הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 33705-12-20

בפני
כב' סגן הנשיאה, השופט רמזי חדיד

תובע

מישל אלבז
באמצעות ב"כ עוה"ד בשארה פארס

נגד

נתבעים
1.סגולה שושן
באמצעות ב"כ עוה"ד עוז זייפרט
2.בנק הדואר – ניתן פסק דין

פסק דין ביחס לנתבעת 1

בהתאם להסכמה אליה הגיעו התובע ונתבעת 1, ואשר קיבלה תוקף של החלטה מיום 23.06.2021, פסק הדין ביחסים שביניהם ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק, לאחר הגשת סיכומי טענותיהם במשפט, והוא יהיה מנומק באופן תמציתי.

במסגרת התביעה עתר התובע לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 120,000 ₪ בעילה של פגיעה בפרטיות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 והפר חובה חקוקה בהתאם לפקודת הנזיקין.

אלה הן העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:

התובע הוא אביה של ילדה קטינה (להלן: "הקטינה"), ובמועדים הרלוונטיים לתביעה התנהל על שמו חשבון בבנק הדואר בו עבדה הנתבעת (להלן: "החשבון").

ביום 28.04.2019 ניתן בבית משפט לענייני משפחה בנצרת פסק דין לפיו חוייב התובע בתשלום מזונות לקטינה (להלן: "פסק הדין").

לצורך ביצוע פסק הדין, נפתח נגד התובע תיק הוצאה לפועל ובמסגרתו הוטל עיקול על החשבון, נתפסו כספים והועברו לזוכה (להלן: "העיקול").

להשלמת התמונה יצוין כי הנתבעת היתה בעבר נשואה לאחיו של התובע.

לטענת התובע בתמצית, בשיחה שהתקיימה בין אמה של הקטינה לבין הנתבעת, מסרה האחרונה מידע אודות החשבון, הכספים המופקדים בו והסטטוס שלו (להלן: "השיחה"). בעקבות זאת הוטל העיקול על החשבון והועבר ממנו סך של 22,000 ₪ לגורם המעקל. לתמיכה בגרסתו בנדון הגיש התובע כחלק מראיותיו תמליל שיחה שנערכה בינו לבין הנתבעת בה היא אישרה, לטענתו, את קיום ותוכן השיחה (להלן: "התמליל"). יודגש כי התובע לא הגיש כחלק מראיותיו את ההקלטה נשוא התמליל.

טוען אפוא התובע כי התנהלות הנתבעת והמידע שמסרה במהלך השיחה אודות החשבון מהווה הפרה של חובת הסודיות הבנקאית ופגיעה בפרטיותו. מכאן הדרישה לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בסך של 120,000 ₪.

לטענת הנתבעת בתמצית, התביעה אינה מפורטת דיה ולא צוינו בה המועדים הרלוונטיים למחלוקת בין הצדדים. כמו כן, התובע הסתפק בהגשת התמליל, שהינו כלי עזר בלבד, וזאת תחת הגשת הקלטת, שהינה הראיה העיקרית. מטעמים אלה הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה.

לגוף העניין, הנתבעת מודה בעצם קיום השיחה, אולם לטענתה היא התנהלה ביום 18.08.2020, כשנה לאחר הטלת העיקול, ולפיכך אין כל קשר סיבתי בין הדברים. מכל מקום, המדובר בכספים שהיה על התובע לשלם עבור מזונות בתו הקטינה ומשחויב בתשלומם באמצעות העיקול, הוא מבקש להיפרע, שלא כדין, אותם סכומים מהנתבעת.

הנתבעת מכחישה את הטענה כאילו במהלך השיחה היא מסרה מידע אודות החשבון ומוסיפה וטוענת כי התביעה מוגשת אך כניסיון לפגוע בנתבעת, שכאמור היתה נשואה לאחיו של התובע. הוסיפה הנתבעת והעלתה טענות ביחס לסכום התביעה.

שקלתי מכלול טענות הצדדים ועיינתי במוצגיהם ומצאתי לקבל את התביעה באופן חלקי ביותר. כמוסכם, להלן נימוק תמציתי למסקנה אליה הגעתי.

בהתאם לכלל, לפיו המוציא מחברו עליו הראיה, על התובע להוכיח את טענותיו במשפט ולהגיש את הראיות הרלוונטיות בנדון. והנה, במסגרת התביעה העלה התובע טענות בעלמא מבלי שטרח לפרט את מועד מתן פסק הדין, מועד הטלת העיקול, מועד השיחה בה מסרה הנתבעת, כביכול, מידע אודות החשבון לאמה של הקטינה ומועד העברת הכספים מהחשבון מכוח העיקול. כמו כן, התובע לא צירף ראיות ביחס לאותם אירועים ומועד התרחשותם. בנסיבות העניין, לא הוכח קיום קשר סיבתי בין השיחה והמידע אשר מסרה הנתבעת במהלכה, לבין הטלת העיקול והנזק הממוני שנגרם, כביכול, לתובע בעקבותיה.

טענת הנתבעת ביחס להימנעות התובע מהגשת קלטת השיחה, אינה משכנעת בעיניי.
בהחלטה מיום 10.06.2021 נקבע כי על התובע להמציא לנתבעת את קלטת השיחה, ומשלא הגישה הנתבעת כל בקשה בנדון לאחר מתן ההחלטה, אין אלא להסיק כי התובע אכן קיים את האמור בה. בנסיבות העניין, ובהעדר כל טענה כאילו תמליל השיחה אינו תואם לתוכן הקלטת, אין אלא להסיק כי התמליל משקף נאמנה את תוכן השיחה.

מתמליל השיחה עולה כי הנתבעת הודתה באוזני התובע כי אמה של הקטינה פנתה אליה וביקשה לדעת באם החשבון מעוקל ובאם מופקדים בו כספים. להלן אצטט:

"מישל: היא ביקשה ממך להיכנס לחשבון שלי .... היא ביקשה ממך רק לדעת אם החשבון שלי מעוקל?
סגולה: רק אם מעוקל. כן היא .... הכל אני אומרת לך היא אמרה לי אם יש לו כסף? יש לו זה.
מישל: ואת העברת לה יעני רק אמרת לה שהחשבון מעוקל?
סגולה: כן....
מישל: הבנתי.
סגולה: היא אמרה אמרה פתאום היה תקופה שהיא התקשרה ואמרה את יודעת לא נתנו לי חודש, אז את יכולה לבדוק אם החשבון מעוקל?
מישל: נו.... ?
סגולה: וזהו אז היה מעוקל ולא נתנו לה איזה חודש אחד לא נתנו לה אולי בגלל הקורונה לא נתנו לה לא יודעת אבל היה איזה משהו.
מישל: ואת אמרת לה ....
סגולה: היא אמרה חודש ....
מישל: את אמרת לה שהוא מעוקל? אישרת לה את זה?
סגולה: אמרתי לה כן הוא מעוקל אז אמרה לי בסדר אז בטח הוא יקבל הודעה על זה" (שם, עמ' 2-4 החל משורה 26 לתמליל השיחה).

מהמצוטט לעיל סביר להניח כי במהלך השיחה הנתבעת שיתפה פעולה עם אימה של הקטינה ומסרה לה נתונים אודות החשבון והעיקול שהוטל עליו, מידע שהיתה מנועה מלמסור על פי דין. ודוק, מהשיחה עצמה עולה כי הנתבעת היתה מוכנה לשתף פעולה עם התובע, לו ביקש זאת, על מנת לסייע בידו חמוק מביצוע העיקול, וזאת באומרה:

"לא אבל נכון היא קיבלה איזה סכום, אין אתה טיפש איך לא התקשרת אלי הייתי בטוחה שתתקשר אלי כאילו הסתומה לא מדברת איתי בגלל המפגרת של אתי, ואני יכולתי למשוך אני את הכסף לפני שיעקלו אבל אתם אין סתומים" (שם, עמ' 2 שורה 2 לתמליל השיחה).
מהמצוטט לעיל עולה ומתחייבת המסקנה כי הנתבעת אינה מקפידה, בלשון המעטה, בקיום חובותיה כפקידת בנק, דבר המחזק את המסקנה כי היא מסרה במהלך השיחה מידע אודות החשבון.

העולה מן המקובץ, נחה דעתי כי הנתבעת מסרה במהלך השיחה מידע אודות עיקול החשבון, אולם לא הוכח כי בעקבות זאת נגרם נזק ממוני לתובע. יחד עם זאת, מאחר ובית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי כספי בשל פגיעה בפרטיות אף ללא הוכחת נזק, מצאתי לקבל את התביעה באופן חלקי ביותר .

לאור מכלול נסיבות המקרה, לרבות תמצית הנימוקים כמפורט לעיל, אני מחייב את נתבעת 1 לשלם לתובע, באמצעות בא כוחו, סך של 5,000 ₪ וזאת עד ליום 26.09.2021, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהתחשב בפער שבין הסכום הנתבע לסכום שנפסק, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י"ז אלול תשפ"א, 25 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.