הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 29638-04-17

בפני
כבוד ה שופטת סיגלית מצא

התובעים:

1. אמנון אבישי
2. נדיה אבישי
3. אריה ברק פסטרנק
4. יצחק יריב פסטרנק
5. נגה מנור
6. גלעד דותן
7. אורנה דותן
8. יוחאי בטשא
9. דיצה ון קמפן
10. חני אלדור
11. רותי שמיר

נגד

הנתבע:
קיבוץ כפר המכבי

פסק דין

1. התובעים הם יורשים של חברי הקיבוץ הנתבע , אשר הלכו לבית עולמם משנת 2009 ואילך – לאחר המועד הקובע בהתאם להחלטת השיוך (23.6.2006).
בתביעתם עותרים התובעים כי יינתן צו המעניק להם את זכות ה שימוש והחזקה בדירות בהן התגוררו מורישיהם כשלב ביניים, עד להשלמת הליך השיוך הקנייני עליו החליט הקיבוץ בשנת 2004 .
א – שיוך נכסים – מהו, מדוע נדרש והסדרתו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל
א.1 – רקע
2. רשות מקרקעי ישראל מנהלת את מקרקעי ישראל, כהגדרת המונח בסעיף 1 לחוק יסוד: מקרקעי ישראל (סעיף 1א' לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-19 60, להלן: "חוק רשות מקרקעי ישראל"). המדיניות על פיה מנוהלים מקרקעי ישראל מותווית על-ידי מועצת מקרקעי ישראל (סעיף 3 לחוק רשות מקרקעי ישראל) . בהתאם לסעיף 1 להחלטה 1 של מועצת מקרקעי ישראל (מדיניות הקרקע בישראל), קרקע חקלאית תימסר בדרך של חכירה בלבד לייצור מוצרים חקלאיים. סעיף 2 להחלטה מוסיף כי ייעודה ושימושה של קרקע חקלאית לא ישונו על-ידי מוסדות התכנון, אלא במקרים יוצאים מן הכלל. סעיף 4(א) להחלטה 1 של מועצת מקרקעי ישראל קבע כי קרקע חקלאית תוחכר במסגרת של נחלות, אשר גודלן ייקבע על-ידי המרכז המשותף לתכנון ופיתוח חקלאי של משרד החקלאות. עוד נקבע כי "נחלות יוחכרו ישירות למתיישב במושב בתיאום עם האגודה. בקיבוץ יוחכרו הנחלות לקיבוץ". בהתאם למדיניות זו נוהגת רשות מקרקעי ישראל להחכיר את כלל מקרקעי המשבצת החקלאית לאגודה שיתופית שהיא קיבוץ, לרבות שטח ה"מחנה" (השטח שיועד למגורי חברי הקיבוץ).
3. מדיניות זו השתנתה במהלך שנות השמונים של המאה הקודמת. יש שתלו את השינוי במשבר הכלכלי אשר פקד את מדינת ישראל ולא פסח על המגזר הקיבוצי. בעקבות משבר זה נקלעו רבים מהקיבוצים למצב כלכלי קשה, אשר לווה לעיתים במשבר חברתי ודמוגרפי. בשנים 1989 ו-1996 חתמו ממשלת ישראל, הבנקים והתנועות הקיבוציות על "הסדר הקיבוצים", שני הסדרי חוב שנועדו לסייע בפתרון המשבר. במקביל, קיבלה מועצת מקרקעי ישראל, החלטות שנועדו לחזק את קניין חברי ההתיישבות העובדת במקרקעין ובאמצעי הייצור , כמו גם לאפשר להם למקסם את התועלת הכלכלית מהמשבצת החקלאית שהוקצתה להם בדרכים שונות (לרבות תעסוקה, שינוי ייעוד המקרקעין ועוד) .
4. אחרים תלו את השינוי בשינויים שחלו בחברה הישראלית, והתאפיינו, בין השאר, בעליית קרנם של האינדיבידואליזם והקניין פרטי. לעניין זה ראו דברי בית המשפט בע"א 5747/08 רתם נ' קיבוץ שדות ים (27.10.2010):
"הקיבוץ הוא מיצירותיהם המפוארות של הישוב היהודי בארץ ישראל ומדינת ישראל, ורשם דפים מרכזיים בתולדות העם והמדינה, אשר לא זה המקום לפרטם. במישור המשפטי הקיבוץ הוא יישוב שיתופי המאוגד כאגודה שיתופית להתיישבות. בידוע כי בעשורים האחרונים עברו על התנועה הקיבוצית תמורות מפליגות, ששיקפו התפתחויות בחברה הישראלית בכלל, ובראשן הדגשת האינדיבידואליזם על צורותיו השונות."
פסק דינו של בית המשפט בת"א (חי') 11169-11-08 אלי כהן נ' קיבוץ סער (11.12.2012) :
"תקנון קיבוץ סער, כמו תקנונם של קיבוצים אחרים, שיקף את האידיאולוגיה שעמדה ביסוד התנועה הקיבוצית – ובמרכזה אידיאולוגיה של שיתוף בין חברי הקיבוץ. שיתוף זה השתרע על כל אורחות החיים ובהם על כל הקניין. העיקרון שעמד בבסיס התפיסה הקיבוצית היה 'כל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו' (ע"א 1773/06 הנ"ל; ע"א 5747/08 רותם נ' קיבוץ שדות ים (ניתן ביום 27/10/10); בג"צ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל, פסקה 117 (ניתן ביום 9/6/2011))".
וכן פסק הדין בע"א 1773/06 ‏ שמואל אלף נ' קיבוץ איילת השחר (19.12.2010):
"מאז לידתו של הרעיון הקיבוצי, נחשב הקיבוץ לתופעה מיוחדת במינה, שאין לה אח ורע בעולם. הוא הוקם על בסיס השקפה הדוגלת בשיתוף ושוויון מלא בין חבריו בתחום הקניין וביתר תחומי החיים; בערבות הדדית של חברי הקיבוץ זה כלפי זה, ובערבות הקיבוץ, כמייצג הכלל, כלפי חבריו; בשוויון ברמת החיים ובאיכות החיים, ובהקצאה שוויונית של תגמולים כלכליים לחברים ללא קשר לגובה התרומה האישית של החבר לקיבוץ; השוויון התייחס לכל אורחות-החיים (אבי לפידות, לביאה אפלבום ומירה יהודאי 'הקיבוץ בסביבת משתנה – בין הישרדות לשמירת ערכים ' אופקים בגאוגרפיה 66 7, 12 (2006) (להלן: לפידות, אפלבום ויהודאי); ד"נ 24/81 חונוביץ נ' כהן, פ"ד לח(1) 413, 425 (השופט (כתוארו אז) ברק), 433 ו-435 (השופטת בן-פורת), 440 (הנשיא כהן) (1984); ענין חן, בעמ' 25). אכן:
'הרעיון המונח ביסוד האידיאולוגיה הקיבוצית הוא שיתוף מלא בין חברי הקבוצה. שיתוף זה, המבוסס על הזדהות חברתית של הפרט עם הקבוצה, בא לביטוי מבחינה כלכלית בערבות הדדית על-פי העיקרון "כל אחד לפי יכולתו, ולכל אחד לפי צרכיו" ובשוויון בהנאה הכלכלית. במהותו, הקיבוץ הוא מעין משפחה גדולה, שכל חבריה סובלים במידה שווה ממצוקותיה ונהנים באותה מידה מיכולתה הכלכלית' (בג"צ 3132/92 מושלב נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז הצפון, פ"ד מז(3) 741, 746 (1993)).
תפיסת החיים בקיבוץ במבנהו המקורי נשענה על ההנחה כי על החברים לתרום את מלוא יכולתם ונכסיהם לטובת הכלל, ולקבל בתמורה כל אחד על-פי צרכיו (ענין כץ, בעמ' 610). האידיאולוגיה הקיבוצית לא התמצתה בשיתוף הקנייני; היא נפרשה על רעיון השיתוף באורחות-החיים, בגידול הילדים, בחינוך, ובשותפות מלאה במשא החיים, בימים טובים ורעים כאחד. רעיון התמזגותו של הפרט עם הכלל, וחובת הכלל לדאוג לרווחתו של הפרט, שימשו אבן-יסוד בהתנהלותו של הקיבוץ (ע"א 209/65 "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' רייף, פ"ד כ(2) 393, 400 (השופט ברנזון), 407 (השופט קיסטר), 417 (הנשיא אגרנט) (1966))".
(לעניין זה ראו גם: פסק הדין בת"א (חי') 916-08-16‏ תמר אליהו נ' קיבוץ שדות ים (30.12.2018) )
5. תפישת חיים של שיתוף מלא, אשר משמעותה, בין השאר, הגבלה מסויימת על היקף הזכויות הליברליות המובהקות, לא התאימה עוד לרבים מחברי הקיבוץ.
6. במהלך שנת 1995 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל שלוש החלטות העוסקות בשינוי ייעוד קרקעות חקלאיות שהוחכרו ליישובים חקלאיים: 717, שאפשרה פיתוח של אזורי תעשייה ביישובים חקלאיים כמקור תעסוקה נוסף; החלטה 727, שאפשרה שינוי ייעוד של קרקעות לצורך בנייה למגורים, לתעשייה, מסחר, תיירות או קיט; והחלטה 737, שאפשרה הרחבה של שטחי המגורים ביישובים חקלאיים בדרך של שינוי ייעוד קרקע חקלאית, במטרה להגדיל את האוכלוסייה החיה ביישובים אלה ולהצעירהּ. החלטות אלה משקפות שינוי מהותי במדיניות הקרקעית שהותוותה בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1. הן אף טומנות בחובן הטבות כלכליות משמעותיות. כנגד ההחלטות הוגשו מספר עתירות בית המשפט העליון. בפסק הדין שניתן בבג"צ 3939/99 קיבוץ שדה נחום נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נו(6) 25 (להלן: "פרשת שיח חדש"), קבע בית המשפט העליון כי דין ההחלטות להתבטל בשל חריגה מסבירות, בין השאר בנוגע לגובה הפיצוי שיינתן למתיישבים החקלאיים במקרה של שינוי ייעוד; להיקף השטחים שיימסרו להם ולגובה דמי החכירה שיידרשו לשלם למינהל. עוד נקבע כי בעת קבלת ההחלטות, לא ניתן משקל מספיק לשיקולים של שוויון ושל צדק חלוקתי, להשלכות החברתיות הכרוכות במתן הטבות בהיקף ניכר לסקטור קטן באוכלוסייה ולקשיים התכנוניים שעלולים להיווצר. יצוין כי החלטה זו של בית המשפט העליון תואמת את מסקנות דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת מכלול ההיבטים הנוגעים לשינוי ייעודה של קרקע חקלאית (להלן: "ועדת מילגרום"), אשר קבעו כי שלוש ההחלטות אינן סבירות .
7. בעקבות פסק הדין בפרשת שיח חדש, החליטה ממשלת ישראל לאמץ את דו"ח וועדת מילגרום בשינויים המתחייבים מפסק הדין, וכן "להנחות את מינהל מקרקעי ישראל לפעול במהירות וביעילות להענקת זכות חוזית לחוכר קרקע חקלאית בהתאם לדו"ח הוועדה". לאור הערות היועצים הממשלתיים לממשלה ביחס להצעת ההחלטה שנוסחה על-ידי מועצת מקרקעי ישראל (החלטה 979 המקורית) הקימה ממשלת ישראל את ועדת הבר, עליה הוטל להמליץ על אופן הסדרת הזכויות בחלקת המגורים ביישובים החקלאיים, ולהציע תיקונים להחלטה 979 המקורית. ממשלת ישראל אישרה את עיקרי דו"ח הבר . הדו"ח אומץ בהמשך גם על-ידי מועצת מקרקעי ישראל. על בסיס זה קיבלה מועצת מקרקעי ישראל את החלטות 979 ו-1101 . החלטה 979 מסדירה את הזכויות בחלקת המגורים בנחלות בישובים חקלאיים שהם: מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה חקלאית שיתופית. בצד החלטה 979, קיבלה מועצת מקרקעי ישראל את החלטה 1101, הקובעת את התנאים לקיומה של תעסוקה לא חקלאית במושבים. החלטה זו אינה רלבנטית לענייננו.
א.2 – שיוך נכסים מהו
8. במאמרו, " שיוך נכסים בקיבוץ-מקסם שווא או שינויים מבניים בלתי נמנעים", קרקע 53 (2001), 29 (להלן: "ויתקון, שיוך נכסים") מסביר כב' השופט ג' ויתקון מהו שיוך נכסים:
"'שיוך נכסים' בקיבוץ הוא תהליך ארגוני חברתי וכלכלי שיש לו מתכונת משפטית המכוונת להקטנה של מידת השיתוף בקיבוץ, להפרטה של נכסי הקיבוץ ולהעברתם לתושבי המקום ... השיוך יכול שיהיה מלא, דהיינו שיוך כל נכסי הקיבוץ לחברים, או שיוך חלקי, שמשמעו שיוך הדירות בלבד או הקניית זכויות לחברים בענפי המשק היצרני, שיאוגדו במסגרת של תאגידים משפטיים. המטרות שעמדו ברקע רעיון שיוך הנכסים היו בראש ובראשונה השאיפה להגברת הביטחון האישי של חבר הקיבוץ, במיוחד לנוכח האפשרות שמסיבות כלכליות, חברתיות או דמוגרפיות הקיבוץ לא יתקיים, או שלא יהיה בכוחו להעניק את הביטחון הסוציאלי הנדרש. נוסף על כך, קיים רצון לבסס קניין פרטי של חבר הקיבוץ אשר יעמוד לרשותו במקרה של עזיבה ולרשות יורשיו במקרה של פטירה."
לעניין זה ראו גם את פסק דינו של בית המשפט בע"א 7966/08 ‏קיבוץ מענית נ' איתן רוכמן ואח' (3.8.2011) :
"ניתן לומר כי מטרת שני הליכי השיוך [שיוך הדירות ושיוך אמצעי הייצור – ס.מ.] כפולה: ראשית, 'השאיפה להגברת הביטחון האישי של חבר הקיבוץ, במיוחד לנוכח האפשרות שמסיבות כלכליות, חברתיות או דמוגרפיות הקיבוץ לא יתקיים, או שלא יהיה בכוחו להעניק את הביטחון הסוציאלי הנדרש...'. שנית, 'הרצון לבסס קניין פרטי של חבר הקיבוץ אשר יעמוד לרשותו במקרה של עזיבה ולרשות יורשיו במקרה של פטירה'(ויתקון, בעמ' 18)".
ומכאן להחלטות מועצת מקרקעי ישראל אשר עסקו בשיוך נכסים באגודות שיתופיות.
א.3 – החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין שיוך דירות בקיבוצים
9. ביום 20.3.1995 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל את החלטה 692 שעניינה שינויים במבנה ארגוני והקצאת קרקע של המושב השיתופי לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960. ביום 24.3.1996 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל את החלטה 751 שעניינה שינויים במבנה הארגוני והקצאת קרקע בקיבוצים.
10. על פי החלטה 751, זכאי קיבוץ, שהחליט על כך באסיפה הכללית של חבריו, להפריד משטח המשבצת החקלאית שהוקצתה לו את שטח "המחנה", לחלקו למגרשים ( לערוך פרצלציה) ולרשום את זכויות החכירה במגרשים על שם חברי הקיבוץ ( על דרך של החלפת הסכם החכירה של הקיבוץ בהסכמי חכירה פרטניים של חבריו). המשמעות הישירה של החלטה זו היא הקניית זכות קניינית לחברי הקיבוץ במקרקעין עליהם נבנה ביתם.
11. דמי החכירה הקבועים על פי החלטה זו תלויים בותק של החבר בקיבוץ (סעיף 10 להחלטה): חבר הגר ביישוב 15 שנים או פחות יחוייב בדמי חכירה בשיעור 66% במרכז הארץ (ושיעורים מופחתים יותר באיזורי עדיפות לאומית א' ו-ב') שיוכרו כ-91% במרכז הארץ; לחבר הגר ביישוב למעלה מ-15 שנים תינתן הנחה בשיעור 2% לכל שנת וותק, ובלבד שסך דמי החכירה לא יפחתו משיעור כולל של 11% שיוכרו כ-91% (למעט באיזורים בהם קיים שיעור מופחת).
החלטות 692 ו-751 בוטלו על-ידי החלטה 979 – אשר על הרקע לקבלתה עמדתי לעיל .
12. גם כנגד החלטות 979 ו-1101 הוגשו עתירות לבית המשפט העליון (בגץ 1027/04 ‏ פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל (9.6.2011). ההחלטות נדחו ברובן , תוך שנקבע, בין השאר, כי:
"ענייננו בבית מגורים, שאינו ככל נכסיו של אדם, אלא הוא מבטא 'את הקשר שבינו לבין מרכז חייו, הציר שסביבו סובבים חייו מבחינה מעשית, פיסית ורגשית' (ע"א 4127/95 זלקינד נ' בית זית, פ"ד נב(2) 306, 319 (1998); ראו גם: רע"א 7112/93 צודלר נ' יוסף, פ"ד מח(5) 550, 566 (1994); ע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה, סעיף 8 לפסק דינו של השופט ח' מלצר ( 31.12.2008); רע"א 8233/08 כובשי נ' שוורץ, סעיף 33 (10.10.2010); על ההיבטים החוקתיים של הזכות לדיור מינימאלי, ראו גם בג"צ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר, פ"ד ס(3) 464 (2005)). על אודות הזיקה המיוחדת שבין אדם לבית מגוריו, עמד פרופ' חנוך דגן –
'דירתו של אדם אינה משאב שההחזקה בו הינה מכשירנית או תועלתית גרידא. נהפוך הוא, באופן טיפוסי, אנשים קרובים אצל ביתם (...) שכן, חלק מזהותם העצמית משתקפת בה: 'ביתי הוא מבצרי', או לפחות 'משכני', שחלק מחיי משוקע בו (...) התערבות של מאן דהוא באופן שבעליה פועל בה, בשליטתו לגביה, נתפסות לפיכך כעלבון, כחדירה בלתי-ראויה למשאב שהינו, במידה גבוהה למדי, סמל של ה'אני', המשיך סימבולי של זהותו העצמית; משאב, במילים אחרות, שתביעתו של בעליו לשליטה בו נתפסת אצלנו כחזקה (...) במיוחד' (חנוך דגן קניין על פרשת דרכים 371 (2005)). "
בשניים מרכיבי ההחלטות מצא בית המשפט העליון להתערב: זה העוסק בהשכרת מבנים לתעסוקה לא חקלאית (בהחלטה 1101) וזה העוסק בקביעת "היום הקובע" (לעניין החלת ההחלטה 979 על חברי הקיבוץ). אשר לאחרון, הוא הרלבנטי לענייננו, קבע בית המשפט כי יש להמיר את ה"יום הקובע" בקיבוץ מיום 2.9.2003, מועד אישור החלטה 979 המקורית על-ידי מועצת מקרקעי ישראל, במועד בו אושרו החלטות 979 ו-1101 על-ידי מועצת מקרקעי ישראל, 27.3.2007.
13. להשלמת התמונה יצוין כי בשנת 2002 הקימה ממשלת ישראל ועדה ציבורית בראשות פרופ' בן רפאל, לקביעת האיזונים הנדרשים בין שימור העקרונות הקיבוציים – ערבות ושוויון הדדי, ובין ההכרה בזכות לקניין פרטי. דו"ח המסכם את המלצותיה אושר על-ידי הממשלה בהחלטת מספר 1736. בין היתר המליצה הוועדה לסווג את הקיבוצים לשלושה סוגים, ואלה הם: קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש וקיבוץ עירוני.
14. בהתאם להמלצות הועדה תוקנו תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו - 1995 (להלן: "תקנות סוגי אגודות") והוגדר במסגרתן המושג "קיבוץ מתחדש": "קיבוץ מתחדש - אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של שיתוף הכלל בקניין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך, המקיימת ערבות הדדית בעבור חבריה, בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005, ואשר בתקנונה קיימת הוראה באחד או יותר מהעניינים האלה... שיוך דירות בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005; שיוך אמצעי הייצור לחבריה..." (שם, סעיף 5(ב)).
על קיבוץ מתחדש, ועליו בלבד, חלות תקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), תשס"ו- 2005 (להלן: "תקנות שיוך דירות בקיבוץ מתחדש"), הקובעות, כי שיוך הדירות בקיבוצים מתחדשים יעשה בהתאם לתקנון הקיבוץ (סעיף 2) ועל בסיס שוויוני (סעיף 3). כך קובעות גם תקנות האגודות השיתופיות (שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש), תשס"ו – 2005 (ראו סעיפים כ'-כ"ב לפסק הדין בע"א 7966/08 ‏ ‏ קיבוץ מענית נ' איתן רוכמן ואח' (3.8.2011)). כן חלות על הקיבוץ המתחדש תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2006 (להלן: "תקנות ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש"), המחייבות את הקיבוץ המתחדש לספק את צרכי חבריו בגיל העבודה, בגיל הפרישה, בעלי הצרכים המיוחדים, בכסף או בשווה כסף. עוד קובעות התקנות כי קיבוץ מתחדש חייב לכלול בתקנונו הוראות בעניין הערבות ההדדית (תקנה 11).
א.4 - הוראות החלטה 979
15. החלטה 979 מאפשרת לקיבוץ מתחדש לעגן את זכויות חבריו בחלקת המגורים. חלקת המגורים בקיבוץ מוגדרת בסעיף 5.1.1 להחלטה כדלקמן:
"חלקת המגורים בקיבוץ תהיה שטח רצוף המהווה חלק או חלקים משטח המחנה של הקיבוץ המשמשים למגורי משפחות החברים באגוד הוהמיועדים למגורים על פי תכנית תקפה. שטחה הכולל של חלקת המגורים בקיבוץ לא יעלה על שני דונם כפול תקן הנחלות או מספר משפחות החברים באגודה ביום 2.9.2003, הנמוך מבין השניים".
לימים תוקנה החלטה 979 בהחלטה 1155 ולאחר מכן בהחלטות 1366, 1411 ו- 1456. ההחלטה בוטלה ביום 4.4.2019 על-ידי קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל.
16. בין התנאים שמונה ההחלטה הסדרה ותשלום בגין כל השימושים החורגים הפועלים בשטח המשבצת של הקיבוץ בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות במועד ההצטרפות להסדר, לרבות תשלום בגין תקופת עבר (ס עיף 3.2 להחלטה). סעיף 5.5 להחלטה מתנה את ההסדר בתשלום דמי חכירה בשיעור 3.75% מערך המקרקעין של חלקת המגורים בקיבוץ, בהתאם לשומה פרטנית שתערך לפי כללי רשות מקרקעי ישראל. סעיפים 5.6-5.7 להחלטה מגבילים את העברת הזכויות ליחידת הדיור בחלקת המגורים אשר שוייכה למשפחת חברים באגודה, בתשלום דמי חכירה על-ידי הקיבוץ, ובעמידה בהוראות תקנון האגודה ועוד. סעיף 5.6.1.11 להחלטה מתנה את הליך השיוך בהמצאה לרשות מקרקעי ישראל אישור של רשם האגודות השיתופיות המעיד על סיווגו של הקיבוץ כקיבוץ מתחדש ועל עמידתו בתנאי תקנות שיוך דירות בקיבוץ מתחדש ותקנות ערבות הדדית בקיבוץ. ההחלטה מוסיפה וקובעת הוראות בעניין הגדלת חלקת המגורים בקיבוץ (סעיף 5.2 להחלטה) , שימוש בשטחים מחוץ לחלקת המגורים (סעיף 5.3 להחלטה) , היקף הבנייה הבסיסי למגורים בקיבוץ (סעיף 5.4 להחלטה) , הגדלת היקף הבנייה (סעיף 5.8 להחלטה), איסור רכישת מלוא הזכויות למגורים בחלקת המגורים בקיבוץ (סעיף 5.9 להחלטה), חתימת הסכם חכירה בגין חלקת המגורים (סעיף 5.10 להחלטה). סעיף 5.11 להחלטה 979 קובע הוראות מעבר מהחלטה 751.
לאחר שהתקבלה ההחלטה החלו קיבוצים שונים בהליך של שיוך הדירות לחבריהם. בשנת 2004 החל גם הקיבוץ לקדם הליך כאמור.
ב – פעולות והחלטות הקיבוץ בעניין שיוך דירות
ב.1 – החלטת השיוך
17. לקראת קבלת החלטה בדבר בחירת מסלול שיוך הדירות בו יבחרו חברי הקיבוץ, ככל ויבחרו לאמץ הליך כאמור, קיים הקיבוץ אסיפות הסברה לחבריו:
א. ביום 13.1.2004 נערכה אסיפת הסברה ביחס להוראות החלטה 979 והשלכותיה. בהזמנה לאסיפה צוין כי ההחלטה פורסמה אך טרם אושרה וכי היא צפויה להחליף את החלטה 751. עוד צוין כי ההחלטה מתאימה יותר לקיבוץ הן מבחינת העלויות הכספיות הכרוכות בה והן מבחינת היבטים אחרים, כגון קליטה וצמיחה דמוגרפית. להזמנה אף צורף דף הסבר באשר להחלטה, המונחים הכלולים בה וכן טבלה המפרטת את יתרונות וחסרונות ההחלטה לעומת החלטה 751. בין היתרונות המנויים נכלל "יכולת החברה להוריש, להשכיר או למכור נכס בעל ערך משמעותי ולקבל באופן אישי את התמורה בכפוף להחלטות הקיבוץ" (נספח א' לתצהיר מר אייל סהר, נ/3).
ב. ביום 6.7.2004 התכנסה האסיפה הכללית של הקיבוץ לדי ון בתחזית הכלכלית של הקהילה עד לשנת 2020 וקבלת החלטות ביחס להמשך הליך השיוך . במסגרת ישיבה זו (פרוטוקול 7/04) אישרה האסיפה הכללית להתקדם במהלכים תכנוניים לקראת ביצוע שיוך דירות על פי החלטה מס' 979, ככל ותיכנס לתוקף (נספח ב' לתצהיר מר אייל סהר, נ/3).
ג. באסיפה כללית שהתקיימה ביום 7.12.2004 הוצג המודל הכלכלי לשיוך דירות בקיבוץ, ככל והאסיפה תחליט על ביצוע הליך שיוך. בהחלטתה מיום 7.12.2004 א ישרה האסיפה הכללית של הקיבוץ להמשיך ולבדוק את המודל. כן המליצה לקיים שיחות אישיות עם כל משפחה כדי לבחון יחד את עקרונות הליך השיוך והשפעתם על מצבה הכלכלי של כל משפחה (ההזמנה לאסיפה צורפה כנספח ג' לתצהיר מר אייל סהר, נ/3).
18. ביום 18.6.2006 כינס הקיבוץ אסיפה נוספת לדיון ב הליך שיוך דירות לפי החלטה 979. בחומר הרקע אשר חולק לקראת האסיפה צוין כי בעבר התקיימו דיונים בנושא שיוך דירות בקיבוץ והוחלט להמתין לאישור החלטה 979, אשר הקיבוץ סבר כי הוראותיה עדיפות. עוד צוין כי הגם שהחלטה 979 טרם אושרה, הוטמעו בה שינויים לרעה כגון העלאת דמי ההיוון מ-3.75% ל-33% ודרישה להסדיר את כל השימושים החורגים בשטח המחנה. מאחר ולאחרונה עלה חשש כי בקרוב לא ניתן יהיה לבצע הליך שיוך לפי החלטה 751, ומאחר ובהתאם לנוסחה הקיים של החלטה 979 ניתן יהיה לבצע את הליך השיוך לפי הוראותיה, גם אם החל לפי החלטה 751, ובלבד שהתקבלה החלטה של האסיפה לגבי יום קובע בהתאם להוראות החלטה 751, זומנה האסיפה. להזמנה צורף חומר רקע, לרבות טבלה המפרטת את היתרונות והחסרונות של הליך שיוך דירות לפי החלטה 979 לעומת זה על פי החלטה 751 (חומר הרקע שחולק לקראת האסיפה צורף כנספח ד' לתצהיר מר אייל סהר, נ/3).
19. במסגרת הדיון באסיפה הוצג נוסח החלטה בדבר היום הקובע לשיוך דירות. בהחלטתה אישרה האסיפה הכללית את נוסח ההחלטה בדבר יום קובע לשיוך דירות ועל העברת ההחלטה לאישור בהצבעה בקלפי. עוד נקבע במסגרת החלטת האסיפה הכללית, כי היות וההחלטה מהווה שינוי באורחות החיים יש צורך ברוב מיוחס של לפחות 66% מחברי הקיבוץ (חומר רקע שחולק לקראת האסיפה צורף כנספח ה' לתצהיר מר אייל סהר, נ/3; פרוטוקול אסיפה כללית מספר 4/06 מיום 18.6.2006 צורף כנספח 8 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7).
בהצבעה שנערכה בימים 22-23 ביוני 2006 התקבלה ההצעה לשייך את דירות המגורים לחברי הקיבוץ בר וב הנדרש (להלן: "החלטת השיוך") .
20. במסגרת החלטת השיוך הוחלט על הפרדת חלק מבתי המגורים בקיבוץ מן השטחים החקלאיים, כנדרש בהחלטה 751 (ס' 1 להחלטה). כן התקבלה החלטה בדבר רישום זכויות חברי הקיבוץ בבת י המגורים על פי החלטה 751 (ס' 2 להחלטה) . מפאת חשיבותם, אביא חלקים רלוונטיים מהחלטת השיוך:
"1. החלטה זו קובעת את זכאותם העקרונית של חברי הקיבוץ לשיוך דירת המגורים, אך אינה קובעת את היקף הזכויות שיוקנו לחבר בקשר עם דירת המגורים ו/או את אמות המידה ואת התנאים להקניית הזכויות לחבר ו/או הזיקה של החברה ו/או יורש של חבר לדירה מסוימת ... החלטה זו וכל הזכויות הנובעות ממנה ו/או הקשורות בה מותנים באישור הסדר מפורט בנושא רישום הדירות והמגרשים על שם החברים על ידי האסיפה הכללית בהצבעה בקלפי (להלן: 'ההסדר המפורט'), וכן בהשלמתו בפועל של מהלך רישום דירות המגורים על שם חברי הקיבוץ באמצעות חתימת חוזי חכירה אישיים בין חברי הקיבוץ למינהל מקרקעי ישראל ו/או באמצעות שיוך הדירות על ידי הקיבוץ לחברים בהתאם להחלטות המנהל ...
2. למען הסר ספק, לא תהיינה לחבר קיבוץ ו/או לכל אדם אחר זכויות כלשהן מכוח החלטה זו מבלי שהקיבוץ יאשר הסדר מפורט באסיפה כללית של הקיבוץ, באמצעות הצבעה בקלפי, ובכפוף להשלמת מהלך רישום הדירות. בהקשר זה מובהר בפרט כי ליורשיו של חבר שנפטר ו/או חבר שהפסיק להתגורר בדירתו עקב מצב סיעודי טרם השלמת מהלך שיוך הדירות, לא תהא כל זכות חזקה או זכות אחרת בדירה ששימשה את החבר ...
עוד יובהר כי אין בקבלת החלטה זו בכדי לפגוע בהחלטות הקיבוץ בדבר המשל שימוש בלעדי של הקיבוץ בדירתו של חבר שנפטר חו"ח ... בטרם הושלם מהלך רישום הדירות.
3. עד למועד השלמת רישום מהלך הדירות, הזכויות בדירת המגורים הן של הקיבוץ. לפיכך, עד למועד זה, חבר קיבוץ לא יהיה רשאי למסור בה חזקה לאחר ו/או להתיר את המגורים בה לאחר ו/או להעביר לאחר כל זכות, מכל מין וסוג, בדירת המגורים, אלא אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של הקיבוץ.
...
6. כל זכויות החבר ו/או כל אדם אחר הזכאי לזכויות מכח החלטה זו תהיינה אך ורק בדרך של חתימת חוזה חכירה אישי לגבי המגרש ודירת המגורים של החבר... למען הסר ספק יובהר, כי לחבר ו/או ליורשיו ... לא תהיה זכות לקבלת פיצוי ו/או שיפוי ו/או תמורה כספית במקרה ומהלך רישום הדירות לא יושלם בהתאם להחלטות הקיבוץ ו/או עקב גורמים אשר אינם תלויים בקיבוץ.
7. יורשי חבר או חברים שנפטרו לאחר מועד קבלת החלטה זו ובטרם השלמת מהלך שיוך הדירות, יקבלו במועד השלמת מהלך רישום הדירות זכויות בדירת המגורים (או שווה ערך כספי – לפי שיקול דעת הקיבוץ), מתוך מאגר הדירות הפנויות בקיבוץ, בהתאם לקבוע בהסדר המפורט ובכפוף לכך שהיורשים יקיימו את כל החיובים עליהם יחליט הקיבוץ במסגרת ההסדר הנ"ל.
8. אין בזכויות מכח החלטה זו כדי לשנות ו/או להוסיף ו/או לגרוע מחובות וזכויות החבר והקיבוץ האחד כלפי משנהו, לרבות זכויות במקרקעי הקיבוץ, עד להשלמת מלך רישום הדירות. כמו כן, אין בהחלטה זו כשלעצמה כדי לשנות תקנונים, אורחות חיים כלליים או החלטות אחרות של הקיבוץ, לרבות במקרה של פטירה חו"ח (הכול בלי שהדבר יפגע בזכויות היורשים, ככל שיהיו להם כאלו, עפ"י ההסכם המפורט שיאומץ לבסוף, אם יאומץ).
..
11. יובהר, כי תנאי להשלמת מהלך רישום הדירות הוא יצירת מקורות פנסיוניים לכלל חברי הקיבוץ בהתאם להחלטת הקיבוץ ('השלמת פערים אקטואריים'), וזאת לרבות בדרך של הטלת תשלומים על החברים במסגרת תהליך שיוך הדירות, אשר יקבעו במסגרת ההסדר המפורט".
במסמך מיום 29.6.2006 , המיועד לוועדת הפרוגרמות שבמשרד החקלאות , פירטה רואת החשבון של הקיבוץ את שמות חברי הקיבוץ ביום הקובע, 23.6.2006 ומועד תחילת חברותם (המכתב והרשימה צורפו כנספח 9 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7).
ב.2 – ההחלטה המפורטת בעניין יישום הליך שיוך הדירות בקיבוץ
21. מכאן ואילך החל הקיבוץ לפעול לקידום החלטת השיוך. כך , בין השאר, נמסר בהודעה מיום 8.12.2006 כי השלבים הבאים הם: פרצלציה, שמאות, גיבוש ההסדרים המפורטים לשיוך , עריכת טבלאות איזון והחלטת צוות מיוחד – האם עדיף להשלים את הליך השיוך הקנייני, או שמא עדיף בשלב זה להסתפק בהליך שיוך חוזי. בסיום תכנית העבודה צוין כי הערכת לוח זמנים ל סיומו של התהליך הינה כשנה וחצי (נספח ה' לתצהירו של מר איל סהר, נ/3).
22. ביום 2.11.2007 אושר בהצבעת רוב חברי הקיבוץ נוסח החלטה מפורטת בעניין יישום הליך שיוך הדירות (להלן: "ההחלטה המפורטת"). ואלה עיקרי ההחלטה המפורטת (ההחלטה המפורטת צורפה כנספח 10 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7) :
א. הקיבוץ יפעל למתן תוקף לתכנית פרצלצליה של שטח המחנה למגרשי מגורים (ס' 3.2 להחלטה המפורטת );
ב. פורטו שלבי מימוש ההחלטה, ובכלל זה אישור ועדת הפרוגרמות; אישור כדין של תכנית החלוקה המוסכמת ; יסוד אגודה מוניציפלית בקיבוץ ו סיווג הקיבוץ כקיבוץ מתחדש (ס' להחלטה 3.6 המפורטת);
ג. בכפוף לאישור האסיפה ול תנאים נוספים שפורטו, יפנה הקיבוץ את חבריו לרשות מקרקעי ישראל לשם חתימה על הסכם חכירה (ס' 3.7 להחלטה המפורטת );
ד. המועד הקובע לרישום דירות המגורים על שם חברי הקיבוץ הזכאים הינו המועד בו התקבלה החלטה בעניין, 26.6.2006 (המועד הקובע) (ס' 4 להחלטה המפורטת);
ה. במקרה בו ילך לעולמו חבר במהלך הליך השיוך ובטרם הושלם, יחולו ההוראות הבאות (סעיף 14 להחלטה המפורטת):
"14. ככלל, זכויות החברים שהלכו ו/או ילכו לעולמם במהלך הליך השיוך יישמרו ליורשיהם, בהתאם לוותק החבר בעת פטירתו.
14.1. דירת חבר קיבוץ יחיד שנפטר (להלן: 'החבר המנוח') הינה רכושו של הקיבוץ, עד למועד שיוך הדירה בפועל על דרך חתימת הסכם חכירה מול מינהל מקרקעי ישראל.
..
14.3. עם פינויה, תעבור דירת החבר המנוח לחזקת הקיבוץ לכל דבר ועניין. הקיבוץ יהיה רשאי להעביר לדירה זו חבר או תושב ולהעמיד דירה זו לשימוש מי מהם.
14.4. חובות והתחייבויות החבר המנוח מכוח החלטה זו יחולו בשינויים המחויבים, גם כלפי יורשיו..."
ו. על מנת להסדיר את שיוך הדירות באופן הוגן ייקבע מנגנון איזון בין ערך הדירות (מבונה + מגרש) שישויכו לחברים , בהתאם לוותק החברים ולסטטוס המשפחתי שלהם (פרוטוקול אסיפה כללית מס' 3/10 מיום 11.5.2010 במסגרתה התקבלה החלטה בעניין הסדרי איזון צורפה כנספח ח' לכתב התביעה המתוקן ). בהתאם להחלטה תוקם קרן איזון שמטרתה לאזן בין החברים באופן הבא: יחושב השווי הכולל של כל אחת מדירות החברים ביום קבלת ההחלטה בדבר הסדרי איזון, יוגדר ותק החברים ביום הקובע, לרבות חברים שהלכו לבית עולמם לאחר יו ם זה, השווי הכולל של הדירה יחולק בשנות הוותק. התוצאה תוגדר כ"שווי שנת וותק לאיזון". כל בית אב יזוכה בסכום שהנו מכפלת הוותק בסכום של "שווי שנת וותק לאיזון" ויחוייב בשווי הדירה שתשוייך לו. התוצאה של זכאות המשפחה למול שווי הדירה שתשוייך תקבע את גובה התקבול או התשלום של אותו בית אב ל"קרן האיזון".
הצעת ההחלטה בעניין הסדרי האיזון אושרה בהצבעת חב רים מיום 21.5.2010 (תוצאות הקלפי ודף הסבר צורפו כנספח ט' לכתב התביעה המתוקן ; טבלת האיזון צורפה כנספח 30 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7).
ב.3 – שיוך חוזי
23. בחודש ינואר 2012 הוציא הקיבוץ חוברת הסדרים, במסגרתה שולבו מספר נושאים בהם הוצע לערוך שינויים. בין הנושאים נכללו חלוקת פירות נכסים, שיוך דירות חוזי וסל שירותים משותפים (החוברת צורפה כנספח 14 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7) . תחת הפרק שיוך חוזי (ע' 14-25 לחוברת ההסדרים) צוין כי "התקבלו כל ההחלטות הציבוריות הקשורות לתהליך השיוך ובוצעו רוב הנושאים הדרושים לצורך השלמת המהלך". בחוברת אף נכללה הצעה מפורטת לביצוע שיוך חוזי.
24. ברקע הכללי להצעת ההחלטה צויין כי הליך של שיוך קנייני כרוך בפעולות ובשיתוף פעולה עם רשות מקרקעי ישראל וכי נכון למועד זה אמנם הוכרעו העתירות שהוגשו לבית המשפט העליון כנגד החלטה 979, אולם טרם נקבעו הוראות ליישומה בפועל. אף תכנית פרצלציה של משבצת הקיבוץ טרם אושרה. משכך, טרם בשלו התנאים לביצוע הליך שיוך קנייני (סעיף 6 להצעת ההחלטה). משכך, הוצע "לעגן ולקבע את זכויות משפחת חברים בדירת המגורים המיועדת להם לשיוך, בדרך של שיוך חוזי, וזאת כשלב ביניים בדרך לשיוך הקנייני" (סעיף 8 להצעת ההחלטה. תקופת המעבר / תקופת הביניים הוגדרתה כתקופה שהחלה ביום הקובע (23.6.2006) ותסתיים עם השלמת שיוך בתי המגורים למשפחות החברים על דרך של הפניית החברים לרשות מקרקעי ישראל לשם חתימה על הסכמי חכירה פרטניים (שיוך קנייני) (סעיף 2 להצעת ההחלטה).
25. שיוך חוזי הוגדר בהצעת ההחלטה כדלקמן:
"9. השיוך החוזי לעניין החלטה זו משמעו, שהקיבוץ מעביר לבית האב הזכאי, ללא תמורה לקיבוץ, זכויות מסוימות בדירת המגורים שאותרה לבית האב לשיוך, על פי ובכפוף לעריכת הסכם בכתב שייחתם בין הקיבוץ לבין בית האב הזכאי ."
עוד נקבע כי הזכאים לביצוע שיוך חוזי, הם בתי אב העומדים בקריטריונים המפורטים בהחלטה המפורטת (סעיף 12 להצעת ההחלטה) . הצעת ההחלטה הוסיפה וקבעה הוראות מפורטות, לרבות במקרה של פטירת חברים במהלך תקופת הביניים, זכאות בית אב או יורשים להשכיר את הדירה ו/או לתת רשות שימוש בדירה ופקיעת הזכות לשיוך חוזי (סעיפים 19-23, 29-32 ו-40 להצעה):
"19. זכויות החברים שהלכו ו/או ילכו חו"ח לעולמם במהלך תקופת הביניים יישמרו ליורשיהם, בכפוף לכך שכל עוד אחד מבני הזוג במשפחת החברים נותר בחיים, זכות המגורים בדירת המגורים מוקנית לו.
20. נפטרו כל יחידי משפחת חברים – אזי במידה ויורשי משפחת החברים הסכימו כי אחד היורשים (לרבות בן/בת זוגו) יתגוררו בדירה, יהיה רשאי אותו יורש לבקש להתקבל לחברות בקיבוץ על פי הכללים והקריטריונים לקליטה שיהיו בתוקף על פי החלטות הקיבוץ במועד הנוגע ובמידה והתקבל יהיה רשאי להתגורר בדירת המגורים.
21. לא הסכימו היורשים כאמור לעיל, או לא פנה היורש לקיבוץ להתקבל ו/או לא התקבל היורש כחבר הקיבוץ, יוכלו היורשים להשכיר את הדירה בהתאם לכללים המפורטים בהסדר זה."
...
...
"40. יורשי חבר יהיו חייבים לסיים את הליך השיוך החוזי בתוך שנה ממועד פטירתה חבר הזכאי. לא עשו כן בתוך הזמן האמור, תפקענו זכויותיהם על פי החלטה זו ו/או על פי כל החלטה אחרת שתבוא במקומה והם לא יהיו זכאים לזכויות החבר המוריש כמוגדר בהחלטה זו."
26. כן הוצעו כללי שימוש בדירות המגורים בתקופת הביניים, הוראות בעניין מיסים, חבר שאינו מעוניין בשיוך חוזי ועוד. ס' 45 להצעת ההחלטה העוסק ב"תלות בצדדים שלישיים – תנאים מתלים" , ובע כי מאחר ומימושה תלוי בצדדי ג', שזהותם פורטה בסעיף, יהווה אישורם תנאי מתלה בהסדר. לבסוף נקבע כי החלטה על קבלת ההצעה תתקבל בהצבעה בקלפי ברוב מיוחד של 75% מהמצביעים, ובלבד שמספר המצביעים לא יפחת מ-66.7% מכלל בלעי זכות ההצבעה (סעיף 46 להצעת ההחלטה).
בהצבעה שנערכה בימים 19-20.1.2012, בה השתתפו 86.6% מבעלי זכות ההצבעה, התקבלה ההצעה ברוב של 95% מהמצביעים ( התוצאות צורפו כנספח 15 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7).
ב.4 – הקפאת הליך השיוך החוזי
27. באסיפה כללית שהתקיימה ביום 15.3.2012(פרוטוקול אסיפה מס' 2/12 מיום 15.3.2012 צורף כנספח 29 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7) נקבע כי הקיבוץ יפעל באופן מידי לתחילת יישום החלטה 979 בנוסחה המעודכן (החלטה מס' 1155). בחומר הרקע שצורף להזמנה לאסיפה צוין כי היא כונסה נוכח הוראות ההחלטה המפורטת לפיה הליך השיוך יתבצע בהתאם למתווה עליו תחליט האסיפה וכי פנייה לרשות מקרקעי ישראל תבוצע כאשר האסיפה תחליט על כך. משכך, הוצע להחליט כי הקיבוץ יפעל באופן מיידי ליישום החלטה 979 בנוסחה המעודכן (החלטה 1155), כך שעם השלמתו ייחתם הסכם חכירה פרטני עם כל משפחה. עוד הוצע כי האסיפה תקבע בהחלטה נפרדת כללי ם לעניין דרך ההתחשבנות והאיזון בנוגע לחברים אשר המעבר מהחלטה 751 להחלטה 979 גרם להעלאת עלויות העסקה עבורם 9 79 (ס' 5 ל הצעת ההחלטה).
28. בהחלטת אסיפה כללית שהתקיימה ביום 13.8.2012 (אסיפה מספר 5/12, פרוטוקול האסיפה צורף כנספח 16 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7) דווח מר אייל סהר על דחיית שיוך הדירות החוזי (הקבוע בחוברת ההסדרים) מחודש יולי 2012 לינואר 2013.
29. במכתב מיום 25.10.2012 ליורשי חברי הקבוץ שנפטרו, פורטו עיקרי ההסדר ל שיוך חוזי. כן צוין כי בכוונת הקיבוץ לערוך מפגש הסבר מפורט על עקרונות וכתב ההצטרפות להסדר השיוך החוזי. מכתב זה נחתם במילים – "אנו תקווה כי נוכל להשלים את הליך השיוך החוזי מהר ככל האפשר" (המכתב צורף כנספח 17 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7).
30. באסיפה כללית מספר 1/13 מיום 2.1.2013 (נספח 18 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7) הוחלט להעביר להצבעת חברי הקיבוץ הצעת החלטה שהומצאה לחברים לקראת האסיפה. ברקע להצעת ההחלטה נכתב כי:
"לאחר החלטת הקלפי על כללי השיוך החוזי שהתקבלה בתאריך 20.1.2012 נערכנו והשלמנו מספר תהליכים על מנת לבצע את השיוך החוזי (הפנימי) הלכה למעשה.
עם זאת,לאחרונה, הוציא מנהל מקרקעי ישראל מכתבים בהם מתייחס המנהל לעובדה שקיבוצים מבצעים שיוך דירותחוזי לחברים. מהמכתבים משתמע באופן ברור כי המנהל מתנגד לשיוך הדירותהחוזי ורואה בכך הפרה שלהסכמי החכירה של הקיבוצים למול המנהל. באותה המסגרת, מתנה המינהל מתן היתרי בנייה לבנייה חדשה בקיבוץ, בין היתר, בהתחייבות של הקיבוץ לא לבצע שיוך דירות, שלא על פי החלטות המינהל."
משכך הוצע כדלקמן:
א. "עד ש'תתבהר התמונה' לגבי השיוך החוזי ומשמעויותיו, יוקפא למעשה הביצוע של השיוך החוזי" (סעיף 1 להצעה);
ב. ייחתם הסכם המעגן את כלל ההסכמות הציבוריות שהתגבשו עד מועד זה בין הקיבוץ ובין בתי אב זכאי השיוך (חברים ויורשי חברים). במסגרת ההסכם יתחייבו הצדדים כי המגרש והבית שסומן לבתי האב לעת השיוך יוקצה כאשר יבוצע שיוך הדירות לחברים;
ג. עוד ייקבע בהסכם כי כל הסדרי השיוך עליהם הוחלט בהליך השיוך (ההסדרים המפורטים בנוגע לשיוך הקנייני או החוזי והסדרי האיזון) יופעלו כאשר יבוצע שיוך דירות לחברים;
ד. האסיפה תתכנס לדיון מחודש במכלול הנושאים הקשורים לשיוך דירות בתוך שנה לאחר אישור ההסדר בקלפי (סעיף 6 להחלטה) ;
ה. נקבעה הוראת מעבר לפיה יורשי חברי קיבוץ שהלכו לבית עולמם יורשו לקבל את דירת מורישיהם בקיבוץ, בכפוף לתשלום שכר דירה הנהוג בקיבוץ בקשר לדירות דומות (בהנחות הניתנות למועמדים וחברים חדשים) וחתימה על הסדר מיוחד שיכלול גם ויתור מלא ומוחלט של היורשים החוקיים האחרים על הזכות לקבל את הזכויות בדירה האמורה לעת שיוך (ס' 4 להחלטה) ;
ו. אין בהחלטה זו כדי לפגוע בהחלטות בנוגע לאופן ניהול תקציב הקהילה, וכן כי האחריות המלאה לתשלומי ארנונה ולתחזוקת הדירה, תועבר לחברים במסגרת הסכמי עיגון הזכויות בדירה. במקביל, הקיבוץ יפעל לחלוקת עודפיו הכספיים, בהתאם לחוברת ההסדרים שאושרה ביום 20.1.2012.
31. המסמך שהוצג באסיפה הכללית מיום 2.1.2013 הובא להצבעת החברים בימים 10-11.1.2013. בהצבעה בנושא "שיוך דירות – כפוף למסמך הסדרים שאושר באסיפה 2.1.2013 " השתתפו 56.2% מחברי הקיבוץ. ההצעה אושרה ברוב של 91% מהמצביעים (תוצאות ההצבעה וכן המסמך אשר אושר באסיפה מיום 2.1.2013 צורפו כנספח 19 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7).
ב.5 – תיקון התקנון
32. על מנת לעמוד בהוראות תקנה 2(5)(ב) לתקנות סוגי אגודות, תיקן הקיבוץ תקנונו. התיקון הומלץ לרישום על-ידי רשם האגודות השיתופיות ביום 2.9.2012. בתקנון המתוקן (נספח ל"א לתצהיר מר אייל סהר, נ/3) נכללו, בין השאר, ההוראות בעניין ערבות הדדית (סעיפים 66 ו-66א' לתקנון).
33. תקנה 6 פירטה את מטרות הקיבוץ כדלקמן:
"מטרות הקיבוץ הן:
א. טיפוח עזרה עצמית, עזרה וערבות הדדית בין אנשים בעלי אינטרסים משותפים כדי להביא לשיפור איכות ותנאי חייהם, עסקיהם ושאר ענייניהם.
ב. ייסוד, קיום ופיתוח כלכלת הקיבוץ בכל תחום שהוא.
ג. קיום חברה וכלכלה המבוססות על שיתוף בין החברים ליצירת ערך מוסף גבוה וסולידריות בין חבריה.
ד. הבטחת רמת חיים נאותה של חברי הקיבוץ והתלויים בהם, בהתאם ליכולתו הכלכלית של הקיבוץ.
ה. מתן שירותים קהילתיים ושירותים ציבוריים אחרים לצרכי החברים והתושבים".
34. תקנה 44 קבעה כי הקיבוץ רשאי, בין השאר, לבצע הליכים של שיוך דירות ו/או שיוך אמצעי ייצור, לרבות:
"א. להעביר לחברי הקיבוץ זכויות בדירות מגורים בקיבוץ ('שיוך דירות'), ובלבד שיתקיימו כל אלה:

  1. בכפוף להחלטות הקיבוץ ולכל דין הזכאים לשיוך דירות הם מי שהיו חברי הקיבוץ במועד קבלת ההחלטה על שיוך הדירות באסיפה הכללית ('היום הקובע') או לאחריה בכפוף להחלטות מינהל מקרקעי ישראל, למעט חברים שחברותם נפסקה שלא על דרך פטירה טרם העברת הזכויות בדירות המגורים לידיהם.
  2. עד להעברת הזכויות על שם החבר בפועל (לרבות רישומן כדין) ימשיך הקיבוץ להיות בעל הזכויות בדירות המגורים מבלי שתהא לחבר או ליורש, חליף, או נציג של החבר כל זכות בדירה למעט זכות השימוש של החבר בימי חייו בהתאם להחלטות הקיבוץ.

...
ב. להקצות זכויות לחברי הקיבוץ בתאגידי אחזקות המחזיקים ו/או מפעילים את נכסי הקיבוץ, אך למעט קרקע, מים ומכסות ייצור ('שיוך אמצעי ייצור') ובלבד שיתקיימו התנאים שלהלן:
..."
35. תקנה 68 הוסיפה וקבעה:
"מסר הקיבוץ לחבר נכס או נכסים, לרבות דירת המגורים, לשימושו של החבר, לא תהא לחבר כל זכות בנכס למעט זכות השימוש והוא לא יהא רשאי להעביר או להמחות זכות זו לאחר או להרשות שימוש לאחר, לרבות לבן זוג או לקרוב משפחה אחר, ללא הסכמה מפורשת מן הקיבוץ בכתב.
...
נפסק השימוש בנכסים אלה על-ידי החבר מסיבה כלשהי תחזור החזקה בהם מאליה לקיבוץ".
36. תקנה 52 עיגנה את חובת חבר לפעול בהתאם להוראות התקנון, האסיפה ושאר רשויות הקיבוץ. תקנה 86 קבעה כי "האסיפה הכללית היא הרשות העליונה של הקיבוץ והיא רשאית להחליט בכל עניין שהוא בתחום מטרות הקיבוץ וסמכויותיו."תקנה 93 קבעה כי האסיפה הכללית תקויים בכל מספר של חברים נוכחים. תקנה 94 הוסיפה כי החלטות האסיפה יתקבלו ברוב דעות רגיל, אלא אם על פי התקנון או החוק נדרש רוב גדול יותר. תקנה 95 הסמיכה אף האסיפה לקבוע כי בעניינים מסויימים שייקבעו בהחלטתה תתקבל החלטה ברוב מיוחד. כך גם לגבי שינוי אותה החלטה. תפקידי ועד ההנהלה, אופן מינויו, אופן פרסום הודעה על כינוס אסיפה, הוסדרו בתקנות 88-91 לתקנון. תקנה 119 קבעה כי "כוחו של תקנון זה ככוחו של חוזה בין הקיבוץ לבין חבריו, בין חבריו לבין עצמם וכן בין הקיבוץ לבין התנועה לקיום הוראות התקנון על שינויו".
ומכאן להמשך השתלשלות האירועים.
ב.6 – החלטת עיגון הזכויות
37. בהמשך ל החלטה בדבר הקפאת הליך השיוך החוזי מיום 11.1.2013, הוחלט על עיגון זכויות החברים באמצעות חוזה בין בתי אב (החברים ויורשי חברים שנפטרו) לקיבוץ - בהתאם להסדר עיגון הזכויות (נספח 20 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7). בהסדר הוגדר "שיוך בפועל" כ:
"הפניית משפחת חברים למנהל, לאחר שיתמלאו כל התנאים הנדרשים לשם כך, לשם חתימה על הסכם חכירה הינה לבין המנהל, במסגרתו יוענקו למשפחת החברים זכויות חכירה מהוונות במגרש המגורים ובבית המגורים הנמצא במגרש המגורים".
מהות ההסכם (ס' 2 להסדר) הוגדרה כדלקמן:
"ההסכם נערך כחלק מהתמודדות הקיבוץ וקהילות חבריו, ע חוזר יכולתו של המינהל ליישם את השיוך בפועל, ובשים לב להחלטות השיוך שהתקבלו עד כה והרצון לעגן את זכויות והתחייבויות החברים הנובעות הימן, באופן אישי ומחייב ...
... יובהר בזאת, כי אין בהסכם זה כדי לחייב את הקיבוץ לפעול בעתיד לשייך בפועל בהתאם להחלטה 1155 והאסיפה הכללית תוכל לבחון את תנאי יישומה של החלטה זו ו/או כל החלטה אחרת שתהיה ישימה לעניין זה".
תחת הצהרות והתחייבויות של משפחת חברים (ס' 3ב' להסדר) צוין:
"עד לשיוך בפועל מגרש המגורים עליו נמצא בית המגורים שייך לקיבוץ ולמשפחת החברים אין כל זכות, קניינית או אחרת בו, למעט אותן זכויות עתידיות שנקבעו בפורש כפועל בהחלטות השיוך".
תחת זכויות משפחות החברים לשיוך מגרש, צוין:
"(ג) לאור אי הוודאות בדבר הדרישות ו/או התנאים שידרוש מנהל מקרקעי ישראל מהקיבוץ על מנת לממש את החלטות השיוך ואפשר ויחולו עיכובים ואף מניעות בהשלמת השיוך בפועל, הרי שאם ייבצר מהקיבוץ לממש את ההחלטות, בין היתר, עקב החלטה של מנהל מקרקעי ישראל ... לא יחשב הדבר כהפרת הסכם מצד הקיבוץ ולא יהיו להם במקרה זה דרישות או תביעות כלשהן כלפי הקיבוץ.
...
(ה) במקרה בו, חו"ח כל יחידי משפחת החברים ילכו לעולמם עד למועד השיוך בפועל, הוראות הסכם זה ימשיכו, יחולו, יזכו ויחייבו את יורשי משפחת החברים, לכל דבר ועניין".
סעיף 18 להסכם עיגון הזכויות קבע:
"עד למועד השיוך בפועל, לא תתאפשר העברת זכויות בבית המגורים, הורשה, השכרה ומתן זכויות שימוש לבית המגורים לצדדים שלישיים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה."
38. אין חולק כי התובעים לא חתמו על הסדר עיגון הזכויות (ע' 66, ש' 28-34).
ב.7 – שינוי הסדרי האיזון
39. במכתב עדכו ן ששלח הקיבוץ לחבריו בימים 21.1.2014 ו - 23.1.2014 (נס פח כ"ב לתצהיר מר אייל סהר, נ/3) פרש הקיבוץ את פועלו לקידום הליך שיוך הדירות במישורים שונים. במכתב צוין כי רשות מקרקעי ישראל נערכת לאפשר לקיבוצים המעוניינים בכך, להתחיל בהליך שיוך דירות בהתאם להחלטה 979 המעודכנת ( שעודכנה בהחלטה 1155). עוד עדכן הקיבוץ כי התנועה הקיבוצית פעלה מול שר השיכון ורשות מקרקעי ישראל, לבחינת שיטת שיוך שונה, לפיה רשות מקרקעי ישראל תחכיר לקיבוץ את ה מקרקעין שהוקצו לו והקיבוץ יחכיר ם לחבריו בהחכרת משנה. צוין כי הערכה ראשונית של הקיבוץ הנה כי החכרת המשנה אינה הליך משתלם כלכלית. עוד צוין כי הליך השיוך החוזי יוקפא, כי ההסדרים עליהם הוסכם בהחלטה מיום 2.1.2013 יעמדו על כנם ו כי ממלאי התפקידים יוסיפו לפעל על מנת לקדם את הליכי השיוך הקנייני בהתאם להחלטה 979 המעודכנת (החלטה 1155).
40. בישיבת ועד הנהלה מיום 23.1.2014 נערך דיון מקדים בנושא שיוך דירות לאור החלטת האסיפה להביא את הנושא לדיון בפני האסיפה לאחר שנה. באסיפה כללית 28.1.2014 (נספח כ"ב לתצהיר מר אייל סהר, נ/3) הוצגו החלטות חדשות בכל הנוגע לשיוך דירות בקיבוצים. בישיבת ועד הנהלה מיום 22.3.2015 נדונה הגדרת הוותק לצרכי האיזון והוחלט לאשר את התיקון בטבלאות האיזון. כן הו חלט לעדכן את המסמך ברוח הדברים שעלו בדיון והעברתו לאישור חברי ההנהלה בטרם הצגתו לחברים והבאתו לאישור בקלפי. באסיפה כללית מיום 18.5.2015 הוצע תיקון הגדרות הוותק לצורך הסדר האיזון בשיוך דירות. האספה אישרה את העברת ההחלטה הסופית לאישור בקלפי (חומר רקע לאסיפה צורף במסגרת נספח כ"ב לתצהיר מר אייל סהר). בימים 28-29.5.2015 התקיימה הצבעה על תיקון הסדר האיזון. בהצבעה השתתפו 89.2% מבעלי זכות ההצבעה. ההחלטה אושרה ברוב של 64.6% (דף סיכום הצבעה צורף כנספח כ"ד לתצהיר מר אייל סהר , נ/3).
41. בישיבת ועד הנהלה מיום 3.12.2015 נדונה בקשת התובעים לקבל זכויות כספיות מסויימות בגין דירות מורישיהם. לאסיפה זומן ב"כ התובעים. בהחלטתה דחתה האסיפה את הבקשה. עוד הוחלט כי:
"קיבוץ כפר המכבי פועל ליישום החלטות רמ"י ולביצוע השיוך בהתאם להחלטות אלה. במועד שבו יבוצע השיוך – יוענקו הזכויות הקנייניות בבתי המגורים, הן לחברי הקיב וץ והן ליורשים הזכאים לכך" (הפרוטוקול צורף במסגרת נספח כ"ב לתצהיר מר אייל סהר).
כן הוחלט כי יופץ חומר לקראת החתמת חברים והיורשים על עיגון הזכויות.
42. כעולה ממסמכים שצורפו לתצהירו של מר אייל סהר, גם לאחר דברים אלה הוסיפו להתקיים דיונים בקידום הליך שיוך הדירות, הן בוועד ההנהלה והן בפני האסיפה הכללית:
א. בישיבת ועד הנהלה מיום 3.4.2016 הוצגה המשמעות הכספית של החלופות השונות במעבר מהחלטה 751 להחלטה 1411.
ב. בישיבת ועד הנהלה מיום 1.5.2016 נמשך הדיון בטבלאות האיזון המוצעות לקראת דיון ואישור האסיפה. הוחלט להכניס מספר שינויים לדף הרקע ולהביא את הנושא לדיון ואישור באסיפת הקיבוץ הקרובה, כאשר דף הרקע (הסדרי התחשבנות ואיזון לחברים הוותיקים בגין המעבר משיוך דירות על פי החלטה 751 לשיוך על פי החלטה 1411) יופצו לפני האסיפה.
ג. באסיפה כללית מיום 21.6.2016 הוחלט לאפשר לחברים חלון זמן להעלות שאלות, הצעות ולברר פרטים נוספים עד יום 10.7.2016.
ד. באסיפה כללית שהתקיימה ביום 6.11.2016 הוחלט להעביר את אישור מסמך ההכנה שהוכן בנושא שיוך דירות להצבעה בקלפי.
ה. המסמך הובא להצבעה בימים 17-18.11.2016. הצביעו 103 (100 קולות כשרים) מתוך 121 חברי אגודה בעלי זכות הצבעה, המהווים 85.1% מבעלי זכות ההצבעה המהווים 97% מהמצביעים. בעד ההצעה הצביעו 96 חברים (פרוטוקולי אסיפות כלליות וועדי הנהלה שהתקיימו בשנת 2016 צורפו כנספח כ"ה לתצהיר מר אייל סהר, נ/3).
עד כאן ההחלטות שקיבל הקיבוץ בעניין שיוך הדירות לחבריו. אין מחלוקת כי עד היום טרם הושלם הלי ך השיוך, וממילא לא הוקנו לחברי הקיבוץ הזכאים זכויות קנייניות בדירות המגורים.
ג - ההליך
43. תחילה הוגשה התביעה ל בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 29638-04-17, נדונה בפני כב' השופט איל באומגרט). הסעד שהתבקש בכתב התביעה הנו מסירת החזקה והשימוש בדירות מורישי התובעים – לתובעים, ולחלופין מתן צו המורה לקיבוץ להעביר לתובעים את דמי השכירות המתקבלים מהשכרתן . כן התבקש צו המורה לקיבוץ לקבוע פרק זמן סביר במהלכו ישלים את תשלומי האיזון המגיעים למשפחות הזכאים לפיצוי בגין המעבר מהחלטה 751 להחלטה 979. לא התבקש צו המורה לקיבוץ להשלים את הליך השיוך או לקבל מתווה שיוך מסוים (ס' 73 לכתב התביעה) . אף לא נתקפה החלטה מהחלטות האסיפה הכללית.
44. בהחלטה מיום 11.4.2018 ניתן צו המורה לתובעים לתקן את כתב תביעתם ולשום את הסעד הכספי המבוקש בסעיף 72.3 לכתב התביעה ביחס לתשלומי האיזון. ביום 17.1.2018 הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן, בו מחקו את הסעד שהתבקש בסעיף 72.3 לכתב התביעה. ביום 2.12.2018 הגיש הקיבוץ בקשה לסילוק התביעה על הסף בהעדר סמכות עניינית, שכן הסעדים הנתבעים נוגעים לשימוש וחזקה במקרקעין ולפיכך הנם בסמכות בית משפט השלום. עוד נטען כי הסעד המבוקש ב כתב התביעה בכל הנוגע לתשלום דמי שימוש הינו סעד עתידי שטרם התגבש, וממילא אין ליתן סעד הצהרתי מקום בו ניתן לכמת את התביעה לתביעה כספית.
45. בפסק דינו מיום 9.12.2018 קבע בית המשפט כי הסעד ההצהרתי בכל הנוגע לזכאות התובעי ם לדמי שימוש ראויים לעתיד הנו תביעה כספית במסווה, וממילא אין מקום ליתן סעד כספי בשל עילה שטרם באה לעולם. על כן, הורה בית המשפט בפסק דינו, על מחיקת הסעד שעניינו חיוב הנתבעת בתשלום דמי שימוש עתידיים. עוד קבע בית המשפט כי הסעד המבוקש בסעיף 72.1 לכתב התביעה (מסירת החזקה והשימוש בדירות מורישי התובעים – לתובעים) הנו בסמכות בית משפט השלום. משכך, הורה בית המשפט על העברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום.
46. עם העברת התיק לדיון בפניי, הגישו התובעים ביום 24.12.2018 בקשה לתיקון כתב תביעה, כך שיכלול את הסעדים הבאים:
"72.1 צו המורה לקיבוץ למסור את השימוש והחזקה בדירות הנפטרים ליורשים.
72.2. צו המורה לקיבוץ לשלם לתובעים דמי שימוש ראויים לעבר. דמי השימוש נתבעו לחודש שכירות אחד בלבד לכל אחד מהתובעים ובסכום כולל של 15,000 ₪. (3,000 ₪ דמי שכירות חודשיים במכפלת 5 דירות הנפטרים)".
עוד עתרו התובעים למתן היתר לפיצול סעדים.
47. בהחלטתי מיום 6.2.2019 התרתי את תיקון כתב התביעה כמבוקש, בכפוף לתשלום הוצאות. כן ציינתי כי אין צורך בהיתר לפיצול סעדים בכל הנוגע לעילה שטרם נולדה במועד הגשת כתב התביעה. ביום 12.2.2019 הוגש כתב התביעה המתוקן; ביום 21.3.2019 הוגש כתב הגנה מתוקן.
48. ביום 14.5.2019 הוגש תצהירו של מר יוחאי בטשא, מטעם התובעים.
ביום 2.9.2019 הוגשו תצהירו של מר אייל סהר מטעם הנתבעת. כן הוגשה חוות דעת מומחה – מר שי גרוסמן.
49. בהחלטתי מיום 1.1 .2020 קיבלתי את בקשת התובעים לזימון מסמכים (הסכמי שיוך שנחתמו בקיבוצים שונים). בהחלטתי מיום 7.1.2020 הוריתי לבקשת התובעים לזמן את נציגי הקיבוצים הבאים - קיבוץ מורן; קיבוץ מנרה; קיבוץ עין כרמל; קיבוץ לוחמי הגטאות; קיבוץ שומרת, אשר יציגו מסמכים הנוגעים ל שיוך החוזי שבוצע בקיבוצים אלו. מסמכים הנוגעים לשיוך החוזי בקיבוצים אלה הועברו לידי התובעים, והוצגו בתצהירי מר יוחאי בטשא.
ביום 12.2.2020 נשמעו העדים.
הצדדים הגישו סיכומיהם, והגיעה עת ההכרעה.
ד - טענות הצדדים
50. יצוין כבר עתה כי במהלך ההליך שינו התובעים טעמיהם ביחס לעילה לסעד המבוקש – קבלת חזקה בדירות מורישיהם. בעוד בכתב התביעה טענו התובעים כי זכותם זו נגזרת מהב טחת הקיבוץ לבצע את השיוך הקנייני וכי המנעות הקיבוץ לממש החלטתו נובעת משיקולי חוסר כדאיות כלכלית, באופן המהווה ניצול לרעה של כוח הרוב כמו גם עשיית עושר ולא במשפט, בסיכומיהם, טענו התובעים כי זכותם לחזקה ושימוש בדירות מורישיהם נגזרת מהחלטות הקיבוץ לבצע הליך שיוך חוזי בדירות. לעניין זה אתייחס בהמשך. בשלב זה אפרוש את טענות הצדדים בסיכומיהם.
ד.1 - טענות התובעים
51. התובעים הם יורשיהם החוקיים של חברי קיבוץ ותיקים (המנוחים), אשר זכאים על פי החלטות הקיבוץ לשיוך דירותיהם. על אף זכאותם, מסרב הקיבוץ להעביר לידי התובעים את זכות החזקה והשימוש בדירות, ואף משלשל לכיסו את דמי השכירות המשולמים בגין השכרת דירות אלו לאחרים. בעשותו כן, מעשיר הקיבוץ את קופתו שלא כדין. נוכח התעשרותו מהמשך המצב הקיים, אף אין לקיבוץ עניין להשלים פורמאלית את הליכי שיוך הדירות, ולהעביר לידי התובעים את שמגיע להם בדין. אמנם הליך השיוך הקנייני טרם הושלם, אך הקיבוץ אינו פועל בהתאם להחלטתו לבצע הסדר שיוך חוזי כשלב ביניים שיאפשר ליורשים ליהנות מירושתם. די רות מורישי התובעים הפכו לע נף נדל"ן מניב בקיבוץ ומקור הכנסה אותו נטלו החברים הצעירים בקיבוץ לעצמם, על חשבון יורשיהם של החברים הותיקים.
52. בניגוד לטענת הקיבוץ, אין מניעה לבצע מהלך של שיוך חוזי, במסגרתו יוענקו ליורשי החברים שהלכו לעולמם זכויות מסוימות בדירות מורישיהם. כפי שהוכח, הליכי שיוך חוזי, כהסדרי ביניים עד ל השלמת הליך השיוך קנייני, בוצעו זה מכבר בקיבוצים שונים, לרבות נחשולים; גניגר; מרחביה ; גבעת חיים איחוד; העוגן; משמרות; נחשון; מעלה החמישה; רמת השופט; רמות מנשה; גדות; שדה נחום; מירב; בית השיטה; גבעת השלושה.
53. אף אין לקבל את טענת הקיבוץ כי הליך השיוך החוזי הוקפא בשל התנגדות רשות מקרקעי ישראל לביצוע ההליך. רשות מקרקעי ישראל לא פעלה נגד קיבוצים אשר קדמו מהלך של שיוך דירות חוזי לתקופת הביניים. התנגדות הרשות נוגעת להסדרי ביניים שנועדו להסדיר זכויותיהם של חברים חדשים אשר בנו את ביתם בקיבוץ, תוך הימנעות מתשלום דמי ההיוון לרשות מקרקעי ישראל. רשות מקרקעי ישראל אינה מתנגדת לביצוע הליך של שיוך חוזי של דירות לחברי קיבוץ ותיקים, ובלבד שיבוצע בתום לב וכפתרון ביניים עד שיסתיים הליך השיוך הקנייני. כך עולה גם מהחלטת הנהלת רשות מקרקעי ישראל מס' 3262 (נספח ב' לתצהיר המומחה מר שי גרוסמן, נ/2). מהחלטה זו עולה כי לא ייחתמו בקש ות להיתר שיוגשו על ידי קיבוצים מתחדשים, שטרם החלו ביישום מהלך של שיוך דירות בהתאם להחלטת מועצה 751 או 1155. החלטה זו אינה רלוונטית לקיבוץ, אשר לא ביקש לבצע בנייה חדשה לצורך קליטת חברים חדשים, ולא ביקש לבצע שיוך חוזי תחת שיוך קנייני. משכך, כל שנדרש לשם קבלת אישור רשות מקרקעי ישראל על בקשות להיתרי בנייה הוא צרוף תצהיר מזכירות הקיבוץ, לפיו לא נערך הסכם שיוך וכי מימון הבניה נעשה על ידי הקיבוץ ולחלופין ציון מועד הקבלה לחברות בקיבוץ וותיק.
54. הקיבוץ מודע היטב לכך שקיבוצים אחרים ביצעו הליך של שיוך חוזי וכי המהלך בר ביצוע (ע' 43 , ש' 16-23). כך עולה אף מעדותו של המומחה, מר שי גרוסמן, אשר היה מעורב בקידום הליכי שיוך חוזי בקיבוצי ם שונים (ע' 43 ו-44 לפרוטוקול). עוד העיד מר גרוסמן כי סייע בגיבוש תקנון שיוך חוזי בקיבוץ מנרה, אשר כלל הוראות בעניין הענקת זכויות מגורים בדירות היורשים למורישיהם או לחלופין קבלת דמי השכירות המתקבלים בגין השכרת הדירות. הסדר זה קיבל את אישור כלל הרשויות המוסמכות, לרבות רשות מקרקעי ישראל (ע' 44 , ש' 1-20). מר גרוסמן אף אישר כי בקיבוץ הסוללים נמכרו לפחות 5 דירות במסגרת השיוך החוזי, וכי יש דירות המושכרות על ידי יורשים או חברי קיבוץ (ע' 44, ש' 23-26). הקושי היחיד בו נתקל קיבוץ הסוללים בהקשר של השיוך החוזי, הינו בקבלת היתרי בניה לחברים חדשים שביקשו לבנות בית על חשבונם. עוד עולה מעדותו של מר גרוסמן כי קיבוצים אשר היו מסוגלים לסיים במהירות את הליך שיוך הדירות - כגון קיבוצים בפריפריה – לא נדרשו לבצע הליך של שיוך חוזי, אולם בקיבוצים בהם התעכבה השלמת השיוך הקנייני, נוצר צורך להכיר בזכויות חברים ותיקים ויורשים. המענה לכך היה באמצעות השיוך החוזי (ע' 47, ש' 28-36).
55. ההחלטה בדבר הקפאת הליך השיוך החוזי התקבלה בחוסר סמכות. בהתאם להצעת ההחלטה על שיוך חוזי שהתקבלה בהצבעה שנערכה בימים 19-20.1.2012, אמור השיוך החוזי להתבצע החל מחודש יולי 2012 (ע' 3 נספח 4 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7). בהחלטת אסיפה כללית שהתקיימה ביום 13.8.2012 (אסיפה מספר 5/12, פרוטוקול האסיפה צורף כנספח 16 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7) דווח מר אייל סהר על דחיית שיוך הדירות החוזי (הקבוע בחוברת ההסדרים) מחודש יולי 2012 לינואר 2013. ההחלטה על דחיית הסדר השיוך לא הועלתה להצבעה באסיפה הכללית ולא אושרה על ידה. ממילא לא אושרה בהתאם לרוב שנקבע בסעיף 46 להחלטה בדבר שיוך חוזי (רוב מיוחס של רוב חברי הקיבוץ). גם ההחלטה בדבר הקפאת הליך השיוך החוזי התקבלה שלא ברוב הנדרש (ההחלטה התקבלה רוב של 61 חברים מתוך 68 מצביעים. מספר החברים בקיבוץ אותה עת עמד על 121 חברים, ומספר המצביעים ביחס לכלל החברים עמד על 56.2% בלבד , תוצאות ההצבעה שנערכה בימים 10-11.1.2013 צורפו כנספח 19 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7)
56. זאת ועוד, החלטת ההקפאה אמורה הייתה להיות זמנית, להישאר בתוקפה "עד שתתבהר התמונה" לגבי השיוך החוזי ומשמעויותיו ולהיבחן מעת לעת . על אף שהתמונה התבהרה זה מכבר והליכי שיוך חוזי נערכו בקיבוצים רבים, לא בחן הקיבוץ בשנית החלטתו על הקפאת השיוך החוזי, לא בצע פעולות לבחינת אפשרות יישומו ולא פנה לרשות מקרקעי ישראל בעניין זה.
57. התנהלותו של הקיבוץ מבוססת על תחשיב כלכלי קר, המבקש לנצל את דירות החברים אשר הלכו לעולמם כנכס מניב לקיבוץ. כיום משכיר הקיבוץ קרוב ל- 50 דירות (ע' 54 , ש' 9-11), מרבית ן של חברי קיבוץ שהלכו לעולמם. דמי השכירות שנגבים בגין הדירות, לאחר סבסוד , עומדים על סך של 2,600 ₪ לחודש לדירה. מכאן עולה כי דירות חברי הקיבוץ שהלכו לעולמם מניבות לקיבוץ הכנסה חודשית של למעלה מ- 100,000 ₪, למעלה מ- 1,200,000 ₪ בשנה . משנת 2012 עד היום הניבה הקפאת הליך השיוך החוזי לקיבוץ סכום של 9,600,000 ₪. כספים אלה הם חלק מתקציב הקהילה, המורכבת מכ- 80 חברים ותיקים וכ- 40 חברים חדשים (אשר התקבלו לקיבוץ לאחר שנת 2006). לחברים אלה אין אינטרס לוותר על מקור הכנסה זה. אם לא די בכך, החל משנת 2013 עד היום חולקו לחברי הקיבוץ דיבדנדים הנע ים בין 400,000 ₪ עד 600,000 ₪. סכום זהה שילם הקיבוץ לשם מימון נופשים לחבריו. סכומים אלו חולקו מכספי השכרת הדירות, השייכים ליורשי החברים שנפטרו. הקיבוץ אף הערים על רשם האגודות השיתופיות אשר התנגד לחלוקת הכספים בטרם שולמו חובות הקיבוץ, והמשיך לשלם לחבריו על דרך הפקדת הכספים בקרנות השתלמות של החברים. מתשלומים אלו נהנים חברי הקיבוץ החדשים אשר לא ניתן לזקוף לזכותם תרומה ממשית לקיבוץ, בעוד חברי הקיבוץ הוותיקים שנפטרו ויורשיהם אינם נהנים מהפקדות אלו. בכך לא תמו הנאות החברים החדשים על חשבון זכויותיהם של החברים הוותיקים שנפטרו. חברים החדשים מתגוררים בדירות הנפטרים; נהנים מסבסוד שכר הדירה (עד כדי 25% הנחה); נהנים מתשלומי מס קהילה מופחתים (שכן ההכנסות מדמי השכירות מממנות את תקציב הקהילה); רשאים לרכוש זכויות בגין שנות ותק וליהנות מחלוקת דיבידנדים ומימון נסיעות לחו"ל.
58. יש לדחות את טענת הקיבוץ לפיה דמי השכירות משמשים לכיסוי ההתחייבויות הפנסיוניות של חברי הקיבוץ. ד מי השכירות נכנסים לתקציב הקהילה ולא לתקציב העסקי. את התשלומים הפנסיוניים משלם הקיבוץ מההכנסות השוטפות המתקבלות מעסקי הקיבוץ. יתר על כן, אף לאחר מימון ההתחייבויות הפנסיוניות נותר לקיבוץ רווח לחלוקה. זאת ועוד אין בהתחייבויותיו הפנסיוניות של הקיבוץ כלפי חבריו כדי להוות הצדקה או טעם לפגיעה בזכויות יורשי החברים שהלכו לעולמם. ועוד, הקיבוץ שינה את סיווגו לקיבוץ מתחדש בשנת 2012, עם אישור התקנון החדש של הקיבוץ. בהתאם לסעיף 11(ב) לתקנות ערבות הדדית, על הקיבוץ להצהיר בחוות דעת מקצועית כי הוא יכול לעמוד בהתחייבויותיו, לרבות התחייבויותיו הפנסיוניות. משאושר התקנון ושונה הסיווג עמד בתוקפו הסדר השיוך החוזי, לפיו רשאים התובעים לתפוס חזקה בדירות מורישיהם או להשכירן. לא זו אף זו, ההון העצמי של הקיבוץ עומד על כ- 65 מיליון ₪, לאחר רישו ם ההתחייבויות האקטואריות (ע' 62, ש' 30-31). מעדותו של מר אייל סהר עולה כי הגרעון האקטוארי פחת תוך 3 שנים בכ- 15 מיליון ₪, כאשר בשנת 2016 עמד הגרעון על כ-25 מיליון ₪ וכיום עומד על כ- 10 מיליון ₪ בלבד. מנתונים אלו עולה כי הגרעון האקטוארי ייסגר בתוך 5 שנים.
59. הקיבוץ קיבע את ערך הדירות ב שמאות שנערכה לפני 10 שנים. ערכן של הדירות פחת ונשחק בשל בלאי ופחת טבעיים, בלא שהקיבוץ יעדכן את השומה.
ד.2 - טענות הקיבוץ
60. הקיבוץ פעל רבות לקידום ה ליך השיוך הקנייני מול רשות מקרקעי ישראל, בכפוף למגבלות הסטטוטוריות החל ות עליו, לרבות חובתו לדאוג לצרכי חבריו לעת פרישה, כקבוע בתקנות הערבות ההדדית. במהלך השנים השקיע הקיבוץ כ- 33 מיליון ₪ בהליך השיוך, ובכלל זה 16 מיליון ₪ בהסרת שעבודים שרבצו על המקרקעין; כ- 15 מיליון ₪ בהקטנת הגרעון האקטוארי לפנסיות; וכ- 2 מיליון ₪ בתשלום ליועצים השונים המלווים את הקיבוץ לצורך קידום השיוך. הסכומים שהשקיע הקיבוץ בהליך מעידים יותר מכל כי הקיבוץ רציני בכוונות יו לסיים את הליך השיוך הקנייני . לכלל חברי הקיבוץ עניין כי הליך זה יושלם. הליך שיוך דירות הנו הליך ארוך ומורכב, המחייב מעורבותם של אנשי מקצוע רבים ותלוי בצדדי ג' . הא ראיה, רק מעטים הם הקיבוצים אשר הצליחו להשלים את הליך השיוך הקנייני, ואלו אשר סיימו את ההליך, נמצאים ברובם באזורי עדיפות לאומית. למעשה, רק 5 קיבוצים שאינם באזור עדיפות לאומית הצליחו להשלים את ה ליך השיוך בפועל, מתוך 160 קיבוצים אשר קיבלו החלטה על ביצועו. מכאן כי הקיבוץ לא גרר רגליים, עיכב או התמהמה במהלכי השיוך, אלא פועל כנדרש ועל פי התכנית.
61. תנאי השיוך החוזי הוצגו במסגרת חוברת ההסדרים משנת 2012. בין התנאים בהסדר נכלל תנאי מתלה בדמות הסכמת רשות מקרקעי ישראל ואישורה להסדר השיוך החוזי (סעיף 45 להצעת ההחלטה). עוד צוין מפורשות כי אם אי התקיימות התנאי המתלה – לא יהווה עילה לתביעה של חברי הקיבוץ או יורשיהם כנגד הקיבוץ . בפועל, רשות מקרקעי ישראל התנגדה מפורשות להליך השיוך החוזי, שכן ראתה בו ניסיון לעקוף את הליך השיוך הקנייני וחובת תשלום דמי ההיוון הכרוכה בו. רשות מקרקעי ישראל אף הבהירה באופן אישי לקיבוץ בפגישה שנערכה עם מר אייל סהר כי היא מתנגדת לביצוע שיוך חוזי של דירות החברים בקיבוץ ו סירבה לחתום על בקשות להיתרי בניה, שעה שחשדה כי בקיבוץ התבצע שיוך כאמור. כך גם עולה מהחלטת רשות מקרקעי ישראל מס' 3262 מיום 4.9.2012 . כעולה מעדותו, פנה מר אייל סהר בנושא אף לתנועה הקיבוצית, אשר מסרה לו כי העניין מטופל בצורה מערכתית. גם כאן הובהר למר אייל סהר כי המדובר במהלך שלא ניתן לבצעו בשל התנגדות רשות מקרקעי ישראל.
62. אין לקבל את טענת התובעים כי ביטול ההחלטה בדבר שיוך החוזי מחייב רוב מיוחס של 75% מכלל הבוחרים. הסעיף בחוברת ההסדרים הדורש רוב מיוחס בכל הנוגע לשינוי ההחלטה (סעיף 46) לא נכנס לתוקפו, שכן החלטת השיוך החוזי טרם נכנסה לתוקפה. זאת ועוד, ההחלטה להקפיא את הליך השיוך החוזי אינה עולה כדי שינוי מהותי של ההחלטה, ולפיכך אינה מחייבת רוב מיוחס.
63. התובעים מבקשים להיבנות מסיפורם של 10 קיבוצים (מתוך כ- 230 קיבוצים) בהם בוצע לטענת התובעים הליך שיוך חוזי. מדובר במיעוט שאינו מלמד על הכלל, אלא על הקושי בקידום הליך שיוך חוזי. התובעים אף לא הוכיחו כי בוצע שיוך חוזי בקיבוצים הנטענים. כלל המסמכים הנוגעים לקיבוצים האחרים הוגשו בדרך לא קבילה מבחינה ראייתית, תוך הסתרת מלוא החומר אשר התקבל מאותם קיבו צים. מסמכים אלו צורפו לתצהירו של מר יוחאי בטשא, ולא הוגשו לתיק בית המשפט על-ידי הקיבוצים. התובעים אף סרבו לבקשת הקיבוץ לצרף את מכתבי הקיבוצים לב"כ התובעים, בטענה כי הדבר דומה לחשיפת התכתבות אישית בין עורכי דין. עוד לא הוכיחו התובעים כי הקיבוצים קידמו את הליך השיוך החוזי לאחר שנת 2012, היא השנה בה הודיעה רשות מקרקעי ישראל על התנגדות ה למהלך.
64. בשורה של החלטות מהותיות שקיבלו האסיפה הכללית וועד הנהלת הקיבוץ הוחלט כי תנאי להשלמת הליך השיוך הוא יצירת מקורות פנסיוניים לכלל חברי הקיבוץ ו צמצום הגרעון האקטוארי של הקיבוץ (החלטות מתאריכים 6.7.2004; 1.12.2004; 21.6.2007). חובה זו אף קבועה בסעיף 3(א) לתקנות הערבות ההדדית, וקודמת להליך שיוך דירות החברים. בטרם קבלת ההחלטה על שיוך דירות היו לקיבוץ חובות בסדר גודל של כ- 220 ,000,000 ₪ והוא היה ב גרעון אקטוארי גבוה. מחוות דעת אקטוארית שנערכה לקיבוץ בסוף שנת 2016 עולה כי הגרעון האקטוארי של הקיבוץ עמד על כ- 25 מיליון ₪ (סך ההתחייבויות של הקיבוץ הסתכמו ב- 73,795,000 ₪ והנכסים הצבורים הוערכו בסכום של 47,388,000 ₪). במשך השנים, השקיע הקיבוץ משאבים, והפחית את הגרעון אשר נכון ליום זה עומד על כ-10 מיליון ₪. הקטנת הגרעון משרתת את הביטחון הסוציאלי של החברים המבוגרים בקיבוץ, והינו תנאי בלעדיו אין לשיוך הדירות. עוד, נכונים לקיבוץ אתגרים כלכליים עתידיים אשר מקשים על סגירות חובותיו. אל לבית המשפט להתערב כמומחה אקטוארי או לנהל בעצמו את הקיבוץ, ולחייב את הקיבוץ בביצוע השיוך למרות הגרעון ו/או החלטות הקיבוץ .
65. עוד, יש לדחות את טענת התובעים כי הקיבוץ עושה עושר על חשבונם. עד להשלמת הליך השיוך הקנייני נתונות דירות החברים לקניין הקיבוץ ולקיבוץ זכות לעשות בהן שימוש בהתאם לשיקול דעתו. זאת ועוד, ללא מקורות הכנסה אלו, לא י וכל הקיבוץ לדאוג לחבריו שבגיל פרישה – כפי שדאג לצרכי מורישי התובעים - וממילא לא יוכל לקדם את הליך שיוך הדירות. בהקשר זה מזכיר הקיבוץ כי הוריהם של התובעים 3-11 שהו בבית הורים סיעודי של הקיבוץ, תוך שהקיבוץ דאג לכל מחסורם. טענותיהם של התובעים כיום, לאחר שמורישיהם הלכו לבית עולמם, חסרת תום לב ואופורטוניסטית.
66. לא ניתן להבטיח כי הליך השיוך הקנייני יתבצע. למעשה מבקשים התובעים כי בית המשפט ייצור מסלול שיוך חדש ונוסף, בלא שיידרשו התובעים לחתום על הסכם חכירה מול רשות מקרקעי ישראל. קבלת התביעה תיצור כאוס משפטי, אם מסיבה כלשהי השיוך הקנייני לא יצא לפועל.
67. התובעים לא הוכיחו את מעמדם כיורשי הוריהם. מטעם התובעים הוגש תצהירו של מר יוחאי בטשא בלבד. יתר התובעים לא הגישו תצהירי ם, ולא הוכיחו זכותם על פי דין בדירות המנוחים. זאת ועוד, לא די בצו הירושה שצורף לתצהיר מר יוחאי בטשא, שכן עולה ממנו כי מר יוחאי בטשא ירש כשליש מהעיזבון בלבד.
עד כאן טענות הצדדים בסיכומיהם .
ה – דיון בטענות סף
68. בטרם אדון בפלוגתאות הנגזרות מטענות הצדדים, מצאתי להקדים דיון בשתי טענות סף.
ה.1 – הרחבת חזית
69. בכתב התביעה המתוקן טענו התובעים כי העילה לסעדים הנתבעים הנה ביצוע מקורב של ההחלטה המפורטת (בדבר השיוך הקנייני) . ההחלטות בדבר הליך השיוך החוזי והקפאתו אינו מוזכאות בכתב התביעה המתוקן, וממילא אין לומר כי ה ן חלק מעילת התביעה. עוד נטען בכתב התביעה המתוקן כי הקיבוץ הפר את ההחלטה המפורטת בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בזכויותיו מכוח סעיף 14 להחלטה המפורטת, כי מדובר בהפרה יעילה מצד הקיבוץ, המשלשל לכיסו את דמי השכירות בגין דירות מורישי התובעים, כי התנהלות הקיבוץ מדגימה ניצול לרעה של כוח הרוב וקיפוח המיעוט וכן פגמים במנגנון האיזון במעבר בין החלטות רשות מקרקעי ישראל. עיקר סיכומי התובעים, לעומת זאת, עוסקים בהחלטה בדבר שיוך חוזי ופגמים נטענים בהקפאתה.
70. לאחר שהקיבוץ טען בסיכומיו כי טענות הקיבוץ בעניין השיוך החוזי מהוות הרחבת חזית, השיבו התובעים בסיכומי התשובה מטעמם כי טענותיהם בעניין זה אינן עולות כדי הרחבת חזית , שכן "הסוגייה הניצבת במוקד תביעה זו אינה מדוע טרם הושלם הליך השיוך הקנייני בקיבוץ. הסוגיה העומדת לדיון היא האם פועל הקיבוץ כדין, עת הוא שולל ומתעלם מזכויות היורשים בתקופת הביניים, עד להשלמת השיוך הקנייני." (סעיף 4 לסיכומי התשובה). עוד טענו התובעים כי גם אם טענו בכתב תביעתם ל"הסדר ביניים" ללא שימוש במילים "שיוך חוזי", מדובר "באותה גברת" (סעיף 8 לסיכומי התשובה) – הענקת זכויות שימוש וחזקה בדירות המנוחים ליורשים עד להשלמת הליך השיוך הקנייני. משכך, לא זו בלבד שלא מדובר בשינוי חזית אלא בשאלה העומדת במרכז תביעה זו (סעיף 12 לסיכומי התשובה) .
71. איני מקבלת את טענת התובעים.
עילת התובענה היא מכלול העובדות המולידות את זכות התובע לקבלת הסעד הנתבע (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, אמינון הוצאה לאור, מה' שביעית (1995), בעמ' 133; תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי")). לעניין זה ראו גם פסק הדין בע"א 8438/09 ‏ רובאב חברה לנכסים בע"מ נ' אחים דוניץ בע"מ, פ''ד סה(2) 635:
"מועד לידתה של עילת התובענה לצורך מירוץ ההתיישנות, הוא המועד שבו מתגבשות העובדות המהותיות המזכות את התובע בקיום החיוב כלפיו על ידי הנתבע. במילים אחרות, מירוץ תקופת ההתיישנות מתחיל ביום שבו אילו היה מגיש התובע את תביעתו לבית המשפט והיה מוכיח את כל העובדות המהותיות - היה זוכה בפסק דין (וראו פסק דיני ברע"א 901/07 מדינת ישראל - הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל (19.9.2010), סעיף 44 והאסמכתאות שם."
72. משלא טענו התובעים בכתב תביעתם המתוקן טענות (עובדתיות) בעניין ההחלטות בדבר הליך שיוך חוזי או הקפאתו, אין לומר כי הטענות בעניין זה מהוות חלק מעילת התביעה. הטענה כי מדובר ב"אותה גברת בשינוי אדרת" טוב היה לו לא נטענה. תובע אינו רשאי להסתפק בטענה כללית וסתמית בדבר זכאותו לסעד בתקופת הביניים, תוך ציפיה כי הנתבע יבור מבין כלל הטענות האפשריות באיזו עילה יבחר התובע למקד טענותיו. התנהלות כאמור אינה מתיישבת עם תקנות סדר הדין האזרחי, כמו גם עם ההגינות הדיונית ותום הלב להם מחוייבים הצדדים. הסעד הנתבע אמנם זהה, אולם העילה לאותה סעד, כנטען בסיכומי התובעים (החלטה בדבר שיוך חוזי ופגמים בהחלטה בדבר הקפאתה), שונה מזו המתוארת בכתב התביעה (ביצעו מקורב של ההחלטה בדבר שיוך קנייני).
משכך, אני קובעת כי הטענות בעניין ההחלטה בדבר שיוך חוזי והפגמים בהחלטה בדבר הקפאתה עולות כדי הרחבת חזית.
ה.2 – סמכות עניינית
73. לא זו בלבד שהטענות בעניין החלטת האסיפה הכללית בדבר שיוך חוזי וההחלטה בדבר הקפאתה נטענו תוך הרחבת חוזית, הן נטענו אף תוך חריגה מסמכותו העניינית של בית משפט זה.
אכן, טענות לפגם בהחלטת אסיפה כללית של אגודה שיתופית, לרבות קיבוץ, הנן בגדר סמכותו העניינית השיורית של בית המשפט המחוזי, משלא מדובר בעניין מהעניינים המנויים בסעיף 51 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. לעניין אופן הפעלת הביקורת על החלטות מוסדות הקיבוץ, ראו פסק הדין ב ע"א 8398/00‏ כץ נ' קיבוץ עין צורים, פ''ד נו(6) 602:
"על הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטותיהן של רשויות הקיבוץ, והחלטה בדבר הוצאתו של חבר מתוכו בכללן, אומרת פרופ' ס' אוטולנגי דברים המשקפים את עיקר היבטיה של אותה ביקורת:
'הביקורת השיפוטית על החלטות האסיפה הכללית היא בת מספר פנים: הפן המהותי, הפן הפרוצדורלי, והפן הנורמטיבי.
... מבחינת הפן המהותי יש לבדוק, אם ההחלטה התקבלה בהתאם לפקודה [פקודת האגודות השיתופיות – ט' ש' כ'], לתקנותיה ולתקנון האגודה ...
הפן הפרוצדורלי מתמקד בהליך קבלת ההחלטה. כאן יש לבדוק, למשל, האם היה הנושא על סדר היום; האם קיבל החבר הזמנה לדיון, בפרט כשמדובר באסיפה שנועדה לקבלת החלטה בדבר הוצאתו מחברות באגודה; האם ההצבעה נעשתה בדרך הנכונה; האם הייתה הקפדה על הקוורום, בהתאם לנושא ההחלטה;...
הפן הנורמטיבי מתייחס לסבירות ההחלטה מבחינת תוכנה: האם ההחלטה סבירה; והאם ההחלטה התקבלה בתום-לב ובדרך מקובלת לפי קנה מידה אובייקטיבי. בדיקת סבירות ההחלטה מבוססת על השימוש בעקרון תום-הלב, ובעקרון תקנת הציבור, יותר מאשר על עקרון הסבירות של המשפט המינהלי...
היבט אחר של הפן הנורמטיבי הוא פסלותם של שיקולים זרים'
(ס' אוטולנגי אגודות שיתופיות – דין ונוהל (כרך א), בעמ' 333-330; ההדגשות שלי – ט' ש' כ').
לסוגיית הפעלת הביקורת השיפוטית על החלטות של קיבוצים נדרשו בעיקר בתי-המשפט המחוזיים, בשורה ארוכה של פסקי-דין. כך נקבע כי בית-המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת האספה הכללית, שהיא אורגן של אגודה שיתופית, אלא הביקורת על ההחלטה דומה בהיקפה ובעילותיה לזו המקובלת במשפט המינהלי (סגן הנשיא ד"ר ד' ביין בת"א (חי') 1248/99 יגאלי נ' קיבוץ עברון). כך נקבע כי החלטות האספה הכללית של קיבוץ צריכות להתקבל בהתאם לחוק ולתקנון הקיבוץ, והן כפופות לקריטריונים של סבירות והגינות. על האספה הכללית לעשות שימוש בזכויותיה ובסמכויותיה על-פי התקנון בדרך המקובלת ובתום-לב. המבחן לבחון בו אם פעלה האספה הכללית בדרך המקובלת ובתום-לב, לעניין הפעלת סמכותה להוצאת חבר מן הקיבוץ, הוא מבחן אובייקטיבי. יש להכריע בכל מקרה על-פי נסיבותיו המיוחדות תוך התחשבות באופי היחסים המיוחדים שבין החבר לקיבוצו ובחומרת הסנקציה הקשה של הוצאת החבר מן הקיבוץ (השופט ת' אור בת"א (נצ') 972/85 הרבסט נ' קיבוץ גניגר, בעמ' 369). על-אף חומרת הסנקציה של הוצאת חבר מקיבוצו נקבע כי "אין בית המשפט יכול לשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של האסיפה הכללית, וכל עוד ולא הוכחה הפרה של ממש להוראות החוק או התקנון, וכל עוד הקיבוץ נוהג בתום לב ובדרך המקובלת, בית המשפט לא יתערב בשיקולי האסיפה הכללית ולא ישנה את החלטה" (השופט ה' חטיב בבש"א (נצ') 962/99 סטוליאר נ' קיבוץ מסדה. ראו גם השופט ד"ר ד' ביין בה"פ (חי') 1232/91 עפיף נ' נמליט). עוד נקבע, כי "בית המשפט איננו אמור להתערב בהחלטות הפנימיות של הקיבוץ ולקבל החלטות במקומו" (השופטת ר' אור בת"א (י-ם) 2188/00 שיק נ' קיבוץ קלי"ה), וכי "בית משפט רשאי להתערב בהחלטות מוסדות הקיבוץ רק שעה שהן עומדות בניגוד לתקנון הקיבוץ, עקרונות הצדק הטבעי, עקרונות סבירות ותום הלב, כללי שוויון ועקרון כבוד האדם" (השופטת נ' דנון בת"א (נצ') 622/98 חן נ' קיבוץ תל קציר אגודה חקלאית להתיישבות שיתופית בע"מ). במקרה אחר קבע בית-המשפט כי "בהתאגדות, כגון הקיבוץ, שמטרותיה הן מעבר למתן מענה כלכלי לחברים, אין לכפות על הצדדים המשך קיומם של יחסים שאינם רצויים על אחד מהם... בשל אופיו של קיבוץ... הקיבוץ הוא ביתם של כל החברים וזכותם לבחור עם מי יחלקו את ביתם" (השופטת ר' אבידע בבש"א (ב"ש) 5016/99 הילר נ' קיבוץ כרמים)".
74. לבית משפט זה אמנם סמכות נגררת להכריע בשאלת חוקיות ההחלטה בגררה, כאמור בסעיף 76 לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984. דא עקא, על מנת שתקום לבית משפט סמכות עניינית לדון בטענה בגררה נדרש כי העניין הראשי ימצא בגדר סמכויות העניינית של בית המשפט וכי ההכרעה בגררה נדרשת לצורך בירור העניין הראשי בפני בית המשפט (ראו גם: יצחק זמיר, הסמכות המנהלית, כרך ג' - הביקורת השיפוטית: כללי הסף (2014), ע' 1701-1702); ראו גם דבריה של השופטת (כתוארה אז) נאור בע"א 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497, 517 ).
לעניין זה ראו דברי בית המשפט בת"א (ק"ש) 250/05 ‏ קיבוץ מרום גולן נ' נצח גולי (13.6.2011)
"המדובר בתביעה כספית ובתביעה לפינוי ולפיכך הינה בסמכותו העניינית של בית משפט זה. יחד עם זאת, הסמכות לדון בטענה כאילו החלטת האסיפה הכללית להוצאת חבר מחברות, לא נתקבלה כדין, או נבעה ממניעים זרים וכיוב', אינה בסמכות בית משפט זה. .... הנתבע לא עתר עד היום בתביעה לסעד הצהרתי בנידון לבית המשפט המחוזי, לא ערער על ההחלטה בפני מוסדות התנועה הקיבוצית (בהתאם לקבוע בסעיף 79 לתקנון) ואף לא ערער בפני הרשות המוסמכת של הקיבוץ (בהתאם לסעיף 111 לתקנון). הנתבע אף לא פנה בעניין לרשם האגודות השיתופיות. לאור האמור ומשהעניין אינו בסמכות בית משפט זה והנתבע אף לא עתר בפני הערכאה המוסמכת, יש לבדוק את התביעה לפינוי לאור ההחלטה התקפה להוצאת הנתבע מחברותו בקיבוץ".
75. מבחן זה אינו מתקיים מקום בו הטענה לפגמים בהחלטה בדבר הקפאת ההחלטה בדבר שיוך חוזי ו/או טענה בדבר מחדל הקיבוץ לפעול בהתאם להחלטה לשיוך חוזי מהוות את עילת התביעה – כבענייננו.
76. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בענייננו, בשים לב לכך שגם לו בוטלה ההחלטה בדבר הקפאת הליך השיוך החוזי – לא היה בכך בהכרח לקבלת הסעד הנתבע, בוודאי לא באופן מידי, שכן השיוך החוזי מותנה בחתימת הצדדים על הסכם שיוך חוזי (סעיף 9 להצעת ההחלטה) וכפוף לקיום בית האב את כל התנאים הקבועים בהחלטה המפורטת (סעיף 13 להחלטה). עוד נקבע לעניין היורשים כי "יהיו חייבים לסיים את הליך השיוך החוזי בתוך שנה ממועד פטירת החבר הזכאי. לא עשו כן בתוך הזמן האמור, תפקענה זכויותיהם על פי החלטה זו ו/או על פי כל החלטה אחרת שתבוא במקומה והם לא יהיו זכאים לזכויות החבר המוריש כמוגדר בהחלטה זו" (סעיף 40 להחלטה).
משכך, הטענות בעניין השיוך החוזי לוקות בהיעדר סמכות עניינית.
ומכאן לדיון בטענות הצדדים בסיכומיהם.
ו. – דיון והכרעה
ו.1 – הפלוגתאות הטעונות הכרעה
77. אין מחלוקת כי לתובעים או למורישיהם אין ולא היו זכו יות קנייניות בדירות וכי עד היום לא הוקנו זכויות קנייניות או חוזיות בדירות למי מחברי הקיבוץ. העילות הנטענות לסעד המבוקש בדמות חזקה ושימוש בדירות מורישיהם הן שתיים:
א. לתובעים זכות חזקה ושימוש בדירות מורישיהם מתוקף זכותם הקניינית העתידית, אשר תקום עם השלמת הליך השיוך הקנייני בהתאם להחלטה 979;
ב. זכות החזקה והשימוש קמה לתובעים גם מתוקף החלטת הקיבוץ לבצע שיוך חוזי בתקופת הביניים, עד להשלמת הרישום הקנייני.
78. אשר להחלטה בדבר ביצוע הליך השיוך החוזי טוענים התובעים כדלקמן:
א. אין מניעה לבצע הליך שיוך חוזי;
ב. קיבוצים רבים השלימו הליך של שיוך חוזי;
ג. הקפאת הליך השיוך החוזי בטלה שכן התקבלה בהיעדר סמכות;
ד. הקפאת הליך השיוך החוזי בטלה שכן לא התקבלה בהתאם להוראות ההצעת ההחלטה (רוב מיוח ס, סעיף 46 להצעת ההחלטה).
79. עוד טוענים התובעים כי החלטות הקיבוץ מוטות בשל אינטרסים כלכליים באופן העולה כדי עושק המיעוט, כי הן לוקות בעשיית עושר ולא במשפט ובחוסר תום לב.
אדון בטענות אלה כסדרן.
ו.2 - אין בהחלטת השיוך (הקנייני) כדי להקנות זכויות קנייניות
80. דומה כי אין חולק כי לתובעים אין זכויות קנייניות בדירות מורישיהם וכי זכות כאמור תקום, ככל שתקום, עם השלמת ה ליך השיוך הקנייני של הדירות, חתימה עם הסכם חכירה עם רשות מקרקעי ישראל ורישום זכות החכירה שלהם בפנקס הזכויות – באשר רק עם רישום הזכויות בפנקס המקרקעין קמה זכות קניינית (סעיף 7 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969) . הסביר זאת השופט ג' ויתקון במאמרו, דיני מקרקעי ישראל (חלק שני) (מהדורה רביעית) תש"ע, 1204, בעמ' 1211 -
"בהחלטת השיוך אין כדי להקנות לחברים זכויות בפועל או להוות התחייבות בלתי מותנית להקניית זכויות כלשהן באשר החלטת השיוך כשלעצמה, לא שינתה את זכויות החברים  בדירותיהם.
החלטת  האסיפה הכללית  היא החלטה עקרונית המשריינת זכות עתידית למי שהיה חבר קיבוץ ב'יום הקובע' וליורשים של חבר הקיבוץ. מימוש ההחלטה כרוך בקבלת הסכמות של צדדים שלישים רשם האגודות השיתופית, מינהל מקרקעי ישראל, ועדות תכנון ובניה וגורמים נוספים."
81. אף בית המשפט העליון קבע לא אחת כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל (751 ו- 979), כמו גם החלטת האסיפה הכללית בדבר ביצוע הליך שיוך דיות, אינן מקנות לחברי הקיבוץ זכויות קנייניות בדירות המגורים . כך נקבע בע"א 5747/08 זהבה רתם נ' קיבוץ שדות ים ( 27.10.2010):
"... החלטה 751, כמו גם החלטות המינהל האחרות, אין בהן כשלעצמן להקנות זכויות קנייניות, אלא מדובר במתווה לעריכת שינויים במבנה הארגוני ובהקצאת קרקע בקיבוצים. יודגש, כי בפתח החלטה 751 נקבע כי תקנון הקיבוץ הרלבנטי ישונה כמתחייב, וכי החלטה בדבר שינוי התקנון תתקבל על ידי האסיפה הכללית (כך גם מורה החלטה 979 - המאוחרת יותר - בדבר סיווג הקיבוץ כ'קיבוץ מתחדש'). ...."
82. אכן, בפסיקת בתי המשפט נקבע לא אחת כי אין מקום להכיר בקיומה של זכות קניינית קודם להשלמת הליך השיוך, בהתאם למתווה שנקבע בהחלטת השיוך וקבלת כלל האישורים הנדרשים מצדדי ג', לרבות רשות מקרקעי ישראל. עוד נקבע כי אין בכך שאסיפת הקיבוץ קיבלה החלטה בדבר שיוך הדירות בכדי להקנות לחבריו זכות לנהוג בהן מנהג בעלים. כך, בין השאר, נקבע בה"פ (חי') 108/07 עזבון המנוחה צפורה זמירי ז"ל נ' קיבוץ רמת השופט ( 24.3.2008):
"... בשלב הנוכחי, מכיוון שהליכי השיוך טרם הבשילו, לא ניתן להורות לקיבוץ לאפשר לתובעים, שאינם מתגוררים ועובדים בקיבוץ, לנהוג בנכס המיועד להם מנהג בעלים. בשלב העכשווי, הנכס שישויך בעתיד לתובעים הוא נכס בבעלות הקיבוץ, ומי שזכאי לנהוג בו מנהג בעלים הוא הקיבוץ ..."
בפסק הדין שניתן בת"א (נצ') 104/10 זיוה לוי נ' קיבוץ נאות מרדכי – אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ (31.8.2010), אף ציינה כב' השופטת נ' מוניץ במפורש כי זכותם של יורשי החברים, קודם לסיום הליך השיוך, הינה לכל היותר זכות אובליגטורית, לעשיית עסקה במקרקעין לעתיד לבוא:
"הדברים האמורים מלמדים על כך כי אין בידי התובעים אלא זכות עתידית לרישום הדירה על שמם, לאחר שיסתיימו כל ההליכים ויבשילו כל התנאים אשר נקבעו על פי החלטות הקיבוץ, המנהל, והתקנון. כל אלה ה ם חלק מתנאי הבשלתה של הזכות המעין קנינית - שהינה התחייבות לעשיית עסקה במקרקעין, לזכות קנינית רשומה על שם בעליה."
83. כך נקבע באופן מפורש גם ביחס לזכויות יורשים. כמו לחברי הקיבוץ גם ליורשיהם לא קמה זכות קניינית בדירות עד להשלמת הליך השיוך. לעניין זה יפים הדברים שנכתבו בה"פ (עפ') 25064-02-12 אופיר גור נ' קיבוץ בית קשת (23.3.2012) :
"למבקש לא מוענקות זכויות קנייניות בדירת אביו המנוח, ואף לא זכויות חזקה בלעדיות בדירה, ואין בהליכי שיוך הדירות על מנת להעניק לו מעמד בתקופת הביניים בטרם הסתיים הליך השיוך ...
... דירות המגורים בקיבוץ הן רכוש הקיבוץ באופן בלעדי, מכוח הסכם חכירה לדורות שנכרת בין הקיבוץ לבין המינהל ביום 11.07.02 (נספח 1 לתגובה), כך שלחברי הקיבוץ אין כל זכויות בהן, למעט זכות שימוש בדירות לצרכי מגורים. עת שחודל החבר מלהתגורר בדירה, מכל סיבה שהיא (לרבות פטירה), פוקעת באופן אוטומטי רשות השימוש שהוענקה לו והדירה חוזרת לרשות הקיבוץ או למי שהוא יורה."
(לעניין זה ראו גם: פסק הדין ב ת.א. (חי') 819/06 זהבה רתם נ' קיבוץ שדות ים ואח' (1.5.2008); ה"פ (חי') 8946-01-12 עמירה יהלום נ' קיבוץ שדות ים (30.1.2012); ה"פ (מחוזי – נצרת) 26058-07-15 בית קשת – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' עידו נתן (16.6.2019) (ערעור על פסק הדין תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון, ע"א 7551/19)
84. זהו, אם כן, הכלל. החלת הכלל כפופה כמובן לתוכנה של החלטת השיוך שהתקבלה במקרה המסוים הנדון. משכך, יש לבחון האם בהוראות החלטת השיוך שנדונה באסיפה הכללית שהתקיימה ביום 18.6.2006 והוחלט לאשרה בהצבעה שהתקיימה בימים 22-23.6.2006 ו/או בהחלטה המפורטת שאושרה על-ידי האסיפה הכללית בישיבתה מיום 2.11.2007 נכללו הוראות המצדיקות חריגה מהכלל שהותווה לעיל.
ו.2 - החלטות הקיבוץ: החלטת השיוך וההחלטה המפורטת
85. מעיון בהחלטת השיוך ובהחלטה המפורטת עולה כי הן שוללות במפורש קיומן של זכויות מסוג בעלות ו/או חזקה ושימוש בדירות, קודם לסיום הליך השיוך הקנייני. כך עולה, בין השאר, מהוראות סעיף 2 ל"הסדר המפורט ותקופת הביניים" בהחלטת השיוך (נספח 8 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7):
"למען הסר ספק, לא תהיינה לחבר קיבוץ ו/או לכל אדם אחר זכויות כלשהן מכוח החלטה זו מבלי שהקיבוץ יאשר הסדר מפורט באסיפה כללית של הקיבוץ, באמצעות הצבעה בקלפי, ובכפוף להשלמת מהלך רישום הדירות. בהקשר זה מובהר בפרט כי ליורשיו של חבר שנפטר ו/או חבר שהפסיק להתגורר בדירתו עקב מצב סיעודי טרם השלמת מהלך שיוך הדירות, לא תהא כל זכות חזקה או זכות אחרת בדירה ששימשה את החבר...
עוד יובהר כי אין בקבלת החלטה זו בכדי לפגוע בהחלטות הקיבוץ בדבר המשך שימוש בלעדי של הקיבוץ בדירתו של חבר שנפטר חו"ח ... בטרם הושלם מהלך רישום הדירות."
או סעיף 6 להחלטת השיוך:
"כל זכויות החבר ו/או כל אדם אחר הזכאי לזכויות מכח החלטה זו תהיינה אך ורק בדרך של חתימת חוזה חכירה אישי לגבי המגרש ודירת המגורים של החבר ... למען הסר ספק יובהר, כי לחבר ו/או ליורשיו .. לא תהיה זכות לקבלת פיצוי ו/או שיפוי ו/או תמורה כספית במקרה ומהלך רישום הדירות לא יושלם בהתאם להחלטות הקיבוץ ו/או עקב גורמים אשר אינם תלויים בקיבוץ".
או סעיף 8 להחלטת השיוך:
"אין בזכויות מכוח החלטה זו לשנות ו/או להוסיף ו/או לגרוע מחובות וזכויות החבר והקיבוץ האחד כלפי משנהו, לרבות זכויות במקרקעי הקיבוץ, עד להשלמת מהלך רישום הדירות. כמו כן, איןבהחלטה זו כשלעצמה כדי לשנות תקננות, אורחות חיים כלליים או החלטות אחרות של הקיבוץ, לרבות במקרה של פטירה חו"ח (הכל בלי שהדבר יפגע בזכויות היורשים, ככל שיהיו להם כאלו, על פי ההסדר המפורט שיאומץ לבסוף, אם יאומץ".
86. כך עולה גם מהוראות ההחלטה המפורטת שאושרה בהצבעת החברים ביום 2.11.2007 (נוסח ההחלטה צורף כנספח 10 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7). לעניין זה ראו, בין השאר, פסקה שנייה לסעיף 2 להחלטה, המונה את עקרונות היסוד:
"מובהר בזה כי החלטה זו אינה מבססת כשלעצמה כל זיקה בין חבר הקיבוץ לדירתו, מעבר לנוהג הקיים בטרם החלטה זו, וזאת עד לסיומו של ההליך ורישום הדירה על שמו."
כך אף עולה מפירוט הפעולות שבצע הקיבוץ עד כה ואלה שנותרו לביצוע (סעיף 3 להחלטה), סעיף 9 להחלטה הקובע כי זכויות החברים עד להשלמת הליך השיוך הנן זכויות אישיות שאינן ניתנו להעברה למעט ליורשים, או הוראות סעיף 14 להחלטה המפורטת הקובעות הוראות מפורשות ביחס ליורשים :
"14.1. דירת חבר קיבוץ יחיד שנפטר (להלן: 'החבר המנוח') הינה רכושו של הקיבוץ, עד למועד שיוך הדירה בפועל על דרך חתימת הסכם חכירה מול מינהל מקרקעי ישראל.
..
14.3. עם פינויה, תעבור דירת החבר המנוח לחזקת הקיבוץ לכל דבר ועניין. הקיבוץ יהיה רשאי להעביר לדירה זו חבר או תושב ולהעמיד דירה זו לשימוש מי מהם. "
כך עולה גם מהוראות סעיף 24 להחלטה המפורטת, המעגנות את זכות ההורשה בדירה – עם תום הליך השיוך (הקנייני) ולאחר חתימת הסכם חכירה עם רשות מקרקעי ישראל.
87. נוכח הוראות מפורשות אלה, הן בהחלטת השיוך והן בהחלטה המפורטת, אני מקבלת את טענת הקיבוץ כי עד להשלמת הליך השיוך הקנייני – מוקנית הזכות הקניינית בדירות בידי הקיבוץ. משמדובר בהוראות שהוטמעו באופן עקבי בהחלטת השיוך כמו גם בהחלטה המפורטת אני אף דוחה את הטענה כי זכויותיהם הקנייניות של התובעים נפגעו בשל ניצול כוחם של רוב חברי הקיבוץ החדשים (אשר התקבלו לחברות לאחרונה), על פני המיעוט - ותיקי הקיבוץ.
ו.3 - הקיבוץ אינו עומד בתנאים להשלמת הליך השיוך הקנייני
88. הגם שטענות בעניין זה נזנחו בסיכומי התובעים, אציין כי מהראיות שהובאו בפניי עולה כי הקיבוץ השקיע משאבים רבים, כספיים ואחרים, בקידום הליך השיוך הקנייני. אכן, תקנה 3 לתקנות הערבות ההדדית, קובעת כתנאי להשלמת הליך השיוך כי הקיבוץ ידאג לצרכי חבריו שבגיל הפרישה וייוחדו מקורות כספיים לצורך כך. בעניינו, דומה כי הקיבוץ טרם עומד בתנאי התקנה נוכח חובותיו. אכן, אין חולק כי חובות הקיבוץ היו רבים, וכי הקיבוץ נאלץ לצמצמם בטרם יוכל להשלים את הליך השיוך. הסביר את הדברים בעדותו מר אייל סהר, באופן המקובל עליי:
"הקיבוץ היה חייב לבנקים 220 מיליון ₪. היינו על סף קריסה כלכלית. הגענו להסדר חובות עם הבנקים , במסגרתו, פעם אחת השבנו למנהל 830 דונם, להסכים לוותר על הקרקע, וחלק נוסף, הבנקים התעקשו לרשום כחוב נוסף שצריך להחזיר מהשוטף, ועד להחזר החוב, לא הסכימו לשחרר את השעבוד על הדירות. אם זכור לי נכון, סך החוב הנורמטיבי היה 16 מיליון ₪. הבנקים לא הסכימו למחוק חובות לקיבוץ אם לא ישיב קרקע למנהל. אני מדבר על הסדר הקיבוצים. התחלנו להחזיר חוב של 16 מיליון אחרי 2003, בפריסה מסוימת שהבנקים נתנו לנו. יתרת החוב נמחקה בהתאם להסדר. ב- 2003 לא הסכימו למחוק את השעבוד, השאירו אותו כדי שנפרע. כשהתחלנו לטפל בנושא של סגירת החוב, הסכימו למחוק את השעבוד . .. בשנת 2007-2008." (ע' 58, ש' 1-11)
וכן -
ת. ... בנוגע לחוב האקטוארי, כשהתחילו לרשום בספרי הקיבוץ , לפי הנחיית הרשם, את החוב האקטוארי הוא עמד על 24 מל"ש. כל שנה הוא קטן, גם בגלל שהקיבוץ , עסקים וקהילה, משלם מהשוטף, כמו פנסיה תקציבית, לחברים, את ההשלמה. ... בנוסף, מעת לעת, הקיבוץ גם מעביר סכומים לקרנות ייעודיות לדוגמא כגון קרן מילואים , קרן נאמנות וכו'. בסוף המטרה שהחבר לא יהיה תלוי בקיבוץ אלא יקבל את הכספים מאות ן קרנות חיצוניות, ללא קשר [ל]מצב הקיבוץ. למה אני אומר את זה, כי מנסים לצייר תמונה שהכל ורוד ויש לקיבוץ הרבה כסף. זה בראייה להיום. אנחנו [לא – ס.מ.] יודעים מה צופן העתיד. המדגה שלנו נסגר, דוכן הדגים נסגר, הרפת הולכת לספוג מכה קשה מאד, יש ותמ"ל על שטחי הקיבוץ, כלומר ייקחו שטחים שהיום אנחנו מעבדים, קיצוץ במכסות המים, ואני לא אפרט הכל. לכן אנחנו כדי להמשיך לשרוד ולהיות מסוגלים לסגור את החוב האקטוארי ולהיות מסוגלים להשיג מקורות כדי לסיים את הליך שיוך הדירות, שכולנו רוצים לסיים לא רק התובעים, צריכים להתנהל באופן שקול וזהיר." (ע' 63, ש' 1-14)
89. אשר על כן, אני מקבלת כי נכון להיום טרם בשלו התנאים להשלמת הליך השיוך הקנייני. עוד אני מקבלת כי הקיבוץ השקיע ומשקיע משאבים רבים עד מאד בקידום ההליך, באופן המעיד על כוונתו להשלימו ברגע שניתן יהיה לעשות כן. כך עולה מרצף ההחלטות שהתקבלו בנושא ומעידות על דיון וביצוע פעולות באופן רצוף. כך עולה מהמשאבים שהושקעו בהליכי התכנון, שמאות ועוד. כך עולה מעדותו של מר אייל סהר, אשר הייתה מהימנה עלי. אין ספק כי מדובר בהליך שיש בו לשנות אורחות חיים בקיבוץ . זהו הליך ארוך ומורכב, המחייב עמידה בתנאים רבים שנקבעו בהחלטות רשות מקרקעי ישראל ובדין. על מורכבותו של ההליך ניתן ללמוד גם מתגובת רשות מקרקעי ישראל לעתירה שהוגשה בבג"ץ 3835/15 התנועה הקיבוצית אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נגד רשות מקרקעי ישראל, לפיה עד אותו מועד כ-160 קיבוצים קיבלו החלטה על שיוך אשר אושרה בוועדת הפרוגרמות אולם רק מספר קטן של קיבוצים השליך הליך זה (סעיף 30 לתגובה, נספח ד' לחוות דעת מר שי גרוסמן). בכל מקרה, מידת ואופן קידומו של ההליך הנה בגדר הפררוגטיבה של הקיבוץ, ואל לבית המשפט להתערב בה.
90. עוד מקבלת אני את טענת הקיבוץ כי למרות המשאבים שהשקיע בהליך ורצונו כי יושלם, אין כל ערובה כי כך יהיה נוכח תלות הקיבוץ בצדדי ג', ובמיוחד החלטות רשות מקרקעי ישראל. עוד אני מקבלת כי עיגון זכויות משפטיות של חברי הקיבוץ במקרקעין בשלב זה – ולו זכויות אובליגטוריות בלבד - בטרם הושלם ההליך ובניגוד להחלטותיו, עלול ליצור תקלות משפטיות בהמשכם של דברים.
ו.4 – שיוך חוזי
91. בענייננו לא הסתפק הקיבוץ בהחלטת השיוך וההחלטה המפורטת – המתייחסות להליך השיוך הקנייני. במסגרת חוב רת ההסדרים לשנת 2012 (נספח 14 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7) הוצע לשקול, כשלב ביניים, ביצוע הליך שיוך דירות חוזי. כן הובאה הצעת החלטה לביצוע הליך שיוך חוזי לתקופה שתחילתה ביום הקובע, 23.6.2006, וסופה עם השלמת הליך השיוך הקנייני ורישום זכויות החכירה של חברי הקיבוץ בפנקס הזכויות. משמעות השיוך החוזי, כמפורט בסעיף 9 להצעת ההחלטה, "שהקיבוץ מעביר לבית האב הזכאי, ללא כל תמורה לקיבוץ, זכויות מסוימות בדירת המגורים שאותרה לבית האב לשיוך, על פי ובכפוף לעריכת הסכם בכתב שייחתם בין הקיבוץ לבין בית האב הזכאי". הצעת ההחלטה הוסיפה וקבעה את תנאי השיוך החוזי. ההצעה הובאה להצבעה בקלפי בימים 19-20.1.2012 ואושרה ברוב מיוחס של המצביעים, בהתאם להוראות סעיף 46.1 להחלטה (תוצאות ההצבעה צורפו כנספח 15 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7).
92. בהחלטת האסיפה הכללית מיום 13.8.2012 דווח מר אייל סהר על דחיית השיוך החוזי מיולי 2012 לינואר 2013 (נספח 16 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7). באסיפה כללית מיום 2.1.2013 אושרה הצעת החלטה בדבר הקפאת ה ליך השיוך החוזי. הצעת ההחלטה הועברה להחלטת החברים בקלפי (פרוטוקול האסיפה והמסמך שהובא להצבעה צורפו כנספח 18 לתצהירו של מר יוחאי בטשא, ת/7). הצעת ההחלטה אושרה בהצבעה שנערכה בימים 10-11.1.2013 (תוצאות ההצבעה בקלפי צורפו כנספח 19 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7; הסדר עיגון הזכויות צורף כנספח 20).
93. בהתאם להחלטת ההקפאה יוקפא ביצוע הליך השיוך החוזי בשלב זה ועד שתובהרנה משמעויותיו (סעיף 1 למסמך). עוד נקבע כי בשלב זה ייחתם הסכם המעגן את כלל ההסכמות הציבוריות שהתגבשו עד למועד זה בין הקיבוץ לבין בתי אב זכאי השיוך (סעיף 2 למסמך). כן נקבעה הוראת מעבר לפי יתאפשר ליורשי חברים לקבל לצורך מגורים בקיבוץ את דירת מורישם, כפוף לתשלום שכר דירה וחתימה על כתבי ויתור על-ידי שאר היורשים (סעיף 4 למסמך).
בסיכומיהם מיקדו התובעים טענותיהם בהחלטה זו. את טענות התובעים ניתן לסווג לטענות במישור המינהלי ולטענות במישור החוזי. אדון בהן כסדרן.
ו.5 - המישור החוזי
94. טוענים התובעים כי בהצבעה שנערכה בימים 19-20.1.2012 התקבלה ההצעה בדבר ביצוע שיוך חוזי ברוב של 95% מכלל המצביעים. החלטה זו לא בוטלה או הוקפאה, ומכל מקום לא בוטלה או הוקפאה כדין. משכך, חייב הקיבוץ לבצע הליך של שיוך חוזי, וככל שמסרב הקיבוץ לבצעו - על בית המשפט להורות כי לתובעים זכות עצמאית, היונקת חיותה מאותה התחייבות חוזית, לקבל חזקה בדירות מורישיהם ולחלופין בדמי השכירות המתקבלים מהשכרתן.
איני מקבלת טענה זו.
95. אכן, בהחלטת השיוך, שהתקבלה בהצבעת רוב חברי הקיבוץ בימים 19-20.1.2012, הוחלט על ביצוע הליך שיוך חוזי, בהתאם למתווה שהוצג להצבעה. במסגרת המתווה שאושר נקבע תנאי מתלה למימוש השיוך החוזי בדמות הסכמתם של צדדים שלישיים, ובכלל זה רשות מקרקעי ישראל. לעניין זה קבע סעיף 45 להסדר השיוך החוזי שהוצע ואושר:
"תלות בצדדים שלישיים – תנאים מתלים: האסיפה מודעת לכך כי אפשר שמימושה של תוכנית שיוך הדירות לפי החלטה זו, יתכן ותהא טעונה רכישת ו/או קבלת כל האישורים ו/או ההיתרים ו/או ההסכמות ו/או הגעה להסדרים עם צדדים שלישיים ורשויות המדינה, כגון: המנהל, רשם האגודות, משרד החקלאות, וועדת הפרוגראמות, בעלי שיעבודים, ועדות התכנון והבניה הרלוונטיות, רשויות המס המודד המחוזי וכו' (להלן: 'ההסכמות').
ההסכמות שלעיל יהוו תנאי מתלה בהסדר זה, והאמור בהסדר זה, אם לא יתקיים התנאי המתלה, לא יהווה עילה לתביעה כלשהי של חבר הקיבוץ ו/או יורשיו כנגד הקיבוץ.
במקרה שיתעוררו קשיים בהוצאתה של ההחלטה הנוכחית מהכוח אל הפועל - תשוב האסיפה ותדון בקשיים שיתעוררו, לרבות בצורך בשינוי ההחלטה, תוך מגמה לאפשר מימוש בפועל של תוכנית השיוך בקיבוץ".
96. בספרם דיני חוזים (מהדורה רביעית, 2019) הסבירו המלומדים שלו וצמח את מעמדו של חוזה על תנאי באופן הבא:
"שתי נקודות הזמן עיקריות בחייו של חוזה על תנאי. האחת – רגע כריתת החוזה; האחרת – רגע התקיימות התנאי. מרגע כריתתו של חוזה על תנאי מתלה ועד התרחשות התנאי יש לחוזה נפקות מלאה, אולם ההתחייבויות המעשיות הנובעות ממנו טרם נכנסו לכלל פעולה. אשר על כן, בתקופת הביניים בחוזה על תנאי מתלה, בין כריתת החוזה ובין התקיימות (או אי- התקיימות) התנאי המתלה, אי אפשר לתבוע את אכיפת החוזה או פיצויים בגין הפרתו ...
... עם התקיימות התנאי – או אי התקיימותו - נקבע גורל ההתחייבויות האופרטיביות של החוזה. כאשר מתקיים התנאי המתלה הופך החוזה מחוזה על תנאי לחוזה רגיל; ואילו אם התנאי המתלה אינו מתקיים החוזה מתבטל."
97. לעניין זה ראו גם פסק הדין בע"א 4445/10 ‏ ישיבה וכולל אבן חיים נ' חברת צמרות המושבה יזום והשקעות בע"מ (5.9.2012), סעיף 7 לפסק הדין:
"תנאי מתלה הוא תנאי המותנה בדרך כלל בהתקיימות אירוע עתידי, בלתי-ודאי שהוא חיצוני לחוזה ואינו מטיל חובה על מי מהצדדים. זאת להבדיל מתניה חוזית שהיא חיוב שאת ביצועו נוטל על עצמו אחד הצדדים לחוזה (ראו: ע"א 8561/03 חלקה 21 בגוש 6286 בע"מ נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד נט(3) 398, 405 (2004); ע"א 7398/00 נחמן גולדברג, עו"ד - כונס נכסים נ' ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בתל-אביב-יפו, פ"ד נז(6) 730, 743-742 (2003) (להלן: עניין גולדברג); גבריאלה שלו דיני חוזים 330-329 (מהדורה שניה, 2003) (להלן: שלו)). תנאי מתלה שלא התקיים מפקיע את החוזה מאליו כאמור בסעיף 29 ל חוק החוזים אשר צוטט לעיל, בלא שמוטלת בשל כך אחריות על מי מן הצדדים לחוזה כלפי רעהו. לעומת זאת, אי-קיום של תניה שאינה מסווגת כתנאי מתלה מהווה הפרת חוזה מצד מי שהתחייב לבצעה על כל הנובע מכך לפי הוראות החוזה והדין (ראו: דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ג' 46-45 (2003) (להלן: פרידמן וכהן); ע"א 2836/90 בצר נ' צילביץ, פ"ד מו(5) 184, 193-192 (1992)). השאלה אם מדובר בתנאי מתלה או בהתחייבות חוזית 'רגילה' של מי מהצדדים לחוזה, נבחנת בכל מקרה לגופו. על מנת שתנאי ייחשב כתנאי מתלה אין הכרח לתלות עליו 'שלט' מפורש המגדיר אותו ככזה בחוזה. המסקנה כי בפנינו תנאי מתלה יכול שתוסק מהתחקות אחר אומד דעת הצדדים כפי שהיא משתקפת מתוך תנאי החוזה במכלול ומן הנסיבות האופפות את כריתתו (ע"א 6018/03 אוליאר נ' מסא א.א. ייזום וניהול נכסים בע"מ, פסקאות 16-15 (21.1.2007) (להלן: עניין אוליאר); גבריאלה שלו דיני חוזים - החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 476-475 (2005); ע"א 464/81 מפעלי ברוך שמיר חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' הוך, פ"ד לז(3) 393, 399, 415 (1983); ע"א 4075/06 גליקמן נ' איזביצקי, פסקה 7 (18.2.2010) (להלן: עניין גליקמן); עניין גולדברג, עמ' 743; שלו, 336))."
98. אני מקבלת את טענת הקיבוץ כי השיוך החוזי לא הושלם בשל התנגדות רשות מקרקעי ישראל למהלך. נוכח התנגדות זו לא התקיים התנאי המתלה שנקבע במסגרת ההחלטה כתנאי לכניסתה לתוקף. מהראיות שהוצגו בפניי עולה כי רשות מקרקעי ישראל ביקשה למנוע מקיבוצים לבצע הליך שיוך חוזי, כעניין של מדיניות. כך עולה מהחלטת הנהלת הרשות מס' 3262 מיום 4.9.2012 (סעיף 67 לחוות דעת מר שי גרוסמן ונספח ב' לה):
"... בחודשים האחרונים הוגשו למנהל עשרות בקשות להיתר בניה בשטח המיועד למגורים בקיבוצים מתחדשים אשר טרם החלו ביישום מהלך של שיוך דירות בהתאם להחלטת מועצה 751 או 1155 . ..
נראה כי התנהלות זו של הקיבוצים המתחדשים נועדה לעקוף את תשלום התמורה שנקבעה בהחלטות המועצה כתנאי להקניית זכויות קנייניות במקרקעין שהוחכרו לקיבוץ ישירות לחברים ...
... שיוך חוזי כמתואר לעיל אינו תואם את מדיניות המועצה הנוכחית והוראות חוזה המשבצת/ חוזה חכירה לדורות. מצב זה מחייב בחינה מחודשת של התנהלות המינהל בכל הנוגע לטיפול בבקשות להיתר בניה להקמת יחידות מגורים חדשות בקיבוצים מתחדשים שלא בהתאם להחלטת מועצה 751 או 1155."
99. כך עולה מעדותו של מר איל סהר, לפיה נציג רשות מקרקעי ישראל מסר לו כי לו יושלם הליך השיוך החוזי בקיבוץ , הוא צפוי לסנקציות מצד רשות מקרקעי ישראל , שכן מהלך זה אינו מקובל על הרשות (ע' 61, ש' 24-26). כדבריו:
"ש. כלומר ההחלטה לעכב את השיוך החוזי ב- 8/12 ונוסח התקנון שהובא לאישור ב- 1/13 נבעו מפגישות שלך במנהל והחשש שהוא יטיל סנקציות?
ת. הייתה גם עמדה של התנועה הקיבוצית בנושא הזה, וגם לפי חוות דעת שקיבלנו מיועצים שלנו. יועצי משפטיים." (ע' 61, ש' 33-36)
100. הליך של שיוך חוזי לא הוסדר בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, ואינו מתיישב עם החלטות המועצה או עם הוראות הסכם המשבצת . ודוק: החלטה 979 קובעת הוראות המשנות שינוי מהותי של מדיניות הקרקע בכל הנוגע להחזרתה לרשות מקרקעי ישראל עם שינוי ייעוד (סעיף 10) או החזרת הקרקע לרשות עם פטירת החוכר (סעיף 9 להחלטה). משכך, עוגן ההסדר בהחלטת מועצה אשר אושרה על-ידי בית המשפט העליון. אף ביצוע שיוך חוזי מגלם סטייה מהמדיניות הקרקעית כפי שהותוותה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. לעניין זה ראו, בין השאר, סעיף 8 להחלטה 1 של מועצת מקרקעי ישראל, לפיה:
"חוכר של קרקע חקלאית לא יהיה רשאי להחכיר החכרת משנה קרקע חקלאית שנמסרה לו ....".
סטייה כאמור מחייבת עיגון בהחלטת מועצה. בענייננו, לא הצביעו התובעים על כל החלטת מועצה המאפשרת לקיבוץ לבצע הליך של שיוך חוזי בדירות המגורים לחבריו.
101. לעניין זה ראו גם חוות דעתו של מר שי גרוסמן (סעיפים 64-70) ותגובת רשות מקרקעי ישראל לעתירה שנדונה בבג"ץ 3835/15 התנועה הקיבוצית אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נגד רשות מקרקעי ישראל (נספח ד' לחוות הדעת), שם נכתב, בין השאר, כי:
"... עתירה זו אינה תוקפת החלטה של מועצת מקרקעי ישראל בטענות לפגיעה כזו או אחרת שנגרמת מכוחה אלא מבקשת ליצור מסלול שיוך נוסף שאין לצדו כל תשלום לרשות.
העותרת פנתה אל המשיבה בבקשה לבחון חלופות למסלול השיוך הקיים בהחלטות המועצה התקפות ... אחר בחינת הסוגיה, החליטה מועצת מקרקעי ישראל להיעתר לבקשת העותרת, וליצור מסלול נוסף על המסלול הקיים. זאת, באמצעות יצירת 'חלופת האגודה' ... בעיקר היא מקנה לאגודה השיתופית זכויות מהוונות במגרשי המגורים בקיבוץ אותן היא רשאית להקנות בחוזה חכירת משנה לחברי הקיבוץ לאחר תשלום לקופת הציבור עבור מקרקעין אלה.
..."
(ההדגשות במקור – ס.מ, סעיף 5 לתגובת רשות מקרקעי ישראל לעתירה, נספח ד' לחוות דעת מר שי גרוסמן).
וכן:
"לעמדת המשיבה, הקניית זכויות במגרשי המגורים על ידי הקיבוץ לחבריו מעבר לזכויות השימוש הבסיסיות שהוגדרו בחוזה החכירה, שלא על פי התנאים והכללים שנקבעו לשם כך בהחלטות המועצה, אינו מתיישב עם ההסדר הנורמטיבי אותו יצרה מועצת מקרקעי ישראל בעניין זה בהתאם להנחיותיו של בית המשפט הנכבד" (סעיף 93 לתגובת רשות מקרקעי ישראל לעתירה).
102. צודקים התובעים כי דברים אלה נאמרו ביחס להליך שיוך חוזי בנסיבות שונות מאלה המוסדרות בהחלטת הקיבוץ בדבר הליך שיוך חוזי. דא עקא, הסטייה מהמדיניות הקרקעית כפי שהותוותה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל משותפת לש ניהם. בשניהם לא הוסדר ההליך בהחלטה מפורשת של מועצת מקרקעי ישראל. השאלה אם מדובר בהסדר רצוי אם לאו, אם יש בו לפגוע בקופה הציבורית אם לאו – אינם עניין בו על בית משפט זה להכריע במסגרת תקיפה עקיפה של החלטת אסיפה כללית של הקיבוץ. נוכח עדותו של מר אייל סהר, חוות דעתו של מר שי גרוסמן, ובהיעדר ראיות לסתור – כגון זימון נציג של רשות מקרקעי ישראל למתן עדות בעניין מדיניותה בכל הנוגע לביצוע הליך שיוך חוזי בקיבוצים – אני מקבלת את טענת הקיבוץ כי טרם התממש התנאי המתלה הקבוע בסעיף 45 להחלטה בדבר שיוך חוזי.
103. אף איני סבורה כי יש בדוגמאות עליהן הצביעו התובעים בדבר קיבוצים אחרים בהם הושלם הליך השיוך החוזי בכדי להוכיח רשות מקרקעי ישראל שינתה טעמה או כי ניתן היה להשלים את ההליך בקיבוץ. על צד לזמן את הראיה הטובה ביותר שניתן לזמן בכדי להוכיח טענותיו. ראייה זו בענייננו הנה עדות נציג רשות מקרקעי ישראל באשר למדיניותו. משחדלו התובעים לעשות כן, איני מקבלת טענתם כי יש להסיק על מדיניות זו מאימוץ הסדרים של שיוך חוזי בקיבוצים אחרים, ככל וכך נעשה. זאת ועוד, לא הובהר אם ב קיבוצים בה בוצע הליך של שיוך חוזי ניתן אישור רשות מקרקעי ישראל למהלך, ואם בהיתר – באילו נסיבות, האם רשות מקרקעי ישראל נקטה סנקציות כנגד אותם קיבוצים ועוד.
104. מכל מקום, התובעים לא הוכיחו כי ה קיבוץ יכול היה לבצע את הליך השיוך החוזי, אולם נמנע מכך מסיבות פסולות. טענות התובעים בהקשר זה הן ספקולטיביות, ולא נתמכו בראיות כלשהן. בוודאי שאין בכך בלבד שהקיבוץ מרוויח מהותרת דמי השכירות המתקבלים בגין השכרת דירות מורישי התובעים בידיו בכדי להצביע על כוונה רעה או שיקולים זרים בהחלטתו להקפיא את ההחלטה בדבר שיוך חוזי. עמד על כך מר שי גרוסמן בעדותו:
"... ההקשר בכל מקום הוא שונה. אני עזרתי לגבש את התקנון הזה במנרה ... כי הוא חלק מקומפלקס מקבוצת הסכמים שלשמם הגעתי על ידי החטיבה להתישבות לקיבוץ מנרה, קיבוץ שהצעיר מבין חבריו בן 63, מספר חבריו הוא 50 ויחד עם כל התנועות המתיישבות התגבש הסדר כולל ההסדר החוזי בידיעת כל הגורמים, כולל קשר ישיר עם המנהל על התהליכים השונים המתבצעים, כשהמהלך המרכזי זה קליטה של 25 משפחות, לשטח שם אפשר היה לעשות שיוך קנייני והבטחה שאנו משלימים את תהליך השיוך לכו לם. זה בהחלט יוצא דופן". (ע' 44, ש' 1-11)
וכן:
"ש. אני רואה בתוך ההסדר שהוענקו זכויות או להתגורר בדירות של היורשים או לקבל דמי שכירות, המנהל ידע מהסעיף הזה הרי אמרת שהוא אישר את ההסדר.
ת. התהליך כולו, כל המהלכים היו בידיעת כל הרשויות, אני לא אומר כי המסמכים עברו את אישורם אבל הכוונה היתה לעשות את כל המהלכים באישור כל הרשויות כמו רשויות המס ורמ"י . .. גם קיבוץ מנרה כמו מורן הוא מהקיבוצים שמתייחסים אליהם קצת שונה בגלל תת אכלוס שלהם ועדיין יש קיבוצים שמקבלים החלטות לבצע העברת או הענקת זכויות כאלה ואחרות מתו החלטות פנימיות ותוך כדי לקיחת סיכונים שהם חושבים שהפעולה הזו תציל את הקיבוץ בשני המקרים האלה ". (ע' 44, ש' 12-20)
105. משלא ניתן אישור רשות מקרקעי ישראל לביצוע הליך שיוך חוזי בקיבוץ, ממילא לא נכנסו לתוקפ ן ההוראות הנוגעות לשי וך הדירות כאמור בחוברת ההסדרים. בנסיבות אלה מתייתר הצורך לדון בטענת התובעים באשר לשאלה האם ההחלטה על הקפאת הליך השיוך החוזי נתקבלה ברוב המתאים ובהתאם להוראות חוברת ההסדרים. למעלה מן הדרוש אדון גם בטענות אלה.
ו.6 – טענות מנהליות
106. טוענים התובעים כי הודעת גזבר הקיבוץ, מר אייל סהר, בישיבת האסיפה הכללית שנערכה ביום 13.8.2012, על דחיית השיוך החוזי מיולי 2012 לינואר 2013, התקבלה תוך חריגה מסמכות, שכן מר אייל סהר אינו יכול "לדווח" על דחיית ההחלטה, אלא יש צורך בהחלטה של האסיפה הכללית לעניין זה.
107. עוד טוענים התובעים כי ההחלטה על הקפאת השיוך החוזי אושרה בהצבעת רוב של 56.2% מבעלי זכות ההצבעה בלבד , בניגוד להוראות החלטת ההסדר לפיה שינוי ההחלטה מחייב החלט ה שתתקבל ברוב מיוחס (66.7%) מכלל בעלי ההצבעה בקיבוץ. וכך נקבע בסעיף 46.2 להחלטת השיוך החוזי:
"שינוי מהותי בכללי השיוך החוזי יוכל להתקבל בהצבעה בקלפי ברוב כאמור בסעיף 46.1 לעיל. שינוי שאינו מהותי יתקבל ברוב רגיל. שינוי מהותי לעניין זה, ייקבע על-ידי ועד ההנהלה של הקיבוץ."
108. איני מקבלת טענות אלה.
לעניין הפגם בדחיית מימוש השיוך החוזי מיולי 2012 לינואר 2013 על בסיס דיווח של מר אייל סהר מסתמכים התובעים על הוראה בחוברת ההסדרים (עמ' 4), שם נקבע כי "החל מיולי 2012 ההסדרים ייושמו בפועל ואם תידרש תקופה נוספת להתארגנות היא תובא לאישור האסיפה" (נספח 14 לתצהיר מר יוחאי בטשא). דא עקא, הוראה זו אינה מהווה חלק מהצעת ההחלטה בדבר שיוך חוזי שאושרה בהצבעת רוב חברי הקיבוץ (נספח 15 לתצהיר מר יוחאי בטשא), ולפיכך ממילא לא חלה עליה הוראת סעיף 46 להחלטה בדבר הרוב הנדרש לשינויה או ביטולה . כל שנקבע במסגרת ההחלטה בכל הנוגע למועד מימושה הוא כי:
"האסיפה הכללית מסמיכה את צוות שיוך הדירות ובסיוע היועצים המקצועיים השונים של האגודה, לקדם את כל המגעים והפעולות הנדרשים מול כל הגורמים השונים עמם ומולם יש לממש את שיוך הדירות החוזי ולהחליט על המועד להפעלתו לאחר התמלא כל התנאים המפורטים בהסדר זה." (סעיף 44 להחלטה)
109. זאת ועוד, מהראיות שהוצגו בפניי עולה כי הקיבוץ השקיע מאמצים ומשאבים ניכרים בקידום הליך השיוך, לרבות השיוך החוזי, כי הודעת מר אייל סהר על דחיית השיוך החוזי באה לאחר נסיונות לשכנע את הרשויות בהיתכנות המהלך, וכי ההחלטה בדבר הקפאת הליך השיוך החוזי כליל הובאה להצבעת החברים רק משלא אושר לקיבוץ לפעול כאמור .
110. לעניין זה העיד מר אייל סהר העיד, ועדותו מהימנה עליי, כי הליך השיוך החוזי לא הושלם שכן תנאיו לא התממשו התנאים המתלים שנקבעו בהחלטה (ע' 60, ש' 25-26; ע' 60 ש' 27-32), וכן:
"בגלל שהתנאים המתלים לא מולאו, וכנראה לא יכלו להתמלא, נאלצנו להודיע לחברים שיש עיכוב התהליך, לא אמרנו שלא עושים, זה מה שהיה ב-13 היה דיון. הקיבוץ לא סתם השקיע משאבים וזמן בשכנוע חברים והכנת מסמכים כדי לא לבצע את השיוך החוזי אם כל התנאים המתלים לא מתמלאים. לא סתם השקענו בזה זמן. הודגש שזה רק שלב בדרך לשיוך קנייני". (ע' 61, ש' 12-16)
ובהמשך:
"רמ"י התנגד, אנחנו לא הולכים ראש בראש מול רמ"י." (ע' 61, ש' 24-26).
וכן:
"ש. כלומר ההחלטה לעכב את השיוך החוזי ב- 8/12 ונוסח התקנון שהובא לאישור ב- 1/13 נבעו מפגישות שלך במנהל והחשש שהוא יטיל סנקציות?
ת. הייתה גם עמדה של התנועה הקיבוצית בנושא הזה, וגם לפי חוות דעת שקיבלנו מיועצים שלנו. יועצי משפטיים. " (ע' 61, ש' 33-36)
111. בהצבעה שנערכה בימים 10-11.1.2013 אמנם השתתפו 68 חברים בלבד. 61 מהם הצביעו בעד קבלת ההצעה (91%). בהתאם לדף סיכום ההצבעה מספר החברים במועד ההצבעה עמד על 121 חברים. כעולה מהאמור עד כה, אחוז המצביעים עמד על 56.2% מכלל חברי הקיבוץ (נספח 19 לתצהיר מר יוחאי בטשא, ת/7). משכך, טוענים התובעים, לא התקבלה ההחלטה כנדרש בסעיף 46.2 להחלטת השיוך החוזי (75% מהמצביעים ובתנאי שמספרם לא יפחד מ-66.7% מכלל בעלי זכות ההצבעה).
112. דא עקא, סעיף 46.2 להחלטת השיוך החוזי נקבע כי הכרזה על השינוי כמהותי תתקבל על-ידי ועד ההנהלה של הקיבוץ. בענייננו לא נטען ולא הוצגה החלטה כזו. זאת ועוד, אף אם אומר כי החלטה בדבר הקפאת ההחלטה בהכרח מהווה שינוי מהותי שלה, אין נפקות ההכרעה ביטולה כליל, בוודאי נוכח השיהוי בו הועלתה, היעדר תקיפתה בבית המשפט המוסמך או הגשת ערעור או דיון חוזר בה (בהתאם להוראות סעיפים 111 ו-111א' לתקנון). יתר על כן, גם אם לא הוקפאה ההחלטה בדבר שיוך חוזי – ממילא קבעתי כי לא בשלו התנאים המתלים למימושה. זו אף התוצאה מאיזון היקף הביקורת השיפוטית הצרה על החלטות האסיפה, מחד גיסא, אל מול דלות הראיות ביחס לטענות לקיפוח ועושק המיעוט.
לעניין זה ראו דברי בית המשפט בת"א (חי') 11169-11-08 אלי כהן נ' קיבוץ סער (11.12.2012) :
"דין טענת התובעים להידחות מכמה טעמים. ראשית, מן הפן הדיוני, ההחלטה המקבעת התקבלה כבר ביום 7/11/02 ואושרה על ידי רשם האגודות השיתופיות ביום 31/12/02. התובעים לא ביקשו לבטלה, ולא ביקשו להשיג על החלטת הרשם לאשרה. התובעים השתהו, שתקו ולא נקטו בכל הליך עד השלמת ההליכים לאישורה של תכנית השיוך. שיהוי זה כשלעצמו מצדיק את דחיית הטענה. ודוקו, בעקבות ההחלטה המקבעת שינו הקיבוץ והחברים את מצבם. כל ההתנהלות לגבי אישורה של תכנית השיוך התבססה על ההנחה כי ההחלטה המקבעת תקפה.
...
כל עוד לא הוכח שההחלטה מונעת משיקולים זרים, בכוונה לפגוע במאן דהוא או לקדם קבוצה כלשהי באופן בלתי סביר, הרי שאין מקום שבית המשפט יתערב בהחלטת האסיפה (ע"א 7966/08 הנ"ל פסקאות לו-לז)".
113. עוד יש לזכור בהקשר זה כי היוזמה לביצוע הליך של שיוך חוזי הייתה של הקיבוץ, וכי הקיבוץ השקיע משאבים בניסוחה וקידומה. הקיבוץ לא היה חייב ליזום הליך של שיוך חוזי, לא כשלב ביניים ולא בכלל. עוד יש לזכור כי ההחלטה בדבר הקפאת הליך השיוך החוזי התקבלה שנה לאחר שאושר (ינואר 2012 – ינואר 2013). בנסיבות אלה, יש לתמוה על הכוונות הרעות אותן מייחסים התובעים לקיבוץ או חלק מחבריו. מכל מקום, כוונות רעות כאמור לא הוכחו.
ו.7 - עשיית עושר ולא במשפט
114. סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר ולא במשפט") קובע:
"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה".
אכן, "דיני עשיית עושר ולא במשפט מייסדים עצמם על עקרונות הצדק והיושר הטבעי (ex aequo et bono). הרוח המנשבת בהם היא תחושת המצפון והיושר המורה אותנו כי יש למנוע התעשרות לא מוצדקת של ראובן על חשבונו של שמעון. ומכוח תחושת צדק עמוקה זו נקבעה חובת השבה בדין." (כב' השופט חשין בפסק הדין בע"א 1761/02 רשות העתיקות נגד מפעלי תחנות בע"מ, פ"ד ס(4) 545, סעיף 26)
115. משתוצאת פסק הדין היא כי אין לתובעים זכות חזקה ושימוש בדירות מורישיהם, ממילא רשאי הקיבוץ לעשות בדירות מנהג בעלים, ובכלל זה ליהנות מפרות השכרתם. שימוש זה הוא כדין, ולפיכך לא חלה חובת ההשבה הקבועה בחוק עשיית עושר ולא במשפט.
116. ערה אני לטענות התובעים, כי דמי השכירות אשר משולמים לקיבוץ אינם משמשים למטרות המוצהרות של הקיבוץ - מימון והסדרת הפנסיות של חברי הקבוץ, אלא מופנים לטיסות וחופשות המממנות את שאר חברי הקיבוץ, ויש בכך כדי להוכיח כי הקיבוץ עושה שימוש לא ראוי בכספים. גם טענה זו איני מקבלת.
ראשית, טענות כאמור יש להעלות במסגרת עתירה כנגד החלטה אשר תוגש לבית המשפט לו סמכות עניינית לדון בעתירה ובמועד. שנית, התובעים לא הוכיחו כי כספי השכירות מופנים למימון חופשות חברי הקיבוץ. כל שהוכיחו הוא כי חופשות אלו נכללו בתקציב הקיבוץ בשנים מסוימות. שלישית, זכותו של הקיבוץ לנהל אורחות חיי חבריו כרצונו , ולתקצב בגדר כך פעילויות לרווחת הכלל בהתאם לשיקוליו. יש לזכור כי הקיבוץ מנסה לגבש קשרים בין חבריו כדי לשמר משהו מאופיו השיתופי. על כן, אין לייחס לקיבוץ בתקצוב פעילויותיו החברתיות מעשה לא הגון, כפי שנרמז לא אחת על ידי התובעים.
ז - סוף דבר
117. מורם מהאמור עד כה כי התביעה נדחית.
התובעים יישאו בהוצאות הקיבוץ בסכום כולל של 15,000 ₪ וכן בשכר טרחת באי כוח הקיבוץ בסכום כולל של 35,000 ₪ . הסכומים ישולמו תוך שלושים יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, ו' חשוון תשפ"א, 24 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.