הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 32094-10-16

בפני
כבוד ה שופט אבישי רובס

תובעת

אנרקור בע"מ

נגד

נתבעות
1.אספיר בע"מ
2.אספיר טכנולוגיות בע"מ

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה כספית - חוזית, על סך 171,995 ₪, בגין יתרת חוב עקב עבודות התקנת מערכת מיזוג אויר במפעלן של הנתבעות באזור התעשייה שגיא 2000.

2. התובעת, העוסקת במתן פתרונות ושירותי מיזוג אויר, התקשרה ביום 12.9.2013 עם חברת תאופיק אסתיתה - הנדסה אזרחית בע"מ (להלן "אסתיתה בע"מ " או "הקבלן המבצע") לצורך הספקה והתקנה של מערכת מיזוג אויר מסוג VRF בתפוקה מינימאלית של 66 טון קירור במפעל. התובעת טענה, כי הקבלן המבצע נשכר על ידי הנתבעות לבניית המפעל, בשלמות, כקבלן מבצע.

התובעת צרפה כנספח א' לכתב התביעה הזמנת עבודה חתומה על ידי הקבלן המבצע. בהתאם לתנאים המפורטים בהזמנת העבודה, מדובר בעסקה כוללת להספקה והתקנה של מערכת מושלמת, כולל הפעלה ואחריות לתקופה של 3 שנים. התמורה בעד העבודה נקבעה לסך של 300,000 ₪, שאמור היה להיות משולם ב - 6 תשלומים, לאחר אישור מנהל הפרויקט והמתכנן.

התובעת טענה, כי עד ליום 31.1.2014 שילם הקבלן המבצע סך של 175,000 ₪ כולל מע"מ, על חשבון הזמנת העבודה וכי שתי המחאות נוספות שמסר, על סך של 125,000 ₪, בוטלו על ידו, מפאת חוסר יכולת כלכלית, שהביאה בסופו של יום להפסקת עבודתו במפעל הנתבעות. התובעת הוסיפה, כי הנתבעות נכנסו בנעלי הקבלן המבצע, לשם השלמת בניית המפעל ולקחו על עצמן את מלוא התחייבויות הקבלן המבצע כלפי התובעת.

התובעת הציגה בנספח ב' לכתב התביעה סיכום פגישה בינה לבין הקבלן המבצע והנתבעות במסגרתו הוסכם, לטענתה, כי הנתבעות יבטיחו את התשלום לתובעת בכפוף להתקנת כל הציוד ופעולתו התקינה לשביעות רצון המפקח.

עוד טענה התובעת, כי לאור התחייבותן שילמו לה הנתבעות ביום 13.4.2014 סך של 90,000 ₪.

התובעת טענה, כי במהלך מסירת העבודה לנתבעות בוצעו שלוש בדיקות על ידי יועץ מיזוג האוויר של הנתבעות, בתאריכים 26.2.2015, 19.3.2015 ו - 9.7.2015. במסגרת הבדיקות העלה יועץ המיזוג רשימת ליקויים אשר תוקנו על ידי התובעת לשביעות רצון הנתבעות.

התובעת הוסיפה, כי ביום 13.8.2014, נערך פרוטוקול סיור עם נציג הנתבעות (נספח ה' לכתב התביעה), ממנו ניתן ללמוד כי באחריות הנתבעות היה לתקן ליקויים רבים בתכנון המפעל. התובעת הדגישה, כי הנתבעות מנסות כיום לטעון לכשלים בביצוע העבודה וכן, בעניין הוצאות שנגרמו להן, מתוך רצון להתחמק מביצוע התשלום לתובעת.

התובעת טענה, כי משלא הצליחה להגיע להסכמות עם הנתבעות, היא פנתה אליהן ביום 22.6.2016 בדרישה שתשלמנה סך 89,510 ₪ וכן, סך של 88,000 ₪ בגין עבודות נוספות (נספח ו' לכתב התביעה). הנתבעות השיבו לדרישה במכתב מיום 23.3.16 (נספח ז' לכתב התביעה) ובו ניסיון להתחמק מביצוע התשלום.

התובעת ציינה, כי נוהל מו"מ בין הצדדים והם הסכימו, על בסיס היכרות קודמת של הנפשות הפועלות, כי התובעת תסיים את העבודה ותישא בעצמה בעלות העבודות הנוספות בתמורה לתשלום של 60,000 ₪. עם זאת, מאחר והנתבעות לא מלאו אחר חלקן בהסכמה זו, רואה התובעת עצמה חופשיה לדרוש את מלוא הסכום (86,000 ₪) בתוספת תשלום בגין העבודות הנוספות (85,995 ₪), כמפורט בכתב התביעה.

התביעה הוגשה במקור כנגד חברת אספיר בע"מ בלבד והיא תוקנה בהמשך, לאור האמור בכתב ההגנה מטעם אספיר בע"מ.

3. הנתבעות טענו, כי יש לדחות את התביעה על הסף כנגד אספיר בע"מ מפאת העדר יריבות והעדר סמכות מקומית.

לטענתן, לא היתה התקשרות כלשהי בין אספיר בע"מ לבין התובעת והנתבעת הנכונה היא חברת אספיר טכנולוגיות בע"מ, אשר התקשרה עם הקבלן המבצע לצורך הקמת המפעל. הן צרפו לכתב ההגנה עותק מהסכם ההתקשרות בין אספיר טכנולוגיות בע"מ לבין הקבלן המבצע. ה ן הדגיש ו, כי אמנם בעלי המניות בשתי החברות זהים, אולם מדובר בחברות נפרדות, סולבנטיות ולא ניתן לייחס לאספיר בע"מ את מעשיה ו/או התקשרויותיה של אספיר טכנולוגיות. עוד נטען, כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבתי משפט השלום במחוז צפון, נוכח מקום מושבה.

4. הנתבעות טענו, כי התובעת ביצעה את עבודתה במפעל בחוסר מקצועיות, תוך ביצוע מעשי מרמה, חבלה וזדון, גרמה נזקים למבנה המפעל והתעלמה מהוראות יועץ מיזוג האוויר ומהתכניות שהגיש . נטען, כי בגין נזקים אלו תוגש תביעה נפרדת.

עוד נטען, כי לתובעת עסק ליבוא מזגנים, אולם אין ולא היו לה במועד הרלוונטי להתקשרות עובדים מקצועיים לביצוע התקנה, וכי היא התקשרה עם קבלני משנה לביצוע העבודה, דבר שיש לו חשיבות בהבנת חוסר המקצועיות והרשלנות שבעבודתה.

נטען, כי עבודות הקמת המפעל בוצעו על ידי אספיר טכנולוגיות בשיטת "תכנון ביצוע", קרי - הקבלן מבצע את כל העבודות באמצעות עובדיו או קבלני משנה, על פי תכניות של יועצים ומתכננים מטעמו, המתכננים את מערכות המבנה.

הנתבעות טענו, כי הקבלן המבצע התקשר עם מתכננים מטעמו, ובכלל זה יועץ מיזוג אוויר, שערך את תוכנית מיזוג האוויר למפעל. על בסיס תוכנית מיזוג האוויר התקשר הקבלן המבצע עם התובעת לצורך אספקה והתקנה של מערכת מיזוג אויר שלמה למפעל.

הנתבעות הדגישו, כי התובעת התחייבה לעבוד על פי הנחיות יועץ מיזוג האוויר של הקבלן המבצע, אולם בפועל ביצעה את העבודה על דעת עצמה וללא תיאום עימו, ככול הנראה באמצעות קבלן משנה מטעמה בשם "מיטוב המיזוג". נטען, כי בעשותה כן גרמה התובעת לנזקים רבים, לרבות אבדן יתרונות המערכת המתוכננת, ליקויים במערכת המותקנת, צורך בשינויים והתאמות ועלויות נוספות.

הנתבעות טענו, כי הקבלן המבצע שילם לתובעת סך כולל של 175,000 ₪, בשלושה תשלומים. אלא, שהתובעת לא סיפקה למפעל ציוד מזגנים כלשהו ולכן, עצר הקבלן המבצע את יתרת התשלומים וביטל שתי המחאות נוספות שמסר לתובעת.

במצב דברים זה , נוכח החשש שהתובעת לא תספק את הציוד הנדרש, נאלצה אספיר טכנולוגיות להתערב. ההתערבות לא נבעה מקשרי חברות כלשהם, אלא כדי לקדם את השלמת המפעל, אשר הליך בנייתו נעצר.

הנתבעות טענו, כי בפגישה משולשת בין הצדדים שהתקיימה ביום 7.3.2014 הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה התובעת תספק את המזגנים ותשלים את העבודות במפעל. חשבון התוספות והשינויים שהציגה התובעת הושאר להכרעת בורר, בין התובעת לאסתיתה והובהר, כי אין לאספיר טכנולוגיות כל קשר לנושא. עוד הוסכם, כי ככל שהציוד יסופק ויותקן על ידי התובעת והעבודה תבוצע לשביעות רצון המפקח, תשלם אספיר טכנולוגיות לתובעת כספים עד לסך יתרת חוב הקבלן המבצע על פי הזמנת העבודה, מתוך הכספים שיגיעו ממנה לקבלן המבצע בגין עבודתו בפרויקט, ככול שיגיעו.

הנתבעות טענו, כי הסיכום נדחה על ידי התובעת, שביקשה להכניס בו שינויים להם סירבה אספיר טכנולוגיות. בפועל, הסיכום לא יצא אל הפועל, שכן הציוד לא סופק ולא הותקן במועדים שנקבעו, העבודה בוצעה באופן רשלני, לא קיבלה אישור המפקח ולקבלן המבצע לא הגיע תשלום נוסף מאספיר טכנולוגיות. עם זאת, אישרו הנתבעות, כי אכן שילמו לתובעת סך של 90,000 ₪, לפנים משורת הדין וכדי לקדם את האינטרס של אספיר טכנולוגיות בהשלמת המבנה.

הנתבעות טענו, כי ממועד הפגישה ועד ליום 17.2.2015 התנהלה התובעת במפעל באופן מביש ובלתי מקצועי, מפאת קשיים כלכליים שלה וחילופי הנהלה. היא שלחה מפעם לפעם קבלן משנה אחר לתיקון תקלות, אולם הוא לא הצליח לתקנן. ביום 22.1.2015 ביקר במפעל יועץ מיזוג האוויר, בנוכחות נציג התובעת ונמסר לנציגה דו"ח ליקויים לתיקון.

ביום 29.1.2015 הוציא יועץ מיזוג האוויר דו"ח ערוך עם הנחיות (נספח ו' לכתב ההגנה), אשר נמסר אף הוא לנציג התובעת. במסגרת הדו"ח הבהיר יועץ מיזוג האוויר כי המערכת בוצעה שלא על פי התוכנית שהכין, באופן שפוצלה ואבדו יתרונותיה התכנוניים, ובעיקר צריכת חשמל נמוכה יחסית. הובהר, כי הוא לא הוזמן לבצע פיקוח עליון במהלך שנה שלמה וכי בפועל, במעמד הבדיקה, הייתה המערכת מושבתת ולא פעלה. הדו"ח פרט פעולות שיש לבצע, כולל הפעלת המערכת.

הנתבעות טענו, כי למרות הדו"ח החמור, לא התקדם דבר במפעל. לכן, התקיימה פגישה נוספת בין נציגי אספיר טכנולוגיות למנכ"ל התובעת - עודד עטיה. בפגישה הוצגו בפני המנכ"ל שלל הליקויים, הבעיות וההוצאות הנוספות שנגרמו לאספיר טכנולוגיות כתוצאה מרשלנות התובעת. במהלך הפגישה הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה בכפוף להשלמה מלאה של עבודות מיזוג האוויר, על פי הנחיות יועץ המיזוג, הפעלת המערכת ומתן אחריות תיקון וחלפים לתקופה של 5 שנים (כולל בדיקות תקופתיות) תשלם אספיר טכנולוגיות לתובעת סך של 60,000 ₪, כולל מע"מ (העתק סיכום הפגישה שנשלח צורף כנספח ז' לכתב ההגנה).

הנתבעות הדגישו, כי התשלום היה לפנים משורת הדין, שכן היה ברור לאספיר טכנולוגיות שאחרת לא תוכל להניע את התובעת להשלים את מערכת מיזוג האוויר במפעל. עוד ציינו הנתבעות, כי באותה עת הגיעו הוצאות אספיר טכנולוגיות, בגין עבודתה הרשלנית של התובעת, לסך של 85,000 ₪.

הנתבעות טענו, כי התובעת לא עמדה בסיכום שהושג בין הצדדים - היא לא קיבלה את אישור יועץ המיזוג ובמערכת שהותקנה אירעו מאז תקלות חוזרות ונשנות ולכן, היא אינה זכאית לכספים נוספים כנטען בכתב התביעה.

לטענתן, במהלך חודש יוני 2016 ארעה תקלה כללית במערכת מיזוג האוויר ונציגי התובעת הוזמנו למקום. נטען, כי במהלך הבדיקה שערך נציג התובעת הוא גרם במכוון ובזדון לנזק, על ידי ניתוק את כרטיסי ההפעלה של המערכת ונטילתם. בעקבות זאת, איימה אספיר טכנולוגיות על התובעת בפניה למשטרה. אז נזכרה התובעת להוציא את מכתב דרישת התשלום (נספח ו' לכתב התביעה) , אשר נענה במכתב תשובה (נספח ז' לכתב התביעה).

בנסיבות אלה לא נותרה לאספיר טכנולוגיות ברירה, אלא להזמין קבלן חילופי, המתחזק מאז את המערכת "תחזוקת תקלות". אספיר טכנולוגיות הדגישה, כי הוציאה כספים רבים על תחזוקת המערכת החל ממועד סיום העבודות וככול שיפסקו לטובת התובעת כספים כלשהם יש להתנות את התשלום במימוש האחריות ותשלום בגין כל ההוצאות.

5. התביעה הוגשה במקור כנגד אספיר בע"מ. בהחלטתי מיום 1.3.2017 נדחו טענותיהן של הנתבעות באשר להעדר סמכות מקומית. בנוסף, נוכח טענות הנתבעות באשר להעדר יריבות, הותר לתובעת לתקן את תביעתה, על ידי צירופה של אספיר טכנולוגיות כנתבעת נוספת. בהתאם , הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן, במסגרתו צורפה אספיר טכנולוגיות כנתבעת נוספת, ללא שינוי לגופן של טענות.

הנתבעות הגישו כתב הגנה מתוקן משותף, שעיקרו פורט לעיל, מבלי ששונו בו טענות ההגנה המקוריות.

6. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. התובעת הגישה תצהיר (ותצהיר משלים) של מר משה דגן - יועץ מיזוג אויר שעבד אצל התובעת החל מחודש אוקטובר 2012. הנתבעות הגישו את תצהירו של מר צחי עוז - מנכ"ל הנתבעות ובעל מניות בשתיהן. בנוסף, זימנו הנתבעות לעדות שני עדים שאינם בשליטתן - מר אברהם מנשה - יועץ המיזוג של הפרויקט ומר קורוטקין אריה - קבלן החשמל בפרויקט. במסגרת דיון ההוכחות נחקרו המצהירים והעדים באריכות. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב ומכאן פסק הדין.

דיון והכרעה

7. לשם הכרעה במחלוקות נשוא התביעה, אפרט תחילה את השתלשלות העניינים והעובדות הרלוונטיות, לפי סדר כרונולוגי, לאור הראיות השונות שהוגשו ועדויות הצדדים.

8. ביום 3.4.2012 התקשרה הנתבעת מס' 2 (להלן "אספיר טכנולוגיות") עם הקבלן המבצע (אסתיתה) בחוזה להקמת מפעל תעשייתי, לרבות חללי אחסנה ושירותים לוגיסטיים בתמורה לסך של 9,000,000 ₪ (נספח 1 לתצהיר מר צחי עוז).

מדובר בהסכם "פאושלי", קרי - נקבע מחיר מראש עבור ביצוע כלל העבודות בפרויקט, כאשר התשלום מבוצע בהתאם לקצב התקדמות העבודה עד לסיומה. על פי ההסכם, התחייב הקבלן המבצע להקים את המפעל עבור אספיר טכנולוגיות, בהתאם לדרישות של רשויות התכנון והבניה ו/או כל רשות אחרת ועל פי המפרט והתוכניות שהוכנו על ידי המתכננים של אספיר טכנולוגיות. לחוזה צורפו כנספחים מפרט מיוחד, מפרט כללי, תוכניות הדמייה והחלטת ועדת התכנון והבניה "יזרעאלים".

9. הקבלן המבצע התקשר עם יועצים, מתכננים, ספקים וקבלני משנה מבצעים, לשם ביצוע העבודה, על פי התכנון הכללי - מקורי שקיבל.

בין היתר, התקשר הקבלן המבצע עם חברת התכנון א.מ. אינטרנשיונל בע"מ, בבעלות אברהם מנשה (להלן "יועץ המיזוג"), לצורך תכנון מערכות מים, כיבוי אש ומיזוג אוויר (ראה עמ' 28, שורות 22 - 36 לפרוטוקול) ופיקוח עליון על ביצוען. בנוסף, התקשר הקבלן המבצע עם חברה בבעלות מר קורוטקין אריה לצורך תכנון וביצוע עבודות החשמל (ראה עמ' 42, שורות 4 - 6 ועמ' 43, שורות 7 - 8 לפרוטוקול) ועם חברת "מסד עוז" לצורך פיקוח על עבודות הבניה (ראה עמ' 42, שורות 36 - 39 ועמ' 43 שורה 1 לפרוטוקול). לצורך ביצוע עבודות התקנת מערכת המיזוג, על בסיס התכנון של יועץ המיזוג, התקשר הקבלן המבצע עם התובעת.

10. התובעת לא הציגה הסכם התקשרות עם הקבלן המבצע, אלא אך הזמנת עבודה מיום 12.9.2013 (נספח 1 לתצהיר משה דגן).

העד מטעם התובעת, מר משה דגן, אישר בחקירתו כי התקשרות התובעת הייתה מול הקבלן המבצע בלבד (עמוד 2, שורות 22 - 27 לפרוטוקול) והוסיף, כי אינו מכיר מסמך התקשרות אחר מלבד הזמנת העבודה (עמוד 2, שורות 31 - 36 לפרוטוקול).

11. על פי הזמנת העבודה, הזמין הקבלן המבצע מהתובעת "מערכת מיזוג אויר מושלמת כולל הפעלה ואחריות (3 שנים), VRF ומערכות מולטי אינוורטר בתפוקה מינימלית 66 טון קירור". התמורה הועמדה על סך של 300,000 ₪, שישולמו ב - 6 תשלומים לאחר אישור מנהל פרויקט והמתכנן. בסיפא להזמנת העבודה נרשם, כי "המחיר כולל התקנות כולל הכול".

ברור מהזמנת העבודה, כי ההתקשרות עם התובעת הייתה גם היא "פאושלית", לביצוע מערכת מיזוג אוויר מושלמת למפעל, בהספק מינימאלי ובמחיר שהוגדרו מראש. הזמנת העבודה כללה שלושה אספקטים - ביצוע, הפעלה ומתן אחריות לתקופה של 3 שנים. הזמנת העבודה הדגישה פעמיים, באופן בלתי משתמע לשני פנים, כי מדובר במערכת מושלמת. בנוסף, היה ברור מלכתחילה, כי תכנון המערכת לא נעשה על ידי התובעת, אלא על ידי יועץ המיזוג של הקבלן, וביצוע העבודות ייעשה בפיקוח מנהל הפרויקט ויועץ המיזוג. יתירה מזאת, סוכם כי התשלומים ישולמו רק לאחר אישור מנהל הפרויקט והמתכנן - יועץ המיזוג.

12. אין מחלוקת, כי תחילה התנהלו הדברים על מי מנוחות בפיקוח הקבלן המבצע, ובין היתר שולם לתובעת סך של 175,000 ₪ בשלושה תשלומים, עד ליום 31.1.2014.

במהלך חודש פברואר 2014 התגלעה מחלוקת בין הקבלן המבצע לתובעת ושתי ההמחאות האחרונות שנמסרו לה, שמועדי פרעונן 28.2.2014 ו - 31.3.2014, בוטלו על ידי הקבלן המבצע, כפי שפורט בסיכום הפגישה בין הצדדים מיום 7.3.2014 (נספח 3 לתצהיר דגן וחלק מנספח ז' לתצהיר עוז).

לטענת התובעת (סעיף 7 לכתב התביעה), הסיבה לביטול היא חוסר מקצועיות ו/או יכולת כלכלית של הקבלן המבצע, דבר אשר בסופו של יום גרר את הפסקת עבודתו בפרויקט. התובעת לא הציגה ראיה כלשהי שתתמוך בטענה זו, למעט אמירה סתמית בתצהירו מר דגן. הראיות שהוצגו בפני מעידות על מצב דברים שונה.

ביום 7.3.2014 נפגשו הקבלן המבצע, נציג התובעת ומר עוז (מטעם אספיר טכנולוגיות), בלוויית אנשים נוספים, והגיעו לכלל הסכמות, כדלקמן:

א. הקבלן המבצע ישלים את התשלומים לתובעת מיד לאחר שתסיים את אספקת הציוד והפעלתו התקינה. נציגי התובעת התחייבו שיתרת המזגנים והציוד יסופקו ביום ב' בבוקר - 10.2.2014 (מאחר והפגישה נערכה ביום 7.3.2014, מדובר ככל הנראה בטעות קולמוס וצ"ל "10.3.2014") ויותקנו ויופעלו עד ליום שלישי בסוף היום.

ב. הצדדים אישרו כי עד לאותו מועד שולם לתובעת סך של 175,000 ₪ ויתרת התשלום, כולל מע"מ, עומדת על סך של 179,019 ₪.

ג. בכל הנוגע לחשבון תוספות ושינויים - נקבע כי הנושא יעלה בישיבת בוררות בין הקבלן המבצע לתובעת. נ קבע, כי הבורר יהיה דודו חמו ו נציג חברת הפיקוח הבהיר לצדדים, כי אספיר לא תישא בעלויות נוספות.

ד. לצורך הבטחת התשלומים ממנו, אישר הקבלן המבצע לאספיר טכנולוגיות לשלם לתובעת כספים, עד לסך 179,019 ₪, מתוך הכספים המגיעים לו בגין עבודתו בפרויקט.

13. אין מחלוקת, כי ביום 13.4.2014 שילמה אספיר טכנולוגיות לתובעת סך של 90,000 ₪, על חשבון התמורה, על פי הסיכום הנ"ל (נספח 4 לתצהיר מר דגן ונספח ח' לתצהיר מר עוז).

14. מנוסח ההתכתבויות שהוחלפו בדוא"ל לאחר מכן (ראה נספח א' לתצהיר עוז) עולה, כי הקבלן המבצע אישר את נוסח ההסכם ללא הסתייגות, אבל לתובעת היו הסתייגויות והיא ביקשה לשנות מהמוסכם.

כך למשל, במסגרת מכתב בדוא"ל מיום 13.3.2014, שנשלח ע"י הגב' אלה סילברסטון מטעם התובעת, נדרש כי מיד לאחר אספקת הציוד ישולם התשלום הראשון (65,000 ₪) והשיק הנוסף יופקד ביום 31.3.2014 (65,000 ₪) והמע"מ (על סך 54,000 ₪) ישולם עם הוצאת חשבונית. מכתב זה מתעלם לחלוטין מהסכמת התובעת כאמור בסעיף 1 לסיכום, להתקין ולהפעיל את המערכת בתוך יומיים ממועד האספקה וכתנאי לתשלום על ידי הקבלן המבצע.

הדרישה לא התקבלה על דעת ב"כ אספיר טכנולוגיות שהבהיר בדוא"ל חוזר, כי עד כה לא קרה שקבלן משנה כלשהו ביקש שהחברה תערוב לקבלן המבצע, והוא עמד על הסיכום המקורי. ב"כ אספיר טכנולוגיות הבהיר בנוסף, כי הקבלן המבצע לקח בחשבון שבמועד פרעון ההמחאות הצפוי (28.2.2014 ו - 31.3. 2014) תהיה מערכת מיזוג האוויר מורכבת ובדוקה, דבר שלא בוצע על ידי התובעת עד לאותו מועד.

יתר ההתכתבות בדוא"ל בין הצדדים (נספח ז1 לתצהיר מר עוז) מעידה, כי גם בהמשך לא עמדה התובעת בהתחייבויותיה או בהתחייבויות חלופיות שנתנה.

בדוא"ל מיום 16.3.2014 הלין ב"כ אספיר טכנולוגיות כי גם באותו יום לא סופקו המזגנים למפעל, וכי התנהלות התובעת ממשיכה בעצלתיים לאחר שהבטיחה כי המזגנים יסופקו עד ליום 16.3.2014 בשעה 11:00 בבוקר. ב"כ אספיר טכנולוגיות הבהיר, כי אם לא יסופקו המזגנים עד ליום 18.3.14, תראה אספיר את הסיכום מיום 7.3.2014 כבטל ואין בכוונתה לשוב ולהיכנס למערכת היחסים שבין התובעת לקבלן המבצע. בתגובתה מיום 17.3.2014, חזרה התובעת על דרישותיה, כאמור במ כתבה מיום 13.3.2014, תוך התעלמות מוחלטת מהתחייבותה המקורית - לא רק לספק, אלא גם לחבר ולהפעיל את מערכת מיזוג האוויר, כתנאי לתשלום. תשובת ב"כ אספיר טכנולוגיות מאותו יום, בנימה חריפה, הבהירה כי הדרישה היא להספקה באופן מידי והתחלת התקנה, שאחרת תמשוך אספיר את ידה ממערכת היחסים בין התובעת לקבלן המבצע.

מר דגן, העד מטעם התובעת, העיד כי לא היה צד לסיכום הנ"ל, אלא משה אביחי ומאיר, שלא הובאו לעדות בפני (ראה עמוד 3, שורות 22 - 29 לפרוטוקול). למעשה, מר דגן החל לטפל בפרויקט מטעם התובעת רק במהלך חודש אוגוסט 2014 (סעיף 3 לתצהירו), קרי כ - 5 חודשים לאחר מכן. לכן, הוא אינו יכול לשפוך אור על נסיבות הסיכום או ההתכתבויות שפורטו לעיל. אי הבאת העדים הרלבנטיים אשר נכחו במעמד הסיכום פועלת לרעת התובעת.

יתירה מזאת, עיון במסמכי תיק הפירוק של החברה הקבלנית המבצעת (נספח ה' לתצהיר עוז) מעלה, כי רק בחודש יולי 2014 הגיש הקבלן בקשה להקפאת הליכים. במועד בו הושג הסיכום בין הצדדים ואף לאחר מכן, היה הקבלן המבצע פעיל בפרויקט, כפי שמלמדים ההתכתבויות בדוא"ל והתשלומים ששילמה אספיר טכנולוגיות (נספח ג לתצהיר עוז), הכל בניגוד לטענות התובעת.

15. מן האמור לעיל עולות מספר מסקנות, כדלקמן:

א. התובעת לא סיפקה, עד למועד הפגישה (3.7.2014) את מלוא ציוד מיזוג האוויר על פי התחייבותה, והמערכת לא הותקנה ולא הופעלה בשלב זה.

ב. התובעת התעלמה מנוסח סיכום הדברים וניסתה לשנותו בדיעבד, תוך התעלמות מהתשלום שביצעה אספיר טכנולוגיות על חשבון התמורה. תגובות התובעת, ובפרט החזרה על דרישה לתשלום מלא (למעשה) בגין אספקת הציוד, טרם התקנה או הפעלה, אינה עול ה בקנה אחד עם הסיכום מיום 7.3.2014. אדגיש, כי אין מדובר במחלוקת הנוגעת לאישור המפקח, אשר לטענת התובעת הוספה לסיכום הדברים "על הדרך" וללא הסכמה, אלא בביטול הסעיף הראשון הקובע, כי "תאופיק ישלים את התשלומים לחברת המזגנים מייד לאחר שיסיימו את אספקת הציוד והפעלתו התקינה. משה ומאיר התחייבו שיתרת המזגנים והציוד יסופקו ביום ב בבוקר 10/2/14 ויותקנו ויופעלו עד ליום שלישי בסוף היום (יומיים)" (הדגשות שלי - א.ר.). התובעת לא העלתה טענה כלשהי כנגד סעיף זה וניסיונה לשנותו בדיעבד מעיד על דרך התנהלותה בפרויקט.

ג. בשלב זה, הקבלן המבצע ניהל את הפרויקט, פיקח עליו והתנהל מול הצדדים (התובעת מחד ואספיר טכנולוגיות מאידך). יתירה מזאת, התובעת הסכימה באופן ברור ובלתי משתמע לשני פנים, כי בעל דינה בעניין דרישותיה לתשלום תוספות הוא הקבלן המבצע, וכי בין הצדדים תנוהל בוררות באמצעות מר דודו חמו. אדגיש, כי נוסח ההסכמה בעניין זה הוא חד וברור - אספיר לא תישא בעלויות נוספות.

נמצא, כי טענות התובעת בדבר חוסר מקצועיות ו/או חוסר יכולת של הקבלן המבצע אינן נכונות. בפרט, יש לקחת בחשבון שהתובעת הסכימה באופן מפורש להתנהל מולו בלבד בנוגע לתוספות, ללא רשת ביטחון מצד אספיר טכנולוגיות, בשונה מדרישתה לעניין אספקת הציוד והפעלתו.

ד. מחילופי המכתבים בדוא"ל עד ליום 13.3.2014 (נספח ז' לתצהיר עוז) ברור, כי התובעת לא עמדה בהתחייבותה על פי הסיכום מיום 7.3.2014 ולא סיפקה עד ליום 10.3.2014 את כל הציוד, לרבות הפעלתו בתוך יומיים לאחר מכן.

אני קובע, אפוא, כי עצירת התשלומים לתובעת על ידי הקבלן המבצע נעשתה כדין, מתוך ניסיון להקטין את נזקיו וללא קשר לשאלת יציבותו הכלכלית. בנוסף, התובעת הפרה באופן מהותי את הסיכום שהושג בין הצדדים ביום 7.3.2014, שעה שלא סיפקה במועד המוסכם את הציוד הנדרש וממילא, לא התקינה ולא הפעילה אותו כפי שהתחייבה.

יתכן שהתובעת עשתה כן מפאת חששה שהקבלן המבצע יקרוס כלכלית (סיכון שהתממש בדיעבד), אלא שאין בכך כדי לשנות את העובדה שלא עמדה בהתחייבויותיה על פי הסיכום מיום 7.3.2014. ניתן להניח שסיכון זה היה ברור לתובעת כבר במועד הסיכום, שאחרת לא הייתה עומדת על כך שאספיר טכנולוגיות תשלם את התמורה מתוך חובה לקבלן המבצע, ומכאן שלא היה בו חידוש או שינוי למצב במועד הסיכום. לאחר הסיכום מיום 7.3.2014 התנהלה התובעת בחוסר תום לב, בניסיון לשנות בדיעבד את ההסכמה המהותית בין הצדדים, ואת התחייבויותיה. בצדק סירבה אספיר טכנולוגיות לקבל את דרישותיה החדשות של התובעת .

בנוסף, היה ברור לתובעת שבעל דינה לעניין העבודות הנוספות, ככל שקיימות כאלה, הוא הקבלן המבצע ולא אספיר טכנולוגיות בע"מ. אדגיש, כי השגות התובעת על הסיכום, כפי שעלו בחלופת המכתבים בין הצדדים נגעו רק לעניין התשלומים ולא הועלתה מטעמה טענה לעניין התוספות.

לא אדרש בשלב זה לתוצאות ההפרה, שכן כפי שאפרט בהמשך, הצדדים הגיעו לסיכום נוסף ולמרות ההפרה, הם בחרו להמשיך את מערכת היחסים החוזית, בכפוף לשינויים.

16. במהלך חודש אפריל 2014 נקלע הקבלן המבצע לקשיים כלכליים, למרות הזרמת כספים מצד אספיר טכנולוגיות, שלא על בסיס חשבונות מאושרים (נספח ד' לתצהיר עוז - ראה תשלומים מהתאריכים 30.3.2014, 31.3.2014 ו - 17.4.2014) והפסיק את עבודתו בפרויקט.

בחודש יולי 2014 הגיש הקבלן המבצע בקשה להקפאת הליכים בבית המשפט המחוזי בנצרת (תיק פר"ק 9499-07-14 - נספח ה' לתצהיר עוז) וביום 10.7.2014 ניתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה. בהתאם להוראות הצו הושעתה פעילות הקבלן המבצע ומנגד, הושעו ההליכים כנגדו, דבר אשר גרם באופן טבעי לעצירת פעולות הבניה בפרויקט.

אספיר טכנולוגיות פעלה לשחרור הפרויקט ממצב ההקפאה שנכפה עליה (ראה נספח ו' לתצהיר מר עוז) ובמקביל, שכרה את שירותי חברת מקרן הנדסה בע"מ, באמצעות בעל מניותיה, מר אביגדור אשל ז"ל, כקבלן מבצע חילופי להשלמת הפרויקט (עמ' 46, שורה 31 עד עמוד 47 שורה 3 לפרוטוקול). מר אשל ז"ל פעל כקבלן מבצע חילופי עד לפטירתו בחודש פברואר 2016 (עמ' 21 שורות 19 - 34 לפרוטוקול).

17. ביום 13.5.2014 הודיעה התובעת למנכ"ל אספיר טכנולוגיות כי כל יחידות מיזוג האוויר חוברו ומבחינת מיזוג האוויר הושלם הפרויקט. היא ביקשה התייחסות לנושא יתרת התשלום שנותר (נספח ב' לתצהיר מר עוז).

הודעה זו של התובעת הייתה מוקדמת ובלתי מדויקת בלשון המעטה, בין היתר לאור עדות מר דגן. הנ"ל טען בסעיף 3 לתצהירו, כי נכנס לתמונה במהלך חודש אוגוסט 2014 וכי במועד זה היו רוב המערכות מורכבות. משמע - לא כל המערכות הורכבו, כפי שנטען במאי 2014. יתירה מזאת, מעדות מר דגן בחקירתו הנגדית עולה בבירור, כי בשלב זה המערכות לא עבדו ולא נעשתה הפעלה, אלא רק במועד מאוחר בהרבה (עמ' 2, שורות 11 - 21 לפרוטוקול).

נמצא, אפוא, כי גם בחודש מאי 2014 לא השלימה התובעת את התקנת כל מערכות המיזוג, למרות התחייבותה כאמור בהסכם מיום 07.03.2014, וודאי שלא הפעילה את המערכת ובדקה את תקינותה.

אציין, כי להודעת הדוא"ל מיום 13.5.2014 צורפה הודעת דוא"ל פנימית של התובעת, ממאיר נבו למשה אביחי, בה התייחסות לתוכניות מיזוג האוויר ותכנון החשמל. בהתאם לאמור שם, נתקבלו אצל התובעת בתחילת הפרויקט תוכניות יועץ המיזוג למערכות מסוג VRF, ולא מזגנים מפוצלים, כפי שביצעה בפועל , וההחלטה לבצע מערכת מיזוג אויר חילופית הייתה של הקבלן המבצע אסתיתה. אעמוד על כך בהמשך, שכן לעניין זה חשיבות בנוגע לטיב המערכת שהותקנה בסופו של יום על ידי התובעת.

18. ביום 13.8.2014 נערך סיור במפעל בנוכחות נציגת חברת הפיקוח - הגב' ליאת, נציג אספיר טכנולוגיות - מר חמי ונציג התובעת - מר מאיר נבו. בהמשך, הוציא מר נבו פרוטוקול סיור ובו סיכום היחידות והתשתיות שנבדקו, כמו גם הפעולות שיש לבצע וחלוקת אחריות לביצוען.

על פי הפרוטוקול (נספח 2 לתצהיר דגן), קיימים ארבעה ליקויים באחריות התובעת - חיבור יחידות עיליות לניקוזים, תוספת תעלת PVC לצנרת, התקנת מאייד חדש עילי בממ"ד קומת הקרקע וכיסויים לצנרת בגג.

אספיר טכנולוגיות חלקה על כך והגישה עותק הודעת דוא"ל מיום 17.8.2014, במסגרתו טענה נציגת חברת הפיקוח - הגב' ליאת, כי הופתעה מאוד מניסוח הפרוטוקול ומחוסר הדיוקים שם ומסרה התייחסותה על גבי הדו"ח (נספחים י"ד - ט"ו לתצהיר עוז). על פי דו"ח נציגת חברת הפיקוח היו באותה עת שבעה ליקויים באחריות התובעת - חיבור ביחידות הנסתרות בין התריסים של האוויר החוזר ליניקות האוויר של המאיידים, בדיקת חיבורי הניקוז בכל היחידות העיליות, חיבור ניקוזים שלא חוברו עד כה, התקנה מחדש של המאייד העילי במיקום שנקבע על ידי המפקחת בחדר הממ"ד בקומת הקרקע ופתרון ניקוז על ידי התקנת משאבה, תוספת תעלת PVC לצנרת, התקנת תריס, פילטר ומתאם ביחידה הנסתרת במסדרון קומת הקרקע, וככל שייקבע שיש צורך בשינוי מיקום שתי יחידות מיני באולם הכניסה, הדבר יהיה באחריות התובעת ועל חשבונה, כמו גם כיסויים לצנרת בגג.

כאמור, התובעת לא הביאה לעדות את מר נבו, שפעל מטעמה במועד הרלוונטי, ואילו העד מטעמה - מר דגן, לא יכול היה להעיד על פעולות שלא היה שותף להן באותה עת.

19. במכתבו מיום 17.9.2014 למר דגן (נספח 7 לתצהיר דגן), הבהיר יועץ המיזוג, בהמשך לפגישה שנערכה באותו יום, כי אינו יכול לקחת אחריות על שינויים שבוצעו בפרויקט, שאינם תואמים את התכנון שלו וכי הופתע כל פעם מחדש בביקורי הפיקוח מהשינויים במערכת מיזוג האוויר והניקוזים. הוא המליץ על ביצוע משאבות ניקוז ליחידות מיזוג האוויר להן אין קווי ניקוז מתוכננים, מתוצרת אנגלית ומסוג LITTLE GOINT ונתן הוראות התקנה למשאבות, עם דרישה למערכת התראה במקרה של הצפה.

הפניית המכתב למר דגן, נציג התובעת, והדרישה לבצע תיקונים, תוספת משאבות ניקוז ומערכות התראה, תומכים בעמדת נציגת חברת הפיקוח, לפיה באותה עת היו הליקויים שבאחריות התובעת, הרבה מעבר לאמור בסיכום הפגישה (נספח 2 לתצהיר דגן).

20. ביום 30.10.2014 נערך ביקור נוסף בפרויקט בנוכחות נציגת הפיקוח - גב' ליאת, נציג יועץ המיזוג - מר משה כהן, נציג התובעת - מר דגן והקבלן המבצע החילופי - מר אשל ז"ל (נספח 5 לתצהיר דגן). מטרת הסיור, כאמור בפרוטוקול, היתה היערכות להפעלת מערכות מיזוג האוויר. משמע - עד למועד זה כלל לא הופעלה מערכת מיזוג האוויר בפרויקט.

על פי האמור בפרוטוקול הסיור, נמצאו ליקויים שבאחריות התובעת לתקן - חיבור ביחידות הנסתרות בין התריסים של האוויר החוזר ליניקות האוויר של המאיידים, בדיקת חיבורי הניקוז בכל היחידות העיליות, חיבור ניקוזים שלא חוברו עד כה והכנת תוכנית AS MADE.

ליקויים אלה תואמים, בחלקם, את הליקויים שהזכירה נציגת הפיקוח בדו"ח המתוקן שערכה ואני רואה בכך תמיכה נוספת לאמור במכתבה ובדו"ח שהוצג מטעמה.

נמצא, אפוא, כי דו"ח הסיור שהציגה התובעת (נספח 2 לתצהיר דגן) לא ייצג נכונה את המצב העובדתי בשטח במועד הרלבנטי וכי רשימת התיקונים באחריות התובעת תואמת דווקא את הדו"ח המתוקן שהוציאה נציגת הפיקוח (נספח טו' לתצהיר עוז). בנוסף, במועד הסיור שהתקיים ביום 30.10.2014 טרם הופעלה מערכת מיזוג האוויר בפרויקט.

זאת ועוד, בשלב זה היה ברור לכל הצדדים, לרבות לאספיר טכנולוגיות, כי מערכת מיזוג האוויר המותקנת בפרויקט אינה זהה למערכת שתוכננה על ידי יועץ המיזוג.

21. ביום 30.12.2014 נערכה פגישה במפעל, על פי הזמנת מר אשל ז"ל, בנוכחות יועץ המיזוג, קבלן עבודות הפח ומר צחי - מטעם התובעת, וביום 21.1.2015 נערכה פגישה נוספת , בנוכחות מר אשל ז"ל, יועץ המיזוג, סאמי מטעם רינאד סטיל וערן אוברלנדר - מטעם התובעת.

סיכום הפגישה מיום 21.1.2015 נשלח ב דוא"ל (נספח י' לתצהיר עוז) ובו רשימת ליקויים לתיקון, תוך חלוקת אחריות. הסיכום פרט חמישה ליקויים באחריות התובעת (ובטיפולו של ערן), כמו גם הצורך לפקח ולהנחות את קבלני הפח בביצוע עבודות מקבילות.

במכתבו מיום 24.1.2015 חלק ב"כ אספיר טכנולוגיות על סיכום הפגישה, בטענה שאינו משקף באופן מלא את אחריות התובעת ומחויבותה לפרויקט. מר עודד עטיה מטעם התובעת השיב לו, כי התובעת תדאג לעשות כל מה שנדרש, כך שהמערכת תעבוד וההשלמות יבוצעו לשביעות רצון מר עוז.

ביום 29.1.2015 שלח יועץ המיזוג מכתב למר אשל ובו סקירה של ממצאים מהביקורים הנ"ל (נספח ט' לתצהיר עוז). בין היתר, הוא כלל במכתבו רשימה ארוכה של ליקויים לתיקון על ידי קבלן המיזוג (למשל, ביצוע מערכת אוורור לשירותים, תיקון חיבור לקוי בין המפוח לאוורור השירותים למערכת יניקת העשן מעמדות ההלחמה, ביצוע יחידה לאספקת אויר צח כפיצוי ליניקת אויר במקלחות ובמלתחות, חיבור יחידות מיזוג אוויר במסדרון לתעלות אוויר חוזר, ביצוע רוזטות ועוד).

הדו"ח ציין במפורש, כי בשלב זה מערכת מיזוג האוויר מושבתת וכדי להפעילה יש לבצע וואקום מלא ל - 5 שעות, שטיפת הצנרת בחנקן, בדיקות לחץ, בדיקות מעבים והפעלת היחידות להרצה בנוכחות טכנאי מוסמך.

עוד צויין בדו"ח, כי בנושא מיזוג האוויר נעשה ניסיון לקיצורי דרך וחיסכון בעלויות, באיכות ציוד ובעבודה, בהשוואה למתוכנן, משרד היועץ לא הוזמן לביצוע פיקוח לפי התקדמות העבודה כנדרש ועלויות התיקון, ההשלמה וההפעלה יעמדו על סך של כ - 195,000 ₪.

לא קיימת התאמה בין האמור בסיכום הפגישה מיום 21.1.2015 לבין תוכן דו"ח יועץ המיזוג מיום 29.1.2015, הגם ששניהם תעדו את אותן פגישות (בהפרש זמן קצר), בהן נכחו כל הצדדים.

כאמור, מר ערן אובלנדר לא הובא לעדות ע"י התובעת. מנגד, יועץ המיזוג העיד בחקירתו כי קבלן המיזוג, על פי החלטתו, שינה את הקונספט ובמקום להרכיב מערכת מרכזית, הרכיב מספר תתי מערכות, כך שכל תת מערכת היא עצמאית. במצב דברים זה, אמנם תפוקת הקירור הכוללת לא שונתה ועמדה על המתוכנן, אולם השיטה והטכנולוגיה השתנו ויחד עם השינוי אבד היתרון של חיסכון באנרגיה ובהוצאות חשמל של המערכת המשולבת המקורית (ראה עמוד 31 שורות 5- 16 לפרוטוקול). היועץ הבהיר, כי אין לו שום הערה לגבי איכות המוצר (קרי טיב המזגנים שהותקנו) אך הביצוע בשטח היה גרוע (עמ' 31, שורות 18 - 19 לפרוטוקול). עוד הדגיש היועץ, כי השינויים באדריכלות היו מינוריים - שינויי פרופורציות והזזת חדרים אך לא דברים מהותיים, וודאי לא כאלה שישפיעו על מערכת מיזוג האוויר המתוכננת (עמ ' 34 , שורות 22 - 36 לפרוטוקול).

תמיכה לטענות היועץ ניתן למצוא בעדות מר דגן, אשר הבהיר כי מאיר נבו (מהנדס התובעת), התאים את התוכניות לפי תכנון היועץ לתוכניות של GREE ושמר על רמת התפוקה של המערכת (עמ' 27, שורות 7 - 24 לפרוטוקול).

מר אריה קורוטקין, מתכנן ומבצע החשמל, הבהיר אף הוא בעדותו, כי לפני ביצוע העבודה קיבל מהמהנדסים השונים, לרבות יועץ המיזוג, תוכנית העמדה של כל יחידות מיזוג האוויר ובהתאם לכך תכנן את הלוח הראשי של המפעל. מר קורוטקין הדגיש, כי כשהגיע לשלב הביצוע, אחרי הגעת היחידות, גילה שאין שום דמיון בין התכנון המקורי למציאות, וכי מצא במקום כמויות ציוד שונות וגדלים שונים של יחידות. כתוצאה מכך, נאלץ לתכנן מחדש את החשמל ולייצר לוח חדש ספציפי למערכת מיזוג האוויר (עמ' 42, שורות 10 - 21 ועמ' 45, שורות 9 - 15 לפרוטוקול).

22. בהתייחס לתקופת הביניים, קרי - התקופה שבין הסיכום הראשון (7.3.2014) לסיכום השני (17.2.2015), אני קובע כדלקמן:

א. בתקופה זו הושלמה אספקת ציוד מיזוג האוויר, אך לא הסתיימה התקנת המערכת והיא לא הופעלה לצורך בדיקת תקינותה.

ב. רשימת הליקויים לתיקון הייתה ארוכה ודו"ח יועץ המיזוג מיום 29.5.2015 תאר אותה נאמנה.

ג. התובעת התנהלה בתקופה זו בעצלתיים וגררה רגליים מפגישה לתיקון וחוזר חלילה, תוך שהיא מנסה להציג מצג שהתיקונים הנדרשים מינוריים ומבוצעים על ידה, למרות שלא כך היה הדבר בפועל.

ד. איני קובע מסמרות בשאלה, אם הייתה זו הנחייה של הקבלן המבצע אסתיתה לשנות את המערכת או יוזמה של התובעת. כך או אחרת, התובעת - כמי שהעסיקה את המהנדס מאיר נבו, ששינה והתאים את תוכנית מיזוג האוויר - הייתה שותפה מלאה להחלטה זו (אם לא היוזמת) ויש לה אחריות לנזקים שנגרמו עקב כך. מנגד, אספיר טכנולוגיה היתה מודעת לכך או לכל פחות, היתה אמורה לדעת על כך, נוכח הפיקוח מטעמה במקום.

ה. כתוצאה מהתאמת מערכת מיזוג האוויר לציוד שברשות התובעת אבד יתרונה היחסי של המערכת המתוכנת המשולבת (חיסכון באנרגיה) ונוצר צורך בהתאמות, שינויים, תוספות ותיקונים, אותם ביצעה התובעת בעצלתיים.

23. בעקבות הדו"ח מיום 29.1.2015, נערכה ביום 17.2.2015 פגישה נוספת בין התובעת לאספיר טכנולוגיות, בהשתתפות מנכ"ל התובעת - עודד אטיה, מר עוז, מר אשל ז"ל וב"כ הנתבעות. בפגישה הועלו לדיון עמדות הצדדים בנוגע ליתרת החשבון לתשלום על פי הסיכום מיום מיום 7.3.2014, הנזקים והעלויות שנגרמו לאספיר טכנולוגיות עקב שינוי מערכת המיזוג המתוכננת וכשלי ביצוע של התובעת, כאמור בדו"ח מיום 29.1.2015.

באותה פגישה הגיעו הצדדים לידי הסכמה, לפיה לסילוק סופי ומוחלט של מלוא התשלום, תשלם אספיר טכנולוגיות לתובעת סך נוסף של 60,000 ₪, כולל מע"מ. סוכם, כי התשלום יבוצע כנגד מסירת העבודה ע"י התובעת, לאחר אישור יועץ המיזוג. בנוסף, סוכם כי התובעת תספק אחריות ושירות מלאים (חלפים, תיקונים ובדיקות תקופתיות) ללא עלות נוספת, לתקופה של 5 שנים. סיכום הפגישה הועבר בדוא"ל מיום 18.2.2015 לכל הצדדים (נספח יא לתצהיר עוז).

הצדדים אינם חלוקים באשר להסכמות שהושגו ביום 17.2.2015. מר דגן, עד התובעת, העיד כי גם הוא נכח בפגישה, הגם שלא הוזכר בסיכום הפגישה, וכי אלו אכן ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בפגישה (עמ' 13, שורה 37 עד עמ' 14, שורה 9 לפרוטוקול). אין חולק, כי הנתבעות לא שילמו את הסכום האמור בהסכם.

24. ביום 26.2.2015 התקיימה פגישת ביקורת בנוכחות יועץ המיזוג, נציג התובעת - מר אובלנדר, נציג אספיר טכנולוגיות ומר אשל ז"ל. בדו"ח הפגישה נרשמו 34 סעיפי ליקויים שבאחריות התובעת, כולל השלמת תכניות עדות (AS MADE) של מערכת המיזוג (ראה נספח 6 לתצהיר דגן - פרוטוקול מרוכז וכן, נספח טז לתצהיר עוז - פרוטוקול יועץ המיזוג מיום 26.2.2015). באופן יוצא דופן עד כה, רשימת הליקויים במסמכי שני הצדדים זהה בעיקרה.

ביום 19.3.2015 התקיימה פגישת ביקורת נוספת, בנוכחות יועץ המיזוג, נציג התובעת - מר אובלנדר, נציג אספיר טכנולוגיות ומר אשל ז"ל. על פי הדו"ח שצורף לתצהיר דגן נרשמו כ - 5 ליקויים באחריות התובעת (ראה נספח 6 לתצהיר דגן - פרוטוקול מרוכז). אספיר טכנולוגיות לא הציגה גרסה אחרת של אותו דו"ח או רשימת ליקויים שונה.

25. במהלך חודש מאי 2015 אכלסה אספיר טכנולוגיות את המפעל והתחילה לעבוד מתוך המבנה. במהלך האכלוס והתחלת העבודה התגלה צורך בתיקונים ו/או השלמות נוספות ולכן נערכה פגישת ביקורת שלישית בתאריך 9.7.2015, בנוכחות הצדדים.

בפגישה נרשמו כ - 22 ליקויים נוספים באחריות התובעת, לרבות עדכון והמצאת תכניות בקנה מידה 1:50 ומתן הדרכה (ראה נספח 6 לתצהיר דגן - פרוטוקול מרוכז). בדו"ח שערך יועץ המיזוג ביום 9.7.2015 (נספח טז לתצהיר עוז) יש מספר זהה של ליקויים ודרישות זהות בנוגע להמצאת תכניות מעודכנות וביצוע הדרכות.

26. מר אשל ז"ל המשיך לעקוב אחר ביצוע התיקונים וביום 31.8.2015 הוציא לאספיר טכנולוגיות ולתובעת מכתב בדוא"ל בנוגע לתיקונים שנותרו לביצוע באותה עת.

מר אשל ז"ל נפטר בחודש פברואר 2016 והמשך ההתנהלות נעשה מול עובד אספיר טכנולוגיות - מר נחמיה טאוב (חמי), ששימש כאיש תחזוקה מטעמה. מר טאוב חתם ואישר ביצוע סעיפים מסוימים שנותרו לטיפול לאחר פטירת מר אשל ז"ל (ראה עמ' 9, שורות 6 - 10 לפרוטוקול).

יועץ המיזוג אישר בחקירתו, כי אכן התובעת מסרה לידיו תכניות עדות (AS MADE), אך לטעמו הן היו בלתי ניתנות לפענוח, ככול הנראה מפאת קנה מידה קטן מידי. בהתאמה, נתבקשה התובעת להמציא תכניות חדשות (עמ' 36, שורות 25 - 34 לפרוטוקול). התברר, כי למעשה, לא היה ליועץ המיזוג כל קשר עם התובעת אלא אך עם הקבלן המבצע, תחילה אסתיתה ואח"כ מר אשל ז"ל (ראה עמ' 3 7, שורות 24 - 35 ועמ' 40, שורות 8 - 26 לפרוטוקול) וכי קבל את התוכניות באמצעות אספיר טכנולוגיות. יועץ המיזוג טען, כי תפקידו הסתכם בפיקוח עליון בלבד וכי לאחר שהוציא דו"ח ליקויים מסכם, היה על הקבלן המבצע לבדוק את ביצועו בפועל ואין צורך באישור שלו ו/או בביקור פיקוח נוסף (ראה עמ' 38, שורות 22 - 25 ושורות 33 - 39 לפרוטוקול).

מר דגן אישר בתצהיר עדותו המשלים, כי התכניות הועברו למר נחמיה טאוב (חמי) מטעם אספיר טכנולוגיות, וחזר על כך גם בחקירתו הנגדית (עמ' 23, שורות 28 - 31 ועמ' 24, שורה 31 עד עמוד 25, שורה 7 לפרוטוקול). מר דגן הדגיש, כי עבד מול מר אשל ז"ל ובהמשך מול חמי, בעניין תיקון הליקויים, אך לא הזמין את יועץ המיזוג ולא היה לו קשר עימו (עמ' 8, שורות 22 - 38 ועמ' 9, שורות 6 - 20 לפרוטוקול).

27. סיכומה של נקודה זו, התובעת פעלה תחילה מול הקבלן המבצע - אסתיתה - ששכר את שירותיה, לאחר מכן מול מר אשל ז"ל , ולאחר פטירתו , היא עבדה מול מר טאוב - איש התחזוקה של אספיר טכנולוגיות. עם זאת, לא היה לה קשר ישיר עם יועץ מיזוג האוויר, למעט פגישות הביקורת בהן נכח. התובעת אישרה את השינויים, התוספות והתיקונים מול מר אשל ז"ל ולאחר מכן מול מר טאוב ודי באישור זה כדי לוודא שאכן הדברים בוצעו לשביעות רצון יועץ המיזוג. לו סברה אספיר טכנולוגיות כי יש להעמיד מול התובעת נציג אחר, במקום מר טאוב, יכלה לעשות כן. אין להישמע כעת לטרוניותיה לפיה מדובר ב"עובד תחזוקה" שלה, שאינו מוסמך לאשר ביצוע תיקון הליקויים השונים. דרישתה (החוזרת ונשנית) של אספיר טכנולוגיות לאישור היועץ התקיימה , אפוא, במלואה.

28. התובעת לא הציגה בפני דרישה לתשלום על סך של 60,000 ₪ בהתאם לסיכום השני. ממכתבו בדוא"ל מיום 18.2.2015 של ב"כ הנתבעות (נספח יא לתצהיר מר עוז) עולה, כי דרישה כאמור נשלחה, אולם הצדדים היו חלוקים גם לגביה. בעוד שהתובעת דרשה סך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ, סברה אספיר טכנולוגיות כי הסך של 60,000 ₪ אמור לכלול את רכיב המע"מ.

התובעת גם לא הציגה דרישה לתשלום חשבון תוספות או שינויים, אותם תבעה בכתב התביעה, למעט מכתב מיום 22.6.2016 (נספח ו' לכתב התביעה), אשר נשלח אך בדיעבד.

29. במהלך חודש יוני 2016 ארעה תקלה כללית במערכת מיזוג האוויר בפרויקט ולאור היקף התקלה הודיעה אספיר טכנולוגיות לתובעת על התקלה. התובעת שלחה למקום נציג מטעמה אשר בדק את התקלה.

גרסאות הצדדים בעניין זה סותרות. אספיר טכנולוגיות טענה, כי נציג התובעת גרם בכוונה ובזדון לנזק למערכת מיזוג האוויר, שעה שניתק ממנה שני כרטיסי הפעלה ונטלם עימו או הוציאם מתוך המערכת (סעיפים 42 - 45 לתצהיר מר עוז). לאחר מכן, נאלצה אספיר טכנולוגיות לפנות לספק אחר ע ל מנת שיתן לה אחריות ושירות למערכת המזגנים שהתקינה התובעת והוציאה לשם כך הוצאות נוספות (נספח יב לתצהיר מר עוז).

אמנם, בכתב התביעה כפרה התובעת בטענות הנתבעות בעניין זה, אולם מר דגן, עד התובעת, לא הציג גרסה סדורה בעניין בתצהירו, למרות שאין חולק כי הוא היה הנציג שנקרא למפעל עקב התקלה (עמ' 13, שורות 8 - 14, עמ' 15, שורות 29 - 30 ועמ' 17, שורות 7 - 11 לפרוטוקול).

ביום 22.6.2016, לאחר אירוע התקלה, שלחה התובעת לאספיר בע"מ (הנתבעת מס' 1) מכתב דרישה לתשלום יתרת חוב בסך 89,510 ₪ ודרישה לתשלום בגין עבודות נוספות בסך 88,000 ₪ (נספח ו' לכתב התביעה). הנתבעות דחו את דרישות התובעת, בשני המישורים. ב"כ הנתבעות הבהיר בתשובתו, כי הדרישה הגיעה רק בתגובה להודעת הנתבעות כי הן שוקלות פניה למשטרה בגין ביצוע חבלה במערכת המזגנים על ידי נציג התובעת (נספח ז' לכתב התביעה).

הטענה בדבר חבלה, במתכוון או שלא במתכוון, לא הוכחה בפני, ולמעשה - למעט אמירות סתמיות של מר עוז בתצהירו, לא הוגשה ראיה אמיתית בעניין. מדובר בטענה המייחסת לנציג התובעת עבירה פלילית ולכן, נדרש מהנתבעות לתת פירוט מיוחד ולהביא ראיות כבדות משקל במיוחד. היה עליהן להניח תשתית ראייתית בעלת משקל סגולי גבוה יותר מזה הנדרש בתביעה אזרחית רגילה, אם כי נטל ההוכחה הוא כמקובל במשפט אזרחי (ראה ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נגד פרץ רוזנברג, פ"ד מז(2) 605, ע"א 8308/00 כור מתכת בע"מ נגד מי גולן אנרגיות רוח בע"מ, פ"ד נז(5) 721, 728, ע"א 475/81 זיקרי יעקב נגד כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, ע"א 5663/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאים בע"מ (בפירוק) נגד משה גרוס, פ"ד מח(3) 866, 877, ע"א 7456/11 בר נוי נגד אמנון (11.4.2013) וע"א 9178/12 המכללה האקדמאית הערבית לחינוך חיפה נגד ג'מאל ח'יר (24.9.2015)). בעניינ נו, הסתפקו הנתבעות בטענה כללית, שלא נתמכה בראיה כלשהי. לא הוצגה תלונה למשטרה, פניה לחברת ביטוח, תמונות של האירוע, או כל אינדיקציה אחרת לכך שנעשתה חבלה מכוונת במערכת וכי הכרטיסים נגנבו. העדר גרסה מצד העד מר דגן תמוה אמנם, אולם אין בכך כדי לסייע לנתבעות ולא ניתן להסיק מכך ממצא חיובי לטובתן.

התובעת הציגה הצעת מחיר לשירות למערכת VRF, שעניינה החלפת כרטיס ראשי למעבה ושירות (כרטיס אחד ולא שניים, בניגוד לטענת נציג הנתבעות), דו"ח שירות מאותו יום של חברת תדיראן וחשבונית מס על סך של 3,685 ₪ מיום 30.6.16 עליה נרשם, "מאושר לתשלום". אני יוצא מתוך הנחה, כי באותה יום אכן בוצע תיקון של המערכת, על ידי החלפת הכרטיס, אולם אין בכך כדי להעיד כי הכרטיס המקורי נגנב.

30. בהתאם להסכמות שהושגו בין הצדדים, כאמור בסיכום הפגישה מיום 17.2.2015, התחייבה התובעת ליתן לאספיר טכנולוגיות אחריות על מערכת מיזוג האוויר למשך 5 שנים, כולל שירות מלא (חלפים, תיקונים ובדיקות תקופתיות), ללא עלות נוספת.

התובעת הציגה בפני שני כתבי אחריות (נספח נ/1). הראשון - כתב אחריות מיום 22.2.2015, לפיו תקופת האחריות היא מיום 26.2.2015 ועד ליום 26.2.2018. השני - כתב אחריות מיום 20.4.2015, לפיו תקופת האחריות היא מיום 1.5.2015 ועד ליום 1.5.2018.

מר דגן טען תחילה, כי כתב האחריות השני הוא שבתוקף, וכי האחריות הוארכה לתקופה של כחודשיים (עמוד 17, שורות 19 - 29 לפרוטוקול). בהמשך, טען כי נפלה בו טעות קולמוס וכי אין מדובר בתקופת אחריות בת 12 חודשים, אלא בתקופה בת 36 חודשים (עמ' 18, שורות 5 - 9 לפרוטוקול). העד לא נתן הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע בכתב האחריות הראשון נרשמה תקופת אחריות כללית של 36 חודשים ו - 60 חודשים למדחסים (סה"כ 5 שנים). לטעמו, תקופת האחריות הסטנדרטית לחלקי מערכת המיזוג היא 3 שנים בלבד (עמ' 18, שורות 22 - 38 לפרוטוקול) והוא התעקש כי מדובר בטעויות הקלדה בלבד.

בנוסף, לא ידע העד להסביר מדוע על פי כתב האחריות השני החלה תקופת האחריות חודשיים לפני פגישת הביקורת השלישית שהתקיימה מיום 9.7.2015, במהלכה התגלו תקלות במערכת, וזמן רב טרם השלמת תיקון יתר התקלות. בהגינותו, אישר העד כי מאחר והתקלות האחרונות לאחר הקמת המערכת טופלו רק ביום 14.11.2016 (מועד החתימות של מר טאוב על נספח 6 לתצהירו), הרי שהאחריות צריכה להתחיל ממועד זה ולהסתיים בהתאמה בסוף שנת 2019 (עמ' 20, שורות 5 - 21 לפרוטוקול).

כפי שעולה מהראיות שהוצגו בפני, הרי שחרף התקלה במערכת בחודש יוני 2016 וחלופת המכתבים בין הצדדים (נספחים ו' ו - ז' לכתב התביעה), המשיכו הצדדים בהתנהלות החוזית ביניהם, כאשר התובעת השלימה לאורך החודשים שלאחר מכן את הטיפול בתיקון התקלות. אספיר טכנולוגיות מצידה, בחרה אף היא להמשיך את ההתקשרות עם התובעת ולא לסלקה ממפעלה (ראה עדותו של מר עוז בעמ' 54, שורות 34 - 39 ועמ' 55, שורות 1 - 16 לפרוטוקול).

31. סיכומה של נקודה זו, אני קובע כדלקמן:

א. אספיר טכנולוגיות לא הוכיחה את הטענה לפיה התובעת חיבלה במערכת מיזוג האוויר במפעל במהלך תיקון תקלה שארעה במערכת. נהפוך הוא - המשך ההתנהלות השגרתית בין הצדדים, כעולה מנספח 6 לתצהיר דגן, סותר זאת באופן מפורש.

ב. חלופת המכתבים בין הצדדים (נספחים ו' ו- ז' לכתב התביעה) לא הפריעה או שינ תה את ההתנהלות החוזית בין הצדדים. התובעת המשיכה בביצוע התחייבותה להעמיד מערכת מיזוג אוויר תקינה ופועלת בפרויקט, בפיקוח צמוד של מר טאוב.

ג. יחד עם זאת, התובעת לא עמדה בהתחייבותה ליתן לאספיר טכנולוגיות אחריות על מערכת מיזוג האוויר, כולל שירות מלא (חלפים, תיקונים ובדיקות תקופתיות), ללא עלות נוספת, בין אם למשך 3 שנים ובין אם למשך 5 שנים. כתבי האחריות שהוציאה אינם תקינים, הן מבחינת אורך תקופת האחריות והן מבחינת מועד תחילת תוקפם. יתירה מזאת, התיקונים שבוצעו בכתב האחריות השני לא האריכו את תוקפו, אלא צמצמו אותו לתקופה של 12 חודשים בלבד, באופן חד צדדי, ובניגוד ברור להסכמה החוזית בין הצדדים. כתוצאה מכך , נאלצה אספיר טכנולוגיות לשכור את שירותיו של קבלן מיזוג נוסף (א.ס. טנוס) ולהוציא הוצאות נוספות לצורך תחזוקת המערכת הקיימת.

32. הצדדים פרסו בפני יריעה רחבה (תכופות חסרת סדר כרונולוגי) של השתלשלות יחסיהם החוזיים לאורך חיי הפרויקט. אין מחלוקת, כי היחסים החוזיים בין הצדדים השתנו באופן מהותי במהלך התקופה, ממצב שבו אספיר טכנולוגיות היא מזמין שהתקשר ישירות עם הקבלן המבצע בלבד, על בסיס תכניות מוכנות, ועד לקשר חוזי ישיר עם התובעת, כספקית מערכת מיזוג האוויר, כולל פיקוח בלתי אמצעי. השינוי ביחסים בין הצדדים נכפה עליהם, במהלך הפרויקט, נוכח כניסתו של הקבלן המבצע לחדלות פרעון ורצונם להמשיך בביצוע הפרויקט למרות שהקבלן עזב את המקום. בין הצדדים נכרתו, למעשה, שני הסכמים. הראשון - ביום 7.3.2014 והשני - ביום 17.2.2015. שני ההסכמים נועדו לאזן מחדש את התחייבויות הצדדים זה כלפי זה, לאור הנסיבות שהשתנו. בהסכם הראשון - כניסתו של הקבלן המבצע לחדלות פרעון ו בשני - השינוי שבוצע במערכת מיזוג האוויר.

השינויים במערכת היחסים החוזית בין הצדדים נעשו מרצון ונועדו להכיל מצבים עובדתיים - בין אם מדובר בקריסתו הכלכלית של הקבלן המבצע אסתיתה ובין אם מדובר בשינוי המערכת המתוכננת - באמצעות יצירת התחייבויות חדשות ואיזון מחדש של התחייבויות קיימות שלהם האחד כלפי השני. חזקה על צדדים שהתקשרו בהסכם, כי כוונתם הייתה להתקשר כפי שעשו וכי ההסכם הוא המקור המפרט את מכלול ההתחייבויות שהם קיבלו על עצמם במסגרת מערכת היחסים העסקית ביניהם. יש, אפוא, לתת תוקף להסכמות אלה (ראה, למשל, ת"א 5768-08-07 (מחוזי-מרכז) מירון נגד LAKE MARION GOLF ESTATES LTD (2.3.2010)).

33. כפי שפורט לעיל, התובעת הפרה את ההסכם הראשון. אלא, שאין לכך השלכה בענייננו, מאחר והצדדים בחרו, מרצון, להמשיך את ההתקשרות החוזית ביניהם בדרך של עריכת ההסכם השני. הצדדים מחלו על ההפרה ובחרו בקיום בדרך של שינוי בעריכת ההסכם השני.

34. בסופו של דבר, התובעת הקימה מערכת מיזוג אוויר בפרויקט, בה משתמשת עד היום אספיר טכנולוגיות, גם אם היא פחות טובה או יעילה מזו אליה כיוונה אספיר טכנולוגיות מלכתחילה. יתירה מזאת, הצדדים המשיכו בהתקשרות ביניהם גם לאחר אותה תקלה כללית (בעקבותיה הוצאו המכתבים - נספחים ו' ו - ז' לכתב התביעה), עד לסיום תיקון התקלות וייצוב המערכת, לשביעות רצונה של אספיר טכנולוגיות.

אני קובע, אפוא, כי ההסכם השני שנכרת בין הצדדים קויים, אם כי לא במלואו, וכי הצדדים עמדו על אכיפתו, הדדית, בהתנהגותם, כאמור בנספח 6 לתצהיר דגן, עד להשלמת תיקון כל התקלות כפי שפורטו בפרוטוקול פגישת הפיקוח האחרונה מיום 9.7.2015.

משמע, הצדדים בחרו גם כאן באכיפה וקיום ולאור זאת, יש לבחון את השלכות ההפרות הנוספות של ההסכם האחרון - מחד, אי תשלום התמורה ע"י אספיר טכנולוגיות ומאידך, אי מתן אחריות ע"י התובעת.

35. אספיר טכנולוגיות נותרה חייבת על פי ההסכם השני סך של 60,000 ₪ כולל מע"מ, אשר הי ה אמור להיות משולם לאחר השלמת התיקונים שנדרשו בביקורת מיום 9.7.2015. לאחר הראיות שהוצגו בפני, לרבות עדויותיהם של מר דגן ומר מנשה, אני קובע כי התיקונים שנדרשו לצורך מסירת מערכת המיזוג הושלמו עד ליום 15.11.2016. לפיכך, היה על אספיר טכנולוגיות לשלם לתובעת סך של 60,000 ₪ במועד זה. סכום זה עומד כיום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, על סך של 62,843 ₪. התובעת אינה זכאית לסכומים נוספים.

36. מר עוז טען בתצהירו, כי מאחר והתובעת לא עמדה בהתחייבותה לספק לתובעת שירותי תיקון ואספקת חלפים במסגרת תקופת האחריות, היא נאלצה לשכור שירותיו של בעל מקצוע לצורך תחזוקת המזגנים.

מר עוז צרף לתצהירו מספר חשבוניות בגין תחזוקת מערכת מיזוג האוויר, החל מיום 30.6.2016 ואילך, בסכום כולל של 86,342 ₪, וטען כי יש לקזז סכום זה מכל סכום המגיע לתובעת.

אבהיר כבר בנקודה זו, כי אינני מקבל את טענות אספיר טכנולוגיה בדבר הוצאות במהלך התקופה בה שהתה התובעת במפעל ופעלה לתיקון תקלות במערכת (למעט תשלום אחד מיום 30.6.2016). ככל שהיו תקלות באותה עת, היה על אספיר טכנולוגיות לפנות לתובעת בדרישה לתיקון, בדיוק כפי שעמדה על ביצוע תיקונים והשלמות ע"י התובעת עד ליום 14.11.16, כאמור לעיל. אתייחס להלן לכל אחת מהחשבוניות שאת סכומן בקשה אספיר טכנולוגיות לקזז מכל סכום שיגיע לתובעת.

א. חשבונית 1082, על סך של 6,587 ₪, שהוצאה על ידי ע.ס. טנוס בע"מ ביום 31.8.2016 - אמנם, נרשם בה כי היא הוצאה בגין "אחזקת מזגנים אספיר בע"מ", אולם מר עוז לא התייחס באופן ספציפי לחשבונית זו ולא הובהר אילו עבודות בוצעו על ידי הספק החלופי. באותו מועד התובעת עדיין בצעה תיקונים של תקלות במערכת לצורך ייצובה, על פי דרישות אספיר טכנולוגיות (כמפורט בדו"חות הביקורת) ולא היה מקום להזמין קבלן חיצוני. מכל מקום, לא הובהר איזו פעולת תחזוקה בוצעה ומדוע. לפיכך, אני דוחה דרישתן של הנתבעות בנוגע לחשבונית זו.

ב. חשבונית 1194, על סך של 62,010 ₪, שהוצאה על ידי ידי ע.ס. טנוס בע"מ ביום 30.12.2016 - חשבונית זו הוצאה, על פי הרשום בה, בגין אספקה והתקנה של מזגן מתוצרת תדיראן (23,000 ₪ ומע"מ), אספקה והתקנת מדחסים 15 כ"ס ל - VRF (20,000 ₪ ומע"מ), אספקת כרטיסים ל - VRF תוצרת GREE ( 7,000 ₪ ומע"מ) ואספקה של גז (3,000 ₪). מר עוז לא התייחס בתצהירו לרכיבי חשבונית זו ולא הובאה עדות אחרת בעניין התקלות שחייבו את הנתבעות לרכוש מזגנים חדשים. לא הוכח בפני קשר בין הצורך ברכישת מזגן חדש בעלות של 23,000 ₪, לבין כשל כלשהו במערכת, בפרט שעה שיועץ המיזוג מנשה, אישר כי תפוקת המערכת שהותקנה זהה לתפוקת המערכת שתכנן. אני דוחה, אפוא, את הדרישה לקזז את עלות המזגן הנ"ל מחובה של אספיר טכנולוגיה לתובעת. מנגד, אספקת מדחסים חלופיים, כרטיסים למערכת הקיימת, כמו גם אספקת גז, הן בתחום אחריותה של התובעת באותה עת ולכן, יש לקזז מהחוב את ההוצאות שהוציא ה אספיר טכנולוגיות בגין רכיבים אלו (בניכוי רכיב המע"מ, עליו התקזזה אספיר), המסתכמות לסך של 30,000 ₪.

ג. חשבונית 1468, על סך של 8,000 ₪ ומע"מ, שהוצאה על ידי ע.ס. טנוס בע"מ ביום 1.8.2017, בגין אספקה של שני מדחסים - בתקופה זו היה על התובעת לתחזק את המערכת ולספק למפעל חלקי חילוף. התובעת הפרה את התחייבותה ליתן אחריות למערכת ולכן, יש לקזז את הסכום הנ"ל (בניכוי רכיב המע"מ, עליו התקזזה אספיר), המסתכם לסך של 8,000 ₪, מחובה של אספיר טכנולוגיות כלפיה.

ד. חשבונית 1499, על 4,700 ₪, שהוצאה על ידי ע.ס. טנוס בע"מ ביום 30.8.2017, בגין "הזמנת רכש מס' 1792241 - מר עוז לא התייחס באופן פרטני לחשבונית זו ולא ניתן ללמוד ממנה דבר לעניין הסחורה שסופקה לאספיר טכנולוגיות על ידי הספק והקשר בינה לבין העבודות שבצעה התובעת. לפיכך, אני דוחה את דרישתן של הנתבעות לקזז את סכום החשבונית מחובה של אספיר טכנולוגיות כלפי התובעת .

ה. חשבונית 196026211, על סך של 3,150 ₪ ומע"מ, מיום 30.6.2016, שהוצאה על ידי תדיראן עבור תיקון מזגן VRF. כפי שפורט לעיל, במהלך חודש יוני 2016 ארעה תקלה כללית במערכת מיזוג האוויר בפרויקט ולאור היקף התקלה הודיעה אספיר טכנולוגיות לתובעת על התקלה. התובעת שלחה למקום את מר דגן, אשר בדק את התקלה. אמנם, לא קבלתי את טענת הנתבעות, לפיה הנ"ל חיבל במערכת או נטל ממנה את הכרטיס הראשי. עם זאת, מר דגן לא התייחס לעניין בתצהירו ואף לא נטען כי התובעת טיפלה בתקלה שהתגלתה במערכת. התקלה ארעה בשלבים האחרונים של הקמת המערכת וייצובה והיה על התובעת לתקנה. משלא עשתה כן, היא הפרה את התחייבותה כלפי אספיר טכנולוגיות. הנתבעות פנו לחברת תדיראן בבקשה ליתן להן הצעת מחיר לתיקון התקלה. על פי הצעת המחיר מיום 21.6.2019, עלות החלפת הכרטיס הראשי למעבה עמדה על סך של 3,150 ₪ ומע"מ. התקלה אכן טופלה על ידי תדיראן ואספיר טכנולוגיות נשאה בעלות התיקון על פי ההזמנה. לפיכך, היא זכאית לקזז את הסכום הנ"ל (3,150 ₪) מחובה כלפי התובעת.

37. סיכומה של נקודה זו, יש לקזז מחובה של אספיר טכנולוגיות כלפי התובעת סך של 41,150 ₪. סכום זה עומד כיום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע תקופה, על סך של 43,095 ₪.

לפיכך, יתרת חובה של אספיר טכנולוגיות כלפי התובעת, עומד כיום על סך של 19,748 ₪.

38. אספיר טכנולוגיות לא הביאה ראיה כלשהי שתעיד על שווי האחריות למערכת מיזוג האוויר החל מיום 31.8.2017 (מועד שירות התחזוקה האחרון שניתן לאספיר טכנולוגיות על ידי צד שלישי, בגינו פוצתה) ועד לסיום תקופת האחריות החוזית. לא הוגשה חוות דעת מומחה בעניין זה ולא נערך על ידה ולו תחשיב גס לצורך קיזוז נוסף. יתירה מזאת, לא נטען וממילא גם לא הוכח כי במהלך התקופה מאז יום 31.8.2017 נזקקה המערכת לתחזוקה כלשהי או לתיקונים. אספיר טכנולוגיות גם לא הגישה תביעה שכנגד, לאכוף על התובעת ליתן לה אחריות על המערכת לתקופה נוספת. לפיכך, אני דוחה את דרישת אספיר טכנולוגיות במישור זה.

39. בשולי הדברים, התקשרות התובעת הייתה לאורך כל הדרך מול אספיר טכנולוגיות, שמלכתחילה יזמה את הפרויקט והתקשרה בהסכם לביצועו למול הקבלן המבצע אסתיתה. אספיר טכנולגיות גם שילמה לתובעת את הסך של 90,000 ₪ והתובעת הוציאה לה חשבונית בהתאם (ראה נספח ח' לתצהיר מר עוז). התובעת היתה מודעת לזהות החברה עימה התקשרה ולא היה מקום להגיש את התביעה כנגד אספיר בע"מ. עצם העובדה שקיימת זהות בין בעלי שתי החברות, אין בה משום נימוק לחייב את חברת אספיר בע"מ בחובה של חברת אספיר טכנולוגיות. מדובר בשתי חברות נפרדות, סולבנטיות (כך על פי הצהרת ב"כ) וממילא, לא נשמעה טענה להרמת מסך בין השתיים. דין התביעה כנגד אספיר בע"מ להידחות, אפוא.

40. סיכומו של דבר, אני מקבל באופן חלקי את התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 (אספיר טכנולוגיות בע"מ) ומחייב אותה לשלם לתובעת סך של 19,748 ₪. בנוסף, תשלם הנתבעת מס' 2 לתובעת מחצית מאגרת התביעה וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 נדחית ולא מצאתי מקום ליתן לטובתה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אלול תשע"ט, 24 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.