הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 31452-10-17

בפני
כבוד ה שופטת מירב קלמפנר נבון

תובעים

משבצת שרותי מתמטיקה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד גרשוני ואח'

נגד

נתבעים

1.עבדאללה פטום ת.ז. XXXXX568
2.מג'די פטום ת.ז. XXXXXX120
ע"י ב"כ עוה"ד פטום ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, הפרת סימני מסחר, עשיית עושר ולא במשפט ועוולות מסחריות.
התובעת היא הוצאת ספרים והבעלים הבלעדיים של זכויות מכוח דיני זכויות היוצרים ודיני סימני המסחר, בספרי מתימטיקה שונים אשר פותחו על ידה או על ידי מי מטעמה. לטענת התובעת היא הגישה, על מנת להגן על זכויותיה, בקשות לרישום סימני מסחר בקשר לספרים המקוריים, המבטיחים את זכותה הבלעדית להשתמש בספרים ובמוניטין שלה המיוצג בספרים.
לטענת התובעת, הנתבעים הם אב ובן אשר בבעלותם חנות בשם "אלזהראא דפוס ושילוט" במג'דל כרום. הנתבע 1 נכח בחנות בעת הפשיטה המשטרתית ותפיסת הספרים המזויפים וכן בעת רכישת ספרים מזויפים אשר קדמה לפשיטה. הנתבע 1 מסר למשטרה כי הוא האחראי על החנות ואילו הנתבע 2 הוא בעלי החנות כעוסק מורשה.
התובעת טוענת כי הוציאה לאור עשרות ספרי מתימטיקה וספריה נמכרים לבתי ספר בכל רחבי הארץ, מעודכנים באופן מידי עם שינוי תכנית הלימוד ועונים על כל צרכי התלמידים והמורים. לטענת התובעת, הספרים נמכרים בידי מפיצי התובעת לחנויות וספריות לצורך מכירתם לצרכנים.
התובעת טוענת כי בעקבות מידע מודיעיני אשר הגיע אל התובעת, ביום 12/7/17 נשלח נציג מטעמה על מנת שירכוש ספר של התובעת אצל הנתבעים לצורך בדיקת מקוריותו. הנציג אכן רכש ספר והתברר בבדיקה כי הוא מזויף. לטענת התובעת, נערכה בעקבות האמור פשיטה משטרתית ביום 31/7/17 בחנות הנתבעים. במסגרת הפשיטה, נתפסו ברשות הנתבעים למעלה מ 350 ספרים מזויפים וביניהם 80 ספרים מזויפים של התובעת. לטענת התובעת, נפתח כנגד הנתבע 1 תיק פלילי.
לטענת התובעת, הספרים המזויפים נחזים להיות מקוריים ומפרים את זכויות היוצרים וסימני המסחר המוכרים היטב של התובעת. לטענתה, התברר בבדיקה שנערכה לספרים כי איכות ההדפסה של הספרים המזויפים ירודה, עטיפת הספר מודפסת באופן לא אחיד, פנים המוצר הוא באיכות צילום ירודה, האותיות לא ברורות ועבות וההדפסה אינה "נקיה".
התובעת טוענת כי ספר הוא יצירה ספרותית הזכאית להגנה בהתאם לחוק זכויות יוצרים וכי בהתאם לחוק, בעל זכות היוצרים הוא הגורם היחיד אשר יכול לבצע פעולות או להתיר לאחר לבצע פעולות ביצירתו. לטענת התובעת, הנתבעים החזיקו עותקים מזויפים של ספרי התובעת לשם הפצתם לציבור, שיווק ומכירה שלהם באופן מסחרי ואף שכרו מחסן לשם כך. פעולות אלו נעשו ללא אישור ומבלי ששולמה לתובעת תמורה ועל כן, הפרו הנתבעים את זכויות היוצרים של התובעת והתעשרו שלא במשפט על חשבונה.
עוד טוענת התובעת כי הנתבעים עשו שימוש ללא היתר בסימני המסחר של התובעת ובעשותם כן, גרמו לדלדול ושחיקה של סימני המסחר, באופן המפחית מערכם ופוגע ביכולת הצרכן לזהות את הספרים המקוריים של התובעת כשייכים לה. לטענת התובעת, נגרם אף נזק למוניטין של התובעת כאשר מופצים מוצרים בעלי איכות ירודה במחיר נמוך מהמחיר בו משווקים ונמכרים המוצרים המקוריים ובכך נגרמת פגיעה בהכנסות התובעת.
התובעת טוענת כי הנתבעים מפיקים טובת הנאה מקניינה של התובעת ללא זכות שבדין ובכך הם מתעשרים על חשבונה ולא במשפט. לטענתה, מעשי הנתבעים נעשו שלא על דעת התובעת, ללא ידיעתה וללא אישורה. לטענת התובעת, מעשי הנתבעים מהווים גניבת עין, התערבות לא הוגנת, גזל, פגיעה במוניטין של התובעת ואף פגיעה בזכות הקניין של התובעת. התובעת העריכה את נזקיה כתוצאה מפגיעות אלו, בסך של 200,000 ₪ לצרכי אגרה ועתרה כי הנתבעים ישלמו פיצויים בסך זה בגין מעשיהם. מכאן תביעת התובעת אשר לפני.
התובעת הציגה במסגרת ראיותיה את דו"ח פעולות הרכישה (הכולל סרטון המתעד את הרכישה), דו"ח פעולת הפשיטה וחוות דעת מומחה אשר הוכנה עבור משטרת ישראל ולפיה המדובר בספרים מזויפים.
הנתבעים טענו כי הנתבע 1 הוא עובד שכיר בחנות , הוא אינו אחראי על פעולות הרכישה או האחסון וכל אשר בחנות אינו בבעלותו או בחזקתו. משכך, הוא אינו נושא באחריות ודין התביעה כנגדו להידחות.
עוד טענו הנתבעים כי מעולם לא בוצעה בידי מי מהם שום הפרה לזכויות היוצרים והם מעולם לא מכרו ספרים ביודעם כי הם מזויפים. לטענתם, החנות האמורה, היא חנות ספרים קטנה אשר נמצאת בקשיים ואף עברה ארגון מחדש במטרה להפוך אותה לבית דפוס תוך הפסקת מכירת ספרי לימוד. לטענת הנתבעים, הם רוכשים את הספרים עבור חנותם ממפיצים ומוכרים אשר מגיעים לפתח החנות ומעולם לא שמעו על מפיצי התובעת.
הנתבעים טוענים כי אכן נערך בחנות חיפוש בידי משטרת ישראל ונתפסו מספר ספרים אותו אין הם זוכרים, אך הספרים אשר נתפסו אינם מזויפים. לטענתם, עסקינן בספרים אשר מקורם בחזרות והחלפות של תלמידים או מסוחרים מהימנים ואין המדובר בספרים מזויפים.
לטענת הנתבעים, אין לתובעת עילת תביעה מכוחה של פקודת סימני המסחר שכן אין המדובר בסימן רשום כי אם בבקשה לרישומו בלבד ואין המדובר בסימן מוכר היטב כטענת התובעת. לטענתם, הם אינם מייצרים ספרים או מעתיקים, אלא רכשו ספרים ממשווקים מורשים וסוחרים ולא הייתה להם ידיעה כי הם מקבלים ספרים מזויפים. לטענתם אף לא היה עליהם לדעת כי מדובר בספרים מזויפים וככל שאכן היו אלו ספרים מזויפים, הרי שאף הם נפלו קורבן למרמה.
הנתבעים הכחישו את העוולות המיוחסות להם בכתב התביעה ועתרו לדחיית התביעה כנגדם. הנתבעים לא הציגו חוות דעת מטעמם באשר לספרים אשר נתפסו בפשיטה בחנותם ולמעשה לא הציגו כלל ראיות מטעמם.
הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.
 לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני מחייבת את הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 150,000 ₪. כן יישאו הנתבעים 1-2 בהוצאות התובעת בסך 3500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 12,500 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
 פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

ניתן היום, י"ט כסלו תשע"ט, 27 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.