזה מונה מחייבים את MDC ואיזה מונה מחייבים את קופיאור.
ש. ניסית לאתר את המסמך הזה?
ת. כן, ללא הצלחה" (ע' 42 ש' 15-32).
56. עוד העיד צחי, כי ביום 31.10.2016 הועברה הבעלות במכונה לתובעת ברישומי חברת "המפעיל" רטרואקטיבית מיום 31.7.2016 (ע' 41 ש' 30-31), בהתאם לסיכום בין הצדדים (ע' 42, ש' 33). בין המסמכים שהציג צחי (מוצג נ/4) , הזמנת המכונה על-ידי הנתבעת ביום 18.2.2015 (הזמנת לקוח לציוד 45767, מס' הזמנה במפעיל 234450). כעולה מההזמנה, המכונה נמסרה לנתבעת במסגרת עסקת טרייד אין (כאשר הנתבעת מסרה למפעיל מכונה מסוג MP7000). במסגרת ההזמנה סוכם כי הנתבעת תשלם את תמורת המכונה ב-60 תשלומים ב סך 920 ₪ כל אחד. תחת הערות נרשם: "שכירות חודשית ללא הצמדה". בנוסף לתשלום עבור השכירות החודשית, הוסדר התשלום עבור פעימות המונה באופן הבא: "צילום / הדפסה שחור לבן – 3.5 אג'; צילום / הדפסה בצבע A3 - 28 אג'; הדפסה בצבע A4 – 20 אג'". כן צורף מייל של מר מאיר רחמן מחברת "המפעיל" לפיו סוכם עם הנתבעת כי מחיר פעימתמ ונה לצבע יהיה 23 אג' (ל- A3 ו- (A4 החל מיום 1.10.2015.
56. צחי לא צרף את מסמכי העברת הבעלות מהנתבעת לתובעת. על פי עדותו, על אף שהצדדים חתמו על מסמכים אלו, הם אבדו. עם זאת, צרף צחי כרטיס לקוח אשר פתחה חברת "המפעיל" ל תובעת. בכרטיס הלקוח צוין כי ביום 31.7.2016 הועברה המכונה לבעלות התובעת ותנאי ההתקשרות הם דמי שכירות בסך 920 ₪ לחודש ומחיר של 3.5 אג' ו-24 אג' ל כל פעימת מונה. עוד צורף מסמך מיום 31.10.2016 אשר כותרתו: "מספר מפרט התקנה 311325", בו צוין כי סוג ההזמנה – השכרה. עוד צוינו המונים אשר נצפו על גבי המכונה בתאריך 31.7.2016 (מונה 1 (צבע) : 23180; מונה 2 (ש/ל): 55288) . מונים אלה תואמים את הרשום בכרטיס הלקוח בשורה "קליטת מונה התקנה".
57. בהיעדר ראיות לסתור, אין סיבה לפקפק במהימנות רישומי חברת "המפעיל". עוד ברי כי רישומים אלה בוצעו על בסיס מסמכים עליהם חתמה התובעת, שאם לא כן לא הייתה חברת "המפעיל" רשאית לחייבה. קשה להניח כי חברת "המפעיל" היתה פותחת כרטיס לקוח לתובעת ומחייבת אותה בתשלום דמי שכירות בגין המכונה, אילולי אישרה התובעת בחתימתה את החיובים בגין המכונה (שכ ירות והעברת מונה). גם אם לא קראו נציגי התובעת את המסמכים עליהם חתמו או לא הבינו את מהות ההתחייבות, טענה המוטלת בספק בנסיבות העניין, אין בכך לפגום מתוקפה או מתוקף החזקה לפיה אדם יודע על מה חתם. לעניין טענתה של התובעת כי לא הבינה כי מדובר בהעברת הסכם שכירות המכונה על שמה יוער כי התובעת ונציגיה הנם מנוסים וותיקים בתחום, וכי הנם מכירים היטב את סוגי ההתקשרויות הנפוצות בתחום זה ביחס למכונות ואף יודעים לבחור בסוג ההתקשרות המתאים להם. לעניין זה ראו עדותו של רוני :
"אני משלם למפעיל אך ורק את הפעימות מונה. בענף הזה קיימות מספר שיטות עבודה, אתה יכול לרכוש מכונה ולא לרכוש עבודה ביטוח ושירות פעימות מונה ולעבור פר קריאה. שיטה שניה, אתה רוכש את המכונה ורוכש חבילת שירות, או חבילת שירות המבוססת על פעימות מונה. אפשרות נוספת היא אכן ליסינג ופעימות מונה. אפשרות נוספת זה שהם שמים לך מכונה בהצבה מאצלהם ותשלם פעימות מונה כדי לשלם על השירות" (ע' 18, ש' 5-9).
58. אין זה סביר בעיני כי בפגישה שנערכה בנוכחות רוני, צחי ויורי (ודבר קיומה הוכחש, כאמור, על-ידי ברק ורוני ), לא הועלתה סוגיית ההתקשרות מול חברת " המפעיל" ביחס למכונה ואופן החיובים בגינה, ואם כך הדבר – אין לנציגי התובעת אלא להלין על עצמם . לא נעלם מעיני כי מדובר בעסקה שהושלמה תוך ימים סבורים, לדברי נציגי התובעת משום שמדובר בעסקה פשוטה. דא עקא, לא נטען ולא הוכח כי יורי היה זה שדחף להשלמת העסקה במהירות או כי מנע מנציגי התובעת לערוך בדיקות ובירורים. ההפך הוא הנכון, מהראיות ששמעתי עולה כי נציגי התובעת הם שסברו כי אין צורך בבדיקות או בירורים שכן מדובר בעסקה פשוטה של מכון הכולל ציוד המיועד ממילא להחלפה . בנסיבות אלה, גם אם טעתה התובעת בכל הנוגע לכדאיות העסקה (עניין שלא הוכח), אין לה להלין אלא על עצמה.
59. עוד דוחה אני את טענת ה של התובעת, כי לאחר שנחתם ההסכם נודע לה כי למכון מוניטין רע בקרב לקוחותיו, ולפיכך לא נהנתה ממאגר לקוחותיה של הנתבעת כמתחייב מההסכם. ראשית טענות אלו נטענו בעלמא וללא כל תימוכין. מנגד, צירף יורי לתצהירו מכתבי הוקרה של לקוחותיו, מהם עולה כי למכון היה קהל לקוחות אוהד (נספח ג' לתצהיר יורי), כפי שיפורט להלן:
א. המלצתו של מנהל מחוז הנגב באגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון מיום 12.11.2018 : "חברת קופי אור נתנה שירותי צילום והדפסת תכניות עבודה עבור משרד הביטחון מחוז בינוי נגב מעל 10 שנים. 2. ברצוננו לשבח את מר יורי מוסקוביץ על מתן שירות אדיב, מקצועי ואיכותי תוך עמידה בעומד עבודה ובלו"ז צפוף");
ב. המלצת חברת אריה שורץ – מהנדסים יועצים בע"מ מיום 15.11.2018: "במהלך השנים מר מוסקוביץ סיפק לנו שירותים בנאמנות ואמינות ובאיכות גבוהה" ;
ג. המלצתה של הגב' ענת בונקר רמ"ד התקשרויות וחשבונות באוניברסיטת בן גוריון בנגב מחודש נובמבר 2018 : ".. במשך שנות העבודה המשותפת קיבלנו שירות מקצועי ואמין";
ד. המלצתה של חברת אריקה לאוב אדריכלים בע"מ מיום 20.11.2018 : "השתמשנו בשירותיו הטובים במשך כל שנות קיום העסק בבניין בו עבדנו כולנו. נהנינו משרות אמין, מקצועי ויעיל";
ה. המלצת חברת טיבי ליין מהנדסים ויועצים בע"מ מיום 22.11.2018: ".. איכות עבודתו, הדיוק, המסירות והעמידה בלוחות הזמנים, אפיינה אותו והבדילה אותו ממכוני העתקות אחרים. מר מוסקוביץ שירת את משרדנו בצורה אחראית ולשביעות רצוננו המלאה";
ו. המלצת החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע מיום 22.11.2018: "ברצוני לשבח את השירות ואיכות העבודה .., שבאה לידי ביטוי במקצועיות, דיוק ובהתאם לצרכים הנדרשים, תוך מענה לכל בקשותינו בצורה אדיבה ונעימה. אין לי ספק כי עם שירות כה אמין, אחראי ומאורגן כפי שהעבודה בוצעה במשך כ-10 שנים, בטוחני שכל לקוח היה מרוצה";
ז. המלצת חברת הנדסת חשמל בע"מ מיום 15.11.2018: "ניהל את העבודה מולנו ביושר, אמינות ועמידה בלוחות זמנים, היה נעים לעבוד אתו");
ח. המלצת חברת מהוד הנדסה בע"מ מיום 18.11.2018: "נתן שירותי צילום והדפסה לחברת מהוד הנדסה מעל ל-17 שנים. השירות שהתקבל ממכון קופי אור היה מהיר, מקצועי ואיכותי תוך עמידה בלוחות זמנים".
60. אשר למשקל ההמלצות, נתתי דעתי לכך שכלל ההמלצות ניתנו לנתבעת בזמן ניהול ההליך שלפניי, ולאחר שהמכון חדל מפעילותו . יש בכך כדי להביא למסקנה כי גם לאחר זמן לא נשתכח שמה הטוב של הנתבעת אליו נקשר שמו של יורי וכי לקוחות המכון מסרו לו מכתבי הערכה אף לאחר שפרש מעבודתו. נוכח דברים אלו, אין אלא לתמוה על טענת התובעת כי לקוחות המכון סירבו לעבוד עמה (עדותו של ברק, ע' 12, ש' 18-21), וככל שטענה זו נכונה – שאלה היא במי יש לתלות את האשם לכך . בין אם כך ובין אם כך, התובעת לא הוכיחה טענתה כי נפל פגם במוניטין של הנתבעת (ולעניין זה ראו עדותו של רוני בעמ' 23, 19-22; ש' 33 – ע' 24, ש' 4) . כעולה מהוראות ההסכם, כמו גם מעדותו של רוני, במועד כריתת ההסכם חפצה התובעת ברכישת המכון – גם בשל חוג לקוחותיו והמוניטין שרכש.
61. אף איני מקבלת את טענת התובעת , כי יורי הטעה אותה להבין כי משרד הביטחון הינו אחד מלקוחות התובעת, או כי ההסכם עם משרד הביטחון עמד במרכזה של העסקה. ואסביר. אני מקבלת את עדותו של יורי, באשר להסברים אשר סיפק לנציגי התובעת בשלב המשא ומתן . גם בנקודה זו מצאתי את עדותו של יורי מפורטת וקוהרנטית. בכתב הגנתו הסביר יורי כי זכה במכרז מול משרד הבטחון שתוקפו עד לחודש נובמבר 201 6. עוד הסביר יורי כי העברת הפעילות מכוח מכרז זה לתובעת הנה מורכבת עקב בירוקרטיה ופרוצידורה של משרד הביטחון. עוד העיד יורי כי הסביר לרוני כי משרד הביטחון אכן היה לקוח של הנתבעת, אולם ההתקשרות עימו נפסקה עקב ויכוח כספי. כך, תיאר יורי בסעיפים 10-11 לתצהירו:
"10. לשאלתם בנושא משרד הבטחון, הסברתי כי עבדתי שנים רבות עם משרד הבטחון, בעקבות זכיות במכרזים שפורסמו על ידו מעת לעת, כאשר ההתקשרות האחרונה לפי מכרז אמורה להסתיים בחודש נובמבר 2016. סיפרתי כי היתה לי מחלוקת עם משרד הבטחון, על רקע נסיון שלהם לקזז לי כספים בגין עבודות שבוצעו על פי מחירון מוסכם בינינו ואשר אושרו מראש על ידי נציגי משרד הבטחון ולאחר שכל הנסיונות שלי לפתור את המחלוקת עם משרד הבטחון בצורה טובה, נענו בגישה ברוטלית ולא הוגנת, החלטתי שעד שלא משלמים לי את החובות הפתוחים, אני לא אמשיך לבצע עבודה עבורם.
11. כמו כן, הסברתי לרוני וברק כי לפי הידוע לי, הסבת הזכיה במכרז מחייבת אישור של משרד הביטחון וכי הדבר אפשרי רק למי שיש לו מספר ספק של משרד הבטחון. שאלתי אותם אם יש להם מספר ספק, ורוני השיב שהוא לא זוכר שיש להם מספר ספק ושבכל מקרה אין לו כרגע עניין להתקשר עם משרד הבטחון, משום שיש שם בירוקרטיה גדולה וקשה לעבוד איתם. אמרתי לו שבכל רגע שיהיה לו עניין, עליו לעשות את הפרוצדורה הבסיסית של הוצאת מספר ספק- תהליך שמנסיוני עשוי להיות ארוך וממושך, בשל הצורך בבדיקות בטחוניות והמצאת אישורים – וכן כי יהיה עליהם לגשת למכרז (משום שההתקשרות ממילא מסתיימת בחודש נובמבר 2016), וכי אין לי דרך לעזור לו בעניין זה".
62. כך גם השיב יורי בתצהיר תשובות לשאלון (שאלה 8):
"ההנחה בשאלה לפיה משרד הביטחון סירב להמשיך לעבוד עם הנתבעת – אינה נכונה. כפי שמסרתי לנציגי הנתבעת לפני חתימת ההסכם, אני דרשתי ממשרד הביטחון לשלם לי חשבונות פתוחים ודרשתי תשלום כתנאי להמשך מתן שירותים מצידי. משרד הביטחון העלה טענה מופרכת לקיזוז, שעוסקת בעבודות שבוצעו בעבר על פי מחירון מוסכם ביננו ואשר אושרו מראש על ידי נציגי משרד הביטחון. כל הניסיונות שלי לפתור את המחלוקת עם משרד הביטחון בצוררה טובה, נענו בגישה ברוטלית ולא הוגנת. לא היו לי כוחות להיכנס למאבק מולם ואמרתי שכל עוד לא משלמים לי את החובות הפתוחים, אני לא אמשיך לבצע עבודות נוספות. כאמור, אני עדכנתי בנושא את נציגי התובעת. הם גם ראו שכמעט ולא היו לי הכנסות ממשרד הביטחון במהלך שנת 2016. נציגי התובעת ציינו כי אין להם עניין לשמש כספק של משרד הביטחון. מה גם, שנכון לאותו מועד, נותרו חודשים בודדים עד לסיום תקופת המכרז ולפי מה שמסרו לי נציגי התובעת, כלל לא היה להם מספר ספק של משרד הביטחון ולא היה טעם להיכנס להליך".
63. עדותו של יורי כי ברק ורוני לא התעניינו בעבודה עם משרד הביטחון נתמכת בעדותה של הגב' אילנה שוורץ, אשר עבדה עם יורי לאורך שנים והמשיכה לעבוד אצל התובעת עד להתפטרותה לאחר 5 חודשים . גב' שוורץ העידה כי שאלה את רוני או ברק מדוע אינם עובדים עם משרד הביטחון והם אמרו לה כי אינם מעוניינים (ע' 25, ש' 33-35). עוד העידה הגב' שוורץ בתצהירה, כי לא טיפלה בהגשת מסמכים למכרז של משרד הביטחון, ואף לא התבקשה לעסוק במכרז של משרד הביטחון (ס' 11 לתצהירה). רוני אישר דברים אלה בעדותו (ע' 22, ש' 30 – ע' 23, ש' 3).
64. רוני אמנם העיד בתצהירו כי לתובעת מספר ספק של משרד הביטחון (מספר 11011668), אולם מעדותו עולה כי מדובר במספר חדש שניתן לחברה שפתחה התובעת לשם הפעלת סניף הדרום – MDC העתקות דרום במועד שאינו זכור לו (ע' 22, ש' 18-31). הסכם המכר אינו מתייחס להיקף פעילות מול משרד הביטחון, ויש בכך להעיד כי התובעת לא ראתה במכרז זה תנאי בלעדיו אין לקיומו של ההסכם . כך עולה גם מעדותו של ברק לפיה קיבל מהתובעת הסכם שהיה לנתבעת עם החברה הכלכלית לבאר שבע בלבד. התובעת אמנם זימנה עד מטעם משרד הביטחון (מר דני שפון) לישיבת יום 26.5.2019, אולם העד לא התייצב לדיון. למרות זאת, לא ביקשה התובעת לזמנו לעדות לישיבה הנוספת שנקבעה ליום 18.6.2019. זאת ועוד, מעדותו של ברק עולה כי התובעת זכתה במכרז עם משרד הבטחון בדרום, בזכות פעולות אשר ביצעה (ע' 11 , ש' 12; ע' 11, ש' 18-20; עדות רוני, ע' 24, ש' 3-4). על כן, ומאחר וממילא אין מחלוקת כי התובעת עובדת עם משרד הביטחון, לא הוכיחה מהו הנזק אשר נגרם לה, אם בכלל.
העילות המשפטיות
65. אשר על כן, אני דוחה את טענת התובעת כי יורי הטעה אות ה בכל הנוגע לזכויות המכון במכונה. עוד אני דוחה את הטענה כי המכונה נכללה ברשימת הציוד שמכרה הנתבעת לתובעת (ו אין מחלוקת כי לא צורפה להסכם). לא זו בלבד שהתובעת לא עמדה בנטל הראייה להוכחת טענה זו, מהראיות שהובאו בפניי עולה כי יורי פעל ליידע את התובעת בדבר זכויות הנתבעת במכונה והתשלומים בהם תחוב התובעת בגין השימוש בה. בנסיבות אלה, דין טענת התובעת להחזר יתרת התשלומים בגין המכונה לחברת "המפעיל" להידחות.
66. בשים לב לכך שנספח ב' לא צורף להסכם בעת חתימתו, לא ניתן לומר כי נכלל בהסכם וכי בכל הנוגע לתוכנו התקיימו גמירות הדעת והמסויימות הנדרשים בכל הנוגע לכריתת הסכם . משכך, דין טענת התובעת לפיצויים המוסכמים בגין הפרת ההסכם (סעיף 22 להסכם) להידחות.
67. אני אף דוחה את טענת התובעת כי הנתבעת סיכלה את אפשרותה לעבוד עם משרד הביטחון נוכח המוניטין הרע שצברה. אף לא מצאתי כי יש בטענות התובעת בכדי להצביע על הפרת הוראות סעיף 9 להסכם, לפיהן רכשה התובעת את המוניטין של הנתבעת.
סוף דבר
68. מורם מהאמור עד כה כי דין התביעה להידחות במלואה .
69. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,000 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל .
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, ו' תמוז תשע"ט, 09 יולי 2019, בהעדר הצדדים.